מרץ 12 2018

דיבידעת – רכישת מניות: LECO

להלן הרכישה האחרונה בתיק דיבידעת:

תאריך פעולה סימול מניה מחיר מניה כמות מניות מחיר כולל דיבידנד שנתי צפוי (לפני מס)
12/03/2018 רכישה LECO $93.35 10 $933.5 $15.60

סינון רשימת האלופות:

לפני רכישת המניה לקחתי את רשימת האלופות של דוד פיש וסיננתי אותה לפי הקריטריונים הבאים:

  1. החברה מגדילה את הדיבידנדים מלפני משבר 2000 – רצף הגדלה של יותר מ-18 שנה.
  2. תשואת הדיבידנד לפי הקובץ של דוד פיש גדולה מתשואת הדיבידנד של ה-SP500 כפי שהיא מיוצגת ע"י התעודה SPY ועומדת על 1.72%.
  3. יחס חלוקת הרווחים קטן מ-60%.
  4. מכפיל הרווח קטן ממכפיל הרווח של ה-SP500 כפי שהוא מיוצג ע"י התעודה SPY ועומד על 21.82.
  5. אחוז הגדלת הרווחים ב-5 השנים הקודמות וצפי גדילת הרווחים ב-5 השנים הבאות גדולים מ-0%.
  6. שווי השוק של החברה גדול מ-2 מיליארד דולר.
  7. יחס חוב/נכס קטן מ-80%.
  8. אחוז הגדלת הדיבידנד ב-1, 3, 5, ו-10 השנים האחרונות גדול מ-5% לכל תקופה.

חשוב לציין שאני מקשיח ומרפה את הקריטריונים הללו בצורה כזו שבכל פעם אני אסנן כ-90% מהחברות מרשימת האלופות.
בסינון הרפיתי את יחס החוב/נכס ל-80% במקביל להתאמת הקריטריונים למדד ה-SP500.

מיון:

בשלב זה קיבלתי רשימה של 7 חברות ומיינתי אותן לפי רצף הגדלת דיבידנדים:

סימול מניה רצף הגדלת דיבידנדים
HRL 52
MO 48
WBA 42
BEN 38
TROW 31
LECO 23
PB 19

רכשתי בעבר את כל המניות לעיל למעט LECO.

 

להלן סקירה של נתוני חברת LECO:

  • תשואת הדיבידנד של החברה היא 1.78% כאשר התשואה הממוצעת ההיסטורית היא נמוכה מ-1.5% – זו תשואה גבוהה מבחינה היסטורית ולכן אטרקטיבית.
  • מכפיל הרווח של החברה עומד על 21.14 שזה גבוה אבל עדיין נמוך ביחס לממוצע בשוק הרחב.
  • החברה מחלקת כ-37.68% מהרווחים כדיבידנד שזה משאיר לה מקום גדול מאוד לתמרן גם במהלך קשיים כלכליים – חשוב לציין שיחס החלוקה גדל במהלך השנים האחרונות.
  • צפי הגדילה של החברה הוא כ-14.41% בלבד שזה גבוה מאוד אפילו ביחס לקצב הגדלת הדיבידנד הממוצע ההיסטורי של החברה.
  • החברה הגדילה את הדיבידנד ב-10.45% בממוצע משנת 2000 ועד היום כאשר במהלך השנה האחרונה הדיבידנד הוגדל ב-9.38% בלבד.
  • במהלך ה-5 השנים האחרונות החברה הגדילה את הדיבידנדים בכ-15.54% בעוד שרווחיה גדלו בכ-2.6% בלבד – נתון בעייתי במיוחד אבל מכיוון שצפי הגדילה העתידי שלה גבוה במיוחד ומכיוון שהדיבידנדים גדלו בעבר בקצב נמוך יותר מהרווחים אז אני לא מוטרד מכך.
  • יחס החוב/הון עצמי של החברה הוא 75% שזה גבוה אבל לא יותר מדי.

עקב אלו אני בחרתי לרכוש את המניה הזו.

אני אשמח לענות על שאלות בנושא.

 

16 תגובות

דלגו לטופס מילוי התגובה

    • אבי on 17/03/2018 at 15:11
    • #
    • השב

    "צפי הגדילה של החברה הוא כ-14.41%"
    מאיפה המידע הזה.
    אני רואה מכירות במגמת ירידה 5 שנים.

    1. תקרא כאן.
      תחפש את הביטוי:
      EPS Growth Rate

    • Sigi on 19/03/2018 at 21:46
    • #
    • השב

    היי דעת,
    האם אתה ממשיך לעקוב אחרי מניות שכבר קנית?
    אם כן, מתי אתה מחליט למכור אותם , אם בכלל?

    1. כרגע אני לא עוקב בכלל אחרי חברות שכבר רכשתי.
      בהגדרת תכנית העבודה של תיק דיבידעת מוגדר תנאי מכירה רק כאשר חברה פוגעת בדיבידנד שאני מקבל.

      אני מתלבט עם עצמי אם אני רוצה להמשיך עם הכלל הזה או להפוך את תכנית העבודה שלי ל-"קנה והחזק" פשוט יותר.
      אני ככל הנראה אחליט רק אחרי שאחת החברות תחליט לפגוע בדיבידנד – דבר שלא קרה עדיין.

        • קובי on 02/04/2018 at 22:55
        • #
        • השב

        לא הגיוני שתשנה את תוכנית העבודה לקנה והחזק מסיבה פשוטה…
        אסטרטגיית ה DGI היא השקעה בחברות שמגדילות את הדיבידנד… מרגע שהחברה הפסיקה להגדיל היא צריכה "להיענש" ע"י כמות גדולה של משקיעים משלוש סיבות:
        1) למען יראו ויראו חברות אחרות שכך יעשה לחברה שפוגעת ברצף הגדלת הדיבידנד.
        2) כיוון שכדאי לך לעשות זאת מוקדם כי כנראה שהרבה יעשו זאת ואתה תספוג ירידה משמעותית יותר.
        3) מכיוון שמרגע שרצף הדיבידנד נפגע אין לחברה אינטרס לחזור להיות מניית DGI קלאסית ולכן סביר להניח שלא תמצא בה עניין בעתיד.

        קובי.

        1. צריך תמיד להתבונן בכל התיק כמקשה אחת.
          אני נוטה יותר ויותר לכיוון קיטלוג חברה שפגעה בדיבידנד כחברה שפשטה את הרגל ולתת לה להמשיך לעבוד בשקט כי אני לא באמת יודע מה יקרה בעתיד.

          לגבי הנקודות שהעלית:

          1) אני כמשקיע פרטני ועוד כמשקיע ישראלי במדינה מיניאטורית לא באמת נמצא ברדאר של אותן חברות ענק בינלאומיות והן לא באמת ישנו את המדיניות שלהן רק בגלל שאני עושה או לא עושה משהו (גם אם נכליל את כל מי שקורא את הבלוג שלי זה לא ישתנה) ולכן אני לא עוסק ב-"לנסות ללמד את החברה לקח" אלא מתבונן אך ורק במה העלות והתועלת שלי מכל צעד שאני נוקט בו.

          2) רוב הסיכויים הם שברגע שאני שמעתי על אותה פגיעה בדיבידנד מחיר המניה כבר ספג פגיעה כל כך קשה כי רוב המשקיעים הגדולים שבאמת משפיעים על מחירי המניות כבר נקטו בפעולות שהם רצו לנקוט בהם כך שאני אהיה זה שמנסה לקפוץ על העגלה אחרי שהיא כבר יצאה לדרכה.

          3) זה לא נכון מבחינה היסטורית.
          אם החברה נקלעה לקשיים זמניים שהצדיקו פגיעה בדיבידנד בשביל להתחיל בתהליך החלמה אז ישנם סיכויים גבוהים מאוד שאם תהליך ההחלמה יצליח אז החברה תתחיל להגדיל את הדיבידנדים מחדש.
          יש הרבה מאוד דוגמאות לחברות כאלו בהיסטוריה כך שזו לא טרגדיה כל כך גדולה.

          בכל אופן בתכנית העבודה של תיק דיבידעת אני הנחתי שתי פשיטות רגל בכל שנה ואם אני ארחיב את ההגדרה הזו כך שהיא תכלול חברה שפגעה בדיבידנד כ-"פשיטת רגל" אז עדיין תיק דיבידעת הוא בן שנתיים וחצי ועדיין לא ספג אפילו "פשיטת רגל" אחת כך שמצבו טוב מהמתוכנן.

          אנחנו כמובן נראה איך הוא יתמודד עם המשבר הבא ונהיה יותר חכמים לאחריו.

    • קובי on 02/04/2018 at 22:58
    • #
    • השב

    היי דעת…

    כתבת:
    "תשואת הדיבידנד של החברה היא 1.78% כאשר התשואה הממוצעת ההיסטורית היא נמוכה מ-1.5% – זו תשואה גבוהה מבחינה היסטורית ולכן אטרקטיבית."

    אשמח לדעת מאיפה אתה לוקח את נתון התשואה הממוצעת ההיסטורית של הדיבידנד.

    תודה,
    קובי.

    1. אני לרוב מתבונן בגרף תשואת הדיבידנדים של החברה באתר גורופוקוס.

    • מומו on 19/10/2022 at 10:39
    • #
    • השב

    פשוט תענוג, הגדלה של 14.3% בדיבידנד:

    https://ir.lincolnelectric.com/news-releases/news-release-details/lincoln-electric-board-approves-143-dividend-increase

    רק *הרצון* לארגן תפילה המונית בכותל וכבר רואים תוצאות. תאר לך מה היתה הגדילה אם בפועל היינו מקיימים את המפגש 🙂

    1. אכן 🙂

    • לופטי on 19/10/2022 at 20:47
    • #
    • השב

    חלום שלי לשמוע דבר תורה של דעת!

    1. לצערי זה צד חלש שלי אבל אני רוצה להקשות קושיא:

      רקע כללי:
      אחד האיסורים החמורים ביותר בתורה (מדאורייתא!) הוא "איסור הלוואה בריבית".
      איסור זה לפי היהדות אוסר מתן כספים (לא מוגבל רק לכספים – יפורט בהמשך) ליהודי בדרישה לקבל ממנו סכום גדול יותר בעתיד כריבית בנוסף לקרן (במלים אחרות: אג"ח).

      איסור זה אינוי יחודי ליהדות שמגבילה אותו רק בהקשר של הלוואה ליהודי:
      * הנצרות שולחת את המלווה ל-"מעגל השביעי של גיהנום" (ואת הלווה מגדירה כ-"עבד של המלווה")
      * ההינואיזם אוסר על ריבית באופן גורף
      * באיסלם מתחילים לדבר על כריתת ידיים…

      איסור זה הוא כל כך חמור לפי היהדות כך ש:
      * המלווה עובר על שישה לאווים
      * הלווה עובר על שני לאווים
      * העדים וכותב שטר הערבות של ההלוואה עוברים על לאו אחד
      * אפילו מי שבטעותו הכיר בין הלווה למלווה עובר על לאו אחד

      התורה מגדירה "הלוואה בריבית" כמתן חפץ וקבלת חפץ אחר בשווי גדול יותר ו/או בכמות גדולה יותר.
      דוגמא ל-"הלוואה בריבית" שאינה קשורה בכסף: "תשמרי על השני הילדים שלי היום ואני אשמור על שלושת הילדים שלך מחר"
      המחמירים מגדירים אפילו רכישה בתשלומים בכרטיס אשראי כ-"הלוואה בריבית".
      המחמירים יותר אוסרים בכלל על תשלום באשראי – בעיקר אם יש "הנחת מזומן".

      במקביל לאיסור הלוואה בריבית התורה מייד ממשיכה ומתירה מתן כספים לצורך "עסקא" שמוגדרת בצורה שבה הכספים ניתנים כהשקעה ושותפות ברווחים ולא מובטח החזר הקרן כשיהיו הפסדים (במלים אחרות – "בעלות על מניות").
      אם הלווה הצליח להרוויח מהכסף הזה אז המלווה מקבל חלק מהרווחים, ואם הלווה הפסיד אז המלווה לא יקבל אפילו את כל הקרן בחזרה.

      עד כאן "דאורייתא".

      ולהלן הקושיא:
      אם איסור הלוואה בריבית כל כך חמור אז למה כספי הפנסיות של רוב הישראלים מופנים לאג"ח (תשלום ריבית גם אם היה הפסד לפי ההגדרה של "דאורייתא" הופך את זה ל-"הלוואה בריבית" ולא "עסקא" ולכן מדאורייתא זה משתמע שזה אסור) ולא לרכישת מניות (שאותה התורה מגדירה כ-"עסקא" והיא מותרת)?

      נ.ב.
      לי אין תשובה טובה לקושיא הנ"ל ולא הצלחתי לקבל תשובה שאינה מתחמקת מאף רב שפניתי אליו.

      נ.ב.ב.
      נא לקרוא את הנוסח של "היתר עסקא" ולחשוב אם הוא באמת מתאים למקרה המתואר לפני שמגיבים "אבל יש היתר עסקא" (רמז: הוא לא…).

      נ.ב.ב.ב.
      זה פשוט מדהים שעד שמוצאים משהו שהדתות המרכזיות מסכימות עליו שהוא אסור, עדיין חלק עצום מהמאמינים באותם הדתות עושים אותו בכל זאת 🙂
      אולי אם נגרום לכולם להסכים ש-"מלחמות זה טוב" נצליח להגיע לשלום עולמי?

    • מומו on 20/10/2022 at 03:03
    • #
    • השב

    כיהודי זו שאלה מעניינת לא יודע לגבי דתות אחרות.
    והאמת לא חשבתי על זה לעומק עד עתה. מסתבר שאלו סוגיות בעלות משקל…

    הרב משה פיינשטיין נתן דעתו על כך ועד כמה שאני זוכר שאם מדובר על חברה בע"מ, אז לא מדובר בהלוואה לאדם ספציפי אלא לציבור / קבוצת אנשים. הבעלים של החברה הם בעצם בעלי המניות אבל אחריותם של בעלי המניות מוגבלת.
    אם היה מדובר בהלוואה רגילה בין 2 אנשים – בעל החוב מתחייב אישית לפרוע את החוב ואם לא יפרע את חובו – המלווה יוכל לתבוע את חובו ישירות מבעל החוב.
    אולם כשמדובר על חברה – בעלי המניות אינם מתחייבים *אישית* לפרוע את החוב. וגם אם ח"ו החברה לא תוכל להחזיר את הלוואה מנכסי החברה בד"כ לא יוכל המלווה לתבוע את ההלוואה מבעלי המניות.
    מאחר ואין התחייבות אישית – אין כאן איסור ריבית לדעת הרב.
    עוד נקודה חשובה שצריך לזכור שגם בעלי המניות – התנו מראש שההלוואה תפרע מההון של החברה ולא מנכסיהם הפרטיים, מה שאומר שוב שהתחייבותם אינה אישית.
    יש כמובן שמקשים על זה (כמאמר חז"ל הידוע 2 יהודים 3 דעות 😊). אז מקסימום ירדת דרגה לריבית מדרבנן.
    זה רק בסיטואציה שהמלווה הוא אדם פרטי, אבל אם מדובר במלווה שהוא חברה אז עד כמה שאני זוכר רוב הפוסקים דנים שזה איסור דאורייתא.

    היתר עסקא עד כמה שאני יודע מהווה פתרון בבנקים, הלוואות (מינוס בעו"ש) או משכנתא. שם הבנק נכנס כשותף לעסקה יחד עם הלקוח (עובדה שיש בכוחו למכור את הנכס במידה והלקוח לא עמד בתשלומים). השקעה בשותפות אין בה איסור ריבית. ולכן יש חשש גדול להלוואות שנלקחות לא למטרות עסקיות למשל – הלוואה לטיול בחו"ל, רכישת רכב לבן/בת הזוג כמתנה, וכו' אבל גם לזה מצאו פתרון

    וגם אם נניח שהיתר עסקא יכול בצדדים מסוימים "לתפוס" – ישנה בעיה שלא לכל החברות יש היתר עסקא ולכן הרבה מבתי ההשקעות בתקופה האחרונה פתחו "מסלול הלכה" שמנסה לפתור את הבעיה ולהשקיע רק בחברות כאלה תחת ההיתרים הקיימים כדי שכל אחד שרוצה להימנע מאיסור ריבית ועדיין להשקיע יוכל לעשות זאת ב(חצי) לב שלם

    1. בקצרה מה שזה אומר זה שעד שמצאנו משהו שכל הדתות מסכימות שהוא "רע" עדיין כל דת בניפרד מצאה סיבה "לעשות את זה בכל זאת" 🙂

      אני באופן אישי קטונתי מלדעת את התשובה הנכונה אבל זה יותר מרגיש לי כמו התחכמויות מאשר נכונות הלכתית (ואולי זה בדיוק ה-70 פנים).

      לגבי "הלוואה לציבור ללא התחייבות אישית" הציבור אכן "לא מתחייב אישית" אבל הציבור עדיין מפסיד כספים בשל ההלוואה והוא צריך לשלם אותה (בדמות ירידת שווי החברה) גם אם החברה לא הרוויחה מהעסקה שלשמה נלקחה ההלוואה.
      כפועל יוצא עדיין ניתנה כאן הלוואה בריבית שלא עונה להגדרת דאורייתא של "עסקה מותרת" והציבור שמייצג את בעלי החברה נפגע מתשלומי הריבית שלה.

      לגבי "היתר עסקה" לבנקים:
      לצערי אני לא מצליח למצוא את המקור של המקרה אבל להלן סיפור שנחשפתי אליו:
      מקור:
      https://www.bhol.co.il/news/756241

      לפני כמה שנים/עשור בערך בנק פאג"י נתן הלוואה לאברך חרדי לצורך השקעה.
      האברך החרדי קיבל פיק ברכיים, לא ביצע את ההשקעה ואפילו לא השתמש בכספי ההלוואה כלל (גם לא לצורך צריכה אישית – הכספים לא זזו מהחשבון) ולכן לפי היתר עסקה הוא חזר אליהם בערך שבוע+- אחר כך ודרש שלפי היתר עסקה הם יקחו את הכספים בחזרה ללא ריבית/קנסות.
      הבנק כמובן סירב ודרש מהאברך ריבית על התקופה שההלוואה הייתה בחשבון שלו למרות שלא בוצעה עסקה שייצרה רווחים ובנוסף עמלה על החזר הלוואה מוקדם.

      האברך ניגש לרב שמומחי לדיני עסקה והרב שיגר מכתב חריף לבנק עם העתק לרב שחתם על היתר העסקה שבו נאמר בין היתר שהם עוברים על היתר עסקה ולכן מדובר בהלוואה בריבית ועליה נאמר שסופו של נותן הלוואה בריבית "לרדת מנכסיו" ו-"מיתה".
      הבנק כמובן לא זז מעמדתו ובתוך פחות משנה מקרות המקרה בנק פאג"י "ירד מנכסיו" (ונרכש על ידי בנק אחר כך ששמו נשמר עד היום) והרב שחתם על היתר העסקה עבר לעולם שכולו טוב (אני מקווה).

      זו כמובן מקריות קלאסית אבל אני באופן אישי מתקשה להשתחרר מההרגשה שאולי יש במקריות הזו מסר עליון.

      המקרה הזה הוא לא המקרה היחיד שבו הלוואות לצורך השקעה שניתנו ע"י הבנקים נדרשו בחזרה עם תשלומי ריבית גם כשההשקעות כשלו ו/או לא בוצעו כלל ויש גם מקרים בודדים כאלו שהגיעו לבתי משפט (הרוב נסגרים מחוץ לדלתות בית המשפט בשל הרעש התקשורתי שהם יכולים לייצר).

    • מומו on 23/10/2022 at 15:41
    • #
    • השב

    לפחות ביהדות שמסתמכים על התורה שבעל-פה (תלמוד\גמרא) גם אז מובאים מקרים שבהם מותר לתת הלוואה בריבית. חכמים כבר אז ראו שאין אפשרות לעולם להתפתח ללא אפשרות של ההלוואות. מצד שני לתת כסף בחינם אף אחד לא מעוניין ולכן מצאו פתרונות עוד בזמן הגמרא (למשל צד ג' שמקבל את הריבית)
    המטרה של איסור ריבית היתה (כפי שציינו חכמים בני דורנו ולפניהם) כדי למנוע אפשרות של עושק הנזקקים. וגם כאן הבינו חכמים שיהיו כאלה שינצלו את "המתנה" הזו ולכן רצו להגן גם על המלווים.

    העולם מתקדם והרבנים מנסים בכל יכולתם למצוא את ההיתרים במקומות שאפשר. יש אנספור דוגמאות: מעלית שבת, פלטה, שעון שבת, בזמנו היה גם בצבא רכבים שהיה מותר לנסוע עליהם בשבת בלי צורך בפיקוח נפש זה עבד עם מנגון השהיה למנוע… אני לא יודע אם זה קיים היום. ידוע למשל שהרב עובדיה יוסף זצ"ל "שם את כל כובד משקלו" כדי להתיר עגונות וכדי למצוא את ההיתר שיוכלו לחזור לחיים נורמליים. מישהו אמר לי פעם שהגדולה של הרב זה למצוא היתר כדי שנוכל להמשיך בשגרת החיים. הרי כל אחד יכול להגיע לך "אסור" וזה הכי קל, בלי לבדוק בספר ובלי למצוא סימוכים. "אסור" והוא פתר לך את כל הבעיות

    אני חושב שזאת הסיבה שהחרדים מוצאים דרכים יצרתיות ולאט לאט זה נכנס גם להשקעות של הציבור הרחב – עובדה שעד לפני עשור או שניים לא שמענו כ"כ הרבה על "מסלולי הלכה". לפני כמה שנים שמעתי שמפרסמים באיזורים של הציבור החרדי אפשרות למשכתנאות ללא בנק – זה עובד בצורת חסכון מגיל קטן (ילד עד 3) ההורים בוחרים מסלול ומפקידים כל חודש סכום מסוים לפי המסלול שבחרו. כשהילד יגיע לפרקו הוא יוכל לקבל הלוואה (כדי לא להשתמש במשכנתא עם היתר עסקא) אני לא יודע בדיוק איך זה עובד, אבל לפי מה שהבנתי זה אמור לעקוף את הבעיה של איסור ריבית והציבור שחושש מהיתר עסקא משתמש במנגנון הזה. אני מניח שבציבור החרדי זה עובד טוב כשמתחתנים בגיל צעיר יחסית (18-20)

    תודה על הקישור, את הידיעה המרעישה הזו באמת שפיספתי… כנראה שאני לא מעורב מספיק בציבור החרדי \ דתי כמוך 🙂

    צירפתי קישור נוסף שמדבר בלימוד הסוגיה. כנראה שזה לא יצליח ליישב אלא יותר מוכיח שיש מספר דעות וכמו שציינת – 70 פנים 🙂

    https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A8-%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%92%D7%97

    1. רצוי לזכור שאפילו התורה מצאה דרך לתת כספים לאחר – היא פשוט הגדירה את זה כמו רכישת מניה ולא כמו רכישת אג"ח.
      מכיוון שאיסור הלוואה הוא מדאורייתא והיתר "רכישת מניות" (עסקא) הוא גם מדאורייתא אז אין כאן משהו ש-"אי אפשר לחיות בלעדיו".
      בסך הכל צריך להסביר לציבור מה המשמעות של "בעלות" ושהם יבינו שזה לא קזינו (זה כמובן יותר מסובך מלדקלם את כל התנ"ך והתורה שבע"פ…)

      הקטע של הגמ"ח לטובת דירה לילדים זה בתכלס השקעה מהיום בשביל שכשהילד יגדל יהיה לו הון עצמי לדירה.
      זה לא שונה באופן מהותי מכל זוג הורים שחוסכים לילדים בצד ואז נותנים לילד את הכסף "בשביל דירה".
      שני ההבדלים המרכזיים בין השניים הם:
      1. הילד צריך להחזיר לגמ"ח גם את ההלוואה שהוא קיבל אבל הוא לא צריך להחזיר להורים את המתנה שהם נתנו לו
      2. ההפקדות לגמ"ח זה סוג של "חיסכון בכפיה" שמבחינה היסטורית הוא יותר יעיל מאשר "חיסכון מבחירה" (כי לפעמים בוחרים שלא לחסוך ו/או להשתמש במה שכבר נחסך)

השאר תגובה