לומד לבנות אקסל

[19yoboy]

האם "המספר 2" עונה להגדרה "אמת/שקר"?
איך אתה מתרגם בין "המספר 2" ל-"אמת/שקר"?

נמשיך לקבל "מספר 2".
לפי ההגדרה הזו (שאני לא מסכים איתה) התנאי שלך מתקיים תמיד.

-אתה צודק, ההגדרה תמיד אמת..
עקב כך שIF המשתנה T, שאותו הגדרתי לפי "T מייצג את מספר השורה הראשונה עם נתונים" הוא באמת מספר השורה הראשונה תציב ככה ואם לא אז תציב אחרת. אני מסכים שההגדרה הזו לא בדיוק עונה על השאלה מבחינה תחבירית והגיונית כל - כך.
-אז אני צריך שההגדרה של T לא תהיה נכונה תמיד.
-אבל אנחנו כבר יודעים שT = 2 וזה תמיד יהיה נכון. לכן לא משנה מה תהיה ההגדרה המילולית, כנראה שT תמיד יתקיים..

אלא אם כן:
-T מייצג בדיקה של מספר השורה.
* אבל הוא לא באמת בודק משהו.
או אולי:
-T מחזיר את מספר השורה הנוכחית.
אם אני שואל את עצמי בעקבות ההגדרה הזו, האם זה יכול להתקיים תמיד או לא, גם ההגדרה הזו לא מסתדרת תחבירית.
בקיצור, כנראה שגם זו נפסלת.
זקוק לעזרה.

 

[daat99]

ההגדרה תמיד אמת..

ממש לא!
ההגדרה היא אף פעם לא אמת ולא שקר.
ההגדרה שנתת היא תמיד *המספר 2*.

תדמיין לעצמך את השיחה הבאה עם חבר:
החבר שואל: "האם אתה חושב שהקבוצה תיקח אליפות השנה?"
אתה עונה: "2"

מה לדעתך החבר שלך אמור להסיק מזה?
האם אתה חושב שהקבוצה תיקח אליפות או לא?
האם יש לו יכולת לתרגם את "2" לתשובה "כן/לא"?

עקב כך שIF המשתנה T, שאותו הגדרתי לפי "T מייצג את מספר השורה הראשונה עם נתונים" הוא באמת מספר השורה הראשונה תציב ככה ואם לא אז תציב אחרת. אני מסכים שההגדרה הזו לא בדיוק עונה על השאלה מבחינה תחבירית והגיונית כל - כך.

לא הבנתי בכלל מה ניסית לומר כאן.

מה שכן הבנתי זה שלא הגדרת תנאי במשפט הזה.

-אז אני צריך שההגדרה של T לא תהיה נכונה תמיד.

אתה צריך שההגדרה של T תהיה: תנאי (או "בדיקה")
תנאי צריך להחזיר תשובה "אמת/שקר" / "כן/לא" וכו'.

למשל:
X: בודק אם Y שווה Z
W: בודק אם U גדול מ-V

שתי הדוגמאות הללו יכולות להחזיר "אמת/שקר".

אם נגדיר Y=10 ו-Z=10 אז X יחזיר "אמת"
אם נגדיר U=5 ו-V=10 אז W יחזיר "שקר"

אבל אנחנו כבר יודעים שT = 2

מי אמר שאנחנו "יודעים" את זה?
אתה החלטת שזה מה שיהיה - זה לא הופך את ההחלטה לנכונה, קל וחומר לידועה גם לי

נ.ב.
אם "היינו יודעים" שהשמש זורחת במערב אז מה לדעתך יותר קל?
1. לגרום לשמש לזרוח במערב בפועל
2. לשנות את "הידיעה" ולהחליט שעכשיו אנחנו "יודעים" שהיא זורחת במזרח

תזכור:
ה-T של הנוסחה הקודמת שהגדרנו הוא לא בהכרח אותו ה-T מכאן.
אנחנו מעדיפים שזה יהיה אותו ה-T בשביל למנוע בלבול מיותר אבל זו אינה דרישה.

זקוק לעזרה.

כמו שהתימנים יודעים כבר עשרות שנים - לפעמים צריך לקחת צעד אחורה בשביל לעשות שני צעדים קדימה:

אז בוא ונחזור צעד אחורה

נתחיל במשוואה הזו (מהסיכומון שלך - כל הכבוד שאתה מתעד בצורה מסודרת וברורה! עכשיו הרבה יותר קל לנו):

(W = if (T) then (N) else (M

אנחנו כבר יודעים ש-T במשוואה הזו חייב להיות משהו שמחזיר תוצאה של "אמת/שקר".

בנוסף יש לנו את ההגדרה של T מתא G2 (מהסיכומון):

-T מייצג את מספר השורה הראשונה בה מוצגים נתונים.

אנחנו יודעים שה-T הזה מחזיר מספר (כרגע זה תמיד יהיה המספר 2, בעתיד יוחזר מספר אחר).

אם נשלב את שתי התובנות הללו ביחד אז אנחנו נגלה ששני ה-Tים הללו לא יכולים להיות אותו הדבר (אחד מספר והשני אמת/שקר).

מסקנה: אחד מהם צריך להשתנות.

מכיוון שהגדרנו את הנוסחה והמשוואה מתא G2 בהצלחה אז אנחנו יכולים להיצמד להגדרה הזו של T:

-T מייצג את מספר השורה הראשונה בה מוצגים נתונים.

זה אומר שהגדרת המשוואה הנוכחית שלנו (תנאי הבדיקה) צריכה לעבור שינוי קל:

(W = if (T) then (N) else (M

הבדיקה של IF מבצעת השוואה בין שני דברים.
במשוואה שלנו נתת לה את T (שזה המספר 2 כרגע) אבל לא נתת לה משהו להשוות את T אליו וגם לא הגדרת את סוג ההשוואה (גדול/קטן/שווה?).

יש לך שני דרכים לתקן:
1. לתת ל-IF משתנה אחר שיחזיר תשובת "אמת/שקר" ואנחנו נצטרך להגדיר אותו כמשוואת בדיקה בפני עצמו
2. להגדיר את הבדיקה בתוך המשוואה עם הוספת משתנה שאליו אנחנו משווים את T (כלומר: עוד משתנה שגם הוא מחזיר מספר)

גישה #1 שקולה לניסיון לאכול דג טונה שלם
גישה #2 שקולה לחלוקת הדג לקופסאות של 160 גרם ואכילת קופסה ביום

אם כבר "התרגלת לאכול טונה" אז אולי תצליח לאכול את דג הטונה השלם הזה - הוא הרבה יותר קטן משאר הדגים שהיו לנו עד כה (ובכך למעשה לבחור בשינוי #2).
אם אתה מרגיש שאתה עדיין מסתבך אז נחליף את האות T באות אחרת ואחר כך נגדיר לה משוואה ונוסחאות בנפרד.

נ.ב.
אני לרוב ממליץ על חלוקת לחתיכות קטנות אבל אתה יודע אם אתה כבר מבין מספיק בשביל לנסות או לא.
אם תגלה שאתה מסתבך יותר מדי אז אנחנו נגדיר אותם בנפרד בהמשך.

 

[19yoboy]

אתה צריך שההגדרה של T תהיה: תנאי (או "בדיקה")
תנאי צריך להחזיר תשובה "אמת/שקר" / "כן/לא" וכו'.

ה-T של הנוסחה הקודמת שהגדרנו הוא לא בהכרח אותו ה-T מכאן.
אנחנו מעדיפים שזה יהיה אותו ה-T בשביל למנוע בלבול מיותר אבל זו אינה דרישה.

-די מבלבל בהתחשב בהגדרה שסיפקנו כבר לT.
-למה אנחנו מעדיפים שההגדרות יהיו זהות? (מלבד הנימוק של בלבול מיותר)
אז אני צריך להשתמש בהגדרה המילולית בפונקציית ROW.

-T מייצגת החזרה של מספר השורה הנוכחית, כאשר השורה הראשונה שמספקת נתונים הינה ההפקדה הראשונית והשאר הן ההפקדות החודשיות.

על פניו, גם זה לא בדיוק משפט תנאי.

אז אולי:

-T בודק האם השורה הנוכחית היא השורה הראשונה שמספקת נתונים.

על ההגדרה הזו אני מחיל את השאלה של: האם יש כאן תשובה של כן/לא // מתקיים/לא מתקיים.
גם לא בדיוק.

אם "היינו יודעים" שהשמש זורחת במערב אז מה לדעתך יותר קל?
1. לגרום לשמש לזרוח במערב בפועל
2. לשנות את "הידיעה" ולהחליט שעכשיו אנחנו "יודעים" שהיא זורחת במזרח

איך זה קשור לדוגמה שלי? (אני מבין את ההקבלה אבל לא את ההקשר)

אם נשלב את שתי התובנות הללו ביחד אז אנחנו נגלה ששני ה-Tים הללו לא יכולים להיות אותו הדבר (אחד מספר והשני אמת/שקר).

למה?
-פעם אחת הוא מייצג מספר (לשימוש הגדרת האקסל).
-פעם שנייה הוא מייצג תנאי (לשימוש בניית המתכון).

במשוואה שלנו נתת לה את T (שזה המספר 2 כרגע) אבל לא נתת לה משהו להשוות את T אליו וגם לא הגדרת את סוג ההשוואה (גדול/קטן/שווה?).

אני לא מבין.
מה הבעיה ב:
אם T מתקיים, תציב ככה ואם לא אז תציב אחרת.
את T אני צריך לתאר בתור משהו שאו שהוא מתקיים או שהוא לא מתקיים.

כפי ההגדרה האחרונה שסיפקתי:
-T בודק האם השורה הנוכחית היא השורה הראשונה שמספקת נתונים.

*במחשבה שניה, אפשר לומר על ההגדרה הזו שהיא מתקיימת או שהיא לא מתקיימת.
*אפשר גם לכתוב עליה אמת/שקר, פשוט אצטרך לשנות את הנוסח של ההגדרה, ניתן להבין מההקשר בכל מקרה.

יש לך שני דרכים לתקן:
1. לתת ל-IF משתנה אחר שיחזיר תשובת "אמת/שקר" ואנחנו נצטרך להגדיר אותו כמשוואת בדיקה בפני עצמו
2. להגדיר את הבדיקה בתוך המשוואה עם הוספת משתנה שאליו אנחנו משווים את T (כלומר: עוד משתנה שגם הוא מחזיר מספר)

גישה #1 שקולה לניסיון לאכול דג טונה שלם
גישה #2 שקולה לחלוקת הדג לקופסאות של 160 גרם ואכילת קופסה ביום

אני מרגיש ששתי הדרכים מסובכות.
מדוע אינני יכול להשתמש רק בהגדרת T (להתרכז בלתקן אותה) ולהמשיך לשלב הבא?!
אני מרגיש שהוספת משתנים רק תסבך את זה יותר להמשך. אוהב את המינימליזם..


עקב הציטוט:

הבדיקה של IF מבצעת השוואה בין שני דברים.

אני אנסה לזרום עם זה:

(W = if (H=T) then (N) else (M

-H מייצג בדיקה של מספר השורה הנוכחית.
-T מייצג את מספר השורה הראשונה בה מוצגים נתונים.

 

[daat99]

-למה אנחנו מעדיפים שההגדרות יהיו זהות? (מלבד הנימוק של בלבול מיותר)

אין קשר להגדרות.
אנחנו מעדיפים שזה יהיה אותו הדבר בשביל לא להתבלבל.
ה-T של המשוואה הפנימית הוא יצור בפני עצמו בלי קשר להגדרה המילולית (והתוצאה שלו היא "מספר").
אנחנו מעדיפים להשתמש בו "כמו שהוא" (כלומר משתנה שמחזיר "מספר" שמייצג את השורה הראשונה עם נתונים בטבלה) אבל אין שום דבר שמונע מאיתנו להשתמש באות T בשביל לייצג משהו אחר (כגון תוצאת תנאי - אמת/שקר) אם מתחשק לנו.

שימוש באותה האות בשביל שני דברים שונים זה מבלבל.

תחשוב למשל על ההגדרה הבאה ב-C:

int T = 2
bool T = true​

בשפת C נתנו לנו קומפיילר שאוסר על השימוש באותו השם מסוגים שונים.
כאן אין לנו קומפיילר שאוסר דברים כאלו אז אין שום דבר שמונע ממך לכתוב קוד שכזה אבל אני משער שברור לך שאם אנחנו ננסה לדון ב-T אנחנו כל הזמן נתבלבל ולא נבין אם אנחנו מדברים על T שהוא מספר או T שהוא תנאי אמת/שקר.

אז אני צריך להשתמש בהגדרה המילולית בפונקציית ROW.

לא הבנתי.

-T מייצגת החזרה של מספר השורה הנוכחית, כאשר השורה הראשונה שמספקת נתונים הינה ההפקדה הראשונית והשאר הן ההפקדות החודשיות.

גם לא ברור.

אני מציע לך קודם לכתוב את המשוואה שוב (ולשנות אותה אם אתה רוצה להפסיק להתבלבל עם T) לפני שאתה מנסה להגדיר את המשתנים.

-T בודק האם השורה הנוכחית היא השורה הראשונה שמספקת נתונים.

זו כבר הגדרת תנאי נכונה יותר שמתאימה למה שאנחנו רוצים להשיג (אפשר ומומלץ לשדרג את הניסוח בשביל להתאים לניסוח שהשתמשנו בו עד כה "השורה הראשונה עם נתונים בטבלה" למשל).
זה עדיין לא פותר את בעיית הבלבול כי השתמשת באות T בשביל לייצג את התנאי כאשר במשוואה הפנימית השתמשת באות T בשביל לייצר את מספר השורה הראשונה עם נתונים בטבלה.

האם יש לך דרך נוחה להבדיל בין שני ה-T במהלך הדיונים?

אם למשל אני רוצה להפנות אותך בחזרה להגדרה של T - לאיזה T אתה תחזור?

על ההגדרה הזו אני מחיל את השאלה של: האם יש כאן תשובה של כן/לא // מתקיים/לא מתקיים.
גם לא בדיוק.

למה אתה חושב שאין שם תשובה של כן/לא?

בוא ונבדוק:

בדיקה ראשונה - אנחנו רוצים לקבל "כן"
* נניח "השורה הנוכחית היא 2"
* נניח "השורה הראשונה עם נתונים בטבלה" היא 2
נציב בהגדרה:
T בודק אם 2 (השורה הנוכחית) שווה ל-2 (השורה הראשונה עם נתונים בטבלה).
מה התשובה ש-T מחזיר לנו?

בדיקה שניה - אנחנו רוצים לקבל "לא"
* נניח "השורה הנוכחית היא 4"
* נניח "השורה הראשונה עם נתונים בטבלה" היא 2
T בודק אם 4 (השורה הנוכחית) שווה ל-2 (השורה הראשונה עם נתונים בטבלה).
מה התשובה ש-T מחזיר לנו?

האם קיבלנו תוצאות "אמת/שקר"?
האם התוצאות מתאימות למה שרצינו לקבל?

איך זה קשור לדוגמה שלי? (אני מבין את ההקבלה אבל לא את ההקשר)

אתה החלטת שבמשוואה של W יש T ושה-T ייצג את "התוצאה של התנאי" (קרי: אמת/שקר).
אנחנו גם החלטנו ש-T בנוסחה שעבדנו עליה בעמודה G מייצג מספר (את מספר השורה הראשונה עם נתונים בטבלה).

כעת אתה יכול להיצמד להחלטה ש-T הוא אמת/שקר ובמקביל ש-T הוא מספר וזה מבלבל את כולנו.
כאלטרנטיבה אתה יכול להחליט שב-W אין T אלא משהו אחר ובכך למנוע את הבלבול בין ה-Tים השונים

-פעם אחת הוא מייצג מספר (לשימוש הגדרת האקסל).
-פעם שנייה הוא מייצג תנאי (לשימוש בניית המתכון).

ואיך אנחנו מבדילים ביניהם כשאנחנו כותבים רק את האות T?
האם בכל פעם שנרצה לדבר על T אנחנו נצטרך להוסיף משפטים ארוכים בסגנון:
* T של הנוסחה הפנימית מעמודה G שמחזירה מספר שורה
* T של הנוסחה החיצונית (מעמודה שלא הגדרנו עדיין) שמחזירה תוצאה של תנאי אמת/שקר

לא יותר פשוט לא לקרוא לשניהם T?

כפי ההגדרה האחרונה שסיפקתי:
-T בודק האם השורה הנוכחית היא השורה הראשונה שמספקת נתונים.

אבל גם סיפקת את ההגדרה הזו:

-T מייצג את מספר השורה הראשונה בה מוצגים נתונים.

כשאני רושם T, האם אתה יודע לאיזה מהם אני מתכוון?

בוא וננסה:
תצטט בבקשה את המשוואה שמכילה את T ונראה אם זו המשוואה שאני התכוונתי שתצטט.
רמז: יש לך 50% לצטט את המשוואה הנכונה

מדוע אינני יכול להשתמש רק בהגדרת T (להתרכז בלתקן אותה) ולהמשיך לשלב הבא?!

אף אחד לא אמר שאתה לא יכול.
הדבר היחיד שאני אומר זה שהיצמדות לאותה ההגדרה תייצר בלבול למשך השבועות הבאים

אני מרגיש שהוספת משתנים רק תסבך את זה יותר להמשך. אוהב את המינימליזם..

מינימליזם זה נחמד אבל זה שקול לאכילת דג טונה שלם בארוחה אחת.
בשלב מסויים אי אפשר להמשיך ואז מתייאשים ומכריזים על משימה "אכול דג דונה שלם" כבלתי אפשרית.
חלוקת הדג לקופסאות ואכילת קופסה בכל ארוחה/יום/שבוע הופכת את המשימה "הבלתי אפשרית" למשימה שאנחנו מצליחים לסיים בהצלחה וללא קושי.

אני נגד ניסיונות לאכילת דגי טונה שלמים כי לרוב זה מוביל לייאוש ואי סיום המשימות.

(W = if (H=T) then (N) else (M

זו הגדרה מעולה של המשוואה.
מצד אחד שימרת את T המקורי - הוא עדיין "מספר".
מצד שני הוספת משתנה נוסף (H) שיכול להיות גם מספר.
ההשוואה בין T ל-H מייצרת את התוצאה הרצויה לתנאי אמת/שקר "האם המספר T שווה למספר H?" תשובה: "כן/לא" = "אמת/שקר".

אנחנו יכולים להמשיך עם ההגדרה הזו של W ולהגדיר עבורה את כל חמשת המשתנים.
* שלושה כבר הגדרת: W, N ו-M אז רק תעתיק/תדביק שוב את אותה ההגדרה
* את T כבר הגדרת כחלק מהנוסחה שעבדנו עליה בתא G2 אז אתה יכול להעתיק את ההגדרה שלה ללא שינויים
* מה שחסר לך זה להגדיר את H באופן מילולי

השילוב של המשוואה עם ההגדרה המילולית של חמשת המשתנים יוביל אותנו לצעד הבא:
* הגדרת כל משתנה בפני עצמו כנוסחה משל עצמה (נתחיל עם H)

נ.ב.
חשוב מאוד שתרכז ביחד גם את המשוואה וגם את כל המשתנים כי אנחנו נצטרך לחזור לנקודה הזו בהמשך וחשוב שכל המידע הזה יהיה מולך בצורה מרוכזת.

 

[19yoboy]

האם יש לך דרך נוחה להבדיל בין שני ה-T במהלך הדיונים?

אם למשל אני רוצה להפנות אותך בחזרה להגדרה של T - לאיזה T אתה תחזור?

תצטט בבקשה את המשוואה שמכילה את T ונראה אם זו המשוואה שאני התכוונתי שתצטט.
רמז: יש לך 50% לצטט את המשוואה הנכונה

אני מבין שמה שעשיתי היה להחיל את T שמייצג את מספר השורה הראשונה לבין T של הדיון הנוכחי.
לכן,

מצד שני הוספת משתנה נוסף (H) שיכול להיות גם מספר.

הרעיון להוסיף משתנה נוסף בדמות H הוא באמת ברור ומובן לי יותר מבעבר.

"האם המספר T שווה למספר H?"

האם בהכרח אנחנו מבקשים מהמשתנה H להיות מספר? אם כן, לא ברור לי מדוע.
למה הוא לא יכול לייצג בדיקה בלבד של המספר (T)?

* שלושה כבר הגדרת: W, N ו-M אז רק תעתיק/תדביק שוב את אותה ההגדרה

-W מייצג את ההפקדה הראשונית בשורה הראשונה עם נתונים בטבלה ואת ההפקדה החודשית בשאר השורות.
-N מייצג את ההפקדה הראשונית.
-M מייצג את ההפקדה החודשית.

*האם על המשוואה הבאה:

W = if (H=T) then (N) else (M)

יש הסכמה? אפשר לעדכן אותה בסיכומון?

* את T כבר הגדרת כחלק מהנוסחה שעבדנו עליה בתא G2 אז אתה יכול להעתיק את ההגדרה שלה ללא שינויים

-T מייצג את מספר השורה הראשונה בה מוצגים נתונים.

* מה שחסר לך זה להגדיר את H באופן מילולי

עשיתי זאת נכונה, לא?

-H מייצג בדיקה של מספר השורה הנוכחית.

* הגדרת כל משתנה בפני עצמו כנוסחה משל עצמה (נתחיל עם H)

אתה מבקש נוסחה אקסלית של כל משתנה?
אוקיי, את H אפשר לכתוב בתור נוסחה:

1) IF(row() = T
OR ///////////////
2) IF(row() = T
EQUALS IN SCHOOL'S TERMS:
3) H = T

מתבלט בין כתיבה של אופציה #1 לבין אופציה 2#.
כלומר האם לכתוב בנוסחה של H את החלק של T.
מפני שזה מוזר לכתוב רק:

IF(row() =

ולפעם הבאה (שאדע מה צורת הכתיבה הנכונה), אוסיף = מצד שמאל של הנוסחה האקסלית .

חשוב מאוד שתרכז ביחד גם את המשוואה וגם את כל המשתנים כי אנחנו נצטרך לחזור לנקודה הזו בהמשך וחשוב שכל המידע הזה יהיה מולך בצורה מרוכזת.

מקווה שמרוכז כמו שצריך.
תודה רבה!

 

[daat99]

האם בהכרח אנחנו מבקשים מהמשתנה H להיות מספר?

בהחלט.

אם כן, לא ברור לי מדוע.

H מייצג את מה שמשווים ל-T ולכן הוא צריך להיות "מאותו הסוג" של T.

תחשוב על בדיקה ב-C:
(if (H==T
אם אני אומר לך ש-T הוא int.
האם H יכול להיות bool?

למה הוא לא יכול לייצג בדיקה בלבד של המספר (T)?

סימן השוויון מייצג את הבדיקה עצמה בעוד ה-H וה-T מייצגים את הערכים שעליהם מתבצעת הבדיקה.
למשל בשפת C:
(if (H>T
יש לנו סימן בדיקה של "גדול מ-" והערכים שנבדקים הם T ו-H.
בבדיקה זו אנחנו בודקים אם H "גדול מ-" T.

עם סימן השוויון זה אותו הדבר - בודקים אם H "שווה ל-" T.
משכך, גם H וגם T צריכים להיות מאותו הסוג ומכיוון ש-T הוא מספר אז אנחנו יודעים שגם H הוא מספר.

למה הוא לא יכול לייצג בדיקה בלבד של המספר (T)?

בבדיקה אתה צריך משהו לבדוק מולו.
למשל ההגדרה "X בודק אם T הוא ____" היא הגדרה חסרה - חסר לנו הנתון של מה בודקים מול T.
ההגדרה "X בודק אם T הוא H" היא לעומת זאת הגדרה מלאה - יש לנו את כל המידע בשביל להבין מה קורה כאן.

-W מייצג את ההפקדה הראשונית בשורה הראשונה עם נתונים בטבלה ואת ההפקדה החודשית בשאר השורות.
-N מייצג את ההפקדה הראשונית.
-M מייצג את ההפקדה החודשית.

מעולה.

*האם על המשוואה הבאה:

יש הסכמה? אפשר לעדכן אותה בסיכומון?

אכן.

-T מייצג את מספר השורה הראשונה בה מוצגים נתונים.

נכון.

עשיתי זאת נכונה, לא?

-H מייצג בדיקה של מספר השורה הנוכחית.

לא.
H צריך לתת לנו מספר ולא בדיקה.
הבדיקה מתבצעת ע"י סימן השוויון "=" והיא לא חלק מ-H (או מ-T).
סימן השוויון הוא ברור ולא צריך להגדיר אותו באופן מילולי.

אתה מבקש נוסחה אקסלית של כל משתנה?

לא.
1. אנחנו נתחיל רק עם H ולא עם השאר
2. אנחנו קודם נגדיר את H באופן מילולי (כמו שעשית עם W).
3. אחרי שתהיה לנו הגדרה מילולית של H אנחנו נחליט איך ממשיכים להגדיר את המשוואה, המשתנים והנוסחאות של H

לקוד של האקסל אנחנו נגיע בסוף (יש די הרבה הגדרות לעשות לפני כן).

 

[19yoboy]

בבדיקה אתה צריך משהו לבדוק מולו.
למשל ההגדרה "X בודק אם T הוא ____" היא הגדרה חסרה - חסר לנו הנתון של מה בודקים מול T.
ההגדרה "X בודק אם T הוא H" היא לעומת זאת הגדרה מלאה - יש לנו את כל המידע בשביל להבין מה קורה כאן.

סימן השוויון מייצג את הבדיקה עצמה בעוד ה-H וה-T מייצגים את הערכים שעליהם מתבצעת הבדיקה.
למשל בשפת C:
(if (H>T
יש לנו סימן בדיקה של "גדול מ-" והערכים שנבדקים הם T ו-H.
בבדיקה זו אנחנו בודקים אם H "גדול מ-" T.

הדוגמה משפת C מאוד מובנת. אבל:
-T מייצג מספר שורה ראשונה.
מה אכפת לי מה H שווה כל עוד T מביא את המספר הזה?
-אתה רוצה שהמשתנה H יוודא שT הוא באמת השורה הראשונה? כי אני לא מבין למה.
הרי ברור לנו שT ייתן לנו תמיד את מספר השורה הראשונה.
אז אם אני מקבל את השורה הראשונה, שיוצב ככה ואם לא אז ככה. אין בהתניה הזו שום קשר לH..

-הרעיון הוא שאנחנו מנסים להיות גלובליים.
אז אני יכול להשוות את H ל2:
רק לעכשיו זה נכון, מי יודע מה יהיה בעתיד - יכול להיות שההגדרה תשתנה.

-H מייצג את מספר השורה השנייה.
או:
-H מייצג את מספר השורה השנייה שהיא הראשונה שמציגה נתונים.

בעצם: ההגדרה של T וH מאוד דומות..


ועוד שאלונת לפרוטוקול,
למה אנחנו לא משתמשים אם כבר בשני סימני שיוויון? או אפילו בסימן שאלה?

W = if (H==T) then (N) else (M)
OR:
W = if (H=?T) then (N) else (M)

 

[daat99]

מה אכפת לי מה H שווה כל עוד T מביא את המספר הזה?

מה אומרת לך "מספר השורה הראשונה" בבדיקה?

לצורך ההמחשה:
W = אם "2" אז הפקדה ראשונה, אם אז הפקדה שוטפת

אם "2" הוא מה?
"2" זה מספר ולא תוצאה של בדיקה.
התנאי "אם" צריך תוצאה של בדיקה - אמת/שקר, כן/לא, מתקיים/לא וכו'

"אם 2" לא אומר כלום לאף אחד.

-אתה רוצה שהמשתנה H יוודא שT הוא באמת השורה הראשונה? כי אני לא מבין למה.

T תמיד מחזיר את מספר השורה הראשונה.
איך מספר השורה הראשונה כמספר בפני עצמו עוזר לך להחליט אם אתה צריך את ההפקדה הראשונית או ההפקדה השוטפת?

הרי ברור לנו שT ייתן לנו תמיד את מספר השורה הראשונה.

וגם מסיבה זו הוא לא יכול להיות תנאי.

תנאים צריכים לפעמים להחזיר תוצאות שונות.

אז אם אני מקבל את השורה הראשונה, שיוצב ככה ואם לא אז ככה. אין בהתניה הזו שום קשר לH..

אתה T הוא תמיד השורה הראשונה אז לפי ההגדרה שלך אתה תמיד מציב את ההפקדה הראשונית.
מתי אתה תציב את ההפקדה השוטפת?

אז אני יכול להשוות את H ל2:

לא הבנתי מאיפה הגיע ה-2.
בנוסף עדיין לא הגדרת את H אז אין לי מושג מה אתה משווה ל-2.

בעצם: ההגדרה של T וH מאוד דומות..

וזה רמז לכך שההגדרה של H שגויה

המטרה של H היא לספק משהו שאתה יכול להשוות ל-T ובאמצעותו לקבל תוצאה "אמת" כשאתה רוצה את ההפקדה הראשונה ותוצאה "שקר" כשאתה רוצה את ההפקדה השוטפת.

מכיוון שאת T כבר הגדרנו בהצלחה אז אנחנו לא נשנה אותו.
מה שחסר לנו זה להגדיר את H כך שהוא יגרום לבדיקה שלנו להחזיר את התוצאה הרצויה "אמת/שקר".

 

[19yoboy]

מה אומרת לך "מספר השורה הראשונה" בבדיקה?

לא הבנתי את השאלה..?

לצורך ההמחשה:
W = אם "2" אז הפקדה ראשונה, אם אז הפקדה שוטפת

אם "2" הוא מה?
"2" זה מספר ולא תוצאה של בדיקה.
התנאי "אם" צריך תוצאה של בדיקה - אמת/שקר, כן/לא, מתקיים/לא וכו'

"אם 2" לא אומר כלום לאף אחד.

יותר ברור.

T תמיד מחזיר את מספר השורה הראשונה.

למה תמיד?

איך מספר השורה הראשונה כמספר בפני עצמו עוזר לך להחליט אם אתה צריך את ההפקדה הראשונית או ההפקדה השוטפת?

כי את מספר השורה בפני עצמו אני מכניס לפונקציה של IF שהיא מחליטה בעצמה בהתאם למספר השורה איזו הפקדה מתקיימת בתא הנוכחי.

אתה T הוא תמיד השורה הראשונה אז לפי ההגדרה שלך אתה תמיד מציב את ההפקדה הראשונית.
מתי אתה תציב את ההפקדה השוטפת?

הבנתי.

לא הבנתי מאיפה הגיע ה-2.
בנוסף עדיין לא הגדרת את H אז אין לי מושג מה אתה משווה ל-2.

וזה רמז לכך שההגדרה של H שגויה

זה לא הגיוני מה שכתבתי אתה צודק.
זה כמו לשאול:
אם 2=2 תציב הפקדה ראשונית ואם לא אז חודשית.
זה תמיד שווה, אין מקרה שזה לא יהיה שווה.

המטרה של H היא לספק משהו שאתה יכול להשוות ל-T ובאמצעותו לקבל תוצאה "אמת" כשאתה רוצה את ההפקדה הראשונה ותוצאה "שקר" כשאתה רוצה את ההפקדה השוטפת.

מכיוון שאת T כבר הגדרנו בהצלחה אז אנחנו לא נשנה אותו.
מה שחסר לנו זה להגדיר את H כך שהוא יגרום לבדיקה שלנו להחזיר את התוצאה הרצויה "אמת/שקר".

אז חשבתי לעצמי שבתוך המשתנה H להחיל את הנוסחה האקסלית (כן, עדיין לא הגענו אליה, אבל רק רגע

=ROW()

ואז אם מספר השורה הנוכחית יהיה שווה לT אז תוצב ההפקדה הראשונית ואם לא אז החודשית.
אני אנסה לנסח הגדרה מילולית שתואמת את דבריי:

-H מייצג את מספר השורה הנוכחית.

*נק' שמפריעה לי בהגדרה: לא תמיד אני אהיה בשורה הנוכחית. למה אני משתמש בה בתור רפרנס.
גם ההגדרה הזו שסיפקתי בעצמי לא הכי ברורה לי, אם בכלל נכונה..
יום נעים

 

[daat99]

לא הבנתי את השאלה..?

זה בגלל ש-"מספר השורה" זו לא תוצאה של "בדיקה"

למה תמיד?

כי ככה אתה הגדרת אותו ורשמת זאת גם בסיכומון שלך

-T מייצג את מספר השורה הראשונה בה מוצגים נתונים.

אם אתה רוצה לשנות את ההגדרה של T אז נוכל לעשות זאת אבל אז נצטרך שוב לחזור ולנסות להגדיר מחדש מה אנחנו עושים (לשבוע שעבר בתכלס).

כי את מספר השורה בפני עצמו אני מכניס לפונקציה של IF שהיא מחליטה בעצמה בהתאם למספר השורה איזו הפקדה מתקיימת בתא הנוכחי.

אין דבר כזה "להכניס לפונקציה של IF".
פונקציית IF (תנאי "אם") צריכה *לקבל* כמה דברים:
1. התנאי שעליו היא מתבססת - התשובה של התנאי הזה צריכה להיות כן/לא, אמת/שקר, מתקיים/לא וכדומה.
2. מה להחזיר אם התנאי החזיר תשובה של כן/אמת/מתקיים
3. מה להחזיר אם התנאי החזיר תשובה של לא/שקר/לא מתקיים

אחרי שזה הוסבר תענה על השאלה הבאה:
איך אתה מציע שנתרגם את "המספר 2" כמספר בפני עצמו למה שהתנאי צריך בשביל להחליט מה לעשות: "כן/לא, אמת/שקר, מתקיים/לא וכדומה"?

אם 2=2 תציב הפקדה ראשונית ואם לא אז חודשית.

לא בדיוק.
השאלה "אם 2=2" מחזירה תוצאה "כן" ועם התוצאה הזו הפוקציה IF (והתנאי אם/אז/אחרת) יכולים לתפקד בהצלחה.

ההקבלה הנכונה יותר היא כמו לשאול "אם 2=".
למה בדיוק משווים את 2????
איך מההשוואה בין "2" לבין משהו שלא הוגדר ואינו ידוע מספקת תוצאה "כן/לא"?
בלי "כן/לא" הפוקציה IF לא יודעת אם להחזיר את התוצאה של "כן" או את התוצאה של "לא".

אז חשבתי לעצמי שבתוך המשתנה H להחיל את הנוסחה האקסלית (כן, עדיין לא הגענו אליה, אבל רק רגע

בכוונה לא התייחסתי לנוסחה האקסלית - היא תבלבל אותך.
קודם אתה צריך להגדיר "מה אתה רוצה להשיג" ורק אחרי שתדע זאת אנחנו נמשיך בשביל להבין "איך משיגים את זה באקסל".

-H מייצג את מספר השורה הנוכחית.

זו כבר הגדרה מעולה (ונכונה) ל-H.

בהסתמך על ההגדרה הזו ועל ההגדרה של T ממקודם אתה יכול להגדיר את התנאי "אם/אז/אחרת" בצורה הזו:

* כמשוואה: IF H=T THAN N ELSE M

* המשוואה בעברית: אם T=H אז N אחרת M

* תיאור מילולי: אם "מספר השורה הנוכחית" = "מספר השורה הראשונה עם נתונים בטבלה" אז "תחזיר את ההפקדה הראשונה" אחרת "תחזיר את ההפקדה השוטפת".

האם זה נראה לך מתאים למה שאתה רוצה להשיג?

לא תמיד אני אהיה בשורה הנוכחית.

* אם הנוסחה תודבק בתא F50 ששורתו היא 50: מה "השורה הנוכחית" שלפיה הנוסחה תעבוד?
* אם הנוסחה תודבק בתא E40 ששורתו היא 40: מה "השורה הנוכחית" שלפיה הנוסחה תעבוד?
* אם הנוסחה תודבק בתא I30 ששורתו היא 30: מה "השורה הנוכחית" שלפיה הנוסחה תעבוד?
* הבא בבקשה דוגמא לתא שבעת שתדביק בו את הנוסחה, "השורה הנוכחית" תהיה שונה מהשורה של אותו התא.

תזכור:
"השורה הנוכחית" זה שם מקוצר לביטוי: "השורה שבא נמצא התא שבו מחושבת התוצאה של הנוסחה"
בהגדרה זו תמיד תהיה השורה של אותו התא ולכן בכל הנוסחאות "השורה הנוכחית" זו השורה שבה כתובה הנוסחה (כנ"ל לגבי "עמודה נוכחית").

 

[19yoboy]

זה בגלל ש-"מספר השורה" זו לא תוצאה של "בדיקה"

נכון.
אז מהי תוצאה של בדיקה? המספר 2, לדוגמא?

כי ככה אתה הגדרת אותו ורשמת זאת גם בסיכומון שלך

אז הכוונה שלי היא למה תמיד מספר השורה הראשונה יהיה שווה ל2.
T תמיד יהיה השורה הראשונה כי הגדרנו ואני יכול להבין, מה שיכול להשתנות הוא הערך שמוצב בתוך T (שכרגע הוא 2)..

אם אתה רוצה לשנות את ההגדרה של T

לא כרגע, אם ארצה, אז מה T אמור לייצג?

איך אתה מציע שנתרגם את "המספר 2" כמספר בפני עצמו למה שהתנאי צריך בשביל להחליט מה לעשות: "כן/לא, אמת/שקר, מתקיים/לא וכדומה"?

ככה:

אם 2=2 תציב הפקדה ראשונית ואם לא אז חודשית.

אז,

לא בדיוק.

לא הבנתי את הבעייתיות של הגדרה כזו..

איך מההשוואה בין "2" לבין משהו שלא הוגדר ואינו ידוע מספקת תוצאה "כן/לא"?

אם אני מתעלם מהחשיבות של המספר 2 ואני לא יודע שהוא מייצג את מספר השורה הראשונה,
כל מספר צריך להיות מושווה לבדיקה: מספר השורה הראשונה. הבעיה היא שאני לא יודע אותו ואני מנסה לבדוק את זה.
אני מבולבל.

אפילו את ההגדרה שאני סיפקתי בעצמי לH:

זו כבר הגדרה מעולה (ונכונה) ל-H.

שכחתי ואני כרגע לא מבין אותה.
לא ייאמן מה מספר ימים בודדים של חוסר תרגול מצליחים לעשות. זה לא מרגיש כיף.

איך אתה מציע שנתרגם את "המספר 2" כמספר בפני עצמו למה שהתנאי צריך בשביל להחליט מה לעשות: "כן/לא, אמת/שקר, מתקיים/לא וכדומה"?

חוזר לשאלה הזו שהיא נהדרת בעיני + :

קודם אתה צריך להגדיר "מה אתה רוצה להשיג"

מצד אחד יש את מה שהפונקציה של IF מקבלת ממני שזה מספר השורה 2 לצורך הדוגמה.
(אני יוצא מנק' הנחה שאני לא יודע ש2 מייצג את מספר השורה הראשונה).
מצד שני, אני צריך להשוות את הקביעה והבדיקה:
אם 2 הוא באמת מספר השורה הראשונה, תציב את ההפקדה הראשונית ואם לא אז את החודשית.



מדוע כתבתי בהגדרת H את מספר השורה הנוכחית? למה חשבתי את זה?

בהסתמך על ההגדרה הזו ועל ההגדרה של T ממקודם אתה יכול להגדיר את התנאי "אם/אז/אחרת" בצורה הזו:

אם מספר השורה הנוכחית = 2 אז בלה ובלה.
לא רלוונטי שהמשתמש לא יודע כרגע ש2 הוא מספר השורה הראשונה.
איך הנוסחה יודעת ש2 הוא מספר השורה הראשונה?
ואם תענה לי: אתה הגדרת אותו להיות מספר השורה הראשונה.
ו...? היא יכולה גם לראות שהשורה הראשונה היא בעצם במספר 1 (לא של הנתונים).

* תיאור מילולי: אם "מספר השורה הנוכחית" = "מספר השורה הראשונה עם נתונים בטבלה" אז "תחזיר את ההפקדה הראשונה" אחרת "תחזיר את ההפקדה השוטפת".

אני מבין את המשוואה,
אבל צריך להתעכב על החלק הזה:

"מספר השורה הראשונה עם נתונים בטבלה"

מאיפה הנוסחה מצליחה לספר לי את זה.
מעבר לזה, ברור.

האם זה נראה לך מתאים למה שאתה רוצה להשיג?

נראה - כן, ברור עד הסוף - לא.

אם הנוסחה

אשמח לבדוק אבל אני צריך שתספק לי את הנוסחה (מאיזה תא נלקחה ) כדי שאדע מה להציב בתאים לדוגמא.
תודה רבה, שבוע טוב.

 

[daat99]

אז מהי תוצאה של בדיקה?

התשובה של התנאי הזה צריכה להיות כן/לא, אמת/שקר, מתקיים/לא וכדומה.

נניח למשל ואתה שואל אותי אם יש חלב במקרר.
אילו מהתשובות הבאות יספקו לך תשובה ברורה וחד-משמעית שבאמת יש חלב במקרר?
1. כן/יש
2. לא/אין
3. 2024
4. 20/08/2024
5. לבן

אז הכוונה שלי היא למה תמיד מספר השורה הראשונה יהיה שווה ל2.

הוא ממש לא תמיד יהיה 2.
כרגע האקסל שלך בנוי בצורה כזו שמספר השורה הראשונה עם נתונים בטבלה הוא #2 אבל זה בהחלט ישתנה בעתיד.

T תמיד יהיה השורה הראשונה כי הגדרנו ואני יכול להבין

אתה בטוח שהגדרנו את T להיות השורה הראשונה?
זכורה לי הגדרה אחרת...

רמז:
קיר אבנים זה לא אבן.

אם ארצה, אז מה T אמור לייצג?

אם תרצה לשנות אותו אז הוא יוכל לייצג מה שיתחשק לך - אתה הבוס של ההגדרות שאתה רוצה להגדיר

כמובן שלא כל הגדרה תעזור לנו להגיע ליעד, אבל זה לא מנטרל את היכולת שלך להגדיר את הדברים כאוות נפשך.

ככה

תשים לב שבהגדרה שלך אתה משווה את המספר 2 למספר 2.
כלומר: יש לך שני מספרים שהם במקרה המספר 2 וזה לא המספר 2 "בפני עצמו".
אני שאלתי איך אתה יכול להגדיר את המספר 2 *בפני עצמו* (מספר בודד) כך שהוא יחזיר תוצאה של כן/לא.

לא הבנתי את הבעייתיות של הגדרה כזו..

1. המספר 2 הוא תמיד שווה למספר 2 כך שהתנאי תמיד יתקיים ולכן אין משמעות לתנאי.

תחשוב על זה למשל כמו בעל מסעדה שמנסה להגדיר לעובד חדש כמה מנות הוא צריך להכין בשביל שהוא יוכל לצאת לחופשה.
בעל המסעדה רושם הוראות בסגנון הזה:
* אם השמש זורחת במערב אז תכין 30 דגים
* אם השמש זורחת בצפון אז תכין 40 שקשוקות
* אם השמש זורחת בדרום אז תכין 50 עופות
* אם השמש זורחת במזרח אז תכין 20 סטייקים

בנוסף בעל המסעדה מנחה את העובד להזמין מספיק חומרי גלם בשביל לוודא שהוא לא יתקע בלי מספיק מנות אבל לא יותר מדי כי כל מה שלא יעשה בו שימוש ייזרק.

אילו חומרי גלם העובד צריך להזמין מראש?
מה לא בסדר עם בעל המסעדה שלנו והרשימה הארוכה שלו?

איך אפשר להקל על העובד, למנוע טעויות ולפשט את כל התהליך?

כל מספר צריך להיות מושווה לבדיקה:

אבל לא הגדרת אפילו שאתה משווה את המספר 2 למספר אחר.
עד כמה שאתה הגדרת, המספר "2" יכול להיות מושווה לאוויר, מצב רוח ו/או הטעם של כפית מלח.

לא ייאמן מה מספר ימים בודדים של חוסר תרגול מצליחים לעשות. זה לא מרגיש כיף.

הדברים הכי טובים בחיים הם ממש לא כיפיים.
תשאל למשל את אמך כמה "כיף" היתה הלידה שלך וכמה היא לא מוכנה לוותר על ה-"כיף" הזה בשביל שום הון שבעולם.

אתה כרגע לומד ומפתח יכולות לימוד חדשות שישרתו אותך בעתיד ויקלו עליך בכל תחום שתבחר להתמקצע בו.
יכולות לימוד טובות יקלו עליך באקדמיה, בהתמקצעות בתפקיד חדש, בהקמת עסק כעצמאי ועוד בהרבה תחומים בחיים שאתה כרגע לא כל כך מדמיין.
יכולות שכאלו בהחלט שוות את ההשקעה ואי-הנעימות שבתהליך.

השאלה הקשה היא: האם אתה לומד איך להתמודד עם הדברים הלא נעימים (ואולי לנטרל אותם בלי לוותר על ההגעה ליעד) או לא?

מצד אחד יש את מה שהפונקציה של IF מקבלת ממני שזה מספר השורה 2 לצורך הדוגמה.

טעות חוזרת:

פונקציית IF (תנאי "אם") צריכה *לקבל* כמה דברים:
1. התנאי שעליו היא מתבססת - התשובה של התנאי הזה צריכה להיות כן/לא, אמת/שקר, מתקיים/לא וכדומה.
2. מה להחזיר אם התנאי החזיר תשובה של כן/אמת/מתקיים
3. מה להחזיר אם התנאי החזיר תשובה של לא/שקר/לא מתקיים

מדוע כתבתי בהגדרת H את מספר השורה הנוכחית? למה חשבתי את זה?

תחזור להגדרת המשוואה

אתה מכיר מסרטי הבילוש/חקירות איך לחוקרים יש לוח ענק עם תמונות, שמות וחוטים שמקשרים בין דברים בחדר כך שהם יוכלו להסתכל עליו?
הסיבה שמשתמשים בדברים כאלו (ולא רק בחקירות!) היא כי זה עוזר להבין את התמונה הרחבה לפני שצוללים לפרטים הקטנים.
התבוננות במשוואה המלאה וההגדרות שכבר הגדרנו במקביל לניסיון להגדיר את המשתנים החדשים יכולים לסייע לך להבין את התמונה הגדולה ולהבין מה קורה שם.

לא רלוונטי שהמשתמש לא יודע כרגע ש2 הוא מספר השורה הראשונה.

1. נכון
2. זה לא חשוף למשתמש
3. לך כמתכנן זה לא אמור להיות רלוונטי כי מספר השורה הראשונה עם נתונים בטבלה יכול להשתנות בכל מקרה וההגדרה שלך עדיין צריכה להיות נכונה

(אני יוצא מנק' הנחה שאני לא יודע ש2 מייצג את מספר השורה הראשונה).

אתה באמת לא יודע את זה וגם לא צריך לדעת את זה בשביל להגדיר את המשוואות שלנו.

איך הנוסחה יודעת ש2 הוא מספר השורה הראשונה?

היא לא יודעת ולא צריכה לדעת.

מאיפה הנוסחה מצליחה לספר לי את זה.

אתה זוכר את ההגדרה של T שהגדרנו מתא G2?
מה רשמנו בה?

אשמח לבדוק אבל אני צריך שתספק לי את הנוסחה (מאיזה תא נלקחה ) כדי שאדע מה להציב בתאים לדוגמא.

אתה כבר מכיר את הנוסחה והשתמשת בה בכל העמודות המלאות שלנו A-C

 

[19yoboy]

1. כן/יש
2. לא/אין
3. 2024
4. 20/08/2024
5. לבן

1. , 2.

הוא ממש לא תמיד יהיה 2.
כרגע האקסל שלך בנוי בצורה כזו שמספר השורה הראשונה עם נתונים בטבלה הוא #2 אבל זה בהחלט ישתנה בעתיד.

ואם לדוגמה אני לא מבין איך הוא ישתנה בעתיד וכמובן כל הנוסחאות שסובבות סביבו וההגדרות, לעזוב את זה כרגע? זה לא חשוב עכשיו?

אתה בטוח שהגדרנו את T להיות השורה הראשונה?
זכורה לי הגדרה אחרת...

מספר השורה הראשונה.

תשים לב שבהגדרה שלך אתה משווה את המספר 2 למספר 2.
כלומר: יש לך שני מספרים שהם במקרה המספר 2 וזה לא המספר 2 "בפני עצמו".
אני שאלתי איך אתה יכול להגדיר את המספר 2 *בפני עצמו* (מספר בודד) כך שהוא יחזיר תוצאה של כן/לא.

-האם השורה הנוכחית היא השורה מספר 2?

איך אפשר להקל על העובד, למנוע טעויות ולפשט את כל התהליך?

הדוגמה לא ברורה לי .

השאלה הקשה היא: האם אתה לומד איך להתמודד עם הדברים הלא נעימים (ואולי לנטרל אותם בלי לוותר על ההגעה ליעד) או לא?

לא יודע איך לענות על זה. אני כן מתמודד (לא תמיד ולא מספיק), לא למדתי איך להתמודד..

אתה זוכר את ההגדרה של T שהגדרנו מתא G2?
מה רשמנו בה?

-T מייצג את מספר השורה הראשונה בה מוצגים נתונים.

אבל מהו הקשר בין הגדרה שאקסל לא מכיר לבין מה שהוא מספק בעצמו?
כלומר, נגיד ואני משווה את השורה הנוכחית למספר 2, איך התנאי IF ידע להגיד שהמספר 2 הוא השורה הראשונה של הנתונים?
(מקווה שבניסיון הזה השאלה יותר מחודדת).

אתה כבר מכיר את הנוסחה והשתמשת בה בכל העמודות המלאות שלנו A-C

להציב רק

=ROW()

?
אם כן, מיספור התאים תמיד יהיה כמספר השורה הנוכחית.
לכן,
הבקשה שלך:
"הבא בבקשה דוגמא לתא שבעת שתדביק בו את הנוסחה, "השורה הנוכחית" תהיה שונה מהשורה של אותו התא."
לא תתקיים אף פעם (לדעתי, כרגע).

יום נעים

 

[daat99]

1. , 2.

נכון.

אם לדוגמה אני לא מבין איך הוא ישתנה בעתיד וכמובן כל הנוסחאות שסובבות סביבו וההגדרות, לעזוב את זה כרגע? זה לא חשוב עכשיו?

אתה כרגע עובד על הגדרת המשוואות ולא הנוסחאות.
בשביל להגדיר את המשוואות אתה צריך לדעת מה התוצאות שאתה רוצה לקבל מהן.
האם אתה יודע שהתוצאה של המשוואה הזו היא "מספר השורה הראשונה עם נתונים בטבלה"?
תשים לב שאתה לא צריך לדעת מה המספר של אותה השורה אלא רק שהמספר הזה יהיה המספר של אותה השורה.

מספר השורה הראשונה.

האם אתה מזהה הבדל בין ההגדרה הזו לבין:

השורה הראשונה

אולי יש מילה שמבדילה בין ההגדרות ומשנה את המשמעות שלהן?
כמו למשל המילה "קיר" כשמדברים על "אבנים" או "קיר אבנים"?
או למשל המילה "סלט" שמדברים על "ירקות" או "סלט ירקות"?

תדמיין לעצמך בעל מסעדה שאומר לעובד שלו "תביא סלט ירקות" והעובד שלו מביא לו "ירקות" וטוען שאין הבדל ביניהם כי בשניהם רשום "ירקות".
כמה זמן לדעתך יקח לאותו עובד להיות מחוסר עבודה?

למילים יש משמעות וחשוב מאוד להבין אותה.
תשים לב שבלא מעט פעמים אתה מתעלם מהבדלים במילים וזה גורם לך להתבלבל ולא להבין על מה מדובר (כמו למשל אי-הזיהוי של ההבדלים בפעולות ההמרה וההבדל בין "מספר שורה" לבין "שורה" שחוזר על עצמו הרבה פעמים).

-האם השורה הנוכחית היא השורה מספר 2?

זה כבר תנאי שמחזיר אמת/שקר אבל מאיפה הגיע המספר "2"?
אנחנו לא יודעים מאיפה הגיע ה-2 ולמה הוא כאן.
בנוסף, אנחנו צריכים הגדרה שתהיה נכונה תמיד והמספר 2 לא יהיה נכון תמיד.

הדוגמה לא ברורה לי .

אז אולי כדאי לקרוא שוב בניחותא

תנסה להבין מה לא הגיוני בדוגמא.
תדמיין שהבוס שלך נותן לך דף כזה ואומר לך לכתוב אותו מחדש בלי כל הדברים "שלא יכולים לקרות" - איך הדף הזה יראה? (תנסה לכתוב מחדש את הדוגמא אבל רק עם החלקים הרלוונטיים).

ספוילר: עצה

בשביל שיהיה לך יותר קל להבין את הפערים אני ממליץ לך לבצעי שני דברים:
1. לצטט את הדוגמא המקורית על כל הדברים הלא אפשריים שרשומים בה
2. להוסיף מתחתיה רק את החלקים שיכולים להיות אפשריים
3. לנסות להבין מה ההבדל ולמה בחרת לא לכתוב מחדש חלק מהסעיפים

נ.ב.
אין צורך (ורצוי שלא!) לשנות את הניסוח.
הדבר היחיד שאתה מתבקש לעשות הוא להעתיק רק את השורות הרלוונטיות.

אני כן מתמודד (לא תמיד ולא מספיק)

לא למדתי איך להתמודד..

האם אתה מזהה סתירה בין הטענות?
תזכור: לא מגיעים לראש סולם עומד בלי לטפס

אבל מהו הקשר בין הגדרה שאקסל לא מכיר לבין מה שהוא מספק בעצמו?

אנחנו כרגע עובדים על הגדרת משוואות.
אחרי שיש לנו משוואות מוגדרות עם המשתנים שלהן בצורה נכונה (לא קשור לאקסל בכלל) אנחנו צריכים לתרגם אותן למונחים שאקסל מכיר.

הקשר הוא פעולת התרגום שאנחנו צריכים לעשות אח"כ.

כלומר, נגיד ואני משווה את השורה הנוכחית למספר 2,

למה שתשווה אותו למספר 2?
מה מיוחד במספר 2 חוץ מהמקריות הנוכחית?
אם נעביר את השורה הראשונה עם נתונים בטבלה להיות שורה 5, אתה עדיין תשווה למספר 2?

איך התנאי IF ידע להגיד שהמספר 2 הוא השורה הראשונה של הנתונים?

תנאי ה-IF לעולם לא ידע זאת וזה לא מעניין אותו.
תנאי ה-IF צריך לקבל ממך תוצאה של בדיקה - תנאי אמת/שקר, כן/לא, מתקיים/לא וכדומה.
הוא לא יודע מה זה מספרים או שורות.

הבקשה שלך:
"הבא בבקשה דוגמא לתא שבעת שתדביק בו את הנוסחה, "השורה הנוכחית" תהיה שונה מהשורה של אותו התא."
לא תתקיים אף פעם (לדעתי, כרגע).

בדיוק.
האם זה מרגיע את מה שהפריע לך?

*נק' שמפריעה לי בהגדרה: לא תמיד אני אהיה בשורה הנוכחית. למה אני משתמש בה בתור רפרנס.

 

[19yoboy]

האם אתה יודע שהתוצאה של המשוואה הזו היא "מספר השורה הראשונה עם נתונים בטבלה"?

כן.

תשים לב שאתה לא צריך לדעת מה המספר של אותה השורה אלא רק שהמספר הזה יהיה המספר של אותה השורה.

נכון.

למילים יש משמעות וחשוב מאוד להבין אותה.
תשים לב שבלא מעט פעמים אתה מתעלם מהבדלים במילים וזה גורם לך להתבלבל ולא להבין על מה מדובר (כמו למשל אי-הזיהוי של ההבדלים בפעולות ההמרה וההבדל בין "מספר שורה" לבין "שורה" שחוזר על עצמו הרבה פעמים).

מקבל, משתדל ואשתדל לשים יותר לב, תודה.

צריכים הגדרה שתהיה נכונה תמיד והמספר 2 לא יהיה נכון תמיד.

הגדרה של מה? של כל התנאי?

זה כבר תנאי שמחזיר אמת/שקר אבל מאיפה הגיע המספר "2"?

יותר נכון:
-האם השורה הנוכחית היא השורה הראשונה שמציגה נתונים בגיליון.

תנסה להבין מה לא הגיוני בדוגמא.
תדמיין שהבוס שלך נותן לך דף כזה ואומר לך לכתוב אותו מחדש בלי כל הדברים "שלא יכולים לקרות" - איך הדף הזה יראה? (תנסה לכתוב מחדש את הדוגמא אבל רק עם החלקים הרלוונטיים).

בעל המסעדה רושם הוראות בסגנון הזה:
*המשפט ההגיוני*:
* אם השמש זורחת במזרח אז תכין 20 סטייקים

הלא ברור:
בנוסף בעל המסעדה מנחה את העובד להזמין מספיק חומרי גלם בשביל לוודא שהוא לא יתקע בלי מספיק מנות אבל לא יותר מדי כי כל מה שלא יעשה בו שימוש ייזרק.

לאחר ספוילר:
"3. לנסות להבין מה ההבדל ולמה בחרת לא לכתוב מחדש חלק מהסעיפים".

בחרתי שלא לכתוב חלק מהסעיפים כי ביקשת ממני להחסיר אותם כי הם אינם הגיוניים בעיני.
לא הבנתי את הכוונה שלך בסעיף זה (3.).

האם אתה מזהה סתירה בין הטענות?
תזכור: לא מגיעים לראש סולם עומד בלי לטפס

לגמרי.. וזה שוב מתפספס עם המילה:
אני יכול לכתוב:

"
אני כן מנסה להתמודד (לא תמיד ולא מספיק)
למרות שלא למדתי איך להתמודד.."

אני כן מנסה - הנני כאן כותב.
לא מספיק - אני יודע שקשה לי ללחוץ על קיצור הדרך לפורום מאשר להיכנס ליו - טיוב ולשרוף את הזמן שלי ולפעמים כך אני עושה.
לא למדתי - אין לי מספיק כלים כדי להושיב את עצמי לשעה רצופה של למידה של כל העניין. כמה שהפסיכולוגיה משפיעה..

לעשות אח"כ.

תנאי ה-IF לעולם לא ידע זאת וזה לא מעניין אותו.
תנאי ה-IF צריך לקבל ממך תוצאה של בדיקה - תנאי אמת/שקר, כן/לא, מתקיים/לא וכדומה.
הוא לא יודע מה זה מספרים או שורות.

בסדר.

בדיוק.
האם זה מרגיע את מה שהפריע לך?

נכון.

 

[daat99]

מקבל, משתדל ואשתדל לשים יותר לב

כל הכבוד לך!
חשוב גם שתבין שרוב האוכלוסיה לא עושה זאת כך שיש לך סיבה מעולה לטפוח לעצמך על השכם בפעם הבאה כשאתה עומד מול המראה.

הגדרה של מה? של כל התנאי?

אכן (וכבר הגדרת אותה נכון באחת התגובות הקודמות שלך).

-האם השורה הנוכחית היא השורה הראשונה שמציגה נתונים בגיליון.

נכון מאוד!
צריך רק שינוי קל במלל שלא משנה את התוצאה:
האם התנאי באמת בודק אם יש שוויון בין "השורה הנוכחית" לבין "השורה הראשונה עם נתונים בטבלה"?
רמז:
תחזור למשוואה: בשני צדדי השוויון של התנאי יש לנו את T ו-H.
את T כבר הגדרנו אז אנחנו יודעים מה הסוג שלו ומה משמעות התוצאה שהוא מחזיר.
על H אנחנו עובדים (למרות שטכנית גם הגדרת אותו נכון אבל לא הבנת מדוע זה נכון עדיין).
מסיבות אלו אנחנו יודעים לומר שהתנאי בודק אם יש שוויון בין "T" לבין "H".

כעת תשאל את עצמך:
האם T זה "השורה הנוכחית"?
אם לא, מה זה T?
אחרי שתענה על השאלות הללו ובהתבסס על כך שאתה משווה את T ל-H אז אתה יודע ש-H הוא מאותו הסוג כמו T ולכן צריך להיות מוגדר בהתאם.

איך תשנה את הניסוח כך שהוא יתאים לתובנות מהשאלות הללו?

בעל המסעדה רושם הוראות בסגנון הזה:
*המשפט ההגיוני*:
* אם השמש זורחת במזרח אז תכין 20 סטייקים

כמעט.

החסר:
האם באמת צריך לרשום "אם השמש זורחת במזרח אז"?
האם יכול להיות מצב שבו השמש לא תזרח במזרח (והמסעדה עדיין תתפקד...)?

הנכון:
תשים לב שלא כללת בדף ההוראות מה צריך לעשות אם השמש תזרח מכיוונים אחרים.

בעל המסעדה הוסיף מידע מבלבל שלא יכול להיות נכון ואין בו צורך - אתה הסרת אותו ופישטת את ההבנה של העובד החדש.

עכשיו העובד יודע - תמיד אני צריך להכין 20 סטייקים...

במלים אחרות:
במקום לתת לעובד תנאים ופעולות שלא יכולות להתקיים אתה פשוט מנחה אותו: "תכין 20 סטייקים כל יום" ובזה נגמרת הסאגה

בחרתי שלא לכתוב חלק מהסעיפים כי ביקשת ממני להחסיר אותם כי הם אינם הגיוניים בעיני.
לא הבנתי את הכוונה שלך בסעיף זה (3.).

נראה לי שכן הבנת את הכוונה בסעיף 3

אני כן מנסה להתמודד (לא תמיד ולא מספיק)
למרות שלא למדתי איך להתמודד.."

אם אתה מנסה זה אתה גם לומד.
לא תמיד מצליחים בכל מה שמנסים בחיים וההבדל בין מי שאתה רואה בראש הסולם למי שאתה רואה שוכב על הרצפה חבול וכואב הוא שמי שהגיע לראש הסולם קם אחרי שהוא נפל וניסה לטפס שוב עד שהוא הצליח.

במשפט בודד: הצלחה זו אנומליה ברצף כשלונות

לא מספיק - אני יודע שקשה לי ללחוץ על קיצור הדרך לפורום מאשר להיכנס ליו - טיוב ולשרוף את הזמן שלי ולפעמים כך אני עושה.

זה לא מראה שאתה לא מנסה מספיק.
זה מראה שאתה בן-אדם עם רגשות ולא רובוט.
יוטיוב בנוי בצורה שנועדה למשוך את הציבור אליו והוא גם מלא בתוכן שמטרתו להשאיר את הציבור שם אחרי שהוא כבר נכנס.

להיות בן אנוש זה חלק מהחיים.
יש כל מני דרכים יצירתיות לצמצום הנזק כגון למשל הגבלת הגישת ליוטיוב (ולאתרים נבחרים נוספים) לפי שעות ברמת הרשת (כמו חומת אש שמגינה נגד התקפות סייבר רק שחוסמת את האתרים שאתה אומר לה לפי שעות).
יש עוד פתרונות יצירתיים אחרים אבל אתה לא בהכרח תרצה ליישם אותם - וזה בסדר גמור!

אין לי מספיק כלים כדי להושיב את עצמי לשעה רצופה של למידה של כל העניין.

* יש לך חיבור לאינטרנט?
* יש לך דפדפן?
* יש לך מחשבון?
* יש לך חשמל?
אם התשובות לכל השאלות לעיל הן "כן" אז יש לך את כל הכלים הנדרשים.
אם ענית לפחות על אחת מהשאלות הללו "לא" אז בוא ונדבר על זה בפרטי

כמה שהפסיכולוגיה משפיעה..

אך ורק פסיכולוגיה - אל תתחבא מאחרי תירוצים של אנשים שלא מקדמים את עצמם.

אני אתן לך דוגמה עם טיפ לחיים.
כשאדם לא עושה משהו שהוא רוצה לעשות הוא לרוב מנסה להסית את האשמה כלפי מישהו/משהו אחר כשהוא נשאל מדוע.
אותה הסטת אשמה משולה להפניית אצבע מאשימה.
בוא ונעשה תרגיל קטן:
1. תעמוד בתוך הבית/חדר עם הפנים אל חלון שמופנה החוצה
2. תרים את היד ותפנה "אצבע מאשימה" אל החלון כאילו החלון אשם במשהו.
3. תשאר לרגע עם היד באויר והאצבע המאשימה שמופנית כלפי החלון ותתבונן באצבעות שלך (יש לך 5 אצבעות בכל יד).
4. תספור את כמות האצבעות שמכוונות לחלון
5. תספור את כמות האצבעות שמכוונות אליך
6. בדמוקרטיה, כמו בדמוקרטיה, הרוב צודק! מי אשם?

הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת לך לחיים הוא תמיד לזכור את האצבעות.
תמיד כשאני מחפש "אשמה" או "לקחים" אני מתחיל מהזרת ומנסה להצמיד לכל אצבע סיבה למאורע הלא רצוי.
ברוב המוחלט של המקרים יש לי מספיק סיבות שמופנות אלי כך שאני לא מגיע בכלל לאצבע המורה עצמה ולכן אני לא מחפש סיבות אצל אחרים.

לפעולה הזו יש שני יתרונות עצומים:
1. אם אני "אשם" אז *אני יכול לתקן* (או להפיק לקח כך שבעתיד אני אוכל לנקוט בפעולה אחרת שתוביל לתוצאה שונה)
2. אם אני "אשם" אז אני לא צריך לכעוס על אנשים אחרים וזה מצמצם את כמות החיכוכים עם הסביבה

לעניות דעתי, השילוב של "יכולת לתקן עבור העתיד" עם "פחות לריב עם הסביבה" הוא שילוב מנצח.

 

[19yoboy]

האם התנאי באמת בודק אם יש שוויון בין "השורה הנוכחית" לבין "השורה הראשונה עם נתונים בטבלה"?

נראה שכן..
מקפיץ את הנוסחה לנוחיותי:

W = if (H=T) then (N) else (M)

מסיבות אלו אנחנו יודעים לומר שהתנאי בודק אם יש שוויון בין "T" לבין "H".

נכון.

האם T זה "השורה הנוכחית"?

לא.
T הוגדר להיות מספר השורה הראשונה בגיליון.
H הוגדר להיות מספר השורה הנוכחית.

מכאן:

-(תנאי) האם מספר השורה הראשונה בגיליון =? מספר השורה הנוכחית.

מסתדר..

H הוא מאותו הסוג כמו T

הכוונה שלך מאותו הסוג היא ששניהם מייצגים מספר של שורה (אחד את הראשונה והשני את הנוכחית)?

איך תשנה את הניסוח כך שהוא יתאים לתובנות מהשאלות הללו?

הצלחתי?

האם באמת צריך לרשום "אם השמש זורחת במזרח אז"?
האם יכול להיות מצב שבו השמש לא תזרח במזרח (והמסעדה עדיין תתפקד...)?

לא.

במקום לתת לעובד תנאים ופעולות שלא יכולות להתקיים אתה פשוט מנחה אותו: "תכין 20 סטייקים כל יום" ובזה נגמרת הסאגה

הבנתי.
איך זה קשור למה שאני לומד?

אם אתה מנסה זה אתה גם לומד.

אני יכול יותר.
אני כבר עכשיו מבין את החשיבות של התנהלות פיננסית נבונה. אני רואה שכירים בגילאים מופלגים (אפילו חיילים משוחררים) שעובדים עבור שכר עלוב בלית ברירה וכואב לי הלב כשאני רואה את הדיכאון על הפנים שלהם. אני מרגיש שאני צריך לחיות כי אתה לא יודע מה יהיה מחר..
מה התירוץ שלי לא לעבוד קשה יותר אם אני יודע מה יקרה במידה ולא אתאמץ מספיק? למה אני לא עושה את זה?
אני רוצה לקנות את החופש שלי.

אנומליה

מה פירוש המילה?

יש כל מני דרכים יצירתיות לצמצום הנזק כגון למשל הגבלת הגישת ליוטיוב (ולאתרים נבחרים נוספים) לפי שעות ברמת הרשת (כמו חומת אש שמגינה נגד התקפות סייבר רק שחוסמת את האתרים שאתה אומר לה לפי שעות).
יש עוד פתרונות יצירתיים אחרים אבל אתה לא בהכרח תרצה ליישם אותם - וזה בסדר גמור!

את הרשתות החברתיות מחקתי מהמכשיר הנייד שלי כדי להתרכז בדברים יותר פרודקטיביים. יש חסרונות כמו למשל חוסר תקשורת עם אנשים.
הזמן שאני מבזבז באפליקציות האלה לא שווה את זה.
הבעיה היא מהמחשב . אבל זו לא באמת בעיה כי אם אני רוצה אני אשלוט בזה, כנראה שאני לא באמת רוצה.

אם התשובות לכל השאלות לעיל הן "כן" אז יש לך את כל הכלים הנדרשים.

כן

לעשות הוא לרוב מנסה להסית את האשמה כלפי מישהו/משהו אחר כשהוא נשאל מדוע.

אז אני מאשים את עצמי.

6. בדמוקרטיה, כמו בדמוקרטיה, הרוב צודק! מי אשם?

אני

הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת לך לחיים הוא תמיד לזכור את האצבעות.
תמיד כשאני מחפש "אשמה" או "לקחים" אני מתחיל מהזרת ומנסה להצמיד לכל אצבע סיבה למאורע הלא רצוי.
ברוב המוחלט של המקרים יש לי מספיק סיבות שמופנות אלי כך שאני לא מגיע בכלל לאצבע המורה עצמה ולכן אני לא מחפש סיבות אצל אחרים.

1. אם אני "אשם" אז *אני יכול לתקן* (או להפיק לקח כך שבעתיד אני אוכל לנקוט בפעולה אחרת שתוביל לתוצאה שונה)
2. אם אני "אשם" אז אני לא צריך לכעוס על אנשים אחרים וזה מצמצם את כמות החיכוכים עם הסביבה

תודה על התרגיל!
באמת אנסה לעשות את זה בסיטואציות נוספות שאפגוש.

 

[daat99]

נראה שכן..
מקפיץ את הנוסחה לנוחיותי:

1. זו המשוואה - עדיין אין לנו נוסחה
2. כל מה שמהשוואה אומרת לנו היא שאנחנו משווים את T ל-H.
האם T מייצג "שורה"?
רמז: תחזור שוב להגדרה של T ותבדוק.

לא.
T הוגדר להיות מספר השורה הראשונה בגיליון.
H הוגדר להיות מספר השורה הנוכחית.

יותר הגיוני (T זה מספר השורה הראשונה עם נתונים בטבלה ולא השורה הראשונה בגיליון).

-(תנאי) האם מספר השורה הראשונה בגיליון =? מספר השורה הנוכחית.

נכון מאוד.
מה ההבדל בין התנאי הזה לבין התנאי הקודם שרשמת ועליו הערתי?

-האם השורה הנוכחית היא השורה הראשונה שמציגה נתונים בגיליון.

הכוונה שלך מאותו הסוג היא ששניהם מייצגים מספר של שורה (אחד את הראשונה והשני את הנוכחית)?

נכון.
לא ניתן להשוות "מספר" ל-"שורה".
זה כמו לנסות להשוות "קיר" ל-"צינור" או "חביתה" ל-"מלפפון".

איך זה קשור למה שאני לומד?

אתה ניסית להגדיר את התנאי כ-"אם 2 אז הפקדה ראשונה אחרת הפקדה חודשית".
הדבר משול ל-"אם שמש אז תכין סטייקים אחרת תכין דגים".

תשים לב שהבדיקה שהוגדרה ע"י המילה "שמש" היא חסרת היגיון - מה בדיוק אנחנו בודקים כאן? "שמש" מה????
גם אם נהפוך אותה לבדיקה הגיונית כמו למשל:
"אם השמש זורחת במזרח אז תכין סטייקים אחרת תכין דגים"
זה עדיין מבלבל ומיותר כי זה שקול להנחיה הפשוטה:
"תכין סטייקים"

כמו שאנחנו לא רוצים לבלבל את העובד עם הנחיות חסרות היגיון שלא יכולות להתממש כך אנחנו לא רוצים לבלבל את מי שעובד על האקסל

אני יכול יותר.

כולנו תמיד יכולים יותר

אני מרגיש שאני צריך לחיות כי אתה לא יודע מה יהיה מחר..

כשאני רואה את אותם האנשים אני מרגיש שאני צריך לוודא שיהיה לי ממה לחיות מחר כי אני לא יודע מה יהיה מחר

מכיר את הביטוי "חיים רק פעם אחת"?
לרוב אנשים משתמשים בו בשביל לומר "תחיה היום על חשבון המחר כי חיים רק פעם אחת".
הבעיה היא שהוא עובד גם הפוך "אם בזבזת הכל היום ולא חסכת כלום למחר אז כשיגיע מחר אתה לא תוכל לתקן את הנזק כי חיים רק פעם אחת"...

מה התירוץ שלי לא לעבוד קשה יותר אם אני יודע מה יקרה במידה ולא אתאמץ מספיק?

התירוץ הוא שאתה לא יודע מה יקרה גם אם תתאמץ וגם אם לא.
אנחנו יכולים לתכנן תכניות אבל בסוף הדברים יכולים להתהפך ולא לעבוד לפי התכניות.

אני באופן אישי מעדיף לחיות היום בצורה שנוחה לי ובמקביל לוודא שאני נוקט בפעולות שצפויות לאפשר לי לחיות גם מחר בצורה שנוחה לי.
בסופו של דבר מדובר כל על איזון - מעין קרב איגרוף של אני הצעיר מול אני המבוגר.
אני הצעיר יותר חזק, נותן אגרופים יותר כואבים ומסוגל לספוג אגרופים בלי נזקים בלתי-הפיכים.
אני המבוגר הרבה יותר חלש, נותן אגרופים יותר חלשים ועלול להתפרק מאגרופים בצורה שלא ניתנת לריפוי.
זו אנלוגיה מושלמת ליחס שבין "להשקיע היום בשביל שיהיה לי מחר" לבין "להשתמש היום על חשבון המחר".

* כל שקל שאני משקיע היום צובר רווחים ועם תשואה של 10% בשנה צפוי להפוך ל-16 שח בעוד 30 שנה.
* כל שקל שאני מבזבז היום גורע ממני 16 שקלים בעוד 30 שנה.
באנלוגיה של האיגרוף:
* כל אגרוף אני מוכן לחטוף היום כואב ברמה 1
* כל אגרוף שאני אתן ל-"אני המבוגר" יכאב ברמה 16

ועכשיו נשאלת השאלה הקשה באמת:
כמה אגרופים אני מוכן לחטוף היום במקום לתת אותם ל-"אני המבוגר"?

מבחינה "מתמטית" אני אמור לספוג 15 אגרופים על כל אגרוף שאני נותן רק בשביל להיות תיקו...

לא קרב הוגן אבל "חיים רק פעם אחת" ואת התוצאות רואים בסוף...

אני רוצה לקנות א

אני אגלה לך סוד: כבר קנית את החופש שלך.
קניית החופש היא מנטלית ולא פיננסית.
אדם יכול להיות חופשי ומאושר כשכיר עם שכר מינימום וחברו יהיה בדיכאון וירגיש שהוא כלוא בכלוב של זהב עם משכורת עתק.

הפער המרכזי ביניהם הוא חשיבתי ולא פיננסי.
כל עוד אתה תסגל לעצמך חשיבה חיובית על החיים, אתה תהיה חופשי ומאושר.

ביהדות יש תפילה שנקראת "מודה אני" ואנחנו מחונכים לומר אותה כל פעם שאנחנו מתעוררים משינה.
בתפילה הזו אנחנו "מודים לאל" על כך שהתעוררנו בכלל...

שים לרגע את האמונה באל בצד ותנסה להרגיל את עצמך למצוא לפחות משהו אחד שאתה רוצה להודות עליו בכל בוקר כשאתה פותח את העיניים.
אני מבטיח לך שרק מעצם ההודיה הזו אתה תשדרג את מצב הרוח שלך לשארית היום

בגדול, ככל שאנחנו מכירים בדברים החיוביים שקורים לנו בחיים (מוצאים סיבות לומר תודה) כך אנחנו יותר מאושרים בחיים.
תעשה לעצמך תרגיל:
1. תמצא משהו שאתה מאוד משמח שקרה לך (אולי שנחשפת לעולם ההשקעות? אולי פגשת מישהו בחייך שתרם לך המון? תמצא מה שנכון לך).
2. תעמוד מול המראה ותומר "תודה שקרה XYZ" על אותו הדבר.
3. תוך כדי (לא לפני/אחרי!) שאתה אומר את אותו משפט הודיה תנסה לכעוס
אם בחרת משהו שבאמת משמח אותך אתה לא תצליח לכעוס

מה פירוש המילה?

אנומליה

חורג מהנורמה, סוטה מהמקובל

בהקשר של הציטוט:
יש לכולנו המון כשלונות בחיים אבל מדי פעם מגיעה גם הצלחה - היא החריג שבנוף.
ההבדל בין המצליחנים/מאושרים לבין המפסידנים/דכאוניים הוא היכולת לזהות את ההצלחה ולא להיצמד לרצף הכשלונות.

את הרשתות החברתיות מחקתי מהמכשיר הנייד שלי כדי להתרכז בדברים יותר פרודקטיביים.

גם אני - זה היה חתיכת בזבוז זמן משווע שלא הועיל לי במאומה.

יש חסרונות כמו למשל חוסר תקשורת עם אנשים.

יש אנשים שעדיף לא לתקשר איתם.
ישנם המון מחקרים התנהגותיים שמראים שאנשים נהיים יותר ויותר דומים לאנשים שהם מתקשרים אתם באופן קבוע.
אני מאוד אהבתי את המחקר הזה למשל:
הוא מתחיל עם הציטוט הזה (הדגשה שלי):

Many behavioral phenomena have been found to spread interpersonally through social networks, in a manner similar to infectious diseases

"תופעות התנהוגתיות מתפשטות במדיה החברתית כמו מחלה מדבקת"

בהמשך יש גם התייחסות להשמנת יתר:

We find that the current rate of becoming obese is 2 per year and increases by 0.5 percentage points for each obese social contact

"על כל איש קשר שסובל מהשמנת יתר שמתווסף למעגל החברתי הסיכוי של האינדיבידואל לפתח השמנת יתר עולה ב-0.5%"
תוסיף 200 אנשי קשר שסובלים מהשמנת יתר ונראה אותך נשאר רזה (לא ככה עובדים אחוזים אבל הבנת את הפואנטה).

טוני רובינס גם מדבר הרבה על החשיבות לשמר תקשורת עם אנשים שמוסיפים ערך חיובי ולנתק את קווי התקשורת עם אנשים שמרחיקים את האדם מהמטרות שהוא הציב לעצמו.

הזמן שאני מבזבז באפליקציות האלה לא שווה את זה.

בהחלט!

הבעיה היא מהמחשב . אבל זו לא באמת בעיה כי אם אני רוצה אני אשלוט בזה, כנראה שאני לא באמת רוצה.

גם במחשב ניתקתי אותם
ה-"רשת החברתית" היחידה שאני חבר בה כרגע היא הבלוג והפורום וכאן יש אנשים איכותיים ביותר שתקשורת איתם מועילה לי לאין ערוך.

אז אני מאשים את עצמי.

מעולה - זה אומר שאתה גם יכול לפתור את זה (אם רק תרצה כמובן)

תודה על התרגיל!
באמת אנסה לעשות את זה בסיטואציות נוספות שאפגוש.

בשמחה.
מניסיון אישי: קשה מאוד ליישם בזמן אמת אבל עם הזמן זה נהיה יותר ויותר טבעי וקל.

 

[19yoboy]

אתה ניסית להגדיר את התנאי כ-"אם 2 אז הפקדה ראשונה אחרת הפקדה חודשית".

בראיה לאחור זה באמת לא נראה ככ ברור, אבל אני אכן מבין למה עשיתי את זה ואני חושב שגם אתה.
אז מה שעשינו הוא להפוך (מהתנאי הישן שהגדרתי) את 2 לT שייצג את מספר השורה הראשונה בגיליון של נתונים בצורה אוניברסלית (כי נכון שעכשיו היא 2, לא יודעים מה יהיה בהמשך ומטרתנו היא שההגדרה תהיה נכונה תמיד), הוספה של H שמבטא את מספר השורה הנוכחית, שיוויון ביניהם ועכשיו הכל ברור.

מכיר את הביטוי "חיים רק פעם אחת"?
לרוב אנשים משתמשים בו בשביל לומר "תחיה היום על חשבון המחר כי חיים רק פעם אחת".
הבעיה היא שהוא עובד גם הפוך "אם בזבזת הכל היום ולא חסכת כלום למחר אז כשיגיע מחר אתה לא תוכל לתקן את הנזק כי חיים רק פעם אחת"...

אני למד שיש הרבה ביטויים נפוצים שהם לאו דווקא נכונים.

התירוץ הוא שאתה לא יודע מה יקרה גם אם תתאמץ וגם אם לא.
אנחנו יכולים לתכנן תכניות אבל בסוף הדברים יכולים להתהפך ולא לעבוד לפי התכניות.

נכון, בכל מקרה תמיד עדיף לנסות יותר.
אסור לי להישען על תירוצים.

בגדול, ככל שאנחנו מכירים בדברים החיוביים שקורים לנו בחיים (מוצאים סיבות לומר תודה) כך אנחנו יותר מאושרים בחיים.
תעשה לעצמך תרגיל:
1. תמצא משהו שאתה מאוד משמח שקרה לך (אולי שנחשפת לעולם ההשקעות? אולי פגשת מישהו בחייך שתרם לך המון? תמצא מה שנכון לך).
2. תעמוד מול המראה ותומר "תודה שקרה XYZ" על אותו הדבר.
3. תוך כדי (לא לפני/אחרי!) שאתה אומר את אותו משפט הודיה תנסה לכעוס
אם בחרת משהו שבאמת משמח אותך אתה לא תצליח לכעוס

תודה רבה!

מניסיון אישי: קשה מאוד ליישם בזמן אמת אבל עם הזמן זה נהיה יותר ויותר טבעי וקל.

מה הלאה?

 

[daat99]

אז מה שעשינו הוא להפוך (מהתנאי הישן שהגדרתי) את 2 לT שייצג את מספר השורה הראשונה בגיליון של נתונים בצורה אוניברסלית (כי נכון שעכשיו היא 2, לא יודעים מה יהיה בהמשך ומטרתנו היא שההגדרה תהיה נכונה תמיד), הוספה של H שמבטא את מספר השורה הנוכחית, שיוויון ביניהם ועכשיו הכל ברור.

יש שני חלקים קריטיים כאן:
1. וידוא שגם T וגם H הם מאותו הסוג (שניהם מספרים ולא אחד מספר והשני שורה למשל)
2. ביצוע בדיקת שוויון ביניהם שמחזירה תוצאה של אמת/שקר, כן/לא וכדומה

ה-IF שלנו מצריך תוצאה של אמת/שקר.
2. בלי ביצוע בדיקת השוויון לא היינו מקבלים תוצאה שכזו
1. בלי לוודא ש-T ו-H הם מאותו הסוג אז לא היינו יכולים להשוות ביניהם

אני למד שיש הרבה ביטויים נפוצים שהם לאו דווקא נכונים.

בהקשר הזה הביטוי דווקא נכון אבל כמו הרבה דברים בחיים יש לו יותר ממשמעות אחת.
"חיים רק פעם אחת ולכן יש רק הזדמנות אחת לוודא שנגיע לגיל זקנה מוכנים להפתעות כך שנוכל להנות גם בגיל מופלג"
לעומת:
"חיים רק פעם אחת ולכן נהנה היום ונתעלם ממה יקרה אם נגיע לגיל זקנה גם אם זה אומר שנהיה בעתיד רעבים ללחם בלי יכולת לעבוד למחייתנו"

בכל מקרה תמיד עדיף לנסות יותר.

נכון - השאלה הקשה (שכל התשובות עליה נכונות!) היא: מה לנסות יותר?

* לנסות יותר לייצר קשרים חברתיים על חשבון התמקצעות?
* לנסות יותר להתמקצע על חשבון קשרים חברתיים?
* לנסות להתמקצע ב-X על חשבון התמקצעות ב-Y?
* לנסות לייצר קשרים חברתיים בשביל בילויים לעומת קשרים חברתיים בשביל משפחה?

אם נרצה ואם לא - יש לנו בדיוק 24 שעות ביממה.
כל שניה שאנחנו משקיעים בפעולה X לא יכולה להיות מושקעת בפעולה Y.

בכל יום בחיינו אנחנו מקבלים החלטות לבצע X או Y ובוחרים בעיקר בהתאם לפסיכולוגיה שלנו.

תודה רבה!

נו, תשתף... הצלחת לכעוס?

מה הלאה?

אני לא רואה את ההגדרות של T ו-H בסיכום שלך (בחלק של W).

העצה שלי:
תתן כותרת "הגדרת עמודת ההפקדות" במקום "נוסחת התניית IF" (בלי לציין את עמודה C כרגע כי עדיין לא התחלנו לעבוד על נוסחאות) ואז תגדיר ביחד את:
* המשוואה המלאה (כמו שעשית)
* W כמו שעשית
* T שצריך רק להעתיק מהנוסחה שעבדנו עליה בעמודה G כי בחרת להשתמש באותו הדבר ולא לשנות אותו
* H שחסר
* N כמו שעשית
* M כמו שעשית

אחרי שכל אלו יהיו מוגדרים לנו מול הפרצוף בצורה נכונה, אנחנו נעבור להגדיר את המשוואה/נוסחה של H עצמה (כמו שהגדרנו מקודם את T).