להלן השינויים בתיק דיבידעת בתום החודש:
| סימול מניה | מניות שנרכשו | דיבידנדים שהתקבלו לאחר מס | בחלוקה זו הדיבידנדים הוגדלו ב- |
|---|---|---|---|
| CB | $4.66 | ||
| GPC | $5.42 | ||
| MDP | 19 | 2.98% | |
| PB | $4.50 | ||
| TROW | $5.27 |
במהלך החודש קיבלנו משכורת מדיבידנדים בסך של 26.46 דולר.
המשכורת מדיבידנדים השנתית שצפויה להתקבל מתיק דיבידעת גדלה במהלך שלושת החודשים האחרונים ב-66.82 דולר לפי החלוקה הבאה:
- מרכישות חדשות: 63.86 דולר
- מהגדלות דיבידנד: 2.98 דולר שמהווים קצב הגדלה רבעוני של 0.9%.
נכון להיום אנו צפויים לקבל משכורת מדיבידנדים של 401.19 דולר בשנה מתיק דיבידעת.
לפי בנק ישראל שער החליפין ב-01/07/2016 עמד על 3.844 שקל לדולר.
לפי שער זה ההפקדה החודשית של 2,000 שח לתיק דיבידעת תספק לנו 520.29 דולר ולכן הפקדתי סכום זה לתיק.
בתיק דיבידעת יש כרגע 946 דולר שממתינים להשקעה.
12 תגובות
דלגו לטופס מילוי התגובה
האם קיימת בועה באג"ח?
האם בנקים באירופה צפויים לקרוס?
לי אישית אין שמץ של מושג מה יקרה מחר (או בעוד שנה או בעוד 20 שנה).
הדבר היחיד שאני יודע זה שאני לא מתקרב לאג"חים ומשקיע אך ורק במניות דיבידנד.
בביזפורטל, מוסבר בכתבה http://www.bizportal.co.il/wallstreet/news/article/431986 שהשווקים עולים בגלל
בייבק שהחברות מבצעות ולא בגלל רכישת מניות על ידי הציבור או קרנות (הם דווקא מוכרים מניות).
איך אתה יכול לדעת אם החברה שאתה רוכש משקיע בהתרחבות ונכסים אמיתיים ולא מבצעת כל הזמן בייבק?
תוספת לשאלה!
הכוונה לבדיקה אם החברה לא מבזבזת כסף על בייבק, דבר שעלול לפגוע בדיבידנד.
שאלה מעולה שאלת א'.
אתה יכול לבדוק אם החברות שרכשת מבצעות רכישה של המניות של עצמן ע"י עיון בדו"חות השנתיים או קריאת ההודעות לעיתונות שהדירקטוריון מפרסם.
התשובה השנייה יותר מורכבת ומכיוון שלא התייחסתי בעבר לנושא הרכישה העצמית של המניות אז אני אתייחס לכך כעת.
כמשקיע בחברה אתה צריך להיות מעוניין שהחברה תשקיע את ההון שלה בצורה שתמקסם את הרווח שפרטי שלך.
החברות שידידותיות למשקיעים עושים זאת ע"י שילוב של שלוש כלים שנתונים ברשותם:
1. השקעה בגדילה עתידית
2. חלוקת דיבידנד למשקיעים
3. רכישה עצמית של מניות
רוב החברות היציבות שחושבות על המשקיעים יאזנו את שלושת הכלים הנ"ל בצורה שתמקסם את הרווח הכולל.
מכיוון שהתשואה השולית מהגדילה מתכווצת ככל שהחברה משקיעה יותר בעצמה אז ככל שהנתח שמופנה לכלי #1 גדל כך התשואה הכללית של בעלי המניות מתכווצת כי ישנו סיכוי סביר שאותו המשקיע יוכל לייצר תשואה עודפת על אותו ההון מאשר התשואה השולית אם הוא יקבל את הפער כדיבידנד.
לצורך הדוגמא נניח ולחברה יש רווח פנוי של 100 מיליון דולר והיא יודעת את הנתונים הבאים:
1. יש לה פרוייקט השקעה אפשרי ראשון בעלות של 50 מיליון דולר שצפוי להניב תשואה של 5 מיליון דולר (10%).
2. יש לה פרוייקט השקעה אפשרי שני בעלות של 50 מיליון דולר שצפוי להניב תשואה של 1 מיליון דולר (2%).
3. תשואת שוק המניות הרחב צפוייה להיות כ-5% במהלך השנה.
כעת אם החברה תבחר להשקיע בפרוייקטים את כל ה-100 מיליון דולר החברה תייצר תשואה של 6 מיליון דולר שזה 6% בלבד על כל ההון.
אם לעומת זאת החברה תחליט להשקיע רק בפרוייקט הראשון את 50 המיליון שהוא צריך ולחלק את 50 המיליון הנותרים למשקיעים כדיבידנד אז החברה תייצר תשואה של 5 מיליון והמשקיעים יוכלו להשקיע את ה-50 מיליון שהם קיבלו כדיבידנד (נתעלם לרגע ממיסוי) בשוק ההון ולהרוויח תשואה של 5% – כלומר עוד 2.5 מיליון דולר.
בסך הכל במקרה השני העובדה שהחברה בחרה לחלק את 50 המיליון הנותרים כדיבידנד במקום להשקיע בפרוייקט השני ייצרה למשקיע תשואה כוללת של 7.5 מיליון דולר (5 מיליון בתוך החשבון של החברה ו-2.5 מיליון בחשבונות של המשקיעים) שזה 7.5% במקום ה-6% של המקרה שבו היא השקיעה את כל הסכום בפרוייקטים לצמיחה (6 מיליון בחשבון של החברה).
עד כאן התייחסתי אך ורק לסיבות מדוע חברה שידידותית לבעלי המניות מחליטה לחלק דיבידנד במקום להשקיע עוד בצמיחה.
מייד אתייחס לנושא של רכישת המניות מחדש.
נניח ולחברה יש את המידע הקודם ובנוסף היא יודעת שאם היא רוכשת מניות של עצמה בסך של עד 25 מיליון דולר אז היא תצליח לייצר תשואה למשקיע בגובה של 6% בשנה על אותו הסכום (מספר המניות הנזילות קטן ולכן החלק היחסי של כל משקיע בחברה גדל וחבות הדיבידנד של החברה קטן בלי להקטין את הדיבידנד).
במקרה זה החברה יכולה לבחור:
1. להשקיע בפרוייקט הראשון 50 מיליון עם תשואה של 10% – כלומר להרוויח 5 מיליון.
2. לרכוש מניות של עצמה על סך של 25 מיליון עם תשואה של 6% – כלומר להרוויח 1.5 מיליון.
3. לחלק דיבידנד של 25 מיליון למשקיעים בשביל שהם ישקיעו אותו בשוק ההון וירויחו 5% – כלומר רווח של 1.25 מיליון.
במקרה הזה החברה הצליחה לייצר רווח למשקיע בסך כולל של 7.75 מיליון דולר שזה יותר מהרווח של ה-7.5 מיליון דולר במקרה של חלוקת דיבידנד בגובה 50 מיליון ויותר מרווח של 6 מיליון במקרה שהחברה השקיעה את כל הסכום בפרוייקטים לצמיחה.
הנקודות הנ"ל מובילות למסקנה שעצם העובדה שהחברה רוכשת את המניות של עצמה אינה חיסרון בפני עצמה ויכולה להוות יתרון משמעותי.
אני אישית מעדיף שחברה שממשיכה לחלק לי את הדיבידנדים שאני רוצה כן תבצע רכישת מניות עצמית בגלל שבפעולה זו (כפי שציינתי קודם) היא:
1. מקטינה את כמות המניות הסחירות שיש בשוק
2. מגדילה את חלק הבעלות היחסי שיש לכל בעל מניות בחברה
3. מקטינה את סך הדיבידנדים שהיא צריכה לשלם בלי לפגוע בדיבידנד (אם החברה משלמת דיבידנד של 30 סנט למניה כפול מיליון מניות אז היא משלמת 300 אלף דולר אבל אם היא צריכה להמשיך ולשלם את אותם 30 סנט למניה רק עבור 900 אלף מניות אז היא צריכה לשלם רק 270 אלף דולר כדיבידנד).
4. הקטנת סך הדיבידנדים שהחברה צריכה לשלם מאפשרת לה להגדיל את סכום הדיבידנדים שהיא משלמת לכל בעל מניות (אם יש לחברה רק 900 אלף מניות במקום מיליון המניות שהיו קודם אז היא יכולה להגדיל את הדיבידנד מ-30 סנט למניה ל-33.33 סנט למניה ועדיין לחלק רק 300 אלף דולר כדיבידנד).
5. הקטנת חבות הדיבידנד והגדלת חלק הבעלות היחסי של כל בעל מניות אומרת שרווחי החברה הפנויים ביחס למספר המניות גדלו (אם לחברה היו מיליון מניות והיא הרוויחה 600 אלף דולר שזה 60 סנט למניה וחילקה דיבידנד של 30 סנט למניה בסכום של 300 אלף דולר אז כשיש לחברה רק 900 אלף מניות רווחי החברה בסך 600 אלף דולר מתורגמים לרווח של 66.66 סנט למניה במקום 60 סנט למניה וחבות הדיבידנד יורדת מ-300 אלף ל-270 אלף דולר כך שלא רק שהרווחים לכל מניה גדלו אלא שיחס חלוקת הרווחים גדל במקביל והדיבידנד הפך ליותר בטוח עם סיכויים גדולים יותר להגדלה בעתיד).
עקב כל זאת אני לא מוטרד במיוחד מהעובדה שחברות רוכשות את המניות של עצמן וממשיך להשקיע לפי תכנית העבודה שהגדרתי לעצמי מראש אחרי מחקר מעמיק.
אמנם מספר המניות יורד ולכן סך תשלומי הדיבידנד יורד, אבל במקביל גם יש ירידה ברווח הפנוי לחלוקה (כי החברה משתמשת כאמור בחלק מן הרווחים לבייבק) ולכן payout ratio אמור לעלות.
זה נכון שהרווח הפנוי לחלוקה באותה השנה ספציפית מתכווץ אבל בטווח הארוך זה משחק לטובת המשקיע כי בשנה העוקבת החברה יכולה להרוויח את אותו הסכום ופתאום בלי לעשות שום דבר אחר יהיה לך רווח פנוי גדול יותר למניה ויחס החלוקה יתכווץ.
במידה שהשיקול שלי בתיק ההשקעות הוא הגנה מפני אינפלציה, האם תיק כמו דיבידעת עדיף על VT?
כפי שאני רואה את הדברים תיק דיבידעת נועד לספק תזרים מזומנים ו-VT נועד לספק הצמדות לשוק (גדילה לפי הצמיחה הבינלאומית).
שני המוצרים הנ"ל אינם מוצרים שנועדו להתגונן מפני אינפלציה.
זה מעניין, כי קראתי שמניות מספקות הגנה מסוימת מפני אינפלציה.
השאלה אם כן, מי מבין שני המוצרים, VT או דיבידעת, מספק הגנה טובה יותר למקרה של התפרצות אינפלציה חזקה.
זה נכון שבטווח הארוך מניות צפויות להגן על ערכן מפני אינפלציה.
הבעיה היא שהן לא יכולות לשחק תפקיד של הגנה נגד אינפלציה במהלך משבר שבו שווי המניות מתרסק בעשרות אחוזים.