הדוחות מפורסמים בעקבות הנתונים (איזה נתונים? בדוגמה שלנו הEPS הנוכחי לתקופת זמן?)
הדו"חות שמפורסמים לציבור הם תוצאה של סיכומים ו-"אקסלים" שהחברה אספה על המכירות שלה, ההוצאות שלה, ההכנסות שלה וכו'.
לצורך ההמחשה נניח וחברה מתחילה את הרבעון בראשון לינואר ומסיימת אותו בסוף מרץ.
הדו"ח של הרבעון הראשון צריך לכלול בתוכו גם את המכירות שבוצעו ביום האחרון של מרץ וגם את ההוצאות ששולמו ביום האחרון של מרץ בנוסף לכל הנתונים החל מהראשון לינואר.
לחברה לוקח זמן לאסוף את כל הנתונים הללו ולעבד אותם אל תוך דו"ח רשמי שהם מגישים לרשויות (ה-SEC) - נניח לצורך ההפשטה שזה לוקח שבועיים (במציאות זה צפוי להיות יותר ארוך).
אחרי שהחברה מגישה את הדו"ח הרשמי לרשויות לוקח זמן לאתרים הפיננסיים כגון פינויז לעדכן את בסיס הנתונים שלהם עם הנתונים החדשים - נניח לצורך ההפשטה שזה לוקח עוד חצי שבוע.
בין היום האחרון של מרץ עד שהאתרים הפיננסיים מציגים את הנתונים חלפו אותם שבועיים וחצי ובמהלך אותם שבועיים וחצי החברה כבר יודעת כמה היא הרוויחה בתחילת אפריל ויכולה לשער אם הרווחים של הרבעון השני ירדו או יעלו.
למשל אם הייתה קורונה והחברה הושבתה אז היא יודעת כמעט בוודאות שברבעון השני היא תרוויח פחות באופן משמעותי מאשר ברבעון הראשון.
הציבור הפשוט (אני, אתה וכו') שלא מעורה בפרטי התעשיה שבה החברה פועלת רואה את הנתונים של ינואר-מרץ כשהם כבר לא רלוונטיים כי הנתונים החדשים של אפריל לא משוקפים בהם.
המוסדיים שמעסיקים מערכי מחקר מקיפים ואנשים שמתמחים ב-"כמה עולה לייצר בקבוק פלסטיק שלתוכו מוזגים קולה" כבר יודעים שמשהו השתנה ברווחי החברה (למשל אם מחירי הפלסטיק זינקו ב-500% אז מחירי בקבוקי הפלסטיק שקוקה קולה ופפסי קונות יזנקו ב-500% והציבור לא יספוג העלאה של 500% במחיר הקולה בתוך שבוע כך שרווחי קוקה קולה ופפסי יתכווצו).
את פער המידע הזה אנחנו לא יכולים לאמוד בלי להעסיק את אותם מערכי מחקר מסועפים שהמוסדיים מעסיקים.
הדרך היחידה שלנו לנסות להבין אם קרה משהו שלא ידוע לנו היא לבדוק אם היה שינוי מהותי במחיר המניות של חברה ספציפית שלא ניתן להסבר ע"י שינוי במחירי המדד.
בהקשר שלנו מכיוון שהדיבידנד יציב והמחיר תנודתי אז אנחנו יכולים להבין זאת בקלות אם משווים את תשואת הדיבידנד של המדד לתשואת הדיבידנד של החברה.
אם יש שינוי משמעותי ביחס שביניהם אז זה אומר שיש סיכוי גבוה שהמוסדיים זיהו משהו שאנחנו לא שמענו עליו עדיין.
הEPS נקבע בגדול מפרסום של רווחים של חברה שלא תמיד הם מהימנים
ה-"רווחים" זה מונח חשבונאי (תואר בכלכלה) וניתן לעוות אותו אם רוצים כך ששני רואי חשבון שונים יכולים להציג מספר שונה עבור אותה החברה עם אותם הנתונים הגולמיים (הוצאות/הכנסות/מכירות וכו').
בהקשר שלנו לא התייחסתי לאמינות הנתונים אלא לעובדה שעד שאני רואה אותם באתרים כגון פינויז ו/או באקסל הם מייצגים מידע מאוד ישן שזמין לציבור הרחב בעוד מחיר המניה מייצג מידע עדכני יותר שזמין למשקיעים המוסדיים.
לכן להתבסס על נתון שכזה הוא לא משהו שאנחנו עושים (לדוגמה כל עוד הוא חיובי הוא עובר סינון דיבידעת).. צריך כאן עזרה בבקשה.
אני מתייחס לרווחי החברה בהקשר של "האם החברה מרוויחה מספיק בשביל לשלם לי דיבידנדים גם אם רווחיה יתכווצו".
במלים אחרות אני מתייחס לרווחי החברה ע"י התבוננות ב-"יחס חלוקת רווחים".
מעבר לכך הנתון הזה הוא חסר משמעות עבורי.
מכיוון שביצעת פעולת
חילוק חשבונית.
חילקת מספר אחד במספר אחר => בדק מה
היחס בין שני המספרים וקיבלת תוצאה מספרית:
* 1.00 מייצג שוויון
* מספר גדול מ-1.00 מייצג מכנה גדול ממונה
* מספר קטן מ-1.00 מייצג מונה גדול ממכנה
מה זה בכלל אומר תוצאה יחסית בהקשר זה?
בלי לדעת מה היחס בין מחירי המניות זה לא אומר כלום.
אתה בחרת לחלק רווחים בין חברות מיוזמתך
בכל אתר שאני בודק הEPS מוצג בתור $
הרווחים נמדדים בדולרים.
כשאתה מחלק בין רווחים של חברה A לרווחים של חברה B אתה בודק את הייחס ביניהן והתוצאה היא באחוזים.
פעולת החילוק משנה את היחידות מדולרים לאחוזים.
EPS של 10% בתרגום מילולי: החברה מרוויחה 10% (ממחיר המניה) על כל מניה שאני קונה. (נכון?
הרווחים של חברה A עצמם נמדדים בדולרים כך שאם רשום 0.10 זה אומר 10 סנט.
אם אתה מחלק את הרווחים של חברה A (0.1) שמרוויחה 10 סנט ברווחים של חברה B (0.2) שמרוויחה 20 סנט אז אתה מקבל תוצאה 0.50 שהיא 50%: חברה A מרוויחה חצי מחברה B.
תשים לב שלמרות שהתוצאה היא 0.50 היא כבר לא מייצגת 50 סנט אלא 50%.
התחלנו עם
דולרים,
חילקנו ביניהם => קיבלנו
אחוזים.
אני מרגיש את זה אט אט.. תודה על כל החשיפה והתרגילים הבונים!
בשמחה.
בנוסף: אשמח לדעת למה תשואת דיבידנד של המדד נמדדת באמצעות BPS(מה זו יחידת המידה הזו):
היא לא.
זה הדרך של התקשורת לנסות ולדחוף לנו "אקשן" לתוך נתון משעמם.
BPS מייצג "נקודות בסיס" שזה בגדול "מאית האחוז" או "מאית הסנט" כתלות במספר שאליו מצרפים את ה-BPS.
מה שאתה רואה בתמונה זה שבמהלך יום המסחר האחרון תשואת הדיבידנד של המדד ירדה ב-0.05%.
