«

»

דצמ 04 2017

דיבידעת – עדכון חודשי – נובמבר 2017

להלן עדכון מצב תיק דיבידעת לפי סוף החודש הקודם

פעולות שהתבצעו בתיק:

סימול מניה מניות שנרכשו דיבידנדים שהתקבלו לאחר מס בחלוקה זו הדיבידנדים הוגדלו ב-
ADM $5.52
AFL $5.40 4.65%
DCI $4.32
DOV $5.99
EMR $7.28 1.04%
GWW $3.84
JNJ $5.04
MDP $7.41
PH $4.46
PII $4.35
TJX $3.28
UTX $5.25
WBA  15 $4.50

נתוני המשכורת שהתקבלה מדיבידנדים:

במהלך החודש קיבלנו משכורת מדיבידנדים בסך של 88.85 דולר לפני מס.

המשכורת מדיבידנדים השנתית שצפויה להתקבל מתיק דיבידעת גדלה במהלך שלושת החודשים האחרונים ב-57.26 דולר שמהווה גדילה רבעונית של 3.96% (*).

המשכורת מדיבידנדים השנתית שצפויה להתקבל מתיק דיבידעת גדלה במהלך השנה האחרונה ב-217.06 דולר שמהווה גדילה שנתית של 44.89% (*).

נכון לסוף החודש אנו צפויים לקבל משכורת מדיבידנדים של 700.56 דולר בשנה מתיק דיבידעת.

הפקדה חודשית:

לפי בנק ישראל השער היציג ב-01/12/2017 עמד על 3.4880 שקל לדולר.

תודות למהפכת המרת המט"ח אני העברתי שקלים לחשבון באינטראקטיב ללא עלות בכלל והמרתי אותם לדולרים בעלות שולית בלבד!

 

לפי שער זה ההפקדה החודשית של 2,000 שח לתיק דיבידעת תספק לנו 573.40 דולר ולכן הפקדתי סכום זה לתיק.

 

מצב מזומן:

בתיק דיבידעת יש כרגע 647 דולר שממתינים להשקעה.

 

 

  • הגדילה הרבעונית והגדילה השנתית כוללות בתוכן גדילה אורגנית וגדילה בעקבות רכישות.

28 תגובות

דלגו לטופס התגובה

  1. DAHUJI1980 (ביולוג ירושלמי)

    דעת היי 🙂
    עוקב וממשיך לעקוב. תודה רבה על העידכונים הקפדניים והמוסברים היטב.

    טריוויאלי משהו, אך בכל זאת אשאל:
    מה הכוונה בשורה "בתיק דיבידעת יש כרגע 647 דולר שממתינים להשקעה"?
    הם הגיעו מההפקדה של חודש שעבר ולכן "חונים" בתיק?
    הם הגיעו מההפקדה של ה- 573.4$ שהפקדת החודש?

    אם אני מבין היטב, וגם זה סוג של טריוויאלי, אתה רוכש מניות כל חודש בחודשו אחרי ההפקדה החודשית, נכון?

    1. daat99

      תודה רבה לך.

      ראשית אם ניזכר בתכנית העבודה של תיק דיבידעת אנחנו נראה שאני מבצע פעולות כשמצטבר לי סכום של כ-1000 דולר בחשבון זמינים להשקעה.
      כרגע יש בחשבון רק 647 דולר ואין לי צפי לקבלת דיבידנדים בסכום של 353 דולר במהלך דצמבר ולכן אני ככל הנראה לא אבצע רכישה החודש.

      בעדכון של חודש אוקטובר שבוצע בתחילת נובמבר ביצעתי הפקדה לחשבון שהובילה לסכום זמין להשקעה על סך של 1074 דולר.
      כשבוע לאחר מכן רכשתי את חברת WBA בסכום של 1030.65 דולר ולאחר הרכישה נשארו דולרים בחשבון.
      במהלך החודש נכנסו דיבידנדים לחשבון והם הצטרפו לסכום שנותר מהרכישה של WBA.

      לאחר שביצעתי הפקדה של 573.4 דולר נוספים אתמול בדקתי את מצב המזומן בחשבון והיו בו 647 דולר בסך הכל.

      573.4 מההפקדה והיתרה מדיבידנדים שנכנסו וממה שנשאר לאחר רכישת WBA.

  2. DAHUJI1980 (ביולוג ירושלמי)

    פיספתי את העובדה שאתה מבצע פעולות רק כשמצטבר לך 1K$ בחשבון…
    תודה רבה על ההסבר 🙂

    אם אפשר, אז עוד שאלה ברשותך – הדיבידנדים נכנסים אוטומאטית?
    ממש "ללא מגע יד אדם"?
    אתה פשוט רואה כסף שנכנס לחשבון ההשקעות ומן הסתם מבין שהוא דיבידנדים?

    איך אתה מוודא שמה שאתה מקבל הוא אכן כל מה שאתה צריך לקבל?
    בודק חברה חברה כמה דיבידנדים היא חילקה החודש?…

    1. daat99

      הפורום והבלוג נועדו בשביל שאנשים ישאלו שאלות אז תשאל כאוות נפשך.

      הדיבידנדים נכנסים אוטומאטית?
      ממש "ללא מגע יד אדם"?
      אתה פשוט רואה כסף שנכנס לחשבון ההשקעות ומן הסתם מבין שהוא דיבידנדים?

      אם החשבון שלך נמצא אצל אינטראקטיב ברוקרס אז הדיבידנדים נכנסים אוטומטית לחשבון שלך "ללא מגע יד אדם" בצורה תקינה.
      אם יש לך חשבון בבנק/בית השקעות בארץ אז ברוב המקרים הדיבידנדים ייכנסו לחשבון ללא מגע יד אדם בצורה תקינה אבל עדיין יש להם תקלות בנושא הזה ויש עדויות של אנשים שונים (כולל ניסיון אישי שלי) על דיבידנדים/פיצולים/התפצלויות שלא מתבצעים בצורה נכונה אוטומטית (אם בכלל) כאשר מדובר בחברות שנסחרות בבורסות זרות.

      איך אתה מוודא שמה שאתה מקבל הוא אכן כל מה שאתה צריך לקבל?

      אצל אינטראקטיב ברוקרס אין בעיות בנושא אז אני לא טורח לוודא זאת (אם כי אתה עדיין יכול לוודא זאת ע"י עיון בדו"חות שאתה יכול להנפיק לבד מתי שמתחשק לך בחינם).
      כמו כן אינטראקטיב ברוקרס מעדכנים אותך מראש על הצפי של קבלת הדיבידנד כבר במועד ה-EX ע"י קישור להודעה של החברה עצמה כך שאתה יכול לאמת זאת גם כך.
      אם אתה ממש מפחד אז אתה יכול לבדוק באתר הבית של כל חברה ולראות מה רשום בדף קשרי המשקיעים בהקשר של הדיבידנדים.

      1. DAHUJI1980 (ביולוג ירושלמי)

        תודה רבה על הסבלנות לענות דעת!
        מתגעגע אליך ולאינפוט המקצועי שלך בסולידית… ובלי קשר ממשיך לעקוב.
        כל מה שאתה עושה פה סופר מעניין, סופר מאיר עיניים ומראה דרכים אחרות להתנהל מול הכסף הפנוי להשקעה.
        מזל שלנו שיש בלוגרים כמוך, אנשים מסודרים, קפדנים ורהוטים.
        נפלא להיות כאן וללמוד ממך.

        ישר כח!

        1. daat99

          תודה רבה לך.

          כל עוד זה עוזר למישהו אני שמח להמשיך.

  3. שמואל

    דעת יקר
    הדיוידנד של EMR הוגדל מ- 48 ל- 485 סנט. כך שהגדילה היא בקושי 1% ולא 10% כפי שכתבת.
    שמואל

    1. daat99

      תודה על התיקון!

  4. שחר

    אחוזי גדילה אפסיים, האם זה מפצה על הסיכון בכלל?

    1. daat99

      תגדיר "אפסיים"? 5.6% הגדלת דיבידנד בשנה זה לא רע בכלל – בעיקר בסביבת ריבית 0 כמו היום.
      ביחס למה? אתייחס למדד ה-SP500.
      על איזה סיכון אתה מדבר? אתייחס לסיכון היחיד שמטריד אותי – פגיעה בתזרים המזומנים המתקבל מהתיק ו/או אי הגדלתו.

      אם נשווה למשל ל-SP500 אז בדצמבר 2016 תעודת ה-SPY חילקה דיבידנד של 1.329 דולר למניה בעוד שבדצמבר השנה היא מחלקת דיבידנד של רק 1.351 דולר למניה.
      המדד הרחב "הגדיל" את הדיבידנד ב-1.65% בלבד בעוד שבדרך הוא פגע בדיבידנד בצורה משמעותית (הדיבידנדים של מרץ 2017, יוני 2017 ו-ספטמבר 2017 היו נמוכים בצורה משמעותית מהדיבידנד שחולק בדצמבר 2016).

      כל החברות שמוחזקות בתיק דיבידעת ללא יוצאת מן הכלל הגדילו את הדיבידנד במהלך 12 החודשים האחרונים ולא חילקו אפילו פעם אחת דיבידנד נמוך יותר ממקודם.
      כל החברות שמוחזקות בתיק דיבידעת כקבוצה במשקל שווה הגדילו את הדיבידנד ב-5.6% שזה יותר מפי 3 מהגדלת הדיבידנד של מדד ה-SP500 ובלי הפגיעה בדיבידנד שהמשקיעים שמשקיעים בו חוו במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2017.

      צריך גם לזכור שבהשקעה שכזו הרבה יותר קל להשקיע 100% מההון במניות דיבידנד.
      עקב כך התוצאות הללו מרשימות אפילו יותר כי משקיע שצריך להסתמך על תיק ההשקעות שלו בשביל לספק לו משכורת שוטפת, יציבה וגדלה כמוני לא מסוגל להשקיע 100% מהונו במדד המניות הרחב.
      אותו משקיע מחקה מדד יאלץ להפנות חלק ניכר מנכסיו לנכסים עם תוחלת תשואה נמוכה יותר באופן משמעותי כגון אג"חים (שוורן באפט בעצמו הגדיר יותר מפעם אחת כהשקעה הגרועה ביותר בימינו) ולבצע פעולות איזון שמחייבות אותו לשלם יותר מסים ממשקיע שבוחר מניות שמגדילות את הדיבידנד בעקביות בכל שנה ושנה.

      כפי שניתן לראות בבירור מעובדות היסטוריות השקעה במדד הרחב אינה מספקת את המטרות שהצבתי לתיק ההשקעות שלי (קבלת משכורת יציבה וגדלה) ולכן אינה רלוונטית.

      האם אתה מכיר השקעה חלופית שיכולה לספק את המטרות שלי?
      אם כן אז אנא שתף בשביל שכולנו נחכים ונלמד משהו חדש.

  5. יוני

    אג"ח ממשלת ישראל 0347 נותן 3% תשואה.
    נכון, הוא תנודתי, אבל יציב יותר ממניות והתשואה מובטחת.
    *בוא לא ניכנס לדיון על סיכון שהמדינה תפשוט רגל – כי אז שום תיק לא יעזור לך.
    אם המחיר ירד, קונים עוד ומקבלים יותר תשואה.
    זה יותר טוב ממניות.

    1. daat99

      1. תחליט עם איזה שם אתה מגיב ותפסיק להחליף שמות – זה לא תורם במאומה לדיונים אתך.

      2. אני יודע שאתה מתקשה בהבנה מה ההבדל בין "דיבידנדים שעולים בכל שנה" לבין "דיבידנדים שעולים, ואז יורדים, ואז עולים, ואז מופסקים" כפי שאתה מוכיח בכל פעם שאתה טוען שאתה "בדקת ויודע" שכמעט כל החברות ב-SP500 הן "מניות דיבידנד" בהקשר של צורת ההשקעה שאני מציג בבלוג הזה בעוד שה-S&P בעצמם לא מצליחים למצוא יותר מ-51 חברות.

      3. בוא ותסביר לנו איך המשכורת שאתה מקבל מאג"ח עולה בלי שום פעולה מצדך כמו לרכוש אג"ח חדש.

      4. בוא ותסביר לנו איך אג"ח מספק גדילת ערך לאורך זמן כך שבעוד 30 שנה במועד הפירעון שלו אתה תוכל לקבל על אותו אג"ח שרכשת ב-100 שח סכום שייצר תשואה שנתית של כ-6.5% בשנה (התשואה הצפויה ממניות שמתחילות עם דיבידנד שנתי של 3% בשנה).

      5. אם אתה לא מצליח להסביר את #3 ו-#4 אז אתה לא מצליח לספק את המטרה המרכזית של תיק ההשקעות כך שזו לא השוואה.
      באותה המידה אתה יכול לטעון "תשקיע בכרטיסי לוטו/ביטקוין/פק"מ בבנק" ועוד כהנה וכהנה השקעות שלא עונות לדרישה הבסיסית שהצבתי לתיק ההשקעות שלי.

      6. אחרי שתבין את #3 ו-#4 תנסה להציג השקעה חלופית שעונה על שתי הדרישות הללו ולדעתך היא יותר טובה ונמשיך משם.

  6. elad21

    קראתי כמה פוסטים ולא ברור לי אם היו שינויים מאז פרסום הפוסטים.

    ראשית – איך אדע אם החשבון שלי פטור ממס? הכוונה רק לחשבון IRA?

    שנית – יצאתי מבולבל מכל עניין המיסוי

    תשלומי מס

    טבלה
    http://www.hasolidit.com/wp-content/uploads/2014/05/comparison.png

    סיכום
    http://www.hasolidit.com/%D7%9B%D7%9A-%D7%AA%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%95-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A1-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%94%D7%91

    כולל הערה של הסולידית שהייתה הוזלה ברכישה של קרנות אירופאיות.

    הערה מסכמת נוספת:
    http://www.hasolidit.com/%D7%9B%D7%9A-%D7%AA%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%95-%D7%91%D7%96%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA-2017#comment-24227

    בסיכומו של יום.
    איך אוכל לדעת מה משתלם יותר לחשבון חייב במס? מה משתלם יותר לחשבון פטור ממס (אני מבין שזה רק IRA?)

    ישראל, אירלנד – דמי ניהול גבוהים מאוד (0.2 ומעלה) – זה ייגבה כל הזמן. אני מכיר שזה הכסף הגדול.
    לעומת זה שבארה״ב – מיסוי כבד. חשיפה למס עזבון.

    כמה לקחת בחשבון ולחשוש מסיכון אשראי של צד ג׳ עבור תעודות סל ישראליות?

    כמה לחשוש ממיסוי אמרקאי מחמיר לעומת אירופאי גמיש. בכל מקרה יש אמנה עם ישראל כפי שאני מבין.

    מצד שני אני מבין שקרן צוברת יכולה להוביל למיסוי כפול?
    ״כמו כן השקעה בקרן צוברת בחשבון חייב במס אומרת שהקרן משלמת מס דיבידנדים במקור ל-IRS ולאחר מכן מגדילה את ערכה בשווי הדיבידנד לאחר מס.
    במועד שבו את תמכרי את האחזקה באותה הקרן מס הכנסה בארץ יסתכל על ערך היחידות ויתייחס לדיבידנד כרווח הון שמצריך תשלום מס נוסף כאן בארץ דבר שמוביל למיסוי כפול של דיבידנדים.״

    1. daat99

      ברוך הבא לבלוג.

      באופן כללי יותר קל לנהל דו-שיח בפורום כי ניתן לצטט משפטים מההודעות שלך וכך תוכל להבין למה אני מתייחס בתגובה שלי בקלות (וניתן גם לספק קישורים חיצוניים למידע נוסף בקלות).
      תרגיש חופשי לשאול כמה שאלות שאתה רואה לנכון בפורום:
      http://www.dividaat.com/forum/

      בכל אופן כבר שאלת כאן אז אני אנסה לענות לך כאן בתקווה שתבין את התגובה בהתחשב במגבלות של מערכת התגובות בבלוג.

      לא ברור לי לאיזה פוסטים התייחסת ולגבי מה אתה שואל אם היה עדכון.
      אני מעדכן את מצב תיק דיבידעת בכל חודש כך שהעדכון הבא צפוי להיות בשבוע/שבועיים הראשונים של ינואר והוא יסכם את חודש דצמבר.

      נושא המיסוי הוא די "סלט" ומאוד מבלבל (בעיקר לאור המידע הרב הלא נכון שמופץ באינטרנט ע"י אנשים שמתעקשים שוב ושוב לא להתייעץ עם אנשי מקצוע).
      אם ממליץ לך בחום לנסות להבין כמה שיותר בעצמך ולאחר מכן להגיע לפגישה עם איש מקצוע בשביל לוודא שמה שהבנת הוא אכן נכון (לכל הפחות אתה תגיע לפגישה כשאתה יודע מה לשאול אותו).

      לגבי הטבלאות והסיכום אם יש משהו ספציפי שאתה רוצה לשאול אני אשמח לענות לך עליו כמיטב ידיעתי כאדם שאינו איש מקצוע (אבל כן טרח לדבר עם איש מקצוע).
      לא כל כך ברור לי מה חסר לך בהקשר הזה.

      כמו כן ההתייחסות שלי בנושאי המיסוי רלוונטית רק אם אתה תושב ישראל ואינך אזרח אמריקאי.

      ישנם כמה סוגי מיסוי שונים שצריך להבדיל ביניהם.
      1. מס דיבידנדים שמנוכה במקור
      2. מס רווחי הון שמנוכה בארץ שבה אתה מתגורר

      נכון להיום אין חשבון/כלי שיכול לפטור אותך מתשלום מס דיבידנדים שמנוכה במקור.
      הדבר הכי קרוב שניתן לקבל בשביל לצמצם את הנזק של מס דיבידנדים שמנוכה במקור הוא החזקה של קרן שמקבלת הטבה בדמות תשלום מס דיבידנדים מופחת.
      דוגמה נפוצה לקרנות שכאלו הן הקרנות האיריות שמשלמות 15% מס דיבידנדים במקור על הדיבידנדים שמתקבלים מחברות אמריקאיות במקום 25% שזה מה שאני ואתה משלמים כשאנחנו מחזיקים בקרנות ו/או במניות אמריקאיות בעצמנו.

      בהקשר זה יש שתי סוגים של קרנות איריות:
      1. קרן צוברת דיבידנדים
      2. קרן מחלקת דיבידנדים

      במקרה של קרן צוברת דיבידנדים אז הקרן תשלם מס של 15% ל-IRS האמריקאי במקור וערך הקרן יעלה ביתרת הדיבידנד שהיא 85%.
      מכיוון שערך הקרן עלה ב-85% מהדיבידנד אבל מס הכנסה לא יודע על כך אז מבחינת מס הכנסה אותם 85% מהדיבידנד ייחשבו ברווחי הון ויחולו עליהם חוקי המיסוי הרלוונטיים לרווחי הון בהתאם לחשבון שבו מוחזקת הקרן עצמה.
      אם אתה תחזיק בקרנות אלו בחשבון פטור ממס אז אתה לא תשלם מס רווחי הון בעת מכירת היחידות כלל כך שאתה למעשה מצליח לשמור 10% נוספים מהדיבידנד של החברות האמריקאיות.
      אם לעומת זאת אתה תחזיק בקרנות אלו בחשבון חייב במס אז ביום שבו תחליט למכור את המניות שלך אתה תאלץ לשלם מס רווחי הון בסך 25% על אותם 85% מהדיבידנדים שנצברו בתוך הקרן שזה בפועל יוצא 21.25% נוספים.
      במקרה זה נוצר מצב שהקרן עצמה שילמה 15% מס דיבידנדים ל-IRS ואתה שילמת עוד 21.25% מס רווחי הון בשל אותו הדיבידנד למס ההכנסה הישראלי דבר שמוביל אותך למיסוי כולל של 36.25% במקום 25% בלבד.
      עקב כך החזקה של קרן אירית צוברת בחשבון חייב במס אינה משתלמת בעליל בעוד שהרווח המתקבל מהחזקה של קרן כזו בחשבון פטור ממס (לפני התקזזות על עלויות נלוות) הוא 10% מסך הדיבידנדים שמחולקים ע"י חברות אמריקאיות.

      במקרה של קרן מחלקת דיבידנדים אז אתה תקבל את יתרת הדיבידנד בסך 85% אבל מס הכנסה לא יודע שמקורו של הדיבידנד בדיבידנדים של חברות אמריקאיות שנוכה מהם מס בגובה של 15% אז מבחינתו הוא יתייחס לדיבידנד כדיבידנד רגיל ויחולו עליו חוקי מס דיבידנדים רגילים בהתאם לחשבון שבו הקרן מוחזקת.
      אם אתה תחזיק בקרנות אלו בחשבון פטור ממס אז אתה לא תשלם מס דיבידנדים בעת קבלת הדיבידנד כך שגם כאן אתה למעשה מצליח לשמור 10% נוספים מהדיבידנד של החברות האמריקאיות.
      אם לעומת זאת אתה תחזיק בקרנות אלו בחשבון חייב במס אז אתה תאלץ לשלם 25% מס דיבידנדים למס ההכנסה בארץ על כל ה-85% מסך הדיבידנדים שהקרן חילקה לך דבר ששוב יוביל אותך כמו במקרה של קרן צוברת לתשלום מס כולל של 36.25% במקום 25% בלבד.
      גם כאן החזקה של קרן אירית מחלקת בחשבון חייב במס אינה משתלמת בעליל בעוד שהרווח המתקבל מהחזקה של קרן כזו בחשבון פטור ממס (לפני התקזזות על עלויות נלוות) הוא 10% מסך הדיבידנדים שמחולקים ע"י חברות אמריקאיות.

      דרך נוספת לצמצם את הנזק של מס דיבידנדים שמנוכה במקור היא ע"י שימוש בקרנות/תעודות שאינן מחזיקות במניות אמריקאיות באופן ישיר אלא נחשפות אליהן באמצעות נגזרים (לרוב ע"י חוזים עתידיים).
      קרנות ותעודות אלו הן לרוב ישראליות והחיסרון המרכזי לשימוש בקרנות אלו הוא מה שמכונה "מלכודת המס".
      רוב הקרנות הישראליות מתחילות עם דמי ניהול אפסיים עד כדי לא קיימים במטרה למשוך משקיעים חדשים ולאחר כמה שנים דמי הניהול עולים כאשר למשקיעים ישנם רווחי הון גלומים בתוך ההחזקה שלהם כך שהם נאלצים להתמודד עם הדילמה: "האם אני רוצה לשלם מס רווחי הון או את דמי הניהול".
      חיסרון זה רלוונטי כמובן אך ורק לחשבונות החייבים במס שהרי בחשבונות הפטורים ממס הדילמה אינה קיימת כי המשקיע יכול בעלות שולית ביותר למכור את כל החזקותיו בקרן שהגדילה את דמי הניהול שבה ולרכוש במקומה קרן אחרת שגובה דמי ניהול נמוכים יותר.

      חיסרון נוסף שקיים בקרנות הללו שבעיקרו הוא פסיכולוגי ואינו מגובה בעובדות היסטוריות כלל הוא "חיסרון אי החזקה בנכס הבסיס".
      החוזים העתידיים על מדד ה-SP500 קיימים כבר מ-1982 (מדד ה-SP500 עצמו במתכונת 500 חברות קיים רק מ-1962 בניגוד למה שסיפרו לך בבלוג אחר) והשימוש בהם עמד בהצלחה את כל המשברים משנות השמונים ועד היום ללא בעיות.

      מכיוון שקרנות אלו אינן מחזיקות במניות עצמן אלא בחוזים עתידיים שמגלמים את שינויי מחיר המדד אז הן צריכות להחזיק במעט מאוד חוזים בשביל לקבל חשיפה מקבילה להחזקה של 100% מניות.
      בשל הצורך המועט בשימוש במזומן בגישה הזו הקרנות שמשתמשות בחוזים משקיעות כ-90% מההון שלהן באג"חים שמחלקים להן ריביות במקביל לחשיפה לשוק המניות שמתקבלת ע"י החוזים העתידיים.
      ברוב המקרים הצירוף של ריביות האג"חים עם תשואות החוזים העתידיים מצליחים לייצר את תשואת מדד המניות בקירוב גבוהה מאוד ועם טעות עקיבה קטנה (שיכולה להיות לטובת המשקיע כמו שהיא יכולה להיות לרעתו).

      **עד כאן מס דיבידנדים שמנוכה במקור**

      לגבי מס רווחי הון:
      מס רווחי הון משולם אך ורק על הרווח בפועל במועד מכירת הנכסים והוא ניתן לקיזוז ע"י הפסדי מס שמומשו במהלך 7 השנים האחרונות.

      לצורך כל הדיון במס רווחי הון נניח שביצעת בעברך את הפעולות הללו על תעודה כלשהי:
      * בשנת 2000 רכשת יחידה אחת ב-100 שח
      * בשנת 2001 רכשת יחידה אחת ב-110 שח
      * בשנת 2002 רכשת יחידה אחת ב-120 שח
      * בשנת 2003 רכשת יחידה אחת ב-110 שח
      * בשנת 2004 רכשת יחידה אחת ב-130 שח
      * בשנת 2005 רכשת יחידה אחת ב-140 שח
      * בשנת 2006 רכשת יחידה אחת ב-150 שח
      * מחיר יחידה אחת היום הוא 140 שח

      במידה והכספים שלך נמצאים בחשבון ממוסה רגיל בארץ אז ביום מכירת נכס כלשהו הגוף הישראלי שבו החשבון שלך נמצא מחשב את הרווח שלך לפי מחיר היחידה הראשונה שרכשת מאותו הנכס.
      לפי מחיר מכירה של 140 שח ומחיר יחידה ראשונה שנרכשה ב-100 שח הגוף הישראלי מסיק שיש לך רווח הון בסך 40 שח ולכן מחייב אותך במס של 25% = 10 שח כבר במעמד המכירה.

      במידה והכספים שלך נמצאים בחשבון ממוסה רגיל אצל גוף זר שמאפשר לך לבחור את הנייר שאתה מוכר אז אתה יכול לבחור למכור את הנייר שרכשת בשנת 2005 עם מחיר של 140 שח (פעולה שיכולה להתבצע אוטומטית בלי התערבות שלך אחרי שאתה מגדיר אותה).
      בדו"ח השנתי שאתה תקבל מהגוף הזר יהיה רשום שמכרת יחידה אחת ב-140 שח ושהרווח שלך מהמכירה הוא 0 שח כי מחיר הרכישה המקורי הוא 140 שח.
      בדו"ח השנתי שאתה תמלא למס הכנסה הישראלי אתה תרשום שסך רווחי ההון הממומשים שלך הוא 0 שח, תצרף את הדו"ח שקיבלת מהגוף הזר כאסמכתא תיעודית ולא תצטרך לשלם מס כלל כי לא היו לך רווחי הון ממומשים.

      **עד כאן חשבונות חייבים במס**

      לגבי חשבונות פטורים ממס הנושא מסתבך.
      פעולות מימוש שמתבצעות בתוך החשבונות הפטורים ממס תמיד יהיו פטורים ממס.
      הבעיה מתחילה כשאתה רוצה למשוך את הכספים מהחשבון הפטור ממס (הנזלת החשבון).

      במידה והפקדת לחשבונות הפטורים סכום שאינו עובר את התקרה שמוקצית להם (כ-18 אלף בשנה נכון להיום) אז במעמד משיכת הכספים אתה לא תשלם מס כלל.
      במידה והפקדת לחשבונות הפטורים סכום שעובר את התקרה שמוקצית להם אז אתה תחויב לשלם מס רווחי הון רגיל על החלק היחסי שהופקד מעבר לתקרה.

      נניח למשל שהפקדת 10% יותר ממה שהתקרה מאפשרת לך ושסך ההפקדות שלך הוא 100 אלף שח (לצורך הנוחות).
      כמו כן נניח והכסף הכפיל את עצמו כך שאתה מושך 200 אלף שח מהחשבון הפטור במועד ההנזלה שלו.
      מכיוון שהחשבון שלך מציג רווח של 100 אלף שח ומכיוון שהכספים שהופקדו מעבר לתקרה הוא 10% מסך ההפקדות אז אתה תצטרך לשלם מס רווחי הון על רווח של 10 אלף שח.

      **לגבי מס עיזבון**
      כפי שאמרתי כבר – ה-IRS עצמם לא אוכפים את מס העיזבון על אזרחים זרים שלא מגישים דו"חות ל-IRS בעצמם.
      מי שמבין מה גורם לאנשים להגיש דו"חות ל-IRS יכול לצמצם את הסיכון הזה כמעט לגמרי.
      כמו כן מס עיזבון על אזרחים זרים קיים בארצות הברית כבר לפני שנות ה-80 כך שהוא אינו דבר חדש וישנם לוביסטים אמריקאים רבים שמנסים לבטל אותו כי "הוא עולה לארצות הברית יותר מדי ולא מכניס להם כמעט כלום"…

      אם תחליט שמס עיזבון הוא קריטי מבחינתך למרות שהוא לא נאכף אז ישנם הרבה מאוד פעולות שאתה יכול לנקוט בהן שיכולות לצמצם את הנזק שלו בצורה משמעותית (עד כדי לבטלו כליל) בעלויות זניחות ביותר.
      במידה וזה משהו שמטריד את מנוחתך אז שיחה עם איש מקצוע שמתמחה בהקשר של השקעות הון בינלאומיות (עם דגש על השקעות בארצות הברית) תוכל לחשוף בפניך שלל פתרונות יצירתיים בשביל להתמודד עם ה-"בעיה".

      בכל אופן בהקשר שלנו מס עיזבון אינו חל בכלל על חשבונות פטורים ממס כי מבחינה חוקית הנכסים שמוחזקים בתוך החשבון אינם שייכים לך כאדם אינדיבידואל אלא לגוף שבו מנוהל החשבון שלך.
      מה ששייך לך מבחינה חוקית זה השווי הכספי של הנכסים שמוחזקים בחשבון הפטור שלך כך שמבחינת ה-IRS גם אם הם יחליטו לאכוף אותו החל מבעוד 2 שניות אז הם לא יכולים לגעת בחשבונות הפטורים שלך כלל.

      אני באופן אישי לא חושש מסיכון אשראי צד ג' לגבי התעודות הישראליות.
      התעודות הללו בסך הכל משתמשות בחוזים עתידיים ומצמידות את המזומן שלהן לאג"חים יחסית בטוחים כך שבעיניי סיכון האשראי שלהן כמעט ולא קיים.
      עד היום לא נתקלתי באף מקרה שבו הסיכון הנ"ל התממש באף מדינה (אם מישהו קורא זאת ויודע על מקרה שכזה אז אנא שתפו) למרות שהיו משברים מאוד רציניים בעולם מאז שהחוזים העתידיים הונפקו בפעם הראשונה.
      בעיניי זה עוד אחד מהסיכונים של "בוא ונפחד ממשהו שאף פעם לא קרה".
      אני באופן אישי מעדיף להבין מה יכול להוביל למימוש לש הסיכון הזה ולהחליט אם אני חושב שזה באמת יכול לקרות או לא.

      אורך התשובה הזו בוודא ממחיש לך מדוע הפורום עדיף לשאלות שכאלו.
      אני מקווה שעניתי על שאלותיך בלי לפספס משהו.

      1. elad21

        תודה. אמשיך לשאול בפורום

        1. daat99

          בשמחה

  7. elad21

    אני רוצה לקנות ת״ס או קרן נאמנות שעוקבת אחרי חברות אמרקאיות.
    אני מתלבט בין כמה קרנות (אירי או אמרקאי) בחשבון רגיל. לא קרן השתלמות כלומר חייב במס.

    נתקלתי באינטרנט בפוסט שלך שטוען:
    מיסוי:
    רלוונטי בעיקר כשמדברים על השקעה במדד שמכיל בתוכו חברות אמריקאיות.
    האמריקאים גובים מס דיבידנדים מכל החברות שלהם ממשקיעים בכל העולם – כולל מהקרנות שמחזיקות במניות שלהם.
    החזקה של קרן מחלקת מחקה מדד עם חברות אמריקאיות בחשבון פטור ממס אומרת שאת משלמת מס דיבידנדים בחשבון שלכאורה לא צריך לשלם מס כלל.
    כמו כן השקעה בקרן צוברת בחשבון חייב במס אומרת שהקרן משלמת מס דיבידנדים במקור ל-IRS ולאחר מכן מגדילה את ערכה בשווי הדיבידנד לאחר מס.
    במועד שבו את תמכרי את האחזקה באותה הקרן מס הכנסה בארץ יסתכל על ערך היחידות ויתייחס לדיבידנד כרווח הון שמצריך תשלום מס נוסף כאן בארץ דבר שמוביל למיסוי כפול של דיבידנדים.

    http://www.hasolidit.com/%D7%9B%D7%9A-%D7%AA%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%95-%D7%91%D7%96%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA-2017#comment-24227

    איך אפשר למנוע תשלום מס כפול על דיבדנדים?
    מס הכנסה לא מכיר שכבר מנוכה מס במקור לחברות אמרקאיות +
    מצד שני מס הכנסה לא יכול להפריד בין דיבדנדים ששולם מס לאמרקאים לבין דיבדנדים של חברות לא אמרקאיות שלא שולם מס במקור?

    1. daat99

      הדרך היחידה להימנע מתשלום מס כפול על דיבידנדים הוא להחזיק בנייר אמריקאי שלא צובר דיבידנדים בתוכו או בנייר שאינו משקיע ו/או מחזיק בחברות ו/או תעודות אמריקאיות.

      מבחינת מס הכנסה הוא מתייחס לדיבידנדים שאתה קיבלת ורוצה רבע.
      לא מעניין אותו שבדרך עוד אנשים שילמו מס (מנהלי הקרן האירית שבחרת).

  8. אייל

    מה דעתך על התיקים של אדם שלו (מנהל בפורום הסולידית)?
    נראים מאד מורכבים, עם ניירות מיוחדים (ממונפים, שורט וכו'), האם עדיפים על מניות דיבידנד?

    1. daat99

      הבעיה עם התיקים של אדם שליו היא מורכבת.
      1. הוא מרכיב את התיקים שלו בצורה שתתאים למה שקרה בתקופה מאוד ספציפית בהיסטוריה "ברמת הפינצטה".
      2. הוא מתעלם מכך שהתקופה שהוא בדק זו תקופה שהתאפיינה עם סביבת ריבית גבוהה, הורדת ריביות והתפרצות אינפלציונית גבוהה ביותר – שלושת הדברים הללו לא צפויים לחזור במהלך 2-3 העשורים הקרובים.
      3. התיקים שלו כל כך מורכבים כך שהוא לא באמת יודע מה קורה לתיקים שלו ומאוד קשה לתחזק תיק השקעות שכזה.
      4. כל התיקים שלו מתייחסים להשקעות כמו אל קובץ אקסל ומתעלמים לחלוטין מהסיכון הגדול ביותר שקיים בהשקעה כלשהי – הפסיכולוגיה של המשקיע עצמו (הוא חטף מזה מכה בעצמו כשהוא לא הצליח להיצמד לתיק דיבידנדים ותירץ את זה ע"י בדיקה של משהו שלא קשור במאומה לצורת ההשקעה במניות דיבידנד שאני מציג).

      אם אתה חושב שצורת ההשקעה שלו מתאימה לך אז התיקים שלו יהיו עדיפים עבורך.
      הם לא עדיפים עבורי.

      מאמר מאוד מעניין שמדגיש את הבעייתיות של בדיקה לאחור כמו שאדם שליו מבצע באופן תדיר:
      http://www.philosophicaleconomics.com/2015/12/backtesting/

      המאמר באנגלית אבל מאוד כדאי לקרוא למי שלא מכיר.

      1. אייל

        מה הבעיה שהוא ציין לגבי תיק דיבידנדים?

        1. daat99

          הוא בדק איך תפקדו ETF-ים שמורידים את הדיבידנדים גם בתנאי שוק שורי תוך כדי השקעה בחברות שמשקיעי דיבידנדים לא יתקרבו אליהן והסיק מכך שתיק שמורכב מחברות שמגדילות את הדיבידנד בעקביות עם צפי יציבות גבוהה מאוד להמשך הגדלת דיבידנד עתידי יתנהג בצורה דומה.

  9. נעם

    כתבת שאדם מתבסס על בדיקות של העבר, אבל גם זה הרי מה שאתה עושה בתיק. רואה שחברה הגדילה 20 שנה ומניח שזה יימשך… אי אפשר להסתמך על העבר.

    1. daat99

      יש הבדל מהותי בין בדיקה של "משהו שמושפע ממצב הרוח של האוכלוסייה" (קרי מחירי המניות) לבין בדיקה של משהו שמושפע מפעילויות ייצור וצריכה.

      כמו כן יש הבדל מהותי בין התאמת בדיקה היסטורית למקרה מאוד ספציפי בהיסטוריה ולהסיק שאותו מקרה ייחודי (מחירו של ETF ספציפי עלה יותר ממחירו של ETF ספציפי אחר) יחזור שוב בעתיד תוך התעלמות מוחלטת מהסיבות שגרמו לאותו שינוי במחיר.

      אני מזמין אותך לקרוא את המאמר שקישרתי (ולבחור שם שאתה רוצה להגיב אתו אם אתה באמת רוצה לנהל דיון – מצד שני אולי אין לך את מנת המשכל הנדרשת לדיון הרי אתה כל הזמן טוען שכל החברות ב-SP500 מגדילות את הדיבידנד בכל שנה).

      נ.ב.
      אייל אני יודע שאתה מישהו אחר – אתה יכול להתעלם מהטרול השכונתי.

  10. נעם

    ענית על דברים אחרים… אני כתבתי שהשיטה שלך גם היא מתבססת על העבר. אתה מניח שחברה תמשיך להגדיל דיבידנדים כי בעבר היא הגדילה.

    1. daat99

      כפי שעניתי לך – יש הבדל מהותי בין "היסטוריית מחיר של נייר ערך" לבין יציבות ורווחיות החברה עצמה.

      בהשקעות שלי אני לא מסתמך על מחיר של נייר ערך כלשהו שבטווח הקצר נקבע אך ורק ע"י מצב הרוח של המשקיעים ולא על סמך עובדות ושינויים מהותיים בחברות עצמן.

      במקום זה אני מסתמך על:
      * אופי ההנהלה שהוכיח שהיא מעוניינת (כמדיניות ארגונית) להמשיך ולהגדיל את הדיבידנדים בעתיד כל עוד היא מסוגלת לעשות זאת.
      * רווחיות החברה וצפי הרווחיות העתידי של החברה שמראים שהיא מסוגלת להמשיך ולהגדיל את הדיבידנדים בעתיד.
      * הצמיחה הנוכחית של החברה וצפי הצמיחה העתידי של החברה שמראים שהיא מסוגלת להמשיך ולהגדיל את הדיבידנדים בעתיד.

      במלים אחרות:
      במקום להתייחס לתיק ההשקעות שלי כקזינו שמסתמך על כך שמישהו אחר יהיה מוכן לשלם לי יותר על אותה יחידת בעלות בחברות אני מעדיף להסתכל עליו כאל השקעה במכונה שמייצרת באופן שוטף ומשתפת אותי ברווחים שלה.

  11. שמואל

    דעת יקר,
    מדוע יש לי הרגשה של "דז'ה וו" !! גם לפני שנה היה שיח עקר דומה. שאלות כגון "מדוע אתה משקיע לפי נתוני העבר ?" בצירוף שאלות מוזרות.
    צריך לשנות שיטה. כמו בבית ספר. מי שלא עבר בחינה של פוסטים קודמים אינו רשאי לשאול שאלות בפוסטים חדשים. שילמד קודם. על ידי כך הוא גם יידע שהכל מתבסס על נתוני העבר. כולל חיזוי כזה או אחר או כל עתידנות.
    תופעת "המראה האחורית" היא בסיס לקיום האנושי וכל חי אחר(אולי דם דומם).

    1. daat99

      בעידן האינטרנט תמיד יהיו אנשים שישאלו את אותם השאלות שוב ושוב.

      מניסיוני האישי לפעמים כשאני מקבל תשובה באופן אישי אני מבין יותר טוב מקריאה של תשובה שקיבל מישהו אחר ולכן אני בוחר לענות להם (לפחות כל עוד אני חושב שיש סיכוי שהם רוצים ללמוד).

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: