שאלות שמסקרנות אותי:

[19yoboy]

די מוזר, יוצא לי לקום בבוקר וישר לחשוב על שאלה לשאול בפורום, אשמח לשאול, אפילו הענות חלקית תשמח אותי.
תודה מראש, הנה לפניכם:

1. נגיד שיש לי 2.54$ ביתרה בib, מחר יהיה לי 2.55$, מחרתיים יהיה לי 2.53$, למה זה קורה? שינויים שנובעים מ, ומדוע?
2. למה תיאורטית הממשלה לא מדפיסה כסף כדי לממן חובות/קצבות וכו׳? ניחוש שלי: הדפסת יתר תגרום לירידה בערך המטבע המקומי. (האם יש משהו מעבר לכך (לשם כך אני שואל)?
-האם זהו החיסרון היחיד שקשור להדפסת מזומן?
3. למה הדולר הוא המטבע המרכזי בעולם? מדוע רוב המטבעות משווים אל הusd? לדוגמה: השקל נחלש ב5% אל מול הדולר.
-איך זה משפיע על כוח הקניה שלי בתור אזרח אמריקאי ובתור אזרח ישראלי? ניחוש: השקל שלי קונה פחות בישראל, התייר האמריקאי בשוק מחנה יהודה קונה יותר בפחות ₪ עם הדולר שלו.
4. מה זה מדד המחירים לצרכן (CPI),
-מה הקשרו לאינפלציה?
-מדוע הוא משפיע על מחירי השוק?
5. מה זו חשיפה/הצמדה ל$ בעת קניית מניות ומנגד חשיפה/הצמדה למדד המחירים לצרכן?
6. למה ״עשירים״ או אנשים שמרוויחים מעל סכום מסוים בחודש ישלמו יותר מיסים למדינה מאשר אלו שלא?
7. חוזרים על המנטרה של העשיר נהיה עשיר והעני נהיה עני, האם זה בגלל הרגלי הקנייה וכדומה או דבר אחר?
8. למה זה לרוב טוב ל-חברות (communities) לאורך כל ההיסטוריה שיהיו בה גם עשירים וגם עניים?
9. סוציאליזם כוונתו שהמדינה תשלוט בכמה שיותר גופים ושהאזרח הפשוט בקושי וידאג לעומת קפיטליזם לפיה המדינה תרצה לחיות לפי מספר מצומצם של גופים כמו הגנה,ביטוח לאומי ועוד מעטים:
-האם אני צודק בהגדרותיי?
-האם יש קשר למדינה דמוקרטית? האם במשטר x או y אני מסוגל להתקדם במעלה הדרגה מעני לעשיר ולהפך?
-האם לסוג המשטר יש קשר לחופשים שלמדתי עליהם בשיעור אזרחות(תנועה,ביטוי,עיסוק)?
-האם במשטר כזה או אחר הממשלה תתייחס לכלל האזרחים באופן שוווה? האם במשטר ה-אחר לא?
-האם ממשלה מסוגלת לשנות משטר סוציאליסטי לצורך הדוגמה לקפיטליסטי? כמו שהבנתי שמתרחש בארגנטינה?
-מה זה קומוניזם? אני יודע שזה שיתוף, מעבר לכך לא הרבה - האם זה קשור לשני ההשקפות שציינתי לעיל? אזי יש שלושה מהן (ודי?)?
-האם יש קשר בין המשטרים הללו לליברליזם (אני לא יודע מהו המושג הזה..)? יש עוד מושג שנוגד את הליבירליזם?
10. כיצד העלאת ריבית גורמת להעלאת האינפלציה? הרי העלאת ריבית לרוב תקרה בגלל האינפלציה.
11. המטבע הניגרי קורס ביחס לusd. למה הוא קורס? אילו החלטות יכל לקחת הבנק המרכזי שהוביל לקריסה הזו?
12. מה גורם לתנועה בדולר כלפי מעלה וכלפי מטה?
13. יחס חלוקה של -0.2% אומר שלחברה יש חוב של -20% על הון בעלי המניות, איך זה מסתדר מבחינה הגיונית? אז אין לה חוב בעצם? זה חיובי? אני מבולבל.
14. איך מבצע (ממש משתלם) ברמי לוי בעצם מתקיים עקב היותה של אינפלציה? ניחוש: כנראה שהוא לא מרוויח על המבצע, הוא מרוויח מעצם היותי בסופר וזה לא המוצר היחיד שארכוש. אז ניקח עוד דוגמה: אני רוצה רק 2 ג׳ינסים שבדיוק נמצאים במבצע מאוד כדאי (ונניח שמחירם המקורי איננו עלה לפני המבצע+אני לא אחזור לעולם לחנות הזאת). כיצד זה מסתדר?
15. כאשר אני מגיע לקנות מנית דיבידנד, אני פותח את הגרף שלה לפי משבר הסאב פריים, מה אני בגדול אמור לראות? אילו נתונים ממשבר 2008 ואף הקורונה יכולים לעודד אותי שהמניה הזאת יודעת לשמור על עצמה במשברים?
16. האם כאשר אני שומע חבר׳ה אומרים: ״**** של המדינה הזאת, איך הדלק יקר בה, בוא נעבור לגרמניה״ : עליה במחיר הדלק בישראל בהכרח תושפע מעליה במחיר המניה בבורסה? אשכרה יש לכל חומר טבעי מניה בבורסה?
17. משנה האם אני קונה מנית דיבידנד בnyse או בnasdaq?

 

[daat99]

1. נגיד שיש לי 2.54$ ביתרה בib, מחר יהיה לי 2.55$, מחרתיים יהיה לי 2.53$, למה זה קורה? שינויים שנובעים מ, ומדוע?

לא הבנתי.
אולי יש לך שקלים?

למה תיאורטית הממשלה לא מדפיסה כסף

אסור לה - רק לבנק המרכזי מותר.

הדפסת יתר תגרום לירידה בערך המטבע המקומי

זו התיאוריה.

-האם זהו החיסרון היחיד שקשור להדפסת מזומן?

רוב הכסף בעולם הוא פיקטיבי/דיגיטלי, אין צורך להדפיס שטרות יותר.

למה הדולר הוא המטבע המרכזי בעולם?

כשהדולר התחיל הוא היה צמוד לזהב וכל מי שרצה יכל להגיע למקומות ייעודיים בארצות הברית ולהמיר דולרים לזהב במחיר קבוע.
היכולת הזו אפשרה למדינות שונות לסמוך על הדולר יותר מאשר על המטבעות של מדינות אחרות כך שנוצר מצב שבו הסחר הבינלאומי הפך להיות דולרי באופן כמעט מוחלט.

בשנות ה-60 נותק הקשר בין הזהב לדולר אבל ההרגל של ביצוע עסקאות בינלאומיות בדולר נשאר.
בעקבות המחלמה באוקראינה והסנקציות האמריקאיות על רוסיה החל לפרוח מסחר בינלאומי גם במטבעות אחרים כמו היואן הסיני.

מדוע רוב המטבעות משווים אל הusd?

מכיוון שהוא עדיין המטבע המוביל בעולם.

איך זה משפיע על כוח הקניה שלי בתור אזרח אמריקאי ובתור אזרח ישראלי?

זה לא באמת משפיע בטווח הארוך.

ניחוש: השקל שלי קונה פחות בישראל, התייר האמריקאי בשוק מחנה יהודה קונה יותר בפחות ₪ עם הדולר שלו.

נכון בטווח הקצר, טעות בטווח הבינוני/ארוך.
רוב המוצרים שאתה קונה בישראל יוצרו ע"י שימוש בחומרי גלם שנרכשו בדולרים ו/או יובאו ממדינה אחרת בדולרים.
שינוי בעלויות מחירי חומרי הגלם ו/או המוצרים המיובאים משפיע על מחירי המוצרים לצרכן בהתאמה (גם אם לא באופן מיידי).

מה זה מדד המחירים לצרכן (CPI),

כמה עולה לחיות "חיים סבירים" במדינה בתקופת הבדיקה (הוא נבדק מחדש בכל חודש).
כולל מגורים (שכירות!), מים, חשמל, אוכל, תקשורת וכו'.

מה הקשרו לאינפלציה?

השינוי במדד המחירים לצרכן בין תקופות שונות (לרוב נמדד בתקופות של שנה).

תחשוב על זה כמו קצב הגדילה של ה-CPI.
מאוד דומה ל-DGR עבור הדיבידנדים.

-מדוע הוא משפיע על מחירי השוק?

הפוך.
קודם משתנים מחירי השוק ורק אחר כך מספרים לנו בכמה הם השתנו.

5. מה זו חשיפה/הצמדה ל$ בעת קניית מניות

חוסר הבנה של אנשים שחושבים שאם הם משלמים על מוצר במטבע X אז הם חשופים למטבע X.
בפועל החשיפה היא למטבעות שרלוונטיים למוצר שנרכש ולא למטבע שבו הוא נרכש.

לדוגמא:
אתה רוצה לקנות "קופסא עם יורו" אבל לשלם בדולרים:
האם אתה חשוף לעלות הדולר ביחס לשקל או לעלות היורו ביחס לשקל?

מנגד חשיפה/הצמדה למדד המחירים לצרכן?

יש אנשים שרוצים לדעת שאם הם משקיעים 100 שקל היום שיכולים לקנות 10 כיכרות לחם היום אז כשהם ימשכו את הכסף עם הרווחים הם עדיין יוכלו לקנות לפחות 10 כיכרות לחם.

הצמדה למדד המחירים לצרכן מבטיחה שהסכום המקורי שהושקע (הקרן) תחזור אל המשקיע בצורה בה הוא עדיין יוכל לרכוש את אותם הדברים שכלולים במדד המחירים לצרכן.
לעתים גם הריביות מוצמדות למדד המחירים לצרכן בצורה דומה.

6. למה ״עשירים״ או אנשים שמרוויחים מעל סכום מסוים בחודש ישלמו יותר מיסים למדינה מאשר אלו שלא?

הרווחים ממוסים בצורה הדרגתית.
ככל שאתה מרוויח פחות אתה משלם חלק קטן יותר מההכנסה באחוזים בשביל שיישאר לך יותר כסף לצורך מחיה ולא תצטרך לקבל קצבאות.
ככל שאתה מרוויח יותר אז אתה צפוי לשלם חלק גדול יותר מההכנסה הגבוהה באחוזים כי יש לך כבר מספיק כסף לצורך מחיה והמדינה צריכה לממן קצבאות.

תשים לב שזה מתקיים ברווחים מעבודה.
ברווחים מדיבידנדים/רווחי הון זה לא מתקיים והמיסוי הוא זהה (ואפילו נמוך יותר מהמיסוי על עבודה).
הדבר הזה מעודד אנשים בעלי הון להשקיע את כספם ובכך הם מתעשרים אפילו יותר.

7. חוזרים על המנטרה של העשיר נהיה עשיר והעני נהיה עני, האם זה בגלל הרגלי הקנייה וכדומה או דבר אחר?

ההבדל המרכזי הוא שהעשירים משקיעים את כספם כך שבכל חודש ההכנסה שלהם עולה בעוד העניים משתמשים בכספם של אחרים (בדמות הלוואות) כך שבכל חודש יכולתם לרכוש מוצרים עם אותה המשכורת פוחתת.

זה שילוב של הרגלי קניה (עם/בלי ריביות/הלוואת) מול הרגלי השקעות (יש/אין).

תשים לב שלהיות "עשיר" או "עני" זה בסך הכל עניין זמני של "כמה כסף יש היום".
שחקני קולנוע שמקבלים מיליוני דולרים לכל סרט ייצרו לנו המון דוגמאות לאנשים עניים שפשטו רגל כשהם הפסיקו לשחק.
הם היו מאוד עשירים כשהם קיבלו משכורת והפכו לעניים מייד אחר כך - הם לא למדו להשקיע את כספם.

למה זה לרוב טוב ל-חברות (communities) לאורך כל ההיסטוריה שיהיו בה גם עשירים וגם עניים?

תחשוב על זה כך:
אם כל הציבור מכיל רק מיליארדרים עם תזרים דיבידנדים של מאות אלפי דולרים בחודש - כמה עובדי ניקיון ו/או סתם שכירים יהיו לך?
אם כל הציבור מכיל רק עניים - כמה מנכ"לים יהיו לך ומי ישקיע בחברות בשביל שהן יוכלו לצמוח בדמות רכישת מניות?

בשביל ניהול חברה/מדינה/קהילה תקינה צריך יותר אנשים במעמד נמוך ופחות אנשים במעמד גבוה.

סוציאליזם

מלשון social - המדינה דואגת לרווחת הציבור ומייצרת מעטפת הגנה פיננסית סביב האזרח.
זה בסגנון: לא בישלת? בוא ותאכל משלי...

סוציאליזם מעודד את האזרח לנקוט בגישת "ראש קטן" ולהתקרבן "המדינה לקחה לי, אכלה לי, שתתה לי".

קפיטליזם

מלשון capital = הון - המדינה דואגת לאפשר לאזרח את היכולת להשיג את כל מבוקשו בעזרת ממון אבל לא מספקת את מבוקשו בחינם ולא מייצרת סביבו מעטפת הגנה פיננסית
זה בסגון: לא בישלת? תאכל תלב...

קפיטליזם מעודד את האזרח לנקוט בגישת "ראש גדול" ולקחת אחריות על עצמו "אין לי כי אני לא עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות בשביל שיהיה לי".



נ.ב.
אין בעולם מדינות שהן סוציאליסטיות טהורות או קפיטליסטיות טהורות.
ארצות הברית זו המדינה הכי קפיטליסטית בכדור הארץ היום אבל גם היא מאוד רחוקה מקפיטליזם טהור.

-האם יש קשר למדינה דמוקרטית?

לא.

האם במשטר x או y אני מסוגל להתקדם במעלה הדרגה מעני לעשיר ולהפך?

בהחלט.
במשטר קפיטליסטי כל עובד ניקיון יכול להיות מיליונר.
במשטר סוציאליסטי טהור אין לאף אחד מוטיבציה לעשות זאת (אם אתה לא עובד בכלל המדינה מספקת את כל צרכיך אז למה לעבוד קשה בשביל להיות מיליונר?).

-האם לסוג המשטר יש קשר לחופשים שלמדתי עליהם בשיעור אזרחות(תנועה,ביטוי,עיסוק)?

אין קשר בין משטר לבין קפיטליזם/סוליאליזם.

בשתי סוגי המדיניות הכלכלית יכולה להתקיים צנזורה ואיסורי תנועה/ביטוי/עיסוק או חופש מוחלט.

תזכור:
קפיטליזם/סוציאליזם מייצג מדיניות פיננסית/כלכלית ולא חברתית/חוקית.

איסור/חופש תנועה/ביטוי/עיסור אלו תקנות חברתיות/חוקיות ולא פיננסיות/כלכליות.

האם ממשלה מסוגלת לשנות משטר סוציאליסטי לצורך הדוגמה לקפיטליסטי?

לא.
אבל ממשלה יכולה להגדיר חוקים שמקלים על הציבור לעבור למדיניות אחת מהאחרת.
למשל חוקים ש:
* מספקים הטבות במיסוי למשקיעים ובכך יותר אנשים רוצים להשקיע במקום לקנות מחשב חדש
* מבטלים קצבאות ובכך גורמים לאנשים לרצות לעבוד יותר בשביל לקנות מחשב חדש
ועוד.

-מה זה קומוניזם

הקיבוצים של פעם:
כל מה שיש לכולם שייך רק לקיבוץ.
הקיבוץ מספק לך רק את מה שהקיבוץ רוצה לתת לך.

האם זה קשור לשני ההשקפות שציינתי לעיל

כן.
זו מדיניות כלכלית שלישית.

האם יש קשר בין המשטרים הללו לליברליזם

לא.

לליברליזם

ליברל מלשון "תחרותיות".

יש עוד מושג שנוגד את הליבירליזם?

קונסרבטיבי מלשון שמרנות.

כיצד העלאת ריבית גורמת להעלאת האינפלציה?

היא לא באופן ישיר.
באופן עקיף אם הריבית עלתה בינואר אז:
* החברות בעולם משלמות ריבית יותר גבוהה בפברואר
* החברות מעלות את מחירי המוצרים במרץ בשביל לכפר על תשלומי הריבית הגבוהה

תשים לב שבשביל שהחברות יצליחו הלקוחות צריכים להמשיך ולקנות ואם הלקוחות לא קונים אז הגלגל נעצר.

המטבע הניגרי קורס ביחס לusd. למה הוא קורס?

מה רשום בכתבה שאת הכותרת שלה קראת?

מה גורם לתנועה בדולר כלפי מעלה וכלפי מטה?

אמון המשקיעים המוסדיים במטבעות השונים של המדינות השונות וזה בא לידי ביטוי בהעברות כספים בין המדינות.

13. יחס חלוקה של -0.2% אומר שלחברה יש חוב של -20% על הון בעלי המניות, איך זה מסתדר מבחינה הגיונית? אז אין לה חוב בעצם? זה חיובי? אני מבולבל.

לא הבנתי.
יחס חלוקה לא קשור לחובות.
תחזור למשוואות: יחס = חילוק.
מה מחלקים במה במשוואת יחס החלוקה?

ניחוש: כנראה שהוא לא מרוויח על המבצע, הוא מרוויח מעצם היותי בסופר וזה לא המוצר היחיד שארכוש

קלעת בול.
כבר הגעת אליו, קנית את "העוף בשקל", לא תוסיף לעגלה עוד 10 מוצרים?
ואז מגיע התור בקופה באורך 40 דקות, אחרי 30 דקות ראית מוצר שאתה רוצה בעגלה של מי שעומד אחריך, לא תלך לקחת אחד גם לך?

אז ניקח עוד דוגמה: אני רוצה רק 2 ג׳ינסים שבדיוק נמצאים במבצע מאוד כדאי (ונניח שמחירם המקורי איננו עלה לפני המבצע+אני לא אחזור לעולם לחנות הזאת). כיצד זה מסתדר?

מחר מגיעים ג'ינסים גרסת מרץ 2024 ואף אחד לא ירצה לקנות את הג'ינסים גרסת ינואר 2024 והם ילכו לפח.
עדיף למכור בחצי מחיר מאשר לזרוק

מה אני בגדול אמור לראות?

גרף תנודתי.

אילו נתונים ממשבר 2008 ואף הקורונה יכולים לעודד אותי שהמניה הזאת יודעת לשמור על עצמה במשברים?

כלום בתכלס.
אם היא עדיין קיימת היום בלי לפגוע בדיבידנד זה אומר שהיא הצליחה ואת זה אתה לא תראה בגרף.

של המדינה הזאת, איך הדלק יקר בה, בוא נעבור לגרמניה״

אני לא מקשיב לאנשים כאלו...

ליה במחיר הדלק בישראל בהכרח תושפע מעליה במחיר המניה בבורסה? אשכרה יש לכל חומר טבעי מניה בבורסה?

קוראים לזה סחורות.
יש סחורה שנקראת "נפט גולמי" והיא נסחרת באמצעות חוזים עתידיים בבורסה לחוזים.
החברות שמייצרות את הדלקים רוכשים "נפט גולמי" באמצעות אותם חוזים ומהנפט הגולמי הן מייצרות את הדלק שאנחנו כציבור צורכים.
אם מחיר הנפט הגולמי עולה אז הייצרניות של הדלק ידרשו מחיר יותר גבוה על הדלק שהן מייצרות.


נ.ב.
יש עוד המון סחורות כגון:
* חיטה
* זהב
* כסף
* ניקל
* מיץ תפוזים מרוכז קפוא
ועוד דברים הזויים אחרים

17. משנה האם אני קונה מנית דיבידנד בnyse או בnasdaq?

אלו בורסות שונות שמאפשרות לך לרכוש חברות שונות.
הנסדק זו "בורסת הטכנולוגיה" ונסחרות בה חברות טכנולוגיות.
הבורסה בניו יורק היא כללית ונסחרות בה חברות מכל הסוגים.
לא באמת משנה באיזו בורסה אתה קונה, מה שמשנה זה איזו חברה אתה קונה

 

[לומד מהר כשמסבירים לאט]

1. נגיד שיש לי 2.54$ ביתרה בib, מחר יהיה לי 2.55$, מחרתיים יהיה לי 2.53$, למה זה קורה? שינויים שנובעים מ, ומדוע?
2. למה תיאורטית

ריבית של 4.89% לפני מס על יתרות מזומן

 

[19yoboy]

לא הבנתי.
אולי יש לך שקלים?

אם העברתי שקלים ועדיין לא המרתי אותם אבל הסכום מופיע לי בדולרים, זה קשור?
הלכתי לcash holdings, יש לי x ב$ וz ב₪.
-איך יש לי בכלל $ אם לא המרתי אף פעם..
בכל מקרה, עדיין יש תנודתיות של 0.01 לכאן או לשם..

ריבית של 4.89% לפני מס על יתרות מזומן

אני הבנתי שאזרחים ישראלים לא נהנים מריבית על מזומן.
בכל מקרה,
-איך ריבית יכולה להסביר שינויים של 0.01 לכאן או לשם?
-ריבית היא לא דבר קבוע?

אסור לה - רק לבנק המרכזי מותר.

אוקיי, אז נגיד שהבנק המרכזי מדפיס וקונה אגרות חוב של הממשלה וכך יש לה את הכסף לשלם את החובות שלה, זה תסריט ריאליסטי?
נגיד וביום בהיר 1 ישנו משבר, 70% מהאוכלוסיה התושבת מאבדת את העבודה שלה, אין תשלומי מיסים כי אין משכורות, על מה הממשלה יכולה להסתמך?

כשהדולר התחיל הוא היה צמוד לזהב

תודה על ההסבר, רק מה זה אומר שהדולר צמוד לזהב? רק עם דולר אפשר לקנות זהב?

בעקבות המחלמה באוקראינה והסנקציות האמריקאיות על רוסיה החל לפרוח מסחר בינלאומי גם במטבעות אחרים כמו היואן הסיני.

מה היה היחס בין המטבע הרוסי למטבע האמריקאי באותה תקופה? את הבחירה דווקא ביואן הסיני כבר אחקור בעצמי ..
אפשר דוגמה לסנקציה אחת שהטילה ארהב?

תחשוב על זה כמו קצב הגדילה של ה-CPI.
מאוד דומה ל-DGR עבור הדיבידנדים.

תודה רבה על ההקבלה!
-גם כאן נרצה שהcpi יהיה גדול יותר מהאינפלציה? או שווה לאינפלציה?
-אז אם הcpi הוא 3%, זה אומר 3% יותר מהפעם הקודמת.
-האם לcpi ישנה השפעה על הריבית?

קודם משתנים מחירי השוק ורק אחר כך מספרים לנו בכמה הם השתנו.

-אם הם השתנו לרעה, זה אומר שסביבת האינפלציה הייתה כמצופה?
-האם טוב לאזרח הפשוט שהcpi יורד? (אני שואל כי אני יודע שכפי שחשבתי שדפלציה זה דבר טוב, התוודיתי).

האם אתה חשוף לעלות הדולר ביחס לשקל או לעלות היורו ביחס לשקל?

אם יש לי שקלים ואני רוצה לשלם בדולרים אני חשוף לusd-nis,
אז אני משלם בדולר, הקופסה שלי בכלל מכילה אירו, קצת מובן לי.
הרבה מפחידים בקבוצות שהייתי שותף בהן שהצמדה למחירי הדולר בהקשר של קרן מחכה מדד זה דבר רע כי הדולר חשוף לשינויים רבים בכל עת לעומת מדד המחירים לצרכן (באותו הקשר של קרן מחכה) שזה דבר קבוע ובטוח.

הצמדה למדד המחירים לצרכן מבטיחה שהסכום המקורי שהושקע (הקרן) תחזור אל המשקיע בצורה בה הוא עדיין יוכל לרכוש את אותם הדברים שכלולים במדד המחירים לצרכן.
לעתים גם הריביות מוצמדות למדד המחירים לצרכן בצורה דומה.

איך אפשר להבטיח שהקרן תוחזר במלואה?
נגיד מדד הspx, איך הוא צמוד לcpi, איך מבטיחים לי שמדד כזה יחזיר לי את מה שהשקעתי (לפחות) ללא הגדרת זמן?
-אפשר שורה על ריבית שמוצמדת למדד המחירים?

בשביל ניהול חברה/מדינה/קהילה תקינה צריך יותר אנשים במעמד נמוך ופחות אנשים במעמד גבוה.

האם זה מקובל בכלל שלושת המדינויות הפיננסיות?

תשים לב שבשביל שהחברות יצליחו הלקוחות צריכים להמשיך ולקנות ואם הלקוחות לא קונים אז הגלגל נעצר.

וברגע שהוא נעצר: החברות נשארות עם הריבית הגבוהה ונאלצות להוריד מחירים? איך האינפלציה (החברה העלתה מחירים, אף אחד לא קונה) חוזרת ל-מה שהיא הייתה לפני ההעלאה?
-אגב,אינפלציה היא דבר שמקובל על כל החברות? אם מחר לחם דור יחליט להעלות מחירים, גם לחם שלומי יעלה בהתאם?

יחס חלוקה לא קשור לחובות.

סליחה, הכוונה הייתה ליחס חוב/הון של -20%, מה הוא מייצג מבחינה הגיונית.

אם היא עדיין קיימת היום בלי לפגוע בדיבידנד זה אומר שהיא הצליחה ואת זה אתה לא תראה בגרף.

בקיצור - רשימת האלופות..

יש סחורה שנקראת "נפט גולמי" והיא נסחרת באמצעות חוזים עתידיים בבורסה לחוזים.
החברות שמייצרות את הדלקים רוכשים "נפט גולמי" באמצעות אותם חוזים ומהנפט הגולמי הן מייצרות את הדלק שאנחנו כציבור צורכים.
אם מחיר הנפט הגולמי עולה אז הייצרניות של הדלק ידרשו מחיר יותר גבוה על הדלק שהן מייצרות.

-דלק זה לא נפט גולמי?
-אני אנסה להסביר במילים שלי כדי לראות אם הבנתי:
נפט גולמי (יוצא מנק׳ הנחה שזה לא דלק) נסחר בבורסה באמצעות חוזים עתידיים (חוזים עתידיים-תשלם לי ויש לך את הסחורה בתור חוזה, לא בידיים), החברות מדובאי שמייצרות את הדלק רוכשות נפט גולמי דרך החוזים העתידיים (אבל איך הן רוכשות באמצעות חוזים, הן צריכות את התכלס כדי ליצור דלק), מייצרות את הדלק והוא מגיע לישראל. אם מחיר הנפט הגולמי עולה, המחיר של הדלק עצמו יעלה. הבנתי?
-מחיר של דלק זה גלובלי? אני לא חושב.. מה משפיע על כך שמחיר דלק באסיה הוא x ובאירופה הוא y?
-איך המחיר של oil בבורסה שהוא נכון לעכשיו 76.44 קשור לנפט הגולמי/חוזים/דלק?, האם גם הוא מושפע מאינפלציה(או לפחות הנפט הגולמי)?.

תודה רבה רבה!

 

[לומד מהר כשמסבירים לאט]

ריבית היא לא דבר קבוע?

סליחה, חשבתי שהסכום רק גדל לאט.
ואין לי מושג מה ישראלים מקבלים בריבית. סורי

 

[daat99]

אם העברתי שקלים ועדיין לא המרתי אותם אבל הסכום מופיע לי בדולרים, זה קשור?

בהחלט.

-איך יש לי בכלל $ אם לא המרתי אף פעם..

או שכבר המרת בלי לשים לב או שמדובר על ייצוג דולרי של השקלים.

בכל מקרה, עדיין יש תנודתיות של 0.01 לכאן או לשם..

שערי המטבע מתנדנדים כל הזמן.

-ריבית היא לא דבר קבוע?

הריבית משתנה כל הזמן.

בכל מקרה מה שאתה מתאר לא קשור לריביות.

אוקיי, אז נגיד שהבנק המרכזי מדפיס וקונה אגרות חוב של הממשלה וכך יש לה את הכסף לשלם את החובות שלה, זה תסריט ריאליסטי?

זה בדיוק מה שקורה כל הזמן.
אם עדיין לא שיננת בע"פ אז אני ממליץ לשנן את הסרטון הזה כמה פעמים:

נגיד וביום בהיר 1 ישנו משבר, 70% מהאוכלוסיה התושבת מאבדת את העבודה שלה, אין תשלומי מיסים כי אין משכורות,

כמו משבר 1929?

על מה הממשלה יכולה להסתמך?

המעט עסקים שכן מתפקדים ומשלמים מסים.
הגדלת הגירעון המדיני.
הדפסות מזומן בלתי פוסקות ע"י הבנקים המרכזיים.

תודה על ההסבר, רק מה זה אומר שהדולר צמוד לזהב? רק עם דולר אפשר לקנות זהב?

זה אומר שאם היה לך X זהב אז ידעת בוודאות שאתה יכול לקבל Y דולרים.
מצד שני זה גם אמר שאם היה לך Y דולרים אז ידעת בוודאות שאתה יכול לקבל X זהב.
ה-X וה-Y לא היו משתנים בכלל בלי קשר לתנאי השוק.

מה היה היחס בין המטבע הרוסי למטבע האמריקאי באותה תקופה?

אתה יכול לבדוק גרף שערי מטבע היסטורי בין הרובל הרוסי לדולר האמריקאי
בינואר 2020 היית צריך 60 רובל בשביל לקנות דולר.
היום אתה צריך 90 רובל בשביל לקנות דולר.

אפשר דוגמה לסנקציה אחת שהטילה ארהב?

עיקול חשבונות בנק של בכירים רוסיים כמו שהם עשו לארבעת המתנחלים השבוע.
מניעת הגישה של המערכת הבנקאית הרוסית למערכת העברות הכספים הבינלאומית.

-גם כאן נרצה שהcpi יהיה גדול יותר מהאינפלציה? או שווה לאינפלציה?

CPI זה "מחיר המוצרים".
אינפלציה זה "שינוי במחיר המוצרים".
אין ביניהם יחסיות.

זה כמו דיבידנד לעומת DGR.

-אז אם הcpi הוא 3%, זה אומר 3% יותר מהפעם הקודמת.

CPI לא נמדד באחוזים אלא במטבע המקומי (דולר/שקל/רובל/יואן וכו').
האינפלציה (השינוי של ה-CPI) נמדדת באחוזים והיא מתקבלת ע"י חלוקה CPI של תאריך אחד ב-CPI של תאריך אחר.

למשל אם בינואר ה-CPI היה 100 שח ובאפריל הוא היה 102 שח אז האינפלציה בין ינואר לאפריל היא 102 חלקי 100 שזה 1.02 וזה מייצג גדילה של 2% (100% קרן + 2% גדילה = 1.02).

-אז אם הcpi הוא 3%, זה אומר 3% יותר מהפעם הקודמת.
-האם לcpi ישנה השפעה על הריבית?

ל-CPI בפני עצמו אין השפעה.
השינוי ב-CPI לעומת זאת (קרי: האינפלציה) משפיעה על מקבלי ההחלטות בבואם לקבל החלטה אם הם רוצים לשנות את הריבית.

אם הם השתנו לרעה, זה אומר שסביבת האינפלציה הייתה כמצופה?

אין קשר לצפי.
אם הם השתנו בצורה שבה ה-CPI החדש יותר גדול מה-CPI הקודם אז הייתה אינפלציה.
אם הם השתנו בצורה שבה ה-CPI החדש יותר קטן מה-CPI הקודם אז הייתה דיפלציה.

האם טוב לאזרח הפשוט שהcpi יורד? (אני שואל כי אני יודע שכפי שחשבתי שדפלציה זה דבר טוב, התוודיתי).

CPI יורד זה בדיוק דיפלציה אז ענית לעצמך

אם יש לי שקלים ואני רוצה לשלם בדולרים אני חשוף לusd-nis,

טעות נפוצה.

נניח ויש קופסה שבה יש 100 יורו.
נניח ושער השקל/יורו הוא נשאר יציב על 4 שח לכל יורו בלי קשר למה קורה עם הדולר.

מקרה ראשון: כל דולר עולה 2 שקלים.
כמה עולה לקנות 100 יורו בדולרים?
כמה עולה לקנות 100 יורו בשקלים?
כמה עולה הקופסה שמכילה 100 יורו בשקלים?

מקרה שני: כל דולר עולה 8 שקלים.
כמה עולה לקנות 100 יורו בדולרים?
כמה עולה לקנות 100 יורו בשקלים?
כמה עולה הקופסה שמכילה 100 יורו בשקלים?

הרבה מפחידים בקבוצות שהייתי שותף בהן שהצמדה למחירי הדולר בהקשר של קרן מחכה מדד זה דבר רע כי הדולר חשוף לשינויים רבים בכל עת לעומת מדד המחירים לצרכן (באותו הקשר של קרן מחכה) שזה דבר קבוע ובטוח.

אין קשר בין השניים.
מדד המחירים לצרכן זה לא "משהו בטוח" אלא מייצג את השינוי בעלות המחיה.
השינוי בעלות המחיה כלל בתוכו את שינויי המטבעות של החודש הקודם עוד לפני שהלמ"ס אספו את המספרים.

תזכור:
חברה א' רוכשת חומרי גלם ממדינה זרה ומגלמת במחירם את עלות העבודה במדינת המקור.
חברה ב' רוכשת את חומרי הגלם מחברה א' ומגלמת במחירו את עלות הייצור של המוצר הסופי, עלות העובדים במדינה של חברה ב' ובנוסף את העלות שכללה חברה א'.
חברה ג' מייבאת את המוצר שייצרה חברה ב' ומגלמת במחירו את כל העלויות שגילמה חברה ב' ובנוסף את עלות הייבוא וכוח האדם הקשור לכך במדינת הייצור ובמדינת היעד.
חברה ד' מוכרת את התוצר שחברה ג' ייבאה לצרכן ומגלמת במחירו את כל מה שגילמה חברה ג' ובנוסף את עלות השכירות של החנות שבו המוצר נרכש ואת עלות העובדים שתלויה במטבע של מדינת היעד.

כל החברות הללו רוכשות, עובדות ומוכרות במטבעות שונים ומשונים וההשפעה של כל המטבעות כבר מגולמת בעלות המוצר הסופי עוד לפני שהוא נמכר בפועל לצרכן (וזה קורה לפני שהלמ"ס בדק מה מחירו בשביל לדווח על מדד המחירים לצרכן החדש).

איך אפשר להבטיח שהקרן תוחזר במלואה?

מישהו מסתכן.

נגיד מדד הspx, איך הוא צמוד לcpi,

אין קשר בין השניים.
ה-SPX זה מדד ה-SP500 שמייצג את מחירי המניות שכלולות במדד.
ה-CPI זה עלות הצריכה למחיה של הציבור והציבור לא "צורך מניות למחיה".
שמעת פעם מישהו אומר "אכלתי היום מניות של DCI, טיגנתי אותם עם פפריקה מתוקה, היה טעים"...?

, איך מבטיחים לי שמדד כזה יחזיר לי את מה שהשקעתי (לפחות) ללא הגדרת זמן?

אף אחד לא מבטיח דבר שכזה - אלא אם כן מדובר בהונאה.

-אפשר שורה על ריבית שמוצמדת למדד המחירים?

הבנק מנסה לעודד אנשים לנעול את כספם אצלו אז הוא מבטיח לשלם להם ריבית נמוכה מהריבית במשק ובתמורה מתחייב להצמיד את הקרן והריבית לשינויים במדד המחירים לצרכן.
אם השינויים יהיו גדולים מדי אז לבנק יהיו הפסדים והוא עלול לפשוט את הרגל.
אם השינויים יהיו קטנים מהמצופה אז הבנק הרוויח יותר.
אם השינויים הם כמו שהבנק ציפה מראש אז אין בעיה כי הוא מראש התחייב לשלם ריבית מופחתת אז הוא מרוויח בדיוק את מה שהוא תכנן.

האם זה מקובל בכלל שלושת המדינויות הפיננסיות?

לא הבנתי את השאלה.

וברגע שהוא נעצר: החברות נשארות עם הריבית הגבוהה ונאלצות להוריד מחירים?

או להוריד מחירים או לנסות להתייעל בדרכים אחרות כגון פיטורים המוניים.

איך האינפלציה (החברה העלתה מחירים, אף אחד לא קונה) חוזרת ל-מה שהיא הייתה לפני ההעלאה?

החברה מורידה את המחיר ואז הלמ"ס בודק מה המחיר בסופר ומגלה שהוא חזר למה שהוא היה אז הוא מפרסם חודש אחר כך שמדד המחירים לצרכן נמצא במחיר הקודם שלו - לזה קוראים דיפלציה.

-אגב,אינפלציה היא דבר שמקובל על כל החברות?

אינפלציה זו תוצאה של פעולה חשבונות - כמו תשואת דיבידנד.
היא נגרמת בגלל שהחברות העלו את המחיר אבל האינפלציה לא מניעה אותן.

אם מחר לחם דור יחליט להעלות מחירים, גם לחם שלומי יעלה בהתאם?

טכנית זה לא חוקי כי זה נקרא "תיאום מחירים" אבל זה קורה באופן תדיר.

הכוונה הייתה ליחס חוב/הון של -20%, מה הוא מייצג מבחינה הגיונית.

שום דבר.
אל תחפש היגיון איפה שאין

-דלק זה לא נפט גולמי?

לא.
דלק זה נפט גולמי שעבר תהליך עיבוד

חוזים עתידיים-תשלם לי ויש לך את הסחורה בתור חוזה, לא בידיים),

חוזים עתידיים:
תתחייב לקנות ממני היום ובעוד "חודש" (בתאריך הרלוונטי לחוזה) אני אשלח לך כמה טונות של "סחורה" (נפט גולמי, חיטה וכו') שאתה חייב לקבל פיזית ולאחסן איך שבא לך.

החברות מדובאי שמייצרות את הדלק רוכשות נפט גולמי דרך החוזים העתידיים (אבל איך הן רוכשות באמצעות חוזים, הן צריכות את התכלס כדי ליצור דלק),

החברות ששואבות את הנפט הגולמי מהאדמה מוכרות את החוזים וכשהחוזה פוקע הן מספקות את הנפט הגולמי עצמו לכתובת שמי שרכש את החוזה מספק להן.
(*אני לא יודע מי משלם על השינוע בפועל, הרוכש או המוכר).

מייצרות את הדלק והוא מגיע לישראל. אם מחיר הנפט הגולמי עולה, המחיר של הדלק עצמו יעלה. הבנתי?

כן, אחרי שתבין שכשהחוזה פוקע ישנו תהליך של הספקת כמה טונות של סחורה בהתאם לחוזה.

מחיר של דלק זה גלובלי? אני לא חושב..

ברמה מסויימת כן, אבל יש פערי מטבעות בין מדינות ועלויות ספציפיות לכל מדינה (כמו עלות תחנת דלק ומיסוי) שמשנות את המחירים גם כן.

מה משפיע על כך שמחיר דלק באסיה הוא x ובאירופה הוא y?

המשפיע המרכזי הוא מיסוי שונה בתוך המדינות.

איך המחיר של oil בבורסה שהוא נכון לעכשיו 76.44 קשור לנפט הגולמי/חוזים/דלק?,

אין קשר בין שמן לנפט.
המחיר של השמן הגולמי (החוזה של השמן בבורסה) משפיע על מחירי השמן לבישול או על השמן לנרות בחנוכה (עבור חנוכיות שמן במקום נרות).

האם גם הוא מושפע מאינפלציה(או לפחות הנפט הגולמי)?.

אינפלציה זו תוצאה של פעולה חשבונית.
היא לא "גורם משפיע".

 

[19yoboy]

דירוג הורדת האשראי:
קראתי שהתכוננו אליו עוד מלפני המלחמה (מדוע התכוננו אליו, איך התכוננו אליו).

ישראל הורדה בדירוג האשראי והמטבע מa1 לa2 לפי דירוג מוריס, האם זה אומר ש:
-ההלוואות החוץ מדיניות (בין ממשלת ישראל לגרמניה לדוגמה) יהיו מלוות בריבית גבוהה יותר כי הדירוג מראה שישראל פחות ראויה לאשראי).
-מה זה אומר על הלוואות בתוך המדינה? (מחר אני רוצה לפתוח פלאפל, האם הריבית שאקבל תהיה גבוהה יותר מזו שלפני הדירוג)
-המטבע השקלי יחלש בהשוואה אל הדולר ויקנה לנו פחות, שזה אומר שמוצרים יעלו יותר בסופר מפני שיצרניות המזון ישלמו יותר עם שקלים עבור אותה סחורה.

-מה לגבי הריבית? האינפלציה?
-יש השפעות נוספות לטווח הקצר והארוך?
-איך אתם הולכים לפעול במידה וגופים נוספים יורידו את דירוג האשראי של המדינה?
-האם זה אומר דבר נוסף?

 

[daat99]

קראתי שהתכוננו אליו עוד מלפני המלחמה (מדוע התכוננו אליו, איך התכוננו אליו).

אנשים מנסים לנבא את העתיד אז הם מוכרים/קונים נכסים שונים כאילו העתיד כבר קרה.

-ההלוואות החוץ מדיניות (בין ממשלת ישראל לגרמניה לדוגמה) יהיו מלוות בריבית גבוהה יותר כי הדירוג מראה שישראל פחות ראויה לאשראי).

נכון.

מה זה אומר על הלוואות בתוך המדינה

אותו הדבר.
אנשים יאמינו יותר בהלוואות ממדינות אחרות ביחס להלוואות מישראל ביחס ללפני שבוע.

(מחר אני רוצה לפתוח פלאפל, האם הריבית שאקבל תהיה גבוהה יותר מזו שלפני הדירוג)

לא בהכרח - תלוי מי יתן לך את הכסף ומה הוא יחשוב עליך כאינדיבידואל.

מה לגבי הריבית?

בנק ישראל יחליט.

האינפלציה?

אינפלציה זו תוצאה של פעולה חשבונאית.

-יש השפעות נוספות לטווח הקצר והארוך?

פחות אמון בכלכלה הישראלית ברחבי העולם מאשר לפני שבוע.

-איך אתם הולכים לפעול במידה וגופים נוספים יורידו את דירוג האשראי של המדינה?

כמו שפעלתי לפני שבוע.

-האם זה אומר דבר נוסף?

כן.
האתרים הפיננסיים ירוויחו הרבה מאוד כסף מפרסומות בשבוע/שבועיים הקרובים כשהם יפרסמו המון כתבות בנושא

 

[19yoboy]

אנשים מנסים לנבא את העתיד אז הם מוכרים/קונים נכסים שונים כאילו העתיד כבר קרה.

אני יותר התכוונתי לכך שהמדינה התכוננה לדירוג הזה. איך בדיוק?

אנשים יאמינו יותר בהלוואות ממדינות אחרות ביחס להלוואות מישראל ביחס ללפני שבוע.

אני בתור אזרח ישראלי יכול לבקש הלוואה מבנק באנגליה? או שאתה מדבר על כך שממשלות יקנו אגחים של מדינות שהן לא ישראל.
אגב, מי מנפיק אגח? משרד האוצר?

אינפלציה זו תוצאה של פעולה חשבונאית.

מה הפעולה?

תודה!

 

[מומו]

האתרים הפיננסיים ירוויחו הרבה מאוד כסף מפרסומות בשבוע/שבועיים הקרובים כשהם יפרסמו המון כתבות בנושא

אהבתי את התשובה הכ"כ נכונה

אני בתור אזרח ישראלי יכול לבקש הלוואה מבנק באנגליה?

לא בטוח שאתה יכול בצורה ישירה מבנק, אבל דרך ברוקר או בתי ההשקעות אתה יכול לקנות יורו או לירה שטרלינג.
באינטראקטיב ספציפית אם יש לך חשבון Margin ניתן להיכנס למינוס במטבע זר וכך בצורה עקיפה קיבלת הלוואה באותו מטבע.
כמובן שעל ההלוואה תצטרך לשלם ריבית (משתנה) לפי התנאים של אינטראקטיב שמפורסמים באתר שלהם

מה הפעולה?

נוסחה חשבונאית כפי ש@daat99 הסביר בצורה מעולה כאן:

האינפלציה (השינוי של ה-CPI) נמדדת באחוזים והיא מתקבלת ע"י חלוקה CPI של תאריך אחד ב-CPI של תאריך אחר.

למשל אם בינואר ה-CPI היה 100 שח ובאפריל הוא היה 102 שח אז האינפלציה בין ינואר לאפריל היא 102 חלקי 100 שזה 1.02 וזה מייצג גדילה של 2% (100% קרן + 2% גדילה = 1.02).

 

[daat99]

אני יותר התכוונתי לכך שהמדינה התכוננה לדירוג הזה. איך בדיוק?

אין דבר כזה "המדינה" - יש רק אנשים שהם בעלי תפקידים במדינה:

אנשים מנסים לנבא את העתיד אז הם מוכרים/קונים נכסים שונים כאילו העתיד כבר קרה.

בגדול זו אמרה די חסרת משמעות.

אני בתור אזרח ישראלי יכול לבקש הלוואה מבנק באנגליה?

בוודאי.
אם הבנק יסכים לתת לך או לא זה כבר תלוי בבנק.

אתה גם יכול לתת הלוואה לבנק באנגליה (קוראים לזה לקנות ממנו אג"ח).

אתה מדבר על כך שממשלות יקנו אגחים של מדינות שהן לא ישראל.

גם ממשלות.
גם מוסדיים.
גם חברות.
גם אנשים פרטיים.

מי מנפיק אגח? משרד האוצר?

כן.

מה הפעולה?

חלוקה של ה-CPI שנמדד בחודש X מול ה-CPI שנמדד בחודש Y.

תוצאה של 1.00 מייצגת 100% = אין שינוי.
תוצאה גדולה מ-1.00 מייצגת אינפלציה שמתקבלת אחרי שמחסירים את הקרן (כמה נשאר אחרי שמחסירים 100%=1.00).
תוצאה קטנה מ-1.00 מייצגת דיפלציה שמתקבלת אחרי שמשלימים אותה לקרן (כמה חסר בשביל להגיע ל-100%=1.00).

לא בטוח שאתה יכול בצורה ישירה מבנק,

בוודאי שהוא יכול לבקש.
בין לבקש לבין לקבל כמובן שישנו פער עצום

אתה יכול לקנות יורו או לירה שטרלינג.

זה הימור מט"ח ולא קשור לדירוג אשראי שמשפיע על הריבית.

 

[19yoboy]

(קוראים לזה לקנות ממנו אג"ח).

תודה רבה על הידע, דברים מתחילים להתחבר. האמת שאף פעם לא התעניינתי באגחים מפני שזה תמיד נשמע החלק המשעמם בהשקעות, אשמח לשאול מספר שאלות.
אז אגח מונפק עי משרד האוצר ומשמעותו: תלווה לי את מחיר האגח (כדי שאני אוכל להשתמש בכסף שלך למען מטרות ציבוריות ועוד) ואני אחזיר לך ריבית נמוכה על המחיר שאתה משלם.
-מהיכן משרד האוצר מסוגל להחזיר את הריבית הזו?
-האם ההשקעה הזו נחשבת בטוחה? (האם זה תלוי באיתנות האוצר של המדינה)
-המון אגחים הונפקו במשבר 2008, אם הממשלה הייתה קורסת הקונים שלהם היו?..

חלוקה של ה-CPI שנמדד בחודש X מול ה-CPI שנמדד בחודש Y.

נוסחה חשבונאית כפי ש@daat99 הסביר בצורה מעולה כאן:

אמרנו שהcpi מתעדכן לפי האינפלציה, אז בהכרח הנוסחה שלו היא זו שתספר לי מה קצב האינפלציה?
-האם זו הדרך המקובלת ולפיה הבנק המרכזי עובד?
-האם האינפלציה נמדדת בכל חודש (תקופת זמן קבועה)?
-אם לדוגמא בינואר האינפלציה עמדה על 2.3%, בפברואר 2.7%, במרץ 1.9%, אפשר להגיד שבין ינואר לפב׳ הייתה אינפלציה, בין פב׳ למרץ הייתה דפלציה?.
כלומר, האם הלופ הזה לאורך שלושת החודשים כולל את שני המושגים ואף רפלציה שעליה למדתי מצפיה חוזרת בסרטון של ריי דליו על המכונה הכלכלית שדעת המליץ, בהחלט סרטון שעושה סדר.

 

[daat99]

אז אגח מונפק עי משרד האוצר ומשמעותו: תלווה לי את מחיר האגח (כדי שאני אוכל להשתמש בכסף שלך למען מטרות ציבוריות ועוד) ואני אחזיר לך ריבית נמוכה על המחיר שאתה משלם.

לא בהכרח נמוכה - תלוי מדינה ותקופה.

-מהיכן משרד האוצר מסוגל להחזיר את הריבית הזו?

מסים ואג"חים חדשים.

-האם ההשקעה הזו נחשבת בטוחה? (האם זה תלוי באיתנות האוצר של המדינה)

עד כדי רמת הביטחון שניתן לקבל מ-"המדינה הבטיחה".

-המון אגחים הונפקו במשבר 2008, אם הממשלה הייתה קורסת הקונים שלהם היו?..

מפסידים את הכסף.
בדיוק כמו שאם אתה תלווה כסף לחבר ואז הוא לא יחזיר.

אמרנו שהcpi מתעדכן לפי האינפלציה

הפוך.
האינפלציה זה תוצאה של פעולה מתמטית על נתוני ה-CPI מתקופות שונות.

האם זו הדרך המקובלת ולפיה הבנק המרכזי עובד?

אין קשר ישיר בין הבנק המרכזי, ה-CPI והאינפלציה.

ה-CPI זה "מדד הצריכה" והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחליטה מה הוא כולל.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גם בודקת בכל חודש מה עלות של המוצרים שהיא הכניסה למדד ואז היא מפרסמת את התוצאה - ה-CPI העדכני.

האינפלציה מתקבלת כשסתם אדם כמוני/כמוך לוקח שני נתונים שהלמ"ס פרסמו על ה-CPI מתקופות שונות ומחלק ביניהם לפי הנוסחה.

-האם האינפלציה נמדדת בכל חודש (תקופת זמן קבועה)?

האינפלציה נמדדת בכל פעם שמישהו כמונו לוקח מחשבון ומחלק שני מספרים של CPI מתקופות שונות.

-אם לדוגמא בינואר האינפלציה עמדה על 2.3%, בפברואר 2.7%, במרץ 1.9%, אפשר להגיד שבין ינואר לפב׳ הייתה אינפלציה

כן.

בין פב׳ למרץ הייתה דפלציה?.

לא.
דיפלציה מייצגת תוצאה שהיא קטנה מ-1 כשמחלקים את ה-CPI מסוף התקופה ב-CPI מתחילת התקופה.
לפי הנתונים שלך ה-CPI בהתחלה היה X (לא סיפרת כמה).
בסוף ינואר ה-CPI היה 1.023X (אינפלציה של 2.3%).
בסוף פברואר ה-CPI היה 1.027*1.023*X (אינפלציה של 2.7% אחרי אינפלציה של 2.3%).
בסוף מרץ ה-CPI היה 1.019*1.027*1.023*X (אינפלציה של 1.9% אחרי אינפלציה של 2.7% אחרי אינפלציה של 2.3%).

בכל המקרים ה-CPI של סוף התקופה היה גדול מה-CPI של תחילת התקופה ולכן בכולם הייתה אינפלציה.

 

[19yoboy]

דיפלציה מייצגת תוצאה שהיא קטנה מ-1 כשמחלקים את ה-CPI מסוף התקופה ב-CPI מתחילת התקופה.

תודה, אכן לא שמתי לב לכך ועכשיו ברור שהיה בחודשים האלו אינפלציה בלבד.

לפי הנתונים שלך ה-CPI בהתחלה היה X (לא סיפרת כמה).

למה אני צריך X? זה משנה אם אני לא אתן את הX הזה? (אני כן מבין את הצורך בו)
אני מנסה להגיד שאפשרי להבין גם בלעדיו, לא?

בסוף פברואר ה-CPI היה 1.027*1.023*X (אינפלציה של 2.7% אחרי אינפלציה של 2.3%).

למה פשוט לא לעשות X*1.027 ולדלג על ההכפלה של 1.023*X? (אני מבין חלקית, שואל בשביל הבנה טובה יותר)
כנ"ל גם להכפלה ב1.019*X.

החברות ששואבות את הנפט הגולמי מהאדמה מוכרות את החוזים וכשהחוזה פוקע הן מספקות את הנפט הגולמי עצמו לכתובת שמי שרכש את החוזה מספק להן.

-למה להן להשתמש בחוזה עתידי? יכול להיות שיש בעיה לספק כמות כזו מהיום להיום וזו הסיבה?
-אשמח לדעת מה הסימון של הנפט הגולמי בבורסה.
-אם המוסדיים ירכשו המון מניות של נפט גולמי מחיר המניה יעלה, כיצד זה ישפיע על מחירי הדלק בעולם?
-האם כאשר אני כאזרח פשוט קונה מניית דלק(חוזה עתידי כפי שהבנתי), אני בעלים של? אני אמור להחזיק בX ליטרים ולקבל אותם עוד חודש?

ובנוסף, אשמח להסבר ברשותך על חוזה עתידי בהקשר של קרן מחקה מדד, לדוגמה INVESCO אם שמעת (קרן אירית סינטטית).

 

[daat99]

למה אני צריך X?

אינפלציה זו תוצאה של פעולת חילוק שבה מחלקים שני מספרים.
בלי לדעת מה שני המספרים (או יחס מתמטי ביניהם) איך אפשר לגלות מה התוצאה?

לצורך הדוגמא:
אני לא מספר לך מה הייתה העלות של סל צריכה (בינואר (ה-CPI של ינואר) אבל אני כן מספר לך שהעלות של סל הצריכה (ה-CPI) בפברואר הייתה 78 שח.
מה הייתה האינפלציה בין ינואר לפברואר?
באיזה מספר אתה מחלק את 78 בשביל לקבל את האינפלציה?

אני מנסה להגיד שאפשרי להבין גם בלעדיו, לא?

בשביל להבין מה קרה עם משוואה שיש בה שלושה נעלמים אנחנו צריכים לפחות 2.

למה פשוט לא לעשות X*1.027 ולדלג על ההכפלה של 1.023*X? (אני מבין חלקית, שואל בשביל הבנה טובה יותר)

זה מודד את האינפלציה בין תחילת פברואר לתחילת מרץ ומתעלם מהאינפלציה של ינואר.
אני רציתי לחשב את אינפלציה מתחילת ינואר.

כנ"ל גם להכפלה ב1.019*X.

כנ"ל - מה מחשבים.
אינפלציה של חודש בודד או אינפלציה מתחילת השנה.

למה להן להשתמש בחוזה עתידי?

קיבוע מחיר מראש.
כשהחברה מוכרת חוזה עתידי בינואר היא כבר יודעת כמה היא תקבל בסוף מרץ.
עם המידע הזה החברה יכולה להחליט אם היא רוצה להעסיק עוד עובדים או אולי לפטר עובדים.

-אשמח לדעת מה הסימון של הנפט הגולמי בבורסה.

CL בבורסה לחוזים (לא בבורסה לניירות ערך - שם CL זה קולגייט).

אם המוסדיים ירכשו המון מניות של נפט גולמי

נפט גולמי זו לא חברה אלא סחורה.
לסחורות אין מניות אלא רק חוזים ואופציות.
לחברות יכולות להיות גם מניות, גם חוזים וגם אופציות.

מחיר המניה יעלה

מחיר החוזה יעלה.

כיצד זה ישפיע על מחירי הדלק בעולם?

יצרניות הדלק יצטרכו לשלם יותר על הנפט הגולמי ואת התשלום הזה ינסו לגלגל אל ספקי וצרכני הדלק.

האם כאשר אני כאזרח פשוט קונה מניית דלק

יש חברה ישראלית בשם "דלק" ואם אתה קונה מניות שלה אז אתה הבעלים של החברה - אין קשר לחוזה העתידי על הסחורות.

אם אתה קונה חוזה עתידי של הסחורה "נפט גולמי" אז כשהחוזה יפקע אתה תצטרך לספק פרטי יעד שבו תקבל לידיך את הנפט הגולמי עצמו בצורה פיזית (תשים לב שמדובר בטונות של סחורה, לא בליטרים/קילוגרמים).

, אשמח להסבר ברשותך על חוזה עתידי בהקשר של קרן מחקה מדד

יש חוזים עתידיים על המדד עצמו שבו המוכר והקונה מתחייבים לבצע עסקה עתידית במחיר השוק העתידי בתמורה לפרמיה בהווה.

בקרן של אינווסקו יש חוזה החלף וזה טיפה יותר מסובך.

חוזה החלף נועד לנסות ולהבטיח שהקרן של אינווסקו תקבל תוצאה שקרובה למדד.
אם הקרן תקבל תוצאה טובה יותר אז הקרן תצטרך לשלם לצד השני.
אם הקרן תקבל תוצאה פחותה אז הקרן תקבל מהצד השני השלמה (עד תקרה מסויימת).

אותו המנגנון קיים גם עם האיזון האקטוארי בכמה מהגופים הפנסיוניים בישראל מול גוף מבטח חיצוני.

 

[19yoboy]

ה-CPI זה עלות הצריכה למחיה של הציבור והציבור לא "צורך מניות למחיה".

מדוע אנשים בציפייה לנתון הזה כל כך? על מה הוא מסוגל להשפיע, במיוחד בהקשר של שוק ההון?

 

[daat99]

מדוע אנשים בציפייה לנתון הזה כל כך?

אני לא מכיר אפילו אדם אחד שהוא "בציפייה לנתון הזה".

על מה הוא מסוגל להשפיע

הבנק המרכזי מתייחס אליו בהחלטותיו על הריבית.
המשכנתאות של אנשים צוברות חובות חדשים כך שלאנשים יותר קשה להחזיר אותן והם צריכים יותר כסף בשביל לשלם על משכנתא שהם לקחו לפני 20 שנה.

נ.ב.
אם אתה רוצה להטמיע סרטונים אז במקום להדביק את הקישור יש כפתור "הוסף מדיה" שבו מדביקים את הקישור והוא מטמיע את הסרטון בצורה יפה.

נ.ב.ב.
תזהר מאוד מיוטיוברים שמתבססים על מסחר אקטיבי.
עיקר "ההצלחה" שלהם היא למכור לאחרים שהם מצליחים גם אם הם מפסידים.
אין לי כוונה לבזבז עוד שעה מחיי על סרטון של יוטיובר שכזה...

 

[19yoboy]

לאחרונה נחשפתי לדעה לפיה BUYBACK זה הדבר הכי טוב שחברה יכולה לעשות לעצמה.

אשמח אם מישהו יוכל לעשות לי קצת סדר בנושא של BUYBACK, אסביר בפשטות כדי להראות מה אני מבין:
-אני יודע שהוא מתרחש רק כאשר יש לחברה מזומנים פנויים (אגב, המושג מזומנים, מתייחס לFCF/CASH?).
-במקום לחלק את המזומנים הפנויים האלו בתור דיבידנד, החברה קונה את המניות שלה (בשביל לחלק אותן לעובדים, אפילו לטריידים עם חברות אחרות, איזו עוד סיבות?) וככה משאירה לציבור הרחב פחות מניות זמינות לרכישה (האם הדבר בהכרח רע? זה יעלה את הביקוש לא?).
-אגב, גם המוסדיים משאירים פחות מניות לרכישה לציבור, מה ההבדל?
-האם הקניה המחודשת תתרחש רק שהמניה בשיא שלה? (אני חושב שלא), לדעתי היא תתרחש כאשר יש לחברה מזומנים פנויים וללא קשר למצב מחיר המניה. נכון?
-דובר כאן על כך שבמקרה ומחיר המניה צונח באחוזים דו ספרתיים החברה תאלץ למכור (האם היא בהכרח תמכור בעת משבר?) את המניות שרכשה אבל תקבל פחות כסף כי היא תמכור יותר מניות בפחות כסף.
-אבל מה קורה אם המניה ממשיכה לעלות ולא צונחת, החברה מאושרת? ומה איתי, המשקיע הקטן(חוץ מזה שאני נותר ללא דיבידנד, איך זה משפיע עלי)?
-נגיד והיה משבר, החברה מכרה את כל המניות שרכשה וככה המצב חוזר לקדמותו? כלומר שוב, המניות יעלו חזרה ואז כלל המניות יהיו זמינות לציבור? ככה הפסדנו את הדיבידנד מהחברה?
-הקשר הBUYBACK בקרנות מחקות מדד: כל חברה שתחלק דיבידנד, הוא יקנה עם עצמו עוד מהחברה וככה הקרן הצוברת עובדת? אז היא (צוברת) עדיפה על מחלקת כי אנשים שמקבלים כסף מקרן מחלקת הולכים לקנות איתו בגדי מותגים ופריטים חסרי ערך?
-מה אני מפספס בתהליך?
-למה אנשים חושבים שזה דבר טוב?

תודה!

 

[daat99]

לאחרונה נחשפתי לדעה לפיה BUYBACK זה הדבר הכי טוב שחברה יכולה לעשות לעצמה.

היה לנו דו-שיח מאוד ארוך על רכישות עצמיות ומדוע זה רע.
במהלך השיח אתה אפילו הגעת לתובנה שזה כל כך רע שאתה בעצמך שאלת "למה שמישהו ירצה זאת" ואז הפניתי אותך לאחת התגובות הראשונות שלך שבהן אתה הצגת זאת באור חיובי

גם המוסדיים משאירים פחות מניות לרכישה לציבור, מה ההבדל?

המוסדיים לא משפיעים על ההון של החברה כשהם קונים ומוכרים מניות.
החברה רוכשת את המניות כשהמחיר גבוה ומוכרת אותן מחדש כשהמחיר נמוך וזה מוחק את ההון של החברה.
למה שתרצה שחברה שאתה מחזיק תקנה מניה במחיר 100 ושנה אחר כך תמכור את אותה המניה בדיוק ב-50 במקום פשוט לשמור את ה-100 או לתת אותו לך?

אבל מה קורה אם המניה ממשיכה לעלות ולא צונחת, החברה מאושרת? ומה איתי, המשקיע הקטן(חוץ מזה שאני נותר ללא דיבידנד, איך זה משפיע עלי)?

אני מעדיף לקבל את הדיבידנד ולהחליט אם אני רוצה לקנות שוב מניות של אותה החברה.

תחשוב על זה כך:
בנובמבר 2016 רכשתי בתיק דיבידעת מניות של חברת VFC.
מאז החברה התפצלה לשתי חברות (VFC ו-KTB) כך ש-VFC של היום זו לא אותה VFC שאני רכשתי.
בנוסף החברה פגעה בדיבידנד שהיא חילקה שלוש פעמים! (פעם אחת ב-2019 במקביל להתפצלות של KTB ועוד פעמיים ב-2023).
אם החברה תנקוט בגישת רכישה עצמית היא מכריחה אותך לקנות עוד מניות של VFC של היום (שהיא שונה מ-VFC שאתה בחרת לרכוש) אחרי שהיא כבר פגעה בדיבידנדים ולא תענה על הסינון שלנו לפחות ב-25 השנים הבאות.

למה שתרצה דבר שכזה?

אם החברה תשאר טובה אז היא תעלה בסינון ותרכש שוב באמצעות הדיבידנדים.
אם היא לא עולה בסינון אז למה שנרצה שהדירקטוריון יכריח אותנו לרכוש אותה בכל זאת?

הקשר הBUYBACK בקרנות מחקות מדד: כל חברה שתחלק דיבידנד, הוא יקנה עם עצמו עוד מהחברה וככה הקרן הצוברת עובדת? אז היא (צוברת) עדיפה על מחלקת כי אנשים שמקבלים כסף מקרן מחלקת הולכים לקנות איתו בגדי מותגים ופריטים חסרי ערך?

קרן השקעות (בין אם מחקה מדד או לא) זה בסך הכל שם מכובס ל-"חשבון בנק שאתה בעלים חלקי שלו".
אין כאן חברה יצרנית שמתייעלת ומחירה נע בתנודתיות חסרת קשר ישיר לכמות המזומן שברשותה והרווחים שאולי היא בכלל לא מייצרת.

כשמדובר בחשבון בנק אז בקרן צוברת שמוחזקת בחשבון חייב במס ומשקיעה בנכסים אמריקאים אז ישנו מיסוי דיבידנדים כפול - גם מס דיבידנדים במקור וגם מס רווחי הון על יתרת הדיבידנד במימוש.
החיסרון הזה הוא מאוד משמעותי מבחינה פיננסית.

אז היא (צוברת) עדיפה על מחלקת כי אנשים שמקבלים כסף מקרן מחלקת הולכים לקנות איתו בגדי מותגים ופריטים חסרי ערך?

בתנאי ומתקיים:
1. הקרן מוחזקת בחשבון פטור ממס
או
2. הקרן לא משקיעה בנכסים שנגבה מהם מס דיבידנדים במקור (כלומר לא משקיעה בניירות אמריקאים)

ולמרות כל זה אתה עדיין מנוע מקבלת תזרים שוטף שמאפשר בנוסף לחוסן הפסיכולוגי וליכולת מוגברת להתמודד עם משברים גם יכולת לממן בלת"מים בצורה יותר טובה כך שבפועל המשקיע צריך להקצות סכום יותר נמוך להשקעה בקרן הצוברת מאשר הסכום שהוא היה יכול להשקיע בקרן מחלקת.

תזכור שאנחנו בפורום ובבלוג מנסים להתבונן בכל "פאזל ההשקעות" כל שבכללותו נקבל תוצאות טובות ולא רק בחלק אחד שלו שבפני עצמו יכול להיות יותר טוב מחלק אחר אבל מנטרל עוד שני חלקים נוספים בפאזל כך שהתוצאה הסופים גרועה יותר.

-למה אנשים חושבים שזה דבר טוב?

יש שתי סיבות מרכזיות:
1. אנשים מתבוננים בפיקסל בודד ולא בתמונה המלאה תוך התעלמות מיחסי הגומלין בין החלקים השונים
2. רוב האנשים מדקלמים מידע שגוי שסיפרו להם בפאנטיות דתית כאילו מדובר ב-"תורה מסיני שאין עליה עוררין"

אני תמיד ממליץ לחקור את המקור ולא להקשיב לכל מה שאחרים אומרים - הציבור בכללותו לרוב טועה.

 

[19yoboy]

היה לנו דו-שיח מאוד ארוך

נכון אני זוכר אותו.. להבא אכנס שוב כדי לקרוא מחדש ואז לשאול..
בכל מקרה, מה שכתבתי כאן הוא מהזכרון שלי ככה שזה מה שידעתי בעת כתיבת ההודעה, עכשיו בדרך ללמידה:

המוסדיים לא משפיעים על ההון של החברה כשהם קונים ומוכרים מניות.

ואני משפיע? אני משפיע רק על הון בעלי המניות.. החברה היא ופעולותיה ונכסיה הם האחראיים הבלעדיים להון שלה לא?

מוכרת אותן מחדש כשהמחיר נמוך וזה מוחק את ההון של החברה.

למה היא מוכרת אותן שהמחיר נמוך? למה לא להיות כמונו בקנה והחזק?

היא מכריחה אותך לקנות עוד מניות של VFC של היום

אם היא לא עולה בסינון אז למה שנרצה שהדירקטוריון יכריח אותנו לרכוש אותה בכל זאת?

-לא הבנתי למה אני מוכרח לקנות עוד מניות שלה?
-עצם זה שאני לא מקבל דיבידנד אומר שאני קונה עוד מניות שלה?
-האם זה דבר רע שאני מחזיק ב1:99 מניות זמינות לרכישה במקום 1:100? הרי חבר דירקטוריון של החברה אני לא אהיה..