תגובה אחרונה ע"י מים שקטים

מעולה! תודה, בדיוק מה שחיפשתי, נראה ממש טוב.

תודה על התשובה, ואיך הגליון יודע מתי צפוי כל דיבידנד ומה יהיה גובהו? אני מניח שבאופן גס אפשר להעריך את החודשים לפי המדיניות של החברה, אבל בשביל גובה הדיבידנד צריך לעקוב אחרי עדכונים של החברות ולעדכן לכל חברה בנפרד, לא?

ברור לי שלכל מניה לחוד אפשר למצוא את המידע ברשת ולחשב בעצמי, אבל זה לא מעט התעסקות, ואני מניח שיש אתרים שבהם אפשר להזין את התיק ולקבל מדי פעם רשימה של מועדים וסכומים של דיבידנד צפויים, ותהיתי אם אנשים פה משתמשים באתר כזה ויכולים להמליץ? תודה!

סתם דוגמא לתזרים בטוח, אנלוגי לקרן כספית בארץ. יכולתי לכתוב באופן כללי ״התשואה שניתן לקבל כרגע בקרנות כספיות בארה״ב״ (הוספתי גם בפוסט המקורי) נכון, וכשתעלה עד לתשואה שמעל זו שנותנות קרנות כספיות (אמריקניות לפשטות ההשוואה), אז יש טעם ״לקפוץ על העגלה״, אבל למה קודם?

אם הפילוסופיה שלנו היא שמה שמנחה אותנו הוא התזרים (והערך של המניות אינו מעניין אותנו), אז למה בעצם לקנות איזושהי מניה שתשואת הדיבידנד השנתית שלה כרגע נמוך מהתשואה הנוכחית של קרנות כספיות אמריקאיות (למשל SGOV, כיום סביב 4-5%)? במילים אחרות: אם יש לי כסף פנוי, למה לקנות היום מניות שתשואת הדיבידנד...

נדמה לי שבעינייני בריאות רובינו מעדיפים לשלם ולו בשביל הסיכוי שזה יציל אותנו מתישהו, גם אם בתוחלת זה לא משתלם. פסיכולוגיה..

מבין, צודק, למרות שתיאורטית אולי צריך להכניס למשחק ההשוואה גם את ההבדל בין העקיבה הישראלית אחרי מדד NTR (שמניח מס מקסימלי) מול המס האקטואלי באמריקאיות, אבל נראה שזה כבר ממש לחפש בפינות של החישובים התיאורטיים ותכלס זה די אותו דבר פרקטית.

באופן כללי ניתן לקנות ב-IB קרנות איריות שנסחרות בבורסות האירופאית, למשל VWRA או SWDA או SSAC בלונדון.

ממה שאני זוכר דמי הניהול של האמריקאיות היו הרבה יותר זולים מהמקבילות הישראליות.. האם השתנה משהו דרמטי בשנים האחרונות? האם צצו מקבילות ישראליות עם דמי ניהול כמו של VT או VTI? או שהתכוונת למרכיב אחר של ״עלות״?

עוד בעניין אירלנד.. אני מניח שהסיבה העיקרית לכך שמשקיעי ערך מחזיקים קרנות איריות היא החשש ממס ירושה אמריקאי + אולי חישובים תיאורטיים (ואולי שגויים - מהותית או פסיכולוגית) שקשורים לצבירה של דיבידנדים ודחיית מס. בכל אופן, אם מכניסים למשחק האיזונים את התסריט האמור לגבי אירלנד, נראה שהסיכון...

זה קצת פשטני מדי לדעתי.. לפעמים הוספה של חוליות דווקא מוסיפה ביטחון, הכל תלוי בתסריט ממנו אתה מנסה להתגונן, או באיזון בין תסריטים שונים. למשל, בתסריט 1 לעיל - אם אתה משקיע רק בישראל - יש רק חוליה אחת בשרשרת, אבל אתה חשוף ב-100% לצרות כלכליות או גיאופוליטיות לוקליות. אם אתה משקיע דרך ברוקר...

כשאתה אומר ״משקיעים ישראלים״ האם אתה מתכוון למשקיעים שמחזיק את הקרן האירית אצל ברוקר ישראלי, או גם למשקיעים ישראלים שמחזיקים את הקרן האירית אצל ברוקר אמריקאי (למשל IB)? אם התשובה היא ״גם וגם״, האם מדובר באותה סבירות?

המשמעות של זה היא שמבחן ״היסטוריית הדיבידנדים״ הוא רק קריטריון כניסה לתיק ולא קריטריון סינכרוני להישארות בו. נראה לי שכתוצאה מכך, בחלוף השנים, התיק הופך יותר ויותר מתיק של חברות שמחלקות כרגע דיבידנד שעומד בקריטריונים שלך, לתיק של חברות שפעם בהיסטוריה שלהן הן חילקו דיבידנד שעמד בקריטריונים שלך...

אקרא בעיון את כל התגובה המפורטת ואקדיש לה את כל תשומת הלב, אבל על המשפט הזה אני חייב להגיב: חבל שאתה מניח הנחות מתוך תבניות בלי להכיר את המציאות שלי, וקופץ למסקנות שפשוט אינן תואמות למציאות: אני דווקא בהחלט חוגג די הרבה מאורעות עם המשפחה, ומאוד מקפיד לייצר זיכרונות מאושרים וממש לא חוסך בזה...

לא במקרה שלי, מדובר בקרנות איריות צוברות. לגופו של דיון בעניין ההיבט הפסיכולוגי, אפרט את הגישה שלי (ואני מודע לזה שהנושא שנוי במחלוקת): התפיסה מאחורי התיק הנ״ל היתה שבשלב הצבירה רציתי לצבור ולא לגעת במשך הרבה שנים, ולכן בחרתי קרנות צוברות עם כמה שפחות ״שחיקה עקב מיסוי דיבידנדים״ בדרך, כדי למקסם...