להלן הרכישה האחרונה בתיק דיבידעת:
| תאריך | פעולה | סימול מניה | מחיר מניה | כמות מניות | מחיר כולל | דיבידנד שנתי צפוי (לפני מס) |
| 07/04/2016 | רכישה | AFL | $63.16 | 16 | $1010.56 | $26.24 |
סינון רשימת האלופות:
לפני רכישת המניה לקחתי את רשימת האלופות של דוד פיש וסיננתי אותה לפי הקריטריונים הבאים:
- החברה מגדילה את הדיבידנדים מלפני משבר 2000 – רצף הגדלה של יותר מ-20 שנה.
- תשואת הדיבידנד לפי הקובץ של דוד פיש גדולה מ-2%.
- יחס חלוקת הרווחים קטן מ-70%.
- מכפיל הרווח קטן מ-20.
- אחוז הגדלת הרווחים ב-5 השנים הקודמות וצפי גדילת הרווחים ב-5 השנים הבאות גדולים מ-0%.
- שווי השוק של החברה גדול מ-2 מיליארד דולר.
- יחס חוב/נכס קטן מ-80%.
- אחוז הגדלת הדיבידנד ב-1, 3, 5, ו-10 השנים האחרונות גדול מ-5% לכל תקופה.
חשוב לציין שאני מקשיח ומרפה את הקריטריונים הללו בצורה כזו שבכל פעם אני אסנן כ-90% מהחברות מרשימת האלופות.
במקרה הזה הקשחתי את רצף ההגדלה מ-17 שנה (משנת 1999) ל-20 שנה (משנת 1996).
מיון:
בשלב זה קיבלתי רשימה של 7 חברות ומיינתי אותן לפי רצף הגדלת דיבידנדים:
| סימול מניה | רצף הגדלת דיבידנדים |
| DOV | 60 |
| PH | 59 |
| JNJ | 53 |
| AFL | 33 |
| TROW | 30 |
| GD | 25 |
| PII | 21 |
רכשתי בעבר את מניות: DOV, PH, TROW, GD ו-PII ולכן נותרו לנו רק JNJ ו-AFL.
לשתי החברות יש נתונים מאוד דומים מבחינת קצב הגדלת הדיבידנד והתשואה ההתחלתית בלי סימנים מחשידים מטרידים במיוחד.
הסיבות שדחפו אותי לרכוש את AFL במקום JNJ הן:
- יחס חלוקת הדיבידנדים של חברת AFL הוא 28% בלבד מול 54.7% אצל JNJ
- תשואת הדיבידנד של AFL נמצאת מעל התשואה הממוצעת ההיסטורית שלה אבל אצל JNJ התשואה הנוכחית נמוכה משמעותית מהתשואה הממוצעת שלה.
- מכפיל הרווח של AFL הוא 10.8 בלבד בעוד שאצל JNJ מדובר במכפיל של 19.74 – מאוד קרוב למכפיל ה-20 שמייצג בחיר מאוד יקר.
אני אשמח לענות על שאלות בנושא.
36 תגובות
דלגו לטופס מילוי התגובה
הי,
אתה לא חושב ש-2% רווח זה נמוך מדי? אני מקווה שאחוז הגדלת הדיווידנד שווה את זה.
דרך אגב, יש לך התייחסות בסינונים שלך גם לתעשיות שונות?
אתה משווה חברה קטנה כמו AFL למותג כמו JNJ ? נו באמת…
גם Lehman Brothers היה "מותג ענק" עד שהוא נעלם מההיסטוריה. זה ממש לא קשור הגודל.
הדיבידנד ההתחלתי הוא רק "התחלתי".
בכל אופן אני מוכן לקבל תשואה היום של 2.6% בלבד בתמורה לפוטנציאל גדילה גבוה יותר בעתיד.
בגלל שהתיק כרגע מאוד קטן ולא הגיע לפיזור מינימלי אז אני לא מייחס חשיבות רבה במיוחד לתעשיות שונות.
ככל שהתיק יגדל ויגיע לפיזור על פני 30-40 חברות לפחות אז אני אתחיל לתת משקל יתר לתעשיות שבהן אין לי אחזקה מספקת.
רצוי לזכור שחברת AFL נאמדת ביותר מ-26 מיליארד דולר – זה רחוק מאוד מלהיות חברה קטנה.
בכל אופן כפי שאלקס ציין גם חברות ענק יכולות להימחק.
לחברות קטנות, בינוניות וגדולות יש יתרונות וחסרונות שונים.
חברות קטנות ורווחיות למשל הן מועמדות מעולות לרכישה (אם תסתכל בשינויים ברשימת האלופות של דוד פיש אתה תראה שהמון חברות קטנות ובינוניות נרכשו ע"י אחרות תוך מתן רווח לא רע למשקיעים שלהן).
חברות גדולות לעומת זאת יותר עמידות לקשיים זמניים.
כל אחד צריך להחליט מה הוא מתעדף יותר ומה הוא מתעדף פחות.
במקרה הזה אני התבוננתי ברווחים של החברות ובמחיר שלהן שמיוצג ע"י מכפיל הרווח והחלטתי לרכוש את החברה הזולה יותר שיש לה מרווח נשימה יותר גדול בין הרווחים לדבידינדים.
אם הרווחים של JNJ למשל יתכווצו ב-50% לתקופה ממושכת אז החברה תאלץ לפגוע בדיבידנד.
אם הרווחים של AFL יתכווצו ב-50% אז היא עדיין תרוויח יותר מאשר הדיבידנדים שהיא מחלקת ולכל היותר היא לא תגדיל את הדיבידנדים באותו הקצב כמו בעבר.
אני מעדיף את הסיכון הנמוך יותר בשל הפער בין הרווחים לדיבידנד ובשל המחיר הנמוך מאשר את הגודל עצמו (שוב – גם AFL היא חברת ענק בגודל של 26 מיליארד דולר).
להזכירך שווי השוק של כל מדד ת"א 25 ביחד הוא פחות מחצי מיליארד שקל:
http://www.tase.co.il/Heb/MarketData/Indices/MarketCap/Pages/IndexComponents.aspx?Action=1&addTab=&IndexId=142
זה אומר שמניית AFL לבדה שווה יותר מ-52 פעמים כל מדד ת"א 25 ביחד…
תיקון: AFL שווה יותר מ-195 פעמים מדד ת"א 25… (שכחתי להתייחס לשער הדולר)
ככל הנראה אתה נמשך למכפיל נמוך, אבל יש סיבה לזה שהשוק נותן מכפיל גבוה יותר ל- JNJ.
השוק לא מפגר.
אי אפשר להשוות את JNJ ל- AFL. עדיף לרכוש את JNJ.
לעניות דעתי לא חייבים לשלם כל מחיר עבור כל מניה.
אני החלטתי שאני מעדיף את AFL והסברתי מדוע (והמכפיל זה חלק קטן מהסיבות שנתתי).
ההסבר היחיד שאתה נותן ללמה עדיף JNJ הוא הגודל של החברה ולעניות דעתי זה לא משנה מאומה.
הגודל של החברה לא מכתיב שהיא תשרוד וגם AFL גדולה מספיק (כמעט פי 200 מכל מדד ת"א 25 ביחד… זה רחוק מאוד ממניה קטנה).
זו זכותך להעדיף איזו חברה שאתה רוצה אבל בין העדפה אישית שלך לקביעה שמשהו עדיף עבור כולם יש פער מאוד גדול.
זה לא רק הגודל
JNJ עולמית בעוד AFL בעיקר ביפן
JNJ קיימת 130 שנה AFL בקושי 60
אני בהחלט מסכים ש-JNJ יותר "ישנה" – זה בפני עצמו לא הופך אותה לחברה יותר טובה.
חברה ששרדה 60 שנה (ועוד ביפן עם המשבר שלהם משנות ה-90 שהם עדיין לא התאוששו ממנו) והצליחה להתמיד ולהגדיל את הדיבידנדים שלה במשך 33 שנים ברצף (משנות ה-80 – כלומר לפני התפוצצות הבועה ביפן וכל שנה ושנה לאחר מכן) מרשימה אותי הרבה יותר מחברה בינלאומית.
בכל אופן כפי שהסברתי – AFL מציגה סימנים שמראים שהדיבידנד שלה יותר בטוח מהדיבידנד של JNJ ולכן אני מעדיף את AFL גם אם היא הרבה יותר קטנה וממוקדת (אפילו שהיא עדיין כמעט פי-200 ממדד ת"א 25… אתה ממשיך להתעלם מהעובדה הזו ולנסות להציג את החברה כקטנה).
מה הקשר לת"א אני מסתכל ברמה עולמית, זו חברה קטנה.
ת"א קשור כי הוא מדד של מדינה שלמה ומספק קנה מידה פרופורציונאלי שניתן להשוות אליו דברים.
26 מיליארד דולר זו לא חברה קטנה בכלל וכפי שאמרתי היא יותר גדולה כמעט פי-200 ממדד של מדינה…
ישראל אינה מדד לשום דבר, זו לא מדינה בעלת משקל בשוק העולמי (אפשר גם להשוות את AFL למדינת הותיקן או אנדורה) מבקש שתשווה את AFL למדינה נורמלית כמו קנדה, גרמניה.
אין בעיה:
AFL בדיוק באמצע מתוך 30 חברות של ממדד ה-DAX הגרמני ונמצאת במקום ה-20 מתוך 60 במדד ה-TSX הקנדי.
חברה גדולה מאוד בכל קנה מידה 🙂
בכל אופן כפי שציינתי בעבר ואני אציין כאן שוב.
הגודל אינו הגורם המרכזי – יציבות הדיבידנד והרווחים של החברה הרבה יותר חשובים לי מאשר גודל החברה.
כל עוד שווי השוק של חברה מסויימת הוא 2 מיליארד דולר ומעלה אז אין לי בעיות בכלל לרכוש אותה ומבחינתי ברמה הזו הגודל אינו משמעותי ואינו משפיע על ההחלטות שלי בכלל.
AFL הרבה יותר רווחית מ-JNJ, יש לה פער הרבה יותר גדול בין הרווחים לדיבידנדים והיא עד היום סבלה מהתדרדרות המטבע היפני שהתחילה להראות סימני התאוששות (ולמרות זאת הציגה ביצועים יותר טובים מ-JNJ שלא סבלה מהבעיה הזו).
אתה כמובן רשאי להעדיף את החברות שאתה מעדיף ואתה לא צריך להסכים איתי.
דעת, לפי מה חישבת את שווי השוק של החברות במדד ת"א 25?
אני רואה ששווי השוק למשל של בזק (כ- 8% מהמדד) היא מעל 5 מיליארד דולר.
מצאתי את המידע באתר שאני לא מצליח לאתר כרגע 🙁
אז מה אם מכפיל הרווח של JNJ גבוה ומאיזו סיבה? דרך אגב, השוק בהחלט יכול להיות מפגר ובענק – אם השוק היה כל כך חכם לא היו לנו בועות ומפולות.
גם אמזון כיום ויאהו פעם היו עם מכפיל רווח של מאות ואולי אפילו מעל אלף כמדומני. עדיין נראה כמו קניה אטרקטיבית? פחות למי שרוצה שההשקעה תגדל טוה יותר.
בהינתן שתי חברות זהות כאשר אחת עם מכפיל נמוך ואחרת עם מכפיל גבוה אז אני מעדיף לרכוש את החברה עם המכפיל הנמוך.
במקרה הזה לא רק שיש פער במכפילים לטובת AFL אלא יש פער ביחס חלוקת הרווחים לטובת AFL.
כמו כן JNJ נהנו מהתחזקות הדולר בעוד AFL נפגעו מהחלשות המטבע היפני – שני אלו גרמו לרווחים של JNJ להיראות יותר טובים מהמציאות ולרווחים של AFL להיראות יותר גרועים מהמציאות.
נתונים אלו מגדילים את היתרונות של AFL ואת החסרונות של JNJ וכאשר אני מצרף הכל ביחד אני מעדיף את AFL אישית.
חשוב להדגיש שאני לא חושב ש-JNJ היא השקעה רעה – אני רק חושב ש-AFL מתאימה לתיק ההשקעות שלי יותר מ-JNJ ובהינתן אפשרות לרכוש רק חברה אחת אז אני מעדיף את AFL.
אורי ג. כתב בפורום הסולידית שהשיטה לא טובה.
http://www.hasolidit.com/kehila/threads/%D7%AA-%D7%90-25-vs-%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA.2965/
אחרי הרבה מאוד ניסיונות לנהל אתו דיונים מתורבתים שמגובים בעובדות הוא תמיד בורח להטחת הכפשות בלי שום מידע שמצדיק את דבריו.
עקב כך אני הפסקתי להתייחס לדבריו (ואני לא קורא דברים שהוא כותב בפורום הסולידית).
אם יש עובדות שתומכות בטענותיו אז תציג אותן כאן ואני אתייחס לעובדות עצמן.
כל המידע שאני מציג כאן בבלוג, בפורום שלי ובפורום של הסולידית מגובה בעובדות שאתה וכל אחד/ת אחר/ת יכולים ללכת ולוודא בעצמכם.
אני לא מנסה לשכנע אנשים להשקיע בצורה כזו או אחרת אלא לספק להם מידע עובדתי (שניתן לאימות בצורה עצמאית).
מכאן ואילך כל אחד צריך להחליט אם השקעה בצורה הזו מתאימה לו או לא.
טענות מעורפלות שאינן מגובות בעובדות לא מקדמות אף אחד מהקוראים ולא תורמות לאף אחד פניני חכמה מיוחדים.
אי אפשר להיכנס לקישור הזה. אולי תכתוב באיזה פורום ומה כותרת השרשור. דעת — לא ברור לי מדוע אינך קורא את מה שאותו אדם כותב. מביקורת אפשר ללמוד, ואולי עדיף להשיב לו במקום להתעלם.
כפי שציינתי ניסיתי לנהל אתו הרבה מאוד דיונים בעבר ובכל פעם במקום להציג עובדות שתומכות בדעותיו הוא מתבטא בצורה פוגעת שאינה מבוססת על עובדות.
אני לא מנסה לשכנע אנשים אבל החלטתי שאין לי טעם לנהל דיון עם אדם שלא מציג עובדות שתומכות בטיעונים שלו ומסתפק באמרות מעליבות.
אם אי פעם הוא יציג עובדה כלשהי אז מישהו כבר יסב את תשומת לבי לעובדה החדשה ואני אתייחס אליה בהתאם.
עד שזה יקרה אין לי שום סיבה לקרוא את דבריו.
כל הכבוד על ההשקעה בבלוג. אתה מציג את האסטרטגיה באופן שקוף, בהיר ואינטליגנטי!
ועדיין משהו קצת חסר לי:
ברור לי שאתה בוחר להשקיע בחברות מסוימות לפי הכללים שהגדרת.
בנוסף ברור לי שאתה מתמיד בהשקעה מדורגת לאורך זמן.
בעצם אתה מנהל קרן השקעות פרטית שלך שצומחת לאורך זמן.
מה שלא מובן לי זה איך אתה מודד את ביצועי הקרן שלך.
דרך המדידה המקובלת היא השוואת התשואה מול מדד רלוונטי.
הייתי מאוד סקרן לראות איך התשואה של הקרן שלך ביחס לתשואת SP500 למשל.
daat99 לא משווה את ביצועי התיק שלו מול שום מדד ייחוס. המטרה שלו היא לעמוד במטרות שהוא הציב לעצמו.
יש כמובן על העניין הזה לא מעט ביקורת – שהטיעון המרכזי שלה היא ש-DGI זו סתם אסטרטגיית השקעות לא יעילה מבחינת מס (המס הוא במקור לחברות אמריקאיות ופה בארץ אתה גם צריך לשלם לפריץ כאשר אתה עושה דו"חות).
תיאורתית, בגלל שמדובר במניות שמגדילות את הדיווידנד כל הזמן לאורך עשרות שנים בסופו של יום אתה מגיע למצב שעבור כל דולר שהשקעת במהלך הקריירה שלך בתיק אתה מקבל תשואה פנומנלית של כ-20 סנטים בכל תשלום דיווידנד – אלה המספרים אם הדיווידנד אכן ממשיך לגדול ככה לאורך כל השנים. המבקרים ישאלו את השאלה – האם ההפסדים במס היו שווים את זה במקום להישאר בקרנות צמיחה?
בגלל שאין נתונים על DGI עשורים אחורה ולא עשו מחקרים מעמיקים בנושא, השאלה נותרת עד כה ללא תשובה… אבל ניתן להניח עפ"י מה שאנחנו כן יודעים שמגיעים בסוף ליעד דומה.
@MMM:
ברוך הבא לבלוג ותודה רבה על המילים הטובות.
לעניות דעתי דרך מדידה מקובלת לביצועים של כל דבר היא לבדוק אם הוא עומד במטרות שלו.
האם אתה חושב שניתן למדוד אם מתכנת הוא מוצלח או לא בהתאם למשקל שלו?
האם ניתן למדוד אם אדם הוא בריא יותר לפי המשכורת שהוא מקבל?
האם ניתן למדוד אם אדם הוא מאושר יותר בהתאם לגודל חשבון הבנק שלו?
כל הדברים הללו מציגים דרכי מדידה "מקובלות" לכמה אנשים "מצליחים" בחיים – האם זה אומר שאתה צריך למדוד את עצמך לפי אותן הדרכים?
אני יכול להעיד על עצמי שכשעבדתי עבור שכר מינימום הייתי מאוד מאושר בדיוק כמו היום עם שכר של הייטק (ואולי אפילו יותר!).
עקב כך מבחינתי "דרך מקובלת" אינה תורמת דבר ולא מסייעת לי להשיג את המטרות שלי.
אני מודד את הציבועים של תיק ההשקעות שלי בהתאם למטרות שלו.
אני מעוניין בתיק שיספק גדילת דיבידנד בקצב ממוצע של 6% לשנה – כל עוד התיק עומד בדרישה הזו (בטווח הארוך – לא בשנה ספציפית! בדיוק כמו שתשואת המדד נמדדת בטווח הארוך ולא בשנה ספציפית) אז מבחינתי ההשקעה היא נכונה עבורי.
נקודה חשובה שצריך להבין היא שגם אם תמדוד את התשואה הכוללת של תיק ההשקעות מול מדד ה-SP500 (או כל מדד אחר) אז אתה מבצע השוואה שלא ניתן להסיק ממנה מסקנות.
אני מפנה 100% מהחסכונות השוטפים שלי למניות דיבידנד ומסוגל לישון טוב מאוד בלילה גם כשאנשים אחרים התחילו לפרסם את הרעש התקשורתי "הבורסה נמחקת" ו-"כל החברות מפסיקות להרוויח כספים" (ציטוטים של משפטים שנשלחו אלי במהלך הירידות של תחילת השנה).
מצד שני אני לא מכיר אדם שמסוגל להשיקע 100% מהחסכונות השוטפים שלו במדד ה-SP500 ולישון בשקט במהלך ירידות.
בשביל לקבל השוואה שניתן לעשות איתה משהו צריך להשוות תיק השקעות מלא מול תיק השקעות מלא.
כלומר צריך להשוות תיק של 100% מניות דיבידנד מול תיק השקעות אלטרנטיבי ולא מול מדד מניות שרירותי כזה או אחר.
גם כשמשווים תשואה כוללת תמיד צריך להשוות תשואה בטווח של עשורים ולא שנים בודדות (קל וחומר לא בטווח של חודשים בודדים).
אם נבחר שרירותית תקופות השוואה של פחות משנה (דיבידעת הוקם באוגוסט האחרון בלבד) אז נגלה שהיו הרבה תקופות בהיסטוריה שתיק אג"חים או אפילו מזומן "היכו את ה-SP500" בצורה קיצונית.
האם זה אומר שהשקעה ב-SP500 היא גרועה כי אפילו מזומן הצליח להכות אותו בתקופות קצרות ספציפיות?
משקיע דיבידנדים גדלים הסביר את הסיבה שבגללה הוא לא משווה את הביצועים שלו לביצועי מדד שרירותי כלשהו לפני שבועיים כאן:
http://www.dividendgrowthinvestor.com/2016/04/why-i-choose-dividend-growth-investing.html
@AlexNOSAM:
המטרה שלי היא באמת לקבל תזרים מזומנים גדל ויציב כולל בעיתות משבר וכל עוד המטרה הזו מושגת אז מבחינתי התיק מהווה הצלחה מסחררת.
מכיוון שתיק מבוסס מדדים (או תיק משולב מדדים) אינו משיג את המטרה הזו אז מבחינתי הוא תיק נחות.
חשוב להבין שכמות הכסף בבנק היא אינה מטרה אלא אמצעי.
אם אני משיג את המטרה שלי עם סכום קטן יותר בחשבון ההשקעות שלי אבל אתה לא משיג את המטרה הזו עם סכום גדול בהרבה בחשבון הבנק שלך אז אפילו אם יהיה לך יותר כסף זה לא יעזור לך במיוחד.
יש אופטימיזציות בנושא המיסוי ומי שזה מעניין אותו שיבדוק השקעות בחשבונות פטורים במניות שאינן אמריקאיות (יש הרבה מניות שאינן אמריקאיות שעונות לאותם הקריטריונים בדיוק).
כל הנתונים על כל החברות קיימים גם מאות שנים אחורה (ראה אתר אדגר) ואתה יכול לחקור את הנושאים הללו בעצמך.
העובדה שאתה לא רוצה לחקור לא אומרת שאין מידע זמין לכולם ובחינם.
משקיע דיבידנדים גדלים פרסם מאמר חדש שנוגע בנקודה הזו:
http://www.dividendgrowthinvestor.com/2016/04/how-to-have-enough.html
מאוד כדאי לקרוא אותו בשביל לקבל פרספקטיבה שונה.
קראתי קצת את DGI. מאוד מעניין. ראיתי שהוא מציג השוואה בין SP500 לבין מניות הדיווידנד האריסטוקרטיות ולאורך טווח של 10 שנים 2005 עד 2015 האריסטוקרטיות הניבו תשואה גבוהה יותר משמעותית.
ראיתי שלוונגארד יש סל מניות דיווידנד בשם VIG שנותן פיזור יפה של מניות מניבות לאורך זמן ונותן אפשרות נוחה להשקעה באפיק הזה.
דעת: האם בחנת השקעה במניות דיווידנד דרך VIG?
אני אישית לא מכיר את ההשוואה שהוא ביצע ואשמח מאוד לקבל קישור אליה.
אני ביצעתי בדיקה עצמית מדצמבר 2007 ועד ספטמבר 2014 וגם אני ראיתי פער מאוד משמעותי בתשואה בין כל המניות שהיו בקובץ של דוד פיש בדצמבר 2007 לבין ה-SP500 (וגם מול הדירה שרכשתי באותה התקופה שהכפילה את עצמה מאז).
אני אישית לא משקיע בקרנות שטוענות שהן מחזיקות מניות שמגדילות את הדיבידנדים שלהן בעקביות כי בפועל הקרנות הללו לא מגדילות את הדיבידנדים שלהן בעקביות גם כשהחברות שהן מחזיקות כן מגדילות את הדיבידנדים בעקביות (זה נובע מדרך הפעולה של הקרנות הללו).
כתבתי מאמר שמסביר בפירוט רב יותר מדוע אני לא משקיע בקרנות כאן:
http://dividendim.blogspot.co.il/2015/10/blog-post.html
DGI בבלוג שלו מתאריך אפריל 21 2016 מציג גרף וחישוב לפיו בעשור האחרון השקעה בSP500 הניבה כ 7% לעומת השקעה במניות האריסטוקרטיות שהניבה כ 10%.
קראתי את הנימוקים שלך למה אתה מעדיף לקנות מניות בודדות ולא סלי מדדים. הנימוקים טובים מאוד בתנאי שאתה באמת מצליח לבחור את המניות הנכונות לעומת המדד הטיפש. יש המון אנשים שמשקיעים כמוך וכנראה שזה מצליח להם.
מי שהוכיח שהוא יודע לעשות זאת היטב הוא משקיע הערך המפורסם ביותר בעולם ואולי גם המצליח ביותר בעולם מר באפט שמניות תיק ההשקעות שלו נבחרים בפינצטה, מוחזקים לאורך שנים ומניבים לו ערך רב. מעניין שהוא דווקא מתעקש לא לחלק דיבידנד בחברת ההשקעות שלו BRK והטענה שלו היא שהוא יודע להביא לבעלי המניות שלו ערך יותר גבוה ממה שהם יהיו מסוגלים לעשות בעצמם עם כספי הדיבידנד.
תשלום המס על הדיבידנד הוא כנראה החיסרון הכי בולט בתיקי דיבידנד כי כולם מדברים על זה שהוא לא מאפשר דחית מס כמו בתיקים אחרים. לכן הרבה ממליצים על אחזקת תיקי מניות דיבידנד בחשבון פטור ממס או ככלי לאחר פרישה כי אז משלמים פחות מיסים.
היה מעניין לבדוק אם אפשר לעשות תיק מניות דיבידנד בחשבון פטור ממס כמו קרן השתלמות IRA עם מניות שנסחרות בישראל. האם שמעת על דבר כזה?
JJ ברוך הבא לבלוג שלי.
לגבי הנימוקים של מדוע אני לא משקיע דרך קרנות אני חושב שלא שמת לב לנימוק החשוב ביותר מכולם והוא שהשקעה דרך קרנות (גם קרנות שמתיימרות להחזיק רק מניות שמגדילות את הדיבידנד בעקביות) לא מספקת תזרים מזומנים יציב וגדל.
מכיוון שהמטרה האישית שלי היא קבלת תזרים מזומנים יציב וגדל אז השיקול הזה הוא השיקול היחיד שמכריע ומבחינתי עד שאני לא אחשף לתעודה/קרן שמוכיחה שהיא מספקת תזרים מזומנים יציב וגדל גם בעתות משברים (כרגע הן לא עומדות בזה גם כשהשוק פורח) כל שאר השיקולים של בעד/נגד הם שיקולים תאורטיים בלבד.
לגבי גישתו של וורן באפט:
אני מאוד מסכים עם הסיבה שהוא לא מחלק דיבידנדים כי לדעתי הרוב המוחלט של המשקיעים קופצים ממניה אחת למניה אחרת ולכן סופגים את התשואה הנחותה יותר בטווח הארוך.
בכל אופן מכיוון שהמטרה שלי היא תזרים מזומנים יציב וגדל ופחות גדילת הקרן (שאני יודע שתקרה בכל זאת על פני תקופה ארוכה מספיק) אז אני נוקט בגישה שלו:
"our favorite holding period is forever"
Warren Buffet about Berkshire
לגבי מיסוי – זה נכון שתושבי ישראל סובלים מבעיית מיסוי חריפה בכל הנוגע למניות דיבידנד אמריקאיות אבל יש מספיק חברות שאינן אמריקאיות בעולם עם רצף הגדלת דיבידנדים מרשים שאינן סובלות מבעיות כאלו.
אני בזמנו החזקתי את מניית ACE (היום CB) בקרן ההשתלמות שלי ולא שילמתי אפילו סנט אחד על דיבידנדים.
אז לענות לשאלתך אפשר להקים תיק מבוסס דיבידנדים גם בקרן השתלמות בארץ אם כי אני אישית לא חושב שזה חכם במיוחד (גם אם אין מס על הדיבידנדים) בגלל שבקרן השתלמות יש עלויות מסחר יותר גבוהות בצורה משמעותית (אני משלם היום 10 דולר לפעולה בקרן ההשתלמות שלי במקום 1.4 דולר בלבד בחשבון הממוסה) ובנוסף יש דמי ניהול מהצבירה שבפועל מהחישובים שאני ביצעתי יוצאים יותר גדולים מחבות המס שאני צריך לשלם במהלך השנה.
נניח למשל שיש לך תיק בשווי 100 אלף דולר שמחלק 3 אלף דולר בשנה כדיבידנדים חייבים במס (לא משנה לצורך הדיון אם זה תיק מדדים או תיק מניות דיבידנד).
חבות המס שלך על התיק הזה במהלך השנה מסתכמת ב-25% מ-3 אלף שזה 750 דולר בלבד.
אם דמי הניהול של קרן ההשתלמות IRA שלך עומדים על 0.75% בשנה או יותר אז אתה משלם בדמי ניהול את כל חבות המס שלך אבל הכסף שלך נעול ואתה לא יכול להחזיק את המניות לנצח.
כמו כן בקרן ההשתלמות אתה לא יכול להקטין את חבות המס ע"י קיזוז עמלות, קיזוז שינויים בשערי מטבע, נעילת הפסדים ועוד.
באופן אישי אני חושב שתיק שמתאים למטרות של המשקיע הוא תמיד יותר טוב מתיק שלא מתאים למטרות של המשקיע גם אם התשואה שהוא מספק תתברר בדיעבד כנחותה משמעותית בטווח הארוך.
מכיוון שאני רוצה תיק עם תזרים מזומנים יציב וגדל בלי שאצטרך למכור מניות (אם אתה משקיע בקרן השתלמות אז אתה מחוייב למכור את המניות לפני פידיון הקרן) אז אני מעדיף להמשיך ולהשקיע במניות דיבידנד בעיקר בחשבון הממוסה שלי.
לגבי מניות ישראליות ספציפית:
אני לא סומך מספיק על אף חברה ישראלית שתאפשר לי לישון בשקט בלילה עם החזקה של המניות שלה לנצח.
שאלה:
כשאני מסתכל על נתוני הסלים שעוקבים אחרי המניות האריסטוקרטיות שמגדילות דיבידנדים אני רואה שיעור תחלופה של 20-30%.המשמעות היא שמידי שנה 2 עד 3 מניות מתוך כל 10 מניות בתיק נזרקות כי הן מפסיקות לענות להגדרות של הסל (הגדלת דיבידנדים בעיקביות לאורך שנים רבות).
האם גם אתה רואה את התופעה הזו בתיק שלך? האם אתה גם יוצא ממניות שהפסיקו לעמוד בכללים שלך בקצב הזה של 2-3 מתוך 10?
התופעה הזו תורמת לבעייתיות של הקרנות אבל לא פוגעת בתיק האישי שלי.
הסיבה המרכזית היא שלי יש קריטריונים מחמירים לרכישת מניות וקריטריון מוחלש למכירה.
בשביל שאני ארכוש חברה היא צריכה להגדיל את הדיבידנדים שלה בכל שנה במשך לפחות שני משברים (משנת 1999 לכל הפחות) ועוד קריטריונים אחרים שאתה יכול לראות אותם במאמרים שאני מפרסם על רכישת מניות.
קריטריון המכירה היחיד שלי הוא פגיעה מעשית בדיבידנד (ואני שוקל לוותר גם עליו ולהישאר עם החזקה נצחית במקום).
כפי שהסברתי בתכנית העבודה של תיק דיבידעת אני מניח שבכל שנה שתי חברות שאני מחזיק יפשטו את הרגל – במציאות זה עדיין לא קרה.
שלום,
רשמתם כי שווי מדד תל אביב 25 הוא פחות מחצי מיליארד שקלים, זו שגיאה כמובן, ההסתכלות היא באלפי ש"ח ומכאן נבע הבלבול.
דעת יקר ב AFL היה split של יחס 1:3 , המניה טסה בעשרות אחוזים למעלה!!! (אני יודע זה לא אמור בתיאוריה להשפיע על המחיר )
אפשר לקבל הסבר קצר מה המשמעות של ה split בכל מה שקשור לחלוקת דיבדנד , חבות מס וכו ?!
מחבר
אני רואה פיצול ביחס של 2:1 באתר מורנינגסטאר (ובחשבון ההשקעות שלי) ולא של 3:1.
אני גם לא מצליח לזהות את השינוי החריג במחיר שאתה מתאר בגרף המחיר של המניות במערכת המסחר של אינטראקטיב ברוקרס.
באופן כללי אין שום השפעה על פיצולים בהקשר של חלוקת דיבידנד, מחיר המניה וחבות מס כך שזה שקוף (עד כדי עבודת עדכון נתונים בקובץ האקסל שבו אתה עוקב אחרי התיק שלך, אם בכלל).