ברוכים הבאים לסקירה של השבוע שעבר.
במהלך השבוע שעבר החברות הבאות הגדילו את הדיבידנד הקבוע:
רשימת החברות שהגדילו את הדיבידנדים הן לא רשימת מניות מומלצות לרכישה.
רוב הזמן יהיו ברשימה הזו חברות שאני לא הייתי חושב אפילו על לרכוש.
נא לבצע בדיקה מקיפה בהתאם לתוכנית העבודה שלכם לפני שאתם רוכשים מניות.
סימול מניה | אחוז הגדלה | רצף הגדלות משנה | רצף אי-פגיעה משנה | הערות |
---|---|---|---|---|
CINF | 4.17% | 1960 | 1960 | |
CMP | 3.60% | 2004 | 2004 | |
ES | 6.74% | 1999 | 1999 | |
HCSG | 0.68% | 2003 | 2003 | 2.76% ב-12 חודשים |
MDP | 5.05% | 1994 | 1985 | |
PPL | 3.95% | 2002 | 1998 | |
WGL | 4.62% | 1977 | 1977 |
במהלך השבוע שעבר קראתי את המאמרים הבאים:
- משקיע דיבידנדים גדלים מציג את דעתו בנושא הקצאת נכסים ע"י הנהלת חברות – רכישה עצמית של מניות או חלוקת דיבידנד – מה עדיף לנו כמשקיעים?
- מייק "בחור הדיבידנדים" פרסם מאמר שבו הוא מסביר מדוע לדעתו אי אפשר לחזות את השוק.
- בשבוע שעבר המתורגמן הפיננסי הפנה את תשומת לבי לסדרת מאמרים שנכתבה ע"י "פרישה מוקדמת עכשיו" שבה ישנה קריאת תיגר על כלל ה-4% והצגת מחקר שבודק מהו כלל המשיכה הרלוונטי לאנשים שלא רוצים שייגמר להם התקציב כעבור 30 שנה – תודה רבה מתורגמן פיננסי יקר!
תיק דיבידעת נמצא בקבוצה הראשונה עם חשיפה של 100% למניות:
6 תגובות
דלגו לטופס מילוי התגובה
למה בהשוואה ל-CPI ולא ל-GDP Deflator?
מחבר
אני חושב שכדאי שתשאל את השאלה הזו את מי שכתב את המאמר 🙂
באופן כללי כלל המשיכה של 4% המקורי התקבל ע"י מחקר טריניטי והוא מייצג משיכה עם תיאום לאינפלציה (קרי CPI).
עקב כך כאשר מנסים לחשב כלל משיכה חדש יותר הגיוני לבצע השוואה בתיאום לאינפלציה ולא ל-GDP בשביל לשמור על אחידות הנתונים והשוואה של תפוחים לתפוחים.
השאלה היא מהי הדרך המדויקת יותר למדוד את האינפלציה, וידוע זה מכבר שה-CPI מפריז בנתוני האינפלציה, עם הטיה ממוצעת של 1.1% בשנה כלפי מעלה על בהתבסס על תוצאות של מס' מחקרים. ובכל מקרה, יש כאלו שמעדיפים למדוד את האינפלציה דרך ה GDP Deflator ויש שדרך ה CPI. אין דרך מוסכמת. גם יכול להיות שההוצאות יגדלו עקב שינויים טכנולוגיים, כפי שקרה למשל עם הוצאות הרפואה שהתייקרו דרמטית בעשורים האחרונים בעקבות תרופות וחידושים רופאיים שייקרו את המוצרים.
מחבר
אם ה-CPI מוטה כלפי מעלה ובמאמר מוצג כלל משיכה בטוח של כ-3.25% אז כלל המשיכה הבטוח או אפילו יותר "ידידותי למשקיע" וניתן למשוך בבטחה יותר מ-3.25% בשנה.
מבחינתי אני מתנהל כלכלית לפי כלל ה-3% בלבד (כלומר אני מושך 3% משווי התיק המקורי ומבצע התאמות לאינפלציה) בשביל לגדר את עצמי אפילו יותר.
השאלות שלי הן כדלקמן:
1) האם הטבלה הזאת לוקחת בחשבון מס דיבידנדים (כרגע עומד על 30% בישראל)?
2) האם הטבלה הזאת מבוססת על השקעה ישירה בדיבידנדים?
בנוגע לאינפלציה, לפי דעתי במקום להסתמך על ה-CPI או כל מדד אחרי, היות ואין דרך מוסכמת למדוד את האינפלציה – בגלל שקשה לכמת כלכלית את השינויים באיכות המוצרים – לפי דעתי עדיף לבנות "מדד אינפלציה אישי" המבוסס על ההוצאות הקבועות שלך.
מחבר
התשובות לשתי השאלות הללו נמצאות במאמר שכתב מי שפרסם את הטבלה.
אתה מוזמן לקרוא אותו – הוא מאוד מעניין.
אני מסכים שכדאי לכל אחד לייצר לעצמו מדד אינפלציה אישי אבל כשמסתמכים על מחקרים של אחרים לא ניתן להכניס לתוכם את מדד האינפלציה האישי וקשה מאוד להשיג היסטוריה של אותו מדד אינפלציה אישי.
עקב כך לצורך מחקר אני מעדיף להסתמך על דברים כלליים ולא פרטניים.