אבל התשואה של מניות היא עדיין 9.65 (בממוצע כמובן), למה שאנשים יסתכלו על תשואת הדיבידנד?
תשים לב שדיברתי על
תזרים ולא על
תשואה.
כמו כן התשואה של 9.65 היא היסטורית ובעולם ללא מיסוי ועמלות - במציאות אתה לא תתקרב אליה כל כך ובעיקר לא בטווח הקצר.
צריך גם לזכור שרוב האנשים לא מסוגלים לחשוב לטווח ארוך וחושבים רק בטווח הקצר.
תנסה לדבר עם אנשים שמאמינים בנדל"ן ולהסביר להם שאתה יכול לקבל דיבידנד של 1.7% מכך שאתה מחזיק את מדד ה-SP500 ותראה מה התגובה שלהם ("רק 1.7%? אני מקבל יותר בשכר דירה!").
רובם לעולם לא יצליחו להבין שעליית הערך ההיסטורית של מניות עוקפת בסיבוב את עליית הערך של הנדל"ן וימשיכו להתעקש שהם מעדיפים לקבל היום 3% מנדל"ן מאשר "רק 1.7% דיבידנד עם עליית ערך עתידית של 7.9%
בתנאי שהם לא מכרו, לא שילמו מסים ולא שילמו עמלות".
ני מניח שהשאלה היא כמה משקיעים קיימים שמסתכלים על תשואת הדיבידנד כתחליף לאג"ח?
השאלה הנכונה היא: כמה אנשים יש בעולם שמתסכלים על הטווח הקצר במקום על הטווח הארוך.
התשובה לצערינו היא "הרוב המוחלט"...
האם לא נכון שההסתכלות הנפוצה על מניות היא על החזר כולל?
לא.
ההסתכלות הנפוצה על מניות היא: "המניה עלתה אז היא תמשיך לעלות לנצח" וכעבור X זמן "היא ירדה טיפה ולכן חייבים למכור מהר כי היא הולכת להימחק".
הגופים המוסדיים לעומת זאת מתבוננים על
תזרימים (הם חייבים לשלם הוצאות שוטפות ולא יכולים להסתמך על מחירי המניות לאורך זמן בשביל ההוצאות הללו) והם אלו שקובעים את מחירי המניות בפועל.
פסיכולוגית? על זה נסוב כל הויכוח סביב מדדים מניות+אגח vs. תיק דיבידנדים 100% מנייתי.
+1
לצערנו המציאות מוכתבת ע"י התנהגותו של המשקיע ולא על ידי נוסחה מתמטית.
רוב המשקיעים מסתכלים על החזר כולל
איך הגעת למסקנה הזו?
רוב המשקיעים הפרטיים לא יודעים שיש דבר כזה "החזר כולל".
בכל אופן המשקיעים הפרטיים אינם משנים את מחירי המניות אלא המוסדיים.
כפי שהסברתי, המוסדיים שמנהלים את כספם מתרכזים לרוב
בתזרים ולא בתשואה הכוללת (בניגוד לאלו שמנהלים את כספי הציבור שאותם מעניינת תשואה קצרת טווח בלבד וגם כאן לא נכנסת למשוואה התשואה הכוללת ההיסטורית).
המניות עדיין מנצחות אגחים בהחזר כולל מבלי שעוד התחלנו לחשב ירידת ערך אגחית בהעלאת ריבית.
בעבר - וגם זה רק בטווח הארוך.
ממממ אפשר לפרט? האם הכוונה שלך זה "לנצל" תשואות דיבידנדים יחסית גבוהות זמנית בגלל עלית ריבית כדי לקנות הרבה ?
אני לא חושב שניתן "לנצל" את זה.
הכוונה שלי היא שבתקופות של שינויים בריבית ישנו לחץ על תשואת הדיבידנד לנוע ביחד עם הריבית.
תנסה לפתוח בשני דפדפנים את העמודים הבאים ותשים אותם אחד לצד השני (WIN+חץ ימינה ו-WIN+חץ שמאלה):
http://www.multpl.com/s-p-500-dividend-yield
http://www.multpl.com/10-year-treasury-rate
תתבונן בשני הגרפים במקביל ותתמקד בתקופה שבין שנות השמונים עד להתפוצצות בועת הדוט-קום.
- האם אתה מזהה מגמת ירידה גם בריביות של האג"חים וגם בתשואת הדיבידנדים?
- האם אתה מזהה שמגמת הירידה התחילה בריביות של האג"חים ורק באיחור קל התחילה לבוא לידי ביטוי בתשואת הדיבידנדים?
את אותה ההתנהגות ניתן לזהות גם בין 1870-1900, 1920-1950 (עם תנודות חריפות במחירי המניות הגרף של תשואת הדיבידנד הרבה יותר תנודתי).
תשים לב שמשברים משפיעים על תשואת הדיבידנד בצורה משמעותית שיכולה לנטרל את הכוח של שינויים בריביות כך שיותר קשה לזהות את המגמה המקשרת בתקופות עם תנודתיות מחיר גבוהה.
אם תתבונן בשנים 1900-1920 אתה תראה את ההתנהגות ההפוכה - הריביות של האג"ח התחילו להציג מגמת עלייה וטיפה אחריהן תשואת הדיבידנד של המדד התחילה להציג מגמת עלייה.
אותו הדבר בין 1950-1980 - הריביות הציגו מגמת עלייה ובסביבות 1955 (אחרי התנודתיות הגדולה של 1945-1955) רואים את אותה מגמת עלייה גם בתשואת הדיבידנד מהמניות.