איך אפשר לבדוק למה משמש החוב של חברה מסויימת?
בתכלס אי אפשר באמת לבדוק.
בעצם קיום החוב של החברה אפשר לייחס אותו לאיזו הוצאה שמתחשק לנו כמו למשל:
החברה לקחה חוב בשביל...
1. לקנות נייר טואלט לשירותים במשרדים
2. לחלק בונוסים למנהלים
3. לשלם משכורות לעובדים
4. לחלק דיבידנדים
5. לבצע רכישת מניות עצמית
6. להוציא את העובדים ליום כיף
7. להרחיב את המשרדים
אי אפשר באמת "לדעת" וזה לדעתי גם לא כל כך משנה.
בשורה התחתונה לחברה יש חובות של X והוצאות של Y והחובות מכסים חלק מההוצאות הללו (אם לא את כולן).
אם החובות הם יותר מדי גבוהים אז זו בעיה אבל אם החובות הם סבירים אז זה לא אמור להטריד יותר מדי.
דוגמא תיאורטית להמחשה:
נניח ואתה לקחת הלוואה של 1000 שח בחודש ספציפי וברשימת ההוצאות שלך ניתן לראות:
1. קניות של אוכל גולמי (להכנה עצמית בבית) 1000 שח
2. חופשה קצרה של 1000 שח
אפשר לטעון שמימנת את החופשה מההכנסות ולקחת הלוואה בשביל לממן את האוכל.
אבל גם אפשר לטעון שלקחת הלוואה בשביל לממן את החופשה ומימנת את האוכל מההכנסות.
בשורה התחתונה מימנת גם אוכל וגם חופשה והיו לך גם הכנסות וגם הלוואה.
ההבדל היחיד בין שתי הגישות הוא פסיכולוגי ללא שום השפעה במציאות (מה שכן משפיע זה גודל ההלוואה ביחס להוצאות/הכנסות).
לרוב מדובר פה על מניות שעברו לפחות 3 משברים כלכליים ומחלקות דיבידנד עולה מעל 25 שנה,
לכן כמו שכתבו לך פה , גם לדעתי פחות מדובר בתזמון שוק
תשים לב שאין קשר בין "מדובר על מניות שעברו...." לבין "תזמון שוק".
ניתן לתזמן את השוק גם בהשקעה בחברות יציבות שמגדילות את הדיבידנד וניתן לא לתזמן את השוק גם בהשקעה בחברות חלום.
תזמון שוק מייצג רכישה לאחר המתנה לשינוי מחיר לטובתינו ו/או מכירה לאחר המתנה לשינוי מחיר לטובתינו.
הנכס/מוצר/מניה שנרכשו/נמכרו לא משפיעים על האם הפעולה מהווה תזמון שוק.
לדעתי השרשור לא דן ב- "חיכינו עם מזומן לירידות ולכן עכשיו אנחנו קונים" (קרי: תזמון שוק) אלא "יש ירידות וכחלק מתכנית העבודה הסדירה יש גם מזומן לרכישות - מה אתם קונים?" (קרי: לא תזמון שוק).
אני מבין את הבלבול בנושא כי הרבה אנשים מערבבים בין הפעולה עצמה לבין העצמים שעליהם מבוצעת הפעולה אבל כדאי לשים לב להבדלים.
על אותו המטבע השקעה מוגדרת כפאסיבית אם היא עונה על התנאי "דורשת תחזוקה מינימלית בשביל להמשיך ולתפקד".
לפי ההגדרה הזו רכישת מניות בודדות בסגנון קנה והחזק (קונים ואז אין תחזוקה בכלל כי לא מוכרים לעולם) היא "יותר פאסיבית" מתיק מחקה מדד (קונים קרן מחקה מניות וקרן מחקה אג"ח ואז צריך לאזן ביניהן - כלומר יש פעולה נוספת שצריך לבצע פעם בכמה חודשים/שנה מעבר לפעולות של משקיע קנה-והחזק במניות בודדות).
למרות שזו ההגדרה של השקעה פאסיבית הרבה אנשים נוטים לקרוא למשקיעים המחקי מדד "משקיעים פאסיביים" ולכל מי שבוחר מניות כ-"משקיע אקטיבי" בניגוד לעובדה שמי שבוחר מניות בגישת "קנה והחזק" הוא יותר פאסיבי ממשקיעי המדד שצריכים "לתחזק" את התיק שלהם באמצעות איזונים תקופתיים.
נ.ב.
אני לא חושב שרמת הפאסיביות של השקעה כלשהי צריכה להיות שיקול בתהליך קבלת ההחלטות.
