רכישת מניות: HRL

להלן הרכישה האחרונה בתיק דיבידעת:
https://www.hormel.com
תאריך פעולה סימול מחיר כמות עמלה עלות כוללת דיבידנד שנתי צפוי (לפני מס)
13/02/2023 רכישה HRL $45.245 23 $0.32 $1040.635 $25.30

סינון רשימת האלופות:

לפני רכישת המניה לקחתי את רשימת האלופות שמפרסם ג'סטין לאו מאז מותו של דויד פיש וסיננתי אותה לפי הקריטריונים הבאים:

    1. החברה מגדילה את הדיבידנדים מלפני משבר 2000 – רצף הגדלה של יותר מ-23 שנה
    2. תשואת הדיבידנד לפי הקובץ גדולה מתשואת הדיבידנד של ה-SP500 שעומדת על 1.63%
    3. מכפיל הרווח קטן ממכפיל הרווח של מדד ה-SP500 שעומד על 20.01 מ-25
    4. יחס חלוקת הרווחים קטן מ-60% מ-61%
    5. אחוז הגדלת הרווחים ב-5 השנים הקודמות וצפי גדילת הרווחים ב-5 השנים הבאות גדולים מ-0%
    6. שווי השוק של החברה גדול מ-1 מיליארד דולר
    7. יחס חוב/הון עצמי קטן מ-70%
    8. אחוז הגדלת הדיבידנד ב-1, 3, 5 ו-10 השנים האחרונות גדול מ-5% לכל תקופה

חשוב לציין שאני מקשיח ומרפה את הקריטריונים הללו בצורה כזו שבכל פעם אני אסנן כ-90% מהחברות מרשימת האלופות.
בסינון זה הרפיתי את מכפיל הרווח את יחס חלוקת הרווחים מעבר להתאמת הקריטריונים למדד.

מיון:

בשלב זה קיבלתי רשימה של 7 חברות ומיינתי אותן לפי רצף הגדלת דיבידנדים:

סימול מניה רצף הגדלת דיבידנדים צפי דיבידנדים בתהליך הסינון
HRL 57 $35.20
AFL 41 $53.76
GD 31 $40.32
AOS 29 $54.00
BANF 29 $51.20
OZK 27 $50.32
PB 25 $44.00

רכשתי בעבר את כל המניות הנ"ל.
מכיוון שהדיבידנד הממוצע מהחברות שבתיק דיבידעת עומד היום על $37.96 אז כל החברות למעט HRL נמצאות כבר בחשיפת יתר תזרימית ולכן התמקדתי ב-HRL.

להלן נתוני חברת HRL:
  • החברה מגדילה את הדיבידנדים בכל שנה במשך 57 שנים ברצף
  • תשואת הדיבידנד של החברה בזמן עדכון הרשימה עמדה על2.43% שזו תשואה גבוהה ביחס לממוצע ההיסטורי של החברה
  • מכפיל הרווח של החברה עמד בתחילת החודש על 24.9 שזה גבוה גם ביחס למדד
  • החברה מחלקת כ-60.44% מהרווחים כדיבידנד שזה משאיר לה מקום לתמרן במהלך קשיים כלכליים אבל עדיין טיפה מעל הגבול שאני לרוב רוצה לראות
  • צפי הגדילה של החברה הוא 5.50% שזה מספק בשביל לתמוך בקצב הגדלת דיבידנדים של 5% – בעיקר ביחס למצב השוק הנוכחי
  • במהלך ה-5 השנים האחרונות החברה הגדילה את הדיבידנדים בממוצע של 8.87% בעוד שרווחיה גדלו ב-3.00% דבר שהגדיל את יחס החלוקה לרמה שאנחנו רואים היום
  • יחס החוב להון העצמי של החברה הוא 44% שזה סביר
 

בשל סיבות אלו החלטתי לרכוש את מניות החברה.

 
אשמח לענות על שאלות בנושא.

22 תגובות

דלגו לטופס מילוי התגובה

  1. האם בעקבות הקניה ב13.2 אתה כבר מקבל עליה דיבידנד ב15.2? או שרק בסיבוב הבא?

    1. תאריך האקס שקובע את הזכאות לדיבידנד היה ב-13 לינואר ולכן אני לא אקבל על הרכישה הזו את הדיבידנד שיחולק בפברואר.

    • לופטי on 14/02/2023 at 11:42
    • השב

    מזל טוב!!
    בתוכנית העבודה הגדרת שברגע שמצטבר סכום של 1000 דולר בחשבון ההשקעות מתבצעת רכישה של מניות מחברה אחת בלבד.

    האם אתה שוקל להמתין פרק זמן ארוך יותר בין הרכישות, ולהגדיל את הסכום המצטבר לרכישה?

    1. לא בטווח הנראה לעין.
      כשאני אגיע למצב שבו הדיבידנד החודשי גדול מ-1000 דולר אז אני בהחלט אנקוט בצעד שכזה.

    • רמי כהן on 14/02/2023 at 20:18
    • השב

    אם הבנתי נכון, הקריטריונים שלך הם קריטריונים לבחירת חברות *טובות* לתיק ההשקעות.
    האם הקריטריונים שלך לא גורמים לך לדלג על חברות טובות שבגלל הענף בו הן פועלות, אינן מסוגלות לייצר זרם דיווידנדים קבוע?
    ניקח לדוגמא חברות שמפיקות מחצבים, ולכן הדיווידנדים שלהן תלויים בתנודות מחיר המחצבים בשוק הבנלאומי. האם אתה לא מדלג עליהן במתודולוגיה שלך?
    למשל, חברה כמו "כמיכלים לישראל" בשמה הישן, שמפיקה בעיקר אשלג מים המלח. לחברה זו יש יתרון כלכלי בעלות ההפקה הנמוכה (בגלל ריכוז גבוה של אשלג במי ים המלח) שמאפשר לה ריווחיות גם במחירי אשלג בנלאומיים נמוכים, והיא התחייבה לתשלום אחוז גבוה מרווחיה כדיווידנדים.
    האם הפסילה על הסף של חברות שלא מסוגלות להתחייב לזרם יציב של דיווידנדים, בגלל אופי השוק בו הן פועלות, לא מגביל אותך?

    1. הקריטריונים שלי נועדו לסייע לי לבחור חברות שצפויות להיות מסוגלות לחלק לי משכורת דיבידנדים יציבה וגדלה גם בתנאי שוק מאתגרים.
      אני לא מעוניין להשקיע בחברה – טובה ככל שתהיה – אם היא לא הייתה מסוגלת לעשות זאת עד כה.

    • רמי כהן on 14/02/2023 at 22:58
    • השב

    אני לא חושב שאתה לגמרי עקבי (לפחות בהסברך). הדיווידנדים שלך כרגע אינם מספיקים למשכורת, ולכן, היציבות בדיווידנדים אינה כזו חשובה (לפחות כרגע), אלא לבחירת תיק השקעות איכותי.
    ישנן חברות בענפים שסובלים ממחזוריות כלכלית שמשלמות דיווידנדים גבוהים מאוד בתקופות הגאות הענפית, ונמוכים בתקופות השפל הענפי. (למשל, אוקסידנטל פטרוליום בה מושקע וורן באפט).
    האם יתכן שאתה משתמש בדיווידנדים הקבועים (במגמת עליה) רק כאלגוריתם פשטני לבחירת חברות *איכותיות*, וכך אתה מגביל את עצמך רק לענפים שבהן יציבות בתשלום הדיווידנדים היא אפשרית?

    1. זכותך לחשוב שאני לא עקבי – וכהיותי בן אנוש ולא רובוט חסר רגשות הסבירות היא שאתה גם צודק.

      הטענה "היום זה לא מספיק ולכן לא צריך" אינה עומדת במבחן המציאות.
      מי שמייצר הרגל X בשנות ה-20 עד ה-60 לחייו בסבירות גבוהה ימשיך עם הרגל X גם אחרי שנות ה-60 לחייו.
      אם אדם מרגיל את עצמו לבנות תיק ללא תזרים ו/או תזרים שאינו יציב אז הוא ימשיך לעשות זאת גם אחרי הפרישה.
      אם אדם כל חייו הבוגרים בונה תיק ללא תזרים ו/או תזרים שאינו יציב אז הוא לא לומד איך לבנות תיק עם תזרים יציב כך שגם אם הוא אחד מאנשי הקיצון שכן משנים הרגלים, הוא עדיין מגיע לגיל פרישה בלי הידע והניסיון הנדרש לצורך הרכבת תיק שכזה.

      אני לא יודע בן כמה אתה אבל אם תתבונן בסביבה שלך אתה תגלה שהרבה אנשים בגיל 20 חשבו ש-"התואר זה הכי חשוב" ובגיל 24 עם תואר ו-0 ניסיון מקצועי גילו שהתואר חסר משמעות.
      בנוסף רוב האנשים שאתה מכיר גילו בעבודתם המקצועית הראשונה שרוב הדברים שנדרשים מהם שונים באופן מהותי ממה שהם למדו באותו תואר ורק אחרי ניסיון של עשור+ במקצוע הם מצליחים להבין את ההבדל בין ידע לניסיון.

      נ.ב.
      משכורת זו משכורת – גם אם מדובר בשקל לשנה.

    • koko on 15/02/2023 at 08:00
    • השב

    "צפי הגדילה של החברה הוא 5.50% שזה מספק בשביל לתמוך בקצב הגדלת דיבידנדים של 5% – בעיקר ביחס למצב השוק הנוכחי"

    מאיפה לאו לוקח את הנתון הזה, ואיך מודדים את האמינות שלו?
    אם זה נתון חשוב עבור הגדלת דיבידנד עתידית, למה אתה מסנן לפי צפי גדילה של מעל 0% ולא מעל 5%?

    1. מאתר פינויז שלוקח אותו מציפיות האנליסטים (שמבוססים על נתונים שהחברה מפרסמת ועל דעותיהם האישיות) וכמו כל נתון אחר הוא אמין בערך כמו כל דבר שניתן לנו בחינם.

      מבחינתי הנתון החשוב הוא ש-"סך האנשים שחקרו על החברה חושבים שהיא תגדל" – המספר שבו הם נקבו לא קריטי אבל בהחלט עוזר.
      מבחינה טכנית זה אומר שאני מסנן לפי "חברה שקבוצת האנשים שחקרו עליה חושבים שהיא תצמח" תוך התעלמות מ-"בכמה היא תצמח".

    • Pink panther on 26/02/2023 at 15:20
    • השב

    אני לעומת זאת ממש לא סומך על תחזיות האנליסטים. צריך רק להסתכל על התחזיות שלהם בתחילת תקופת הקורונה כדי להבין שגם להם אין שום מושג מה יהיה בעתיד. לשם התרגיל אפשר לקחת את הקבצים מלפני שנה ולראות מה היה שווה הנתון הזה ביחס להיום. רמז: פונקציית רנדום באקסל עלולה לתת מתאם טוב יותר.

    1. אני גם לא סומך על התחזיות אבל אני כן מסתמך על הקונצנזוס.
      ברור שלאף אחד אין מושג מה קורה בעתיד אבל גם תחת ההבנה הזו ובלי לדעת שום דבר אחר על החברה איזו חברה אתה תעדיף לרכוש:
      1. חברה שכולם מסכימים שהיא הולכת לאבדון
      2. חברה שיש על עתידה דעות חלוקות
      3. חברה שכולם מסכימים שהיא תמשיך לגדול בקצב טוב וצפוי כמו בעבר

      אני יודע שאני לא רוצה להתקרב ל-#1 ו-#2.
      גם אם יתברר שהאנליסטים טועים אני מעדיף להיצמד ל-#3.

    • רועי on 02/03/2023 at 00:16
    • השב

    היי, שאלה כאחד ששוקל להתחיל להשקיע סכום חודשי קבוע בסך של כ~1500 ש"ח במניות שמניבות דיבידנדים, האם אתה סוחר בבורסה דוגמאת IB, שבה העמלות נמוכות מאוד, אך לא בורסה ישראלית, כך שמצריך דיווח שנתי על הרווחים במס הכנסה. אני תוהה, כי נראה שמדובר על לא מעט פעולות שנדרש לבצע (אולי אני טועה ואז אין בעיה), ואולי זה משתלם על אף ההתעסקות מול מס הכנסה

    1. IB זו לא בורסה ("שוק" שבו קונים ומוכרים ניירות ערך) אלא ברוקר (גוף שמאפשר מסחר בבורסה – "דוכן בשוק").
      עיקר הפעולות שלי מבוצעות בבורסה האמריקאית והחשבון האישי שלי נמצא באינטראקטיב ברוקרס (בלי מתווכים שאין לי בהם אמון באמצע).

      אין קשר בין הבורסה ו/או הגוף שדרכו סוחרים לבין חבות/אי-חבות הדיווח לרשויות המס.

      ישנם תנאים שדורשים חובת דיווח לרשויות המס וכתלות במקרה הפרטי של אדם פרטי הוא יכול לעמוד בהם גם בלי להשקיע בבורסה האמריקאית בכלל או לא לעמוד בהם למרות שהוא משקיע בבורסה האמריקאית דרך גוף זר כגון אינטראקטיב ברוקרס.

      לגבי "ההתעסקות עם מס הכנסה":
      1. מי שלא רוצה להתעסק בעצמו יכול להעסיק אחרים – לשכור איש מקצוע
      2. בישראל אין חובת הגשת דו"חות מס כי בישראל נהוגה שיטה שבה תמיד גובים מס מקסימלי מהאזרחים למרות שברוב המקרים האזרחים לא אמורים לשלם כל כך הרבה מס (מקור: ציטוט של בכירים במס הכנסה מדו"ח מבקר המדינה מלפני כעשור)
      3. אני לא נותן לזנב (המס) לקשקש בכלב (ההשקעות)

    • מומו on 20/03/2023 at 19:16
    • השב

    שלום,

    יכול להיות שהשאלה נשאלה בעבר לצערי לא הצלחתי למצוא דרך החיפוש:
    תשואת הדיבידנד של SP500 לפי הקישור שסיפקת (נכון להיום) מציג 1.70%
    אולם ב-Finviz.com מופיע 2.01%

    1. מהיכן נובע הפער?
    2. סכמתי את 4 הדיבידנדים האחרונים ש-SPY חילקו. חילקתי בשער הנוכחי (393$) וקיבלתי תשואה של 1.6%. גם אם לוקחים את 4 הדיבידנדים הקודמים (כלומר ללא הדיבידנד האחרון שפרסמו ב16 למרץ 2023) עדיין לא הגעתי לתשואה של Finviz או לקישור שציינת. ההבדלים לא גדולים אבל אשמח להבין מה אני מפספס

    1. אני לא יודע איפה בפינויז מצאת את הנתון שסיפקת.
      1. בלי לדעת איפה אתה מסתכל אני לא יכול לנסות להבין מה הפער.
      אני ממליץ בחום לפתוח שרשור בפורום עם צילום מסך וקישור לדף ספציפי בפינויז שבו ראית את הנתון הנ"ל.

      2. SPY זה לא מדד ה-SP500 אלא קרן מחקה שמבצעת רכישות פיזיות ומכילה טעות עקיבה.
      הנתונים שבקישור שאני מתבונן בהם מבוססים על הנתונים הרשמיים שמפרסמים S&P ויש הסבר בתחתית העמוד על איך הם מחושבים עם קישורים רלוונטיים.

  2. כרגע אתה צופה לרווח של 2000 דולר בשנה
    מתי אתה צופה רווח של 1000 דולר בחודש ?

    1. אני לא מנבא עתידות.

    • שמחה on 10/04/2023 at 00:31
    • השב

    זה מאמר הרכישה הראשון שאני קורא, תודה רבה על ההשקעה. יש לי כמה שאלות לראות שאני מבין היטב:

    קודם כל בשביל לוודא שאני ממפה נכון את הקריטריונים שלך לאילו שמופיעים בטבלת האלופות:
    1. רצף הגדלה: עמודה I, נקרא No. Yrs
    2. תשואת דיבידנד לפי הקובץ:
    3. מכפיל רווח:
    4. יחס חלוקת הרווחים:
    5. אחוז הגדלת הרווחים ב-5 השנים הקודמות וצפי גדילת הרווחים ב-5 השנים הבאות:
    6. שווי השוק של החברה:
    7. יחס חוב/הון עצמי:
    8. אחוז הגדלת הדיבידנד ב-1, 3, 5 ו-10 השנים האחרונות:

    9. בטבלה של סינון 7 החברות שיצאו יש עמודה של "צפי דיבידנדים בתהליך הסינון" לא הבנתי איפה הנתון הזה מופיע בטבלה (למשל הערך של HRL בעמודה זו 35.20$, לא מצאתי בטבלת האלופות).
    10. איך חישבת את "הדיבידנד הממוצע מהחברות שבתיק דיבידעת"? סה"כ הדיבידנדים מכל אחת מהחברות לאורך השנים או פשוט הסכום של X דיבידנים אחרונים חלקי X? האם אתה ממליץ לעקוב ולשמור נתונים כאלה באקסל או שאתה אוסף את זה ישירות מIB?

    שאלות נוספות:
    א. למה הרפת את מכפיל הרווח? נדמה לי שקראתי באחד המאמרים במידע למתחילים שמכפיל רווח מעל 20 נחשב גבוה..
    ב. אמרת בפוסטים אחרים שאתה לא מוכר את המניות ושבעצם התיק שלך בנוי לפשיטת רגל של 2 חברות בשנה. אבל קשה לי להתנחם בסיכוי שלאורך זמן (נניח בטווח של 10-20 שנה), הנהלת חברות יכולה להתחלף ויכולים להיכנס מנהלים שיגרמו לכישלון חברות שעכשיו הן טובות. איך אתה מתגונן מפני מצב כזה? האם פיזור של 50 חברות מספיק?
    ג. למה אתה לא מוכר מניות של חברות שפגעו בדיבידנד? הרי כל האסטרטגיה שלך מבוססת על יציבות וגדילת הדיבידנד. (אני יודע שרשמת את זה בתוכנית התיק ואני גם יודע שהחוקים האלה לא חקוקים בסלע, אבל בכל זאת, יש הגיון בדבר, לא?)

    1. למה דווקא זה הראשון?
      הוא לא הראשון שפרסמתי ולא האחרון שפרסמתי – איך הגעת דווקא אליו?

      יש מאמר שמספיר על איך לקרוא את קובץ רשימת האלופות ואני ממליץ בחום שתעבור עליו עם הקובץ המתאים בשביל שתוכל להחליט בעצמך על מה אתה רוצה להסתכל.

      9+10. זה לקוח מתיק דיבידעת (קישור "מצב התיק" בסרגל העליון של הבלוג – גיליון "מידע כללי" עמודה W)
      אני באופן אישי מבצע מעקב באקסל/גיליון גוגל בעצמי לצורך נוחות התצוגה והימנעות מחשיפה לתנודתיות השווי.

      א. יותר חשוב לי לרכוש חברה יציבה וטובה מאשר לרכוש בזול.
      במלים של וורן באפט: עדיף לרכוש חברה מעולה במחיר סביר מחברה סבירה במחיר מעולה

      ב. גם כשחברות פושטות את הרגל זה לא אומר שהמשקיע איבד את כל ההשקעה שלו.
      אתה מוזמן לקרוא בפורום על חברת KODAK שפשטה את הרגל ב-2012 ומה קרה למשקיע שרכש את מניות החברה בתקופה הטובה שלה.

      ג. לפי ההיסטוריה "קנה והחזק" ניצח "קנה והתאם" ולכן אני מעדיף לנקוט "בקנה והחזק" (ג'רמי סיגל, קרן וויה…)
      בנוסף הבלוגר "משקיע דיבידנדים גדלים" פרסם הרבה מאוד מאמרים שבהם הוא בדק את התוצאות של החברות שהוא רכש במקום החברות שהוא מכר וגילה שכמכלול זו הייתה טעות.
      אני לא מכיר הרבה אנשים שטורחים לבצע בדיקות שכאלו אבל הן מאוד חשובות.

    • שמחה on 10/04/2023 at 09:08
    • השב

    תודה רבה, אני עוקב אחר עצה שנתת למישהו בפורום,התחלתי בלקרוא את כל המאמרים של מידע למתחילים, ואז קראתי את כל מאמרי היום הולדת, ועכשיו אני קורא כמה מאמרי רכישה ופשוט התחלתי מהסוף וזה הראשון שבחרתי כי הוא האחרון.
    יש לך המלצה למאמרי רכישה מעניינים שכדאי לי להכניס לרשימת הקריאה? כרגע התוכנית שלי זה לקרוא 5-10 מאמרים אחרונים.

    קראתי את המאמר שמסביר איך לקרוא את הקובץ אבל יש חוסר התאמה בין אותיות העמודות לשמות שרשמת (כנראה השתנה עם השנים).
    אז אם הבנתי נכון:
    1. רצף הגדלה: עמודה E, נקרא No. Yrs?
    2. תשואת דיבידנד: עמודה I, נקרא Div. Yield?
    3. מכפיל רווח: עמודה AA, נקרא TTM P/E?
    4. יחס חלוקת הרווחים: עמודה Z, נקרא EPS% Payout?
    5. אחוז הגדלת הרווחים ב-5 השנים הקודמות וצפי גדילת הרווחים ב-5 השנים הבאות: עמודות AJ וAK, נקראות Past 5yr Growth & Est-5yr Growth?
    6. שווי השוק של החברה: עמודה AL, נקרא MktCap ($Mil)? כלומר שווי שוק של 1 מיל' זה ערך של 1000 לפחות בטבלה הזו?
    7. יחס חוב/הון עצמי: עמודה AN, נקרא Debt/Equity?
    8. אחוז הגדלת הדיבידנד ב-1, 3, 5 ו-10 השנים האחרונות: עמודות S, T, U, V, נקראים DGR-1yr, DGR-3yr, DGR-5yr, DGR-10yr?

    9+10. ראיתי שהמידע מופיע בטאב של "מידע כללי"

    11. איזה מבין הטבלאות שמופיעות ב"מצב התיק" הייתי ממליץ למישהו שמתחיל להשקיע בשביל לעקוב אחר ההשקעה?

    12. אמרת שרכשת את כל החברות האלו כבר בעבר, זה אומר שבגלל שאתה מחזיק 50 חברות אז מעכשיו אתה רוכש רק חברות שמופיעות בתיק ולא מכניס חברות חדשות? (אני זוכר שרשמת איפהשהו שהיעד זה להגיע לתיק של 50 חברות)

    13. כשאתה מבצע ניתוח כמו במאמר זה לפני רכישה, האם אתה מאמת את הנתונים שמופיעים בטבלת האלופות של 7 החברות שיצאו לך בסינון עם מקורות חיצוניים, כדאי לאמת את אמינות המידע שמופיע בטבלה? או לחילופין עושה את האימות רק עם החברה שהחלטת לבחור בה?

    14. רשימת האלופות החודשית נשלחת כל 3 לחודש, נניח שאני רוצה לעשות ניתוח כזה ולבחור חברה בשביל לרכוש מניות, אז אם אני עושה את זה באותו יום ששחררו את הרשימה החודשית, אז כביכול הנתונים לא השתנו, אבל אם אני עושה את זה אפילו שבוע (או לצורך העניין שבועיים אחרי), במצב כזה אני עושה ניתוח על נתונים שהם לא מעודכנים, האם לדעתך נכון לבצע את בחירת המניות באותו יום (או מקסימום יום אחרי) שמקבלים את רשימת האלופות החודשית או שאין בעיה מהותית לבצע את זה גם שבוע/שבועיים אחרי על סמך מידע בן שבוע/שבועיים?

    א. חברה יציבה וטובה, אחרי 10 שנים עם חילופי הנהלה יכולה להפוך לחברה לא יציבה ולא טובה, האם אין סיכון בכך? אני מדמיין 50 חברות בתיק שלי, שרכשתי על פי קריטריונים של יציבות וגדילה כמו שאתה מציג פה, אבל בטווח של 10+ שנים יכולות להשתנות מן הקצה אל הקצה. אני יודע שאנחנו מסתמכים על היסטוריה של עשרות שנים של הגדלת דיב' ויציבות, אבל דברים בכל זאת עלולים להשתנות בטווח זמן כזה עבור כל אחת מן החברות הללו.

    אא. לגבי הנימוק ש50 חברות נותן פיזור מספיק טוב, אז אפשר לטעון מנגד שזה לא פיזור של 1000 חברות וגם לא פיזור של 10,000 חברות שונות (וברור לי שיהיה לי קשה לעקוב אחר 1000 חברות בתיק שלי). אז למה דווקא המספר הוא 50 חברות? ואיך אני מתאים מספר שיהיה נכון עבורי?

    1. אם אתה בתחילת הדרך אז אני ממליץ לקרוא את הראשונים קודם ולראות מה עשיתי כשהיה לי סכום גדול (יחסית לאז) ורכישות קטנות.

      לגבי המאמר שמסביר איך לקרוא את רשימת האלופות: מצויין במאמר שהוא מתבסס על רשימה של חודש ספציפי – תוריד אותה ותלמד עליה.
      אחרי שתבין במה מדובר תוכל למצוא את רוב המידע ברשימות העדכניות לפי השמות ולא לפי העמודות שכל הזמן משתנות.

      1-8 עדיף שתתמקד בשמות ולא בעמודות אבל נראה שהבנת נכון.

      11. אף אחת – כל משקיע צריך להחליט מה חשוב לו ולבנות לעצמו קובץ שמתחקה אחרי הדברים הללו

      12. המטרה ברכישת חברות היא הגדלת התזרים תוך כדי הקטנת הסיכון התזרימי במקרה של פשיטת רגל של חברה בודדת.
      כשהסיכון התזרימי הוא סביר בעיני המשקיע אז המשקיע כבר יכול לרכוש עוד יחידות מניות של חברות שכבר קיימות בתיק.
      אני באופן אישי התחלתי להרגיש "בנוח" עם הסיכון התזרימי כשהיו בתיק כ-40 חברות.

      13. אני לרוב לא מבצע אימות בכלל – זה כבר הוביל להחלטות עבר שהתבססו על מידע שגוי.

      14. הנתונים המהותיים של החברות לא משתנים באופן רציף אלא רק בפרסום דו"חות שקורה פעם ברבעון.
      נתוני המחיר הם לא משמעותיים (לדעתי) אבל אם אתה ממש מתעקש לקבל את המידע הכי עדכני שזמין אז אתה יכול להשיג את המידע הזה בעצמך עבור החברות שמעניינות אותך.
      כפי שאתה רואה במאמרי הרכישה אני מבצע את רוב הרכישות לפחות שבוע/שבועיים אחרי פרסום הרשימות.

      א. כן אבל הרבה יותר סביר שחברה שלא הייתה טובה תשאר לא טובה מאשר שחברה טובה תהפוך ללא טובה.
      בהנחה ואתה צריך לבחור בין שתיהן בלי לדעת את התוצאה הסופית אז במה אתה בוחר?

      א.א. לפי המחקרים על פיזור אז פיזור על פני 17 חברות הוא מספק וכל חברה מעבר לכך מספקת תועלת פיזורית פוחתת באופן משמעותי.
      לפי אותם מחקרים גם פיזור על פני 30 חברות זה מוגזם 🙂
      בכל אופן במלים של וורן באפן: פיזור נועד להגן מפני בורות – כל אחד יכול להחליט לעצמו כמה הגנה מפני בורות הוא רוצה ואף אחד לא ישפוט אותו על כך.

השאר תגובה