אני לא מצליח לענות על זה.
איזה משמעות אני מקבל משינוי מחיר חלקי מחיר מקורי?
היו לך 5 תפוחים.
קיבלת תפוח 1 נוסף.
כשאתה מחלק את המספר 1 במספר 5 - מה אתה מקבל (מותר להיעזר ב-"חבר טלפוני" אם אתה רוצה)?
רמז:
תתחיל מביצוע החישוב המתמטי ואח"כ תחשוב על המשמעות שלו מחוץ למתמטיקה.
לא מצליח לחשוב על משהו.
אני אעלה בכתב אסוציאציות שקשורות ל10, 10$ הפרש, 10% תשואה ממוצעת, מה הנתון הזה עוזר לי? לא יודע עכשיו..
תנסה לחשוב על זה שוב אחרי שתענה על השאלה מתחילת התגובה הנוכחית:
"כשמחלקים את "השינוי במחיר" ב-"המחיר המקורי" מה לדעתך מקבלים?"
אחרי שתענה על השאלה המקורית - לא
לפני
אני לא יודע למה המתמטיקה עובדת כמו שהיא עובדת, את זה לומדים בתארים יותר מתקדמים ממה שאני למדתי.
זה ממש לא מובן לי, בעיקר השימוש בY.
נגדיר:
בתחילת 2020 היו למשקיע 1000 שקלים והוא הרוויח 10% במהלך השנה.
בתחילת 2021 היו למשקיע 1100 שקלים והוא הרוויח 10% במהלך השנה.
כעת מותר לנו להגדיר:
בתחילת 2020 היו למשקיע X שקלים והוא הרוויח 10% במהלך השנה.
וזה אומר שנקבל את ההגדרה:
בתחילת 2021 היו למשקיע 1.1X שקלים והוא הרוויח 10% במהלך השנה.
בנוסף מותר לנו להגדיר גם:
בתחילת 2021 היו למשקיע Y שקלים והוא הרוויח 10% במהלך השנה.
שאלה ראשונה: האם ברור לך ששלושת ההגדרות של שנת 2021 הן זהות מבחינה עובדתית ומתמטית?
שאלה שנייה: בהינתן שלושת ההגדרות לעיל, איך אתה מגדיר את Y באמצעות X לפי הידע שצברת בשיעורי חשבון שבהם לימדו אותך על משוואות עם נעלמים?
1.1X זה הקרן, אותה אני מעלה ב10%,
הקרן היא המשתנה X וכשמתחילים היא מיוצגת ע"י הכפלה ב-1.00 (לרוב לא רושמים זאת כי 1.00X = X).
במקרה שלנו בשנה הראשונה הקרן היא 1.00X כי בחרנו לקרוא למשתנה X - באותה מידה יכלנו להשתמש במשתנה Y, Z, W או כל משתנה אחר שמתחשק לנו.
מכיוון שבתחילת השנה הראשונה הקרן היא 1.00X ועליה הרווחנו 10% אז בסוף השנה יש לנו 1.10X.
בשנה השנייה יש לנו "קרן חדשה" בשם Y אבל מבחינה מתמטית היא שווה ל-1.1X כי זה הסכום שהיה לנו בסוף השנה הקודמת ולכן מתקיים Y=1.00X.
אמרת שמכפילים אחוזים (אני עדיין לא מבין למה) אז אני אעשה 1.1 * 0.1 = 0.11 והסתבכתי כאן. עדיף שתתעלם מזה, אני לא מבין..
ה-1.00 וה-1.10 זה בדיוק ההכפלה.
הקרן עצמה היא המשתנה שאותו מכפילים - ה-X.
תזכור:
1.00 = 100%
0.10 = 10%
את הקרן (X) מכפילים בסך האחוזים (1.10)
בשנה השניה יש לנו קרן חדשה (1.10X) ואותה שוב מכפילים בסך האחוזים (1.10) כך שמקבלים 1.21X
בשנה השלישית יש לננו שוב קרן חדשה (1.21X) ואותה שוב מכפילים בסך האחוזים (1.10) כך שמקבלים 1.331X
בכל שנה נוספת מתחילים עם הקרן החדשה ושוב מכפילים בסך האחוזים 1.10 ומקבלים שוב את התוצאה שתהיה הקרן של השנה הבאה.
תהליך הכפל של האחוזים (כמות הפעמים שכופלים ב-1.10) חוזר על עצמו בכל שנה לאורך כל ההשקעה.
במקרה של השקעה ל-30 שנה אז מכפילים 30 פעמים ב-1.10.
דרך אחרת לחשב הכפלה של 30 פעם ב-1.10 היא לחשב את פעולת החזקה של "1.10 בחזקת 30".
בסוף צריך להכפיל בקרן המקורית (ה-X של השנה הראשונה) בשביל לקבל את התוצאה האחרונה.
תנסה לעשות את החישוב הזה לבד עבור השקעה של 2500 שח לתקופה של 5 שנים.
* בחישוב הראשון תתחיל ב-2500 שח ועבור כל שנה תכפיל ב-1.10 (גדילה של 10%) את הסכום שהתקבל מהשנה הקודמת (בפעם הראשונה הסכום הוא 2500)
* בחישוב השני תחשב מה התוצאה של העלאת 1.10 בחזקת 5 (עבור 5 שנות השקעה) והכפלת התוצאה הזו ב-2500 שח שזה הסכום המקורי
מה התוצאה שקיבלת בשני החישובים?
אז 1.1 כפול 20 או 1.1 בחזקת 20? זה שני דברים שונים..
"כופלים 20
פעמים" זה תיאור של פעולת חזקה.
איך אתה מייצג את התרגיל "2 בחזקת 3" בלי להשתמש בפעולת החזקה?
איך אתה מייצג את התרגיל "4*4*4*4*4" עם שימוש בפעולת החזקה?
אני מקבל 6.727 שזה באחוזים (לחלק ל100 או כופל ב100, אני לא יודע מה ההבדל בין השניים שזה מגיע למעבר בין אחוזים למספרים עשרוניים) = 672%?
בשביל לעבור ממספר עשרוני לאחוזים אתה יכול לבחור באחת מהשיטות:
1. אם יש רק שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית אז אתה יכול להתעלם ממנה כאילו היא לא קיימת "6.72 = 672%"
2. להזיז את הנקודה העשרונית 2 ספרות ימינה "6.727 = 672.7%"
2. להכפיל ב-100 "6.727*100 = 672.7%"
תשים לב שהתוצאה הזו כוללת בתוכה גם את הקרן המקורית.
קרי: המשקיע "הפך" 100 שח ל-672.7 שח.
אם רוצים לבודד את הרווח אז צריך להחסיר את הקרן (100%) ונקבל שהמשקיע
הרוויח 572.7 שח על קרן של 100 שח (קרי: רווח של 572.7%).
מה זה משנה אם אני אכתוב 1.1 או 1.10?
אם אתה רושם "1.1" ואז מנסה להמיר את זה לאחוזים ע"י "התעלמות מהנקודה העשרונית" אז אתה מקבל 11%.
אם אתה רושם "1.10" ואז מנסה להמיר את זה לאחוזים ע"י "התעלמות מהנקודה העשרונית" אז אתה מקבל 110%.
הראשון שגוי, השני נכון.
זה סתם טריק שעוזר להמיר בראש מעשרוני לאחוזים בלי להסתבך עם הכפלות וברגע שמתרגלים זה הופך להיות "זיכרון שריר" שעושים אוטומטית בלי לחשוב כמו לנעול נעליים.
הרגלים נכונים יכולים להקל על החיים...
לא הבנתי ככ את הבקשה, אני אנסה בכל זאת:
אתה זוכר איך מסתכלים על מספרים עשרוניים בשביל לראות אחוזים?
1. רושמים 2 ספרות אחרי הנקודה העשרונית (לא רק אחת!)
2.א. אם רוצים לדעת מה השינוי אז מחסירים את הקרן (1.00)
2.ב. אם רוצים לדעת מה השווי הסופי אז משאירים את הקרן
3. מתעלמים מהנקודה העשרונית (מקביל להכפלה ב-100)
את הצעדים הללו כמובן ניתן לעשות גם הפוך בשביל להגיע מאחוזים למקור.
תעשה את השלבים הללו (בסדר הפוך) ותעדכן אותנו לאיזה מספר עשרוני הגעת כשאתה מתחיל מרווח של 200%
תנסה לרשום אותם לפי המספרים ולעשות את ההיפך:
3.
מחזירים את הנקודה העשרונית (מקביל
לחילוק ב-100)
2.ב. אם
רצינו לדעת מה השווי הסופי אז
משאירים את המספר כמו שהוא
2.א. אם
רצינו לדעת מה השינוי אז
מוסיפים את הקרן (1.00)
1. אין כל כך מה לעשות בצעד הזה בכיוון ההפוך... אולי להעלים אפסים אחרי הנקודה העשרונית אבל זה די מיותר
אז איך אתה מסביר את ACN עם פער של 22% מהשיא שלה?
אני לא.
לא חקרתי על החברה בכלל כך שאין לי מושג מה יש/אין/קרה שם.
-איך אני משווה את 22% האלו ל4% של המדד?
זה בסך הכל אומר שכמות כספים גדולה מאוד יצאה מההשקעה במניות החברה הזו ביחס לכמות הכספים שיצאה מהשקעה במדד המניות הרחב.
-איזו דרך יש לבדוק בכמה % המדד השתנה מהשיא מלבד לחלק את השיא במחיר הנוכחי?
הדרך הנכונה היא לחלק את המחיר הנוכחי במחיר השיא ולראות מה חסר בשביל להגיע ל-1.
למשל אם השיא היה 100 ועכשיו אנחנו ב-90 אז:
מחלקים 90 ב-100 ומקבלים 0.90.
חסר לנו 0.10 בשביל לחזור ל-100% = 1.00.
0.10 = 10% ולכן ירדנו ב-10% מהשיא.
לפי החישוב שאתה ביצעת אתה תקבל:
100 לחלק ל-90 = 1.11 = 111%.
אתה מחסיר את "הקרן" בשביל לבודד את השינוי ואתה מקבל 0.11 = 11%.
במציאות לא ירדנו ב-11% מהשיא אלא רק ב-10% - החישוב היה הפוך.
למה לא -2%? למה 6-4 ולא ההפך? כנל בדוגמה השניה.
ציינתי שהפער הוא 2% - לא ציינתי "לאיזה כיוון".
לצורך ההמחשה הפער בין 8% ל-6% הוא 2%.
הפער בין 4% ל-6% הוא גם כן 2%.
בשניהם הפער זהה אבל "הכיוון" שונה.
מכיוון שהכיוון לא היה חשוב אז לא ראיתי צורך להתייחס אליו.
אתה מסוגל לטעון שפער ככ גדול כמו זה נפוץ אצל חברות עם תשואה של 3%+?
לא חקרתי את הנושא ולא נחשפתי למידע שיכול לסייע במחקר שכזה.
השאלה היותר ממוקדת שלי היא האם כל חברה נרכשת בתוכניות חיסכון שכאלו, אפילו מניית RBCAA, כל מניה קטנה ומשעממת נרכשת?
יש דרך פשוטה לענות על השאלה הזו.
תבקש מקרוב משפחה/חבר שיגיד לך מה השם של החברה שאצלה נמצאת הפנסיה שלו ומה השם של מסלול ההשקעה שבו הפנסיה שלו מושקעת.
עם השם של החברה והמסלול תחפש באינטרנט משהו שנקרא "רשימת נכסים רבעונית".
זה קובץ אקסל שגופי הפנסיה בישראל חייבים לפרסם בכל רבעון שבו מתועדים כל הנכסים שבהם הכספים היו מושקעים באותה נקודת זמן.
כשיהיה לך קובץ כזה נעבור עליו ביחד וננסה להבין
ביחד אם המסלול הספציפי הזה חשוף למחיר מניית RBCAA
באופן ישיר ו/או עקיף
אני שואל כדי להבין האם התנודתיות במחיר מניה זה דבר שתקף לכלל החברות מפני שכלל החברות מושקעות עי הציבור הרחב שמפקיד את כספי הפנסיה שלו
אם החברות הן חלק מהמדדים המובילים כגון SP500 או MSCI World אז אתה יכול להיות בטוח שכספים פנסיוניים מגיעים אליהן.
לא ניתן לומר זאת על החברות היותר איזוטריות שלא כלולות במדדים.
ואם המניות היו נמכרות ב12 מיליארד שח, איך אני יכול לאמוד את השינוי במחיר המניה?
1. שכחת את הכספים משאר כדור הארץ.
2. מה עם כל האמריקאים שמשקיעים ב-SP500 את הפנסיות שלהם?
3. מה אם הכספים של אנשים כמוני שרוכשים מניות בלי למכור
בנוסף לכספי הפנסיה?
4. זה לא באמת מדיד גם אם היה לך מידע מלא על הכל (ואין לאף אחד את המידע המלא על הכל)