«

»

מרץ 13 2020

הקורונה משתוללת, הבורסה מתרסקת, מנגנון נעילת המסחר מופעל ודיבידעת – רכישת מניות: CBSH

כאשר:

להלן הרכישה האחרונה בתיק דיבידעת:

תאריך פעולה סימול מניה מחיר מניה כמות מניות מחיר כולל דיבידנד שנתי צפוי (לפני מס)
13/03/2020 רכישה CBSH $53.25 19 $1,011.75 $20.52

סינון רשימת האלופות:

לפני רכישת המניה לקחתי את רשימת האלופות שמפרסם ג'סטין לאו מאז מותו של דויד פיש וסיננתי אותה לפי הקריטריונים הבאים:

    1. החברה מגדילה את הדיבידנדים מלפני משבר 2000 – רצף הגדלה של יותר מ-20 שנה.
    2. תשואת הדיבידנד לפי הקובץ גדולה מתשואת הדיבידנד של ה-SP500 שעומדת על 2.35%.
    3. מכפיל הרווח קטן מ-20.
    4. יחס חלוקת הרווחים קטן מ-60%.
    5. אחוז הגדלת הרווחים ב-5 השנים הקודמות וצפי גדילת הרווחים ב-5 השנים הבאות גדולים מ-0%.
    6. שווי השוק של החברה גדול מ-2 מיליארד דולר.
    7. יחס חוב/הון עצמי קטן מ-70%.
    8. אחוז הגדלת הדיבידנד ב-1, 3, 5 ו-10 השנים האחרונות גדול מ-5% לכל תקופה.

בשל התנודות החריפות במחירי המניות והמדד בימים האחרונים דילגתי על סינון הקריטריונים שמתבססים על מחירי המניות.

בשלב זה קיבלתי רשימה של 26 חברות: ALB, AOS, BRO, CBSH, CBU, CFR, CSL, EV, EXPD, FELE, GGG, HRL, JKHY, LANC, LIN, MSA, OZK, PB, ROST, SCL, SEIC, SYK, TJX, TROW, VFC ו-WST.

הזנתי את הרשימה הנ"ל במסנן המניות של אתר פינויז ומיינתי אותה לפי מכפיל הרווח.

כתוצאה קיבלתי רשימה של 16 חברות עם מכפיל רווח של עד 20: OZK, CFR, EV, TROW, PB, ALB, CBSH, SEIC, CSL, SCL, CBU, VFC, AOS, EXPD, TJX ו- ROST.

הזנתי את הרשימה החדשה במסנן המניות של אתר פינויז שוב ומיינתי אותה לפי תשואת דיבידנד.

מכיוון שתשואת הדיבידנד של מדד ה-SP500 עומדת על 2.35% אז סיננתי את הרשימה לפי דיבידנד של בין 2% ל-1.5X שזה יוצא 3.53% וקיבלתי רשימה של 5 חברות: ALB, CBSH, CBU, VFC ו-AOS.

חשוב לציין שאני מקשיח ומרפה את הקריטריונים הללו בצורה כזו שבכל פעם אני אסנן כ-90% מהחברות מרשימת האלופות.
בסינון זה  הרפיתי את תשואת הדיבידנד לכלול תשואה של 2% ומעלה במקום 2.35%.

מיון:

בשלב זה קיבלתי רשימה של 5 חברות ומיינתי אותן לפי רצף הגדלת דיבידנדים:

סימול מניה רצף הגדלת דיבידנדים
CBSH 51
VFC 47
CBU 28
AOS 26
ALB 25

רכשתי בעבר את כל המניות למעט CBU ו-CBSH.

להלן סקירה של נתוני חברת CBU:

  • החברה מגדילה את הדיבידנדים בכל שנה במשך 28 שנים ברצף.
  • תשואת הדיבידנד של החברה היא 3.15% שזו תשואה נמוכה ביחס לממוצע ההיסטורי של החברה.
  • מכפיל הרווח של החברה עומד על 16.14 שזה נמוך.
  • החברה מחלקת כ-51.41% מהרווחים כדיבידנד שזה משאיר לה מקום לתמרן במהלך קשיים כלכליים.
  • צפי הגדילה של החברה הוא 8.00% שזה לא גבוה במיוחד אבל גבוה מספיק בשביל לתמוך בהגדלת דיבידנד של 5% ומעלה.
  • במהלך ה-5 השנים האחרונות החברה הגדילה את הדיבידנדים בממוצע של 6.34% בעוד שרווחיה גדלו ב-10.90% – גדילה שהובילה להקטנת יחס חלוקת הרווחים.
  • יחס החוב/הון עצמי של החברה הוא 5% בלבד.

להלן סקירה של נתוני חברת CBSH:

  • החברה מגדילה את הדיבידנדים בכל שנה במשך 51 שנים ברצף.
  • תשואת הדיבידנד של החברה היא 2.14% שזו תשואה נמוכה ביחס לממוצע ההיסטורי של החברה.
  • מכפיל הרווח של החברה עומד על 14.12 שזה נמוך מאוד.
  • החברה מחלקת כ-29.13% מהרווחים כדיבידנד שזה משאיר לה הרבה מקום לתמרן במהלך קשיים כלכליים.
  • צפי הגדילה של החברה הוא 8.00% שזה לא גבוה במיוחד אבל גבוה מספיק בשביל לתמוך בהגדלת דיבידנד של 5% ומעלה.
  • במהלך ה-5 השנים האחרונות החברה הגדילה את הדיבידנדים בממוצע של 8.08% בעוד שרווחיה גדלו ב-12.20% – גדילה שהובילה להקטנת יחס חלוקת הרווחים.
  • יחס החוב/הון עצמי של החברה הוא 9% בלבד.
 
מכיוון שחברת CBSH הצליחה להגדיל את הדיבידנדים במשך יותר עשורים ומכיוון שיחס חלוקת הרווחים שלה נמוך משמעותית מיחס חלוקת הרווחים של חברת CBU החלטתי לרכוש את מניות חברת CBSH.
 
 
אשמח לענות על שאלות בנושא.


21 תגובות

דלגו לטופס התגובה

  1. SIN

    ניתוח וגמישות יפה למצב המשתנה.
    אני במערכת השיקולים שלי מנסה לאזן גם בין הצרכים הנוכחיים , לעתיד.
    הכוונה היא שאני רואה גם מה התשואה הממוצעת של התיק ברגע נתון
    ובוחן האם שיעור הדיבידנד של המניה מעל או מתחת לממוצע התיק.
    אם מעל, זה נכנס גם כשיקול לצד שאר הפרמטרים כאשר ברור
    לי כשזה תזרים גבוה יותר עכשיו (לי) על חשבון העתיד (צאצאים) – במקרה הנ"ל
    קצב גידול של 6.34% מול 8.08%.

    לכן, גם אני התלבטתי בין שתיהן ובחרתי ב-CBU.
    כרגע, לא רחוק ממימון פסיבי של הוצאות הבית השוטפות.

    1. daat99

      התזרים העתידי מותנה ברווחים עתידיים.
      מכיוון שצפי הגדלת הרווחים של שתי החברות זהה אבל לחברת CBSH יש יחס חלוקת רווחים קטן יותר אז לחברת CBSH יש יותר מקום להגדיל את הדיבידנדים העתידיים מאשר ל-CBU.

      אני תמיד מעדיף את הטווח הארוך על פני הטווח הקצר אבל לכל אחד יש את השיקולים שלו ולכן אנשים שונים יכולים להגיע להחלטות נכונות שונות 🙂

      תודה שבחרת לשתף את השקפתך עם שאר הקוראים.

      1. SIN

        כל ההנחה שהדיבידנדים ימשיכו לגדול מתבססת על ניסיון העבר וביצועי החברות, ועל כך שמה שהיה הוא שיהיה בטווח הארוך, כלומר הרווחים ימשיכו בכיוון חיובי (למעט הנחת פשיטת רגל של 2 חברות כל שנה).

        אכן צפי ההגדלה של שתי החברות זהה, והוא תומך בלפחות המשך הגדלה של 6% ו-8% (מעל ה-5%) באופן תיאורטי ללא צורך בשינוי יחס החלוקה.
        גם 50% וגם 30% משאירים מקום סביר לתמרון.

        אני משתדל לאזן בין הטווח הארוך והקצר – למשל TJX היא מקרה קלאסי של טווח ארוך (כשרכשתי אותה זה היה באוריינטציית טווח ארוך) ו-CBU כדוגמת טווח קצר.
        כל פעם אני מציץ לממוצע ומשקלל אותו בהחלטה, כשהוא עובר את השיעור שקבעתי לעצמי אני נותן משקל יתר לטווח הארוך והפוך.

        1. daat99

          ההנחה שהדיבידנדים ימשיכו לגדול לא מתבססת על ניסיון העבר אלא על מדיניות החברה ויכולת החברה להמשיך בכך.
          סביר שאדם שהצליח לרוץ מרתון יצליח לרוץ מרתון נוסף לא בגלל "שפעם הוא הצליח" אלא בגלל שהגוף שלו מסוגל לעשות זאת ובגלל שיש לו את המנטליות המתאימה להשלים ריצה שכזו.
          אדם שבכושר המתאים לריצת מרתון אבל בלי המנטליות המתאימה לא יצליח להשלים את הריצה בדיוק כמו שאדם עם המנטליות המתאימה אבל ללא הכושר לא יצליח להשלים את הריצה.

          1. SIN

            בדוגמא שכתבת , ברור ש"פעם הוא הצליח" לא עומד בפני עצמו אלא תוצאה בין השאר של יכולת ומנטליות.
            לא טענתי שניסיון העבר הוא איזה משהו עלום שאין לנו מושג לגביו. להיפך, ברור שהוא מושתת בין השאר על יכולת החברה ודרקטיבה.

            כשכתבתי ניסיון העבר התכוונתי לרצף הגדלת הדיבידנדים (מדיניות) בכלל, וביכולת להתמודד עם שני משברים בפרט (יכולת).
            שני אלה הם ניסיון העבר, אבל הם מאפשרים לנו להסיק בסבירות לא רעה לגבי ההמשך, ככול שלא השתנה משהו מהותי בחברות ואנחנו לא מזהים איזה תמרור אזהרה חריג. ועדיין, אף אחד לא באמת יכול לנבא את העתיד במדויק.

            כמובן שצריך מדיניות כזאת באופן כללי, ובפרט קדימה ושתהיה יכולת כתלות בהתפתחות ורווחי החברה.
            אנחנו אומרים אותו דבר בדרך שונה.

          2. מומו

            האם לא יכול להיות מצב שהבעלים של החברה יוחלפו ובעקבות כך המדיניות של הדיבידנדים תשתנה?
            בהמשך לדוגמה לאדם שרץ מרתון, עם הזמן הוא מזדקן… לא?! 🙂

          3. daat99

            הכל יכול להיות אבל האם אתה חושב שזה צפוי לקרות לרוב החברות בתיק שלך ביחד?
            האם לדעתך זה יותר גרוע מפשיטת רגל (שאנחנו מצפים לשתי פשיטות רגל בממוצע בשנה)?
            תזכור שגם אם כמה חברות בודדות מפסיקות לחלק דיבידנד לגמרי אז הגדילה משאר החברות עדיין צפויה להשאיר את התיק המלא עם תזרים יותר גדול.
            זו אחת הסיבות שבגללן אני לא משתמש בתכניות DRIP – לא רוצה להגדיל את החשיפה ליכולת של אדם בן 119 לסיים ריצת מרתון.

    2. סטרבו

      בשעה טובה, איזה מרגש חבר.
      זו ממש נקודת ציון.
      אני עדיין בתחילת הדרך, מצרף שקל לשקל לדולר לדולר,
      וקשה להסתכל כל כך קדימה או להאמין שזה יכול לקרות.
      מאחל לך המשך הצלחה, בריאות ובשורות טובות.
      מאחל לעצמי להצליח להתמיד למרות ההתחלה האיטית.

  2. chmorik

    אני מניח שבינתיים אתה לא מושך את ההכנסות, אז האם אתה משקיע מחדש את הדיבידנדים בתוכנית DRIP ( Dividend Re Invest Plan) ?
    אני מניח שאתה לא מושך את ההכנסות בגלל שאז תצטרך להפקיד פחות כל חודש ואתה לא מציין את זה
    גם אם היית מושך ואפילו מושך מאינטראקטיב היית צריך לשלם עמלת משיכה + מיסים
    כיצד אתה מתכנן לשלם את המיסים?

    1. daat99

      אני לא מושך הכנסות מתיק דיבידעת.
      אני לא מתקרב לתכנית DRIP כי אין לי שום כוונה להקצות כספים בצורה עיוורת לחברה שבעבר עמדה בקריטריונים המחמירים שלי והיום לא עומדת בהם.

      לגבי המיסוי:
      מדובר במיסוי דיבידנדים במקור שלרוב זהה למס בארץ ולכן אין צורך בתשלום מס נוסף.

  3. LiRi

    שאלה בסיסית על הניתוח שביצעת, מאיפה אתה לוקח את הנתונים הבאים (ומה התרגום שלהם לאנגלית)?
    1. מכפיל הרווח של החברה
    2. יחס החוב/הון עצמי של החברה

    המון תודה על כל המידע!

    1. daat99

      1. P/E – Price to Earnings – לרוב נלקח מרשימת האלופות (מעודכנת מאתר פינויז)
      2. D/E – Debt to Equity – כנ"ל

  4. jaradiv

    מידע מעולה,
    יש לי רק הסתייגות קטנה לגבי 2 סעיפים:

    – יחס חלוקת הרווחים קטן מ-60%.
    – יחס חוב/הון עצמי קטן מ-70%.

    הסתייגות ראשונה:
    סינון "יבש" דרך רשימת האלופות יוריד מהרשימה את רוב חברות האנרגיה והREIT. אלא אם אמרנו מראש שאיננו מעוניינים בחברות הללו
    הסינון הנ"ל לא יעלה אותם ברשימה. ממה שאני מכיר בחברות אלה בדרך כלל מחשבים את הDPR מהFFO/share או מהEBITDA
    כדי להימנע מהתחשבות במחירים של הdepreciation/amortization הגבוהיים עליהם החברה מקבלת החזרים ובכך מקבלים בחלק מהחברות DPR לעיתים נמוך מ60%

    הסתייגות שנייה:
    Debt to Equity דרך רשימת האלופות מגיע מנתונים "יבשים" ולא מתחשב בפעולות כמו buybacks שעושה החברה, אם מאפסים את הbuybacks שהחברה עושה בחלק מהחברות(treasury stocks) אז עשויים לקבל Debt to equity הנמוך מ-70%.
    כל זאת בהנחה ואנחנו באמת מאמין שהחברה עושה את הbuybacks בצורה מבוקרת.
    לדוגמא MCD – מקדונלדס מבצעת רכישה עצמית שגורמות למאזן שלה להיראות מזעזע(Equity שלילי), אבל אם נאפס את הtreasury stocks בהנחה שאנחנו מאמינים שהיא קונה את המניות של עצמה כחלק מתוכנית כללית נקבל מינוף של 0.96 – אמנם זה לא מתחת ל-70% שרצינו עפ"י הסינון אבל הרבה חברות לא יעלו בסינון אם לא מתחשבים בנושא.

    בקצרה:
    לא הייתי מעיף לגמרי את הפרמטרים האלה אלא – הייתי מבצע את חיפוש החברות פעמיים, פעם עם הפרמטרים האלה ופעם בלי
    ורואה מי החברות "החריגות" ומתייחס אליהן באופן פרטני אם כדאי להשקיע בהם או לא.

    1. daat99

      לגבי יחס חלוקת רווחים:
      פגיעה קלה של 10% בלבד בהכנסות תוביל את החברה לפגיעה בדיבידנד או ללקיחת חובות לצורך תשלומי דיבידנד – שני דברים מאוד רעים מבחינתי כמשקיע תזרים.
      הסיבה ליחס חלוקת רווחים נמוך מ-60% היא שהחברה יכולה לספוג פגיעה ברווחים של 40% לפני שהיא צריכה להחליט אם היא ממשיכה לשלם לי את הדיבידנדים שאני רוצה על חשבון הלוואות.

      עקב כך אני רואה בחברות רי"ט ושותפויות כקבוצה מאוד מסוכנת מבחינה תזרימית (הן מחוייבות לחלק 90% מהרווחים כדיבידנד).

      לגבי יחס חוב/הון עצמי:
      מה הסימוכין לטענה שהנתון מתעלם מרכישות עצמיות שבוצעו בעבר?

      אני באופן אישי מעדיף שהחברות שברשותי יימנעו מפעולות רכישת מניות עצמיות כי ההיסטוריה הראתה לנו שהן עשו את הפעולות הללו לרוב במחירים גבוהים וכעבור כמה שנים הן הנפיקו את המניות מחדש במחירים נמוכים יותר (רכישה עצמית לרוב מתבצעת במחירי שיא כשהשוק שורי ולחברה יש עתודות מזומן גדולות דבר שמוביל את השוק לתמחר את המניה בצורה אופטימית ביותר בעוד הנפקת מניות נעשית לרוב בתנאי שוק דובי כשהחברה בקשיים תזרימיים דבר שמוביל את השוק לתמחר את המניה בצורה פסימית ביותר).

      לסיכום:
      הקריטריונים שאני משתמש בהן נבחרו בצורה שמתאימה לראיית העולם שלי ולמטרות שהצבתי לתיק ההשקעות שלי.
      אני מפציר בכל הקוראים להגדיר לעצמם את הקריטריונים שמתאימים להם ולייחס חשיבות רבה לדעות של אנשים אחרים לפני שהם מחליטים איך להתנהל.

      1. jaradiv

        תודה על התגובה,
        אני כמובן אגיד שאני תמיד במגמת למידה ויש המון דברים שאינני יודע ואשמח תמיד לקבל תיקון על אי-דיוק כזה או אחר וכמובן שאינני מנסה להטעות, זה בסך הכל תובנות שלי.

        לגבי הרי"ט השאלה היא האם יותר נכון להסתכל על יחס החלוקה ביחס
        DPS/EPS
        או
        DPS/FFO(per share)
        כי במקרה הראשון יחס החלוקה ברוב חברות רי"ט יהייה גבוה מ1 שבחישוב השני נמוך מ1

        לגבי LT-Debt/equity: לוקח את JNJ כדוגמא:
        יחס חוב ז"א\הון עפ"י רשימת האלופות יוצא: 0.47
        וככה גם מהדוחות הכספיים של החברה יוצא 26494/59471=0.47~
        אבל אם אני מאפס את הtreasury stock שבמאזן 2019 מראה 38417
        נקבל equity(without treasury) של 59471+38417=97888
        ואם כעת נשתמש בנתון הנ"ל לצורך קביעת הLT-debt/Equity(without treasury) נקבל 0.27

        לא אמרתי שהפעולה הזאת חיובית או פרודוקטיבית לחברה באיזשהי צורה, אבל בפועל היא מתבצעת והיא גורמת לbalance sheet להיראות לעיתים פחות מושך משקיעים שמרפרפים על השורות התחתונות של המאזן.
        על אף שהחברה יכולה לשלוט בנתון הזה לאורך כל התקופה.

        1. daat99

          לא טענתי שאתה מנסה להטעות ולא ראיתי שאתה טועה.
          הכל מסתכם בראיית עולם אישית ולכן אין דבר כזה "תשובה לא נכונה".

          רוב האנשים באמת מסתכלים כך על רי"טים אבל זה לא משנה את העובדה הפשוטה שהם מחוייבים על פי חוק לחלק לפחות 90% מהרווחים כדיבידנד או שהם מאבדים את הטבת המס המשמעותית שלהם.
          חלוקה של 90% מהרווחים כדיבידנד יוצרת כמה בעיות:
          1. אין לחברה מספיק רווחים בשביל להשקיע בצמיחה עתידית בלי להיכנס למינוף משמעותי
          2. קשה מאוד למלא "קופת חירום" שמסייעת להתמודד עם קשיים כלכליים בעתיד ומקטינה את עלויות ההלוואות שהן לוחקות כשהן צריכות להתמנף

          לא משנה אם תסתכל על FFO או על EPS, שתי הבעיות לעיל נשארות בעינן ומגדילות בצורה משמעותית את הסיכון של פגיעה בדיבידנד בעקבות קשיים קלים בלבד (בניגוד להשבתה מוחלטת כמו שיש היום).

          מתוך שמונת הרי"טים מרשימת האלופות שהצליחו להגדיל את הדיבידנדים במשך 20 שנה ברצף ומעלה אין אפילו אחת שקצב הגדלת הדיבידנד שלה עולה על 6% כאשר הכי קרובה הגדילה את הדיבדינד בשנה האחרונה ב-5.18% בלבד.
          גם אם נתעלם מ-EPS ונשתמש ב-FFO אני לא מוצא אפילו אחת שראויה להשקעה מבחינתי.
          קצב הגדלת הדיבידנדים הנמוך הזה והמוגבלות שחלה על החברות הללו ומקשה עליה לתפקד במהלך קשיים כגון ירידה של 10% בלבד ברווחים משאירים אותי בהעדפה האישית שלי להימנע מהשקעות בחברות אלו.

          אתה בטוח שה-Equity במשוואה כולל את המניות הלא סחירות?
          לפי גורופוקוס ה-Equity מוגדר כך:
          Johnson & Johnson's Total Stockholders Equity for the quarter that ended in Mar. 2020 was $61,294 Mil. It refers to the net assets owned by shareholders. It does not include minority interest.
          לפי הציטוט "owned by shareholders" הוא לא כולל את המניות הלא סחירות שהחברה מחזיקה אצלה כך שאני לא בטוח שיש צורך "לאפס" את זה בעצמך.
          אין לי באמת מושג כי אף פעם לא למדתי ניתוח חברות/דו"חות וזה לא באמת משנה את תכנית העבודה שלי.
          יחס חוב/הון הוא אחד הקריטריונים הכי פחות חשובים מבחינתי ואני לרוב משתמש בו יותר בשביל "מיון" מאשר בשביל "סינון".

          1. jaradiv

            האמת שלא ידעתי את העובדה הזו לגבי REIT וזה רק מזכיר לי להמשיך לחפור בנושא.

            לגבי הequity
            אני יודע שtreasury stock היא השורה בדו"חות הכספיים המראים על רכישה עצמאית(או מכירה) של מניות החברה הנכונות ליום המאזן
            ואם מסתכלים בincome statement רואים בשורה של המניות שהמספר גם קטן.
            אם ממש רוצים ללמוד את החברה לעומק אז אפשר לחפור בתוך הדו"חות הכספיים ואז אפשר לראות אם המניות האלה נכנסו לתוך בנק המניות של החברה להנפקה חוזרת או שמא הן retired-stocks.
            כך שמה שנראה בequity זה באמת total equity owned by shareholders

            ורק בשביל להבין כמה גרוע זה יכול להיראות בequity:
            https://www.gurufocus.com/term/TotalEquityGrossMinorityInterest/mcd/Total-Equity

            לכן אני מעדיף להראות לעצמי את הequity פעם שאני מתחשב בtreasury stocks ופעם שאני מאפס אותם

  5. מאיה

    הי. ברצוני להתייחס לשני דברים שרשמת:

    1. 'בשל התנודות החריפות במחירי המניות והמדד בימים האחרונים דילגתי על סינון הקריטריונים שמתבססים על מחירי המניות'- באיזה אתר רואים אם יש/אין תנודות שכאלה?
    2. 'מכיוון שתשואת הדיבידנד של מדד ה-SP500 עומדת על 2.35% אז סיננתי את הרשימה לפי דיבידנד של בין 2% ל-1.5X שזה יוצא 3.53%'- תוכל להסביר בבקשה מה זה 1.5X?

    תודה

    1. daat99

      באיזה אתר רואים אם יש/אין תנודות שכאלה?

      בכל אתר חדשות.
      כשאת עומדת במעבר חצייה ואנשים לידך מדברים על הבורסה.
      כשבתור בסופר אנשים מתלוננים על הפנסיה שלהם.

      כשהבורסה משתוללת כולם יודעים על זה, גם מי שאין לו מושג מה זו מניה.

      2. 'מכיוון שתשואת הדיבידנד של מדד ה-SP500 עומדת על 2.35% אז סיננתי את הרשימה לפי דיבידנד של בין 2% ל-1.5X שזה יוצא 3.53%'- תוכל להסביר בבקשה מה זה 1.5X?

      נגדיר תשואת הדיבידנד של המדד כמשתנה X.
      נכפיל את X ב-1.5 ונשמור את התוצאה ב-1.5X.
      נסנן מניות לפי תשואת דיבידנד שנמצאת בין 2% לבין הערך ששמרנו ב-1.5X.

      כשתסואת הדיבידנד של המדד עומדת של 2.35% אז X=2.35%.
      הכפלה של X=2.35% ב-1.5 נותנת לנו את התוצאה 3.525%.
      לאחר עיגול (כלפי מעלה כי זה חסם עליון ואנחנו מחפשים את כל מה ש-"קטן ממש" מהנתון) לצורך נוחות ל-2 ספרות אחרי הנקודה קיבלנו 3.53% ושמרנו זאת ב-1.5X.

  6. מאיה

    תודה. ולמה בחרת דווקא במספר 1.5?

    1. daat99

      השוק (משקיעים מוסדיים בעיקר) מתמחר את החברות ואת תשואות הדיבידנדים שלהן וכתוצאה מתמחור כל חברה לחוד אנחנו מקבלים את המדד הרחב.
      כשרוכשים חברה בודדת ישנו סיכון יותר משמעותי של פשיטת רגל מול רכישת המדד (פשיטת הרגל עדיין משפיעה אבל זה מתפזר על יותר חברות ולכן הנזק יותר קטן) ולכן השוק רוצה לקבל יותר מחברה בודדת מאשר מהמדד.
      כאינדיבידואל אני רוצה לקבל לכל הפחות את התשואה המתומחרת במדד עצמו ולכן אני מעדיף חברות שמחלקות דיבידנד בגובה תשואת הדיבידנד של המדד ומעלה.
      מהצד השני אני לא רוצה לקחת סיכון לא פרופורציונלי אז אני לא רוצה לרכוש חברות עם תשואה של פי-2 מהמדד (למה המשקיע המוסדי מתמחר את הסיכון בחברה ספציפית כפי-2 מהסיכון במדד? מה אני לא רואה?).
      לדעתי האישית תמחור סיכון של לכל היותר פי-1.5 מהמדד משקף את הסיכון הנוסף בשל חוסר בפיזור ועדיין לא מייצג סיכון גדול מידי.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: