קנה והחזק אומר שאין מכירות ולכן אין צורך בפעולות מכירה.
אם כל מה שנשאר זה רק פעולות רכישה אז לדעתי אין הצדקה בלבצע יותר מפעולה אחת בחודש לכל הפחות (וגם זה לרוב לא באמת מוצדק) דבר שעדיין ישאיר אותך עם עמלות שנתיות שוליות.
לפעמים נכון יותר להשקיע 300 דולר בחברה אחת ו700 בחברה אחרת
לפי מה אתה מחליט?
האם אתה חוקר על החברות בצורה מעמיקה?
אני נוקט בגישה של "לעשות כמה שפחות בשביל לקבל תוצאה סבירה" ("חוק פארטו" אם שמעת עליו).
ושווה אולי להכנס בחצי כמות או בשליש בתור התחלה.
זו גישה של תזמון שוק והגדלת סיכונים מחושבת ("עכשיו כדאי אבל אולי לא אז אני אקנה מעט עכשיו ועוד מאוחר יותר") שאני באופן אישי חושב שאני לא יודע לעשות בצורה יעילה ולכן אני נמנע ממנה לחלוטין.
(תשים לב שלא אמרתי שזה מגדיל את הסיכון בצורה עיוורת אלא בצורה מחושבת - לא מאמין ביכולות החישוב שלי בסגנון הזה)
לפעמים יש תקופות טרופות דעת כאלה (כמו עכשיו) ויש נקודות טובות לכניסה למניות מסויימות.
הבעיה היא שאנחנו מכירים בתקופות הללו רק אחרי שהן עברו וברגע האמת רוב האנשים לא לוחצים על ההדק.
הסיבה שאני מעדיף את ההתנהגות הרובוטית היא שמבחינה סטטיסטית ניסיונות התזמון עולים לאנשים בהפסד תשואה אלטרנטיבית הרבה יותר גדול מכניסה תמידית.
ראה למשל מחקרים שמדברים על כך
שלהיות מחוץ לשוק בכמה ימים ספציפיים (שקף 41) יכלה לעלות למשקיע בהרבה יותר מחצי מהתשואה הכוללת של התיק שלו עד כדי הובלה להפסד במקום רווח גם בטווח הארוך של כמעט 20 שנה.
תוסיף לכך מחקרים שמראים שהימים עם התשואות הכי טובות לרוב קורים בימים העוקבים לימים עם התשואות הכי נמוכות (רוב המשקיעים עדיין בשוק וחושבים שהבורסה הולכת להמשיך לרדת ולכן לא רוכשים מניות עדיין) אתה תראה שההסתברות לתוצאות בעייתיות גבוהה באופן משמעותי מאשר להיות בתוך השוק מלפני הירידות ולחטוף את כל הירידות חזק בפרצוף.
המניה האחרונה שקנית כבר הייתה קיימת בתיק שלך ובכל זאת השקעת בה 1000$.
זה בגלל שאני עובד לפי תכנית עבודה מסודרת (כשיש כסף אני רוכש את המניה הטובה ביותר שזמינה באותו היום ואין לי אליה חשיפת יתר) ולא בגלל שמלכתחילה חשבתי שהיא "לא זולה מספיק ולכן אני ארכוש חצי פוזיציה ואשלים את היתרה אחר כך".
בבניית תיק השקעות לאורך זמן צפוי ואף רצוי להגדיל פוזיציות בחברות שקיימות בתיק אבל פעולות הרכישה צריכות להתקבל בצורה תקינה בהתאם לתכנית העבודה.
יש מניות שירדו ומתומחרות נמוך וזה לא אומר שהן פחות טובות כיום להשקעה
לפי היפוטזת השוק היעיל (שאני מאוד מאמין בה) זה בדיוק מה שזה אומר.
חשוב לציין שאני מאמין שהשוק יעיל אבל שהשוק מגיב בצורה קיצונית לשינויים ולבסוף כגוש חוזר לממוצע.
מכיוון שאני לא יודע להבדיל בין תגובה קיצונית לתגובה ריאלית אז אני משתדל להימנע ממשחק הניחושים ונצמד לתמחור של השוק.
לפעמים זה אומר שאני לא ארכוש בהנחה משמעותית חברה שבעתיד אני ארכוש במחיר יקר יותר ולעתים זה אומר שאני לא ארכוש במחיר יקר מאוד מניה שנראתה בשעתה זולה כי השוק צדק.
אין לי ידע שמאפשר לי להטות את כף המאזניים בין שתי האפשרויות.
אם הייתה אפשרות לפזר את ה1000 דולר על כל המניות שבתיק לפי משקל שאתה קובע מראש או לחילופין מניות שהמשקל שלהם נמוך יותר, זה היה הרבה יותר מוצלח לדעתי.
כאן מהות המחלוקת בדעותינו.
אני לא רוצה לרכוש חברות שמתומחרות בצורה יתרה ולא רוצה לרכוש חברות שמתומחרות בחסר מהסיבה שאולי החברות שמתומחרות בחסר מתחילות את דרכן לחסר יותר גדול והחברות שמתומחרות ביתר לא יעמדו בצפי של השוק.
אני מעדיף להיצמד לממוצע (מבחינה תזרימית - לא מבחינת תשואה כוללת כי שווי המניות בפני עצמו לא מעניין אותי).
כדי להשיג את זה צריך לשלם בIB הרבה עמלות.
גם אם נסכים על כל מה שאמרת עד כה זה עדיין ממש לא יוצא "יותר עמלות".
אולי אתה צריך להגדיר פוזיציה כ-3000 דולר במקום 1000 דולר כך ששליש פוזיציה זה 1000 דולר?
כפי שאמרתי, אם אתה חושב שאתה צריך לבצע יותר פעולות מאשר פעם בחודשיים/שלושה אז כדאי שתחזור למקור ותבדוק אם כמות הפעולות הנוספת באמת מקדמת אותך.
מההסברים שלך אני לא מצליח להבין למה ביצוע של 2 פעולות בחודש עם סכומים קטנים עוזרת לך יותר מביצוע של פעולה אחת בחודשיים עם סכום של פי 4.
אני לא מגדיר דיון כ-"חפירה" אז לא ברור לי על מה אתה מבקש סליחה, תרגיש חופשי להבהיר
אני מקווה שאתה זוכר ללמוד מהן ולקבל את ההחלטות שלך לפי מה שהחומר האפור בין האזניים אומר לך
