השבוע שעבר 04/02/2017

ברוכים הבאים לסקירה של השבוע שעבר.

במהלך השבוע שעבר החברות הבאות הגדילו את הדיבידנד הקבוע:

תזכורת! 
רשימת החברות שהגדילו את הדיבידנדים הן לא רשימת מניות מומלצות לרכישה.
רוב הזמן יהיו ברשימה הזו חברות שאני לא הייתי חושב אפילו על לרכוש.
נא לבצע בדיקה מקיפה בהתאם לתוכנית העבודה שלכם לפני שאתם רוכשים מניות.
סימול מניה אחוז הגדלה רצף הגדלות משנה רצף אי-פגיעה משנה הערות
CINF 4.17% 1960 1960
CMP 3.60% 2004 2004
ES 6.74% 1999 1999
HCSG 0.68% 2003 2003 2.76% ב-12 חודשים
MDP 5.05% 1994 1985
PPL 3.95% 2002 1998
WGL 4.62% 1977 1977

במהלך השבוע שעבר קראתי את המאמרים הבאים:

מה אתם אהבתם לקרוא בשבוע שעבר?

6 תגובות

דלגו לטופס מילוי התגובה

    • לא נביא ולא בן נביא אנכי on 22/02/2017 at 15:06
    • השב

    למה בהשוואה ל-CPI ולא ל-GDP Deflator?

    1. אני חושב שכדאי שתשאל את השאלה הזו את מי שכתב את המאמר 🙂

      באופן כללי כלל המשיכה של 4% המקורי התקבל ע"י מחקר טריניטי והוא מייצג משיכה עם תיאום לאינפלציה (קרי CPI).
      עקב כך כאשר מנסים לחשב כלל משיכה חדש יותר הגיוני לבצע השוואה בתיאום לאינפלציה ולא ל-GDP בשביל לשמור על אחידות הנתונים והשוואה של תפוחים לתפוחים.

        • לא נביא ולא בן נביא אנכי on 22/02/2017 at 16:40
        • השב

        השאלה היא מהי הדרך המדויקת יותר למדוד את האינפלציה, וידוע זה מכבר שה-CPI מפריז בנתוני האינפלציה, עם הטיה ממוצעת של 1.1% בשנה כלפי מעלה על בהתבסס על תוצאות של מס' מחקרים. ובכל מקרה, יש כאלו שמעדיפים למדוד את האינפלציה דרך ה GDP Deflator ויש שדרך ה CPI. אין דרך מוסכמת. גם יכול להיות שההוצאות יגדלו עקב שינויים טכנולוגיים, כפי שקרה למשל עם הוצאות הרפואה שהתייקרו דרמטית בעשורים האחרונים בעקבות תרופות וחידושים רופאיים שייקרו את המוצרים.

        1. אם ה-CPI מוטה כלפי מעלה ובמאמר מוצג כלל משיכה בטוח של כ-3.25% אז כלל המשיכה הבטוח או אפילו יותר "ידידותי למשקיע" וניתן למשוך בבטחה יותר מ-3.25% בשנה.

          מבחינתי אני מתנהל כלכלית לפי כלל ה-3% בלבד (כלומר אני מושך 3% משווי התיק המקורי ומבצע התאמות לאינפלציה) בשביל לגדר את עצמי אפילו יותר.

            • לא נביא ולא בן נביא אנכי on 23/02/2017 at 16:02

            השאלות שלי הן כדלקמן:
            1) האם הטבלה הזאת לוקחת בחשבון מס דיבידנדים (כרגע עומד על 30% בישראל)?
            2) האם הטבלה הזאת מבוססת על השקעה ישירה בדיבידנדים?

            בנוגע לאינפלציה, לפי דעתי במקום להסתמך על ה-CPI או כל מדד אחרי, היות ואין דרך מוסכמת למדוד את האינפלציה – בגלל שקשה לכמת כלכלית את השינויים באיכות המוצרים – לפי דעתי עדיף לבנות "מדד אינפלציה אישי" המבוסס על ההוצאות הקבועות שלך.

            • daat99 on 24/02/2017 at 01:38
              מחבר

            התשובות לשתי השאלות הללו נמצאות במאמר שכתב מי שפרסם את הטבלה.
            אתה מוזמן לקרוא אותו – הוא מאוד מעניין.

            אני מסכים שכדאי לכל אחד לייצר לעצמו מדד אינפלציה אישי אבל כשמסתמכים על מחקרים של אחרים לא ניתן להכניס לתוכם את מדד האינפלציה האישי וקשה מאוד להשיג היסטוריה של אותו מדד אינפלציה אישי.
            עקב כך לצורך מחקר אני מעדיף להסתמך על דברים כלליים ולא פרטניים.

להגיב על לא נביא ולא בן נביא אנכילבטל