אבל עמודה C זה מחיר ליחידה איך זה יכול להיות מושפע מכמות היחידות?
את צודקת - התייחסתי לעמודה D ולא לעמודה C -טעות שלי.
בכל אופן המספרים של התשואה הם אצלי מספרים מחושבים (כלומר עם רמת דיוק גבוהה יותר מ-2 ספרות אחרי הנקודה) ולכן התוצאות אצלי טיפה שונות עד כדי עיגול.
אם ניקח למשל את התשואה של שנת 1969 אז אצלך רשום -8.24% בעוד שאצלי זה מחושב ע"י הנתונים הבאים:
- מחיר בסוף 1968: 103.86
- מחיר בסוף 1969: 92.06
- דיבידנד שחולק במהלך 1969: 3.24
- מחיר כולל דיבידנד (ללא מס) בסוף 1969: 92.06+3.24=95.3
- שינוי שווי במהלך שנת 1969: 95.3 חלקי 103.86 = 0.91758136 (לצורך התגובה המספר הזה מעוגל ברמת דיוק של 8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית - באקסל הוא לא מעוגל בצורה יזומה אלא מוגבל ליכולות התוכנה עצמה).
- 1 פחות שינוי שווי כפול 100: 8.241864% הפסד בשנה.
הפער בין 8.24% ל-8.241864% זה הפער שאת רואה.
כפי שציינתי אני מעדיף לבצע חישובים מדוייקים שכוללים גם מיסוי דיבידנדים במקור ולכן אני מפריד את הנתונים הגולמיים לדיבידנד ותשואה כך שאני יכול לחשב את מה שאני צריך באותו רגע נתון ברמת דיוק מקסימלית.
- כמות היחידות בעמודה D, אתה מתכוון שבעמודה D צריך לעגל למטה
ולטפל בשארית?
זה מה שהתייחסתי אליו קודם - כן.
- אז להוסיף עמודה של שארית יחידות?
לא של שארית יחידות אלא של שארית
מזומן.
- אז ב1971 רכשת 1053 ונשאר לך עודף של 1.
עודף של 1.217325 דולר - כן.
האם אתה עושה את זה ידני או משתמש בנוסחא שמתחשבת בשארית של שנה קודמת, מעגלת את כמות היחידות,
ואת השארית הנוכחית שמה בצד?
ברכישות אני משתמש בנוסחה כי אני לא צריך לבצע בדיקות שונות בהתאם לספר הפקודות.
בפעולות המשיכה צריך לעבוד יותר קשה כי שם צריך להחליט מה מחיר הבסיס של היחידות שמוכרים לפי סדר המכירה הנבחר ובשביל זה אנחנו צריכים ספר אחזקות שאותו קשה מאוד עד כדי בלתי אפשרי להכיל בנוסחה רגילה.
ואת השארית הנוכחית שמה בצד?
כן - אני סוכם אותה עם ההפקדה של החודש הבא בשביל להחליט אם אני יכול לבצע פעולת רכישה בחודש העוקב או לא וכמה יחידות שלמות אני יכול לרכוש.
תוכל בבקשה לפרט טכנית איך עושים את זה?
זה מסבך טיפה את הנוסחה אז בשלב הזה הייתי מתעלם מהעלות הזו (או פשוט מאפשר לחשבון להיכנס למינוס עד כדי עלות פעולה).
כשהקובץ יהיה מוכן (לפני שנתחיל לנהל ספר פקודות) נוכל לחזור לנקודה הזו ולשדרג את הנוסחאות שלך בשביל לתמוך בעמלות פעולה גם כן (אצלי אני דורש גם סכום מינימלי לביצוע פעולה בנוסף לקיום העמלה שזו דרישה יותר מציאותית שגם משפיעה על התוצאות).
כלומר שבמקום למשוך 10,000 קבוע, לשנות את זה ל3% מגודל התיק כן?
כשתהיה לך סימולציה מוכנה שמייצגת את הגדילה של התיק (נוסיף לה את עמלות הפעולה למשל) אז תחשבי מה המספר שמייצג 3% משווי התיק.
המספר הזה זה המספר שאת צריכה למשוך מתיק ההשקעות שלך בכל שנה כאשר בגיליון אחד את מבצעת את המשיכה לפי FIFO ובשני לפי חבות מס מינימלית.
עד כאן זו ההשוואה המופשטת של חשבון שמורכב מ-100% מניות ללא איזונים בדרך, ללא מיסוי דיבידנדים בכלל וללא דמי ניהול.
מכאן אנחנו נצטרך לחזור על ההשוואה (עם הידע שנצבור עד אז) ולהתחיל להשוות את החשבונות השונים עם איזונים.
כשנסיים את ההשוואה של החשבונות שמאזנים את כבר תוכלי לראות פער אפילו יותר גדול ממה שתקבלי בהשוואה הראשונה.
אז ליד עמודה D שמחשבת כמה יחידות לקנות אם מוסיפים 10000 שח לתיק, לעשות עמודה חדשה של גודל התיק?
לא בהכרח - זה נתון שאת יכולה לחשב בסוף הסימולציה בלי לשמור אותו בעמודה נפרדת (אני כן שומר אותו בעמודה נפרדת אבל זה לצורך ויזואלי ולא לצורך חישובי).
וצריך לחשב גם ריבית דריבית וזה a whole new level
זה לא קשור לסימולציה הזו.
לעשות בעצם את ההשוואה שעשינו במשיכה ב2015 על כל שנה מ1928?
לא - תזיני את הנתונים מ-1928 ותבחרי שרירותית "שנת פרישה" כלשהי.
כשיש לך את כל הנתונים הללו עם הנוסחאות את יכולה להתחיל את החישוב של ההשקעות בכל שנה שאת רוצה בלי לייצר גיליון חדש.
את יכולה למשל להגדיר שאת מתחילה להשקיע מ-1950 ופורשת ב-1990.
בצורה הזו את תתחילי לרכוש מניות ב-1950 (למרות שיהיו לך מחירי מניות מ-1928) וכשתגיעי ל-1990 תוכלי להתחיל ולמשוך מתיק ההשקעות שלך תוך כדי תנודות השוק והתחשבות במנגנוני המיסוי השונים (FIFO מול חבות מס מינימלית).
לא הבנתי את הכוונה באותן חבויות מס שונות ושם הפער יגדל
חבויות מס שונות: מכירה לפי FIFO או חבות מס מינימלית.
הפער יגדל בצורה כל כך משמעותית כך שאת לא תביני מה קורה מול העיניים שלך ותהיי בטוחה שיש לך טעות בחישוב.
זו הסיבה המרכזית שישנה חשיבות גדולה מאוד לכך שאת תייצרי את האקסל בעצמך בשביל שתוכלי להבין שאין לך טעויות וזה באמת הפער בפועל.