האם יש לכם חשבון נפרד להשקעות במניות הדיבידנד?
- פותח הנושא ברוס
- פורסם בתאריך
Pink panther
Well-Known Member
- הצטרף
- 1/10/20
נפרד ממה?
אתה בפרישה כבר? איך אתה מושך לחשבון שלך בבנק אם בכלל
לא לא. יש לי עוד 18 שנה לפי האקסל שלי.
רגיל, מה זאת אומרת? אני קצת לא מבין את השאלה. באתר של אקסלנס יש כפתור של משיכה. אני לא באמת עושה את זה כי אני משקיע מחדש את הדיבידנדים.
מדהים שהאקסל שלך יודע לחשב עבורך את הזמן שנשאר.
הלוואי ששלי היה יודע להגיד רק שנה קדימה כמה תהיה הצריכה... בתקופה שכל ביקור בסופר נדהמים מחדש מעליית המחירים של מוצרים נוספים יש קושי מאוד גדול לתכנן קדימה בעולם האמיתי.
בתיאוריה זה כמובן קל - תכניס למשוואה את המדד/אינפלציה וכו'
אבל ששקית חלב לפני שנה עלתה 4.5-4.7שח וכעת על אותו מוצר משלמים 7שח אז אין קשר בין העולם האמיתי (כמה יוצא לי מהכיס) לבין המדד/אינפלציה של פקידי האוצר/בנק ישראל ושות'
אני יודע שכולנו בסירה אחת, סליחה שהוצאתי קיטור זה כמובן לא אישי
אם אני מבין את כוונתך אתה שואל אם אנשים מחזיקים תיקים נפרדים לכל אסטרטגיה. למשל תיק נפרד לדיבידנדים ותיק להשקעות ערך
האם זו היתה כוונתך?
אתה בהחלט יכול להחזיק תיקים נפרדים, רק שים לב למספר דברים:
א. עלויות כספיות - כל בית השקעות, בנק או ברוקר זר עלויות ועמלות שונות. ברוב הפעמים איחוד של כספים יוזיל את העלויות
ב. תחזוקה שוטפת - הזמן שתשקיע בכל תיק בנפרד. אם זה יהיה בגופים שונים תצטרך להשקיע יותר זמן בתחזוקה. אם אתה גם מדווח לרשות המיסים אז עוד יותר זמן התעסקות
ג. איחוד הכספים יאפשר לך לקבל הטבות יותר גדולות - אין דין של לקוח עם 100k ללקוח עם 100m.
בכל מקרה כאזרח ישראלי אתה כמובן יודע שגם אם תאחד את התיקים שיש ברשותך לגוף אחד עדיין יש לך הון מחוץ לתיק המאוחד (פנסיה, קה"ש, ביטוח מנהלים, קופ"ג) אז החשש של "לשים את כל הביצים בסל אחד" לא ממש קיים
נערך לאחרונה ב:
במחילה, זאת הסתכלות מעט חד-פסית בעיני.
מניח שמוכר שמדד האינפלציה מורכב מסל של מוצרים ושירותים , כאשר הוא מקבל משקלות שמנסים לתאר בקירוב את הצריכה של כולנו על פי סקר משקי בית נבחרים.
יחד עם זאת, במציאות, לכל אחד מאיתנו יש את "האינפלציה" האישית שלו, כפונקציה של המשקולות האישיות שלו.
לשם הפשטה, אם המדד עומד על 3% בממוצע, ונניח שיש רק שני סלים שהם חצי חצי במשקל - מזון ותחבורה, אם המזון עלה מאוד נניח ב-5% אז התחבורה עלתה בפחות מהממוצע בכ-1%. אם המזון עלה ב9% התחבורה ירדה ב-3% וכך הלאה.
רוצה לומר, יש שני צדדים למטבע, כשמשהו מסויים עולה מאוד, זה אומר שבהכרח משהו אחר מקזז אותו, ושם אתה "נהנה" (לפעמים אפילו יש ירידת מחיר) - בהינתן שהמדד נשאר ביעד האינפלציה.
בד"כ מי שבעיקר נפגע מעליות גדולות במוצרי הבסיס זה מי שהמשקל של המזון הוא רכיב יחסית משמעותי מההכנסה שלו (בד"כ עשירונים תחתונים), אבל כאמור ייתכן שנהנה בהוזלות במקומות אחרים.