רכישת מניות: SRCE

להלן הרכישה האחרונה בתיק דיבידעת:
 
תאריך פעולה סימול מחיר כמות עמלה עלות כוללת דיבידנד שנתי צפוי (לפני מס)
09/03/2022 רכישה SRCE $48.45 21 $0.42 $1,017.45 $26.04

סינון רשימת האלופות:

לפני רכישת המניה לקחתי את רשימת האלופות שמפרסם ג'סטין לאו מאז מותו של דויד פיש וסיננתי אותה לפי הקריטריונים הבאים:

    1. החברה מגדילה את הדיבידנדים מלפני משבר 2000 – רצף הגדלה של יותר מ-22 שנה
    2. תשואת הדיבידנד לפי הקובץ גדולה מתשואת הדיבידנד של ה-SP500 שעומדת על 1.45%
    3. מכפיל הרווח קטן ממכפיל הרווח של מדד ה-SP500 שעומד על 23.78
    4. יחס חלוקת הרווחים קטן מ-60%
    5. אחוז הגדלת הרווחים ב-5 השנים הקודמות וצפי גדילת הרווחים ב-5 השנים הבאות גדולים מ-0%
    6. שווי השוק של החברה גדול מ-1 מיליארד דולר
    7. יחס חוב/הון עצמי קטן מ-70%
    8. אחוז הגדלת הדיבידנד ב-1, 3, 5 ו-10 השנים האחרונות גדול מ-5% לכל תקופה

חשוב לציין שאני מקשיח ומרפה את הקריטריונים הללו בצורה כזו שבכל פעם אני אסנן כ-90% מהחברות מרשימת האלופות.
בסינון לא שיניתי את הקריטריונים למעט התאמתם למדד.

מיון:

בשלב זה קיבלתי רשימה של 12 חברות ומיינתי אותן לפי רצף הגדלת דיבידנדים:

סימול מניה רצף הגדלת דיבידנדים צפי דיבידנדים בתהליך הסינון
JNJ 59 $33.92
AFL 40 $42.24
TROW 36 $62.40
SRCE 34 $27.28
GD 30 $40.32
MGRC 30 $53.94
AOS 28 $50.40
BANF 28 $46.08
CNI 27  
OZK 26 $44.40
PB 24 $41.60
SJM 24 $31.68

רכשתי בעבר את כל המניות למעט CNI שאיני מעוניין לרכוש כי היא מחלקת דיבידנדים בדולר קנדי ולא בדולר אמריקאי.

צפי הדיבידנדים השנתי הממוצע הנוכחי מתיק דיבידעת עומד על 32.93 דולר מכל חברה.

יש לנו רק 2 חברות עם צפי דיבידנד מתחת לממוצע והן: SJM ו-SRCE.

מכיוון שצפי הדיבידנדים מחברת SRCE הוא הכי נמוך (רק 27.28 דולר) החלטתי לסקור ראשית את נתוני החברה הזו.

להלן נתוני חברת SRCE:
  • החברה מגדילה את הדיבידנדים בכל שנה במשך 34 שנים ברצף
  • תשואת הדיבידנד של החברה בזמן עדכון הרשימה עמדה על2.57% שזו תשואה גבוהה ביחס לממוצע ההיסטורי של החברה (עדיין פחות מפי-2 מתשואת הדיבידנד של המדד)
  • מכפיל הרווח של החברה עמד בתחילת החודש על 10.27 שזה נמוך מאוד
  • החברה מחלקת כ-26.38% מהרווחים כדיבידנד שזה משאיר לה המון מקום לתמרן במהלך קשיים כלכליים
  • צפי הגדילה של החברה הוא 10.00% שזה גבוה ובהחלט יכול לתמוך בהגדלת דיבידנד של 5% ומעלה
  • במהלך ה-5 השנים האחרונות החברה הגדילה את הדיבידנדים בממוצע של 10.94% בעוד שרווחיה גדלו ב-16.20% דבר שהקטין את יחס החלוקה ואת הסיכון לפגיעה בדיבידנד
  • יחס החוב להון העצמי של החברה הוא 14% שזה מעולה
 

בשל סיבות אלו החלטתי לרכוש את מניות החברה.

 
 
אשמח לענות על שאלות בנושא.

14 תגובות

דלגו לטופס מילוי התגובה

    • שמואל on 10/03/2022 at 10:07
    • השב

    דעת יקר,
    בחודשיים האחרונים רכשת SEIC, מה קרה הפעם שהמניה לא מופיעה ברשימה. מה הקריטריון שהשתנה ?
    זו הייתה יכולה להיות רכישה שלישית של המניה, כי סך הדיוידנד לאחר שתי הרכישות הסתכם ב 25 $.
    שמואל

    1. תשואת הדיבידנד שלה עמדה על 1.37% בעוד שתשואת הדיבידנד של המדד עמדה על 1.45%.
      מכיוון שתשואת הדיבידנד שלה הייתה נמוכה יותר מתשואת הדיבידנד של המדד אז היא לא עלתה בסינון.

      במלים אחרות – המחיר שלה עלה יותר מאשר המדד והיא הפכה ל-"יקרה מדי".

    • הלר on 10/03/2022 at 21:38
    • השב

    היי דעת,

    אני מנסה להבין איך לבצע מחקר בצורה דומה וחלק מהנתונים היבשים של הניתוח לא מסתדרים לי. אשמח למענה ותודה 🙂

    – לא הבנתי מה זה 2 חברות עם צפי דיבידנדים מתחת לממוצע. ממוצע של מה?
    – למה אחרי סינון לפי הכללים יש עוד סינון? אתה מבצע מחקר על כל ה12 חברות שיצאו בסינון?
    – למה דווקא לסקור ראשונה את החברה עם צפי הדיבידנדים הקטן יותר? לא כל כך הבנתי את הרעיון ללכת לזאת עם הצפי הקטן יותר
    האם גם סקרת את שאר החברות? או ספציפית את החברה השניה שכתבת שהיא מתחת לממוצע? או שאחרי המחקר שהצגת פה החלטת ישר לקנות אותה?

    1. הערה כללית:
      כשיש כמה שאלות יותר נוח להבין את התשובות אם הן מפוצלות לכמה תגובות נפרדות או לחלופין לפתוח שרשור ייעודי בפורום עם קישור למאמר שעליו שואלים את השאלות.
      בצורה הזו קל מאוד לענות על כל שאלה בלי להתבלבל ולנסות להבין לאיזו שאלו אני מתייחס בכל פסקה.

      ממוצע הדיבידנדים בהקשר של המאמר הזה מתייחס לממוצע צפי הדיבידנדים השנתי שמתקבל בתיק דיבידעת.
      נכון לכתיבת שורות אלו סך המשכורת השנתית מדיבידנדים שצפויה להתקבל מתיק דיבידעת עומדת על 1738.19 דולר בעוד שבתיק דיבידעת מוחזקות מניות של 51 חברות שונות.
      בשביל לקבל את הממוצע אנחנו מחלקים את הסכום הכולל של הדיבידנדים בכמות החברות:
      1738.19 חלקי 51 שווה 34.08 דולר בממוצע מכל חברה.

      הסינון על פי הקריטריונים שנקבעו מראש נועד לצמצם את העולם העצום של "כל החברות בעולם" לכמות חברות איכותיות קטנה שעליה ניתן להתמקד.
      המטרה הסופית היא להגיע לחברה בודדת לצורך השקעה ולמצוא אותה בתוך הרשימה של "כל החברות בעולם" זו משימה שגובלת בהתעללות מנטלית 🙂
      לאחר הסינון הראשי הגעתי לקבוצה של חברות איכותיות שאני מעוניין לבדוק אם אני רוצה לרכוש אותן היום ולכן אני צריך לבצע סינון נוסף על חברות אלו.
      מכיוון שבמאמר הזה כל החברות שיצאו בסינון המקורי כבר קיימות בתיק אז הסינון המשני נועד לנפות את החברות שאליהן יש לתיק דיבידעת "חשיפת יתר תזרימית" (אם הן יפגעו בדיבידנד אז הפגיעה תהיה גדולה ביחס לחברות אחרות) ובכך להקטין את הסיכון התזרימי הכולל של תיק דיבידעת.

      הסיבה שאני מעדיף את החברה עם צפי הדיבידנדים הנוכחי הקטן ביותר היא שהחברה הזו כרגע מהווה את הסיכון התזרימי הכי קטן מבין החברות שעלו ברשימה.
      לפני הרכישה של SRCE צפי הדיבידנדים השנתי של תיק דיבידעת עמד על 1712.05 דולר.

      עכשיו קחי לדוגמא את חברת TROW שצפי הדיבידנדים הנוכחי שלה הוא הכי גבוה ועומד על 62.4 דולר.
      אם TROW תחליט להפסיק את הדיבידנד ו/או תפשוט רגל אז תיק דיבידעת יספוג "נזק תזרימי" בגובה 62.4 דולר מתוך 1712.15 דולר שזה נזק משמעותי של 3.64%.
      אם אני הייתי רוכש עוד מניות של TROW (נניח עם אותו דיבידנד של 26.04 דולר) אז החשיפה התזרימית ממנה הייתה גדלה ל-88.44 דולר והפגיעה בדיבידנד בגובה של 88.44 דולר מתוך 1738.19 דולר הייתה מהווה נזק עוד יותר משמעותי של 5.1% במקום רק 3.64%.
      מכיוון שרכשתי את SRCE במקום את TROW אז הנזק התזרימי שיכול להתקבל מ-TROW הוא עכשיו 62.4 דולר מתוך 1738.19 דולר שזה נזק יותר קטן של 3.59%.
      כלומר מכיוון שרכשתי את החברה עם החשיפה הקטנה יותר אני למעשה הקטנתי את הנזק התזרימי הפוטנציאלי מכל יתר החברות בתיק על חשבון הגדלת הנזק התזרימי הפוטנציאלי של החברה שמלכתחילה היוותה את הנזק הפוטנציאלי הקטן ביותר מכל החברות שהיו מועמדות לרכישה.

      מכיוון שכל החברות כבר קיימות בתיק דיבידעת וכולן כבר נרכשו בעבר אז לא טרחתי לסקור אותן שוב (תמיד יש את הסקירה הראשונית במאמר הרכישה המקורי ומכיוון שהן עדיין עומדות בקריטריונים שלי אז לא היה בהן שינוי מהותי).
      המטרה של הסקירה הנוספת היא לראות שלא השתנה משהו שלא שמתי לב אליו לפני שאני מקצה הון נוסף לרכישת המניות הנוספת באותה החברה.

      כל הפעולות שנקטתי בהן מתועדות במאמר למעט התבוננות קצרה בגרף הדיבידנדים שמפורסם באתר גורופוקוס.
      תהליך רכישת המניות שלי הוא מאוד קצר ויעיל שהגעתי אליו אחרי למידה מאוד ממושכת ומחקר מעמיק שכולל את ההבנה על איך האופי האישי שלי משתלב בתהליך.

  1. הי דעת, שאלה, מדוע אתה מעדיף לא לרכוש עוד מניות שכבר רכשת אלא רוכש כל הזמן מניות חדשות?
    מדוע לא להגדיל את האחזקה במניות "החזקות" בתיק? אני מניח שאחת התשובות היא פיזור, לאיזה פיזור אתה מעוניין להגיע?

    1. התשובה שנתת לעצמך "פיזור" היא נכונה אבל חלקית.
      המטרה אינה "פיזור" לשם "פיזור" אלא הקטנת הסיכון התזרימי מכל חברה.
      המטרה של כל רכישה בתיק היא להקטין את הנזק התזרימי הפוטנציאלי שיכול להתקבל מכל החברות שכבר קיימות בתיק על חשבון הגדלת הסיכון התזרימי הפוטנציאלי מהחברה הנרכשת (בעיקר אם היא כבר הייתה בתיק).

      לפי הגדרת המטרה שהצגתי לעיל אני משיג אותה בצורה הטובה ביותר ע"י רכישת חברות שכבר לא קיימות בתיק (בתנאי שהן עדיין עומדות בסט הקריטריונים המחמיר ביותר שלי – מה שנקרא "זכו במרתון במקום הראשון").
      בהינתן חוסר היכולת לרכוש חברה חדשה שעדיין עומדת בקריטריונים שלי ובכך רק להקטין את הסיכון התזירמי מכל החברות שבתיק, אני מתפשר על רכישת חברה קיימת והקטנת הסיכון התזרימי רק משאר החברות כאשר אני בפועל מגדיל את הסיכון התזרימי מהחברה הזו בלבד.
      במקרה הזה אני מעדיף שהסיכון המוגדל יהיה כמה שפחות משמעותי ולכן אני מעדיף לרכוש את החברה שלפני הרכישה היוותה את הסיכון הקטן ביותר (אבל עדיין עמדה בכל הקריטריונים המחמירים שלי).

      במילים של וורן באפט: "פיזור נועד להגן מפני בורות".
      במקרה שלי אני מעדיף להיות טיפה "בור" ולהגדיל את הפיזור שבתיק מאשר להתחיל ולנתח את החברות לעומק בשביל להבין איזו חברה באמת יותר טובה מהאחרות.

      אתה יכול לקרוא את התגובה המפורטת שהגבתי להלר בתגובות למאמר הזה אם אתה רוצה פרטים נוספים.

    • Devops on 12/03/2022 at 14:56
    • השב

    היי דעת
    בשנת 2020 הייתה פגיעה בדיבידנד מ0.29 דולר ל0.28 דולר.
    כיצד זה מתיישב עם ׳רצף הגדלת דיבידנדים׳ של 34 שנה?

    1. להבדיל מדרישת הדיבידנד היציב שאני דורש מהתיק בכללותו, רצף הגדלת הדיבידנדים של חברה פרטנית מחושב לפי סך הדיבידנדים הקבועים שחולקו בכל שנה.
      בשנת 2019 חולקו שלושה דיבידנדים בגובה של 0.27 דולר ודיבידנד אחד בגובה של 0.29 דולר.
      בשנה 2020 חולקו שלושה דיבידנדים בגובה של 0.28 דולר ודיבידנד אחד בגובה של 0.29 דולר.
      כפי שניתן לראות בשנת 2020 בכללותה חולקו דיבידנדים קבועים בסך של 0.03 דולר יותר מאשר בשנת 2019 ולכן זו נחשבת שנה שבה הדיבידנד הקבוע הוגדל ביחס לשנה הקודמת.

    • Eladz30 Eladz30 on 30/03/2022 at 20:14
    • השב

    היי אני רואה שהרשימות של דיוויד פיש כבר לא מתעדכנות מאיפה אתה מביא את הנתונים? והאם זה מתפרסם במקום אחר כלשהוא?<

    1. כפי שצויין במאמר הרכישה הרשימות העדכניות מפורסמות ע"י ג'סטין לאו באתר שלו (צריך להירשם בחינם ואז מקבלים שם משתמש וסיסמא לאימייל).

    • elad on 31/03/2022 at 11:35
    • השב

    היי אשמח שתשלח קישור לאתר כי אני לא מוצא בקישור פה בבלוג אני מגיע לdripinvesitng ושמה הקובץ עדכמח לספטמבר

    1. הקישור הראשון הוא לרשימת האלופות בשביל שאנשים יוכלו להוריד את הרשימות הישנות וללמוד מההיסטוריה.
      הקישור שמתחתיו הוא של ג'סטין לאו.

    • Daniel Davidov on 11/05/2022 at 17:51
    • השב

    איך העמלה על העסקה כל כך נמוכה?

    1. העמלות הן נגזרת של הגוף שדרכו אתה עובד.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: