השפעת המוסדיים על תשואת הדיבידנד

[סטרבו]

צהריים טובים לכולם!
דעת יקר,
ראיתי בכמה פוסטים שלך שדיברת שכשהמוסדיים מאמינים שדיבידנד יציב ממנייה מסוימת הם נכנסים לפוזיציה
ובגלל הכסף הגדול, הביקוש עולה, המחיר עולה והתשואה יורדת.
ואמרת שהשיקול שלהם הוא החלופה שלהם לקנות את המדד. אך למה שיקנו את המדד, הרי הדיבידנד שיקבלו ממנו אינו יציב?
הגיוני שיפתחו פוזיציות במניות שהם מנתחים כטובות, אך למה האלטרנטיבה שלהם היא המדד? (שממנו אתה גוזר את טווח התשואה שאתה מחפש)

 

[sogi]

לא רואה שום סיבה שמשקיעים מוסדיים ירצו להשקיע במניות דיבידנד.
הם מנהלים כספים של אחרים ואין להם שום צורך בתזרים מזומנים, בניגוד למשל למשקיעים פרטיים שמעוניינים לקבל הכנסה פסיבית קבועה.

 

[daat99]

ואמרת שהשיקול שלהם הוא החלופה שלהם לקנות את המדד. אך למה שיקנו את המדד, הרי הדיבידנד שיקבלו ממנו אינו יציב?

לא בהכרח את המדד עצמו (למרות שרובם כן חושפים את עצמם למדד בדרכים שונות שלא בהכרח נגישות לנו בקלות כגון שימוש בנגזרים) אלא את החברות האחרות שנמצאות במדד.

תחשוב על זה כך:
למה הם מעדיפים לרכוש את מניה X עם תשואה כלשהי מאשר את מניה Y עם תשואה כפולה?
בכך שהם רוכשים את X במקום את Y הם מקבלים תזרים נמוך יותר לאורך זמן.

לפעמים הסיבה היא כי הם מאמינים שיווצר להם רווח הון משמעותי ביותר בטווח הרחוק שינטרל את ההפסדים שייגרמו להם ע"י הזזת השוק אבל לרוב זה מסמל על סיכון יתר.

המדד עצמו מספק לנו תשואה ממוצעת של כל החברות שנמצאות בו ולכן זה מאוד נוח להתייחס לתשואת המדד כנקודת מוצא.
תשים לב גם שאנחנו מתבוננים על חברות עם תשואת דיבידנד מעבר למדד עצמו כך שאנחנו מנטרלים במעט את ההשפעה של החברות שאינן מחלקות דיבידנד כלל.

לא רואה שום סיבה שמשקיעים מוסדיים ירצו להשקיע במניות דיבידנד.
הם מנהלים כספים של אחרים ואין להם שום צורך בתזרים מזומנים, בניגוד למשל למשקיעים פרטיים שמעוניינים לקבל הכנסה פסיבית קבועה.

אתה חושב על גופים שמנהלים כספים של אחרים.
הנושא דן בעיקר בגופים המוסדיים שמנהלים את הכסף של עצמם (ותרומות שהם קיבלו) תוך ידיעה שהם צריכים לממן מתוכו הוצאות שוטפות וקבועות כך שהם לא יכולים להסתמך על תנודתיות השוק (שהם מגבירים לרעתם).

 

[quesito]

אתה חושב על גופים שמנהלים כספים של אחרים.
הנושא דן בעיקר בגופים המוסדיים שמנהלים את הכסף של עצמם (ותרומות שהם קיבלו) תוך ידיעה שהם צריכים לממן מתוכו הוצאות שוטפות וקבועות כך שהם לא יכולים להסתמך על תנודתיות השוק (שהם מגבירים לרעתם).

למה ? אולי גם מוסדיים שמנהלים כספים של אחרים. אולי לא מספיק להם עם דמי הניהול (הגבוהים) שהם גובים ? ואז הם צריכים/רוצים מזומנים נוספים ?

 

[daat99]

למה ? אולי גם מוסדיים שמנהלים כספים של אחרים. אולי לא מספיק להם עם דמי הניהול (הגבוהים) שהם גובים ? ואז הם צריכים/רוצים מזומנים נוספים ?

לרוב מוסדי שמנהל כספים של אחרים (כגון קרנות פנסיה/קופות גמל/קרנות השתלמות) לא יכולים לשמור לעצמם את הדיבידנדים והלקוחות שלהם לא יודעים בכלל על קיומו של תזרים דיבידנדים/ריביות בתיק שלהם.
הלקוחות של אותם גופים לרוב מונעים אך ורק ע"י "תשואות עבר" קצרות טווח (וכפי שאנחנו יודעים זו בדיעבד מתבררת כטעות קריטית הרבה יותר פעמים מאשר כמשהו חיובי).
עקב כך אותם גופים שמנהלים כספים של אחרים לרוב מחפשים את התשואה קצרת הטווח בלי לתת משקל יתר לביצועי התיקים בטווח הארוך.

ושוב - השרשור הזה דן ספציפית במה שהצגתי בבלוג והוא מתייחס לגופים מוסדיים ענקיים שמנהלים את הכספים של עצמם (וכספי תרומות) תחת הידיעה שהם חייבים למשוך מהם תזרים שוטף קבוע ללא קשר לתנודתיות שוק ההון והם יודעים שהם אינם יכולים לבצע זאת ע"י רכישה ומכירה של מניות לפי כלל X% שרירותי כלשהו.
אני לא התייחסתי במקור לכל הגופים המוסדיים באשר הם ללא תלות בדרישות שלהם.

 

[quesito]

אני אשמח להמשיך את הדיון כאן, בכל סוגי מוסדיים, גם קרנות פנסיה וגם גופים אחרים. @daat99 מה אתה חושב ?

בינתיים כתבה מעניינת:

https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3739064,00.html

 

[daat99]

לסוגים שונים של גופים מוסדיים יש מטרות שונות קצרות וארוכות טווח כך שמאוד קשה למצוא מכנים משותפים ביניהם.

הגופים שמנהלים כספי ציבור (פנסיות, קרנות השתלמות, קופות גמל, קרנות נאמנות וכו') נמצאים תחת לחץ תחרותי להציג תשואת יתר קצרת טווח מול המתחרים ולכן שמים דגש על תשואה קצרת טווח.
לחץ זה גורם להם לסגור קופות ש-"מפגרות אחרי המתחרות בטווח הקצר" ומספק ביסוס מטעה לאשליה שלא ניתן להכות את המדד בכלל (הם לא משאירים את המסלולים פתוחים מספיק זמן בשביל להשיג תשואות יתר אחרי שהם השיגו תשואות חסר בתקופה כלשהי ואנחנו כבר יודעים שהשוואות למדד ייחוס רלוונטיות רק בטווחי זמן ארוכים מאוד).

לעומתם הגופים שמנהלים את הכספים של עצמם (וורן באפט, ארגונים שמבוססים על תרומות, מספקים מלגות וכו') נמצאים תחת לחץ לספק יכולת מימון להוצאות שוטפות ללא תלות בביצועי השוק הרחב מבחינת מחירי הנכסים.
גופים אלו מסוגלים להשקיע עם ראיה ארוכת טווח בלי להילחץ בשל תשואות חסר קצרות טווח וזה מה שמאפשר להם להניב עבור עצמם תשואות משמעותיות.
גופים אלו לרוב נצמדים לנכסים שמחלקים תזרים שוטף (דיבידנדים/ריביות) שניתן לניבוי בסבירות גבוהה (גם אם לא בוודאות).
היכולת שלהם להיצמד אך ורק לנכסים שמחלקים תזרים שוטף ולהמשיך להשקיע בנכס גם אם בטווח הקצר הוא מניב תשואת חסר מול מדד ייחוס כלשהו היא היכולת שעוזרת להם להתמודד עם משברים ובמקביל להניב תשואות לא רעות בכלל.

אם תתבונן בנתונים של פאמה/פרנץ' על השוק האמריקאי אתה תראה שהיצמדות פסיבית אך ורק לחברות שמחלקות דיבידנד מתוך כל החברות במדד ה-SP500 הניבה תשואת יתר משמעותית מול היצמדות למדד המלא כמעט בכל פרק זמן של 20 שנה ומעלה החל מתחילת המאה הקודמת ועד היום (למה שזה ישתנה דווקא עכשיו?).

 

[quesito]

אני אשמח להמשיך את הדיון כאן, בכל סוגי מוסדיים, גם קרנות פנסיה וגם גופים אחרים. @daat99 מה אתה חושב ?

בינתיים כתבה מעניינת:

https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3739064,00.html

איך משפיע מקרה כזה שמדינה מודיעה שכנראה הולכת למכור נתח משמעותי מאוד מבנק. יש אפשרות שמשקיע קטן יכול לנצל לטובה את זה?

 

[daat99]

איך משפיע מקרה כזה שמדינה מודיעה שכנראה הולכת למכור נתח משמעותי מאוד מבנק. יש אפשרות שמשקיע קטן יכול לנצל לטובה את זה?

אני לא מאמין ביכולות תזמון שוק של עצמי ולכן אני חושב שלא.
קח בחשבון שכולם יודעים בדיוק את מה שאתה יודע (וככל הנראה השחקנים הגדולים ידעו זאת קודם) כך שלדעתי גם אם היה מקום לנצל זאת באיזושהי צורה אז הוא נסגר כבר מזמן.