כל משקיע מניות דיבידנד צריך להחליט על תוכנית עבודה מסודרת ועל רשימת קריטריונים שהוא דורש מחברות לקיים בשביל לרכוש אותן.
הדבר החשוב ביותר למשקיע מניות דיבידנד הוא יציבות הדיבידנד והקטנת הסיכון של פגיעה באותו דיבידנד.
מכיוון שכל משקיע מניות דיבידנד מחליט על תוכנית עבודה לעצמו אז אין תוכנית אחת נכונה שצריך להיצמד אליה וכל אחד ואחת מאיתנו צריך לקחת את הדברים שנשמעים לו הגיוניים ולייצר תוכנית משלו/ה.
רצף שנים שבו הדיבידנד גדל – Years Streak
הקריטריון הראשון והחשוב ביותר הוא רצף השנים שבהם החברה חילקה יותר דיבידנדים בכל שנה לעומת השנה הקודמת.
רוב משקיעי הדיבידנדים מחפשים רצף של 10-25 שנים לפחות.
ישנם משקיעי דיבידנדים שדורשים רצף שמכיל את שתי הנפילות האחרונות בבורסה (במקרה שלנו הנפילה של 2000 ושל 2008) במקום מספר קשיח של שנים.
את הרצף הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
רצף שנים שבו הדיבידנד לא נפגע
רצף השנים שחברה הגדילה את הדיבידנדים הוא טוב ויפה אבל אם היא מרסקת את הדיבידנד כל 20 שנה ל-0 ומתחילה מחדש אז זה לא עוזר לנו במיוחד.
כאן אנחנו מחפשים חברות שמקפידות לא להקטין את הדיבידנד גם אם הן לא מסוגלות להגדיל אותו לתקופה מסויימת.
את הרצף הזה ניתן לקחת מאתרים שמכילים היסטוריית דיבידנדים כגון דיבידאטה ויאהו.
עסק "משעמם"
העסקים "המשעממים" אלו העסקים שלא נמצאים בחדשות כל שני וחמישי ומשקיעים פרטיים לא נוהרים לקנות את המניות שלהם.
בגלל שהעסקים הללו "משעממים" מחיר המניה שלהם לרוב לא מתנפח בגלל הודעה לתקשורת על פריצת דרך חדשה שמציתה את הדמיון של המשקיעים הקטנים.
בשביל להחליט אם העסק משעמם צריך להכיר את המוצרים/שירותים שהעסק מספק ואת המידע הזה ניתן למצוא באתר החברה.
עסק שישרוד במהלך משבר
לעסקים שמייצרים מוצרים או מספקים שירותים שאנשים ממשיכים לצרוך גם במהלך משברים יש נטיה לשרוד ואפילו לצמוח במהלך משברים כלכליים.
בשביל להחליט אם העסק משעמם צריך להכיר את המוצרים/שירותים שהעסק מספק ואת המידע הזה ניתן למצוא באתר החברה.
מכפיל הרווח – P/E
מכפיל הרווח מחושב ע"י חלוקת מחיר המניה ברווח השנתי למניה (Earning Per Share – EPS).
מכפיל רווח של 20 ומעלה נחשב למחיר מניה מאוד יקר ומכפיל של 15 ומטה נחשב למחיר טוב/זול.
כמובן שחברות מענפים שונים ייסחרו במכפילים שונים ולכן שתי חברות שנסחרות עם אותו המכפיל מענפים שונים יכולות לייצר מצב שבו אחת החברות היא זולה והשנייה היא יקרה.
בהתבוננות במכפיל הרווח צריך להשוות אותו למכפיל הרווח של החברות המתחרות מאותו הענף.
לדוגמא צריך להשוות את מכפיל הרווח של קוקה קולה למכפיל הרווח של פפסי אבל לא למכפיל הרווח של טבע.
את המידע הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
חברה בצמיחה – Past/Est 5 Growth – EPS
כמשקיעי דיבידנדים אנו רוצים חברות שצומחות בשביל שהן יוכלו להמשיך ולחלק לנו דיבידנדים גדלים.
צמיחת החברה נמדדת באמצעות שינויים ברווח למניה.
את קצב הצמיחה של החברה ב-5 השנים האחרונות ואת הצפי של הצמיחה ב-5 שנים הבאות ניתן למצוא ברשימת האלופות של דויד פיש.
חברה שלא מחלקת יותר מידיי דיבידנדים – Payout Ratio
את יחס התשלום של הדיבידנדים מקבלים ע"י חילוק הדיבידנד השנתי ברווח למניה השנתי.
חברה שמחלקת יותר מידיי מהרווחים כדיבידנדים יכולה למצוא את עצמה בבעיה רצינית בעת משבר כאשר הרווחים יצטמצמו וללא יכולת להגדיל או אפילו לשמר את הדיבידנד.
חברה שמחלקת פחות מ-60% מהרווחים כדיבידנד נחשבת ליציבה ויש לה אפשרות לאבד כמעט חצי מהרווחים שלה ועדיין לעמוד בהתחייבות לחלק דיבידנדים.
את המידע הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
רצוי להסתכל בנתונים מאתר גורופוקוס בשביל לראות שאין הגדלה ביחס החלוקה יחסית לממוצע ההיסטורי שלו.
תשואת דיבידנד אינה מוגזמת – Dividend Yield
ככל שמשקיעים חושבים שהמניה יותר יציבה הם מוכנים לשלם עליה יותר וע"י העלאת מחיר המניה התשואה מהדיבידנד יורדת.
אם תשואת הדיבידנד של המניה עולה על התשואה מאג"ח ארוך בפער משמעותי אז זה סימן מחשיד שמשקיעים ברחבי העולם לא מאמינים ביציבות הדיבידנד לאורך זמן.
מבדיקה שעשיתי על סמך נתונים מ-2008 34% מהחברות עם רצף הגדלת דיבידנד של 25 שנה ומעלה וסיפקו תשואת דיבידנד של מעל 5% בתחילת 2008 הפסיקו או הקטינו את הדיבידנד במהלך השנה.
לעומתן רק 1.7% מהחברות שסיפקו תשואת דיבידנד של מתחת ל-5% הפסיקו או הקטינו את הדיבידנד במהלך השנה.רוב משקיעי הדיבידנדים נמנעים מלרכוש מניות עם תשואה של מעל 4-5% (כמובן שיש מקרים יוצאי דופן).
את תשואת הדיבידנד אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
תשואת דיבידנד מספקת – Dividend Yield
תשואת הדיבידנד משקפת את המשכורת שמשקיעי הדיבידנדים מקבלים עבור כספם.
ישנה ציפייה מתשואת הדיבידנד להיות לפחות זהה לתשואה מאג"ח.
רוב משקיעי הדיבידנדים רוצים תשואה של לפחות 2-3%.
את תשואת הדיבידנד אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
חברה גדולה ויציבה – Market Cap
אנו רוצים חברות גדולות ויציבות שיוכלו להתמודד עם משברים בלי לפשוט רגל כל כך מהר.
רוב משקיעי הדיבידנדים מגבילים את עצמם למניות עם גודל שוק של 2 מיליארד דולר ומעלה.
את גודל החברה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
חברה עם יותר נכסים מחובות – Debt on Equity
ככל שיש לחברה יותר חובות כך היא תתקשה לעמוד במשברים ובהעלאות ריבית.
גם כאן כדאי להתייחס היחס חוב/נכס בהתאם לענף של החברה.
חברות שמספקות שירותים כגון מים/חשמל/גז לרוב נוטות להיות עם חובות גדולים יותר מאשר חברות שמייצרות מוצרים מתכלים.
רוב משקיעי הדיבידנד מגבילים את עצמם לחברות עם חובות בשווי של 60-80% לכל היותר משווי הנכסים שלהן.
את המידע הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
קצב גדילת הדיבידנד – Dividend Growth Rate – DGR
קצב גדילת הדיבידנד מייצג את ההעלאה בשכר שמשקיעי המניות דיבידנד מקבלים על כספם.
קצב גדילה ממוצע היסטורי נע בין 6-12% לשנה ולכן משקיעי מניות דיבידנדים מגבילים את עצמם לחברות שמגדילות את הדיבידנד בקצב של 6% לשנה לפחות.
כאשר מסתכלים על קצב גדילת הדיבידנד צריך לשים לב שאין הגדלה יוצאת דופן חד פעמית שמשנה את הממוצע בצורה קיצונית.
כמו כן ישנה העדפה לקצב הגדלת דיבידנדים עולה מאשר לקצב הגדלת דיבידנדים יורד.
את המידע הבסיסי אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
אם יש חשש להגדלת דיבידנד יוצאת דופן רצוי לאמת זאת ע"י אתרים כגון דיבידאטה ויאהו.
חוק צ'אודר – Chowder Rule
צ'אודר הוא משקיע דיבידנדים שכותב באתר סיקינג אלפא.
הוא המציא נוסחה שמשלבת את קצב גדילת הדיבידנד עם תשואת הדיבידנד ומספקת ציון מספרי שבאמצעותו ניתן להחליט אם עדיף מניה עם תשואה גבוהה יותר וקצב גדילה נמוך יותר או להפך.
חברה שמקבלת ציון של 12 ומעלה נחשבת להשקעה טובה מבחינת תשואת הדיבידנד וקצב הגדילה שלו.
צריך לזכור שזה רק ציון משלים שעוזר להחליט בין כמה חברות שמתאימות לקריטריונים שלנו.
את המידע הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
לקנות מניות בהנחה
אחד הדברים החשובים הוא לא לשלם יותר על מניות.
חוץ משימוש במכפיל הרווח שהצגתי למעלה רצוי להשתמש בתשואת הדיבידנד הממוצעת ההיסטורית מול תשואת הדיבידנד לפי המחיר של היום.
המטרה שלנו היא לקנות מניות כאשר תשואה הדיבידנד היום גבוהה יותר מתשואת הדיבידנד הממוצעת ההיסטורית של אותה מניה.
את התשואה היום מקבלים ע"י חלוקת סכום הדיבידנדים הקבועים שצפוי להתקבל במהלך 12 החודשים הבאים במחיר המניה היום.
את תשואת הדיבידנד ההיסטורית ניתן לראות בגרף באתר גורופוקוס.
צריך לזכור כי הקריטריונים הללו הם לא חקוקים בסלע.
כל משקיע דיבידנדים צריך לבחור מה הקריטריונים שהוא מקפיד עליהם ועל איזה קריטריונים הוא מוכן לוותר.
כמו כן כל משקיע צריך לבחור איזה מספר להציב בכל קריטריון.
ככל שמקפידים על יותר קריטריונים אז יש פחות אפשרויות להשקעה וככל שמוותרים על קריטריונים הסיכון לפגיעה בדיבידנד גדל.
תגובות אחרונות