בגדול ADR זה נייר שמונפק ע"י גוף פיננסי אמריקאי שרכש מניות של החברה בעצמו והוא מייצג כמות מניות של החברה המקורית (הכל בתיאום ולאחר בקשה של החברה עצמה).
הגוף הפיננסי מחזיק אצלו כמות מניות מספקת שנרכשו בבורסה המקורית בשביל לייצג את כל יחידות ה-ADR הקיימות בשוק בכל רגע נתון.
אותו גוף פיננסי מקבל את הדיבידנדים מהחברה המקורית במטבע המקורי (שלעתים ממוסים במקור לפי אמנת המס בין ארצות הברית למדינת החברה המנפיקה), מבצע המרת מט"ח ומחלק את הדיבידנד היחסי במטבע הדולרי לבעלי יחידות ה-ADR.
יתרונות של ADR:
- התעסקות אך ורק עם הדולר
- רכישות רק בבורסה האמריקאית
חסרונות של ADR:
- ייתכן מיסוי במקור של דיבידנדים ברמת הגוף הפיננסי האמריקאי (כתלות בסוג הדיבידנד ואמנת המס בין המדינות) שיוביל למיסוי כפול - רצוי לברר בהקשר של ADR ספציפי מול מחלקת קשרי משקיעים של החברה.
- במקרה של פשיטת רגל של הגוף הפיננסי שהנפיק את ה-ADR הנאמן שימונה לטיפול בנושא יצטרך לקשר בין יחידות ה-ADR ליחידות המניה המקורית דבר שיגרור עיכוב בקבלת המניות/שווי מזומן.
ג.נ.
יש לי ADRים של יותר מחברה אחת.