הרבה קוראים שואלים אותי למה אני לא משקיע בקרנות מנוהלות שמחזיקות במניות דיבידנד או תעודות סל שעוקבות אחרי מדד מניות דיבידנד כזה או אחר.
הסיבה המרכזית שמוצגת בשאלות הללו הוא הרצון להסיר את האחריות של בחירת מניות ספציפיות ולהפיל אותה על מנהל הקרן/המדד ובכך להקל על תהליך ההשקעה.
החלטתי לכתוב על זה מאמר ולהציג כאן את החסרונות הרבים של קרנות מנוהלות ותעודות סל מול בחירת מניות בצורה סלקטיבית.
יתרון ראשון – תזרים מזומנים קבוע ויציב
המטרה הראשונה והחשובה ביותר של משקיע דיבידנדים היא לקבל תזרים מזומנים קבוע ויציב בכל חודש (רבעון) בלי שום קשר למצב השוק או לדברים שקורים בעולם (אם זו אינה המטרה שלך – הקורא/ת – אז השקעה במניות דיבידנד אינה מתאימה לך כלל).
החברות שאנחנו רוכשים ידועות בהמשך חלוקת דיבידנדים והגדלתם בכל שנה כולל בשנות משבר ומכיוון שאנחנו לא מוכרים מניות כלל אנו יכולים לדעת בסבירות גבוהה ביותר מה יהיה תזרים המזומנים המינימאלי שאנחנו נקבל מהתיק במהלך השנה הקרובה.
יתרון שני – כדור הרגעה פסיכולוגי במהלך משבר
בתיק מפוזר עם 50 מניות דיבידנד שונות אנו צפויים לקבל בכל שנה בממוצע (כולל במהלך משברים):
- 200 דיבידנדים
- 50 העלאות דיבידנד
יש לנו 52 שבועות בשנה קלנדרית וזה מתורגם לממוצע של (המספרים מעוגלים):
- 4 הודעות על דיבידנד בשבוע
- הודעה אחת על הגדלת דיבידנד בשבוע
במהלך המשבר אנחנו עוברים כל יום עם:
- חדשות בוקר שמתארות כמה הבורסה נופלת
- שומעים הסברים משכנעים למה הפעם זה שונה והבורסה לא תתאושש לעולם
- מדברים עם אנשים שהפסידו הון תועפות ומכרו הכל שמנסים לשכנע אותנו לצאת לפני שנפסיד כמוהם
אחרי כל מטח העצבים המתמשך הזה במהלך כל היום אנחנו חוזרים סוף כל סוף הביתה, פותחים את תיבת הדואר ורואים מייל תחת הכותרת: "המשכורת שלך כדמות דיבידנד מועברת לחשבון ההשקעות שלך"
ביום חמישי אחרי שבוע שלם של מתחים אנו זוכים לקרוא מייל תחת הכותרת: "מזל טוב! הצלחת לעמוד במגוון הלחצים ולא מכרת את המניות שלך ולכן החלטנו להעלות לך את המשכורת (קרי הדיבידנד)!"
עם הודעות שכאלו שמגיעות לעיתים תכופות הרבה יותר קל לשמור על שפיות ולדבוק במטרה.
יתרון שלישי – הקטנת הסיכון של פגיעה בדיבידנד ובתשואה 1 – גובה תשואת דיבידנד
הקריטריון הנפוץ של הקרנות המנוהלות והמדדים שעוקבים אחרי מניות דיבידנד לרכישת מניות (או הכלתן במדד) הוא גובה תשואת הדיבידנד כאשר הם מתמקדים בתשואה הגבוהה יותר.
לצערינו הרב המניות הללו הן "מלכודות דיבידנדים" ולרוב תשואה שעוברת את תשואת השוק ביותר מפי-2 היא דגל אדום שמאותת על סכנה לפגיעה בדיבידנד.
ברגע שחברה בעלת עבר מרשים של הגדלת דיבידנדים בכל שנה פוגעת בדיבידנד שלה היא לרוב סופגת נפילה של כ-30% בתוך יום מסחר אחד ממועד ההכרזה על הפגיעה בדיבידנד.
עקב כך מנהלי הקרנות והמדדים סובלים מסיכון גבוהה יותר לפגיעה בדיבידנד מצד אחד ולהפסד הון משמעותי מצד שני לפני שהם יימכרו את המניה (ככל הנראה) בהפסד ניכר.
יתרון רביעי – הקטנת הסיכון של פגיעה בדיבידנד ובתשואה 2 – יחס חלוקת רווחים
הקרנות המנוהלות ומדדי מניות הדיבידנד מתעלמים מיחס חלוקת הדיבידנדים של החברות שהן מחזיקות.
יחס חלוקת הדיבידנדים זה היחס שבין הרווח בפועל של החברה לבין הדיבידנד שהיא חילקה במהלך השנה האחרונה.
אם חברה מסויים הרוויחה רק דולר אחד במהלך השנה האחרונה אבל חילקה דיבידנד של 2 דולר זה אומר שהיא היתה צריכה להגדיל את החובות שלה בשביל לחלק את הדולר השני וזה מצב שלא יכול להימשך הרבה זמן לפני שהחברה תאלץ לפגוע בדיבידנד.
משקיעי מניות דיבידנד יראו את המצב הזה לפני שהם ירכשו את המניות של אותה החברה ולכן לא ירכשו אותן כלל ולא יפגעו מהקטנת הדיבידנד הצפויה.
יתרון חמישי – הקטנת הסיכון של פגיעה בדיבידנד ובתשואה 3 – יחס חוב/נכס
נתון נוסף שהקרנות המנוהלות ומדדי מניות הדיבידנד מתעלמים ממנו הוא יחס חוב/נכס של החברות שהן מחזיקות.
יחס חוב/נכס מתקבל מחלוקת סך החובות של החברה בשווי הנכסים שלה וכאשר החוב גדול מאוד אז החברה חשופה לסיכון גדול של פשיטת רגל עקב אי עמידה בהתחייבויות הכלכליות שלה.
מיותר לציין שחברה שפושטת רגל פוגעת נואשות בדיבידנד ובתשואה הכוללת של הקרן/מדד שהחזיקו אותה.
כמשקיעי דיבידנדים עצמאיים אנחנו לא נרכוש מניות בעלי חובות עתק כלל כך שאנחנו לא חשופים לסיכון הזה בצורה משמעותית.
יתרון שישי – אין צורך באיזון
כשאנחנו מנהלים את תיק מניות הדיבידנד שלנו אנחנו לא מאזנים את התיק ע"י מכירת מניות בכלל אלא ע"י שימוש בכספים חדשים ו/או דיבידנדים עודפים.
מנהלי קרנות ותעודות עוקבות מדדים מחוייבים לאזן את אחזקותיהם ולבצע מכירת נכסים מסיבות שונות כגון:
- שווי השוק של הקרן/תעודה קטן בגלל שהמחזיקים מכרו הרבה אחזקות בה.
- מניה הוצאה מהמדד מסיבה כזו או אחרת (גם בלי לפגוע בדיבידנד).
- שווי מניה מסויימת גדל בצורה לא פרופורציונאלית ולכן הם מחוייבים למכור חלק ממה בשביל לחזור לאיזון.
כל פעולת מכירה שכזו מקטינה את כמות הדיבידנדים שמתקבלים מאותה הקרן/תעודה וגם אם הם ירכשו מניות של חברה אחרת אין שום התחייבות שהדיבידנדים שהחברה האחרת תחלק יהיו גבוהים יותר מהדיבידנדים של החברה שנמכרה.
עקב כך תזרים המזומנים שמתקבל מאחזקת קרן/תעודה שכזו אינו יציב (ראו את היתרון הראשון).
יתרון שביעי – יותר קשה לשרוד משברים
כפי שהראיתי לעיל הקרנות/תעודות שמשקיעות במניות דיבידנד מחזיקות את המניות המסוכנות ביותר מבחינת פגיעה בדיבידנדים ובמקביל לא מחלקות תזרים יציב וידוע מראש.
השילוב של שתי הסיבות הללו מביא את המשקיע למצב שבו במהלך משבר חלק גדול יחסית מהחברות שנמצאות בקרן/תעודה פוגעות בדיבידנד שלהן ומפילות את מחיר הקרן/תעודה בצורה מאוד משמעותית כלפי מטה.
כתוצאה מכך הקרנות/תעודות הללו יספגו גם ירידת ערך הרבה יותר משמעותית במהלך המשבר.
בנוסף לירידה חדה יותר ופגיעה בתזרים המזומנים הקרנות/תעודות הללו לא יספקו את "כדור ההרגעה הפסיכולוגי" שמשקיעים עצמאיים יקבלו.
לעניות דעתי למשקיעים בקרנות/תעודות יהיה הרבה יותר קשה לשכנע את עצמם שההשקעה שלהם מוצלחת ושהעולם באמת לא השתנה בלי שום דבר שאומר להם שהכל בסדר.
יתרון שמיני – עלויות נמוכות יותר
כל הקרנות המנוהלות והתעודות שעוקבות אחרי מדדי מניות (דיבידנדים או לא) גובים דמי ניהול (או עלות אחרת) בנוסף להוצאות התפעול שבאות לידי ביטוי בעמלות על פעולות קניה/מכירה.
העלות הזו שמחושבת כאחוז מסויים משווי האחזקות זו עלות שמשקיע דיבידנדים עצמאי לא צריך לשלם כלל.
יתרון תשיעי – רכישת מניות במחירים זולים יותר
מנהלי הקרנות והמדדים מחוייבים לרכוש מניות שעונות לתנאי הדיבידנדים שלהם ללא תלות במחיר המניה.
עקב כך הם לרוב רוכשים מניות במכפילי רווח גבוהים שמייצגים מחיר גבוה מאוד עבור אותה מניה עצמה.
משקיעי מניות דיבידנד עצמאיים יודעים להסתכל על מכפילי הרווח ולהימנע מתשלום מופרז על מניות (זה עדיין לא אומר שאנחנו נדע לקנות את המניות במחיר הטוב ביותר!).
יתרון עשירי – מיסוי מועדף
מנהלי קרנות ותעודות עוקבות מדד מחוייבים לשלם מס דיבידנדים מחברות אמריקאיות במקור בדיוק כמו משקיעי מניות דיבידנד עצמאיים.
כאשר הקרנות/תעודות מקבלות את הדיבידנד המשקיע שמחזיק את אותה הקרן לא שילם את המס (הוא ירד מהתשואה של הקרן/תעודה) ולכן אינו יכול להשתמש בו בסוף השנה במהלך תיאום מס.
כאן נושא המיסוי מתחיל להיות מורכב ואני מציע להתייעץ עם איש מקצוע!
אם הקרן/תעודה יחלקו את הדיבידנד למשקיע אז המשקיע ימוסה פעם נוספת על אותו הדיבידנד כי מס הכנסה לא יודע שהדיבידנד שהקרן קיבלה כבר עבר מיסוי במקור ולכן מתייחס אל הדיבידנד שהמשקיע קיבל כהכנסה שמצריכה מיסוי.
אם לעומת זאת הקרן/תעודה לא חילקו את הדיבידנד למשקיע אלא צברו אותו לערכן אז הן למעשה הגדילו את שווי הקרן/תעודה לפי שווי הדיבידנד.
כאשר המשקיע ימכור יחידות של הקרן/תעודה בשביל לממש רווחים (או לשלם חשבונות – הרי הדיבידנד לא יציב כלל) אז מס הכנסה יתייחס לגדילת הערך הזו כרווח הון שוב תוך התעלמות מהעובדה שגדילת ההון הזו נבעה מדיבידנד שמוסה במקור!
כתוצאה מכך משקיעי דיבידנדים עצמאיים יהנו ממיסוי נמוך יותר מעמיתיהם מקיעי הקרנות/תעודות שעוקבות אחרי מניות דיבידנד.
לסיכום
קרנות מנוהלות ותעודות שעוקבות אחרי מדדים של מניות דיבידנד אינם עונים למטרה הבסיסית של תזרים מזומנים יציב וקבוע ובמקביל מגדילות את הסיכון והעלות של תיק ההשקעות.
אני לא רואה שום סיבה מוצדקת לשלם יותר, להסתכן יותר ולא להשיג את המטרה רק בשביל שמישהו אחר ינהל את הכסף בשבילנו.
נ.ב.
אני מבקש לא להתחיל דיון על נושא המיסוי.
אני לא איש מקצוע בנושא ואני לא רוצה שדיון בנושא יטעה אנשים אחרים, תודה.
24 תגובות
דלגו לטופס מילוי התגובה
אתה לא צודק לגבי המיסוי במקור. קרן אמריקאית שמחלקת דיבידנדים של חברות אמריקאיות לא סובלת ממיסוי כפול על הדיבידנדים. היא מתעדת שנוכה מס במקור על הדיבידנד, וכשאתה מקבל את הדיבידנד מהקרן הברוקר גם מתעד שנוכה מס במקור על הדיבידנד, כך שאתה יכול באותה שנת מס להזדכות על המס הזה אל מול הפסדי הון אחרים.
אדם כאן אתה טועה ואני מבקש לא לנהל כאן את הדיון על המיסוי (יש לנו פלטפורמה אחרת לכך) אבל אני אסביר לך למה.
המיסוי במקור נלקח רק מדיבידנדים של חברות אמריקאיות אבל הקרן יכולה להחזיק חברות שאינן אמריקאיות שמחלקות דיבידנדים (אבל נסחרות בבורסה האמריקאית) כמו ACE ו-BBL רק כדוגמא.
על הדיבידנדים של חברות אלו הקרנות האמריקאיות לא גובות מס במקור ואתה חייב לשלם עליהן מס בארץ.
עקב כך הקרן לא יכולה לפטור אותך מתשלום המס במקור באופן גורף ותיאלץ לשלם עליו מיסוי נוסף.
אני מתלבט בין MMM ל- ADM.
מצד אחד ADM זולה יותר אך מצד שני הכנסותיה תלויות בסחורות, רווח גולמי ונקי נמוכים מאד לעומת MMM.
MMM מתומחרת ב- P/E גבוה יותר וב- P/B של 6.84 , אשר גבוה לכל הדעות.
DEG של ADM הוא 4.2 (!) וגם אם הם הגדילו את payout ratio פי 2 מ- 20% ל- 40% כפי שכתבת בעדכון הקניה של ADM, זה אומר שלפני זה DEG היה 2.1, אז אני לא מבין מאיפה ADM משלמים בכלל דיבידנד, אולי הם לוקחים הלוואות.
אני לא עשיתי ניתוח כל כך מדוקדק בין שתי החברות אבל מהבדיקה המינימאלית שעשיתי (לפי הקובץ של דוד פיש בלבד!) ל-MMM יש היסטוריית הגדלת דיבידנדים בעייתית.
לרוב יש לה כמה שנים טובות של הגדלת דיבידנדים מינימאלית ואחר כך הגדלת דיבידנד מאוד גדולה.
שני דברים נוספים שמפריעים לי ב-MMM זה שיחס חלוקת הדיבידנדים שלהם יותר גבוה מ-ADM וכמות החובות שלהם יותר גבוהה מ-ADM.
כפי שאתה כבר יודע אאני רכשתי את ADM בתיק דיבידעת והסברתי למה (ג.נ. רכשתי את MMM בתיק הראשי שלי).
באופן כללי שתי החברות נראות לי טובות כאשר יש לי הטיה קלה לכיוון ADM.
לגבי החששות שלך מ-ADM:
בינואר 2013 יחס החוב שלהם עמד על 58% עם דיבידנד רבעוני של 0.175 למניה ויחס חלוקה של 48.95%.
לפי הקובץ של אוגוסט (לא הספקתי לעדכן לקובץ של ספטמבר) יחס החוב שלהם עמד על 37% בלבד והדיבידנד הרבעוני עמד על 0.28 למניה עם יחס חלוקה של 31.02%.
כלומר במהלך שנתיים ו-8 חודשים הדיבידנד גדל ב-60%, יחס החוב התכווץ ב-36% ויחס החלוקה התכווץ ב-36.62%.
אני לא חקרתי את הדו"חות בשביל לבדוק מאיפה הגיע הכסף ואיך זה קרה אבל אלו המספרים.
אבל כאשר DEG של ADM הוא 4.2, זה מדליק נורה אדומה, וזה מה שגרם לך לפסול חברות – העובדה שקצב הגדלת הדיבידנדים גדול מגדילת הרווחים. אז למה בכל זאת הלכת על ADM, למרות שהדיבידנדים אצלה גדלים יותר מן הרווחים?
אתה שואל שאלות חשובות אז תודה לך 🙂
כפי שתיארתי במאמר של רכישת המניה (ואולי כדאי לדון על כך שם אם יש לך שאלות ספציפיות על המניה הזו):
בסינון הראשוני מהקובץ של דוד פיש באמת נדלקה נורה אדומה שגרמה לי לדלג על המניה הזו.
חשוב להבין שהסינון הראשוני הוא רק נקודת התחלה וכל פעם לפני שאני מבצתע רכישה בפועל אני בודק את אותה החברה טיפה מעבר לאותו הסינון (כגון הודעות לעיתונות והתבוננות על גרף הרווחים, יחס חלוקת הרווחים והתשואה היסטורית).
כל עוד יש לי חברות בסינון הראשוני שלא הדליקו נורות אדומות אז אני לא טורח לחפור לעומק ולבדוק האם הנורה האדומה היא באמת בעייתית או לא.
מה שקרה עם ADM זה שתכננתי לרכוש חברה אחרת שעלתה בסינון בלי להדליק נורות אדומות אבל מהתבוננות בהודעות לעיתונות ובגרף הרווחים ראיתי שהיא בעייתית.
עקב כך עברתי בקצרה על שאר המניות שעלו בסינון הראשוני והתחלתי לסרוק את הדגלים האדומים שתיעדתי מראש.
כשהגעתי ל-ADM ראיתי שהדגל היחיד היה קצב הגדלת הדיבידנדים שגדול משמעותית מקצב הגדלת הרווחים (כפי שראית בעצמך).
כשחקרתי זאת ראיתי שקצב הגדלת הדיבידנדים נבע מהרצון של החברה להגדיל את יחס החלוקה ולא בגלל התכווצות של הרווחים.
כמו כן חשוב להבין שרווחי החברה התכווצו ב-41.96% במהלך 2012 אבל אם נשווה את הרווחים של היום מול הרווחים של 2011 (לפני ההתכווצות ברווחים) אנו נראה שהרווחים גדלו ב-8.5% (ב-3 שנים).
אני לא יודע מה קרה ב-2012 ואולי כדאי שתבדוק זאת אם יש לך חששות אבל אם החברה לא רק שהצליחה לתקן נפילה של 42% ברווחים אלא אפילו להגדיל אותם בתוך שנתיים אז אני חושב שהמצב שלה בסדר גמור והדיבידנד בטוח.
daat99, מה דעתך על MSA Safety?
סימול MSA.
עלתה לי בקובץ של פיש כמניה איכותית.
אך לא ברור מדוע מציין 43 שנות העלאה? לפי ההיסטוריה בקישור http://www.nasdaq.com/symbol/msa/dividend-history
ניתן לראות ירידה בשנת 2000, מ- 0.34 ל- 0.12. גם בין 2002 ל- 2004 אין יציבות.
לגבי הדברים המשונים באתר של נאסדק אתה צריך תמיד להשוות מידע מגורמים שונים.
קח לדוגמא את האתר של גורופוקוס שבו אתה יכול לראות שהקצב היה בסדר:
http://www.gurufocus.com/dividend/MSA
באתר מורנינג סטאר אתה יכול לראות שהיו פיצולי מניות בנקודות שעשו "רעש" באתר של נאסדק:
http://performance.morningstar.com/stock/performance-return.action?p=dividend_split_page&t=MSA®ion=usa&culture=en-US
לגבי המניה עצמה (לפי הקובץ של דוד פיש מאוגוסט):
שווי השוק שלה הוא פחות מ-2 מיליארד דולר שזה לא גדול במיוחד.
קצב הגדלת הדיבידנדים ב-5 השניןם האחרונות הואט משמעותית ביחס להיסטוריה (ממוצע של 5% במקום 15%).
מכפיל הרווח טיפה גבוה.
מעבר לכך צריך להסתכל על גרפים של רווחים ולראות אם הם מצליחים להגדיל את הרווחים שלהם או לא.
תודה על הבלוג.
אם אני רוצה להתחיל להשקיע 50 אש״ח נניח בתור התחלה.
אם הייתי רוצה לחקות את התיק של דיבדעת – איך היית ממליץ לי להתחיל?
50 אשח במניות הראשונות ברשימה?
או 10 אשח כל 5 המניות הראשונות ברשימה
ואז בעתיד אם יכנס עוד כסף להשקעה- להמשיך ב5 הבאות?
אני מנסה לעשות פיזור התחלתי ולא לרכז הכל במניה אחת.
מחבר
הייתי ממליץ לך בחום לא להתחיל בכלל.
הדבר הכי גרוע שאתה יכול לעשות לתיק ההשקעות שלך הוא לחקות תיק השקעות של מישהו אחר.
מה שאני ממליץ לך זה לקרוא וללמוד עוד הרבה לפני שאתה מתחיל להשקיע.
ברגע שתלמד מספיק אתה תדע לבד מה תיק ההשקעות שמתאים לך ויכול מאוד להיות שזה בכלל לא יהיה תיק מניות דיבידנד.
המבחן הכי בסיסי שאתה צריך לבחון את עצמך בו לפני שאתה מתחיל להשקיע באופן כללי הוא אם אתה מסוגל לבחור את תיק ההשקעות שמתאים לך בלי התערבות של אנשים אחרים.
אני מבין שזו לא התשובה שאתה מחפש אבל הנזק שאתה יכול לגרום לעצמך מהשקעה שלא מתאימה לאופי שלך גדול בעשרות מונים מהנזק של לא להשקיע בכלל.
נ.ב.
ניסיתי לחזור אליך למייל ששלחת באמצעותו את ההודעה בדף יצירת הקשר אבל הוא לא תקין.
השאלה השנייה ששאלת שם מרמזת שההשקעה במניות דיבידנד ככל הנראה אינה מתאימה לאופי שלך ולכן אני חושב שכדאי שתבדוק את האפשרות של השקעה בתיק מחקה מדד.
אתה יכול לקרוא עוד על השקעות מחקות מדד בבלוג ובפורום של הסולידית.
שיהיה בהצלחה.
"אחרי כל מטח העצבים המתמשך הזה במהלך כל היום אנחנו חוזרים סוף כל סוף הביתה, פותחים את תיבת הדואר ורואים מייל תחת הכותרת: "המשכורת שלך כדמות דיבידנד מועברת לחשבון ההשקעות שלך"
ביום חמישי אחרי שבוע שלם של מתחים אנו זוכים לקרוא מייל תחת הכותרת: "מזל טוב! הצלחת לעמוד במגוון הלחצים ולא מכרת את המניות שלך ולכן החלטנו להעלות לך את המשכורת (קרי הדיבידנד)!"
מאיפה אתה מקבל את המיילים האלה, (אני באקסלנס). תודה.
מחבר
יש לי חשבון (חינמי!) באתר סיקינג אלפא ואני מעדכן שם Portfolio עם כל הרכישות שאני מבצע שמייצג את התיקים השונים שלי (יש תיק ייעודי לדיבידעת ותיק אחר לחשבון ההשקעות הראשי שלי).
בהגדרות של האתר הגדרתי שאני מקבל מייל אחד ביום על כל תיק ובחרתי שלא לקבל עדכונים על כל חברה לחוד (בעיקר לא סיקורים של אנליסטים)
שלום דיבידעת,
מההתכתבויות במייל אני עובר להתכתבות בבלוג.
עולם הדיבדנדים מרגיש מרתק, והנתונים בהחלט נראים מעניינים.
עולם של צמיחה איטית והדרגתית עם חיזוקים קונקרטיים שבאים להזכיר לנו שאנו עדיין בדרך הנכונה.
זה המאמר השלישי שאני קורא בבלוג ומוצא בו עניין רב.
ג.נ, אני מתכנן פיננסי(מתחיל בחיתולים), אך פה אני מוצא ערך רב אך ורק עבור התיק האישי שלי.
הבעיה בבלוגים כאלו שהם כמעט ולא משאירים מקום לספרים. נו שוין…
אז לשאלות ובקשות:
1)האם ניתן להגדיר את כל היחסים הפיננסיים הנזכרים לעייל? מה עליי לחפש ומה המשמעות של כל צמד(או שלוש) אותויות? זה יכול להיות מאוד חיוני(לפחות עבורי)
2) בתור מתכנן פיננסי, כשמפשחה מציבה לי יעד כלכלי(למשל לחתן בן או רכישת בית) אני מכניס את היעד לטבלה של בו נאמר טווח רחוק(מעל 10 שנים), כמובן שהכסף יושב באפיק מנייתי ומושקע במדד(ברוב המקרים). ישנו סכום התחלתי, ישנה הפקדה חודשית, את ממוצע המדד אני מכיר(תמיד הולך לחומרה) ומשם הדרך קלה להבין כמה עליי להשקיע כדי להגיע ל-X.
ובכן, בהשקעת דיבידנד, איך אוכל להציב יעדים כלכליים, כאלו שפוגשים אותנו במהלך החיים ובבו העת אנו צריכים ללמשוך את הכסף? האם אנו בונים על פדיון מניות שערכן עלה?
3) האם אפשר לקבל הסבר יותר מפורט לגבי האיש (מר פיש) ולמה אתה כל כך נסמך על רשימתו?
תודה רבה מר. דעת
מחבר
כל הכבוד לך שאתה טורח לקרוא וללמוד מעבר לספרים יבשים ותיאורטיים – זה בכלל לא נפוץ!
1.א. תשואת דיבידנד: מתחלקת לכמה סוגים:
1.א.1 תשואה היום: סך הדיבידנדים השנתי הצפוי מהחברה לכל מניה חלקי מחיר המניה היום – רלוונטי בעיקר כשרוצים לרכוש את המניה היום
1.א.2 תשואה על ההון: סך הדיבידנדים השנתי הצפוי מהחברה לכל מניה היום חלקי מחיר המניה במועד הרכישה המקורי – משקף את התשואה הצפויה השנה על ההשקעה שביצענו בפועל תוך התעלמות משינויים במחירי המניות שנתונים לגחמות של מר שוק המשוגע.
נתון זה גם יכול לשמש להשוואה מול אג"חים: כשמישהו טוען "אם אתה רוצה תזרים יציב אז תרכוש אג"ח" אפשר להציג לו חישוב פשוט כמה ריביות הוא יקבל מהאג"ח בעוד עשור לעומת כמה דיבידנדים הוא צפוי לקבל בעוד עשור מאותה ההשקעה בשל גדילת הדיבידנד האורגנית ללא פעולות שלנו כמשקיעים.
1.ב. יחס חלוקת הרווחים: סך הדיבידנדים שהחברה מחלקת לכל מניה בשנה חלקי כמה היא הרוויחה לכל מניה בשנה.
אם החברה מרוויחה דולר ומחלקת חצי דולר כדיבידנד אז רווחיה יכולים לרדת בחצי והיא עדיין תוכל לשלם לי את הדיבידנד שאני רוצה.
1.ג. יחס חוב/הון בעלי המניות: כמה חובות יש לחברה ביחס לסך שווי המניות שנמצאות בשוק החופשי.
2. מה שאני מסביר לאנשים זה דבר מאוד פשוט: "מה אתם מעדיפים – שלילד שלכם יהיה 100 אלף שח או שהוא ידע לייצר מיליון שח בלעדיכם?"
השקעה במניות דיבידנד מחייבת גישה פסיכולוגית שונה ולפיה היעדים נמדדים לפי תזרים ולא לפי שווי.
עבור אנשים שחושבים על שווי וקיבעו את עצמם מחשבתית שהם חייבים סכום גדול בתאריך ידוע מראש (יש הרבה דרכים להתארגן לחתונה עם השקעה במניות דיבידנד כשהילד בן 5 גם בלי לתכנן למכור את המניות) השקעה במניות דיבידנד אינה מתאימה והם לרוב יגרמו לעצמם נזק רב אם הם ינסו לכפות על עצמם השקעה שכזו.
אנשים כאלו אני שולח לקרוא על השקעות מחקות מדד, אג"חים ופק"מים – לא כל השקעה מתאימה לכל מטרה.
3. דוד פיש זכרונו לברכה היה איש רגיל כמוני וכמוך שטרח לרכז מידע שמופץ בחינם באינטרנט לקובץ אקסל אחד ופשוט.
אני לא נסמך על האדם או על רשימתו אבל הרשימה שמרכזת את כל המידע הרלוונטי עבורי בצורה נוחה בהחלט עוזרת לי לפשט את דרך ההשקעה שלי.
שאלות:
* מכפיל רווח(PE כמדומני)- המטרה שיהיה נמוך מ-20. זהו אינדיקטור שהמניה נסחרת במחיר אטרקטיבי?
* יחס דיבידנד לרווח הכללי של המניה, מהו אמור להיות?
* יחס חוב/נכסי החברה- מה השאיפה?
* מהם גבולות הגיזרה של צמיחה אופטימלית בין שנה שלנה הן בתשלום הדיבידנד והם ברווחיות החברה?
* תשואה היום, האם אני מחפש תשואה שהיא גבוהה מהממוצע של החברה ב 5/10 שנים אחרונות?
* היסטורית, עליי לבדוק שהחברה חילקה דיבידנד לכל הפחות ל-10 שנים וגם שהתקבול טפח משנה לשנה?
דיברתם גם על יחסים כמו PB, אשמח להבין.
על פניו נראה שלא פשוט לבחון כל חברה לעומק, והעניין דורש זמן.
אותי אישית זה מרתק.
מחבר
1. מכפיל רווח נמוך מהמכפיל של השוק אומר שביחס לשוק החברה הספציפית הזו נסחרת במחיר נמוך יותר לעומת רווחיה.
2. תלוי בך – מה גודל רצועת הביטחון שאתה מחפש?
3. ראה #2
4. הממוצע ההיסטורי של מדד המניות הרחב עומד על כ-6% בשנה.
5. יותר רלוונטי להשוות אותה לתשואה של המדד כי המדד משקף את מצב השוק הנוכחי.
השוואה להיסטוריה אומרת מה מצבך ביחס למשקיעים היסטוריים – מידע נחמד אבל לא באמת מועיל.
6. מבחינתי 10 שנים זה לא מספיק – אתה צריך להחליט מה המספר שלך והאם אתה דורש שהוא באמת יגדל בכל שנה.
כל השאלות ששאלת הן שאלות שהתשובה עליהן היא "דעה בלבד" – אין כאן תשובות נכונות ותשובות שגויות ואתה צריך להחליט מה התשובות שמתאימות לך.
תהליך הלימוד של הנושא (כמו של הרבה נושאים אחרים בחיים) הוא בהחלט ארוך ודורש הרבה זמן.
אחרי שכבר למדת אתה יכול לנקוט בגישה שדורשת הרבה זמן או בגישה שכמעט ולא דורשת זמן כתלות באופי שלך וברצונות שלך.
היי דעת.
הייתי רוצה לשאול שאלה בקשר למה שהברת על מס וקרנות אמריקאיות אך לא רוצה להציף את השרשור הזה כפי שבקשת. היכן הפלטפורמה האחרת שאמרת עליה?
תודה רבה
מחבר
בסרגל העליון של הבלוג אתה תמצא קישור ל-"פורום לקבל משכורת מדיבידנדים".
הפלטפורמה בפורום הרבה יותר נוחה לשאלות ותשובות וניתן לשאול שם את כל השאלות העולות במוחך (גם אם הן לא קשורות לדיבידנדים).
תודה על כל הפוסטים.
בעבר הצטרפתי לIB ישראל עם הטבת דיבדעת.
לדעתך עם ההטבה, עדיין האופציה דרך הזכיין הישראלי זולה ועדיפה על פני השלוחה המרכזית האמרקאית של אינטרקטיב ברוקרס?
בהנחה שאני יודע אנגלית ומכיר פה ושם את מערכת המסחר כבר.
קשה לי להשוות.
מחבר
עבודה דרך המתווך תמיד הייתה יקרה יותר מעבודה ישירה (בהנחה והתיק גדול מספיק) וזה לא השתנה.
לגבי "עדיפות" זו שאלה מאוד אישית ואין לה תשובה מתמטית ולכן אני לא יכול לענות עליה עבורך.
אתה צריך להבין את ההבדלים בין השניים ולהחליט עבור עצמך מה לדעתך עדיף.
לגבי השוואה:
את מה אתה מנסה להשוות?
נ.ב.
יש כמה וכמה דיונים בנושא עם מידע מועיל בפורום שלי (אתה יכול למצוא קישור בסרגל העליון של הבלוג) ואני חושב שתקבל הרבה ערך מוסף מקריאתם והוספת השאלות שלך למה שנאמר שם.
דיבידעת, תודה רבה על ההסברים ועל המאמר המתומצת והענייני.
ביקשת בפירוש שלא לדבר על עניניי מיסוי, אבל ברשותך, ורק לטובת הקורא ההדיוט שפוגש במאמר הזה ומשקיע דרך ברוקר ישראלי (אקסלנס לצורך העניין) – כל עניניי המיסוי בעצם מתוקתקים דרך הברוקר הישראלי וזה פוטר מדאגות?
אפשר לומר את זה כך או שממש לא ונושא המיסוי עדיין ידרוש למידה מעמיקה גם למי שמשקיע וקונה מניות DGI דרך ברוקר ישראלי?…
תודה.
מחבר
אין לי התנגדות לדיונים על ענייני מיסוי.
אני כן מתנגד לפרסומים מטעים שאין להם בסיס במציאות ולעתים אנשים נוטים לנסות ולהפחיד אחרים באמצעות פרסום הודעות שכאלו.
אם אתה מגדיר "פוטר מדאגות" את "לוקחים לי יותר כסף כמס ממה שאני צריך על פי חוק ובמקביל אני לא יודע אם אני אקבל את המניות שמגיעות לי מפיצולים/התפצלויות כך שאני צריך לעקוב אחריהם בעצמי" אז כן 🙂
"אם אתה מגדיר "פוטר מדאגות" את "לוקחים לי יותר כסף כמס ממה שאני צריך על פי חוק ובמקביל אני לא יודע אם אני אקבל את המניות שמגיעות לי מפיצולים/התפצלויות כך שאני צריך לעקוב אחריהם בעצמי" אז כן 🙂"
הרגת אותי דיבידעת…
אתה איש מיוחד, יסודי מאוד, עם המון תשומת לב לפרטים (יכולת מרשימה), וגם ניחנת ביכולת הליכה דקדקנית בקו ישר ראויה להערצה.
אני מרגיש עצלן למרות שכולם אומרים שזה No biggy באמת שאין לי סבלנות להיכנס בעובי הקורה של הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה.
זה יותר מדי ממה שאני כנראה מוכן להשקיע בתור משקיע עצל (מאוד).
הייתי בטוח שאם אני רוכש מניות דיבידנד דרך הברוקר הישראלי שלי (אקסלנס), אפילו שמשלם יותר (מובן לי – תמורת השירות), אז אוכל "לסמוך" עליהם שהם אלו ש"שוברים את הראש" בכל ענייני המיסוי, העברת המניות, קבלת הדיבידנדים וכו'…
עכשיו אתה רומז במפורש שגם אי אפשר לסמוך על ברוקר ישראלי שיעביר את המניות או הדיבידנדים כמו שצריך…
:-/
זה דורש כבר פוסט נפרד על השקעה במניות דיבידנד דרך ברוקר ישראלי – יתרונות, חסרונות, חששות, נסיונות מרים, וכוסברה האם זה גנטי או שלאו.
מחבר
אתה תחסר לי 🙁
עצלנות זו תכונה מעולה כי היא עוזרת לך להשיג יותר עם פחות משאבים.
מה שאתה מתאר זו דחיינות ולא עצלנות וזו תכונה פחות מוצלחת.
גם אני – וכמה שטעיתי 🙁
ציינתי בעבר מספר פעמים ששני גופים ישראלים לא העבירו אלי את הבעלות על מניות שהייתי צריך לקבל בעקבות התפצלויות ורכישות.
כמו כן אתה יכול למצוא שרשורים בפורום על כך שנגבה מלקוחות מיסוי יתר לעומת חובת המס החוקית וזה נובע מהדרישות של מס הכנסה להחמיר ותמיד לגבות מס מקסימלי "ושהלקוח יגיש טופס מס".
שתי אתגרים נוספים עם גופים ישראלים:
1. הם מערימים קשיים בתהליך העברת הנכסים לגופים אחרים כך שקשה לנתק איתם את הקשר
2. הם לא חברי בורסה בבורסות זרות אלא משתמשים בשירותי חבר בורסה כך שישנה עוד חוליה בשרשרת שבינך לבין הנכסים שלך