פעולות שהתבצעו בתיק:
| סימול מניה | מניות שנרכשו | דיבידנדים שהתקבלו לפני מס | הערות |
|---|---|---|---|
| ADM | $10.35 | ||
| AFL | $13.44 | ||
| AOS | $14.40 | הדיבידנדים השנתיים הוגדלו ב-6.67% | |
| ATO | $16.91 | הדיבידנדים השנתיים הוגדלו ב-8.82% | |
| AWR | $4.73 | ||
| CFR | $16.56 | ||
| DCI | $8.00 | ||
| DOV | $8.67 | ||
| EMR | $10.50 | הדיבידנדים השנתיים הוגדלו ב-0.96% | |
| GWW | $11.16 | ||
| JNJ | $16.66 | ||
| MGEE | $5.56 | ||
| NEE | $11.22 | ||
| OTIS | $1.70 | ||
| PH | $13.32 | ||
| PII | $6.50 | ||
| PPG | $6.50 | ||
| RTX | $5.90 | ||
| SJM | $15.90 | ||
| SRCE | $14.62 | הדיבידנדים השנתיים הוגדלו ב-6.25% | |
| TJX | $9.31 | ||
| WBA | $7.20 | ||
המשכורת שהתקבלה מדיבידנדים:
במהלך החודש קיבלנו משכורת מדיבידנדים בסך של 229.10 דולר לפני מס.
המשכורת מדיבידנדים השנתית שצפויה להתקבל מתיק דיבידעת גדלה במהלך שלושת החודשים האחרונים ב-40.72 דולר שמהווה גדילה רבעונית של 1.92% (*).
המשכורת מדיבידנדים השנתית שצפויה להתקבל מתיק דיבידעת גדלה במהלך השנה האחרונה ב-229.17 דולר שמהווה גדילה שנתית של 11.83% (*).
עד לסוף החודש, הושקעו בתיק דיבידעת סך של 65,924.49 דולר עם חיסכון חודשי ממוצע של 564.89 דולר.
נכון לסוף החודש אנו צפויים לקבל משכורת מדיבידנדים בסך של 2,165.87 דולר בשנה מתיק דיבידעת.
סך הדיבידנדים מייצג תשואת דיבידנד על ההשקעה של 3.28% (תוך התעלמות מעליית ערך) ושקול לחיסכון של 3.83 חודשים שאנחנו לא צריכים לעבוד עבורו כלל (לא רע לקבל יותר מרבעון של חיסכון במתנה).
הפקדה חודשית:
לפי בנק ישראל השער היציג ב-04/12/2023 עמד על 3.708 שקל לדולר.
העברת שקלים לחשבון באינטראקטיב ברוקרס מבוצעת ללא עלות בכלל והמרתם לדולרים בעלות שולית בלבד!
לפי שער זה ההפקדה החודשית של 2,000 שח לתיק דיבידעת תספק לנו 539.38 דולר ולכן הפקדתי סכום זה לתיק.
מצב מזומן:
בתיק דיבידעת יש כרגע 1,382 דולר שממתינים להשקעה.
(*) הגדילה הרבעונית והגדילה השנתית כוללות בתוכן גדילה אורגנית וגדילה בעקבות רכישות.
4 תגובות
דלגו לטופס מילוי התגובה
תודה דיבידעת יקר.
על פניו, בהערת אגב מאוד חפיפניקית ומכלילה, ומבלי להתייחס לכל הניואנסים וההבדלים והדקויות, נראה שהגדילה השנתית פחות או יותר דומה למה שמצפים לקבל מתיק השקעות מחקק מדדים 🙂
סביבות ה- 10%~ בלי נדר ובלי להחשיב מיסים.
רק שפה הכסף נכנס לחשבון על באמת ולא נצבר באיזשהוא גודל תיק דמיוני כלשהוא (שלאחר מכן ידרוש משיכה של 3-4% בשנה)…
מחבר
אתה בהחלט צודק שצפי הגדילה מתיק מנייתי מפוזר הוא מאוד דומה לצפי הגדילה מתיק מנייתי מפוזר 🙂
וועדת ההשקעות של S&P לא ניחנה בכוחות על לניבוי העתיד ורוב המחקרים ההיסטוריים הארוכים מראים שחיקוי השינויים במדד גרם נזק פיננסי למשקיעים (ראה מחקר של ג'רמי סיגל על תשואות החברות שהוצאו מהמדד לעומת החברות שהחליפו אותן, ראה קרן וויה שהוקמה במהלך הייאוש הגדול עם גישת "קנה והחזק" וכמעט 100 שנה אח"כ עדיין מנצחת את המדד).
ההבדל המהותי בין הגישות כפי שציינתי היא "שפה הכסף נכנס לחשבון על באמת".
הפער הזה מאפשר למשקיע להגדיל את אחוז ההשקעה במניות גם מסיבה פסיכולוגית:
* כשבמהלך הקורונה משקיע כמוני קיבל תזרים יציב וגדל אז הוא היה פחות מוטרד מירידה של כ-35% במחיר מדד המניות
גם מסיבת חוסר רלוונטיות של התנודתיות:
* כשהמשקיע ממשיך לקבל תזרים גם כשהשוק יורד אז הוא לא צריך להתגונן מפני תנודתיות ע"י הקצאת הון לא מבוטל לנכסים אחרים כגון אג"חים/פיקדונות
וגם משיקולי התנהלות פיננסית:
* כשמשקיע יודע שהוא צפוי לדיבידנד של 1000 שח אז הוא יכול להקטין את קרן החירום ב-1000 שח ועדיין לממן הוצאות חירום בלי למכור מניות כך שסך ההשקעה במניות גדלה ולהפנות את אותם 1000 שח לשוק ההון שירוויחו את התשואה ויספקו את התזרים העתידי
ומי שחושב שיש כאן "חוסר יעילות מס" צריך להבין שישנו תשלום מס דיבידנדים בתוך הקרן המחקה כך שהוא לא נמנע מהנזק של מיסוי הדיבידנדים.
כשבת יענה טומנת את ראשה בחול ואומרת לעצמה "אין צ'יטה, אין צ'יטה" זה לא אומר שאין צ'יטה…
כמו תמיד, כיף לקרוא את התשובה והמידע שאתה משתף !
יבואו המגיבים ויענו ש"חוסר יעילות מס" יכול להיות מול קרן אירית צוברת עם יתרון מסוים במיסוי אבל לדעתי זה כ"כ שולי בטווחים שתיק דיבידעת מכוון אליו
אהבתי את הבת יענה, אני חושב שהיא גם מוסיפה בקשה מהלב: "בבקשה אין צ'יטה, בבקשה אין צ'יטה" 🙂
מחבר
בקרן אירית צוברת ישנו מיסוי כפול על הדיבידנדים בנוסף לדמי ניהול גבוהים יותר מאשר קרן מחלקת אמריקאית – היא לא יותר יעילה מבחינת מס מאשר קרן מחלקת.
לצורך ההמחשה הדיבידנד של המדד (לפי תשואת הדיבידנד של ה-SPY) עומד על 1.39%.
כאזרחים ישראלים שמחזיקים קרן מחלקת אמריקאית אנחנו נשלם 25% מס דיבידנדים בעצמנו ולא נצטרך לשלם מס רווחי הון על היתרה כך שבפועל אנחנו נשלם 0.3475% במסים מסך התיק.
קרן אירית תשלם 15% מס דיבידנדים (0.2085% משווי התיק) ואת היתרה תכניס לתוך הקרן בצורה שתחייב אותנו לשלם 25% מס רווחי הון במועד המכירה (0.295375% מסך התיק) כך שבמצטבר נשלם מס של 0.503875% משווי התיק.
הפער במיסוי במקור הוא של 0.139% משווי התיק בלבד ומזה צריך להחסיר את הפער בדמי הניהול בין הקרנות (0.03% ב-IVV האמריקאית לעומת 0.07% ב-CSPX האירית) הופך את הפער במקור ל-0.099% בלבד.
אותם 0.099% בלבד צריכים להפוך להיות 0.295375% משווי התיק רק בשביל להגיע לנקודת האיזון עם מס רווחי ההון במכירה שזה אומר רווח של 198.3586%.
גם אם נניח תשואה שנתית של 10% ללא מיסוי כלל (לא צפוי במציאות) מדובר על איסור למכור את הקרן במשך 12 שנים לפחות.
עם הנחות תשואה יותר מציאותיות מדובר על 15 שנה ומעלה לפני שמגיעים לנקודת האיזון בין הקרן האירית הצוברת לבין הקרן האמריקאית המחלקת.
במלים אחרות ברגע שהמשקיע רכש קרן אירית אסור לו למכור אותה לפחות 15 שנה רק בשביל לצמצם את הפער מול הקרן האמריקאית ורק אחר כך היא הופכת להיות יותר משתלמת ברמה זניחה ביותר מבחינה דולרית.
תוסיף לכך את העובדה שכאשר המשקיע מחזיק בקרן אירית אז הוא חייב למכור אם הוא רוצה למשוך כספים (עבור בלת"מ למשל) ולעומתו המשקיע שמחזיק בקרן האמריקאית יכול לממן את הבלת"מ (ו/או את תשלום הריבית על הלוואת מינוף לצורך מימון הבלת"מ) מהדיבידנדים שהוא מקבל מהקרן.
השילוב של כל אלו מוביל לכך שבסבירות מאוד גבוהה המשקיע לא יגיע לנקודת השיווין ויאלץ למכור יחידות בקרן הצוברת הרבה לפני שהיא הופכת להיות "יותר משתלמת" מהאמריקאית המחלקת.
תשים לב שהחזקה בקרן אירית מחלקת מנטרלת גם את היכולת לבצע מכירה בשכבות (אחרת אנחנו נמכור את הקרנות האיריות לפני נקודת האיזון באופן תמידי) דבר שמגדיל אפילו יותר את סך המס שהמשקיע צפוי לשלם במהלך חייו.
זה מאוד "נחמד" שהמשקיע בקרן האירית משלם "פחות מס דיבידנדים" אבל הוא משלם הרבה יותר "מס דיבידנדים בנוסף למס רווחי הון".
רצוי לזכור שבמכנסיים יש לפחות שני כיסים וחיפוש מזומן רק בכיס אחד לא מייצגת את סך המזומן שהאדם סוחב במכנסיו.
אם לוקחים לך 10 אגורות פחות מכיס שמאל אבל 30 אגורות יותר מכיס ימין זה לא אומר שנשאר לך יותר כסף 🙂