להלן עדכון מצב תיק דיבידעת לפי סוף החודש הקודם
פעולות שהתבצעו בתיק:
| סימול מניה | מניות שנרכשו | דיבידנדים שהתקבלו לפני מס | הערות |
|---|---|---|---|
| ADM | $8.05 | הדיבידנדים השנתיים הוגדלו ב-4.48% | |
| AFL | $8.64 | הדיבידנדים השנתיים הוגדלו ב-3.85% | |
| AOS | $5.06 | ||
| APY | עדיין לא התחילה לחלק דיבידנדים מאז שפוצלה מחברת DOV | ||
| DCI | $6.08 | ||
| DOV | $8.16 | ||
| EMR | $9.80 | ||
| GWW | $5.44 | ||
| JNJ | $7.20 | ||
| MDP | $10.925 | הדיבידנדים השנתיים הוגדלו ב-5.50% | |
| NEE | 6 | $7.50 | הדיבידנדים השנתיים הוגדלו (לאחר הרכישה) ב-12.61% |
| PH | $6.84 | ||
| PII | $6.10 | הדיבידנדים השנתיים הוגדלו ב-1.67% | |
| PPG | $4.80 | ||
| SJM | $6.80 | ||
| TJX | $5.46 | ||
| UTX | $7.35 | ||
| WBA | $6.60 |
המשכורת שהתקבלה מדיבידנדים:
במהלך החודש קיבלנו משכורת מדיבידנדים בסך של 120.81 דולר לפני מס.
המשכורת מדיבידנדים השנתית שצפויה להתקבל מתיק דיבידעת גדלה במהלך שלושת החודשים האחרונים ב-69.25 דולר שמהווה גדילה רבעונית של 7.51% (*).
המשכורת מדיבידנדים השנתית שצפויה להתקבל מתיק דיבידעת גדלה במהלך השנה האחרונה ב-247.07 דולר שמהווה גדילה שנתית של 33.22% (*).
נכון לסוף החודש אנו צפויים לקבל משכורת מדיבידנדים של 990.81 דולר בשנה מתיק דיבידעת.
הפקדה חודשית:
לפי בנק ישראל השער היציג ב-04/03/2019 עמד על 3.6250 שקל לדולר.
תודות למהפכת המרת המט"ח אני העברתי שקלים לחשבון באינטראקטיב ללא עלות בכלל והמרתי אותם לדולרים בעלות שולית בלבד!
לפי שער זה ההפקדה החודשית של 2,000 שח לתיק דיבידעת תספק לנו 551.73 דולר ולכן הפקדתי סכום זה לתיק.
מצב מזומן:
בתיק דיבידעת יש כרגע 639 דולר שממתינים להשקעה.
- הגדילה הרבעונית והגדילה השנתית כוללות בתוכן גדילה אורגנית וגדילה בעקבות רכישות.
12 תגובות
דלגו לטופס מילוי התגובה
תודה רבה איש יקר על השיתוף, אני ממשיך ללמוד המון מהבלוג ומהפורום בזכותך !
וכמו תמיד אי אפשר בלי כמה שאלות 🙂
1. הדוח שפירסמת להלן מכיל מניות שאתה אמור לקבל את הדיבידנד שלהם במרץ. יום האקס הוא בפברואר (בדקתי מדגמית עבור ADM, AFL, WBA). ובכותרת כתבת "להלן עדכון מצב תיק דיבידעת לפי סוף החודש הקודם" קרי חודש ינואר. אז משהו אצלי לא כ"כ מסתדר… אשמח להסבר
2. מהקריאה הרבה שאני קורא בבלוג הבנתי שאתה נמנע מאוד לא לבדוק את גודל התיק. אבל מאוד מסקרן לדעת מה גודל התיק פחות או יותר הנדרש כדי להגיע לסדר גודל כזה משכורת דיבידנדים. האם יש סיכוי שתחשוף את גודל התיק? אם לא באופן קבוע, אולי רק בצורה חד פעמית?
3. אתה מציין כאן שהמשכורת מדיבידנדים השנתית שצפויה להתקבל מתיק דיבידעת גדלה במהלך 3 החודשים האחרונים \ במהלך השנה האחרונה – האם הגדילה מחושבת לאחר ניטרול של הרכישות החדשות שהתבצעו? (למשל, מניית NEE לא היתה קיימת בשנה האחרונה, וברור שמשכורת הדיבידנדים תגדל לאחר הרכישה של מנייה זו)
מחבר
אני סופר דיבידנדים לפי יום האקס ולא לפי יום התשלום.
תשים לב גם שאני סופר דיבידנדים בספירת "חודש רבעוני" לפי החודש של הרבעון הראשון בשנה שבו החברה בדרך כלל מחלקת דיבידנדים.
במלים אחרות, אם חברה מחלקת את הדיבידנד הראשון בשנה בחודש פברואר אז אני אספור את שאר הדיבידנדים שלה לפי החודש השני בכל רבעון (מאי, אוגוסט, נובמבר) גם אם בפועל יום האקס בשאר השנה יפול בחודשים הקרובים.
זו לא ספירה מדוייקת (ספירה מדוייקת בכל מקרה לא משנה יותר מדי) אבל היא נותנת אמת מידה של דיבידנדים ברמה הרבעונית.
המאמר פורסם בתחילת מרץ ומתאר את "סוף החודש הקודם" קרי "סוף פברואר".
אני לא בודק את גודל התיק כי ברגע שאתה כמשקיע בודק את גודל התיק אתה נופל לפחות לאחת משתי המלכודות הבאות:
1. השוואה ל-"דשא של השכן"
2. תגובה אי-רציונלית (ולרוב קטסטרופלית) בעקבות ירידות זמניות במחירי המניות
כל אחת מהמלכודות הללו מגדילה את הסיכון שלא תצליח להיצמד להשקעה שלך לאורך זמן ולגרימת נזק עצמית.
אין שום סיכוי שאני אחשוף את גודל התיק (רק הרו"ח שלי יודע את גודלו, אפילו אני לא מודע לו) כי אין בכוונתי להכניס את עצמי למלכודות הנ"ל.
הרבה מאוד אנשים חשבו שהם "גיבורים" והם לא יפלו במלכודת אבל נפלו בכל זאת.
הנזק הפוטנציאלי גדול ביותר והתועלת כמעט ולא קיימת.
בהערה בתחתית המאמר ציינתי שהגדילה המתוארת בסקירה החודשית מייצגת שילוב גם של הגדילה האורגנית וגם בעקבות רכישות.
אם מעניינת אותך הגדילה האורגנית בנטרול הרכישות בין חודש אוגוסט אחד לאחר (כל יום הולדת) אז אתה יכול לראות אותה בשני מקומות:
1) שורה #1 בגיליון "מידע כללי" בעמודות AE עד AH כאשר עמודה AH מכילה את הגדילה האורגנית בין אוגוסט 2018 ועד היום שזה חצי שנה בלבד.
2) בעמודה L בגיליון "יום הולדת" בתחתית הטבלה של כל יום הולדת.
יפה.
אז תיק דיבידעת עשה החודש 438 ש"ח… יפה מאוד!
אחלה של הכנסה פאסיבית. בדיוק יום עבודה של עובד בשכר ממוצע.
זה ממש יום עבודה אחד במתנה (בלי להכליל הורדות מיסים) בחודש של 22 ימי עבודה בממוצע.
דיבדעת, הצעה לשיפור –
הייתי ממליץ להוסיף שורה קבועה ואינטואטיבית שבה כתוב נניח – "שוויו של תיק דיבידעת נכון לפברואר 2019 הוא $X".
שנדע כמה כסף יש בתיק… כלומר, כמה $ עושים לנו הכנסה פאסיבית של 120.81$ לפני מס.
רק הצעה 🙂
אגב, כמה כסף יש בתיק באמת?…
מחבר
אהבתי מאוד את ההשוואה 🙂
אין לי מושג מה שווי התיק ולעניות דעתי עדיף למשקיע שהוא לא ידע מה שווי התיק בכל ימי חייו.
מי שממש רוצה לדעת את שווי התיק יכול לגלות זאת בקלות כי בגיליון "מידע כללי" יש לו גם את סימולי המניות וגם את כמות המניות כך שהוא יכול באמצעות הגיליונות של גוגל עם נוסחה של גוגל פייננס לחשב את שווי התיק בזמן אמת ככל שחפצה נפשו.
נתון אחר שיכול להיות מעניין ורלוונטי הוא דווקא כמה כסף הופקד בתיק (בניגוד לשווי התיק).
את הנתון הזה נכון להיום אפשר למצוא בעמודה N בגיליון היסטוריית צפי דיבידנדים שנתי (בכל שורה רשום כמה הופקד באותו החודש ובשורה האחרונה רשום הסכום הכולל).
עד היום הופקדו בתיק $33,309.39 והם מייצרים לנו הכנסה שנתית של $990.81 שזה מייצג תשואה על ההון של 2.97%.
תשואה על ההון של 2.97% זה הרבה בהתחשב בכך שאת הרכישות ביצעתי עם תשואה ממוצעת של 2.46% בלבד (גדילה של יותר מ-20% בתשואה).
תודה על התשובה המפורטת, וזה בדיוק מה שהתכוונתי אליו 🙂
כמה כסף הופקד בתיק עד היום (=כמה $ הוכנסו עד היום לתיק ההשקעות ב- IB), ולא התכוונתי למהו שוויו של התיק (=מספר המניות כפול ערכן).
אז אם הבנתי נכון, בחודש פברואר 2019 – 33,309$ הכניסו 121$ הכנסה פאסיבית.
מגניב!
תשמע, אתה מראה מידי חודש שאם שמים X כסף בתיק השקעות, במניות של דיבידנדים גדלים, מקבלים Y כסף בחזרה.
וזו ההגדרה של הכנסה פאסיבית.
תודה! 🙂
מחבר
כן אבל חשוב להתבונן על ההכנסה השנתית ולא על הכנסה של חודש ספציפי כי ההכנסות החודשיות אינן שוות אחת לאחרת.
כמו כן חשוב לזכור שהכספים הושקעו בגישת המיצוע שזה אומר שהכספים לא הושקעו באופן מיידי ברגע הפקדתם בחשבון (בעיקר רלוונטי ל-10 אלף דולר שהופקדו ביום הראשון והושקעו במלואם רק כעבור 3 חודשים).
מסכים לגמרי.
ההגדרה של השקעה פסיבית היא השקעה שמרגע שביצעת אותה מספקת הכנסה ללא תחזוקה (או עם תחזוקה זניחה).
תורה רבה מר דעת אתה מסביר את הדברים בצורה מעניינת ומרתקת . לפי הכמות והמהירות שבה אתה כותב (ובעיקר בעבר בפורום הסולידית ) נראה שאתה מקליד נורא מהר . בכל אופן אני תמיד נהנה לקרוא אותך ץ לדעתי אתה אדם מאוד חכם, עם יכולת טובה להסביר דברים מורכבים בצורה פשוטה. למדתי ממך הרבה. .
מעולם לא השקעתי בשוק ההון ולכן כנראה אין לי אפשרות באמת לחוש את הדברים שאני הולך לכתוב אודותם, אבל כמו שאתה אולי מבין אני קורא בנושא כבר הרבה זמן .
בין היתר, קראתי בתגובות שלך אי שם, שהפסדת בעבר קצת קסף מהשקעה בנדל"ן באמצעות קבוצת השקעות, וכן שאתה עוסק קצת בהשקעות מאתגרות ומסוכנות יותר, בחלק קטן מאוד מההון שלך .
אני מעלה את כל זה, בגלל שאני קורא כאן שוב ושוב שהסיבה בגללה בחרת בהשקעות במניות דיבידנד למרות התשואה שבאופן היסטורי נמוכה מאוד יחסית להשקעה במדדי מניות עולמיים, היא לא סיבה כלכלת אלא סיבה פסיכולוגית .
כלומר: גם אדם מומחה ומנוסה כמוך, אתה ממש לא בטוח בעצמך שתוכל לעמוד 'בפיתוי' ולא למכור בזמן ירידות ולא לשנות את הרכב התיק וכו' וכו'.
אני בהחלט מבין את הסיבות הללו, אבל מרתקת אותי המחשבה שלמרות המומחיות והידע הרב שלך, ולמרות המודעות שלך לכל הבעיות האלה בצורה מפורטת, אתה עדיין כל כל לא בטוח בעצמך, ברמה שאתה מוכן להסתפק בתשואה נמוכה הרבה יותר רק כדי לא 'להכשל' באותם מכשולים פסיכולוגיים כאמור.
מחבר
הכל מתחיל בלימוד אבל אין תחליף להתנסות מעשית.
לא הפסדתי בהשקעה בנדל"ן (למעט הפסד תשואה אלטרנטיבית) וכרגע כל ההון שלי מושקע אך ורק במניות דיבידנד.
מה המקור שלך לאמירה הזו?
כל המידע ההיסטורי שאני נחשפתי אליו מראה את ההיפך.
הדבר הכי חשוב בכל השקעה באשר היא הוא ההתאמה הפסיכולוגית בין דרישות ההשקעה לבין הפסיכולוגיה של המשקיע עצמו.
כשאדם משקיע בהשקעה שאינה מתאימה לו הוא לרוב גורם לעצמו נזק רב ולרוב מסיים את ההשקעה שלו בהפסד גם אם ההשקעה עצמה מתבררת בדיעבד כרווחית מאוד לאדם אחר שהשקיע באותו התזמון אבל לא נשבר מסיבות פסיכולוגיות.
אני מאוד בטוח בעצמי ועד היום ככל שלמדתי יותר וחקרתי יותר את ההיסטוריה רמת הביטחון שלי עלתה.
אני כמובן ממשיך ללמוד, לחקור ולאתגר את הנחות המוצא שלי באופן תמידי.
אני חושב שזה צעד חכם לבחור בהשקעה שמתאימה למשקיע על פני השקעה חלופית שאינה מתאימה לו עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר כי חוסר ההתאמה הפסיכולוגי צפוי למנוע מהמשקיע להגיע לתשואה הנכספת.
בכל מקרה כפי שציינתי למעלה אני לא ראיתי נתונים היסטוריים שתומכים בדעה שהשקעה במניות דיבידנד צפויה להניב תשואת חסר מול המדד אבל כן נחשפתי לנתונים שתומכים במסקנה ההפוכה.
חשוב לציין שגם אם היו נתונים היסטוריים שתומכים בכך שהשקעה במניות דיבידנד צפויה להניב תשואת חסר אני עדיין הייתי משקיע באותה הגישה מהסיבות הפסיכולוגיות.
תודה רבה מר דעת על התגובה המפורטת .
הייתי כל כך בטוח בעצמי עד שאפילו לא חשתי צורך לבדוק את העובדות אשמח אם תפנה אותי לידע בענין בשפה פשוטה ובעברית . הסיבה שזה הרושם שקיבלתי היא כי באתר כאן אתה מדבר על תשואה שנתית של בין 2 ל3 אחוז שזה נמוך מאוד לעומת מה שהשווקים עשו בעשור האחרון . אכן לא לקחתי בחשבון את העלייה בערך המניות עצמם .
הנושא העיקרי שהפליא אותי היא שאני תמיד רגיל לחשוב שידע הוא כלי יעל נגד מכשולים פסיכולוגיים שונים והוא יכול להציל אותך מטעויות .
מכיוון שאתה בעיניי מומחה גדול שלא חסר לך ידע אני מאוד סקרן לגבי כך שאתה נותן משקל גדול כל כך להטיות פסיכולוגיות שונות . האם אתה לא מרגיש שיש בידע שלך די כדי למזער את הנזק מאותם גורמים פסיכולוגיים ?
מחבר
לצערי הרב כל המידע שאני מכיר בנושא הוא באנגלית (או במספרים – נתונים היסטוריים) ואני לא מכיר מקור מידע בעברית למעט הבלוג והפורום שלי.
אני מדבר על תזרים שמתחיל ב-2%-3% וגדל בהתמדה מעבר לאינפלציה.
אל תערבב תזרים גדל מעבר לאינפלציה שמושפע מעצם רווחיותן של החברות הנבחרות עם תזרים שאינו גדל (ריביות אג"ח) או עם תשואות הון (מחירי מניות שמושפעות ממצב הרוח בשוק ההון) אלו דברים שונים במהותם.
ידע יכול למזער טעויות אבל הוא לא יכול לנטרל את הרגשות (לחץ חברתי, פחד, תאוות בצע וכו').
מכיוון שכולנו בני אדם ולא "קבצי אקסל" אנחנו לרוב נוקטים בפעולות שגורמות לנו להרגיש יותר טוב גם אם הן גורמות לחשבון הבנק שלנו להתכווץ.
האם לפחות פעם אחת בימי חייך שילמת ו/או ביצעת את אחת מהפעולות הבאות:
* אכילה במסעדה
* סרט בקולנוע
* בילוי בפאב/בר
* חופשה בבית מלון
* טיסה לחו"ל
* נסיעה ברכב למקום שנמצא במרחק הליכה
* רכישת מוצר שעולה יותר ממוצר מקביל באותה החנות שאתה נמצא בה
* רכישת מוצר בחנות אחת במחיר גבוה יותר ממחירו בחנות אחרת שנמצאת במרחק הליכה
בכל פעם שאתה מבצע לפחות אחת מהפעולות הנ"ל (והרבה אחרות) אתה נכנע "לשיקול הפסיכולוגי" ומבצע "טעות כלכלית".
העובדה שפעולה כלשהי הינה "טעות כלכלית" אינה אומרת שסור לך לבצע את הפעולה הזו או שאתה צריך להתחרט על כך שביצעת את הפעולה הזו בעבר.
אנחנו יצורים של רגשות ואין תמחור אחיד להרגשה טובה (או להפסקה מהרגשה רעה) כך שההחלטה היא שלך.
הנקודה שאני רוצה להעביר היא שבשורה התחתונה ההרגשה שלך הרבה יותר חשובה מכל סכום תיאורטי שאולי (ואולי לא) תרוויח בעתיד.
בכל פעם שאתה ניגש להשקעה כלשהי – רווחית בתיאוריה ככל שתהיה – אתה צריך לזכור מה המטרות שלך מההשקעה הזו והאם ההשקעה מספקת את המטרות שלך או לא.
אם המטרה שלך מהשקעה בשוק ההון הינה "תשואה כוללת" ו/או "לעקוף את המדד" אז ככל הנראה עדיף לך להיצמד למדד ולוותר על השקעות חלופיות.
המטרה שלי היא קבלת תזרים יציב שגדל מעבר לאינפלציה ומטרה זו אינה מושגת ע"י השקעה מחקה מדד או רכישת אג"חים אבל היא בהחלט הושגה עד היום (וצפויה להמשיך להיות מושגת בעתיד) מהשקעה בתיק שמורכב מ-100% מניות דיבידנד שאני בוחר בעצמי.
השאלה אם התשואה שלי תהיה גבוהה/נמוכה יותר מהמדד אינה מעניינת אותי (למרות שאין שום מחקר ו/או מידע היסטורי שתומך בכך שהיא צפויה להניב תשואת חסר למדד אבל יש המון מידע היסטורי שמראה שישנה סבירות לא קטנה שתיק שכזה יניב תשואת יתר מעבר למדד).
בעצם מה שאתה אומר אם אני מבין נכון הוא : יכול להיות (לא בטוח ) שאני מפסיד כסף' אבל זה משתלם לי כי בכסף הזה אני קונה הרגשה טובה .
זה מרתק אותי כי בעצם אתה אומר: יתכן שיכולתי להרוויח יותר אבל זה במחיר של הרגשה רעה שאני לא מעונין .
בכל אופן תודה על התגובה המפורטת .באשר אלי : אני כנראה אמשיך לקרוא עוד, ואולי גם אאזור אומץ לפתוח סוף סוף תיק השקעות. כבר למעלה משנה שיש לי סכום די גדול ששוכב במזומן, ובעיקר בגלל שאני בספקות רציניים לגבי אופק ההשקעה שלי עדיין לא עשיתי דבר .
מחבר
מה שאני אומר זה שאין שום מידע היסטורי שתומך בכך שאני בסופו של דבר אקבל תשואה פחותה מתשואת המדד אבל גם בהינתן מידע שכזה אני עדיין הייתי משקיע באותה הצורה כי היא מתאימה למטרות שלי ולפסיכולוגיה שלי.
זה לא רק עניין של הרגשה טובה (למרות שההרגשה הטובה הרבה יותר חשובה משאר הדברים) אלא עניין של השגת מטרות.