דיבידעת – תיק דיבידנדים בהישג ידכם

היום – השני לאוגוסט 2015 נולד לו תיק דיבידעת במשקל 10,000 דולר – להורים ולתיק שלום.
שוקולדים (כשרים) יתקבלו בברכה.
דיבידעת הוא תיק השקעות במניות דיבידנד שממומן מהחסכונות השוטפים שלי.
תיק זה הוא חלק (קטן יחסית) מהחסכונות שלי ומטרתו המרכזית היא להראות איך ניתן לנהל תיק השקעות מבוסס דיבידנדים גם כמשפחה ישראלית מהשורה.

 

הערה חשובה!

התיק לא נועד לספק המלצות לקניה/מכירה של מניות.
אני מבקש לא לבצע אף פעולה בשוק ההון רק על סמך פעולות שאני מבצע בעצמי בתיק הזה (ובבלוג בכלל).


הנחות מוצא:

  • המשפחה חסכה סכום התחלתי של 10,000 דולר והעבירה אותו לבית השקעות שנתון לבחירתה – במקרה שלי התיק ינוהל אצל Interactive Brokers (אותו הברוקר שאצלו נמצאים שאר החסכונות שלי).
  • המשפחה חוסכת סכום של 2000 שח ביום השני לכל חודש ומעבירה אותם לתיק ההשקעות  (לצורך חישובי יעדים נלקח שער דולר ממוצע של 4 ש"ח).
  • עלויות המרת מט"ח והעברת מט"ח לחו"ל במידה ורלוונטיות משולמות בנפרד כך שלתיק ההשקעות מגיע הסכום הדולרי שמתקבל מחלוקת 2000 שח בשער היציג של הדולר כפי שהוא מוצג כאן.

חוזה השקעות אישי – גירסה 1.0:

כללי קניה:

  • ברגע שמצטבר סכום של 1000 דולר בחשבון ההשקעות מתבצעת רכישה של מניות מחברה אחת בלבד.
  • כל עוד סכום הדיבידנדים החודשי לא עובר את ה-1000 דולר לא תתבצע יותר מרכישה אחת בכל שבוע מסחר – המטרה מאחרי חוק זה היא להימנע מכניסה עם כל הכסף לבורסה ממש לפני משבר.
  • כל עוד בתיק יש פחות מ-50 חברות תינתן עדיפות לרכישת מניות של חברה שלא קיימת בתיק.
  • לא תירכש חברה בעלת מכפיל רווח גבוה יותר מ-20 (במידה והמכפילים בכל השוק יעלו משמעותית תישקל האפשרות לרכוש במכפיל שקטן מהמכפיל הממוצע של המניות בשוק האמריקאי).
  • לא תירכש חברה שלא הראתה רצף הגדלת דיבידנדים במשך שני משברים לפחות (נכון לאוגוסט 2015 מדובר על חברות עם רצף הגדלת דיבידנדים משנת 1999 ואילך שהגדילו את הדיבידנדים גם במשבר 2000 וגם במשבר 2008).
  • תינתן עדיפות לחברות עם קצב הגדלת דיבידנדים גבוה מהממוצע כל עוד אני אשתכנע שהקצב הזה יכול להימשך.
  • לא תירכש חברה בעלת שווי שוק של פחות ממיליארד דולר.

 כללי מכירה:

  • מניות של חברה שהקטינה או הפסיקה את חלוקת הדיבידנד הקבוע שלה יימכרו בהקדם האפשרי.
  • לא תתבצע מכירה של מניות בכל מקרה אחר.

 יעדים:

היעד של התיק הוא להגיע לתשואה של 2,890 דולר בשנה מדיבידנדים בלבד תוך 10 שנים.
היעדים של התיק נמדדים באוגוסט בכל שנה לפי צפי הדיבידנדים ל-12 החודשים הבאים (לפני מס) כפי שהם מוצגים בטבלה הבאה:
תאריך צפי דיבידנדים ב-12 החודשים העוקבים
02/08/2016 $514
02/08/2017 $732
02/08/2018 $954
02/08/2019 $1,193
02/08/2020 $1,441
02/08/2021 $1,702
02/08/2022 $1,980
02/08/2023 $2,270
02/08/2024 $2,564
02/08/2025 $2,890

הנחות גדילה:

  • הדיבידנדים מושקעים בחברות עם תשואת דיבידנד ממוצעת (ביום הרכישה) של 3% בשנה.
  • תשואת הדיבידנד הממוצעת של החברות שמוחזקות בתיק גדלה ב-6% בשנה.
    הנחה זו משקללת בתוכה גם חברות שלא יגדילו את הדיבידנד וחברות שיפשטו רגל כך שהממוצע יגדל ב-6%.
  • בכל שנה לא יפשטו רגל יותר מ-2 חברות שמוחזקות בתיק.
  • הדיבידנדים יושקעו מחדש לאחר ניכוי מס דיבידנדים במקור.

פעולות רכישה יתבצעו בהמשך.

98 תגובות

6 פינגים

דלגו לטופס מילוי התגובה

    • אנונימי on 03/08/2015 at 03:33
    • השב

    אם לא תכתוב איזה מניות יש בתיק הזה, אז אי אפשר יהיה להתייחס לזה ברצינות.

  1. ציינתי שפעולות רכישה יתבצעו בהמשך.
    כרגע יש בתיק אך ורק מזומן.

  2. כל הכבוד על היוזמה. אשמח אם תלווה כל בחירת חברה בהסברים, לגבי הפרמטרים שהובילו לבחירה.
    מיכאל

    • אנונימי on 03/08/2015 at 15:13
    • השב

    למה להעביר בכל חודש 2000 ש"ח אם גם ככה אתה לא מתכוון לעשות דבר עד שיהיו לך 1000 דולר?

    • אנונימי on 03/08/2015 at 15:39
    • השב

    לא ברור – אם יש כבר 10,000$ אז למה לא לקנות 10 מניות, כל אחת 1,000$ וזהו?
    למה לקנות כל חודש מניה ואת השאר לשמור בצד?
    מה ההיגיון? הכסף סתם שוכב לא מושקע.

    • אנונימי on 03/08/2015 at 15:42
    • השב

    "אותו הברוקר שאצלו נמצאים שאר החסכונות שלי"
    זה לא נראה לך מסוכן לשים את כל הכסף אצל ברוקר בחו"ל?

  3. תודה רבה וזו הכוונה.

  4. הסיבה היא כי אני רוצה לדמות משפחה שחוסכת בעקביות סכום קבוע וידוע מראש.
    אם אני אגיד "תחכו שיהיה לכם 1000 דולר" אז רוב האנשים יגידו "לי אף פעם אין 1000 דולר – זה לא בשבילי".
    אם לעומת זאת אני אומר "תחסכו בקביעות 2000 שח" אז זה משהו שחלק יגידו "אני מסוגל לעשות זאת" וחלק אחר יגידו "זה יותר מידיי – אבל אנחנו כן מסוגלים לחסוך 1000 שח בחודש ולעשות את אותו הדבר".

  5. התייחסתי בקצרה להיגיון מאחרי ההחלטה בפוסט ואני אפרט עוד כאן.
    אם אני אכנס עם כל הכסף היום וארכוש היום 10 מניות אבל מחר הבורסה תתרסק אז הרבה אנשים שמבקרים בבלוג יגידו "עם הפסד כזה אני לא יכול להתמודד – זה לא בשבילי".
    עקב כך בחרתי בשיטה שממתנת את הסיכון בנפילה חד-פעמית ואני משקיע כל פעם במניה אחת.
    אם הבורסה תתרסק בעוד 2-3 שבועות אז עדיין יש לי את רוב הסכום לרכוש מניות אחרות במחירי ריצפה.
    אם לעומת זאת הבורסה לא תתרסק במהלך שלושת החודשים הקרובים אז הרגלתי את המבקרים לראות השקעות קבועות והם כבר יכולים לראות את הפירות של ההשקעות (קרי הדיבידנדים).

    שיטה זאת נקראת "מיצוע" והיא מומלצת לאנשים שמתחילים להשקיע בבורסה בפעם הראשונה.
    מכיוון שדיבידעת נועד להציג לאנשים איך הם יכולים להתחיל להשקיע אז אני בחרתי להישתמש בשיטה זו.

  6. לא כרגע.
    הכספים נמצאים בפועל בחשבון בנק שרשום על שמי והקשר של הברוקר הוא אך ורק מערכת המסחר שדרכה אני מבצע את הפעולות.
    במידה ואינטראקטיב ברוקרס יפשטו רגל (כהערת אגב זה ברוקר שבעצמו נסחר בבורסה ודרכו מנוהלים תיקי ענק של הרבה מאוד תעודות/קרנות) אז הפגיעה שלי היא חוסר יכולת זמנית לבצע פעולות בבורסה.
    מכיוון שהמניות עדיין רשומות על שמי ומכיוון שאין בכוונתי למכור מניות שאני רוכש אז אני רואה בפגיעה זו כפגיעה זמנית ולא קריטית.

    כשיגיע היום ובו אני אהיה תלוי בהכנסה ממניות הדיבידנד לצורך מחיה וחוסר אפשרות לגשת לכסף יהווה פגיעה ממשית אני אשכול לפצל את ההשקעות על פני בתי השקעות שונים.

    • אנונימי on 03/08/2015 at 16:06
    • השב

    צריך קודם כל לבדוק מדוע אנשים לא מצליחים לחסוך בחודש 1,000 דולר.
    אם יפסיקו לבזבז על שטויות אז יוכלו לחסוך ולהשקיע.

    • אנונימי on 03/08/2015 at 16:24
    • השב

    האם קיים מיליארדר/מיליונר כבד שמשקיע רק במניות דיבידנד לפי הקובץ של פיש?
    אני לא מתכוון לכל הבלוגרים הקטנים בתחום שאולי יש למישהו מהם מיליון או 2 מיליון דולר בלבד.
    אני מתכוון לכרישים גדולים.
    אם אף משקיע-על לא מיישם את זה, אולי השיטה לא יעילה?

  7. אני לא מנסה ללמד אנשים לחסוך ולצרוך פחות – בשביל זה יש בלוגים אחרים.
    אני מנסה ללמד אנשים שיש אלטרנטיבה להשקעה (חוץ מפק"מ, נדל"ן, הימורים בבורסה והשקעה בעוקבי מדדים) בשביל שכל אחד יחליט מה מתאים לו.

  8. אין לי מושג אם יש מישהו כזה או לא.
    אל תשכח שלמיליארדרים הגדולים יש אלטרנטיבות השקעה שלא פתוחות לנו כמשקיעים קטנים.
    אם בא אליך מישהו עם רעיון לסטארטאפ או הקמת עסק חדש – האם יש לך כמה מיליוני דולרים לזרוק עליו בנוסף לכל המשאבים שאתה צריך בשביל לבדוק שהוא באמת שווה את הכסף?
    זה מה שהמיליארדרים הגדולים עושים.

    יש את לואל מילר שהקים קרן שהעקרונות שלה מאוד דומים לעקרונות שלנו.
    אל תשכח שיש לו משאבים שלנו אין ולכן הוא לא משתמש בקובץ של דוד פיש.

    בנוסף, המיליונר קווין אולירי משקיע רק בהשקעות שמספקות תזרים מזומנים אינסופי (זו המהות של מניות דיבידנד).

    אז מה המסקנה שלי מכל הסיפור הזה?
    או שיש להם כלים שלי אין והם לא צריכים את הקובץ החינמי של דוד פיש או שיש השקעות יותר טובות שלי אין יכולת להשקיע בהן בגלל מחסור בהון עצמי (או רצון לעבוד קשה בשבילו).

    חשוב מאוד לזכור שהמטרה שלי היא למצוא את ההשקעה הפסיבית שתספק תזרים מזומנים קבוע, יציב וגדל לאורך זמן.
    אני לא מנסה למצוא את ההשקעה היעילה/טובה ביותר.

    • אנונימי on 03/08/2015 at 16:51
    • השב

    מניות דיבידנד הן גם סוג של הימור בבורסה, לא?

    • אנונימי on 03/08/2015 at 16:55
    • השב

    הבעיה היא שאנו מתעלמים מגודל התיק (מחיר המניות).
    כלומר מתסכלים רק על תזרים בעוד שערך המניות יכול לצנוח למשל ב-80%.
    אז מה יעזור לנו אם קיבלנו כל השנים דיבידנדים אם בסוף, כאשר נצטרף את הכסף למשל לטיפול בבית אבות, שווי התיק יהיה אפסי בגלל קריסה גדולה?

  9. כשרשמתי הימור התכוונתי ל:
    "בוא נקנה מניה ב-X ונמכור ב-Y ונהמר ש-Y יהיה גדול מ-X".
    במניות דיבידנד אתה לא קונה מניה במטרה למכור אותה ברווח.
    אתה רוכש בעלות על חברה במטרה לקבל משכורת שוטפת מהחברה למשך שנים על גבי שנים.

  10. אני לא חושב שזו בעיה שאני מתעלם מגודל התיק.
    המטרה שלי היא לא להגדיל את המספר הוירטואלי בחשבון ההשקעות שלי כמה שיותר אלא לקבל משכורת יציבה וגדלה לאורך שנים גם במהלך משברים.

    תשים לב שלא מסתכלים רק על תזרים – מסתכלים על תזרים גודל שמתקבל מרווחים של חברות.

    אם החברות ממשיכות להיות רווחיות ולחלק דיבידנדים גדלים אז צניחה במחיר המניה ממש לא משנה את התמונה כי היא תהיה צניחה זמנית בלבד.
    תזכור שאנחנו מדברים כאן על חברות ענק בינלאומיות ואם כולן נקלעו למשבר ביחד (הרי זו המשמעות של צניחת המחיר ב-80% של כל המניות הללו) אז כנראה שהבעיות שלנו בחיים הרבה יותר חריפות ממה קורה בבורסה.

    בשביל שאני אתייחס למקרה ספציפי שבו אתה צריך למשוך את הכסף (אם כי לא הבנתי למה אתה צריך את הקרן – בשביל ההוצאות הללו בדיוק יש את הדבידנד) אז אני צריך לדעת לאיזו שיטת השקעות אלטרנטיבית אתה משווה את השקעת הדיבידנדים.

    איזו שיטת השקעות יש לך להציע שמתחייבת על גדילה ושבכל רגע נתון תמיד תוכל למשוך יותר כסף ממה שצברת בלי שההון שלך יגמר (הרי זה בדיוק מה שאתה דורש במשפט שלך)?

    • אנונימי on 03/08/2015 at 19:49
    • השב

    למשל מעבר לדיור מוגן שמצריך תשלום גבוה של מאות אלפי שקלים מראש. או חס וחלילה ניתוח יקר (כאשר מזדקנים ההוצאות הרפואיות גדלות).
    יש חשיבות רבה לגובה הקרן בגילאים אלה והיא משמשת מזומן לכל דבר. עם כל הכבוד לדיבידנדים, הם לא יכולים להחליף לצורך הדוגמא תשלום של 500,000 שקל מזומן מחר בבוקר לבית אבות/דיור מוגן.

    • אנונימי on 03/08/2015 at 19:51
    • השב

    עוד משהו –
    האם השקעה במניות דיבידנד הצילה מישהו מהפסדים גדולים במשבר של 1929? המשבר של 2008 היה בדיחה ואחרי כמה שנים השוק חזר לעצמו. ב- 1929 זה היה משבר רציני, נפילה של 90% והתאוששות אחרי 20 שנה.
    אודה לך אם תביא דוגמאות למשקיעי דיבידנד מאותו זמן שהמשבר לא פגע בהם.

  11. אני חוזר שוב: אם אתה רוצה לבצע השוואה אז תיתן לי אלטרנטיבה להשוות אליה.
    איזו השקעה מבטיחה לך את הקרן בשביל לעבור לדיור מוגן?
    יש הבדל גדול בין להתעלם ממשהו שקיים לבין להסתמך על משהו שאולי יהיה ואולי לא.

    אני לא יודע מה קרה במשבר 1929 אבל בשנות ה-30 האמריקאים קראו למניות דיבידנד "קיצבת יתומים ואלמנות".
    לדעתי זה אומר הרבה על היחס להשקעה במניות דיבידנד.

    אני אישית לא מכיר אנשים שחיו בשנת 1929 והשקיעו בבורסה האמריקאית באותה התקופה.
    אתה יכול לנסות לחפור בספרי ההיסטוריה ולראות מה קרה לדבידידנדים שחילקו מניות יציבות במהלך אותן השנים.
    אני כן יודע להגיד לך (וקישרתי למחקרים כאלו במאמרים קודמים) שחלק גדול מהתשואה של מדד המניות האמריקאי נבעה מדיבידנדים ולא מגדילת ערך המניות.
    כמו כן במהלך משבר 1929 אני יודע שהיו חברות שהמשיכו לחלק דיבידנדים ללא הפסקה.
    רק בשלוף מהראש מנית BNS מחלקת דיבידנדים בלי הפסקה משנת 1833 – זה כמעט 100 שנים לפני משבר 1929!

    • אנונימי on 03/08/2015 at 20:08
    • השב

    החלופה ההגיונית היא תיק מאוזן יותר ולא 100% מניות שיכולות כאמור להתרסק 80%.
    יש לשלב אג"ח, מזומן ומתכות.

    • אנונימי on 03/08/2015 at 20:10
    • השב

    כ"בוגר" של בלוג הסולידית, אתה אמור לדעת את חשיבות הפיזור בין אפיקי השקעה שונים, פיזור ששומר על הקרן במצבי קיצון בהם שוק המניות מתרסק.
    לפיכך אסור לדעתי להקצות יותר מ- 25%-30% מן התיק למניות דיבידנד.

  12. תיק הארי בראון הוא אפשרות אחת אבל אל תשכח שתיק הארי בראון הוא מוכוון שמירת ערך ולא גדילת ערך.
    כמו כן אני לא בטוח עד כמה תיק הארי בראון יוכל לשרוד משבר שבו גם המניות האג"ח והזהב מאבדים מערכם ביחד.
    אם נתבונן בבמצב שלנו היום:
    1. מדדי המניות מראים על מחירי מניות גבוהים – זה לא מחייב בועה אבל זו כן יכולה להיות בועה.
    2. הריבית של האג"חים בריצפה והעלאת ריבית קטנה תפגע במחירי האג"חים בצורה משמעותית.
    3. הזהב במגמת ירידה ויש לו עוד הרבה לאן לרדת.

    הדבר היחיד שמשחק לטובת הארי בראון היום הוא שהאינפלציה בריצפה ויש דיפלציה קלה בחלק מהמקומות בעולם כן שהחלק של המזומן כנראה יספק את המנגנון המווסת במשבר הקרוב.

    איך משקיע בתיק הארי בראון יוכל להתמודד עם סיטואציה כזו שלדעתי לא כל כך תלושה מהמציאות?
    לעניות דעתי ההתמודדות תהיה קשה ולכן אני בחרתי שלא להשקיע בשיטת הארי בראון (אבל זה כבר דיון לפורום הסולידית ולא לבלוג דיבידנדים).
    מצד שני תיק שמפוזר על פני 50 חברות ענק מתחומים שונים שפועלות במדינות שונות ובמטבעות שונים ברחבי העולם כנראה לא יספוג פגיעה ממשית (אם בכלל) לתזרים המזומנים שלו.

    זו הסיבה לדעתי שתזרים מזומנים זה הדבר החשוב ביותר.

    גם לך כמשקיע בתיק הארי בראון ניתן לצייר סיטואציות שהסבירות שהן יקרו יותר גבוהה מהתרסקות טוטאלית של 96% מחברות הענק בעולם שבה לא תוכל למשוך את ההון שאתה חייב בשביל דיור מוגן.

    הכל מסתכם בפיזור סיכונים.
    אתה מפזר את הסיכון שלך על פני מחירי המניות (לא על יציבות החברות!), מחירי האג"ח, מחירי הזהב והאינפלציה/דיפלציה.
    אני מפזר את הסיכון שלי על פני רווחים של 50 חברות ענק בינלאומיות שפועלות בכל העולם עם כל המטבעות המוכרים בשוק הבינלאומי ללא תלות בגחמות של סוחרים שפועלים לפי רגשות של תאוות בצע ופחד.

    ולמרות כל הנאמר כפי שאנונימי אחר הגיב לפני, אתה תמיד יכול להשתמש במניות דיבידנד כחלק מה-25% המנייתי של הארי בראון.

    מה החלק הזה ואם אתה רוצה לעשות זאת, זו כבר החלטה שלך.

    מבחינתי, אני משקיע 100% מהחסכונות השוטפים שלי במניות דיבידנד ואני לא מתכנן להפסיק בתקופה הנראית לעיין.

  13. אם הבנתי נכון , לצורך התרגיל אתה "בונה" עוד מיני-תיק דיבידנדים עבור המאמר שלך בנפרד לרוב ההשקעות שלך שהם גם דיבידנדים?

    תודה מראש
    אני אותו MATIAS מהסולידית

  14. ברוך הבא לבלוג שלי Matias.
    נכון לעכשיו אני מעביר את כל החסכונות השוטפים שלי לאינטראקטיב ברוקרס ומנהל שם תיק מבוסס דיבידנדים (עם טיבול אופציות בסכומים קטנים רק בשביל לספק את יצר ההימורים שלי).
    מה שאני עושה בתיק דיבידעת זה להעביר חלק מהחיסכון השוטף שלי (2000 שח בחודש) לתיק נפרד שאותו אני אנהל כתיק דיבידנדים בפני עצמו.
    אני לא מתכנן להתחשב באחזקות שיש לי בתיק אחד בעת קבלת החלטות בתיק האחר כך שניתן לראות בתיק דיבידעת תיק דיבידנדים לדוגמא שממומן ע"י כסף אמיתי.

  15. תודה

    • אנונימי on 04/08/2015 at 13:36
    • השב

    התשואות הצפויות לא מסתדרות
    כתבת 385 בשנה ראשונה.
    זה 3.85% תשואה על תיק של 10,000 דולר שהופקו עד אוגוסט 2016.
    אבל אנחנו לא בוחרים מניות עם תשואה דיבידנד כזו גבוהה. הרי אתמול בחרת PH שהיא כ- 2% תשואה.
    אודה על פירוט איך הגעת לסכום הזה.

    • אנונימי on 04/08/2015 at 13:36
    • השב

    * שהופקדו

  16. הדעתי לסכומים הללו על סמך ההנחות הבאות:
    1. תיק התחלתי של 10,000 דולר.
    2. הפקדה חודשית של 2000 שח (כשאני חושב על זה נראה לי שחישבתי לפי הפקדה של 2000 דולר – אני צריך לבדוק את זה!).
    3. קצב גדילת דיבידנדים של 6% בשנה.
    4. ממוצע חלוקת דיבידנדים מכל החברות המוחזקות של בערך 3% לפי מחיר הרכישה (יהיו חברות עם פחות ויהיו חברות עם יותר אבל ממוצע של 3% זו המטרה).

    אני אבדוק שוב את המספרים ואוודא שבאמת חישבתי הפקדה שקלית ולא דולרית אז תודה לך על השאלה.

  17. שלום, נוח לי יותר לשאול את השאלה טכנית הבאה כאן משום שזה היה הסבר שלך.
    לגבי עמלות קניה אני מנסה להתמקח עם הבנק אבל זה ייקח זמן כי הם לא רואים שעד היום אני מבצע כל כך פעולות. כרגע עדיין אני משלם 25 דולר מינימום ועוד 3 דולר ברוקר. סהכ 28. כנראה זה ישתפר בחודש הבא אבל כמובן זה לא יתקרב לברוקר. שוב אני מציין במקרה שלי אני מעדיף להישאר בבנק ומנסה להתאים את זה עבורי עדין.

    בזמנו הסברת בצורה פשוטה את הדבר הבא:

    "אני מכוון למניות שמחלקות לפחות 3% דיבידנד בשנה ממחיר הקניה שלי (כמובן שזו לא הגבלה קשיחה ורכשתי גם מניות שחילקו פחות).
    הורדתי מזה מס של 25% שמס הכנסה לוקחים לי וחילקתי ל-4 שזה כמות הפעמים שאני מצפה לקבל דיבידנדים בשנה.
    המטרה שלי היא לקבל את העמלה ששילמתי בחזרה כבר בדיבידנד הראשון שאני מקבל כך שאת הקניה אני מבצע "בחינם".
    המספר שהגעתי אליו הוא 0.5625%.
    עמלת הקניה הכי גבוהה שאני משלם היא 6 דולר מינימום ובשביל לשלם 0.5625% אני צריך 1066.67 דולר לפעולה.
    לצורך נוחות עיגלתי את הסכום ל-1000 דולר ומשם הגעתי ל-0.6%."

    עבור הדוגמא שלי יוצא בערך לחסוך להשקעה בסביבות 4000 דולר כל פעולה שזה קצת הרבה. למרות שעכשיו זה אולי בסדר משום שיש לי הון התחלתי. אני מתלבט באיזה פרמטר כדאי לשנות מהנוסחה ה"ביתית" שאתה הצעת בהנחה שאני עדין משלם את העמלות האלה בבנק (אם ישתפר אז אשנה את זה).

    דוגמא:
    אני יכול להגיד שאני אבצע פעולה כל חודשיים.
    אני יכול להגיד שאני ארצה לקבל את העמלה ששילמתי ב"דיבידנד וחצי הראשנים" שיתקבל.
    לבחור מניות שמחלקות 3.5 או 3.8 דיבידנדים ממחיר המניה.

    יש עוד פרמטרים שאני לא רואה ?

    אני מבין שבנוסף לכמה מישהו חוסך, ה1000 דולר בחודש שבדוגמא שלך זו שיטת מיצוע מצויינת לתקופות כמו עכשיו שהשוק בשיא.

    תודה על ההתיחסות.
    (הערה: לא ברור אם רק אצלי אבל ההודעות של הפורום הזה מגיעות אליי עם עברית הפוכה)

  18. שכחתי לציין שבהסבר שלך שאתה מקבל "חינם" את העמלה זה יפה גם פסיכולוגית כי אתה לא גורר יותר מפעם אחת מרגע הקניה את ה"החזר" הזה. במקרה שאני מציע למעלה צריך לחכות יותר מרבעון אחד ל"החזר" הזה.

  19. חשוב להבין את ההשלכות של כל משתנה.

    * תכיפות הפעולות:
    ככל שאתה מחכה יותר בין פעולה לפעולה יש לך יותר כסף שלא עושה כלום ולא מייצר הכנסות.
    אני אישית משתדל לבצע לפחות פעולה אחת ברבעון (לפעמים 4 חודשים) אבל אתה צריך להחליט כמה זמן אתה מוכן לחכות.

    * תוך כמה דיבידנדים מקבלים את העמלה בחזרה:
    זה יותר עיניין פסיכולוגי מאשר כלל ברזל.
    נחמד מאוד לבוא ולהגיד "אוקיי, אם אני מוכר תוך חצי שנה באותו המחיר אז אני באותו המצב" מאשר: "אני חייב שהמניה תעלה רק בשביל לצאת תיקו בגלל עמלות".

    * חלוקת הדיבידנד
    זו נקודה מאוד בעייתית.
    ככל שתשואת הדיבידנד גבוהה יותר כך השוק רומז לנו שיש משהו בעייתי יותר ביציבות הדיבידנד.
    כאן חייבים להתאים את הדיבידנד לתשואת הדיבידנד הממוצעת של אותה המניה (ניתן לראות זאת באתר גורופוקוס).
    לרוב אני לא אראה בעיה לרכוש מניות שמחלקות היום 4% דיבידנד אבל התשואה ההיסטורית שלהם היא בסביבות 3% כי זה אומר אחד משני דברים:
    1. השוק מוכר את המניות בהנחה.
    2. החברה בצרות.
    אני כמובן צריך להחליט איזה אחד מהמקרים מתקיים לפני שאני רוכש את המניות.

    אני לא יודע מה גודל התיק שלך כך שאני לא יודע מה האלטרנטיבות שעומדות בפניך.
    בגדול אני הייתי בודק איך אתה יכול להפחית את העמלות בצורה משמעותית לפני שאני הייתי מתחיל לסחור בפועל.
    אתה יכול להתחיל לנהל תיק וירטואלי באתר סיקינג אלפא בשביל לקבל תחושה של מה קורה למניות הללו ואיך הן מתפקדות בתנאי שוק שונים.
    בעוד כמה חודשים כשתרכוש ביטחון עצמי בתיק הוירטואלי אתה תוכל לגשת לבנק ולהציג את התיק שלך ולהגיד להם: "אני רוצה לעשות את זה ובשביל לעשות זאת דרככם אני צריך עמלות בגובה X – תנו לי את העמלות הללו או שאני עובר לבית השקעות (כמו IBI, מיטב, אקסלנס וכו').

  20. תודה,

    לגבי תכיפות הפעולות החישוב שאז דיברנו עליו הוא בשביל לבצע כל חודש. עכשיו אתה אומר לפחות פעם ברבעון שזה הרבה זמן בין פעולות. מה שהתלבטתי זה כי לפי החישובים האלה לא משנה כל כך מה עמלת מינימום אלא כל שאר הפרמטרים נכון? כלומר גם במקרה של עמלה גבוה כמו שלי אפשר "לצאת" מי זה כפי שאמרתי למעלה.

    גודל התיק בסביבות 100 אלף ש'ח ואז כמה שיותר כל חודש-חודשיים לחסוך.
    סימולציה היא לא אופציה בשבילי כי זה תוקע אותי פשוט להתחיל כאשר אני קורא המון זמן על הדברים האלה ( מחסום התחלה הוא הכי קשה).

  21. תכיפות הפעולות זה עיניין אישי ותלוי בכמות החיסכון החודשי של כל אדם.
    אם מישהו חוסך 2000 דולר בחודש אז הוא יכול לרכוש מניות כל שבועיים בעלות של 1000 דולר לפעולה.
    אם לעומת זאת הוא חוסך 100 דולר בחודש אז הוא צריך לחכות כמעט שנה בין פעולות רכישה.

    סימולציה זה לא דבר רע ולחכות בשביל לעבור את מחסום ההתחלה בעוד כמה חודשים זה גם לא אסון גדול – זה יוכל למנוע ממך כמה טעויות נפוצות שאולי תלמד עליהן עד אז.

    לדעתי אתה צריך לשאול את עצמך 2 שאלות:
    1. כמה אתה מסוגל לחסוך בחודש.
    2. מה שווי הפסד התשואה האלטרנטיבית שאתה מעריך יקרה לך אם תחכה עם הרכישה עוד כמה חודשים.

    אם נחזור לדוגמא של לחסוך 100 דולר בחודש אז להפסיד 3% בשנה על 100 דולר זה הפסד של 3 דולר וזה יותר מעמלת הרכישה שלך אז אולי עדיף להשאיר את הכסף במזומן שנה מאשר לשלם עמלת רכישה.

  22. תודה..
    האם אתה מתכוון להפסד תשואת דיבידנדים נכון ?

    כמובן שסימולציה זה דבר מצוין. במקרה שלי כרגע חיכיתי כבר כמעט שנתיים אז אתה מבין למה החישוב של הפסד עם המתנה של מזומן אני לא לוקח אותו כבר בחשבון.

    הסכום שאני מצליח לחסוך לא קבוע כרגע אבל הוא יכול להיות סביב 800-1000 דולר

  23. אני מתכוון להפסד תשואה פוטנציאלית שמבחינתי כמשקיע דיבידנדים הוא הדיבידנד הצפוי (אני הרי מתעלם ממחיר המניה אחרי שרכשתי אותה).

    אם אתה חוסך בין 800-1000 דולר בחודש זה אומר שאתה יכול לבצע פעולה בשווי 1000 דולר כל חמישה/שישה שבועות בממוצע.
    בהנחה והעמלות שלך גבוהות יחסית אני לא רואה סיבה טובה לא לדחות פעולות ולבצע פעולה כל 2000 דולר במקום פעם ברבעון.

    בכל מקרה – אל תרוץ מהר מידי.

  24. תודה

    איזה טעויות חוץ מ:
    1)מניות שפושטות רגל, 2)דיבדנדים שמבוטלים או מוקטנים, 3) YOC ?

    אם לדוגמא מישהו קונה מניה שהמכפיל רווח נניח גבוה בהרבה מ-20 – נניח 45. אז הוא יגלה את הטעות כנראה באחת הנקודות שכתבתי למעלה נכון?
    או שאני מפספס עוד הרבה טעויות? אני לא התייחסתי עכשיו לטעות לא לקרוא את כל הפסקות של דוחות כספיים של הרבעונים אחרונים.

  25. אני מפספס הרבה טעויות ?

  26. לא ברור לי למה YOC יכול להיות טעות.

    לגבי מכפיל גבוה מ-20 זה פחות עניין של טעות ויותר עניין של כרית ביטחון.
    המכפיל רווח הממוצע של הבורסה נע בסביבות 15-20 מבחינה היסטורית.
    חברות שמספקות גדילה יוצאת דופן לרוב נסחרות במכפילים גבוהים יותר אבל ברגע שקצב הגדילה שלהן קטן המחיר שלהן יתאים את עצמו למכפיל קטן יותר.

    אם לדוגמא חברה מרויחה דולר למניה ונסחרת במכפיל של 40 אז מחיר השוק שלה הוא 40 דולר למניה.
    אם בשנה הבאה הביא תרויח רק 1.1 דולר למניה והשוק יחליט שהוא רוצה להוריד את המכפיל שלה ל-20 אז המחיר שוק שלה יהיה 22 דולר למניה.
    בשלב הזה מי שרכש את המניות ב-40 דולר יאלץ לחכות שרווחי המניה יעלו ל-2 דולר בשביל שמחירה יגיע שוב ל-40 דולר (בהינתן מכפיל רווח של 20).

    לי אין מושג באיזה מכפיל המניה תיסחר מחר או בעוד שנה ולכן אני מגביל את עצמי למכפיל רווח של 20 לכל היותר.

    טעויות נפוצות שנתקלתי בהן זה התעלמות מיחס חוב/נכס או מיחס חלוקת דיבידנדים.
    אם חברה הרויחה 2 דולר וחילקה 3 דולר כדיבידנד אז עולה השאלה "מאיפה הגיע עוד דולר?"
    אם חברה חייבת 100 מיליון דולר והנכסים שלה שווים 50 מיליון דולר אז איך היא תוכל להתמודד עם החובות (בעיקר בסביבת ריבית עולה)?

  27. תודה רבה

    האם בסינונים של טבלת פיש יש סינון לפי TOTAL RETURN ? האם כדאי גם להסתכל על זה או בגלל שזה כולל את מחיר המניה אז לא חשוב עבור השקעת דיבידנדים?

    קראתי כמובן את ההגדרה
    https://en.wikipedia.org/wiki/Total_return

  28. בעצם עכשיו שמתי לב שיש הרבה מאוד מדדים תחת
    FUNDAMENTAL DATA
    אז TOTAL RETURN נכנס לחישובים מסובכים כאלה…

  29. אני אישית לא מסתכל על תשואה כוללת כי היא משתנה בהתאם למחיר המניה כל הזמן.
    מכיוון שטווח האחזקה שלי הוא "לנצח" אז אין שום משמעות למחיר העתידי של המניה או מה המחיר שלה עשה בעבר.

  30. אני לא מכיר מידע בסיסי שהתשואה הכוללת נכללת בו.

  31. אני מבין שאתה לא מתכוון למכור מניות.
    אם במקרה שלי אני לא בטוח אם אצטרך למכור חלק קטן או משמעותי מהמניות על מנת לקנות בית עוד מספר שנים. או השקעה לעסק …
    האם סינון נוסף של
    GRAHAM NUMBER
    ייתן לי עוד מדד קטן למחיר הוגן לקניה ?
    תודה מראש!

  32. לעניות דעתי מכפיל הרווח ותשואה ממוצעת מתחת לתשואה היסטורית זה בהחלט מספק.

  33. תשואה אתה מתכוון לא לתשואת דיבידנדים פה נכון ?

  34. כן.
    אתה יכול להסתכל בגורופוקוס על גרף שמציג את תשואת הדיבידנד ההיסטורית (Dividend Yield) ומזה להחליט מה תשואת הדיבידנד שאתה רוצה לקבל כשאתה תרכוש את המניה.
    אני לרוב מחליט על תשואה שהיא טיפה מעל הממוצע ההיסטורי.
    אתה יכול לראות תשואת דיבידנד ממוצעת ב-5 השנים האחרונות כמספר באתר:
    http://www.dividendinvestor.com

  35. תודה. התבלבלתי לרגע,
    למעלה כתבת :

    "לעניות דעתי מכפיל הרווח ותשואה ממוצעת מתחת לתשואה היסטורית זה בהחלט מספק"

    בתשובה לשאלה שלי של לקנות במחיר "הוגן" כי אני כנראה אצטרך למכור חלק מהמניות לעומתך.
    פה התכוונת תשואת דיב מתחת לממוצע היסטורית??

  36. כשאמרתי "תשואה ממוצעת מתחת לתשואה היסטורית" התכוונתי ל:
    רכישת מניות כאשר התשואה הממוצעת מהדיבידנדים שאתה תקבל עליהן ביום הרכישה גבוהה מהתשואה ההיסטורית מהדיבידנדים.

    אני אחדד מחדש לצורך הבהרה:
    מכפיל רווח מחושב לפי מחיר המניה חלקי רווח שנתי למניה – אני רוצה שהמספר הזה יהיה נמוך מ-20 ונמוך מהממוצע שלו ב-10 השנים האחרונות.

    כמו כן אני רוצה שבמועד הרכישה אני אקבל תשואת דיבידנד שנתית שהיא גבוהה יותר מתשואת הדיבידנד השנתית שיכלה להתקבל ב-5 עד 10 השנים האחרונות.

  37. אוקי תודה רבה

  38. הי, כל הכבוד על היוזמה.
    ובכן רק כדי להבין את המודל.
    1000$*6*10=60,000$ (כל חודש 2000 ש"ח, 4ש"ח=1$, 1000$ לחודשיים(כל שנה 6 תשלומים), כפול 10 שנים.
    2000$ לחודש, לאחר 10 שנים, תשואה של 40%??? הבנתי נכון?

  39. תודה וברוכה הבאה לבלוג שלי 🙂

    לא הספקתי לעדכן את הטבלה אחרי שגילו לי שהיתה לי טעות חישוב (בלבלתי דולרים ושקלים בדרך) אז תשכחי ממנה כרגע.

    תרשי לי לסכם מחדש:
    הנחת בסיס ממוצע שער דולר הוא 4 שקל.
    10,000 דולר השקעה ראשונית בפתיחת התיק
    500 דולר הפקדה בחודש
    הפקדות למשך 10 שנים
    סך סכום שהופקד 70,000 דולר.
    משכורת חודשית אחרי מיסים בסוף התקופה בשווי 180.65 דולר
    משכורת שנתית אחרי מיסים בסוף התקופה בשווי 2,168 דולר
    תזרים דיבידנד לאחר מיסים בשווי 3.1% לשנה על ההון המושקע.

    **עריכה** עדכנתי את הטבלה עכשיו

  40. אק. אז אתה מדבר על 2168$ שנתי.
    3.1% לשנה על ההון המושקע,
    ממוצע גדילת הדיבידנדים במשך התקופה של ה-10 שנים, מגולם?

  41. ממוצע גדילת דיבידנדים של 6% מגולם בפנים.
    חשוב לזכור שלא כל ה-70 אלף דולר מושקעים היום ונהנים מהגדלת הדיבידנדים במשך 10 שנים.
    6000 דולר לא נהנים מהגדלת הדיבידנדים (השנה ה-10).
    6000 דולר יהנו מהגדלה של 6% (השנה ה-9).
    6000 דולר יהנו מהגדלה של 12% (השנה ה-8).
    6000 דולר יהנו מהגדלה של 18% (השנה ה-7).
    6000 דולר יהנו מהגדלה של 24% (השנה ה-6).
    6000 דולר יהנו מהגדלה של 30% (השנה ה-5).
    6000 דולר יהנו מהגדלה של 36% (השנה ה-4).
    6000 דולר יהנו מהגדלה של 42% (השנה ה-3).
    6000 דולר יהנו מהגדלה של 48% (השנה ה-2).
    16000 דולר יהנו מהגדלה של 54% (השנה ה-1).

    כשמשכללים את הכל מקבלים 3.1% על הסכום הכולל.

  42. נקודה למחשבה:
    השקעה בתיק דיבידעת ל-20 שנה תספק 5,404 דולר בשנה שמהווים 4.16% תשואה על ההון.

    השקעה בתיק דיבידעת ל-30 שנה תספק 10,790 דולר בשנה שמהווים 5.68% תשואה על ההון.
    השקעה בתיק דיבידעת ל-40 שנה תספק 19,764 דולר בשנה שמהווים 7.91% תשואה על ההון.

    הריבית דריבית עובדת שעות נוספות 🙂

      • יואב on 06/01/2024 at 18:58
      • השב

      הי. תוכל להרחיב קצת על אופן החישוב ואילו פרמטרים בדיוק מתכנסים?
      אשתי ואני מנהלים תיק דיבידנדים בשנים האחרונות, ומפקידים 1500 דולר כל חודש, בנוסף על בונוסים מיוחדים שנכנסים לתיק ישר גם הם. קצב הגידול שלנו יפה, אבל מרגיש שחסרים לי כלים חישוביים לקבל תמונה יותר ברורה. התכנון הוא להמשיך עם התיק עוד 20 שנה מהיום, כאשר כיום התיק עומק על סדר גודל של 44k usd. מחזיקים בתיק כ20 חברות שונות (אפילו לחשב בדיוק את ממוצע תשאות הדיבידנד שלנו אני מתקשה כרגע להגיד משהו חד משמעתי, בהתאם לכמות המניות השונה ושווי משתנה בין חברה לחברה). קצב גידול הדיבידנדים של חברות אינו צפוי (וגם פיחות במקרים חריגים, קונים בעיקר dividents aristocrats). יש גם את שער הדולר בכל אקט של רכישה. הייתי שמח לשמוע ממך דרך מפורטת שאוכל להזין בה נעלמים ולהבין מה צפוי לנו down the road. תודה!

      1. אני טיפה מתקשה להבין מה אתה מנסה לחשב ונראה לי שאתה מנסה לחשב "יותר מדי ביחד".

        אני ממליץ בחום לפתוח שרשור ייעודי בפורום שבו ניתן יותר בקלות לענות על חלקי שאלות בצורה ממוקדת ובכך לנסות ולעשות סדר "בשאלה הגדולה".
        תנסה למספר בפורום חישובים ספציפיים שאתה מנסה לבצע כך שנוכל להתייחס לכל חישוב בנפרד עם הסברים רלוונטיים.

        חשוב לזכור שאין שום יכולת לחשב משהו שדומה לעתיד באסטרטגיות שכאלו ולמרות שזה רצון שאני בהחלט מבין (על בשרי) אני יכול להעיד שניסיונות להפוך אותו למציאות גורמים יותר נזק מתועלת.

  43. האם יצא לכם למכור מניה בגלל הפסקה או הקפאה או ירידה בדיבידנד?

    תודה

  44. נתחיל מהסוף, הצעת ייעול, תוכנית עבודה כלשונית נפרדת, או בדף הבית. המטרה היא הכותרת ולא חבויה בתת סעיף.

    כמי שמאוד אוהבת את המודל הזה, אומר לך ש3% אחריי עשר שנים, זה ממש ממש לא מפתה. זה גם קצת לא מסתדר לי הריי נקודת ההתחלה היתה תשואות של מניות מובילות שבין %3-5 לפני צמיחת דיבידנד, איך זה כל כך נמוך?
    להבנתי הצנועה, צריך לשפר את המודל
    1-על ידי חישוקיי סיכון, שכל אחד, יקבע איפה הוא ממקם את עצמו.
    2- על ידי סכומים התחלתיים שונים, בתוך טבלה שתקפיץ את הנתונים לעיינים. דירה קטנה עולה בסביבות 140$K, לאורך עשר שנים ניתן להפריש סכום גבוה יותר כנקודת ייחוס להשוואה.
    הפסיכולוגיה היא חשובה.

    עוקבת, ונהינת מכל רגע…

  45. עדיין לא אבל אני מצפה שזה כן יקרה (אין לי מושג מתי אבל צריך להיות ריאליים).

  46. נקודת ההתחלה היתה דיבידנד של 3% בלבד לפני מיסים (2.25% אחרי מיסים).

    הסכום שהוצג כל כך נמוך כי אני מציג סכום נטו (אחרי מס) ואני מתעלם מעליית ערך של המניות עצמן.

    אם נרחיב את הדיבור לעשרים שנה במקום עשר שנים (היסטורית זה טווח מספק בשביל לראות עליית ערך מניות גם אם היו משברים באמצע) אז נקבל:
    1. משכורת שנתית של 5,404 דולר בשנה (התשואה היא אחרי מיסים! לא לשכוח שמורידים 25% מס על הדיבידנדים) שהיא 4.16% (לפני מיסים מדובר על 5.54%).
    2. שווי תיק של 240,445 דולר (בהנחת גדילה של 6% בלבד! היסטורית המניות עולות ביותר מזה).

    כלומר: השקעת 130 אלף דולר – קיבלת תיק בשווי 240 אלף דולר שמספק תזרים מזומנים אחרי מיסים של 5,404 דולר בשנה (וממשיך לגדול).

    צריך גם לזכור שמדובר בהשקעה פסיבית שלא מצריכה חיפוש דירות, שוכרים, שיפוצים וכו'.
    השקעה במניות דיבידנדים מצריכה כמה דקות מול מחשב פעם בכמה חודשים וזהו (מקסימום פעם בחודש – מעבר לזה אתה כבר נכנס לטריטוריה של משקיע ערך או מתזמן שוק).

      • מיכאל on 17/10/2017 at 15:07
      • השב

      ראשית, תודה על המידע. נחשפתי לפורום ואני מתחיל לקרוא וללמוד הכל מהתחלה.
      יש לי 2 שאלות:
      1. האם אחרי עשרים שנה, שווי של 240,000$ מחושב לפי השקעה חוזרת של הדיבידנדים שהתקבלו במהלך ה20 שנים, או רק על תחזית צמיחת המניות על ההון ההתחלתי?
      2. האם לא נכון יותר לחשב תשואת דיבידנד על השווי הנוכחי של התיק? בדוגמא הנ"ל – 5404$ אחרי מיסים זו תשואה של 2.25% על תיק של 240,000$ ?

      תודה.

      1. 1. הצפי כולל השקעה מחדש של דיבידנדים אבל כפי שציינתי הוא מתייחס לגדילה ממוצעת של 6% בשנה בלבד בעוד ששוק המניות האמריקאי הניב 9.53% תשואה שנתית ממוצעת בהיסטוריה כך שבמציאות זה ככל הנראה יהיה הרבה יותר מהסכום שציינתי.

        2. יש כמה סוגים שונים של תשואות.
        אני מתייחס למה שנקרא "תשואה על ההשקעה" (Return on Investment = ROI) והיא מחושבת לפי "תשואה נוכחית חלקי מחיר מקורי".
        הסיבה שאני לא משתמש ב-"תשואה נוכחית" היא כי המספר הזה אינו מייצג ואי אפשר לעשות בו שימוש בקבלת ההחלטות שלנו בשל מיסוי על רווחים כלואים שאנחנו דוחים.

        בהשקעות לטווח ארוך תמיד צריך להתבונן בתשואה על ההשקעה המקורית שבוצעה ולא על ההשקעה העתידית.

  47. תשימי לב שתיק דיבידעת זה תיק שאני מנהל בכסף אמיתי.
    זהו לא מודל תיאורטי שניתן להגדיל/להקטין כאוות נפשנו.

    אני לא מיליונר (עדיין) אז אין לי תקציב לנהל כמה תיקים כאלו בו זמנית עם רמת הפרשות שונה 🙂

  48. 3% אחוז בימינו נשמע נמוך אך סביר, כשתעלה הריבית לטריטוריות הגיוניות יותר, זה יחשב ריבית אפסית. לא ברור לי לחלוטין מה תהיה ההשפעה של זה על חברות הדיבידנד.
    בכל מקרה הבנתי כי זה מצטרף לחישוב משוערך של עליית ערך של 6%, בנוסף.
    …כן אני מבינה שזה התיק שלך, אבל כדי לפגוש את הקורא, שווה לעשות מאמץ ולהציע דרכים לחזק את התיק ב"מוצקיי קקאו" בלשונה של הסולידית.

  49. תודה, אני מנסה להבין עד כמה טעויות בחירה של מניות – יכולות להשפיע בקשר לזה.

  50. כל עוד התיק שלך מפוזר מספיק אז לא אמורה להיות לזה השפעה הרסנית.
    תסתכל למשל על הבלוג של Dividend Growth Investor.
    הוא התחיל להשקיע במניות דיבידנד לפני משבר 2008 וספג בדרך המון ביקורת (הוא המשיך לרכוש מניות כשהבורסה התמוטטה).
    במהלך השנים היו לו גם מניות שפגעו בדיבידנד אבל אני לא חושב שזה קרה לו גם במהלך משבר 2008.
    בכל אופן הוא מתאר זאת בבלוג שלו – פשוט צריך לצוד את המידע.

  51. לצוד את המידע? כאילו קצת לפני שחברה הולכת לפגוע בדיבידנד? ואז אם אני מבין נכון אתה מוכר ואפילו ברווח?
    או שלא הבנתי בכלל

  52. התכוונתי לצוד את המידע של מה שקרה לו במהלך השנים.
    לקרוא את המאמרים שהוא פרסם ולאתר את המאמרים שבהם הוא פירסם על חברה שהוריד את הדיבידנד והוא היה צריך למכור את המניות שלה.

    אני לא חושב שאני יכול לזהות מתי החברה תוריד את הדיבידנד לפני שהיא עושה זאת בפועל ולכן אני לא מנסה לעשות זאת.
    אני מחכה להכרזת הדיבידנדים ואם הוא התכווץ אז אני יודע שאני צריך להיפטר מהמניה במהירות הבזק.

  53. תודה

    • אנונימי on 01/11/2015 at 20:31
    • השב

    שאלה
    למה אתה מתעלם (או שלא אשמח את תגובתך) מתעודות סל שמשקיעות כמוך במניות דיבידנד ?
    אני מניח שרמת החשיפה/פיזור שלהן לשוק גבוהה לאין שיעור מהתיק שלך
    וגם הן משלמות דיבידנד

    • אנונימי on 12/02/2016 at 19:20
    • השב

    כיף לקרוא דעת!
    (אני גם מהסולידית)

  54. ברוך הבא לבלוג ותודה על המחמאה.

  55. אני מתנצל שלא הגבתי קודם (לא שמתי לב לשאלה הזו עד עכשיו).

    כתבתי מאמר שלם שבו אני מסביר מדוע אני לא משקיע בתעודות סל וקרנות מחקות למיניהן – כולל אלו שטוענות שהן משקיעות במניות דיבידנד.

    אתה יכול לקרוא אותו כאן:
    http://dividendim.blogspot.co.il/2015/10/blog-post.html

      • ביולוג ירושלמי on 07/09/2018 at 18:53
      • השב

      דיבידעת יקר,
      …"כתבתי מאמר שלם שבו אני מסביר מדוע אני לא משקיע בתעודות סל וקרנות מחקות למיניהן – כולל אלו שטוענות שהן משקיעות במניות דיבידנד.
      אתה יכול לקרוא אותו כאן:
      http://dividendim.blogspot.co.il/2015/10/blog-post.html"

      הקישור למאמר הנ"ל לא עובד.
      תוכל לתת קישור עדכני בבקשה? 🙂

      תודה רבה!

      1. תודה רבה על דיווח הקישור השבור.
        הקישור מפנה למאמר בכתובת של האתר הישן ולכן אינו עובד.
        המאמר קיים באתר החדש תחת אותו השם בקטגוריית "מידע למתחילים" כך שניתן לאתר אותו (ומאמרים דומים שקישוריהם נשברו) בצורה הזו.
        קישור ישיר למאמר שביקשת:
        http://dividaat.com/2015/09/למה-אני-לא-משקיע-בקרנות-מנוהלות-קרנות-מ/

    • מומו on 06/03/2019 at 18:04
    • השב

    שלום איש יקר,

    תודה על השיתוף הרב שאתה מפרסם בבלוג, ברשותך אשאל לגבי האסטרטגיה:

    1. לפי מה שאני מבין עד היום זה לא קרה, אבל חס וחלילה מה יקרה שהתיק לא יעמוד ביעד הצפי? האם האסטרטגיה מטפלת במקרה כזה?

    2. לפי האסטרטגיה – מה יקרה עם מניה לא הגדילה דיבידנד יותר משנה? האם במצב כזה נעדיף למכור את המנייה

    הצעות ייעול:
    1. להוסיף בדך "מידע למתחילים" קישור לעמוד הזה שמכאן הכל התחיל 🙂
    2. בדפים ארוכים מאוד עם הרבה תגובות כמו זה למשל, לענ"ד אפשר ורצוי למחוק הודעות שאין להם ערך מוסף (לדוגמה: "תודה רבה, נהנה לקרוא" וכו'…)
    3. אם החלטת לפרסם את הפוסט הזה שלי, אעדיף שאת הסעיפים של "הצעות ייעול" תשמיט… אין להם שום ערך מוסף לגולשים האחרים

    ממשיכים ללמוד המון מהבלוג – תודה רבה !

    1. 1. לפי מה שאני מבין עד היום זה לא קרה, אבל חס וחלילה מה יקרה שהתיק לא יעמוד ביעד הצפי? האם האסטרטגיה מטפלת במקרה כזה?

      היעדים של הצפי שהגדרתי הם סתם יעדים בשביל לראות התקדמות ולא דרישה מהשוק לקבלת תוצאות ספציפיות.
      חשוב לזכור שהשוק נותן את מה שהוא רוצה לתת ולא את מה שאתה רוצה לקחת.

      2. לפי האסטרטגיה – מה יקרה עם מניה לא הגדילה דיבידנד יותר משנה? האם במצב כזה נעדיף למכור את המנייה

      לפי תכנית העבודה של תיק דיבידעת אני מבצע מכירה רק כאשר ישנה פגיעה ממשית בדיבידנד.
      באופן אישי אני כבר 4 שנים רוצה לבטל את התנאי הזה לחלוטין ולהישאר עם תנאי רכישה בלבד ללא תנאי מכירה בכלל (במלים אחרות: "קנה ושכח").
      ג.נ.
      בתיק האישי שלי אני כבר נוקט בגישת "קנה ושכח".

      1. להוסיף בדך "מידע למתחילים" קישור לעמוד הזה שמכאן הכל התחיל 🙂

      תודה על ההצעה.
      הוספתי למאמר את תגית "מידע למתחילים" ומעכשיו הוא צריך להופיע כשמחפשים את המאמרים שקשורים ל-"מידע למתחילים" (הקישור בסרגל העליון הוא בסך הכל חיפוש של התגית הנ"ל).

      2. בדפים ארוכים מאוד עם הרבה תגובות כמו זה למשל, לענ"ד אפשר ורצוי למחוק הודעות שאין להם ערך מוסף (לדוגמה: "תודה רבה, נהנה לקרוא" וכו'…)

      אני מעדיף לשמור על ההיסטוריה של הבלוג כמו שהיא וללא עריכות.
      בין אם אנשים חשבו שהמאמר היה מועיל ובין אם הם חשבו שהוא לא אני רואה חשיבות בתיעוד הלך הרוח שלהם עבור הקוראים העתידיים.

      3. אם החלטת לפרסם את הפוסט הזה שלי, אעדיף שאת הסעיפים של "הצעות ייעול" תשמיט… אין להם שום ערך מוסף לגולשים האחרים

      איך אני אוכל לענות לך על ההצעות ייעול אם אני אשמיט אותן? 🙂

    • ליעד on 31/08/2019 at 19:54
    • השב

    תודה לך דעת על המידע המקיף
    יש לי שאלה שמציקה לי מאוד בנוגע להשקעה עם מניות דיבידנד
    מה קורה עם הכסף שהושקע על חברות שפשטו רגל?
    אני מניח שהוא נעלם ועל כן זה כסף שאני מפסיד ואולי הופך את ההשקעה ללא כדאית אם הסיבה להשקעה היא אינה הכנסה פסיבית וגם רצון להגדיל את ההון ?

    1. בדיוק מה שקורה למשקיע מחקה מדד – מניות החברה מקבלות מחיר זניח.
      לא רואה איך זה משנה את מטרת ההשקעה ואם המטרה שלך היא לא תזרים יציב ואתה מייחס חשיבות לשווי התיק אז לעניות דעתי אתה צפוי לספוג נזק כבד אם תנסה להיות משקיע דיבידנדים כי אין לך את הפסיכולוגיה הנדרשת.

        • ביולוג ירושלמי on 02/09/2019 at 16:11
        • השב

        דיבידעת יקר, בתחום המיקוד של אותה השאלה ששאל ליעד מעליי – האם קרה שחברה שמחלקת דיבידנדים כמעט פשטה את הרגל, או שמחיר המניה שלה ממש צנח אפיים מטה והיא עדיין המשיכה לחלק דיבידנדים?
        כלומר שמשקיעי ה- GDI המשיכו לקבל את תזרים המזומנים היציב והצפוי שלהם (שלא נפגע), בעוד משקיעי הערך הפסידו את השקעתם כי הם מסתכלים רק על מחיר המניה?…
        כמובן שאם החברה פשטה רגל לגמרי (צ'פטר 11) אז אני לא מצפה שהיא תמשיך לחלק כסף.

        1. היו מקרים של חברות שהפסיקו לחלק דיבידנדים למשך תקופה ואחר כך חזרו להגדיל אותם בעקביות למשך עשורים (והיו גם כאלו שפשטו רגל לגמרי).
          תשים לב שכמשקיע שמתבונן בתזרים היציבות שאני מחפש היא יציבות התזרים של התיק בכללותו ולא התזרים שמתקבל מהחזקה ספציפית כלשהי.
          קח לדוגמה את VFC שהכריזה על פגיעה בדיבידנד שהיא מחלקת החודש בחודש הקודם אבל הדיבידנד של תיק דיבידעת גדל גם אם מתעלמים מרכישות חדשות – התזרים של VFC ירד אבל של דיבידעת עלה.

    • מאיה on 18/07/2020 at 23:44
    • השב

    שבוע טוב,

    1. 'המשפחה חסכה סכום התחלתי של 10,000 דולר והעבירה אותו לבית השקעות שנתון לבחירתה'- האם העברת את כל הסכום האמור לבית ההשקעות, או שרק העברת את הסכום ההתחלתי שנדרש על מנת לפתוח חשבון (2000$ לצורך הדוגמא), ואת שאר הכסף (8000$) השארת בבנק?

    2. 'כל עוד סכום הדיבידנדים החודשי לא עובר את ה-1000 דולר לא תתבצע יותר מרכישה אחת בכל שבוע מסחר'- הכלל הזה רלוונטי רק לשנים אחר כך, כלומר החל מ-02/08/2019 (לפי הדוגמא שבמאמר זה)? אם התשובה שלילית, אז לא הבנתי את כלל זה. תוכל להסביר בבקשה?

    3. 'היעד של התיק הוא להגיע לתשואה של 2,890 דולר בשנה מדיבידנדים בלבד תוך 10 שנים'- כלומר שתוך 10 שנים יהיה לך בערך 9942 ש"ח ?
    (2890$ * 3.44 ₪ [ערך הדולר נכון להיום]= 9942 ₪)
    ואז על כל שנה בעצם תקבל 994 ₪? (9942:שנים 10)

    תודה
    מאיה

    1. 1. העברתי את כל הסכום

      2. ביצעתי את הרכישות לפי גישת "כניסה בהדרגה" ולא בבת אחת.
      גישת "כניסה בהדרגה" מספקת שכבת הגנה פסיכולוגית עבור השמקיע במקרה והוא התחיל להשקיע בדיוק בשיא כל הזמנים וממש לפני תחילת משבר עמוק.
      הצד השני של המטבע הוא שהיסטורית "כניסה בהדרגה" הובילה לתשואת חסר לעומת כניסה עם כל הסכום בבת אחת.
      מכיוון שאני שם את הדגש על ההגנה הפסיכולוגית אני העדפתי לוותר על פוטנציאל תשואה בשביל להגן על עצמי.

      3. לא.
      היעד הוגדר שבתוך 10 שנים צפי הדיבידנדים השנתי יהיה 2890 דולר.
      זה אומר שבתוך 9 שנים צפי הדיבידנדים השנתי יכול להיות קטן מהמספר הזה אבל בשנה ה-11 צפי הדיבידנדים השנתי צפוי להיות גבוה ממנו.
      במלים אחרות בין יום-הולדת גיל 10 לבין יום-הולדת גיל 11 אני מצפה לקבל 2890 דולר בדיבידנדים שיופקדו בחשבון ההשקעות של התיק.

      במועד כתיבת התכנית נלקחו הנחות מוצא שלפיהן יירכשו מניות עם תשואת דיבידנד ממוצעת של 3% שיגדילו את הדיבידנד בממוצע של 6% בשנה.
      בפועל נרכשו מניות עם תשואת דיבידנד ממוצעת נמוכה יותר ולרוב הדיבידנד גדל בקצב מהיר יותר כך שאין לי מושג אם התיק יעמוד ביעד התיאורטי או יעקוף אותו.

      חשוב לציין שהיעד הינו תיאורטי בלבד לצורך מעקב ולא מחייב מעשית.
      אני לא מייחס לו חשיבות מיוחדת ואני בודק את הצלחת ההשקעה שלי על פי יציבות התזרים שאני מקבל ממנה ולא בהכרח על פי גובהו.

    • תדהר on 14/10/2020 at 17:33
    • השב

    היי,
    לגבי גיליון "יום הולדת" באקסל שלך.
    איך אתה מחשב את "ממוצע הגדת דיבידנד אורגנית"?

    תודה!
    תדהר

    1. סך צפי דיבידנדים משנה X חלקי סך צפי דיבידנדים משנה X-1.

    • נונימי on 28/04/2021 at 09:30
    • השב

    הי, תודה על המודל והשיתוף בעלי הערך הללו, עבור רבים. אני בתחילת הדרך, ומעוניינת להקים תיק דיבידנדים, כמצבי שונה אולי מרוב המשתתפים, שכן יש ברשותי כבר סכום גדול שמוכן להשקעה. אני לא מעוניינת להיעזר ביועץ חיצוני אלא להקים ולנהל את התיק בעצמי. יש כאן לימוד לא מבוטל וגם אם התנסיתי כבר במסחר טכני, עולם המושגים כאן שונה.
    1. מכיוון שמצבי הוא שאני רוצה לייצר לעצמי תזרים לגיל הפנסיה, שזה בערך המצב שלי היום, ומכיוון שהסכום קיים ומוכן להשקעה, האם עדיין תמליץ על רכישה הדרגתית? האם לא כדאי לחכות לתיקון בשוק לפי מצבו היום?
    2. מה דעתך על בניית תיק שמחקה תיקים קיימים כגון של דיוויד פיש, או של simply safe dividends, המנהלים תיק לגיל פרישה למשל?
    תודה

    1. 1. מתקיים דיון בנושא בפורום ואת מוזמנת לקחת בו חלק (בקישור הזה)

      באופן כללי אני לא מתלהב גדול מהרעיון של "לחכות לתיקון בשוק לפי מצבו היום".
      אנשים אמרו לי את אותו המשפט כשמדד ה-SP500 היה מתחת ל-2000 והוא היום נמצע על 4186 עם הרבה מאוד דיבידנדים בדרך.
      אמרו לי את המשפטים הללו כשהקמתי את תיק דיבידעת והם חוזרים על עצמם בכל שנה מאז.

      הרעיון של "אני יכול לתזמן את השוק" הוא נחמד אבל הסבירות שהוא יתורגם למציאות אינה גבוהה במיוחד.

      2. חיקוי תיק של מישהו אחר מבטל את היתרון הפסיכולוגי שמתלווה להשקעה מבוססת בחברות שמגדילות את הדיבידנד בעקביות.
      אם "חיקוי" מוצא חן בעינייך אז החיקוי היחידי שאני לא רואה סיבה מוצדקת להתנגד לו הוא חיקוי מדד.

      העובדה שאת בוחרת את המניות שלך בעצמך ורואה בעינייך מה קרה להן במהלך שנות הצבירה תספק לך רוגע נפשי עצום וביטחון עצמי שיאפשר לך להמשיך בדרכך גם כשכל הסובבים אותך טוענים שאת "מהמרת" ומנבאים לך את השחורות הגרועות ביותר בהיסטוריה האנושית.
      זה פשוט מדהים לראות (ולהרגיש) כמה לחץ חברתי שלילי מופעל ע"י אנשים שלא מצליחים להגיע ליעדים כשאת רואה איך את מתקדמת אליהם בעצמך.

    • מושיק on 03/07/2021 at 19:24
    • השב

    היי dat,

    חדש פה, אז קודם כל תודה רבה על הבלוג, הוא לא פחות ממעולה.
    אני בונה אקסל לניהול התיק האישי שלי, אתה יכול להסביר איך מתחילים לבנות אקסל כזה ואיך דואגים שהמידע יגיע ישירות ויתעדכן לאקסל?

    תודה,
    מושיק

    1. ברוך הבא והמון בהצלחה בהשקעות.

      אני לא מעודד בניית אקסל שמבוסס על "מחירי המניות" ("מידע יגיע ישירות ויתעדכן לאקסל") אלא על השקעה תזרימית.
      כמו כן אני לא מעודד אוטומציה בנושא מעכב אחר התזרים כי עצם המעקב בפני עצמו מייצר מנגנון הגנה פסיכולוגי מצד אחד (הדיבידנד שלי בדיוק גדל אז פחות אכפת לי שהבורסה התרסקה אתמול) ומצד שני מספק מנגנון תגמול רגשי (זה ממש כיף לראות איך הדיבידנד גדל בזמן אמת כמו למשל הדיבידנד של OZK מיום שישי האחרון).

      לאחר שזה נאמר אם אתה עדיין רוצה סיוע בבניית קבצי אקסל/גיליונות גוגל אז אתה מוזמן לפתוח שרשור בפורום שלי (קישור נמצא בסרגל העליון של הפורום) ולקבל סיוע בהתאם למטרות שאתה מנסה להשיג.

        • מושיק on 06/07/2021 at 20:15
        • השב

        מאה אחוז, תודה

    • עופרי on 09/12/2021 at 22:50
    • השב

    הי,

    דבר ראשון אני רוצה להחמיא לך על הבלוג המעולה והמפורט שעושה הרבה סדר בראש בכל הנושא של מניות דיבידנד.

    שאלה אחת שלא ברורה לי – ראיתי שאתה מציין בכמה מקומות שמחיר השוק לא מעניין אותך. במקביל כתבת שבמקרה וחברה מורידה את גובה הדיבידנד שהיא מחלקת, יש להיפטר מהמניה שלה בהקדם.
    מה קורה במצב שהמניה ירדה בצורה משמעותית ממחיר הקניה, ובמקביל גובה הדיבינד ירד? מכירה של המניה במצב כזה יכולה לגרום להפסד יותר גבוה מהדיבינד ששולם בכל התקופה שהחזקתי בה…

    אשמח להארה בנושא.
    תודה!

    1. כתבת שבמקרה וחברה מורידה את גובה הדיבידנד שהיא מחלקת, יש להיפטר מהמניה שלה בהקדם.

      בעבר כתבתי שאם חברה פוגעת בדיבידנד אז אני אמכור אותה – מעולם לא כתבתי ש-"יש להיפטר מהמניה".
      מאז שיניתי את דעתי האישית ואין בכוונתי למכור מניות לעולם.

      מה קורה במצב שהמניה ירדה בצורה משמעותית ממחיר הקניה

      לא מעניין אותי מחיר המניה לאחר הרכישה (גם ברכישה הוא מעניין אותי רק בשביל שאני אוכל לחשב מה לרשום בתוכנת המסחר בשביל לרכוש את המניות).

    • לופטי on 02/08/2022 at 17:35
    • השב

    מזל טוב לדיבידעת!!

    1. תודה רבה לך על האיחולים הלבביים 🙂

    • בן שפירו on 11/09/2023 at 20:25
    • השב

    איך ניתן לבדוק האם חברה הגדילה דיבידנדים ב2008 או 2000 או בקורונה?

    1. אפשר להסתכל באתרים הפיננסיים השונים שמתעדים את הדיבידנדים כגון דף היסטוריית הדאטה באתר יאהוו פייננס, דף הדיבידנדים באתר נאסדק או דף הדיבידנדים בגורופוקוס (אתר מעצבן אבל עדיין עובד).
      בנוסף אפשר לרוב לבדוק את המידע הזה באיזור ה-"משקיעים" באתר הרשמי של החברה.

  1. […] היום לפני שנה נולד לו תיק דיבידעת. […]

  2. […] היום לפני שנתיים נולד לו תיק דיבידעת. […]

  3. […] דיבידעת בן שנתיים – דיבידעת – לקבל משכורת מדיבידנדים על דיבידעת – תיק דיבידנדים בהישג ידכם […]

  4. […] היום לפני שלוש שנים נולד לו תיק דיבידעת. […]

  5. […] היום לפני ארבע שנים נולד לו תיק דיבידעת. […]

  6. […] אתמול* לפני חמש שנים נולד לו תיק דיבידעת. […]

להגיב על סנופילבטל