זה לא פסיכולוגי, זה חישוב כלכלי גרידה. אם ביום x אצטרך לפדות y, יש מצב שאפסיד z.
הפוך - זה פסיכולוגי.
כלל ה-4% (מחקר טריניטי) שהיא הלכה לפיו בהשקעה מחקה מדד מסתמך על כך שהמשקיע מכר גם בירידות שלכאורה מייצרות "הפסד" אבל עדיין התיק של המשקיע שרד.
לא הבנתי איזה נזק פיננסי ?
יש לא מעט דוגמאות למשקיעי שווי שניסו להיות משקיעי דיבידנדים ובנקודת זמן ספציפית "גילו" שהשווי של התיק שלהם נמוך מהשווי של המדד ולכן הם הפסיקו וחזרו להשקעה מחקה מדד תוך כדי מכירה בהפסד לפני שהמניות שהם היו מושקעים בהן התאוששו ותקנו את הירידות - את חלקם אתה יכול למצוא בשרשור שפתחתי בזמנו בפורום הסולידית (שכולל גם דמויות מפתח מאותו הפורום שנפלו לאותו הבור).
בכל מקרה הנזק הפיננסי זה הנזק הפעוט שבסיפור כי הנזק הפסיכולוגי שמתלווה להשקעה שלא מתאימה לאופי משפיע על כל תחומי החיים והתקשורת הבינאישית וכבר היו מקרים בעבר שדברים שכאלו הובילו לגירושין ואפילו להתאבדויות במקרי קיצון.
בשתי השיטות לטענת כל הטוענים, אין מפסידים כל זמן שלא מקבעים הפסד.
ההבדל בין שתי השיטות היא שבשיטה אחת אתה תלוי ברווחי החברה ובשיטה השנייה אתה תלוי ברגשות של סך האנשים בעולם לגבי השקעות במניות בכל רגע נתון.
היסטורית ראינו שרווחי החברות הרבה יותר יציבים מרגשות האנשים בעולם.
אשמח בכנות לשמוע מה ההגדרה שלך לרווח, הפסד ואיך בעולם ההשקעות, רווח הוא לא המטרה ?
כפי שציינתי בעבר יותר מפעם אחת, המטרה שלי היא קבלת תזרים יציב וגדל שצפוי לגדול לאורך זמן מעבר לאינפלציה.
מבחינתי "רווח" הוא החלק התזרימי שגדל מעבר לאינפלציה.
אני לא מייחס חשיבות כלשהי לשווי הקרן בעיקר בגלל שבשביל שהדרישה לתזרים יציב וגדל תתממש אז שווי הקרן צריך לאורך זמן להיות דומה באופן יחסי לתזרים שמתקבל מהמדד.
לא אכפת לי אם שווי הקרן עלה ב-10% או ירד ב-50% כל עוד התזרים ממנו ממשיך לעמוד בציפיות.
תזרים רבעוני קבוע וגדל תוך הנחה כי הקרן לאורך זמן תשמור על שוויה ואף תגדל, זה חישוב רווח.
לפי ההגדרה שאתה הצגת רווח הוא סך התזרים והקרן ביחד.
לפי ההגדרה שלי רווח הוא הפער בין השינוי בתזרים לבין השינוי באינפלציה.
אפשר להשקיע עם מטרה Y ולקבל כתוצאת לוואי גם את X - זה לא אומר ש-X זו המטרה של המשקיע.
