קריטריונים נפוצים לבחירת מניות דיבידנד

כל משקיע מניות דיבידנד צריך להחליט על תוכנית עבודה מסודרת ועל רשימת קריטריונים שהוא דורש מחברות לקיים בשביל לרכוש אותן.
הדבר החשוב ביותר למשקיע מניות דיבידנד הוא יציבות הדיבידנד והקטנת הסיכון של פגיעה באותו דיבידנד.
מכיוון שכל משקיע מניות דיבידנד מחליט על תוכנית עבודה לעצמו אז אין תוכנית אחת נכונה שצריך להיצמד אליה וכל אחד ואחת מאיתנו צריך לקחת את הדברים שנשמעים לו הגיוניים ולייצר תוכנית משלו/ה.
במאמר זה אני אציג קריטריונים נפוצים שבחלקם אני משתמש בעצמי.

רצף שנים שבו הדיבידנד גדל – Years Streak

הקריטריון הראשון והחשוב ביותר הוא רצף השנים שבהם החברה חילקה יותר דיבידנדים בכל שנה לעומת השנה הקודמת.
רוב משקיעי הדיבידנדים מחפשים רצף של 10-25 שנים לפחות.
ישנם משקיעי דיבידנדים שדורשים רצף שמכיל את שתי הנפילות האחרונות בבורסה (במקרה שלנו הנפילה של 2000 ושל 2008) במקום מספר קשיח של שנים.
את הרצף הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

רצף שנים שבו הדיבידנד לא נפגע

רצף השנים שחברה הגדילה את הדיבידנדים הוא טוב ויפה אבל אם היא מרסקת את הדיבידנד כל 20 שנה ל-0 ומתחילה מחדש אז זה לא עוזר לנו במיוחד.
כאן אנחנו מחפשים חברות שמקפידות לא להקטין את הדיבידנד גם אם הן לא מסוגלות להגדיל אותו לתקופה מסויימת.
את הרצף הזה ניתן לקחת מאתרים שמכילים היסטוריית דיבידנדים כגון דיבידאטה ויאהו.

עסק "משעמם"

העסקים "המשעממים" אלו העסקים שלא נמצאים בחדשות כל שני וחמישי ומשקיעים פרטיים לא נוהרים לקנות את המניות שלהם.
בגלל שהעסקים הללו "משעממים" מחיר המניה שלהם לרוב לא מתנפח בגלל הודעה לתקשורת על פריצת דרך חדשה שמציתה את הדמיון של המשקיעים הקטנים.
בשביל להחליט אם העסק משעמם צריך להכיר את המוצרים/שירותים שהעסק מספק ואת המידע הזה ניתן למצוא באתר החברה.

עסק שישרוד במהלך משבר

לעסקים שמייצרים מוצרים או מספקים שירותים שאנשים ממשיכים לצרוך גם במהלך משברים יש נטיה לשרוד ואפילו לצמוח במהלך משברים כלכליים.
בשביל להחליט אם העסק משעמם צריך להכיר את המוצרים/שירותים שהעסק מספק ואת המידע הזה ניתן למצוא באתר החברה.

מכפיל הרווח – P/E

מכפיל הרווח מחושב ע"י חלוקת מחיר המניה ברווח השנתי למניה (Earning Per Share – EPS).
מכפיל רווח של 20 ומעלה נחשב למחיר מניה מאוד יקר ומכפיל של 15 ומטה נחשב למחיר טוב/זול.
כמובן שחברות מענפים שונים ייסחרו במכפילים שונים ולכן שתי חברות שנסחרות עם אותו המכפיל מענפים שונים יכולות לייצר מצב שבו אחת החברות היא זולה והשנייה היא יקרה.
בהתבוננות במכפיל הרווח צריך להשוות אותו למכפיל הרווח של החברות המתחרות מאותו הענף.
לדוגמא צריך להשוות את מכפיל הרווח של קוקה קולה למכפיל הרווח של פפסי אבל לא למכפיל הרווח של טבע.
את המידע הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

חברה בצמיחה – Past/Est 5 Growth – EPS

כמשקיעי דיבידנדים אנו רוצים חברות שצומחות בשביל שהן יוכלו להמשיך ולחלק לנו דיבידנדים גדלים.
צמיחת החברה נמדדת באמצעות שינויים ברווח למניה.
את קצב הצמיחה של החברה ב-5 השנים האחרונות ואת הצפי של הצמיחה ב-5 שנים הבאות ניתן למצוא ברשימת האלופות של דויד פיש.

חברה שלא מחלקת יותר מידיי דיבידנדים – Payout Ratio

את יחס התשלום של הדיבידנדים מקבלים ע"י חילוק הדיבידנד השנתי ברווח למניה השנתי.
חברה שמחלקת יותר מידיי מהרווחים כדיבידנדים יכולה למצוא את עצמה בבעיה רצינית בעת משבר כאשר הרווחים יצטמצמו וללא יכולת להגדיל או אפילו לשמר את הדיבידנד.
חברה שמחלקת פחות מ-60% מהרווחים כדיבידנד נחשבת ליציבה ויש לה אפשרות לאבד כמעט חצי מהרווחים שלה ועדיין לעמוד בהתחייבות לחלק דיבידנדים.
את המידע הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
רצוי להסתכל בנתונים מאתר גורופוקוס בשביל לראות שאין הגדלה ביחס החלוקה יחסית לממוצע ההיסטורי שלו.

תשואת דיבידנד אינה מוגזמת – Dividend Yield

ככל שמשקיעים חושבים שהמניה יותר יציבה הם מוכנים לשלם עליה יותר וע"י העלאת מחיר המניה התשואה מהדיבידנד יורדת.
אם תשואת הדיבידנד של המניה עולה על התשואה מאג"ח ארוך בפער משמעותי אז זה סימן מחשיד שמשקיעים ברחבי העולם לא מאמינים ביציבות הדיבידנד לאורך זמן.
מבדיקה שעשיתי על סמך נתונים מ-2008 34% מהחברות עם רצף הגדלת דיבידנד של 25 שנה ומעלה וסיפקו תשואת דיבידנד של מעל 5% בתחילת 2008 הפסיקו או הקטינו את הדיבידנד במהלך השנה.
לעומתן רק 1.7% מהחברות שסיפקו תשואת דיבידנד של מתחת ל-5% הפסיקו או הקטינו את הדיבידנד במהלך השנה.רוב משקיעי הדיבידנדים נמנעים מלרכוש מניות עם תשואה של מעל 4-5% (כמובן שיש מקרים יוצאי דופן).
את תשואת הדיבידנד אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

תשואת דיבידנד מספקת – Dividend Yield

תשואת הדיבידנד משקפת את המשכורת שמשקיעי הדיבידנדים מקבלים עבור כספם.
ישנה ציפייה מתשואת הדיבידנד להיות לפחות זהה לתשואה מאג"ח.
רוב משקיעי הדיבידנדים רוצים תשואה של לפחות 2-3%.
את תשואת הדיבידנד אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

חברה גדולה ויציבה – Market Cap

אנו רוצים חברות גדולות ויציבות שיוכלו להתמודד עם משברים בלי לפשוט רגל כל כך מהר.
רוב משקיעי הדיבידנדים מגבילים את עצמם למניות עם גודל שוק של 2 מיליארד דולר ומעלה.
את גודל החברה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

חברה עם יותר נכסים מחובות – Debt on Equity

ככל שיש לחברה יותר חובות כך היא תתקשה לעמוד במשברים ובהעלאות ריבית.
גם כאן כדאי להתייחס היחס חוב/נכס בהתאם לענף של החברה.
חברות שמספקות שירותים כגון מים/חשמל/גז לרוב נוטות להיות עם חובות גדולים יותר מאשר חברות שמייצרות מוצרים מתכלים.
רוב משקיעי הדיבידנד מגבילים את עצמם לחברות עם חובות בשווי של 60-80% לכל היותר משווי הנכסים שלהן.
את המידע הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

קצב גדילת הדיבידנד – Dividend Growth Rate – DGR

קצב גדילת הדיבידנד מייצג את ההעלאה בשכר שמשקיעי המניות דיבידנד מקבלים על כספם.
קצב גדילה ממוצע היסטורי נע בין 6-12% לשנה ולכן משקיעי מניות דיבידנדים מגבילים את עצמם לחברות שמגדילות את הדיבידנד בקצב של 6% לשנה לפחות.
כאשר מסתכלים על קצב גדילת הדיבידנד צריך לשים לב שאין הגדלה יוצאת דופן חד פעמית שמשנה את הממוצע בצורה קיצונית.
כמו כן ישנה העדפה לקצב הגדלת דיבידנדים עולה מאשר לקצב הגדלת דיבידנדים יורד.
את המידע הבסיסי אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
אם יש חשש להגדלת דיבידנד יוצאת דופן רצוי לאמת זאת ע"י אתרים כגון דיבידאטה ויאהו.

חוק צ'אודר – Chowder Rule

צ'אודר הוא משקיע דיבידנדים שכותב באתר סיקינג אלפא.
הוא המציא נוסחה שמשלבת את קצב גדילת הדיבידנד עם תשואת הדיבידנד ומספקת ציון מספרי שבאמצעותו ניתן להחליט אם עדיף מניה עם תשואה גבוהה יותר וקצב גדילה נמוך יותר או להפך.
חברה שמקבלת ציון של 12 ומעלה נחשבת להשקעה טובה מבחינת תשואת הדיבידנד וקצב הגדילה שלו.
צריך לזכור שזה רק ציון משלים שעוזר להחליט בין כמה חברות שמתאימות לקריטריונים שלנו.
את המידע הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

לקנות מניות בהנחה

אחד הדברים החשובים הוא לא לשלם יותר על מניות.
חוץ משימוש במכפיל הרווח שהצגתי למעלה רצוי להשתמש בתשואת הדיבידנד הממוצעת ההיסטורית מול תשואת הדיבידנד לפי המחיר של היום.
המטרה שלנו היא לקנות מניות כאשר תשואה הדיבידנד היום גבוהה יותר מתשואת הדיבידנד הממוצעת ההיסטורית של אותה מניה.
את התשואה היום מקבלים ע"י חלוקת סכום הדיבידנדים הקבועים שצפוי להתקבל במהלך 12 החודשים הבאים במחיר המניה היום.
את תשואת הדיבידנד ההיסטורית ניתן לראות בגרף באתר גורופוקוס.


צריך לזכור כי הקריטריונים הללו הם לא חקוקים בסלע.
כל משקיע דיבידנדים צריך לבחור מה הקריטריונים שהוא מקפיד עליהם ועל איזה קריטריונים הוא מוכן לוותר.
כמו כן כל משקיע צריך לבחור איזה מספר להציב בכל קריטריון.
ככל שמקפידים על יותר קריטריונים אז יש פחות אפשרויות להשקעה וככל שמוותרים על קריטריונים הסיכון לפגיעה בדיבידנד גדל.

השבוע שעבר: 12/06/2015

ברוכים הבאים לכתבה הראשונה תחת הכותרת "השבוע שעבר".
בסדרת כתבות זו אספק בין היתר רשימת מאמרים שקראתי בשבוע החולף שמצאתי בהם עניין.

    מידע על השקעות במניות דיבידנד

    אני רוצה לציין במיוחד כי אני לא ממליץ ולא מייעץ כלל (ובפרט לא על צורת השקעה כזו או אחרת).
    הערה: רוב הקישורים החיצוניים הם באנגלית.
    אם אתם לא מסתדרים עם אנגלית כל כך טוב אז יהיה לכם מאוד קשה לאתר מניות דיבידנד טובות ולחקור עליהן כי רובן המוחלט הוא בארה"ב/קנדה.

    ראשי פרקים:
    1. מה אני מחשיב כמניות דיבידנד.
    2. חסרונות ויתרונות של השקעה במניות דיבידנד (מנקודת מבט של משקיע פסיבי).
    3. לינקים לאתרים ובלוגים שונים שאני מוצא בהם מידע רלוונטי לדיבידנדים.
    4. מה שכנע אותי להשקיע במניות דיבידנדים.
    5. ריכוז לינקים (כולל כאלו שלא צוינו למעלה):
    1. מה אני מחשיב כמניות דיבידנד
    ברמה המופשטת מניות דיבידנד אלו מניות שמחלקות דיבידנדים.
    כאשר אני מדבר על מניות דיבידנד אני מדבר על מניות שהציגו עבר מרשים של חלוקת דיבידנדים קבועה שגדלה כל שנה לפחות בעשור האחרון (ואפילו בחמישה עשורים האחרונים) ללא הפסקה.
    לרוב מניות דיבידנד מגדילות את הדיבידנד בתחום הנע בין 6%-12% בשנה.
    צריך לזכור כי דיבידנד גבוה מידיי היום מסמל איתות אזהרה ולכן אני מגביל את עצמי למניות שמספקות  תשואה שנתית של 2%-4% כדיבידנדים (לפעמים אני חורג לכיוון ה-5% אבל צריכה להיות לזה הצדקה).
    דבר נוסף שחשוב הוא שמניות הדיבידנד יהיו חסינות ויציבות אז אני מחפש חברות גדולות בלבד (אם כי זה לא תמיד היה כך ויש לי כמה מניות של חברות קטנות).
    הערה: המניות הישראליות שמחלקות דיבידנדים לא מתקרבות אפילו בטעות לרמת היציבות של מניות הדיבידנד שאני מדבר עליהן.
    2. חסרונות ויתרונות של השקעה במניות דיבידנד (מנקודת מבט של משקיע פסיבי).
    ישנם כמה חסרונות בהשקעה במניות דיבידנד והסולידית ציינה את כולם ותיארה זו בקצרה: נהיגה עם המבט למראה האחורית.
    הסולידית ביצעה עבודה מקיפה ביותר בנושא החסרונות ולא מצאתי חסרונות נוספים לציין ולכן אגש ישר לפרט את היתרונות שמשכו אותי להשקעה במניות דיבידנדים על אף החסרונות שתוארו לעיל:
    1. כאשר אני בוחר מנית דיבידנד אני יודע שהיא צלחה את משבר 2008 (ולפעמים גם את משבר 2000 ואפילו את שנות השמונים) ועדיין ידעה לבוא למשקיעים ולהגיד להם: "העולם מתהפך אבל אנחנו עדיין ריווחיים ובטוחים ביכולת שלנו להמשיך להיות ריווחיים בעתיד ולכן גם השנה אתם מקבלים העלאה במשכורת" (העלאת דיבידנד).
    2. כאשר אני אגיע למצב שבו אני יכול לחיות מהדיבידנדים אז אפקטיבית אני לא מוכר מניות מהתיק כלל בשביל לחיות.
    3. דבר שחשוב לי הוא שמירה על "ביצת הזהב" (תיק ההשקעות) גם לאחר הפרישה.
    בתיק השקעות פסיבי רגיל אני נאלץ כל שנה למכור אחוז מסוים מהתיק – כלומר להישאר עם פחות מניות.
    בזכות #2 ובזכות הגדלת הדיבידנדים הצפויה מעל קצב האינפלציה לאורך זמן, כמות המניות בתיק שלי אמורה לגדול גם לאחר פרישה ללא הזרמת כספים ממקורות אחרים כגון משכורת/קצבה (אני מתכנן לקנות מניות בדיבידנדים שאני לא צריך בשביל לחיות).
    4. אני מעוניין לספק לדור ההמשך ביצת זהב גדולה ויפה.
    בזכות #3 אני צופה כי תיק דיבידנדים יעלה את ערכו ככל שאורך חיי מתארך ודור ההמשך צפוי לקבל תיק גדול יותר מהתיק שאיתו אני פרשתי.
    5. בתיק של כ-50 חברות דיבידנד שמגדילות את הדיבידנד בממוצע של 8% שנתי אז גם אם 3-4 חברות יפסיקו את חלוקת הדיבידנד אני עדיין אקבל יותר דיבידנדים בסוף השנה מאשר בשנה הקודמת.
    6. הדיבידנדים מוכרזים מראש (בד"כ בין חודש לחודשיים) ולכן ניתן לדעת מראש אם צפוי חודש קשה כלכלית בשל הפסקת דיבידנדים של חברה מסויימת.
    7. מכיוון שהחברות הנ"ל מגדילות את הדיבידנדים כל שנה למשך תקופה ארוכה וכולן מציינות בדוחות הרבעוניים כמה חשוב להם להחזיר ערך למשקיעים בצורת דיבידנד אז הן נמנעות מלהוריד את הדיבידנדים ככל הניתן ולעיתים מעדיפות להפסיק תוכניות של רכישת מניות ולהמשיך עם הדיבידנדים כרגיל (זהו כמובן יכול להוות חיסרון אם החברה לוקחת התחיבויות בשביל להמשיך את הדיבידנדים).
    הקפדה זו מספקת תחושת יציבות ויד על הדופק לגבי גודל ההכנסות הצפוי השנה.
    3. לינקים לאתרים ובלוגים שונים שאני מוצא בהם מידע רלוונטי לדיבידנדים.
    בלוגים שיכולים לעזור:
    Dividend Mantra: ג'ייסון הוא הבלוגר שחשף אותי לנושא השקעות במניות דיבידנד.
    יש לו אישיות מדהימה וסיפור מדהים לא פחות של אדם שהגיע מבית הרוס (אבא שעזב ואמא מכורה לסמים שנטשה אותו ואת אחותו).
    בשנת 2009 הוא "התעורר" בגיל 28 וגילה שהוא שווה פחות מתינוק (הוא בחובות) וחייב את כל זמנו למעביד בעבודה שהוא שונא (ולא משלמת הרבה).
    שנה שעברה הוא התפטר מהעבודה שהוא שנא (ולא שילמה הרבה) והתחיל לחיות מתיק ההשקעות שלו ומהכנסה נוספת ככתב עצמאי (אם אני זוכר נכון).
    היום הוא יושב על תיק השקעות דיבידנד של כמעט 200 אלף דולר עם צפי לקבל 7000 דולר בדיבידנדים במהלך השנה.

    Dividend Growth Investor: זהו בלוגר יותר ותיק שהתחיל לעשקיע במניות דיבידנד בינואר 2008 אחרי 9 שנים שבהן הוא מצא 100 דרכים להפסיד כסף בבורסה ורק אחת שמרויחה.
    כלים לחיפוש מניות דיבידנד:
    David Fish's: CCC List באתר זה ניתן למצוא קובץ אקסל (מעודכן אחת לחודש) שמציג מידע על חברות שמחלקות יותר דיבידנדים בכל שנה קלנדרית מהשנה הקודמת במשך לפחות 5, 10, ו-25 שנה.
    זה המקום הראשון שאני הולך אליו בשביל לחפש מניות דיבידנד.
    אחרי שהגעתי לרשימה מצומצמת אני ממשיך את החקירה באתרים הבאים:
    Dividata – באתר זה ניתן בקלות לראות גרף של הדיבידנדים שחברה חילקה בעבר לאחר התאמה לפיצולים.
    פה אני מחפש לראות שאין חריגות יוצאות דופן בדיבידנדים.

    Seeking Alpha – באתר זה (מצריך רישום חינמי) אני קורא מאמרים שמפרסמים על מניות שעברו את הסינון עד כה.
    אני מחפש מידע שיכול לשנות את מהות החברה מקצה לקצה ולא סתם רעש בסגנון "הם סגרו עסקה עם…" או "תובעים אותם כי במרק שלהם נמצאה אצבע".
    4. מה שכנע אותי להשקיע במניות דיבידנדים.
    היו מספר מאמרים שקראתי באתרים שונים אבל מה שמאוד שכנע אותי זה סיפור ש-Chuck Carnevale מציג מעברו כיועץ השקעות:
    הסיפור הוא על זוג שתכננו לצאת לפנסיה בשנת 2009, איך הוא שכנע אותם לא "לנטוש את סירת הדיבידנדים" לאחר הנפילה ב-2008 ומה קרה לחסכונות שלהם לפני, במהלך ואחרי הנפילה בבורסה.
    כתבה נוספת שהוא פירסם על מדוע הוא לא מפחד מקריסה בבורסה היתה מאוד מפקחת מבחינתי:
    בכתבה זו תמצאו המון גרפים של המון חברות שבהם הוא מציג איך משקיע שממוקד דיבידנדים לא "מאבד את הצפון".
    כמו כן קריאת הבלוגים של ג'ייסון  ושל DGI מאוד פתחו את עיני והתבוננות איך תיק הדיבידנדים של ג'ייסון צמח ברמה חודשית (הוא מפרסם דו"חות חודשיים של הכנסות/הוצאות ודו"ח דיבידנדים בבלוג) היתה חוויה מרתקת ביותר.
    אחרי כל זה יצרתי קשר עם David Fish שמפרסם את רשימת מניות הדיבידנד וביקשתי ממנו את הקובץ הכי ישן שלו.
    לשמחתי היה לו עותק מדצמבר 2007.
    הרצתי בספטמבר האחרון בדיקה וירטואלית קצרה שבה השקעתי 1000$ בכל מניה לפי שער ממוצע של יום המסחר העוקב ליום עדכון הגליון שלו.
    יצאתי מנקודת הנחה לא ריאלית שבה יש לי הפסד של 100% בכל המניות שנרכשו, התמזגו, נמכרו, התפצלו, שינו שם או שסתם לא היה לי מידע רציף עליהם לאורך כל התקופה.
    מהמניות שנשארו עד לאותו התאריך קיבלתי תשואה של מעל 70% (מצטבר, ללא מיסים/אינפלציה, עם השקעה דיבידנדים במניות שחילקו אותן – DRIP למי שיודע מה זה) על כל ההשקעה המקורית.
    לצורך ההשוואה מדד ה-SP500 עלה בסביבות 30-40% באותה התקופה (גם כן מצטבר, ללא מיסים/אינפלציה, עם השקעה של דיבידנדים בחזרה במדד).
    *הערה – הנתונים לעיל הם מהזיכרון כי איבתי את קובץ האקסל שבו ביצעתי את ההשוואה (אתם יכולים לעשות זאת בעצמכם).
    לסיכום אני השתכנעתי שאני רוצה לישון טוב בלילה וכי הדרך הטובה ביותר בשבילי היא מניות דיבידנד.
    אני אישית לא מצליח לישון טוב בלילה עם אחזקה במדד בידיעה שאני צריך למכור אותו ובכך להקטין את מספר היחידות שיש לי לאחר הפרישה.
    5. ריכוז לינקים (כולל כאלו שלא צוינו למעלה):
    כלים שימושיים:
    מאמרים:
    אני מקווה שאתם זוכרים שאני לא ממליץ ולא מייעץ, נכון?

    Load more