היכונו לשער דולר של 3 שקלים

דחילק

Active Member
הצטרף
1/5/23
פורסם בגלובס ולפי חלק מהתחזיות להמשך זה גם עשוי לרדת לרמה של 2.77 בסוף השנה הבאה.
כרגע נמצא בשלב ההפקדות אז כל שקל שלי קונה יותר דולרים ויותר מניות.
לא בטוח מה היתי עושה אם היתי בשלב הפרישה וצריך לראות את המשכורת החודשים מהתיק יורדת (בשקלים) כל חודש.
בסוף נכון שהמניות בשוק גלובלי, אבל נקובות בשער דולרי והעליה השנתית לא תמיד מדביקה את קצב השער , ובסוף צריך לשלם במכולת בשקלים :)
 

refaelsh

Active Member
הצטרף
31/5/25
העליה השנתית לא תמיד מדביקה את קצב השער
העליה השנתית של דיבידנדים זה 5% אחוז ככלל אצבע (שאני המצאתי לעצמי, ראיתי שאחרים משתמשים בכלל אצבע של 7% ואפילו 10%). האם בהיסטוריה היו מקרים שהדולר ירד ירד בשנה אחד יותר מאשר 5% (או 7% או 10%)? מעניין לבדוק.
 

talco

Well-Known Member
הצטרף
5/1/23
זה לא עוזר למי שהיום קונה חלב במכולת, אבל לאורך זמן המחירים בשקלים בארץ אמורים לשקף את השער הנמוך כי בסוף רוב מוחלט של הסחורה בארץ היא ייבוא.
 

דחילק

Active Member
הצטרף
1/5/23
זה לא עוזר למי שהיום קונה חלב במכולת, אבל לאורך זמן המחירים בשקלים בארץ אמורים לשקף את השער הנמוך כי בסוף רוב מוחלט של הסחורה בארץ היא ייבוא.
זה לא רק המכולת, זה בכלל, החשמל המים הדלק, וגם פירות וירקות ומזון אחר שדווקא כן מיוצר בארץ. בסוף גם כשיש הוזלה של מטבע, היבואנים לא ממהרים להוריד מחיר, כשעולה לעומת זאת תמיד מעלים.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
פורסם בגלובס ולפי חלק מהתחזיות להמשך זה גם עשוי לרדת לרמה של 2.77 בסוף השנה הבאה.
פחות מעניין מה קורה לשקל מול הדולר.
יותר מעניין מה קורה לשקל מול כל המטבעות (דיברו על "שינוי ב-5 ימים" בכתסה שקישרת וזה ממש לא מספיק מידע).

הסיכון המרכזי של המשקיע הישראלי הוא התחזקות השקל מול כל המטבעות לאורך זמן (התחזקות בטווח הקצר והחלשות בהמשך ינרמלו אחת את השניה).

לא בטוח מה היתי עושה אם היתי בשלב הפרישה וצריך לראות את המשכורת החודשים מהתיק יורדת (בשקלים) כל חודש.
לא הרבה.
1. לא מדובר בתנועות כל כך משמעותיות
2. התזרים גם עולה וזה מכסה על חלק מהתנועות הלא רצויות
3. ההתנהלות התזרימית היא שנתית ולא לפי "5 ימים"

העליה השנתית של דיבידנדים זה 5% אחוז ככלל אצבע (שאני המצאתי לעצמי, ראיתי שאחרים משתמשים בכלל אצבע של 7% ואפילו 10%).
היסטורית, השוק האמריקאי הגדיל את התזרים שהוא מחלק בטיפה מעל 6% ממוצע שנתי.
מכיוון שאני מתמקד בחברות שמגדילות את הדיבידנד באופן ספציפי אז אני מצפה שבמציאות אני אקבל הגדלה ממוצעת גבוהה מכך.

היו מקרים שהדולר ירד ירד בשנה אחד יותר מאשר 5% (או 7% או 10%)?
בהחלט.
היו תקופות של תנועות חריפות במט"ח בהיסטוריה של המדינה.

זה לא עוזר למי שהיום קונה חלב במכולת
זה גם לא פוגע במי שקונה היום חלב במכולת (במידה והוא מתנהל תזרימית נכון).
 

refaelsh

Active Member
הצטרף
31/5/25
זה גם לא פוגע במי שקונה היום חלב במכולת (במידה והוא מתנהל תזרימית נכון).
לא הבנתי למה אתה אומר שזה לא פוגע? התוכל בבקשה להסביר? כי, נראה על פניו שזה כן פוגע. עם הדולר נניח ירד ב- 10% והתזרים עלה בנניח 6% אז יש לך השנה סה"כ 4% פחות מהשנה הקדמת, ואז יש פחות כסף לקנות חלב -> פוגע.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
לא הבנתי למה אתה אומר שזה לא פוגע?
בהתנהלות תזרימית נכונה מצופה שהאדם ימשוך את הכספים לפני שהוא צריך אותם ולא יחכה לשניה האחרונה ולכן ההשפעה לא מיידית ולא צריכה לפגוע בו.
בנוסף, כמו בכל שלב אחר בחיים, כשצריך לצמצם בהוצאות אז צריך לצמצם בהוצאות (וממש לא משנה אם האדם מגדיר את עצמו כ-"עצמאי כלכלית" או "חי ממשכורת").

אז יש לך השנה סה"כ 4% פחות מהשנה הקדמת, ואז יש פחות כסף לקנות חלב -> פוגע.
פער זניח שלא צריך לשנות את איכות החיים של האדם.
בנוסף, אתה צריך שהפער הזה יישמר לאורך זמן ולא יתאזן בשנים הבאות בשביל שהוא יוביל לנזק כלשהו (שבכל מקרה הוא זניח).
במלים אחרות, לא מספיק שבשנה X השער נחלש ב-10% והדיבידנד גדל רק ב-6%, גם בשנה X+1 אתה צריך שהשער ימשיך להיחלש והדיבידנד ימשיך לא לכפר על כך.
 

refaelsh

Active Member
הצטרף
31/5/25
בהתנהלות תזרימית נכונה מצופה שהאדם ימשוך את הכספים לפני שהוא צריך אותם ולא יחכה לשניה האחרונה ולכן ההשפעה לא מיידית ולא צריכה לפגוע בו.
לא הבנתי את זה. התוכל בבקשה להביא דוגמא קונקרטית? כי אם הדולר נניח ירד ב- 10% והתזרים עלה בנניח 6% אז יש לך השנה סה"כ 4% פחות מהשנה הקדמת, ואז יש לי מזומן בחשבון השקעות 4% פחות בסוף שנה כשאני מוציא כסף עבור שנה הבא. אז מה בדיוק אתה מתכווין כשאתה אומר "בהתנהלות תזרימית נכונה"?
 

Luisito

Member
הצטרף
16/7/25
לא הבנתי את זה. התוכל בבקשה להביא דוגמא קונקרטית? כי אם הדולר נניח ירד ב- 10% והתזרים עלה בנניח 6% אז יש לך השנה סה"כ 4% פחות מהשנה הקדמת, ואז יש לי מזומן בחשבון השקעות 4% פחות בסוף שנה כשאני מוציא כסף עבור שנה הבא. אז מה בדיוק אתה מתכווין כשאתה אומר "בהתנהלות תזרימית נכונה"?
אני חושב שהוא מתכוון שגם מי שהגיע לעצמאות כלכלית וגם מי שמקבל משכורת כל חודש צריך לדעת להתנהל כלכלית ולנהל את תזרים המזומנים שלנו בהתאם.
אם כיום אתה שכיר שמקבל משכורת ובעקבות הוצאות בלתי צפויות כרגע אתה בקושי סוגר את החודש, מבלי שום קשר למקור ההכנסה, אתה (בתקווה) תמצא דרך נכונה להתנהל בחודש הקרוב עם הכסף שיש לך. לא משנה מהיכן הוא מגיע.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
נראה שהוא התחזק מול כולם מקווה שזה נכון
כך זה נראה וזה משפיע בעיקר על מי ש*בדיוק* התחיל לחיות מתיק הדיבידנדים שלו.
מי שכבר חי מתיק דיבידנדים תקופה ארוכה, צריך לראות התחזקות הרבה יותר חזקה רק בשביל לנטרל את הגדלות הדיבידנדים שהוא קיבל בעבר עוד לפני שהוא מתחיל לספוג נזק תזרימי אמתי.

לא הבנתי את זה. התוכל בבקשה להביא דוגמא קונקרטית? כי אם הדולר נניח ירד ב- 10% והתזרים עלה בנניח 6% אז יש לך השנה סה"כ 4% פחות מהשנה הקדמת, ואז יש לי מזומן בחשבון השקעות 4% פחות בסוף שנה כשאני מוציא כסף עבור שנה הבא. אז מה בדיוק אתה מתכווין כשאתה אומר "בהתנהלות תזרימית נכונה"?
אם המשקיע בדיוק התחיל לחיות מתיק הדיבידנדים וההכנסה שלו חושבה בצורה מדויקת (על רמת האחוזון) מול ההוצאות אז המשקיע כנראה צריך לחזור לעבוד.
בכל מקרה אחר, הפער בין היחלשות כל המטבעות (והתזרים הדולרי שמתקבל מהן) אל השקל צריך קודם לנטרל את גדילות הדיבידנד הקודמות.

נניח לצורך ההמחשה שהדיבידנד גדל ב-6% והאינפלציה ב-3% בכל שנה, ננרמל את ההוצאות של המשקיע ל-1000 שח לחודש ונתחשב במקרה שבו ההתחזקות של המטבע קורית בשנה החמישית אחרי הפרישה (אצלי באופן אישי עברו כבר מעל 5 שנים, הדיבידנד גדל ביותר מ-6% שנתי והאינפלציה היתה מתחת ל-3% שנתי כך שבמקרה המציאותי האישי שלי המצב הרבה יותר טוב מהדוגמא):
* בשנת הפרישה T המשקיע ציפה לקבל 1000 שח בחודש וההוצאות שלו היו 1000 שח בחודש כך שהוא ציפה להיות מאוזן.
* בשנה T+1 המשקיע מקבל 1060 שח בחודש וההוצאות שלו הן 1030 שח בחודש כך שיש לו פער של 30 שח
* בשנה T+2 המשקיע מקבל 1123.6 שח בחדוש וההוצאות שלו הן 1060.9 שח בחודש כך שיש לו פער של 62.7 שח
* בשנה T+3 המשקיע מקבל 1191.02 שח בחודש וההוצאות שלו הן 1092.73 שח בחודש כך שיש לו פער של כ~98 שח

בשנה T+4 קורה המקרה שתיראת שבו היתה עליה של 6% בדיבידנד ושער המט"ח גרם לירידה שקלית של 10% אז המשקיע מקבל 1179.11 שח בעוד ההוצאות שלו הן 1125.51 שח כך שעדיין יש לו פער של כ~54 שח

כפי שאתה רואה, המשקיע עדיין מקבל תזרים יותר גדול ממה שהוא צריך למרות ההתחזקות הנדירה לרעתו.

זה לא דבר שקורה באופן תדיר (אתה יכול לבדוק את ספרי ההיסטוריה) ולהתייחס לכך כאל מאורע שקורה כל הזמן באופן תדיר זו טעות.
בנוסף, אנחנו מצפים שהמטבע לא ימשיך להתחזק למשך שנים כך שגם אם זה נופל על המשקיע דווקא ב-4 השנים הראשונות של פרישתו והוא לא מוכן לצמצם את ההוצאות שלו ו/או להגדיל את ההכנסות שלו, הנזק עדיין צפוי להיות זניח.

אני חושב שהוא מתכוון שגם מי שהגיע לעצמאות כלכלית וגם מי שמקבל משכורת כל חודש צריך לדעת להתנהל כלכלית ולנהל את תזרים המזומנים שלנו בהתאם.
אם כיום אתה שכיר שמקבל משכורת ובעקבות הוצאות בלתי צפויות כרגע אתה בקושי סוגר את החודש, מבלי שום קשר למקור ההכנסה, אתה (בתקווה) תמצא דרך נכונה להתנהל בחודש הקרוב עם הכסף שיש לך. לא משנה מהיכן הוא מגיע.
זה רק בצד של ההוצאות.
בנוסף יש את הצד של הדיבידנד הגדל שגדל בשנים הקודמות כך שהוא מספק הכנסה גדולה יותר מההוצאות השוטפות ולכן יכול לספוג פגיעה (בעיקר זמנית) בלי לגרום לנזק בלתי הפיך.
 

refaelsh

Active Member
הצטרף
31/5/25
* בשנה T+1 המשקיע מקבל 1060 שח בחודש וההוצאות שלו הן 1030 שח בחודש כך שיש לו פער של 30 שח
* בשנה T+2 המשקיע מקבל 1123.6 שח בחדוש וההוצאות שלו הן 1060.9 שח בחודש כך שיש לו פער של 62.7 שח
* בשנה T+3 המשקיע מקבל 1191.02 שח בחודש וההוצאות שלו הן 1092.73 שח בחודש כך שיש לו פער של כ~98 שח
אה! עכשיו נפל לי האסימון מה לא לקחתי בחשבון. אני מתכוון לחיות מכל הדיבידנדים שמגיעים. כל שנה הם עולים בשש אחוז, ואני מתכווין להשתמש בעלייה הזו לעלות את רמת החיים בכל שנה כל פעם. אבל בדוגמא שלך, אתה לא מעלה את רמת החיים, ואז אני מבין איך להתחזקות השקל יש השפעה זניחה.
 

Luisito

Member
הצטרף
16/7/25
אה! עכשיו נפל לי האסימון מה לא לקחתי בחשבון. אני מתכוון לחיות מכל הדיבידנדים שמגיעים. כל שנה הם עולים בשש אחוז, ואני מתכווין להשתמש בעלייה הזו לעלות את רמת החיים בכל שנה כל פעם. אבל בדוגמא שלך, אתה לא מעלה את רמת החיים, ואז אני מבין איך להתחזקות השקל יש השפעה זניחה.
מזכיר לי איזה משפט מספר שקראתי, "בסופו של דבר התוצאה עלולה להיות שאיפה מתמדת להשיג עמדה כלכלית שתאפשר לנו לרכוש בלי סוף.."
אני אישית, שואף להגיע לעצמאות כלכלית שתאפשר לי להשתחרר מהמשכורת החודשית, מעסיק כזה או אחר ותתן לי יותר זמן לעצמי ולמשפחתי.
שאיפה להגדיל את המשכורת (ובהתאם את ההוצאות החודשיות) לא תוציא אותך מהמטריקס.
ההבנה הזו שאני בונה מכונת מזומנים שתזרוק עליי כסף כל חודש, לא גוררת אותי לרצות יותר, אלא רק מספיק.
מה גם, ואם בשלב המשיכה אתה ממשיך להשקיע את הכסף הקטן שנותר, הביטחון, עמידות ואיתנות תיק ההשקעות שלך, יחד עם הגדילה השנתית בהכנסה וההיבט הפסיכולוגי שאתה מקבל יותר כסף וזה פשוט ימשיך כך, שווה יותר עבורי מאשר הצורך או הרצון לצרוך עוד.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
אני מתכוון לחיות מכל הדיבידנדים שמגיעים.
כל עוד אתה לא מתכוון לשרוף כסף בכוונה אז זו ממש לא תוכנית מציאותית.

אני מזכיר לך את הסיפור שפרסם צ'ק על זוג שבאו אליו ב-2006 ואמרו שהם רוצים לפרוש ב-2009.
למרות המקריות המצערת בצורה קיצונית של פרישה בשיא המשבר השני הכי גרוע בהיסטוריה המתועדת, תראה מה קרה להם כבר ב-2013, פחות מ-5 שנים אחרי הפרישה.

אני מתכווין להשתמש בעלייה הזו לעלות את רמת החיים בכל שנה
יש גבול לכמה אתה יכול להעלות את רמת החיים, בשלב מסוים סתם שורפים כסף.
בנוסף תזכור שהמטרה אינה לחיות כמו כלב ("להתכלב") אלא לחיות ברמת החיים שאתה רוצה לפני ובמהלך הפרישה כך שאין באמת צורך להעלות את רמת החיים מעבר למה שאנחנו רוצים מלכתחילה.

ואם בשלב המשיכה אתה ממשיך להשקיע את הכסף הקטן שנותר, הביטחון, עמידות ואיתנות תיק ההשקעות שלך, יחד עם הגדילה השנתית בהכנסה וההיבט הפסיכולוגי שאתה מקבל יותר כסף וזה פשוט ימשיך כך, שווה יותר עבורי מאשר הצורך או הרצון לצרוך עוד.
בדיוק.
זה גם אחד מהדברים שאנשים שמתבססים על כלל ה-4% (מחקר טריניטי) בצורה עיוורת מפספסים בענק.
מחקר טריניטי הגיע ל-4% אחרי שהוא בדק נתונים היסטוריים שבהם ממוצע תשואת הדיבידנד של השוק היתה כ~4.5% שזה אומר שמי שניסה ליישם את המודל התיאורטי שלהם במציאות היה מוצא את עצמו במצב שבו הוא ממשיך לקנות עוד ועוד מניות אחרי הפרישה (ובצורה לא מפתיעה, עיקר הכשלים במחקר נפלו דווקא בתקופות עם תשואת דיבידנד התחלתית נמוכה יותר).
 
למעלה תחתית