פיזור, ביזור ויישור

[לומד מהר כשמסבירים לאט]

ארבע המשלמות הגדולות בתיק שלי אחראיות לשליש מסך התזרים הכולל

אם אפשר לשאול, כמה חברות סה"כ בתיק ?

 

[Div123]

31

 

[daat99]

בחיי שאין פה הרבה מעבר למה שכתבתי. גם אם חברה מסויימת נמצאת בחשיפת חסר תזרימית בתיק שלי (כלומר, מחלקת דיבידנד פחות מאחרות בתיק), אני עדיין לא אקנה אותה אם היא בחשיפת יתר במונחי שווי (כלומר, מהווה נתח גדול מדי מהתיק שלי במונחי שווי).

אתה לא חושב שחשיפת חסר תזרימית + חשיפת יתר בשווי = תשואת דיבידנד נמוכה באופן חריג ולכן לא עולה בסינון?

אני חושב שזה מכסה רק חברות שמלכתחילה לא עולות בסינון השוטף שלי כך שבפועל גם אני לא רוכש אותן רק בלי לבדוק את השווי בעצמי

מכיר את האמירה של באפט "It's far better to buy a wonderful company at a fair price than a fair company at a wonderful price"?

לפי דברי באפט זו אמירה של צ'ארלי מאנגר והוא למד אותה ממנו אחרי תקופה ארוכה שהוא רכש חברות שעונות להגדרה של "בדלי סיגריות" (חברה גרועה במחיר נמוך באופן קיצוני).

לפי דבריו הרכישה הראשונה של המניות של ברקשייר האת'אווי (חברת טקסטיל בזמנו) הייתה מבוססת על "בדל סיגריות" והוא מגדיר אותה כאחת הרכישות הגרועות בחייו.

רק אחרי שהדירקטוריון עיצבנו אותו הוא החליט להשתלט על החברה, להדיח את כל הדירקטוריון ולהפוך אותה לחברת ההחזקות שאנחנו מכירים היום.
היה לו יותר זול להקים אותה מ-0...

הנה פוסט על הנושא, טפטוף או מכה

חשוב להבין שזה טיפה "עבודה בעיניים".
בהשקעה לטווח כל כך ארוך המשקיע מרוויח את הכסף במהלך השנה ולא מסתפק בלקבל משכורת בודדת בחודש ינואר.
במלים אחרות בשביל שהמשקיע ישקיע "במכה" כל ינואר הוא צריך להימנע מלהשקיע את המשכורת של פברואר, מרץ, אפריל, מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר ולהשקיע את כל הסכום הזה רק בינואר של השנה העוקבת.
אין למשקיע את כל הסכום זמין להשקעה בינואר של תחילת השנה כך שהוא לא באמת יכל לבצע את ההשקעה בבת אחת בהתחלה אלא רק בסוף השנה וזו כבר בדיקה אחרת לגמרי שלא נעשתה כאן.

 

[dot]

אתה לא חושב שחשיפת חסר תזרימית + חשיפת יתר בשווי = תשואת דיבידנד נמוכה באופן חריג ולכן לא עולה בסינון?

אני חושב שזה מכסה רק חברות שמלכתחילה לא עולות בסינון השוטף שלי כך שבפועל גם אני לא רוכש אותן רק בלי לבדוק את השווי בעצמי

אני לא בטוח שהבנתי את ההערה שלך. חשיפת יתר/חסר תזרימית/שווי היא באופן יחסי אל התיק שלי, ואין לה קשר לתשואת הדיבידנד ביום הרכישה דווקא.
כך למשל, אם קניתי בבת אחת 20 מניות, באותו המחיר ובאותה תשואת הדיבידנד. כל אחת מהאחזקות שלי בתיק היא בדיוק 5% מהדיבידנד ו-5% מהשווי.
לאחר תקופה, באתי לרכוש עוד:
18 מהמניות הגדילו דיבידנד באותו השיעור, ומחיר המניה עלה באותו השיעור.
מניה אחת הגדילה דיבידנד בשיעור גבוה יותר, אבל צמחה פחות במחיר.
מניה אחת צמחה יותר במחיר, אבל הגדילה את הדיבידנד בשיעור נמוך יותר.

יש כרגע שתי מניות בתיק שלא ארכוש עכשיו שוב אם יעלו בסינון. אחת שמהווה יותר מ-5% מתזרים הדיבידנד של התיק הפרטי שלי, ואחת שמהווה יותר מ-5% מהשווי של התיק הפרטי שלי.
נניח שכל 20 המניות עלו בסינון שלך, להבנתי, אתה תסתכל רק על החשיפה התזרימית בפועל (ולא כאחוזים), ולכן תשקיע דווקא במניה שהגדילה את הדיבידנד בשיעור הנמוך ביותר (כי מכל הרשימה הזאת, היא מחלקת לך את הסכום הנמוך ביותר.

 

[daat99]

אני לא בטוח שהבנתי את ההערה שלך. חשיפת יתר/חסר תזרימית/שווי היא באופן יחסי אל התיק שלי, ואין לה קשר לתשואת הדיבידנד ביום הרכישה דווקא.

אבל יש לה קשר למצב השוק ביום שבו אתה מבצע את הסינון.

בהנחה ואתה לא מתחיל ממלכתחילה עם רכישה בסכום עצום של חברה בודדת ביחס לאחרות אז אם מחיר המניה עלה כל כך בשביל להיות "בחשיפת יתר מבחינת שווי" זה לרוב במקביל ל-"תשואת דיבידנד נמוכה מדי" כך שהיא לא תעלה בסינון.
אם מוסיפים לכך את הדרישה שהחשיפה התזרימית צריכה להיות בחסר אז זה בכלל מתרחק מהחברות שעולות בסינון ומקטין את תשואת הדיבידנד הנוכחית אפילו יותר.

במלים אחרות אני מתקשה לדמיין מצב שבו רכשת חברה שלא הייתה בחשיפה בעייתית ביום הרכישה ובעתיד היא הגיעה למצב שבו גם יש לה חשיפת יתר מבחינת שווי וגם חשיפת חסר מבחינת תזרים והיא עדיין עולה בסינון הבסיסי של תשואת דיבידנד סבירה ביחס למדד (מלמעלה).

מניה אחת צמחה יותר במחיר, אבל הגדילה את הדיבידנד בשיעור נמוך יותר.

שילוב של שני אלו מוביל לכך שתשואת הדיבידנד של המניה בשוק היא נמוכה באופן משמעותי ביחס לשוק כך שהיא תיפול בסינון "תשואת דיבידנד לפחות כמו ה-SP500".

אחת שמהווה יותר מ-5% מתזרים הדיבידנד של התיק הפרטי שלי

ועדיין יכולה לעלות בסינונים שלנו ולכן רלוונטי לדון בה.

אחת שמהווה יותר מ-5% מהשווי של התיק הפרטי שלי.

ואני לא מצליח להבין באיזה מצב היא לא תיפול בסינון כך שלדעתי המקרה הזה כבר מכוסה ללא התייחסות מפורשת.

נניח שכל 20 המניות עלו בסינון שלך,

זה לא יכול להיות אם אתה מניח:

18 מהמניות הגדילו דיבידנד באותו השיעור, ומחיר המניה עלה באותו השיעור.
מניה אחת הגדילה דיבידנד בשיעור גבוה יותר, אבל צמחה פחות במחיר.
מניה אחת צמחה יותר במחיר, אבל הגדילה את הדיבידנד בשיעור נמוך יותר.

שילוב ההנחות הללו מעיף את החברה מהסינון בשל "תשואת דיבידנד בשוק נמוכה מדי".
גם אם נניח שהמצב של כל החברות מעולה אז רק ה-19 הראשונות יעלו בסינון ללא החברה שמחירה עלה יותר והדיבידנד פחות.

כן תשקיע דווקא במניה שהגדילה את הדיבידנד בשיעור הנמוך ביותר (כי מכל הרשימה הזאת, היא מחלקת לך את הסכום הנמוך ביותר.

לכן אני אשקיע באחת מ-18 "הממוצעות".
החברה שהגדילה את הדיבידנד בפחות ומחיר המניה עלה ביותר לא תעלה בסינון בכלל בשל תשואת דיבידנד עכשוית נמוכה ביחס לשוק.

לצורך פישוט הדוגמא אתה יכול להתייחס לתשואת הדיבידנד הממוצעת של החברות בתיק כ-"מייצגת" את השוק.
הממוצע הוא כמובן יהיה תשואת הדיבידנד של ה-18 "האמצעיות" כאשר:
* החברה שהגדילה את הדיבידנד יותר מהר עדיין יכולה לעלות בסינון עם תשואת דיבידנד גבוהה וייתכן שתפסל בשל כך אבל ייתכן שלא ולכן ישנה בדיקה גם של החשיפה התזרימית והיא תשלל על סמך חשיפת יתר תזרימית
* החברה שהגדילה את הדיבידנד יותר לאט ובמקביל מחיר המניות עלה יותר מהר תספק תשואת דיבידנד נמוכה מהשוק ולכן לא תעלה בסינון ולא תהיה מועמדת לרכישה בכלל

 

[dot]

שילוב של שני אלו מוביל לכך שתשואת הדיבידנד של המניה בשוק היא נמוכה באופן משמעותי ביחס לשוק כך שהיא תיפול בסינון "תשואת דיבידנד לפחות כמו ה-SP500".

שילוב ההנחות הללו מעיף את החברה מהסינון בשל "תשואת דיבידנד בשוק נמוכה מדי".

טוב, עיקר ההסברים שלי הם בפשטות - אני לא מסנן חברות בדיוק כמוך
כנראה בעיקר כי אני אמנם משקיע רק בחברות שמחלקות דיבידנדים, אבל הדיבידנדים *עצמם* לא באמת חשובים לי (לא משתמש בהם. מושקעים במלואם בחזרה), אלא משמשים כעוגן פסיכולוגי שמקל עליי להתמיד באסטרטגיית ההשקעה שלי.

 

[מומו]

טוב, עיקר ההסברים שלי הם בפשטות - אני לא מסנן חברות בדיוק כמוך

זה רק אומר שאתה לא עושה העתק-הדבק, ולענ"ד זה מעולה.
עדיין יש היגיון במה שדעת ציין וצריך לשים לב לזה...

כנראה בעיקר כי אני אמנם משקיע רק בחברות שמחלקות דיבידנדים, אבל הדיבידנדים *עצמם* לא באמת חשובים לי (לא משתמש בהם. מושקעים במלואם בחזרה), אלא משמשים כעוגן פסיכולוגי שמקל עליי להתמיד באסטרטגיית ההשקעה שלי.

לא מעט חברים כאן בפורום (כולל תיק דיבידעת) הם בשלב הצבירה וזה בדיוק השלב שאתה מתאר.
לענ"ד אין הבדל בין למשוך דיבידנד כדי לקנות אוכל בסופר או כדי להגדיל את התיק ברכישה נוספת. בסופו של דבר אתה משתמש בתזרים שקיבלת למטרה שקבעת לעצמך.
אחרת, מה הטעם? יש השקעות ערך שכנראה יתנו לך תשואה יותר גבוהה. אתה לא חושב?

 

[daat99]

יש השקעות ערך שכנראה יתנו לך תשואה יותר גבוהה. אתה לא חושב?

לא ובדיוק בגלל הפסיכולוגיה.
בהשקעות ערך שמבוססות על מחיר מאוד קשה להיצמד להשקעה במהלך משברים וזה גורם למשקיעי ערך להקצות הון עבור ביטחון (כגון קרן חירום, נדל"ן, אג"ח וכו').
ראיה הוליסטית תיק 100% מניות מפוזר שמספק תזרים יציב וגדל צפוי להוביל לתוצאות יתר לעומת גישות השקעה אחרות גם אם יש להן פוטנציאל תשואה גדול יותר ולו בשל העובדה שמוקדש להן סכום יותר קטן.