דיבידעת – רכישת מניות: BANF

להלן הרכישה האחרונה בתיק דיבידעת:

תאריך פעולה סימול מניה מחיר מניה כמות מניות מחיר כולל דיבידנד שנתי צפוי (לפני מס)
07/01/2020 רכישה BANF $61.30 16 $980.80 $20.48

סינון רשימת האלופות:

לפני רכישת המניה לקחתי את רשימת האלופות שמפרסם ג'סטין לאו מאז מותו של דויד פיש וסיננתי אותה לפי הקריטריונים הבאים:

    1. החברה מגדילה את הדיבידנדים מלפני משבר 2000 – רצף הגדלה של יותר מ-20 שנה.
    2. תשואת הדיבידנד לפי הקובץ גדולה מתשואת הדיבידנד של ה-SP500 כפי שהיא מיוצגת ע"י התעודה SPY ועומדת על 1.70%.
    3. מכפיל הרווח קטן ממכפיל הרווח של ה-SP500 כפי שהוא מיוצג ע"י התעודה SPY ועומד על 20.60.
    4. יחס חלוקת הרווחים קטן מ-60%.
    5. אחוז הגדלת הרווחים ב-5 השנים הקודמות וצפי גדילת הרווחים ב-5 השנים הבאות גדולים מ-0%.
    6. שווי השוק של החברה גדול מ-2 מיליארד דולר.
    7. יחס חוב/הון עצמי קטן מ-70%.
    8. אחוז הגדלת הדיבידנד ב-1, 3, 5 ו-10 השנים האחרונות גדול מ-5% לכל תקופה.

חשוב לציין שאני מקשיח ומרפה את הקריטריונים הללו בצורה כזו שבכל פעם אני אסנן כ-90% מהחברות מרשימת האלופות.
בסינון זה לא הרפיתי ולא הקשחתי את הקריטריונים כלל.

מיון:

בשלב זה קיבלתי רשימה של 8 חברות ומיינתי אותן לפי רצף הגדלת דיבידנדים:

סימול מניה רצף הגדלת דיבידנדים
EV 39
TROW 33
AOS 26
BANF 26
CFR 26
ALB 25
OZK 23
PB 22

רכשתי בעבר את כל המניות לעיל ומכיוון שתיק דיבידעת מחזיק כבר ב-41 חברות שונות החלטתי להגדיל פוזיצייה קיימת במקום להרפות את הקריטריונים בצורה משמעותית רק בשביל לרכוש חברה נוספת שאני לא ארגיש בנוח איתה.

לצורך כך מיינתי את החברות לפי צפי קבלת הדיבידנדים השנתי של תיק דיבידעת מכל חברה וראיתי שחברת BANF צפויה לחלק לי דיבידנד שנתי של $20.48 בלבד (במקום השני הייתה CFR שנרכשה בחודש הקודם עם צפי דיבידנד שנתי של $28.40).

להלן סקירה של נתוני חברת BANF:

  • תשואת הדיבידנד של החברה היא 2.05% שזו תשואה ממוצעת ביחס לממוצע ההיסטורי של החברה וגבוהה ביחס לתשואה של השנים האחרונות.
  • מכפיל הרווח של החברה עומד על 15.77 שזה נמוך מאוד.
  • החברה מחלקת כ-32.32% מהרווחים כדיבידנד שזה משאיר לה מקום לתמרן במהלך קשיים כלכליים.
  • צפי הגדילה של החברה הוא 7.00% שזה לא גבוה במיוחד אבל גבוה מספיק בשביל לתמוך בהגדלת דיבידנד של 5% ומעלה.
  • במהלך ה-5 השנים האחרונות החברה הגדילה את הדיבידנדים בממוצע של 13.95% בעוד שרווחיה גדלו ב-16.60% – גדילה שהובילה להגדלת יחס חלוקת הרווחים בהתמדה (הקטנה שהחברה התמידה בה במהלך כל העשור האחרון).
  • יחס החוב/הון עצמי של החברה הוא 3% בלבד.
 
לאור כל הנתונים הללו החלטתי לרכוש את מניות החברה שוב.
 
 
אשמח לענות על שאלות בנושא.


10 תגובות

דלגו לטופס מילוי התגובה

    • ליאור on 08/01/2020 at 14:16
    • השב

    היי דעת,
    לפי האקסל שלך אתה מחזיק כבר 40-41 חברות בתיק.
    מתי זה מספיק?
    האם לא כדאי לעצור ולהגדיל פוזיציות בחברות שנותנות ביצועים טובים יותר?

    ליאור

    1. "כמה שיותר הרי זה משובח" כי זה מקטין את החשיפה לחברה בודדת.

      אני לא מאמין ביכולתי לזהות את החברות שיתנו ביצועים יותר טובים בעתיד (ואלו שנתנו ביצועים יותר טובים בעבר לא בהכרח יהיו הכוכבות של מחר).

    • SIN on 08/01/2020 at 17:29
    • השב

    הי דעת,

    אני מאותן סיבות הייתי בדיוק בכיוון של להגדיל פוזיציה ב-EV.
    בשניה האחרונה שמתי לב לפער גדול מאוד ביחס ה-Debt/Equity שלהם.
    בקובץ של פיש/ג'סטין עומד על 0 לעומת Gurufocus ששם היחס עומד על 1.99 (וגם באתרים פיננסיים נוספים).
    יש לך מושג מה מקור הפער הלא סביר הזה?

    1. צורת החישוב של החובות.
      האקסל מעודכן לפי החישוב של פינויז.

    • מומו on 08/01/2020 at 19:51
    • השב

    דעת יקר, תודה רבה על העדכון. נהנה לקרוא כל שביב מידע בבלוג שלך… 🙂

    אם אני מבין נכון, מיינת את 8 המניות הללו שכבר קיימות בתיק ההשקעות לפי הדיבידנד השנתי הצפוי ובחרת את המנייה "שמכניסה" הכי פחות. האם הבנתי נכון?

    האם תוכל לפרט מדוע נקטת באופן זה?
    האם לא עדיף לבחור את המנייה שתשואת הדיבידנד שלה היא הכי גבוהה מבין ה-8?

    1. הבנת מעולה!

      הסיבה היא שאני רוצה להקטין את הסיכון לתזרים הכולל שמתקבל מתיק ההשקעות שלי במקרה וחברה בודדת כלשהי תפגע בתזרים שהיא מחלקת.
      בחירת החברה עם התזרים הכי נמוך מובילה למצב שבו הנזק של פגיעה בדיבידנד מכל שאר החברות בתיק ירד (כי באופן יחסי הן עכשיו מחלקות יותר) אבל הנזק הפוטנציאלי ממנה עלה (כי היא עכשיו מחלקת על כמות מניות גדולה יותר).
      מכיוון שהיא היוותה את ה-"סיכון" הכי קטן במונחים דולריים אז התוצאה היא שהנזק הממוצע התכווץ (כל יתר ה-40 חברות ירדו ורק אחת שהייתה מתחת לממוצע עלתה).

      בחירת החברה על תשואת הדיבידנד הנוכחית הכי גבוהה (שעדיין עונה לקריטריונים שלנו!) תוביל אותך לתשואה יותר גבוהה בטווח הקצר על חשבון הגדלת הסיכון שאם דווקא היא תפגע בדיבידנד אז הנזק שלך יהיה גדול יותר בצורה משמעותית.

      זה משחק איזון בין סיכוי/סיכון שאין לו תשובה לא נכונה – כל התשובות נכונות כי הן תלויות אך ורק באופי ובמטרות שלך.

        • מומו on 09/01/2020 at 18:57
        • השב

        יפה מאוד תודה רבה על התשובה המפורטת !

        אם כך, אוסיף עוד 2 שאלות ברשותך:
        1. לפי מה שכתבת, אם התזרים הוא המרכיב החשוב ביותר ואנו רוצים למזער את הנזקים שהוא יפגע – מדוע להחזיק לעד מניות שהפסיקו או שפגעו בדיבידנד?

        2. האם אחרי תקופה מסוימת (הכוונה היא לתקופה ארוכה של מספר שנים ושכל אחד יחליט בעצמו) לא יהיה כדאי לבחון את המניות הקיימות ולבצע התאמה לסיכוניים לאותו זמן נתון?

        1. תרגיש חופשי לשאול את כל השאלות שאתה רוצה.

          1. התזרים הוא המרכיב החשוב ביותר עבורי.
          אתה צריך להחליט מה המרכיב החשוב ביותר עבורך.

          2. אני נוקט בגישה של החזקה לנצח כי אני לא מאמין ביכולת שלי לראות את העתיד ומכיוון שרוב המחקרים על שוק ההון מראים שביצוע פעולות גורר לתוצאות נמוכות יותר מאי ביצוע אותן הפעולות (זו הסיבה המרכזית שרוב המשקיעים האקטיביים מציגים תשואת חסר לעומת המדד ולא העובדה שהם "בוחרים מניות" – לראיה מדד ה-SP500 ללא איזונים השיג תשואת יתר על פני מדד ה-SP500 הנפוץ שמחליף חברות כמו גרביים).
          כמובן שאם "סיבולת הסיכונים" שלך השתנתה ו/או המטרות שלך השתנו אז יש מקום לשקול החלפת תיק/אסטרטגייה אבל זה ממש לא קשור לחברה ספציפית ולתזרים שהתקבל ממנה.

            • מומו on 13/01/2020 at 09:55

            תודה איש יקר,

            סליחה שאני מקשה שוב, אבל אני כמובן שואל לשיטתך – שהתזרים הוא המרכיב החשוב ביותר.

            כנראה שאצלי חסר משהו בהבנה… כמובן שאף אחד לא יודע מה צופן העתיד אבל אותם המחקרים מדברים על תשואות ובאסטרטגיה הזו אנחנו מדברים על תזרים מדיבידנדים. מדוע אתה מסתמך עליהם?

            ועוד נקודה שכנראה חסרה אצלי – ה-SP500 זהו מדד ללא איזונים או מדד ש"מחליף חברות כמו גרביים"?

            • daat99 on 13/01/2020 at 11:19
              מחבר

            המחקרים מדברים יותר על פסיכולוגיית המשקיע והתנהגותו מאשר על "תשואות".
            הדבר הכי חשוב בכל השקעה באשר היא זה התאמת ההשקעה לפסיכולוגיה של המשקיע.
            ההשקעה הכי "רווחית" ביקום יכולה תוביל את המשקיע עם הפסיכולוגיה הלא מתאימה להפסדים כבדים כי הוא לא יצליח להיצמד אליה.

            ה-SP500 זה בסך הכל שם מפוצץ שקבוצה של אנשים שנפגשים אחת לרבעון (בערך) נתנו למה שהם מרכיבים בפגישות שלהם.
            הוא מנוהל בדיוק כמו כל קרן מנוהלת שאתה מכיר עם הבדל אחד ויחיד: וועדת ההשקעות של ה-SP500 לא מתוגמלת לפי "ביצועי הקרן".

            אני ממליץ לך בחום להתבונן במסמך שמתאר את מתודולוגיית בחירת המניות שניכנסות/יוצאות מהמדד ואת ההיסטוריה שלו*.
            אתה תתפלא לראות:
            1. באחד מהכללים של המדד יש החרגה של חברה ספציפית לפי שם
            2. מדד ה-SP500 של היום לא דומה באף צורה למדד ה-SP500 שמדברים עליו במחקרים ארוכי הטווח שאתה מכיר (התנאים שונים בצורה שמעוותת את מהות המדד)

            כשאתה רוצה "לחקות את המדד" אתה צריך לבחור קרן/תעודה שבפועל עושה זאת.
            בבחירת התעודות/קרנות שמחקות את מדד ה-SP500 אתה יכול למצוא גם תעודות/קרנות שמבצעות זאת לפי "משקל שווה" וגם תעודות/קרנות שמבצעות זאת לפי "משקל שוק".

            *תבחר Methodology ותקרא את ה-PDF הרשמי.
            במסמך תחפש פרק בשם Eligibility Criteria (עמוד 6).

השאר תגובה