הבנה של מחיה מדיבידנדים

[moshe]

אז היום יצא לי לקרוא פוסט של הסולידית
והיא כתבה לגבי למכור אופציית רכש (שאלתי בזמנו פה על זה)

באחד מהתגובות מישהו רשם כך:


נראה כמו אחלנ מתכון לדמם למוות במס דיבידנד ללא שום צורך.
יכול לתת אסטרטגיה הרבה יותר פשוטה לדעתי:

1. מנהלים באינטרקטיב בוקרס חשבון מארגין.
2. קונים מדד רחב (סנופי או נאסדק).
3. מלווים מהמארגין 4% שנתי. כלומר מושכים כל חודש חלק יחסי.
4. אם השוק עולה במשך שנים באיזור 5% שנתי בתוחלת (אותה נחת יסוד) אז הכל תותים כי לא מגיעים למארגין קל. אם הגעתם למארגין קל אז זה אומר שגם במקרה שך קרנות ממונפות חייתם מופסדים לגמרי.
5. למה זה טוב כי ריבית על המארגין כנראה לעולם תהיה זולה יותר ממס דיבידנד (אני מדבר על ישראל)
6. הרבה פחות מסובך והרבה יותר מובן.
7. מתי משלמים את המארגין? – משאירים אותו ליורשים.

Buy Borrow Die – אסטרטגיה שעובדת לא רע ולדעתי יותר פשוטה להבנה.



לא לגמרי הבנתי מה הוא כתב אבל זה עורר אותי לשאול את השאלה הבאה:


נניח ויש לי קרן של מיליון ואני צריך עכשיו כסף למחיה/חירום אבל הדיבידנדים לא מספיקים לי,
האם יש אפשרות לקחת הלוואה מאוד קטנה ולעשות את מה שרשום בתגובה?
כאילו לא לגמרי ברור לי מה השיטה בשביל לקחת הלוואה מה הסיכונים וכו'
אני יודע שזה שאלה מאוד פתוחה אבל אני אשמח אפילו למידע כדי שאוכל להבין טוב לפני שאני עושה את זה.

שאלה נוספת במקרה שאני לוקח הלוואה האם הריבית על ההלוואה נחשבת כהפסד מבחינת מס ההכנסה בישראל?

 

[daat99]

נראה כמו אחלנ מתכון לדמם למוות במס דיבידנד ללא שום צורך.

1. אין שום קשר בין מכירת אופציות לבין דיבידנדים
2. מכירת אופציות זו באמת דרך מעולה לדמם במס רווחי הון שלא לצורך במקביל לאי-השתתפות במלוא הרווחים שיש לשוק להציע - מה שנקרא: הגרוע משני העולמות

לא לגמרי הבנתי מה הוא כתב

בגדול:
1. תלווה מעט כסף על חשבון תיק ההשקעות שלך בכל שנה במקום למכור הרבה
2. תקווה שתיק ההשקעות יעלה יותר מסך הריביות שאתה משלם ושלא תפשוט את הרגל בעודך בחיים
3. תשאיר אחריך חובות ליורשיך במקום תיק השקעות שמן

זה אכן עובד לא רע לנפטר, בעיקר אם היורשת היחידה היא גרושתו...

האם יש אפשרות לקחת הלוואה מאוד קטנה

בהחלט - קוראים לזה מינוף.

לעשות את מה שרשום בתגובה?

התגובה מתבססת על כך שאתה עושה זאת באופן שיטתי בכל שנה כך שהחובות נערמים בכל שנה וסך תשלומי הריביות עולה בכל שנה (גם אם הריבית עצמה יורדת).

כאסטרטגיה קבועה זה הרסני, ככלי זמני לצורך מטרה ממוקדת זה יכול להיות מועיל.

מה הסיכונים

סכום ההלוואה והריביות עובר את הרף המקסימלי ואז הברוקר מוכר את כל ההחזקות שלך בעל כורחך (מארג'ין קול) ואתה נשאר בלי כלום (אולי תשאר עם חוב...).

אני אשמח אפילו למידע כדי שאוכל להבין טוב לפני שאני עושה את זה.

כגישה קבועה אני ממליץ בחום שלא לעשות דברים כאלו.
כמקרה פרטני - כל מקרה לגופו.
אני באופן אישי משתמש בגישה הזו במקום קרן חירום ובכך אני מייצר מצב שבו כל הסכום שהיה אמור להיות מוחזק בקרן חירום למעשה מושקע בשוק ההון ומרוויח תשואה מנייתית.

שאלה נוספת במקרה שאני לוקח הלוואה האם הריבית על ההלוואה נחשבת כהפסד מבחינת מס ההכנסה בישראל?

רק אם מס הכנסה יחליטו להגדיר אותך כסוחר במקום כמשקיע אבל אם זה יקרה אז כל חוקי המיסוי שיחולו עליך ישתנו (בעיקר לרעתך).

 

[moshe]

הבנתי תודה לך על התשובה המפורטת

אני באופן אישי משתמש בגישה הזו במקום קרן חירום ובכך אני מייצר מצב שבו כל הסכום שהיה אמור להיות מוחזק בקרן חירום למעשה מושקע בשוק ההון ומרוויח תשואה מנייתית.

אשמח ללמוד על זה, איפה אני יכול ללמוד על הנושא או איך אתה עושה את זה
ותודה מראש

 

[סטרבו]

הבנתי תודה לך על התשובה המפורטת


אשמח ללמוד על זה, איפה אני יכול ללמוד על הנושא או איך אתה עושה את זה
ותודה מראש

נניח ויש הוצאה גדולה שאתה לא יכול לממן מהשוטף.
ונניח שאפילו אין מספיק מזומן מדיבידנדים בחשבון השקעות.
יש אפשרות למשוך כסף מחשבון ההשקעות ולהיכנס ל׳מינוס׳ שם, ולתת לדיבידנדים לכסות את ההלוואה הזאת.
כמובן שמדובר במינוף ויש לזה סיכונים לכן צריך לבדוק טוב טוב לפני שמשתמשים בכלי הזה.

 

[daat99]

אשמח ללמוד על זה, איפה אני יכול ללמוד על הנושא או איך אתה עושה את זה

אין כל כך מה ללמוד - זה סתם חשבון בסיסי.

גישת קרן החירום אומרת שלפני שאדם מתחיל להשקיע הוא צריך לשמור סכום שמשתווה לכחצי שנה של הוצאות מחיה בקרן חירום נזילה ששוויה לא יכול לרדת במהלך משברים וברבורים שחורים.
הדבר היחיד שעונה להגדרה הזו הוא פיקדון נזיל בבנק (כגון פיקדון יומי) והריביות על פיקדון שכזה הן אפסיות (באג"ח ו/או בקרנות כספיות אתה יכול לגלות שמחירו ירד דווקא בעת הצורך להשתמש בכסף).

נניח וההוצאה החודשית של אדם מסויים היא 20 אלף שח אז הגישה אומרת שהוא צריך לשים בצד 120 אלף שח שבקושי מרוויחים משהו ובמקביל נשחקים מהאינפלציה.

ברגע שיש מקרה חירום (פיטורים בהפתעה, תאונת דרכים וכו') אז משתמשים בקרן החירום.
בנוסף, מקרות המקרה מפסיקים להשקיע כספים עד שקרן החירום חוזרת שוב להיות פי-6 מההוצאות החודשיות של המשקיע.

נניח וקרה מקרה חירום של 40 אלף שח אז מושכים את הסכום הזה מקרן החירום ולא חוזרים להשקיע עד שחוסכים שוב 40 אלף שח ומכניסים אותם לקרן החירום.
לצורך הדוגמא נניח והמשקיע מצליח לחסוך 20% מההכנסה שלו והוא מוציא 80% מההכנסה שלו (20 אלף שח זה 80% מההכנסה ולכן החיסכון הוא 5000 שח בחודש).
במקרה שכזה למשקיע יקחו 8 חודשים למלא מחדש את קרן החירום לפני שהוא חוזר להשקיע את ה-5000 שח בחודש.

כפועל יוצא זה אומר שאותם שישה חודשי מחיה לא מושקעים בצורה יעילה למשך כל חיי המשקיע.

אם נניח והמשקיע בן 40 ושההוצאות החודשיות שלו לא מוצמדות* לאינפלציה בכלל אז מדובר על לפחות 30 שנים שבהן הוא לא משקיע 120 אלף שח (עד גיל 70 שבו הוא פורש).
אם נחשב אבדן תשואה לפי 8% בלבד (השוק האמריקאי הניב 10% בממוצע, הורדתי 2% בשביל לצמצם את הנזק) אז נקבל שאותם 120 אלף שח היו יכולים להפוך ל-1,207,518 שח.
במלים אחרות: שמירת קרן החירום "עלתה למשקיע" באבדן תשואה של יותר ממיליון שח.
*במציאות המצב גרוע בהרבה כי רמת ההוצאות עולה ולכן הסכום שצריך להיות מרותק בקרן החירום גדול בהרבה מ-120 אלף שח.


עד כאן הסברתי את גישת קרן החירום וכעת אסביר את מה שאני עושה במקום:

במקום לשמור קרן חירום בצד אני מתחיל להשקיע מהשקל הראשון בצורה שאינה ממונפת.
מסיבה זו, אני מתחיל להרוויח את התשואות של שוק ההון מהשקל הראשון ותיק ההשקעות שלי גדל באופן משמעותי גם כן.
בקרות אותו מקרה חירום שקרה למשקיע הקודם, אני בוחר להתמנף באופן זמני.
נניח וקרה מקרה חירום שהצריך הוצאה של 40 אלף שח.
אחרי שמשכתי 40 אלף מחשבון ההשקעות *בלי למכור מניות* אני מתחיל לשלם ריבית על 40 אלף שח לפי גובה הריבית שאינטראקטיב גובים ממני.
כל קבלת דיבידנד לחשבון, מקטינה את החוב שלי לאינטראקטיב וכתוצאה מכך גם את גובה הקרן שמחייבת תשלומי ריבית.
כל חיסכון חודשי של 5000 שח (כמו בדוגמא הקודמת) מופנה אף הוא להקטנת החוב לאינטראקטיב ושוב מקטין את סך הריבית שאני צפוי לשלם.
כמכלול, אני צפוי להחזיר את כל החוב בפרק זמן קצר יותר מאותם 8 חודשים שלקחו למי שהשתמש בכספים של קרן החירום (בשל דחיפת הדיבידנדים).

סך העלויות שלי הוא סך הריביות שאני אשלם בחיי על השימוש במינוף במקום בקרן חירום.

כעת נשאלת השאלה המתמטית: מה הנזק המתמטי היותר גדול?
1. אבדן של יותר ממיליון שח בגלל שלא השקענו 120 אלף שח למשך 30 שנה
2. תשלום ריבית רק על הסכום שנעשה בו שימוש מקרן החירום ורק על התקופה שעברה עד שהצלחנו להחזיר אותו

מבחינה מתמטית טהורה, הנזק היותר גדול הוא ב-#1.
הבעיה היא שמבחינה פסיכולוגית אנשים מתקשים ליישם את הגישה הזו (קשה לקחת הלוואה דווקא כשנתקלים במקרה חירום).

כמובן שמדובר במינוף ויש לזה סיכונים לכן צריך לבדוק טוב טוב לפני שמשתמשים בכלי הזה.

בהחלט.
ככל שהתיק גדל כך הסיכון קטן אבל עדיין צריך להבין מה עושים.

נ.ב.
נעלמת לנו.
יש צפי לפרסום מאמר בבלוג?

 

[moshe]

ככל שהתיק גדל כך הסיכון קטן אבל עדיין צריך להבין מה עושים.

בדיוק את זה אני מנסה ללמוד איך אני יודע כמה מותר לקחת וכמה אסור?

כמובן שמדובר במינוף ויש לזה סיכונים לכן צריך לבדוק טוב טוב לפני שמשתמשים בכלי הזה.

איפה אני בודק טוב טוב?

ושוב תודה לשניכם על התשובות

 

[talco]

הדבר היחיד שעונה להגדרה הזו הוא פיקדון נזיל בבנק (כגון פיקדון יומי) והריביות על פיקדון שכזה הן אפסיות (באג"ח ו/או בקרנות כספיות אתה יכול לגלות שמחירו ירד דווקא בעת הצורך להשתמש בכסף).

בקרנות כספיות הכוונה היא כי הוא מושקע באג"ח שירד בתרחיש של עליית ריבית? יש סיבות נוספות?

כעת נשאלת השאלה המתמטית: מה הנזק המתמטי היותר גדול?

אני מסכים, עם הסתייגות קטנה -
בתחילת הדרך התיק קטן והלוואה של 40K כשזה שווי כל התיק מהווה סיכון מוגבר ל-margin call בהשוואה להלוואה כששווי התיק הוא פי 100 מכך.
באופן פרדוקסלי, דווקא מתי שהכסף צפוי להגדיל לך את השווי הכולל בצורה הכי משמעותית באופן יחסי, אז הוא נדרש להישאר מרותק.
the rich get richer

נעלמת לנו.
יש צפי לפרסום מאמר בבלוג?

מצטרף, חסרת גם לי!

 

[daat99]

איך אני יודע כמה מותר לקחת וכמה אסור?

זה לא עניין של מותר/אסור.
זו שאלה של "מה צופן העתיד.
כל סכום שתבחר (גדול מ-0) מכניס אותך לסיכון של מימוש בכפיה ואבדן כל תיק ההשקעות.
ככל שהשוק ירד יותר בעתיד, כך הסיכון יתממש על סכום יותר נמוך.
אף אחד לא נביא ואף אחד לא יודע מה "הסכום הנכון".

איפה אני בודק טוב טוב?

בעתיד.

בקרנות כספיות הכוונה היא כי הוא מושקע באג"ח שירד בתרחיש של עליית ריבית? יש סיבות נוספות?

קרנות כספיות ואג"חים מבטיחים את המחיר המקורי רק אם מחזיקים עד לפקיעה.
במלים אחרות, אם יש לך מקרה חירום בינואר והפקיעה היא בפברואר אז אתה עלול למצוא את עצמך בנקודת זמן שבה אף אחד לא מוכן לשלם את המחיר המקורי ובכך למעשה לגלות שאין לך את קרן החירום שדמיינת שיש לך.

בתחילת הדרך התיק קטן והלוואה של 40K כשזה שווי כל התיק מהווה סיכון מוגבר ל-margin call

בתחילת הדרך אין לך קרן חירום מספיק גדולה בשביל להתמודד עם מקרה החירום בכל מקרה

 

[talco]

במלים אחרות, אם יש לך מקרה חירום בינואר והפקיעה היא בפברואר אז אתה עלול למצוא את עצמך בנקודת זמן שבה אף אחד לא מוכן לשלם את המחיר המקורי ובכך למעשה לגלות שאין לך את קרן החירום שדמיינת שיש לך.

אדם חכם בפורום רשם, שלא כדאי לדאוג ממשהו שלא קרה אי פעם בהיסטוריה. מתי קרן כספית לא הייתה נזילה?
התרחיש הכי גרוע שאני מכיר זה שתיהיה ירידה בהתאם לעליית הריבית, אבל בגלל שהמח"מ הוא של כשלושה חודשים, גם עליית ריבית פתאומית של כמה אחוזים בקושי פוגעת.

בתחילת הדרך אין לך קרן חירום מספיק גדולה בשביל להתמודד עם מקרה החירום בכל מקרה

אם יש לי 40K, לשמור כקרן חירום או להשקיע?
אם יש לי 100K, לשמור 40K בצד?
אם יש לי 1M, אפשר לא לשמור כלום בצד?

 

[daat99]

מתי קרן כספית לא הייתה נזילה?

1. זה לא קשור לנזילות אלא לתמחור
2. מתי קרה תמחור בחסר? מרץ 2020

אם יש לי 40K, לשמור כקרן חירום או להשקיע?

אם כל מה שיש זה 40 אלף אז זה אומר שקרן החירום מתאימה לרמת הוצאות של 6667 שח בחודש.
עם רמת הוצאות שכזו יהיה קל יחסית לאתר עבודת שכר מינימום נוספת בשביל לכסות את הנזק שיכול להיגרם מהתרסקות של 50% במחירי המניות דווקא כשמי שבחר לשמור קרן חירום הצליח למלא אותה עוד לפני שהוא השקיע שקל בודד בשוק ההון.

תשים לב שבשביל שיגרם נזק למי שבחר להשקיע נדרשים להתקיים כמה תנאים במקביל:
1. למשקיע אין שום חיסכון נוסף מעבר לאותם 40 אלף
2. בכל התקופה שבה הוא חסר את אותם 40 אלף, לא היו עליות בשוק ההון בכלל (אחרת כבר יש לו יותר מה-40 אלף שיש למי שבחר לשמור קרן חירום)
3. מקרה החירום קורה בדיוק ביום שבו מי ששמר קרן חירום הצליח למלא את קרן החירום ולפני שהוא הצליח להפנות אפילו שקל בודד לשוק ההון
4. בדיוק באותו היום הבורסה התרסקה באופן מאוד משמעותי (לא איזה 10% אלא התרסקות של כ~50%)
5. לוקח לאינדיבידואל המון זמן להשיג את אותם 40 אלף

קשה לי לדמיין מצב שבו המצב הפיננסי של האינדיבידואל שמשמר קרן חירום יהיה יותר טוב מהמצב הפיננסי של האינדיבידואל שבוחר להשקיע.

תזכור:
גם אם במקרה החירום הראשון "איכשהו" יצא שהמשקיע הפסיד, הוא צפוי לכסות על ההפסד הזה ולצבור פערים בהמשך.

נ.ב.
בוא ונדמיין מקרה אחר.
בתחילת 2019 אריה ושפן שוחחו ביניהם והגיעו למסקנה ששניהם מאוזנים פיננסית (הוצאות = הכנסות) ולשניהם יש 40 אלף שח בצד.

האריה, ידוע באומץ ליבו, החליט שהוא ישר מתחיל להשקיע במדד ה-SP500 בלי קרן חירום.
השפן, ידוע בפחדנותו, החליט שהוא שומר על קרן חירום.

במהלך 2019 ה-SP500 עלה ב-31.49% וההון של האריה עלה ל-52,596 שח בעוד הונו של השפן נשאר זהה.
במהלך 2020 ה-SP500 עלה ב-18.40% וההון של האריה עלה ל-62,273.664 שח בעוד הונו של השפן נשאר זהה.
במהלך 2021 ה-SP500 עלה ב-28.71% וההון של האריה עלה ל-80,152.433 שח בעוד הונו של השפן נשאר זהה.

בשנת 2022 קרה לשניהם מקרה חירום שהצריך הוצאה חד פעמית של 60 אלף שח כאשר במקביל ה-SP500 ירד ב-18.11% (כלומר: המצב שממנו מפחדים מי ששומרים קרנות חירום: הבורסה יורדת בדיוק כשקורה מקרה שמצריך שימוש בקרן החירום).

מי לדעתך נמצא בנקודה יותר טובה?

 

[talco]

אם כל מה שיש זה 40 אלף אז זה אומר שקרן החירום מתאימה לרמת הוצאות של 6667 שח בחודש.

קרן חירום יכולה לשמש לעוד דברים, משמחים יותר או פחות, לא רק הוצאות מחיה. מה גם, יכול להיות שהיא משקפת הוצאות מחייה גבוהות יותר לתקופה קצרה יותר.
בעיני, זה לא שחור-לבן. למשקיע בתחילת דרכו כדאי לרתק סכום כקרן חירום.
בהמשך, עם צמיחת התיק, יכול לשקול להשקיע אותה.
המספרים תלויים בגובה הקרן הנדרשת וגובה החסכון החודשי, אבל בתוך תקופה של שנים בודדות לכל היותר אפשר להיגמל מקרן חירום.

 

[daat99]

קרן חירום יכולה לשמש לעוד דברים, משמחים יותר או פחות, לא רק הוצאות מחיה

לא משנה למה קרן החירום משמשת, הגישה היא שהגובה שלה הוא בין 3 ל-6 חודשי מחיה.
השכבת סכום שכזה בצד למשך כל החיים מייצרת הפסד תשואה אלטרנטיבי עצום.
הנזק של "במקרה אין לי מספיק בתיק ההשקעות דווקא כשהתחלתי" או "לשלם ריבית זמנית כשקורה מקרה חירום" לא מתקזז עם אבדן התשואה האלטרנטיבית.

 

[talco]

1. זה לא קשור לנזילות אלא לתמחור
2. מתי קרה תמחור בחסר? מרץ 2020

ניסיתי להתחקות קצת, הרבה קרנות קמו עם עליית הריבית אחרי מרץ 2020.
תוכל לשתף קרן לדוגמה? וידוע לך מה גרם לתמחור החסר?

 

[daat99]

הרבה קרנות קמו עם עליית הריבית אחרי מרץ 2020.

מעניין למה

תוכל לשתף קרן לדוגמה?

כפי שראית בעצמך - כמעט ואין כאלו.

וידוע לך מה גרם לתמחור החסר?

העלאות ריבית מהירות (כמו שהיה במרץ 2020) וצפי להעלאות ריבית נוספות (כמו שהיה במרץ 2020).

 

[talco]

ואז המחיר יורד כי המחיר האג"חים יורד?
כי בסוף גם עלייה של כמה אחוזים, כפול מח"מ של שלושה חודשים (נניח) מוביל לשינוי מחיר של כ-~1% גם במקרה די קיצוני.

 

[daat99]

אז המחיר יורד כי המחיר האג"חים יורד?

אכן.

כי בסוף גם עלייה של כמה אחוזים, כפול מח"מ של שלושה חודשים (נניח) מוביל לשינוי מחיר של כ-~1% גם במקרה די קיצוני.

למיטב ידיעתי, בקרנות הכספיות המח"מ הממוצע הוא של שנה (ולעתים טיפה יותר) ולא שלושה חודשים.
בכל מקרה, המטרה של קרן כספית היא לוודא שכל הסכום יהיה זמין בקרות המאורע שמצריך שימוש בו.
אפילו אבדן של אחוזים בודדים מפספס את המטרה הזו.
אם קיום הקרן בעת הצורך אינו חובה ברמה שכזו אז בכלל אין סיבה לא להשקיע את הכסף.

מה לדעתך הסבירות שאדם X השקיע את כל כספו בדיוק בשיא שלפני המשבר וקרה לו מקרה חירום בדיוק בשפל של המשבר כך שהוא באמת איבד סכום משמעותי?
לעומת זאת:
מה לדעתך הסבירות שהוא השקיע חלק מכספו הרבה לפני השיא?
מה לדעתך הסבירות שהוא היה צריך את הכסף בתאריך אחר שאינו בדיוק נקודת השפל?

במציאות (ובהיסטוריה), הסבירות לאבד סכום משמעותי מהכספים שמושקעים *גם אם מוכרים במהלך משבר* היא נמוכה מאוד עד כדי ניתנת להזנחה.

המטרה של קרן החירום (בהגדרתה התיאורטית) היא להימנע מהתנודתיות הזו וזה אומר לא להסתכן באיבוד אפילו של אחוזים בודדים.

 

[סטרבו]

תמונה שווה אלף מלים:

 

[guesto]

1. זה לא קשור לנזילות אלא לתמחור
2. מתי קרה תמחור בחסר? מרץ 2020

מי שהשקיע למשל בקרן 5105820 (כספית ללא קונצרני) בחודש מרץ 20, ראה ירידה של בסך הכל 0.2% מהשיא בתחילת החודש לשפל באמצע.

 

[דחילק]

נניח ויש לי קרן של מיליון ואני צריך עכשיו כסף למחיה/חירום אבל הדיבידנדים לא מספיקים לי,
האם יש אפשרות לקחת הלוואה מאוד קטנה ולעשות את מה שרשום בתגובה?

נניח דוגמה שיש לך הוצאה בלתי צפויה של 20-30 אלף. במקום להחזיק בצד קרן חירום כל השנה שצוברת סביב 0-3% ריבית ריאלית בפק"מ, תחלק את ההוצאה החד פעמית על כרטיס האשראי בריבית 0 (אם התשלומים על חשבון בעל העסק, לך בתור לקוח אין תשלום ריבית)
לדוגמא אם הלך המזגן בבית וצריך עכשיו לרכוש מזגן חדש בכמה אלפי שקלים, במקום להוציא בבת אחת את הסכום, מחלקים בכרטיס דרך בית העסק (לא בקרדיט!)
כך למעשה אתה מקבל סוג של הלוואה ב-0% ריבית שניתן לפרוס על פני תקופה שבה התזרים אמור לכסות אותה.

 

[19yoboy]

שאני מספר לאנשים בסביבה שלי את שיטת ההשקעה בדיבידנדים יוצא להם טון של זלזול כזה:
אתה מקבל רק 1% (אחוז וקצת כמו תשואת דיבידנד השוק) על הסכום שהשקעת? אני בקריפטו עשיתי 80% בשנה..
החלק השני של המשפט לא מעניין אותי כי אני לא משקיע בו אלא במניות דיבידנד בעלות תשואה דומה למדד.
למה זה נשמע מהצד קצת עלוב?
איך אפשר לקשר את זה לקצב גדילת דיבידנד?