ברוקר ישראלי מול אמרקאי

[bdv21]

קראתי ואמשיך לקרוא, אבל אולי פוסט מורכז יכול לעזור לי לסכם.

אני מבין שיש כמה סוגי מס:
מס חברות
מס דיבדנדים
מס רווח הון


ברוקר אמרקאי לא ינכה לי אף מס במקור. פרט למס דיבנדים של חברות אמרקאיות.
הוא יתן לי טופס דוח שנתי למס הכנסה ושם אתקזז על הכל.
כלומר תהיה דחית תשלום מס, שבינתיים אוכל גם אותו להשקיע בבורסה.

ברוקר ישראלי ינכה לי את כל המיסים במקור. ובכל מקרה אצטרך לבקש ממנו דוח שנתי למס הכנסה כדי לגרור הפסדים לשנה קדימה.


כוונתי לקנות ת״ס אמרקאיות או איריות שעוקבות אחרי מדדים עולמיים.
חשבון לא פטור.
כנראה להשקעה בטווח של 3-5 שנים. בתקווה ליותר מזה. אבל זה כסף שבסופו של דזבר יתכן שאצטרך שיהיה נזיל עוד מספר שנים.

חשבתי גם לקנות ת״ס ישראליות כדי לעקוב אחריה השוק המקומי ולנטרל חשיפת מטח.
ואז יוצא שאצטרך גם ברוקר ישראלי וגם ברוקר אמרקאי (לת״ס שונות) - אני מניח.


יש למישהו סיכום ההדלים בין שני סוגי הברוקר לחשבון לא פטור.
להדיוט כמוני שעוד לומד את התחום.

 

[FIYaacov]

ברוקר אמרקאי לא ינכה לי אף מס במקור. פרט למס דיבנדים של חברות אמרקאיות.

אני יודע שזה משתמע ממה שכתבת, אבל רק כי לוודא, אתה לא אמריקאי, נכון?

כלומר תהיה דחית תשלום מס, שבינתיים אוכל גם אותו להשקיע בבורסה.

מדובר בטווח זמן של פחות משנה. במה אתה מתכוון להשקיע את המס באותו פרק זמן? או שאתה פשוט מתכוון לשלם את המס מהמשכורת/הכנסות אחרות?

הוא יתן לי טופס דוח שנתי למס הכנסה ושם אתקזז על הכל.

הוא יתן לך אפשרות להפיק דוחות שמפרטים את הקניות והמכירות שלך וכן את הדיבידנדים שקיבלת והמסים שנוכו מהם.
זה יהיה עליך לתרגם את זה לעברית ולשקלים (החישוב לא ברור מאליו מכיוון שאתה צריך לקזז תנודות מטח כמו שבניירות ישראליים מקזזים מדד).
תוכל להיעזר בטופס 1325 של מס הכנסה.

כוונתי לקנות ת״ס אמרקאיות או איריות שעוקבות אחרי מדדים עולמיים.
חשבון לא פטור.

בחשבון לא פטור עדיפה קרן אמריקאית אלא אם כן אתה מפחד ממס ירושה (בניגוד לבעל הבית, אני כן חושב שיש כאן סיכון שצריך לגדר באיזשהו אופן).

כנראה להשקעה בטווח של 3-5 שנים. בתקווה ליותר מזה. אבל זה כסף שבסופו של דזבר יתכן שאצטרך שיהיה נזיל עוד מספר שנים.

מה סוג ההשקעה שאתה מתכנן? לטווח זמן כזה לא מומלץ לשים יותר מדי מהתיק על מניות. אני נחשב יחסית משקיע שלוקח סיכונים, ולטווח של 5 שנים לא הייתי שם יותר מ-25% מניות (יש כלל אצבע שאומר 4% על כל שנה ליעד, אני הגדלתי ל-5).

חשבתי גם לקנות ת״ס ישראליות כדי לעקוב אחריה השוק המקומי ולנטרל חשיפת מטח.

מה יעזור לך לעקוב אחרי שוק שגודלו 0.2% מהשוק העולמי?
לגבי חשיפת מטח, באיזה מטבע להערכתך רוב ההכנסות של טבע, פריגו ומיילן (3 מ-10 החברות הגדולות במדד)?
ובאיזה מטבע להערכתך רוב ההוצאות של הרוב המוחלט של החברות בת"א 125? (רמז, לא השקל)

יש למישהו סיכום ההדלים בין שני סוגי הברוקר לחשבון לא פטור.

נראה לי שעלית על רוב ההבדלים (כאן ובפוסטים אחרים).
אפשר לסכם אולי בנקודות:
1. עמלות
2. מיסים ואופן גבייתם
3. תרבות עסקית (מי ינסה להעלות לך מחירים בלי להגיד לך ישירות כשזה קורה)
4. נוחות
5. סוגי ניירות

 

[daat99]

אני מבין שיש כמה סוגי מס:
מס חברות
מס דיבדנדים
מס רווח הון

מס חברות משולם ע"י החברה עצמה לרשויות המס ואינו קשור אליך.
מס דיבידנדים מנוכה על דיבידנדים שאתה קיבלת בפועל.
מס רווח הון מנוכה לפי הרווח הממומש שלך (ברגע שמכרת נייר כלשהו מחשבים את הפער בין מחיר הרכישה שלו לבין מחיר המכירה שלו - אם הפער חיובי אז זה רווח ממומש ואם הוא שלילי אז ניתן לקבל עליו מגן מס מפני רווח הון עתידי).

ברוקר אמרקאי לא ינכה לי אף מס במקור. פרט למס דיבנדים של חברות אמרקאיות.

לא בהכרח מוגבל רק לחברות אמריקאיות כי זה תלוי באמנת המס בין ארצות הברית לבין המדינה שבה הונפקה החברה.
ברוקר אמריקאי ינקה אך ורק מס שאמור להגיע ל-IRS עצמם ולא למס ההכנסה הישראלי.

הוא יתן לי טופס דוח שנתי למס הכנסה ושם אתקזז על הכל.
כלומר תהיה דחית תשלום מס, שבינתיים אוכל גם אותו להשקיע בבורסה.

תפקידך הוא להשלים את הפער בין המס שנוכה במקור למס שמס הכנסה הישראלי מצפה שתשלם.
את ההשלמה הזו (אם קיים בה צורך) אתה יכול לבצע בתחילת השנה העוקבת.

ברוקר ישראלי ינכה לי את כל המיסים במקור. ובכל מקרה אצטרך לבקש ממנו דוח שנתי למס הכנסה כדי לגרור הפסדים לשנה קדימה.

לרוב הוא ינכה יותר מסים ממה שאתה צריך לשלם בפועל.

כוונתי לקנות ת״ס אמרקאיות או איריות שעוקבות אחרי מדדים עולמיים.

אתה מתכוון ל-ETF (קרנות סל) - אני לא מכיר מוצר שנקרא "תעודת סל" בבורסה האמריקאית.

כנראה להשקעה בטווח של 3-5 שנים.

זה טווח השקעה מאוד קצר שמצריך חשיבה אם אתה באמת מסוגל להתמודד עם חשיפה מנייתית משמעותית או לא.

חשבתי גם לקנות ת״ס ישראליות כדי לעקוב אחריה השוק המקומי ולנטרל חשיפת מטח.
ואז יוצא שאצטרך גם ברוקר ישראלי וגם ברוקר אמרקאי (לת״ס שונות) - אני מניח.

לא בהכרח מנטרל את החשיפה למט"ח אבל בהחלט יצריך חשבון ישראלי בנוסף.

יש למישהו סיכום ההדלים בין שני סוגי הברוקר לחשבון לא פטור.

סיכמת אותם בצורה מאוד טובה בעצמך

זה יהיה עליך לתרגם את זה לעברית ולשקלים (החישוב לא ברור מאליו מכיוון שאתה צריך לקזז תנודות מטח כמו שבניירות ישראליים מקזזים מדד).

חשוב לזכור שבתי השקעות ובנקים ישראלים לא תמיד יבצעו את הקיזוז מול השינויים במדד.

בחשבון לא פטור עדיפה קרן אמריקאית

זה לא כל כך חד וחלק כי בקרן אירית צוברת ניתן לצמצם את תשלום המס במקור על הדיבידנדים ואז נשאלה השאלה האם הצמצום הזה מתקזז מול הגדלת מס רווחי ההון העתידי.
ככל שטווח ההשקעות ארוך יותר כך הכדאיות של הקרנות האיריות גדלה וככל שטווח ההשקעה קצר יותר כך הכדאיות של הקרנות האמריקאיות גדלה.
אני לא ביצעתי חישוב שבודק מה קו התפר.

 

[quesito]

בהמשך השרשור:
אני מנסה להשוות בין IB לבין ברוקרים אחרים לצרכים שלי.
אני מעוניין לקנות מניות בודדות גם בארה''ב וגם מחוץ לה. ייתכן ובהמשך אשתמש ב-ETF גם. חשבתי שהאפשרות של IB הכי טובה אבל ראיתי שמחוץ לארה''ב העמלות קניה מכירה הן יותר גבוהות מלמשל DE GIRO עבור אירופה... יש מצב ?
בנוסף חשוב לי נושא דיבידנדים - אולי DRIP או השקעה חוזרת של דיבידנדים בעמלה נמוכה יחסית..

דבר נוסף, אם אני מקבל דיבידנדים ממניות במטבעות שהם לא דולרים, יש לי במערכת IB כל מיני חשבונות מט''ח?
האם ההמרה בין המטבעות האלה יחסית זולה ?
לצורך הדוגמא בבנק הפועלים אני לא רואה שאני משלם עמלה מיוחדת על מעבר בין מטבעות שונות.
תודה!

 

[daat99]

ראיתי שמחוץ לארה''ב העמלות קניה מכירה הן יותר גבוהות מלמשל DE GIRO עבור אירופה... יש מצב ?

בהחלט יכול להיות שהעמלות מחוץ לארצות הברית גבוהות יותר אבל במקרים כאלו העמלות הן הדבר הפחות חשוב.
מה שהרבה יותר חשוב זה מהימנות הגוף שדרכו אתה משקיע, הרגולציה שמפקחת עליו והיציבות שלו.

אני לא מכיר ברמה האישית את DE GIRO חוץ מכך שאני יודע שהפיקוח עליו אינו מתקרב לפיקוח של אינטראקטיב ברוקרס.
כמו כן החשבון שלך באינטראקטיב ברוקרס מבוטח על סכום של 30 מיליון דולר (למעט חוזים עתידיים ואופציות על חוזים עתידיים) בעוד שב-DE GIRO אני לא שמעתי על ביטוח כלשהו (אנא תקן אותי אם אתה מכיר אחרת).

בנוסף חשוב לי נושא דיבידנדים - אולי DRIP או השקעה חוזרת של דיבידנדים בעמלה נמוכה יחסית..

אני באופן אישי מתרחק מ-DRIP כי אני מעדיף להשקיע דיבידנדים שאני מקבל בחברות הכי יציבות היום ולא בחברה ש-"רכשתי לפני 10 שנים" והיום המצב שלה הוא שונה.

דבר נוסף, אם אני מקבל דיבידנדים ממניות במטבעות שהם לא דולרים, יש לי במערכת IB כל מיני חשבונות מט''ח?

יש לך חשבון אחד עם יתרות מט"ח שונות.
קח בחשבון שלא משנה באיזה גוף אתה תבחר אתה תצטרך לבצע הרבה המרות מט"ח בשביל לרכוש נכסים במטבע ספציפי או שתאלץ להישאר עם יתרת מט"ח במטבעות שונים שאינה מושקעת.
לרוב ישנו חיוב ריבית על יתרת מט"ח שלילית עבור כל מטבע לחוד כך שאם יש לך יתרה חיובית שקלית/יורו אבל יתרה שלילית של דולר אתה תשלם ריביות על "המינוס הדולרי" גם אם היתרה השקלית/יורו גדולה מסך "המינוס הדולרי".

זו אחת הסיבות המרכזיות שאני מתמקד במטבע אחד במהלך ההשקעות שלי ומעדיף לקבל חשיפה בינלאומית ע"י רכישת נכסים זרים שנסחרים בדולר.

האם ההמרה בין המטבעות האלה יחסית זולה ?

אני לא יודע מה אתה תשלם ב-DE GIRO אבל באינטראקטיב ההמרה בין השקל לדולר היא 10 שח עבור חברי הקבוצה.
אני לא יודע מה העמלה עבור חברי הקבוצה בהמרה של מטבעות אחרים - את זה צריך לשאול את הנציג שמכיר את תנאי הקבוצה אחרי שנרשמת ולפני שהחלטת לפתוח את החשבון בפועל.

לצורך הדוגמא בבנק הפועלים אני לא רואה שאני משלם עמלה מיוחדת על מעבר בין מטבעות שונות.

גופים בארץ נוקטים בגישה מגעילה שבה הם מצהירים שאתה לא משלם עמלה אבל הם גונבים ממך בין 0.5% ל-2% משווי הכספים שאתה ממיר בנוסף לחישוב שער המרה שאינו השער הרציף.

תנסה לצורך הדוגמה להמיר 1000 שח לדולרים ואת הסכום הדולרי להמיר בחזרה לשקלים ותראה שאתה מקבל הרבה פחות מ-1000 שח בחזרה גם בלי לשלם אגורה אחת של עמלה.

הטריק הקטן הזה נקרא "מרווח המרה".

באינטראקטיב ברוקרס המרווח עצמו הוא חצי פיפס (0.005 אגורות על כל שקל) שזה 0.005% (מאית מהמרווח הנמוך ביותר שקיים בארץ) והוא מחושב לפי שער המסחר הרציף.

תסתכל לדוגמה על השערים שמציג לך בנק הפועלים:
נכון לאתמול:

• השער היציג היה 3.4 שח כאשר במהלך המסחר השער נע סביב ה-3.395 שח - הפסד סמוי של 0.5 אגורות (50 פיפס).
• השער שבנק הפועלים מחשב לפיו את המחיר שבו אתה קונה דולרים היה 3.4219 שח - מרווח המרה של 2.19 אגורות (219 פיפס) שזה 0.644%.
• השער שבנק הפועלים מחשב לפיו את המחיר שבו אתה קונה שקלים (מוכר דולרים) היה 3.3675 שח - מרווח המרה של 3.25 אגורות (325 פיפס) שזה 0.956%.
• המרווח המלא של קניה ומכירה עומד על 5.44 אגורות (544 פיפס) שזה 1.6% כאשר בממוצע אתה תשלם חצי ממנו בכל פעולת המרה באשר היא שזה 2.72 אגורות (272 פיפס) או 0.8%.

בשביל לאזן את עמלת ההמרה של ה-10 שח באינטראקטיב ישראל מול ה-272 פיפס אתה צריך לבצע המרות בשווי של 3676 שח.

אם אתה תבצע המון המרות קטנות על סכומים נמוכים מכך אז עדיף לך לשלם את המרווח הסמוי (בהנחה ואין לך עמלות נוספות - הרוב משלמים גם מרווח וגם עמלות בבנקים).
אם אתה תבצע המרות פעם בכמה חודשים עם סכומים גדולים יותר אז יהיה לך יותר זול לשלם את העמלה של ה-10 שח מאשר את המרווח.

בהקשר זה חשוב לציין שוב שאם אתה תפתח חשבון ישירות מול אינטראקטיב ברוקרס ולא דרך אינטראקטיב ישראל אז אתה תשלם עמלות המרה ועמלות מסחר נמוכות יותר (בהנחה ויש לך 100 אלף דולר בחשבון - אם אין לך אז אתה תשלם עמלת אי פעילות של 10 דולר בחודש וזה יהפוך ללא משתלם).

 

[quesito]

בהחלט יכול להיות שהעמלות מחוץ לארצות הברית גבוהות יותר אבל במקרים כאלו העמלות הן הדבר הפחות חשוב.
מה שהרבה יותר חשוב זה מהימנות הגוף שדרכו אתה משקיע, הרגולציה שמפקחת עליו והיציבות שלו.

אני לא מכיר ברמה האישית את DE GIRO חוץ מכך שאני יודע שהפיקוח עליו אינו מתקרב לפיקוח של אינטראקטיב ברוקרס.
כמו כן החשבון שלך באינטראקטיב ברוקרס מבוטח על סכום של 30 מיליון דולר (למעט חוזים עתידיים ואופציות על חוזים עתידיים) בעוד שב-DE GIRO אני לא שמעתי על ביטוח כלשהו (אנא תקן אותי אם אתה מכיר אחרת).


אני באופן אישי מתרחק מ-DRIP כי אני מעדיף להשקיע דיבידנדים שאני מקבל בחברות הכי יציבות היום ולא בחברה ש-"רכשתי לפני 10 שנים" והיום המצב שלה הוא שונה.


יש לך חשבון אחד עם יתרות מט"ח שונות.
קח בחשבון שלא משנה באיזה גוף אתה תבחר אתה תצטרך לבצע הרבה המרות מט"ח בשביל לרכוש נכסים במטבע ספציפי או שתאלץ להישאר עם יתרת מט"ח במטבעות שונים שאינה מושקעת.
לרוב ישנו חיוב ריבית על יתרת מט"ח שלילית עבור כל מטבע לחוד כך שאם יש לך יתרה חיובית שקלית/יורו אבל יתרה שלילית של דולר אתה תשלם ריביות על "המינוס הדולרי" גם אם היתרה השקלית/יורו גדולה מסך "המינוס הדולרי".

זו אחת הסיבות המרכזיות שאני מתמקד במטבע אחד במהלך ההשקעות שלי ומעדיף לקבל חשיפה בינלאומית ע"י רכישת נכסים זרים שנסחרים בדולר.


אני לא יודע מה אתה תשלם ב-DE GIRO אבל באינטראקטיב ההמרה בין השקל לדולר היא 10 שח עבור חברי הקבוצה.
אני לא יודע מה העמלה עבור חברי הקבוצה בהמרה של מטבעות אחרים - את זה צריך לשאול את הנציג שמכיר את תנאי הקבוצה אחרי שנרשמת ולפני שהחלטת לפתוח את החשבון בפועל.


גופים בארץ נוקטים בגישה מגעילה שבה הם מצהירים שאתה לא משלם עמלה אבל הם גונבים ממך בין 0.5% ל-2% משווי הכספים שאתה ממיר בנוסף לחישוב שער המרה שאינו השער הרציף.

תנסה לצורך הדוגמה להמיר 1000 שח לדולרים ואת הסכום הדולרי להמיר בחזרה לשקלים ותראה שאתה מקבל הרבה פחות מ-1000 שח בחזרה גם בלי לשלם אגורה אחת של עמלה.

הטריק הקטן הזה נקרא "מרווח המרה".

באינטראקטיב ברוקרס המרווח עצמו הוא חצי פיפס (0.005 אגורות על כל שקל) שזה 0.005% (מאית מהמרווח הנמוך ביותר שקיים בארץ) והוא מחושב לפי שער המסחר הרציף.

תסתכל לדוגמה על השערים שמציג לך בנק הפועלים:
נכון לאתמול:

• השער היציג היה 3.4 שח כאשר במהלך המסחר השער נע סביב ה-3.395 שח - הפסד סמוי של 0.5 אגורות (50 פיפס).
• השער שבנק הפועלים מחשב לפיו את המחיר שבו אתה קונה דולרים היה 3.4219 שח - מרווח המרה של 2.19 אגורות (219 פיפס) שזה 0.644%.
• השער שבנק הפועלים מחשב לפיו את המחיר שבו אתה קונה שקלים (מוכר דולרים) היה 3.3675 שח - מרווח המרה של 3.25 אגורות (325 פיפס) שזה 0.956%.
• המרווח המלא של קניה ומכירה עומד על 5.44 אגורות (544 פיפס) שזה 1.6% כאשר בממוצע אתה תשלם חצי ממנו בכל פעולת המרה באשר היא שזה 2.72 אגורות (272 פיפס) או 0.8%.

בשביל לאזן את עמלת ההמרה של ה-10 שח באינטראקטיב ישראל מול ה-272 פיפס אתה צריך לבצע המרות בשווי של 3676 שח.

אם אתה תבצע המון המרות קטנות על סכומים נמוכים מכך אז עדיף לך לשלם את המרווח הסמוי (בהנחה ואין לך עמלות נוספות - הרוב משלמים גם מרווח וגם עמלות בבנקים).
אם אתה תבצע המרות פעם בכמה חודשים עם סכומים גדולים יותר אז יהיה לך יותר זול לשלם את העמלה של ה-10 שח מאשר את המרווח.

בהקשר זה חשוב לציין שוב שאם אתה תפתח חשבון ישירות מול אינטראקטיב ברוקרס ולא דרך אינטראקטיב ישראל אז אתה תשלם עמלות המרה ועמלות מסחר נמוכות יותר (בהנחה ויש לך 100 אלף דולר בחשבון - אם אין לך אז אתה תשלם עמלת אי פעילות של 10 דולר בחודש וזה יהפוך ללא משתלם).

תודה דעת . האם במשפט אחרון התכוונת שישירות מול IB ארה''ב העמלות המרה זולות יותר?
דבר נוסף , אם אני עובד ישירות מול IB ארה''ב איך אני מעביר שקלים לחשבון בצורה פשוטה ביותר ? מה העמלה במקרה כזה?
האם אני מעביר שקלים ולאחר מכן במערכת של IB אני ממיר למטבעות שונות שאני מעוניין ?

 

[daat99]

תודה דעת . האם במשפט אחרון התכוונת שישירות מול IB ארה''ב העמלות המרה זולות יותר?

נכון.
אינטראקטיב ישראל מספקים לך שירות תמיכה בעברית ובתמורה לכך אתה משלם עמלות גבוהות יותר כאשר הם שומרים את הפער בעמלות בין מה שאתה משלם לאינטראקטיב ברוקרס לבין העמלות הרגילות של אינטראקטיב ברוקרס כשכר טרחה.

דבר נוסף , אם אני עובד ישירות מול IB ארה''ב איך אני מעביר שקלים לחשבון בצורה פשוטה ביותר ?

במקרה זה אין הבדל בין עבודה ישירות מול אינטראקטיב ברוקרס לבין עבודה דרך אינטראקטיב ישראל למעט התמיכה בעברית שמספקים לך אינטראקטיב ישראל כי אין עמלות הפקדה אצל אינטראקטיב ברוקרס.

מה העמלה במקרה כזה?

אינטראקטיב ברוקרס לא גובים עמלה על הפקדות אבל הבנק שלך יכול לגבות ממך עמלה בהתאם להסכם שלך אתו.
אני באופן אישי מבצע העברות שקליות רגילות (לא זה"ב) דרך הבנק בחינם כך שאני לא משלם בכלל על הפקדות כספים בחשבון ההשקעות שלי.

האם אני מעביר שקלים ולאחר מכן במערכת של IB אני ממיר למטבעות שונות שאני מעוניין ?

זו הדרך היעילה ביותר.
אם תנסה להעביר לאינטראקטיב ברוקרס כל מטבע שאינו שקלי מחשבון בנק שקלי אתה תאלץ לשלם עמלות גבוהות מאוד על ההעברה עצמה (בנוסף לעמלות המרה אם אתה ממיר את השקלים לאותו המטבע דרך הבנק שלך).
עמלות העברה של מטבעות זרים יכולים להגיע לעשרות דולרים לכל העברה!!! (חשוב לשים לב במקרה זה שלרוב אתה תשלם עמלת "בנק כתב" של כמה עשרות דולרים לבנק זר בנוסף לעמלה שאתה משלם לבנק שלך).

לפני שאינטראקטיב ברוקרס אפשרו להפקיד שקלים אני הייתי משלם בין 10 ל-60 דולר לכל הפקדה שכזו (שהיום אני מבצע בחינם לגמרי).

 

[quesito]

נכון.
אינטראקטיב ישראל מספקים לך שירות תמיכה בעברית ובתמורה לכך אתה משלם עמלות גבוהות יותר כאשר הם שומרים את הפער בעמלות בין מה שאתה משלם לאינטראקטיב ברוקרס לבין העמלות הרגילות של אינטראקטיב ברוקרס כשכר טרחה.


במקרה זה אין הבדל בין עבודה ישירות מול אינטראקטיב ברוקרס לבין עבודה דרך אינטראקטיב ישראל למעט התמיכה בעברית שמספקים לך אינטראקטיב ישראל כי אין עמלות הפקדה אצל אינטראקטיב ברוקרס.


אינטראקטיב ברוקרס לא גובים עמלה על הפקדות אבל הבנק שלך יכול לגבות ממך עמלה בהתאם להסכם שלך אתו.
אני באופן אישי מבצע העברות שקליות רגילות (לא זה"ב) דרך הבנק בחינם כך שאני לא משלם בכלל על הפקדות כספים בחשבון ההשקעות שלי.


זו הדרך היעילה ביותר.
אם תנסה להעביר לאינטראקטיב ברוקרס כל מטבע שאינו שקלי מחשבון בנק שקלי אתה תאלץ לשלם עמלות גבוהות מאוד על ההעברה עצמה (בנוסף לעמלות המרה אם אתה ממיר את השקלים לאותו המטבע דרך הבנק שלך).
עמלות העברה של מטבעות זרים יכולים להגיע לעשרות דולרים לכל העברה!!! (חשוב לשים לב במקרה זה שלרוב אתה תשלם עמלת "בנק כתב" של כמה עשרות דולרים לבנק זר בנוסף לעמלה שאתה משלם לבנק שלך).

לפני שאינטראקטיב ברוקרס אפשרו להפקיד שקלים אני הייתי משלם בין 10 ל-60 דולר לכל הפקדה שכזו (שהיום אני מבצע בחינם לגמרי).

אבדוק את הנושאים האלה.
אני מבין שמדובר על בנק כאן בארץ שליו מעבירים שקלים. זה מופיע באתר הרשמי של IB USA? כלומר אם לא הייתי יודע את זה , יכולתי לקבל את המידע הזה באתר שלהם?

דבר נוסף, אם אתה מקבל דיבידנדים לאורך הזמן, ואתה רוצה להשקיע אותם חזרה, מה סדר גודל של מינימום כסף לפעולה שאתה תשקיע ?
כלומר, אם קיבלתי 150 דולר דיבידנדים החודש, ואני רוצה מהר להשקיע אותם במניה או ETF , זה נראה אטרקטיבי לפי העמלות של IB USA ?
סוג של DRIP ידני סלקטיבי ...כדי לא לחכות הרבה זמן שיצטברו דיבידנדים או להעביר סכום מהארץ.

 

[daat99]

אני מבין שמדובר על בנק כאן בארץ שליו מעבירים שקלים.

מדובר בחשבון בנק של אינטראקטיב ברוקרס עצמם שהוקם בסניף של "סיטי בנק" האמריקאי שממוקם בתל אביב כך שההעברה השקלית היא "פנים ארצית" אבל הכספים עוברים ישירות לחשבון שהקים חבר הבורסה ולא דרך גופים מתווכים כלשהם.

כלומר אם לא הייתי יודע את זה , יכולתי לקבל את המידע הזה באתר שלהם?

ברגע שאתה נכנס לאתר של אינטראקטיב ברוקרס ומצהיר שברצונך לבצע העברה שקלית הם מספקים לך את המידע של החשבון שלהם בסיטי-בנק תל אביב.

דבר נוסף, אם אתה מקבל דיבידנדים לאורך הזמן, ואתה רוצה להשקיע אותם חזרה, מה סדר גודל של מינימום כסף לפעולה שאתה תשקיע ?

אותו סדר גודל של מינימום לפעולה שהחלטת שמתאים לך.
אני לא מבצע הפרדה בין דיבידנדים לבין הפקדות שוטפות ולכן מה שמעניין אותי זה שהסכום הכולל שבתיק שלי יהיה סכום שהחלטתי שהוא מספק לצורך ביצוע פעולה בלי קשר לאם הוא התקבל מדיבידנדים או מהפקדות (לרוב הוא יתקבל משילוב של שניהם ביחד).

ואני רוצה מהר להשקיע אותם במניה או ETF , זה נראה אטרקטיבי לפי העמלות של IB USA ?

אינטראקטיב ברוקרס עצמם גובים כ-1 דולר עמלה.
אם אתה עובד דרך הקבוצה של הבלוג ועם אינטראקטיב ישראל אז העמלה היא 1.4 דולר.
אתה צריך להחליט מה קו התפר שלך שבו אתה מעדיף להשקיע את הסכום לבין נקודה שבה התשואה שיכולה להתקבל מההשקעה קטנה מהעמלה.

קח בחשבון שאנחנו מדברים כאן על סכומים מאוד קטנים כך שהתשואה המתקבלת מהם תהיה זניחה ביותר (אם בכלל - תנודת השוק יכולות להיות לרעתך) בעוד שהעמלה היא עלות וודאית.

סוג של DRIP ידני סלקטיבי ...כדי לא לחכות הרבה זמן שיצטברו דיבידנדים או להעביר סכום מהארץ.

אני מעדיף להשאיר את הסכום כמזומן עד שיש לי סכום מספק.
התשואה שתצליח להשיג מאותו DRIP מיידי על סכום מיניאטורי אינה משמעותית בטווח הארוך ואינה מובטחת כלל כך שאני מתבונן על זה יותר כמו על "לחפש אגורות על פסי הרכבת".

 

[quesito]

מדובר בחשבון בנק של אינטראקטיב ברוקרס עצמם שהוקם בסניף של "סיטי בנק" האמריקאי שממוקם בתל אביב כך שההעברה השקלית היא "פנים ארצית" אבל הכספים עוברים ישירות לחשבון שהקים חבר הבורסה ולא דרך גופים מתווכים כלשהם.


ברגע שאתה נכנס לאתר של אינטראקטיב ברוקרס ומצהיר שברצונך לבצע העברה שקלית הם מספקים לך את המידע של החשבון שלהם בסיטי-בנק תל אביב.


אותו סדר גודל של מינימום לפעולה שהחלטת שמתאים לך.
אני לא מבצע הפרדה בין דיבידנדים לבין הפקדות שוטפות ולכן מה שמעניין אותי זה שהסכום הכולל שבתיק שלי יהיה סכום שהחלטתי שהוא מספק לצורך ביצוע פעולה בלי קשר לאם הוא התקבל מדיבידנדים או מהפקדות (לרוב הוא יתקבל משילוב של שניהם ביחד).


אינטראקטיב ברוקרס עצמם גובים כ-1 דולר עמלה.
אם אתה עובד דרך הקבוצה של הבלוג ועם אינטראקטיב ישראל אז העמלה היא 1.4 דולר.
אתה צריך להחליט מה קו התפר שלך שבו אתה מעדיף להשקיע את הסכום לבין נקודה שבה התשואה שיכולה להתקבל מההשקעה קטנה מהעמלה.

קח בחשבון שאנחנו מדברים כאן על סכומים מאוד קטנים כך שהתשואה המתקבלת מהם תהיה זניחה ביותר (אם בכלל - תנודת השוק יכולות להיות לרעתך) בעוד שהעמלה היא עלות וודאית.


אני מעדיף להשאיר את הסכום כמזומן עד שיש לי סכום מספק.
התשואה שתצליח להשיג מאותו DRIP מיידי על סכום מיניאטורי אינה משמעותית בטווח הארוך ואינה מובטחת כלל כך שאני מתבונן על זה יותר כמו על "לחפש אגורות על פסי הרכבת".

לגבי נושא ה-DRIP התכוונתי שאפשר להנות מדיבידנדים גדולים יותר.. הרי גם להוסיף עוד מניה 1 או 3 זה מוסיף לדיבידנד הבא שיגיע . אני כרגע מתעלם מעליית הערך.

לגבי דולר 1 אני לוקח מקרה קיצון של מניות מחוץ לארה''ב . שם זה פי 4 או 5 מזה.. במטבע של כל מדינה , למשל אירופה אז אירו : ספרד יוצא 4 אירו, אנגליה קצת יותר 6 נדמה לי. אגב האם אירלנד זה בתוך עמלות של UNITED KINGDOM מבחינת IB ?

 

[daat99]

הרי גם להוסיף עוד מניה 1 או 3 זה מוסיף לדיבידנד הבא שיגי

נכון אבל השאלה היא אם אתה תרוויח יותר מהעמלה שאתה משלם (כולל התשואה שאתה חושב שתקבל) בפרק הזמן שבין קבלת הדיבידנד לבין ההפקדה הבאה שתבצע.
ברגע שהתשובה לשאלה הזו היא "כן" אז אתה יודע שכדאי לך לבצע את הרכישה.

לצורך ההמחשה נניח לדוגמה שאתה מקבל 100 דולר כדיבידנד בכל חודש כמו שעון.
הדיבידנדים שאתה מקבל מגיעים מ-3 חברות שונות כאשר בכל חודש ברבעון חברה אחרת מחלקת לך את הדיבידנד.

אם ננסה לדמות DRIP אז אתה לוקח את הדיבידנד של ינואר ובחודש ינואר רוכש אתו מניה שתחלק לך דיבידנד במהלך אפריל.
נניח תשואת דיבידנד ממוצעת של 2% (טיפה מעל מדד ה-SP500) ואנחנו מדברים על כך שאתה מקבל דיבידנד של 0.5% משווי ההשקעה שלך - או במלים אחרות אנחנו מדברים על 50 סנט דיבידנד (שמתוכו אתה משלם מס דיבידנדים של 12.5 סנט ונשאר רק עם 37.5 סנט).

כל עוד העמלה שאתה משלם נמוכה מ-37.5 סנט אז אתה "מרוויח" מאותה פעולת רכישה מוקדמת (אבל תשים לב שבכל זאת יכולת לדחות אותה בחודשיים כי הדיבידנד חולק בינואר והדיבידנד הבא יגיע רק באפריל).

גם אם נתעלם מ-DRIP וננסה לדמות השקעה של דיבידנדים במניות של חברות אחרות אז אנחנו עדיין נשארים עם אותה התשובה - אתה צריך שהעמלה שלך תהיה מתחת ל-37.5 סנט בשביל שיהיה לך רווח כלשהו עם קנייה חודשית.

אם נדחה את הקנייה בחודש אחד בלבד אז אנחנו נשקיע 200 דולר בכל פעולה שבתורם יספקו לנו דיבידנד של 1 דולר (75 סנט לאחר מס) דבר שמאשר לנו לתפקד עם עמלה של פי 2 מהעמלה של הפעולה החודשית וזה תוך התעלמות מהפקדות שוטפות.

בשורה התחתונה ברוב המקרים יצא לך שאתה תשלם בעמלות הרבה יותר ממה שתקבל בתמורה אם תרוץ לבצע פעולות ברגע שהכסף נכנס לחשבון ולרוב מצבך יוטב אם תחכה להפקדה החודשית ותבצע פעולה אחת בחודשיים/שלושה (ואפילו ארבעה אם ההפקדות שלך ממש קטנות).

אגב האם אירלנד זה בתוך עמלות של UNITED KINGDOM מבחינת IB ?

לא יודע

 

[quesito]

נכון אבל השאלה היא אם אתה תרוויח יותר מהעמלה שאתה משלם (כולל התשואה שאתה חושב שתקבל) בפרק הזמן שבין קבלת הדיבידנד לבין ההפקדה הבאה שתבצע.
ברגע שהתשובה לשאלה הזו היא "כן" אז אתה יודע שכדאי לך לבצע את הרכישה.

לצורך ההמחשה נניח לדוגמה שאתה מקבל 100 דולר כדיבידנד בכל חודש כמו שעון.
הדיבידנדים שאתה מקבל מגיעים מ-3 חברות שונות כאשר בכל חודש ברבעון חברה אחרת מחלקת לך את הדיבידנד.

אם ננסה לדמות DRIP אז אתה לוקח את הדיבידנד של ינואר ובחודש ינואר רוכש אתו מניה שתחלק לך דיבידנד במהלך אפריל.
נניח תשואת דיבידנד ממוצעת של 2% (טיפה מעל מדד ה-SP500) ואנחנו מדברים על כך שאתה מקבל דיבידנד של 0.5% משווי ההשקעה שלך - או במלים אחרות אנחנו מדברים על 50 סנט דיבידנד (שמתוכו אתה משלם מס דיבידנדים של 12.5 סנט ונשאר רק עם 37.5 סנט).

כל עוד העמלה שאתה משלם נמוכה מ-37.5 סנט אז אתה "מרוויח" מאותה פעולת רכישה מוקדמת (אבל תשים לב שבכל זאת יכולת לדחות אותה בחודשיים כי הדיבידנד חולק בינואר והדיבידנד הבא יגיע רק באפריל).

גם אם נתעלם מ-DRIP וננסה לדמות השקעה של דיבידנדים במניות של חברות אחרות אז אנחנו עדיין נשארים עם אותה התשובה - אתה צריך שהעמלה שלך תהיה מתחת ל-37.5 סנט בשביל שיהיה לך רווח כלשהו עם קנייה חודשית.

אם נדחה את הקנייה בחודש אחד בלבד אז אנחנו נשקיע 200 דולר בכל פעולה שבתורם יספקו לנו דיבידנד של 1 דולר (75 סנט לאחר מס) דבר שמאשר לנו לתפקד עם עמלה של פי 2 מהעמלה של הפעולה החודשית וזה תוך התעלמות מהפקדות שוטפות.

בשורה התחתונה ברוב המקרים יצא לך שאתה תשלם בעמלות הרבה יותר ממה שתקבל בתמורה אם תרוץ לבצע פעולות ברגע שהכסף נכנס לחשבון ולרוב מצבך יוטב אם תחכה להפקדה החודשית ותבצע פעולה אחת בחודשיים/שלושה (ואפילו ארבעה אם ההפקדות שלך ממש קטנות).


לא יודע

הסבר יפה. בזמנו קראתי שאתה עושה פעולה כל קרוב ל-1000 דולר . האם אני זוכר נכון ?

 

[FIYaacov]

הסבר יפה. בזמנו קראתי שאתה עושה פעולה כל קרוב ל-1000 דולר . האם אני זוכר נכון ?

ההגיון שלי אומר שאם העמלה היא 1.4 אז על כל סכום של 280 דולר אין מה לחכות להפקדה נוספת.

ההנחה היא שהשוק יעלה ב-0.5% לחודש, אפשר לעשות את אותו חישוב על כל הנחת תשואה אחרת שיש לכם.

 

[daat99]

הסבר יפה. בזמנו קראתי שאתה עושה פעולה כל קרוב ל-1000 דולר . האם אני זוכר נכון ?

בתיק של הבלוג אני מבצע פעולה כל 1000 דולר כי אני מפקיד אליו 2000 שח בחודש וזה מוביל אותי לפעולה אחת לחודשיים בערך.
בתיק המלא שלי שאינו מפורסם ברבים אני מבצע הפקדות גדולות בהרבה ולכן גם הפעולות בו הן משמעותיות יותר גדולות (גם כאן המטרה היא פעולה אחת לחודשיים/שלושה ולא יותר מכך).

ההגיון שלי אומר שאם העמלה היא 1.4 אז על כל סכום של 280 דולר אין מה לחכות להפקדה נוספת.

ההנחה היא שהשוק יעלה ב-0.5% לחודש, אפשר לעשות את אותו חישוב על כל הנחת תשואה אחרת שיש לכם.

תשואה של 0.5% בחודש מייצגת תשואה שנתית של 6.17% שזה נמוך ביחס לתשואה ההיסטורית של שוק המניות כך שלפי החישוב הזה אפשר לבצע פעולות אפילו עם סכומים קטנים מכך.

הבעיה היא שאז המשקיע מוצא את עצמו נכנס לתיק כל שבוע/שבועיים ומחפש מה לקנות וברגע הוא הופך את מה שאמור להיות השקעה פסיבית עם מינימום השקעת זמן להשקעה שמטרידה אותו באופן רציף: "קיבלתי כבר דיבידנד של 20 דולר שמשלים אותי ל-280 אתמול או אני אקבל אותו מחר?"

אני מעדיף להתייחס לתיק ההשקעות שלי כאל תיק פסיבי שמצריך אפילו פחות תחזוקה, מאמץ וזמן מתיק מחקה מדד (בתיק מחקה מדד צריך לאזן ואפילו את זה אני לא מבצע) אז אני מגביל את עצמי להשקעה על בסיס זמינות הכספים שמתקבלים מההפקדות השוטפות וצירוף הדיבידנדים אליהם.

כמובן שאין כאן תשובה אחת נכונה וכל אחד צריך להחליט מה מתאים לאופי האישי שלו ולמטרות שלו מתיק ההשקעות שלו!

 

[FIYaacov]

תשואה של 0.5% בחודש מייצגת תשואה שנתית של 6.17% שזה נמוך ביחס לתשואה ההיסטורית של שוק המניות כך שלפי החישוב הזה אפשר לבצע פעולות אפילו עם סכומים קטנים מכך

צודק, הורדתי את התוחלת ההיסטורית כי זה הציפייה האישית שלי לעשורים הקרובים. ברור לי שהשוק לא חייב לי דבר

הבעיה היא שאז המשקיע מוצא את עצמו נכנס לתיק כל שבוע/שבועיים ומחפש מה לקנות וברגע הוא הופך את מה שאמור להיות השקעה פסיבית עם מינימום השקעת זמן להשקעה שמטרידה אותו באופן רציף: "קיבלתי כבר דיבידנד של 20 דולר שמשלים אותי ל-280 אתמול או אני אקבל אותו מחר?"

לי אישית יש 4 ניירות בסה"כ בתיק עם נוסחא מאוד מוגדרת מה הנייר שאני קונה החודש.
אני מניח שלמשקיע דיבידנדים זה באמת פחות מתאים.

 

[daat99]

אני מניח שלמשקיע דיבידנדים זה באמת פחות מתאים.

זה לא בהכרח קשור לאם אתה משקיע מחקה מדד או משקיע שבוחר מניות.
השאלה היחידה שחשובה היא האם אתה חושב שביצוע הקניה חודש אחד קודם לכן תניב לך תשואה גבוהה יותר מהעמלה שאתה תשלם.

אם אתה חושב שהתשובה היא כן (בהתחשב בנכס שאתה רוכש, בסכום הזמין ובגובה העמלה שלך) אז אין שום סיבה לדחות את הרכישה (למעט הורדת כמות הפעמים שנכנסים לבדוק מה קורה בתיק ההשקעות).

 

[quesito]

בתיק של הבלוג אני מבצע פעולה כל 1000 דולר כי אני מפקיד אליו 2000 שח בחודש וזה מוביל אותי לפעולה אחת לחודשיים בערך.
בתיק המלא שלי שאינו מפורסם ברבים אני מבצע הפקדות גדולות בהרבה ולכן גם הפעולות בו הן משמעותיות יותר גדולות (גם כאן המטרה היא פעולה אחת לחודשיים/שלושה ולא יותר מכך).


תשואה של 0.5% בחודש מייצגת תשואה שנתית של 6.17% שזה נמוך ביחס לתשואה ההיסטורית של שוק המניות כך שלפי החישוב הזה אפשר לבצע פעולות אפילו עם סכומים קטנים מכך.

הבעיה היא שאז המשקיע מוצא את עצמו נכנס לתיק כל שבוע/שבועיים ומחפש מה לקנות וברגע הוא הופך את מה שאמור להיות השקעה פסיבית עם מינימום השקעת זמן להשקעה שמטרידה אותו באופן רציף: "קיבלתי כבר דיבידנד של 20 דולר שמשלים אותי ל-280 אתמול או אני אקבל אותו מחר?"

אני מעדיף להתייחס לתיק ההשקעות שלי כאל תיק פסיבי שמצריך אפילו פחות תחזוקה, מאמץ וזמן מתיק מחקה מדד (בתיק מחקה מדד צריך לאזן ואפילו את זה אני לא מבצע) אז אני מגביל את עצמי להשקעה על בסיס זמינות הכספים שמתקבלים מההפקדות השוטפות וצירוף הדיבידנדים אליהם.

כמובן שאין כאן תשובה אחת נכונה וכל אחד צריך להחליט מה מתאים לאופי האישי שלו ולמטרות שלו מתיק ההשקעות שלו!

אם מותר לי לשאול , האם בתיק הגדול שלך אתה יכול בעיקרון להשקיע חזרה רק את הדיבידנדים . הרי אם יש לי תיק גדול מספיק מספיק יכול להיות מצב שאני מקבל בדיבדידנים חודשיים טווח של 500 -5000 דולר ואז התרומה חודשית שלי פחות רלוונטית...

 

[daat99]

אם מותר לי לשאול , האם בתיק הגדול שלך אתה יכול בעיקרון להשקיע חזרה רק את הדיבידנדים

אני יכול לממן אתו את כל הוצאות המחיה השוטפות שלי.

הרי אם יש לי תיק גדול מספיק מספיק יכול להיות מצב שאני מקבל בדיבדידנים חודשיים טווח של 500 -5000 דולר ואז התרומה חודשית שלי פחות רלוונטית...

נכון חלקית.
אם יש לך תיק מספיק גדול אז יכול להיות שכדאי לך להגדיל את ההון שאתה מקצה לכל פעולה בשוק ההון כך שעדיין אתה תבצע פעולה אחת לחודשיים/שלושה ולא בכל שבוע.

אל תמעיט בערך של היכולת להתנתק מתיק ההשקעות ולא לחשוב עליו בכלל בחיי היומיום!

 

[quesito]

אני יכול לממן אתו את כל הוצאות המחיה השוטפות שלי.


נכון חלקית.
אם יש לך תיק מספיק גדול אז יכול להיות שכדאי לך להגדיל את ההון שאתה מקצה לכל פעולה בשוק ההון כך שעדיין אתה תבצע פעולה אחת לחודשיים/שלושה ולא בכל שבוע.

אל תמעיט בערך של היכולת להתנתק מתיק ההשקעות ולא לחשוב עליו בכלל בחיי היומיום!

אני בכלל לא חושב על הערך שלו.. רק חושב על אפשרויות השקעה והדיבידנדים שמתקבלים או הכנסה פסיבית אחרת שאותה אפשר להשתמש למשהו : להשקיע חזרה או לבזבז פיזית אותה.
(ברור שפעם בהרבה זמן אני חושב על הערך של התיק..הייתי מעדיף שלא ייעלם )

 

[daat99]

אני בכלל לא חושב על הערך שלו..

כל הכבוד לך! רוב האנשים נופלים בנקודה הזו.

ברור שפעם בהרבה זמן אני חושב על הערך של התיק..הייתי מעדיף שלא ייעלם

כאן נכנסת ההיסטוריה ומראה לנו שאנשים פשוטים יכולים להגיע למיליונים גם אם הם רוכשים חברות שפושטות את הרגל במקביל לחברות היציבות והגדולות (רמז - אף אחד מהם אינו משקיע "מחקה מדדים"):

• עובדת מדינה (יהודיה אמריקאית) שהרוויחה משכורת נמוכה ולא קודמה בכל מהלך הקריירה שלה הצליחה להגיע ל-22 מיליון דולר לאחר הפרישה כאשר הפנסיה שלה עמדה על 3100 דולר לשנה בלבד!
• מזכירה שהפכה 180 דולר לתרומה של 7 מיליון דולר שמספקת למכללה שקיבלה אותה הכנסה שנתית של 300 אלף דולר בשנה
• עובד ניקיון ומתדלק בתחנת דלק שכל חייו קיבל משכורת שקרובה לשכר מינימום תרם 8 מיליון דולר גם אחרי שזרקו לפח תעודות בעלות על מניות של חברות שפשטו את הרגל שנמצאו אצלו בכספת
• אדם שהפסיק לעבוד בגיל 45 תרם מניות שהוא רכש ב-1000 דולר בשווי נוכחי של 2 מיליון דולר

המכנה המשותף המרכזי של כל אלו (ואחרים) הוא שהם פשוט רוכשים מניות ומשתדלים שלא למכור אותם...