תאריך | פעולה | סימול מניה | מחיר מניה | כמות מניות | מחיר כולל | דיבידנד שנתי צפוי (לפני מס) |
18/08/2020 | רכישה | MGRC | $67.18 | 15 | $1,007.70 |
$25.20 |
סינון רשימת האלופות:
לפני רכישת המניה לקחתי את רשימת האלופות שמפרסם ג'סטין לאו מאז מותו של דויד פיש וסיננתי אותה לפי הקריטריונים הבאים:
-
- החברה מגדילה את הדיבידנדים מלפני משבר 2000 – רצף הגדלה של יותר מ-20 שנה
- תשואת הדיבידנד לפי הקובץ גדולה מתשואת הדיבידנד של ה-SP500 שעומדת על 1.76%
- מכפיל הרווח קטן ממכפיל הרווח של מדד ה-SP500 שעומד על 29.14
- יחס חלוקת הרווחים קטן מ-60%
- אחוז הגדלת הרווחים ב-5 השנים הקודמות וצפי גדילת הרווחים ב-5 השנים הבאות גדולים מ-0%
- שווי השוק של החברה גדול מ-2 מיליארד דולר
- יחס חוב/הון עצמי קטן מ-70%
- אחוז הגדלת הדיבידנד ב-1, 3, 5 ו-10 השנים האחרונות גדול מ-5% לכל תקופה
חשוב לציין שאני מקשיח ומרפה את הקריטריונים הללו בצורה כזו שבכל פעם אני אסנן כ-90% מהחברות מרשימת האלופות.
בסינון זה הרפיתי את שווי השוק משני מיליארד למיליארד.
מיון:
בשלב זה קיבלתי רשימה של 11 חברות ומיינתי אותן לפי רצף הגדלת דיבידנדים:
סימול מניה | רצף הגדלת דיבידנדים |
EV | 39 |
TROW | 34 |
MGRC | 28 |
CBU | 28 |
BANF | 26 |
CFR | 26 |
AOS | 26 |
ALB | 26 |
CNI | 25 |
OZK | 24 |
PB | 22 |
רכשתי בעבר את כל המניות למעט CNI ואת מניית CNI אני לא רוצה לרכוש כי היא מכריזה על הדיבידנדים בדולר קנדי ואני מעוניין בחברות שמחלקות דיבידנד דולרי בלבד.
מכיוון שרכשתי כבר את כל שאר החברות אז מיינתי אותן לפי סך הדיבידנדים שאני מקבל מהן:
סימול מניה | צפי דיבידנדים |
TROW | $46.80 |
AOS | $43.20 |
ALB | $43.12 |
BANF | $40.96 |
OZK | $40.33 |
PB | $36.80 |
EV | $36.00 |
CNI | $30.60 |
CFR | $28.40 |
CBU | $27.88 |
MGRC | $26.88 |
צפי הדיבידנדים השנתי הממוצע מחברות שמוחזקות היום בתיק דיבידעת עומד על $27.19 והחברה היחידה שנמצאת מתחת לממוצע היא חברת MGRC.
להלן נתוני חברת MGRC:
- החברה מגדילה את הדיבידנדים בכל שנה במשך 28 שנים ברצף.
- תשואת הדיבידנד של החברה היא 2.35% שזו תשואה ממוצעת ביחס לממוצע ההיסטורי של החברה.
- מכפיל הרווח של החברה עומד על 14.54 שזה נמוך.
- החברה מחלקת כ-42.11% מהרווחים כדיבידנד שזה משאיר לה המון מקום לתמרן במהלך קשיים כלכליים.
- צפי הגדילה של החברה הוא 10.00% שזה גבוה מאוד ובהחלט גבוה מספיק בשביל לתמוך בהגדלת דיבידנד של 5% ומעלה.
- במהלך ה-5 השנים האחרונות החברה הגדילה את הדיבידנדים בממוצע של 8.48% בעוד שרווחיה גדלו ב-17.60% – גדילה שהובילה להקטנת יחס חלוקת הרווחים.
- יחס החוב/הון עצמי של החברה הוא 46% שזה נמוך ממה שאנחנו רוצים.
12 תגובות
דלגו לטופס מילוי התגובה
שאלת הדיוט – "…החברה היחידה שנמצאת מתחת לממוצע היא חברת MGRC…"
אתה שם את הכסף דווקא על זאת ש*מתחת* לממוצע? O_0
לא הבנתי.
מחבר
תשים לב שב-"מתחת לממוצע" אני מתכוון לממוצע התזרימי ולא לשווי החברה.
כמו כן אני רוכש עוד מניות שלה רק אם היא עדיין עומדת בקירטריונים המחמירים של הרכישות ולא רק בגלל שהיא בתיק עם תזרים נמוך (כדוגמא אני לא ארכוש את TJX ב-20 השנים הבאות בלי קשר לגובה התזרים שלה ביחס לשאר החברות שבתיק).
המטרה בבניית תיק תזרימי והגנתי כמו דיבידעת היא לאזן את התזרים כך שפשיטת רגל של חברה בודדת תוביל לפגיעה קטנה יותר בתזרים שמתקבל ממנו.
אם התזרים שמתקבל מחברה בודדת הוא "מעל הממוצע" זה אומר שאם היא פושטת את הרגל אז הפגיעה בתזרים הכולל של התיק תהיה "גדולה מהממוצע".
בוא וננתח את TROW מול MGRC מבחינה תזרימית.
לפני הרכישה צפי הדיבידנדים השנתי של תיק דיבידעת עמד על 1223.51 דולר.
TROW הייתה צפויה לחלק דיבידנד של 46.8 דולר בשנה שמהווה 3.83% מהתזרים הכולל של תיק דיבידעת.
MGRC הייתה צפויה לחלק דיבידנד של 26.88 דולר בשנה שמהווה 2.2% מהתזרים הכולל של תיק דיבידעת.
כפי שניתן לראות מהמספרים אם TROW הייתה מפסיקה לחלק דיבידנדים אז הנזק התזרימי היה גדול משמעותית מאשר אם MGRC הייתה מפסיקה לחלק דיבידנדים.
מה היה קורה אם היינו רוכשים את TROW?
נכון לאתמול מחיר מניית TROW עמד על 137.24 דולר והקצאה של כ-1000 דולר לרכישת מניות של TROW הייתה מובילה אותנו לרכישה של 7 מניות.
כל מניה של TROW מחלקת דיבידנד רבעוני של 90 סנט שזה מוביל לדיבידנד שנתי מ-7 מניות של 25.2 דולר (איך יצא בול כמו הדיבידנד של MGRC?).
רכישה זו הייתה מגדילה את הדיבידנד השנתי שמתקבל מ-TROW ל-72 דולר בשנה ואת צפי הדיבידנד הכולל של תיק דיבידעת ל-1248.71 דולר.
בעקבות רכישה זו החשיפה התזרימית למניית TROW הייתה עולה מ-3.83% ל-5.77% וזה אומר שאם TROW תפסיק לחלק דיבידנדים אז הנזק התזרימי ממנה היה מאוד משמעותי.
לעומתה החשיפה התזרימית של מניית MGRC הייתה יורדת מ-2.2% ל-2.15% בלבד.
במלים אחרות אנחנו היינו מגדילים את החשיפה התזרימית למניית TROW בצורה מאוד משמעותית למרות שהחשיפה התזרימית המקורית ממנה הייתה גבוהה מלכתחילה כאשר במקביל אנחנו היינו מפחיתים את החשיפה התזרימית משאר החברות למרות שהחשיפה אליהן הייתה קטנה יותר מלכתחילה.
אני בחרתי לרכוש את MGRC במקום ובעקבות הרכישה הזו:
צפי הדיבידנדים השנתי של תיק דיבידעת גם במקרה הזה עלה ל-1248.71 דולר.
צפי הדיבידנדים מחברת MGRC עלה מ-26.88 דולר ל-52.08 דולר וביחס לצפי התזרים הכולל שמתקבל מתיק דיבידעת זה יוצא 4.17%.
במקביל חברת TROW עדיין הייתה מספקת לנו דיבידנד שנתי של 46.8 דולר וזה היה מוביל אותה לחשיפה תזרימית של 3.75% בלבד.
במלים אחרות אני הגדלתי את החשיפה התזרימית למניה שהייתי חשוף אליה מעט ובתמורה הקטנתי את החשיפה התזרימית לכל החברות האחרות שמלכתחילה הייתי חשוף אליהן הרבה.
(שוב!) חשוב לזכור שהפעולות הללו מתבצעות אך ורק על חברות שעונות לכל הקריטריונים המחמירים של הרכישות ולא על כל החברות שנמצאות בתיק באופן כללי.
יש בעיה בכל האתר …לא רואים את התגובות , רואים רק פינגים
מחבר
תודה רבה על הדיווח (לכל המדווחים השונים).
הצלחתי לאתר את הבעיה בתבנית העיצוב והחלפתי אותה.
זה משנה טיפה את נראות האתר (לדעתי לרעה) אבל זה פותר את הבעיה של התגובות הנעלמות.
תודה רבה ! לדעתי האתר נראה הרבה יותר ברור כעת 🙂 גם בגלישה ב Mobile יש שיפור עצום
מחבר
תודה לך
שלום דעת יקר,
תתחדש על העיצוב החדש… מנסה להתרגל 🙂
עוקב באדיקות אחרי הבלוג ושמח לקרוא את העדכונים. קראתי את התשובה שלך לחבר "ביולוג ירושלמי" ולא הצלחתי להגיב שם. רציתי לשאול (אולי כבר שאלה שנשאלה בעבר) בבואך לרכוש מניה שכבר קיימת בתיק, האם לא כדאי להתייחס גם לאחוז השווי שלה מהתיק על-מנת למזער את הסיכון שחברה תפשוט רגל?
כן, ברור לי שאסטרטגיה זו מתעלמת משווי התיק או שווי מניה ספציפית שנמצאת בתיק, אבל האם לא יהיה נכון ברכישה חדשה נוספת של מנייה שכבר קיימת להכניס קריטריון נוסף (למשל מספר הפעמים שרכשנו אותה או אחוז מהתיק)?
החשש שלי שאם חברה קורסת, אז לא רק התזרים נפגע אלא גם כל ההשקעה באותה המניה ירד לטימיון. ואם נאמר שהשקענו באותה המניה כבר 3 פעמים (קרי 3000דולר) מול חברות שהשקענו בהם רק פעם אחת והיו קרובות לממוצע. לא נעדיף את האחרות?
מחבר
אין לי מושג מה שווי החברות שבתיק ומכיוון ששווי התיק עצמו לא מעניין אותי במאומה אז אין לי אינטרס "למזער את הסיכון" שהוא יפגע.
המטרה שלי בהשקעה היא יצירת תזרים יציב וגדל ולכן פעולות ההגנה שאני נוקט מיועדות להגן על התזרים עצמו.
אני לא חושב שלהכניס קריטריון שלא חשוב לך לסט הקריטריונים החשובים יכול להיות צעד נכון.
השוק דואג לתמחר את החברות בעצמו ותזכור שהסינון עצמו מכיל קריטריונים של תמחור כגון מכפיל רווח ותשואת דיבידנד (שבשילוב עם יחס חלוקת רווחים והתזרים הנמוך שאנחנו מקבלים ממנה אנחנו למעשה כבר יודעים שאין לנו חשיפה גבוהה מדי לחברה הזו גם אם זה היה מעניין אותנו).
במידה והחברה תגיע לבעיות שכאלו אתה תראה את זה בסינון הרגיל שלך והוספת קריטריון "מה שווי החברה" לא יוסיף לך מידע שאין לך גם בלעדיו.
אם כולן עולות בסינון אז אין באמת הבדל כמה כסף השקענו פעם אלא כמה כל חברה משפיעה על התזרים שלנו.
האמת שתמיד חשבתי במונחי אחוזים מסך התיק ועכשיו שאתה מעלה את זה בצורה הזו אולי באמת כדאי לשים לב לאחוז התזרים אותו אני מגדיל בעת רכישה ואחוז התזרים העלול להיפגע בעת קיצוץ דיב'\פשיטת רגל.
מחבר
גם אני חושב במונחי אחוזים מ-"סך התיק".
אני פשוט מגדיר את "סך התיק" כ-"סך התזרים של התיק" ולא "סך השווי של התיק" 🙂
זה אחד ההבדלים המרכזיים בין חשיבת שווי לחשיבה תזרימית.
משקיעי שווי דואגים שהשווי לא ייפגע בעוד שמשקיעי התזרים דואגים שהתזרים עצמו לא ייפגע.
ויש גם כאלה שמגדילות בקצת ושומרות על מצבור השטרות לזמנים יותר קשים ואת הוותק של 32 שנים רצופות
הגדלה של סנט אחד בודד שנחשב ל2%:
https://investors.mgrc.com/news-releases/news-release-details/mcgrath-announces-results-fourth-quarter-2023-and-announces-33rd
מחבר
עדיף מפגיעה כמו VFC 🙂