לאחר קריאה (פה ועוד) והאזנה לפודקסטים בתחום במשך חצי שנה
כל הכבוד!
מזל טוב!
איך יודעים להקשיח/להרפות אילוצים?
אין כאן "מדע מדויק".
המטרה בהרפיית הקריטריונים היא שנוכל לרכוש חברה אחת איכותית תוך כדי הקטנת הסיכון התזרימי בתיק שלנו.
בשביל להשיג את המטרה הזו אני נוהג להרפות קריטריונים של "יוקר" אבל מקפיד לשמור על קריטריונים של "יציבות".
זה לא מסוכן להרפות תנאים?
יש פתגם שאומר: "לנשום זה מסוכן - בטעות נמות".
החיים מלאים בסיכונים שאנחנו לוקחים ברמה היומיומית (כולל בסיכונים שעלולים לעלות לנו בחיינו ובחיי יקירינו!) וזה לא מונע מאיתנו להמשיך לחיות את חיינו.
צריך לזכור את המטרה שלנו ובנוסף לזכור שגם אם נבחר את כל המניות בצורה עיוורת (ונממש את הסיכון של בחירה במניות שפושטות רגל ו/או לא רווחיות) אז אנחנו עדיין צפויים להניב תוצאות לא רעות בכלל.
איך ממשיכים לחקור מכאן על מנת להתכנס להחלטה?
אני באופן אישי לא נוהג לחקור על החברות ומסתפק בסינון שאני מבצע בשביל לרכוש (בדיוק כמו שאני מתאר במאמרי הרכישה הרבים שבבלוג).
הרבה מאוד פעמים אני לא טורח לבדוק אפילו מה החברה עושה עד אחרי שאני רוכש אותה (ומסתקרן).
@סטרבו לעומת זאת נוהג לחקור מעבר ואפשר ללמוד הרבה מקריאת מאמרי הרכישה שהוא מפרסם בבלוג שלו (את יכולה למצוא קישור אליו בסרגל הימני בבלוג שלי).
מהו זמן סביר לבנות כזה תיק?
אין כאן תשובה נכונה.
יש אנשים שיעשו את כל הקניות במכה אחת.
יש אנשים שיפרסו את הרכישות על פני כמה חודשים.
יש אנשים שיפרסו את הרכישות על פני שנה ומעלה.
לכל גישה יש את היתרון והחסרון שלה.
היתרון ברכישות בהתחלה הוא שמבחינה סטטיסטית התוצאות אמורות להיות יותר טובות ("זמן בשוק עדיף מתזמון השוק").
החיסרון ברכישות בהתחלה הוא שאם יהיה משבר בטווח הקצר אז זה יכול לערער את הביטחון העצמי של המשקיע ולגרום לו לברוח במהלך הירידות (ולהימנע מהשקעות גם בעתיד).
בקצב הזה יקח כמעט שנה רק לסיים להשקיע את הסכום הראשוני, זה הגיוני?
יש אנשים שיגבילו את הרכישות לחברה אחת בכל חודש
לאחר שאתבסס עם 20 חברות בתיק, איך ממשיכים הלאה? יתכנו שנים שאף אחת מהחברות בתיק לא תהיה כדאית להשקעה?
זו גם החלטה אישית.
בקצה אחד יש אנשים שבוחרים לבדוק שבכל שנה כל התיק שלהם "מוצא חן בעיניהם" והם מוכרים את מי שלא בשביל לרכוש חברות אחרות שכן.
בקצה השני יש אנשים כמוני שמתעלמים ממה שכבר קיים בתיק ומתמקדים ברכישת חברות בצורה שתקטין את הסיכון התזרימי שלהם.
וכמובן שיש גם אנשים באמצע
מתכננת לעשות השקעה דיבידנדים מחדש בעצמי כדי שאוכל לשלוט באילו חברות להכניס ובאילו לא (ב IBKR ה drip הוא אוטומטית לכל התיק). יש מניעה לעשות זאת על בסיס חודשי כחלק מהסכום שאני מכניסה לתיק גם כך?
זה בדיוק מה שאני עושה (גם בתיק דיבידעת וגם בתיק הגדול שלי).
אני כבר חודשים בעולם הזה, מנסה להתכנס כדי לא לטעות (יותר מדי) ועדין לא מרגישה שעץ ההחלטות שבניתי מוגדר היטב. אשמח לפידבק ותשובות.
תשאלי כמה שיותר שאלות.
תשתפי את "החצי השני" בתהליך וגם בשאלות ובתשובות.
אני מניחה שלאחר התנסות מעשית אלמד ואולי יהיו שינויים שאוסיף שמתאימים עבורי.
זה קורה לכולם - גם לי
יש בדיקה חשובה נוספת שפספסתי?
אם נצטט את וורן באפט "פיזור נועד להגן מפני בורות".
אני מעדיף לאמץ את הבורות שלי ולכן אני מפזר את התיק שלי על פני 50 חברות ומעלה (בסך הנכסים שלי יש היום כ-70 חברות שונות, לא כולן בתיק דיבידעת).
אם את מגבילה את התיק שלך ל-20 חברות בלבד אז לדעתי האישית את צריכה לבדוק הרבה יותר מאשר "הדיבידנד בסדר".
עם הגבלה כמותית שכזו כל חברה שאת נופלת איתה תגרום לך נזק של כ-5% מהתזרים שלך וזה נזק משמעותי שלשאר החברות בתיק שלך יהיה מאוד קשה לפצות עליו.
הסיבה המרכזית שתיק דיבידעת הצליח לספק תזרים יותר גדול מהצפי שלו מהקמתו ועד היום (כולל הקורונה!) למרות החברות שהפסיקו/הקטינו את הדיבידנד היא הפיזור הרחב שבו שצמצם את הנזק מהחברות הבעייתיות ואיפשר להגדלת הדיבידנד משאר החברות לכפר עליו.
לגבי מיצוע, הכוונה היא ל dollar cost averaging?
כן.
מיצוע מייצר יתרון פסיכולוגי בעלות סבירות גבוהה יותר לתשואת חסר.
מעניין אותי תזרים מזומנים ולכן בחרתי באסטרטגיה של DGI (כן מסתכלת על ה value כשאני מסננת ולכן שואפת להינות משני העולמות. מקווה שלא עשיתי פה סלט כי האסימון הזה נפל רק השבוע, הגעתי למסקנה שאפשר גם וגם - growth and value, אם אני טועה אשמח לתיקון).
גדילת דיבידנד (לא סתם "גדילה") וערך הם "אחים חורגים" אז תיאורטית אפשר לשלב ביניהם.
המציאות לעומת זאת טיפה יותר מורכבת.
חלק מהותי בהשקעות ערך מגיע ממכירת מניות שעלו במחירן הרבה מעבר לערכן והפניית ההון לרכישת מניות של חברה אחרת שמחירה נמוך בהרבה מערכה.
כשאת מנטרלת את הפעולה הזו את מטרפדת את עיקר הרווחים ההיסטוריים שהתקבלו מהשקעות ערך ואת נשארת עם "קנה והחזק" רגיל בלי קשר מיוחד ל-"ערך".
השקעה בדיבידנד גדל מתמקדת ב-"קנה והחזק" ובגלל שמתמקדים בתזרים שגדל ללא פעולות של המשקיע אז מחיר המניה לאחר הרכישה הופך להיות חסר משמעות.
לעניות דעתי (ויש
הרבה אנשים חכמים מאוד שחולקים עלי - כולל כאן בפורום) זה כמעט בלתי אפשרי לשלב את הגישה התזרימית עם גישת השווי בגלל הפסיכולוגיה המנוגדת של שתי הגישות (הגישה התזרימית מתמקדת בתזרים
ומתעלמת מהשווי בעוד שגישת השווי
מתמקדת בשווי).
האם אתה עדיין חושב שכדאי לי לקנות במנות קטנות ולאט?
זו שאלה מאוד קשה ואנשים זרים לא יוכלו לענות לך עליה מעולם.
גם אם תשבי בשיחות "פסיכולוג" במשך שנה שלמה את לא תוכלי לספק לאדם זר מספיק מידע על הפסיכולוגיה שלך בשביל שהוא יוכל
לדעת מה התשובה הנכונה.
כל תשובה שתקבלי (וכל החלטה שתממשי) היא בגדר הימור על העתיד ותושפע מ:
* האם יהיה משבר חריף בטווח הקצר לאחר הרכישה
* האם את באמת תצליחי להתעלם מאותו המשבר
* האם המשפחה שלך לא תצליח לגרום לך "לנטוש"
ועוד
הדבר היחיד שאני יכול לציין בנושא: "כלכלית סטטיסטית עדיף במכה, פסיכולוגית עדיף בהדרגה."
4. מצטערת אבל לא הבנתי מה עושים אופרטיבית - נניח שיש לי תיק על 20 חברות ואני רוצה להמשיך להשקיע בו סכום חודשי משמעותי שאני חוסכת, מה עושים אם אף אחד מהחברות שלי לא עוברת את הסינון? להתגמש נניח ולקנות אותה גם אם היא יקרה רק כי היא בתיק שלי? יש לי פה פרדוקס.
זו החלטה שאת צריכה לקבל.
יש אנשים שימכרו את המניות שלא עוברות את הסינון ויחליפו אותן במניות שכן.
יש אנשים שירכשו עוד ממניות קיימות בלבד.
יש אנשים שיתעלמו מהמניות הקיימות ויקנו את מה שמתאים "היום" בלי קשר למה היה מתאים "פעם".
כל התשובות נכונות ושגויות בו זמנית.
התשובה הנכונה היא התשובה שתעזור לך לישון בלילה שאחרי.
התשובה השגויה היא התשובה שתגרום לך לפקפק בעצמך כשאת מנסה לישון.
למזלנו, יש פה בעל בית וקהילה נפלאה של אנשים שלא מהססים לעזור, שווה לנצל את זה ולא להסס לשאול שום שאלה.
תודה רבה וגם אני מרגיש שיש כאן בפורום אנשים מאוד איכותיים שמאוד אוהבים לעזור לאחרים.
זה מאוד מחמם את הלב אז תודה לכולכם!
