הסולידית עברה צד

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
אכן.
לפי דבריה היא כרגע מתמקדת בחברות עם תזרים גבוה שזו טעות נפוצה מאוד אצל משקיעי תזרים מתחילים וזה חבל.
 

sogi

Member
הצטרף
1/5/18
אכן.
לפי דבריה היא כרגע מתמקדת בחברות עם תזרים גבוה שזו טעות נפוצה מאוד אצל משקיעי תזרים מתחילים וזה חבל.
היא כתבה בטוויטר שיש לה מניות של שברון (או אקסון), כך שהנחת התזרים היא גם סוג של הימור על מחיר הנפט.
 

jaradiv

Active Member
הצטרף
23/4/20
היא מסכמת את זה הנושא באופן מורחב שם.
במהלך המאמר היא רושמת
"החלטתי לערוך שינוי מסוים..."
אין דבר פסול בשינוי תפיסתי בייחוד אחרי אירוע היסטורי שפתח עיניים לרבים לגבי ההתנהלות שלהם בתחומים שונים
 

קבצים מצורפים

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
חלק מאוד גדול מהמאמר שלה מזכיר לי את הטעויות שעשיתי בתחילת הדרך.
אני בטוח שהיא תלמד ותתפתח עוד בהמשך.
 

jaradiv

Active Member
הצטרף
23/4/20
חלק מאוד גדול מהמאמר שלה מזכיר לי את הטעויות שעשיתי בתחילת הדרך.
אני בטוח שהיא תלמד ותתפתח עוד בהמשך.
אני חושב שהדבר היחיד שמסגיר אותה בתור משקיעת דיבידנדים "מסוכנת" היא האמרה שלה לגבי רקורד ההגדלות
112
מעבר לזה אני לא רואה משהו במאמר שמצביע על "טעויות" משקיע דיבידנדים. אשמח להארה בנושא.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
מעבר לזה אני לא רואה משהו במאמר שמצביע על "טעויות" משקיע דיבידנדים. אשמח להארה בנושא.
התמקדות בתשואה נוכחית גבוהה זו טעות מאוד נפוצה אצל משקיעי דיבידידנדים מתחילים כי לרוב לא מרגישים את הנזק "עד המשבר" ואחר כך לרוב נוטים להאשים את הטעות בעצם בחירת המניות במקום בהבחנה בין מניות עם תשואה גבוהה לבין מניות עם תשואה ממוצעת.
גם הטענה שיש כאן חיסרון מיסוי ו/או בפוטנציאל התשואה מול השקעה מחקה מדד אלו טענות שבמקרה הטוב אין הוכחות לנכונותן ובמקרה הרע הן פשוט מוטעות ומטעות.
 

jaradiv

Active Member
הצטרף
23/4/20
התמקדות בתשואה נוכחית גבוהה זו טעות מאוד נפוצה אצל משקיעי דיבידידנדים מתחילים כי לרוב לא מרגישים את הנזק "עד המשבר" ואחר כך לרוב נוטים להאשים את הטעות בעצם בחירת המניות במקום בהבחנה בין מניות עם תשואה גבוהה לבין מניות עם תשואה ממוצעת.
מסכים איתך שהתמקדות בתשואה נוכחית גבוהה בלבד זה טעות והיא מלכודת דבש למשקיעים חדשים, אבל בכל מקרה במאמר שלה היא מתייחסת לזה.

לכל חברה יש מחירי שוק והשווי האמיתי - "fair value" - נק' ה"אפס"
היא מסבירה שהיא מעדיפה לרכוש מניות מתחת לנק' האפס ולהימנע כאשר מעל המחיר מעל.
וסה"כ גישה נכונה עבור מישהי שמציגה את עצמה כמישהי שתמיד מחפשת למקסם, רק צריך לזכור שיש מתחת שמקבלים הנחה של 10%-30% ויש מתחת שמקבלים 80% הנחה ומעלה ויכול להצביע על היתכנות לסיכון של המשך חלוקת הדיבידנד.
גם תשואת דיבידנד של 1.8% יכולה להיות מתחת לנק' האפס ולהוות סכנה להמשך חלוקת הדיבידנדים של החברה(תיאורטית, אין לי דוגמא לכך) - העיניים נישאות ליחס החלוקה ולממוצע הענף.

גם הטענה שיש כאן חיסרון מיסוי ו/או בפוטנציאל התשואה מול השקעה מחקה מדד אלו טענות שבמקרה הטוב אין הוכחות לנכונותן ובמקרה הרע הן פשוט מוטעות ומטעות.
זה כבר איך שהיא מסתכלת על הנושא. משקיע דיבידנדים מנצל את היכולת שלו לבחור מניות בעזרת הכסף המצטבר מדיבידנדים ממוסים והכסף המצטבר מהפקדות שוטפות.
זה עומד מול משקיע ערך המקווה שערכן של הקרנות הפסיביות שמושקע בהם יעלה ויצטרך בסוף לשלם את המס.

שני המקרים בשורה התחתונה ממוסים, רק שלמשקיע דיבידנדים ניתנת יותר שליטה במהלך חיי התיק.
 

סטרבו

Well-Known Member
הצטרף
23/4/18
זה עומד מול משקיע ערך המקווה שערכן של הקרנות הפסיביות שמושקע בהם יעלה ויצטרך בסוף לשלם את המס.
מה המיסוי של משקיע דיבידנדים לאורך חיי התיק, ומה המיסוי של משקיע קרנות לאורך חיי התיק?
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
כל חברה יש מחירי שוק והשווי האמיתי - "fair value" - נק' ה"אפס"
היא מסבירה שהיא מעדיפה לרכוש מניות מתחת לנק' האפס ולהימנע כאשר מעל המחיר מעל.
זו סתירה להנחת המוצא של הבלוג שלה - תאורית השוק היעיל - כל המידע ידוע לציבור והנכסים מתומחרים בצורה נכונה בכל רגע נתון.
או שהיא מאמינה שהכל ידוע ומתומחר ואז היא רק גורמת לעצמה נזק פיננסי מכוון או שהיא לא מאמינה בכך ואז אין לה בסיס להמשיך להיות משקיעה מחקת מדד עם רוב התיק שלה.

המאמר שלה מלא בסתירות עצמיות שהיא לא הצליחה ליישב (תעבור על התגובות למאמר ותראה כמה אנשים לא מצליחים להבין איך זה מסתדר עם שאר המאמרים שלה).

וסה"כ גישה נכונה עבור מישהי שמציגה את עצמה כמישהי שתמיד מחפשת למקסם
הפוך - אם היא מחפשת למקסם אז היא התרחקה מכך כי היא טוענת ש-"המקסימום זה הממוצע והוא מיוצג על ידי המדד וכל ניסיון להכות אותו נועד לכישלון".

אני באופן אישי חושב שהשוק מתומחר נכון במידה גבוהה ושאין לי יכולת לזהות "זול/יקר" ולכן אני לא מנסה לעשות זאת.
במקום לחפש "זול/יקר" אני מחפש "בטוח/מסוכן".

גם תשואת דיבידנד של 1.8% יכולה להיות מתחת לנק' האפס
מה זו "נקודת האפס"?

העיניים נישאות ליחס החלוקה
אם כוונתך לכך שמניה עם תשואת דיבידנד של 1.8% יכולה להיות עם יחס חלוקה של מעל 100% אז זה לא באמת קורה במציאות עם חברות בעלות היסטוריית חלוקת והגדלת דיבדנדים עקביים מהסיבה הפשוטה שהרבה מאוד משקיעים יברחו מהן ובכך יגרמו לכוחות ההיצע/ביקוש ליקר את מחיר המניה ולהרים את התשואה אל מעל הממוצע של השוק.
המצב בהחלט אפשרי במניות ללא היסטוריה של חלוקה והגדלת דיבידנדים כי אין מספיק משקיעי תזרים שרכשו את המניות הללו ושירצו למכור אותן בכל מחיר ולכן ההיצע והביקוש לא יושפעו במיוחד מהנושא.

זה עומד מול משקיע ערך המקווה שערכן של הקרנות הפסיביות שמושקע בהם יעלה ויצטרך בסוף לשלם את המס.
גם משקיע ערך משלם את המס כל הדרך - אם מאכילים אותך כשאתה ישן זה לא אומר שלא אכלת.
כל קרן מחקה מדד SP500 משלמת את המס על הדיבידנדים בצורה כזו או אחרת (ולעתים אף גוררת תשלום מס כפול על אותו הדיבידנד בדמות מס רווחי הון נוסף מעבר למס הדיבידנדים המקורי).
אין לך דרך במציאות לחקות את מדד ה-SP500 בלי לספוג מס דיבידנדים במקור.
מה המיסוי של משקיע דיבידנדים לאורך חיי התיק, ומה המיסוי של משקיע קרנות לאורך חיי התיק?
מתמטית (רובוט חסר רגשות):
בתקופת הצבירה שניהם משלמים מס דיבידנדים במקור אבל למשקיע המדדים יש בנוסף תשלום דמי ניהול שלא חלים על משקיע הדיבידנדים.
בתקופת המשיכה שניהם ממשיכים לשלם מס דיבידנדים במקור כרגיל בעוד משקיע מדדים משלם מס רווחי הון בנוסף.

מציאותית (בן אדם):
משקיע המדדים בהיותו ממוקד שווי אינו מסוגל להתמודד עם תנודתיות של תיק 100% מניות ולכן הוא מקצה חלק מהונו לנכסים עם תוחלת תשואה נמוכה יותר כגון אג"ח, נדל"ן, מזומן, קרן חירום וכו'.
משקיע הדיבידנדים בהיותו ממוקד תזרים יציב וגדל מסוגל להסתמך על צפי הדיבידנדים שלו בשביל לממן את הוצאותיו גם בתקופות משבר (ראה קורונה - הדיבידנדים עולים כשהמדד יורד בשליש בתוך חודש) ולכן מסוגל להקצות הון גדול בהרבה למניות.

מסיבות אלו במהלך הצבירה:
משקיע המדדים:
* סובל מאובדן תשואה בשל ההשקעה בנכסים עם תוחלת התשואה הנמוכה יותר
* משלם מס דיבידנדים במקור על מדד המניות
* משלם מס ריביות על הריבית של האג"חים
* משלם מס רווחי הון במהלך איזונים שוטפים
משקיע הדיבידנדים:
* לא סובל מאובדן תשואה בשל השקעה בנכסים עם תוחלת תשואה נמוכה יותר
* משלם אך ורק מס דיבידנדים במקור
* לא משלם בכלל מס רווחי הון

במהלך המשיכה:
משקיע המדדים:
* בשל אובדן התשואה כל השנים צפוי להיות עם תיק יותר קטן באופן משמעותי
* ממשיך לסבול מאובדן תשואה בשל ההשקעה בנכסים עם תוחלת התשואה הנמוכה יותר
* ממשיך לשלם מס דיבידנדים במקור על מדד המניות
* ממשיך לשלם מס ריביות על הריביות של האג"חים
* ממשיך לשלם מס רווחי הון במהלך איזונים שוטפים
* מתחיל לשלם מס רווחי הון גם עבור משיכות מעבר לאיזונים
משקיע הדיבידנדים:
* מכיוון שהוא לא סבל מאובדן תשואה כל השנים הוא צפוי להיות עם תיק יותר גדול באופן משמעותי
* ממשיך לשלם אך ורק מס דיבידנדים במקור
* ממשיך לא לשלם בכלל מס רווחי הון

**נ.ב.
כל זה גם אם אני מתעלם לחלוטין מהמחקרים של פאמה/פרנץ ושל נד דייויס שהוכיחו שבהשקעות ארוכות החברות שמחלקות ומגדילות דיבידנדים הניבו תשואת יתר משמעותית מול המדד מלכתחילה.
ניתן לראות זאת בקלות על סמך המידע שקנת' פרנץ' מפרסם באתר שלו ברמה חודשית ולראות שאין אפילו חודש אחד מיולי 1927 שבו השקעה ל-28 שנה (ומעלה) במדד הניבה תשואות יתר מול השקעה רק בחברות שמחלקות דיבידנדים.


בכל מקרה אנחנו נכנסים כאן יותר מדי לנתונים אמפיריים אבל במציאות הנתונים האמפיריים חסרי משמעות כי המשקיעים צריכים לבחור את ההשקעה שהם יוכלו להיצמד אליה לפי הפסיכולוגיה שלהם.
אני לא שמעתי על אף אחד שהצליח לשכנע את אשתו למכור את הבית ולקנות מניות רק כי רשום בקובץ אקסל שזה יותר משתלם כלכלית...
 
נערך לאחרונה ב:

dante5

New Member
הצטרף
29/11/20
הקדמונת קצרה, אני מידי פעם מגיע לפורום וקורא קצת,
עכשיו פתחתי יוזר כי נראה לי שיש לי תרומה רלוונטית.
אני לא משקיע DGI, ולא אינדקסים...

אין לך דרך במציאות לחקות את מדד ה-SP500 בלי לספוג מס דיבידנדים במקור.
זה היה נכון עד 2017, מאז עקב שינוי תקנות מס לאנשים שאינם אזרחים אמריקאיים, אפשר לבצע את זה דרך swaps.
שחקנים קטנים נכנסו מהר לתחום ועכשיו אפילו הגדולים נכנסו למשל blackrock
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
מאז עקב שינוי תקנות מס לאנשים שאינם אזרחים אמריקאיים, אפשר לבצע את זה דרך swaps.
גם אם נתעלם לרגע מהעובדה שחוזה החלף לא מבצע חיקוי מדד וסובל מטעויות עקיבה סיסטמטיות בהגדרה, עדיין אין דרך להשתמש בו ולהימנע מהנזק של מיסוי הדיבידנדים (אם הייתה אז זו הייתה דרך מעולה להדפיס כמות אינסופית של כסף ללא הגבלה באמצעות שילוב של חוזה החלף עם פוזיציות שורט על אותו הנכס במקביל).
השוק מתמחר את הדיבידנד הצפוי ואת המיסוי שלו בתוך מחיר החוזה ולרוב בחברות אמריקאיות המיסוי על הדיבידנד מתומחר לפי 30% מס ולא 25% מס כפי שאנחנו כישראלים משלמים כך שניסיון לחקות את המדדים באמצעות חוזים גורר תשלום נזק כספי גדול יותר מאשר תשלום מס דיבידנדים שמתלווה להחזקה פיזית.

אם המדד עצמו מחלק 4 דולר ואחרי התחשבות בתמחור החוזה המשקיע נשאר עם פחות מ-3 דולר זה לא עוזר למשקיע שלא קוראים לזה "מס דיבידנדים" - הנזק נספג.

ציטוט מההסבר איך עובד חוזה החלף "תשואה כוללת":
  • In a total return swap, one party makes payments according to a set rate, while another party makes payments based on the rate of an underlying or reference asset.​
  • Total return swaps permit the party receiving the total return to benefit from the reference asset without owning it.​
  • The receiving party also collects any income generated by the asset but, in exchange, must pay a set rate over the life of the swap.​
  • The receiver assumes systematic and credit risks, whereas the payer assumes no performance risk but takes on the credit exposure the receiver may be subject to.​
 

dante5

New Member
הצטרף
29/11/20
גם אם נתעלם לרגע מהעובדה שחוזה החלף לא מבצע חיקוי מדד וסובל מטעויות עקיבה סיסטמטיות בהגדרה
לא מסכים... קל לראות שזו עקיבה איכותית ע"י השוואה של קרן כזו ל SPX.
אפשר להשוות בלונדון את SPSX ל CSPX כדוגמה.

אם הייתה אז זו הייתה דרך מעולה להדפיס כמות אינסופית של כסף ללא הגבלה באמצעות שילוב של חוזה החלף עם פוזיציות שורט על אותו הנכס במקביל
גם לא מסכים, זה מתוקן ע"י השוק באמצעות ה rebate של השורט.
דברים כאלה קיימים כבר, אתה יכול לעשות לונג על CSPX ושורט על קרן מקבילה ללא אמנת מס - מובטח לך מרווח,
אבל שוב, אפשר לבדוק את הברוקר, rebate אוכל את המרווח הזה.

לא התכוונתי להסיט את הנושא המרכזי של השרשור...
לדעתי זה ממש לא עקרוני לדיון הליבה פה, רק רציתי להסב את תשומת הלב שהיום קיימות קרנות כאלה.
 

daniel91

Member
הצטרף
30/8/20
זה היה מרתק לקרוא את המאמר והתגובות אליו, 180% מפילוסופיית ההשקעה של הפורום.
עכשיו רק נשאר שהמאמר הבא יהיה על יתרונות התרבות הצרכנית, ומדוע היא רכשה מרצדס S קלאס חדשה :p

אבל באמת שמגיע לה קרדיט על האומץ, היא לא סופרת אף אחד, גם לא את קהילת המעריצים שלה.
 

AlexNOSAM

Member
הצטרף
27/10/20
אני חושב שהסולידית היא רק הכנרית במכרה הפחם. כמו שהיא היתה בקטע של אינדקסינג לפני שזה פרץ למיינסטרים - שם בתחילת שנות ה-2010.
היום, ב-2020, אפילו סטודנטים יודעים כבר על אינדקסינג. אבל רוב האנשים שנמצאים בהם לא באמת יודעים להסביר, לפחות לא בצורה לוגית של סיבה -> תוצאה, למה הם חושבים שזו אסטרטגיה טובה.

אני חושב שתחום ההשקעה במדיות דיווידנדים הולך לקבל פרץ ענק של משקיעים חדשים, בעשור-שניים הקרובים.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
קל לראות שזו עקיבה איכותית ע"י השוואה של קרן כזו ל SPX.
יש הבדל בין חוזה NTR לבין חוזה TR לבין חוזה PRICE.
SPX הוא מדד מחיר בלבד (PRICE) שלא כולל דיבידנדים בכלל ואם קל לך לראות שהעקיבה של החוזה איכותית ביחס למדד מחיר שלא כולל דיבידנדים אז זה אומר שאתה משלם את המקבילה של 100% מס דיבידנדים במקום רק 25% בהחזקה ישירה.

זה מתוקן ע"י השוק באמצעות ה rebate של השורט
התיקון הזה זו הפעולה שדיברתי עליה שגורמת למשקיע לאבד את שווי המס לפי המס הרשמי שהוא 30%.
אתה יכול לעשות לונג על CSPX ושורט על קרן מקבילה ללא אמנת מס - מובטח לך מרווח,
אם אתה חושב שזה קיים אז מצאת מכונת כסף לא מוגבלת ואתה יכול להיות יותר עשיר מוורן באפט בתוך פחות משבוע.
למה אתה לא משתמש בה?
rebate אוכל את המרווח הזה.
כלומר אתה נשאר עם אותו הרווח כאילו שילמת את המס ולכן אתה לא נמצא במצב יותר טוב מהמשקיע שמחזיק פיזית ומשלם מס דיבידנדים רגיל (לרוב אתה נמצא במצב יותר גרוע כי המס המגולם בחוזים הוא 30% ולא 25%).
או במלים אחרות:
אם המדד עצמו מחלק 4 דולר ואחרי התחשבות בתמחור החוזה המשקיע נשאר עם פחות מ-3 דולר זה לא עוזר למשקיע שלא קוראים לזה "מס דיבידנדים" - הנזק נספג.
רוב האנשים שנמצאים בהם לא באמת יודעים להסביר, לפחות לא בצורה לוגית של סיבה -> תוצאה, למה הם חושבים שזו אסטרטגיה טובה.
זה פשוט מדהים כמה שאתה צודק.
כמות האנשים שמדקלמים משפטים נפוצים (שאינם נכונים עובדתית היסטורית) כאילו הם "תורה מסיני" פשוט מדהימה.

אני חושב שתחום ההשקעה במדיות דיווידנדים הולך לקבל פרץ ענק של משקיעים חדשים, בעשור-שניים הקרובים.
כאן אני חושב אחרת.
השקעה במניות דיבידנד לעולם תהיה פחות אטרקטיבית מחלום על התעשרות מהירה של רכישת מניית ברקשייר סדרה א' ב-60 דולר והחזקתה עד שהיא הפכה להיות יותר יקרה מבית בישראל.
גם מבחינת התזרים רוב האנשים מתמקדים ב-"אגח מבטיח את התזרים ודיבידנד אינו מובטח" בלי להבין שאגח לא משלם כמעט כלום אם יש פשיטת רגל ואם אין פשיטת רגל אז הסבירות היא שהמשקיע ימשיך לקבל דיבידנדים שיגדלו עם הזמן.

אני חושב שהשקעה במניות דיבידנד תמשיך להיות בשולים כי אין הרבה אנשים בעולם שמסוגלים לנתק את המחשבות שלהם משווי המניה ולהתמקד בתזרים.
 

dante5

New Member
הצטרף
29/11/20
אתה מצטט בצורה ששוברת את המשפט ומוציאה ממנו את הכוונה, אז קצת קשה לי להגיב...
הנקודה היא שה rebate הוא מהצד של השורט, לא מהצד של הלונג - שלדעתי זו נקודה שפספסת...
 
למעלה תחתית