השקעה במניות דיבידנד בראי הנתונים

[אין כפית]

שלום,

לאחרונה עבדתי רבות על נסיון לבדוק את נתוני העבר של מניות הדיבידנד, כדי לשים את גישת ההשקעות הזאת למבחן הנתונים. לצערי אני קרוב מאוד להכריז על כישלון, כי יש המון מקרי קצה ומקרים פרטניים, וזאת משימה קצת גדולה עלי כרגע.

לכן רציתי לשאול, האם מישהו כאן בפורום בדק וחקר את גישת ההשקעות הזאת מבחינת נתונים היסטוריים?
ראיתי שרשורים בנושא אך ללא התוצאה הסופית של המחקר, וראיתי גם שדעת כתב שהוא בחן את הנושא אבל לא ראיתי פרסום של תוצאות המחקר ממש.

במידה וקיים, אשמח אם מישהו יוכל לשתף בתוצאות המחקר שלו - ועדיף בצורה שניתנת לשחזור או לבחינה (מעין ביקורת עמיתים). כמובן לשתף את הנתונים, את האקסלים, הגרפים וכד'.
מחקר כזה מעניין אותי הן כדי לבדוק את שיטת ההשקעות הזאת עצמה, והן כדי לבחון אילו קריטריונים יעילים בסינון מניות ואלו סתם מוסיפים רעש.

תודה רבה מראש!

 

[daat99]

האם מישהו כאן בפורום בדק וחקר את גישת ההשקעות הזאת מבחינת נתונים היסטוריים?

כן.

לא ראיתי פרסום של תוצאות המחקר ממש.

נכון, אין שום משמעות לפרסום שכזה.

לשתף את הנתונים

1. יאהו פייננס למידע היסטורי ארוך
2. מורנינגסטאר בשביל לבצע התאמות לפיצולים והתפצלויות (המידע ביאהו פייננס לבדו מטעה מאוד בנושא)
3. אתר החברה ונציג קשרי משקיעים בשביל לאמת את הנתונים שנראים מוטעים מיאהו פייננס (כמו למשל רשום שהדיבידנד התכווץ אבל החברה עדיין מופיעה באקסל - לרוב מדובר בטעות באתרים הפיננסים ואתר החברה/קשרי המשקיעים יספקו את המידע הנכון)

לבדוק את שיטת ההשקעות הזאת עצמה

המחקר לא בודק את שיטת ההשקעות עצמה כי התוצאות שלה מותנות בפסיכולוגיה של המשקיע ולא בהיסטוריה של העולם.

כדי לבחון אילו קריטריונים יעילים בסינון מניות ואלו סתם מוסיפים רעש

כל קריטריון שעוזר לך לישון בלילה בלי למכור מניות במהלך משברים ובלי להחזיק באג"חים במהלך שוק שורי הוא קריטריון יעיל.
כל מה שלא עוזר בלפחות אחד משני המצבים לעיל הוא סתם מוסיף רעש.

נ.ב.
לפחות אתה מתחיל להבין שאין אפילו מחקר אחד שבאמת בדק והגיע למסקנה חד משמעית שהשקעה אקטיבית עצמאית נחותה על פני השקעה מחקה מדד כי כל המחקרים המצוטטים בצורה רחבה נקטו בקיצורי דרך ו/או בדקו דברים שלא קשורים למשקיע האינדיבידואל שאינו משלם דמי ניהול

 

[סטרבו]

אין כפית- יש מידע עשור ויותר אחורה.
אתה יכול לעשות כמה דברים- לקחת את כל המניות מ2008 שמתאימות לקריטריונים שלך ולנסות לעקוב אחת אחת ואם לא הצלחת להניח מחיקה של החברה (ככה דעת עשה לדעתי).
בדיקה אחרת היא אולי יותר מתאימה לדרך ההשקעה שלך - להניח. קניה כל חודש לפי הקריטריונים שלך (ככה אתה חוקר פחות חברות, ותלוי בקריטריונים אבל יהיו אולי יותר מוכרות ופחות בעיה לעקוב). זה לא מחקר, אבל זה יותר קרוב להשקעה שלך בעולם האמיתי.

אפילו המחקר של פארמה שמראה שמניות בחמישון הרביעי של תשואת דיבידנד - מניבות יותר, מדובר על אתחול של התיק בכל שנה מחדש.

אז אני זורם לעזור, בוא נחליט על קריטריונים ודרישות מהבדיקה- אקח על עצמי חלק מהבדיקות.

 

[אין כפית]

נכון, אין שום משמעות לפרסום שכזה.

ממש לא מסכים עם האמירה הזאת, זה בדיוק היופי של פרסומים מדעיים - אפשר לבחון אותם, ללמוד מהם, ולעמת אותם עם נתונים אחרים.

כל קריטריון שעוזר לך לישון בלילה בלי למכור מניות במהלך משברים ובלי להחזיק באג"חים במהלך שוק שורי הוא קריטריון יעיל.

לי אישית עוזר לישון בלילה אם אני יודע שהנתונים תומכים בדרך שבה אני הולך.

אני אסביר:
הנתון עצמו שלחברה יש יחס חלוקה של פחות מ60% לא עוזר לי לישון טוב יותר *לבדו*. במידה ואני יודע שיש לנתון זה מתאם חיובי עם הנטיה של חברה להמשיך לשלם דיבידנד, אזי הנתון הזה יעזור לי לישון טוב יותר בלילה.
לכן בלי לבדוק את זה אין לי סיבה קונקרטית לישון טוב בלילה.

 

[אין כפית]

לקחת את כל המניות מ2008 שמתאימות לקריטריונים שלך ולנסות לעקוב אחת אחת ואם לא הצלחת להניח מחיקה של החברה

באקסל ב2008 היה רק נתונים מעטים על כל חברה- בלי כל הסינונים שדעת מציג כיום באתר.
בכל אופן - בדיקה כזאת יכולה להראות לי מה היה קורה אם הייתי משקיע באותן מניות ספציפית שהיו ב2008. אני רוצה למצוא מתאם כלשהו בין פרמטר לבין הדיבידנד - ואי אפשר לעשות את זה על בסיס של דגימה יחידה. מה דעתך?

אפילו המחקר של פארמה שמראה שמניות בחמישון הרביעי של תשואת דיבידנד - מניבות יותר

אשמח לקישור למחקר בבקשה

אז אני זורם לעזור, בוא נחליט על קריטריונים ודרישות מהבדיקה- אקח על עצמי חלק מהבדיקות

תודה רבה! אני ממש בעד להפוך את ההשקעה הזאת מתחושת בטן למשהו מבוסס יותר

 

[daat99]

זה בדיוק היופי של פרסומים מדעיים

אין שום משמעות לפרסום מדעי שמתעלם מרגשות ופסיכולוגיה כשמנסים להבין מה יקרה לאדם ש-"סובל" מרגשות ופסיכולוגיה.

אם המטרה שלך היא לבדוק מה היה קורה לרובוט חסר רגשות אז אולי יש משמעות לבדיקה הזו אבל אני לא מבין איך התוצאות הללו יכולות להיות קשורות לתוצאות שהיה מקבל אדם בשר-ודם כלשהו.

לי אישית עוזר לישון בלילה אם אני יודע שהנתונים תומכים בדרך שבה אני הולך.

הבדיקה שאתה מנסה לעשות לא קשורה במאומה לדרך שבה אתה הולך.
הבדיקה שלך מתעלמת מהפסיכולוגיה של המשקיע אבל הדרך שבה אתה הולך מושפעת בצורה קיצונית מהפסיכולוגיה שלך ושל משפחתך.

הנתון עצמו שלחברה יש יחס חלוקה של פחות מ60% לא עוזר לי לישון טוב יותר *לבדו*. במידה ואני יודע שיש לנתון זה מתאם חיובי עם הנטיה של חברה להמשיך לשלם דיבידנד, אזי הנתון הזה יעזור לי לישון טוב יותר בלילה.

הנתון הזה אומר שרווחי החברה יכולים לרדת ב-40% לפני שהיא צריכה לפגוע בדיבידנד.
נתון חלופי שמציג יחס חלוקה של 100% אומר שאם רווחי החברה ירדו אפילו ב-0.01% אז אין לה מאיפה לשלם את הדיבידנד (למעט לקיחת חובות לצורך תשלום דיבידנד שזה גרוע ביותר).

אין כאן קשר ל-"התאמה" אלא למצב הנוכחי של החברה וליכולת שלה להתמודד עם משברים סבירים (פגיעה של עד 40% מהרווחים).

אם העובדה שרווחי החברה יכולים לרדת ב-40% לפני שנוצר לך נזק לא עוזרת לך לישון בלילה אז אתה יכול לבחור מספר אחר

באקסל ב2008 היה רק נתונים מעטים על כל חברה

באתר אדגר של הרשויות האמריקאיות יש את כל הדו"חות של כל החברות עם כל המידע שאתה רק רוצה למצוא גם מלפני 2008.
מחלקת קשרי משקיעים של החברות יכולה לספק לך מידע חסר אם רק תבקש מהם במייל.

אשמח לקישור למחקר בבקשה

תחפש בגוגל את האתר הרשמי של קנת' פרנץ'.
באתר הרשמי שלו אתה תמצא כמות גדולה של קבצי אקסל שמכילים את הנתונים הגולמיים שהוא אסף (ועליהם מתבסס המחקר שלו ושל יוג'ין פאמה שבזכותו הם זכו בפרס נובל לכלכלה).
אחד מקבצי האקסל הרבים פיצל את החברות בשוק האמריקאי הרחב לפי תשואת דיבידנד (dividend yield) ואחת הדרכים לפיצול היא לפי חמישונים.
פעם אחרונה שבדקתי (לא הרבה לפני הקורונה), המידע בקובץ שלו עדיין התעדכן על בסיס חודשי כך שהוא הרבה יותר עדכני מהמחקר שבזכותו הוא קיבל פרס נובל.

אתה יכול לנתח את הנתונים שלו בעצמך (באקסל) ולראות איזו קבוצה מהחברות בבורסה האמריקאית הניבה תשואת יתר מול שאר הקבוצות (רמז: תבדוק איזו קבוצה הניבה תשואת חסר מול כל שאר הקבוצות בכל פרק זמן של 31 שנה - המידע הזה לבדו יכול להרחיק אותך מהשקעה מחקה מדד).

 

[אין כפית]

הנה קישור לאתר עם הדאטה:

Kenneth R. French - Data Library

The Data Library contains current benchmark returns and historical benchmark returns data, downloads and details.

mba.tuck.dartmouth.edu

יש כמה קבצים שמדברים על יחס D/p (תשואת דיבידנד) - לאיזה מהם התכוונת?

הקובץ בשם Portfolios Formed on Dividend Yield נראה ככה:


אני לא מבין כאן את כל השדות. אם אתה מבין, ותוכל להכווין אותי איך לעשות:

אתה יכול לנתח את הנתונים שלו בעצמך

או

תבדוק איזו קבוצה הניבה תשואת חסר מול כל שאר הקבוצות בכל פרק זמן של 31 שנה

תודה רבה!

 

[daat99]

יש כמה קבצים שמדברים על יחס D/p (תשואת דיבידנד) - לאיזה מהם התכוונת?

על זה:

הקובץ בשם Portfolios Formed on Dividend Yield

אני לא מבין כאן את כל השדות

עמודה A זה התאריכים.

עמודה B: החברות שלא מחלוקת דיבידנד בבורסה האמריקאית

עמודות C, D ו-E חלוקת החברות שכן מחלקות דיבידנד ל-3 קבוצות (תחתונה החברות שמחלקות הכי מעט, אמצעית ועליונה החברות שמחלקות הכי הרבה)

עמודות F עד J: חלוקה החברות שכן מחלקות דיבידנד לחמישונים (מהתחתון שמחלקים הכי מעט לעליון שמחלקים הכי הרבה).
@סטרבו דיבר על החמישון הרביעי (עמודה I).
אני הצעתי לבדוק אם יש אפילו תקופה אחת באורך של 31 שנה שבה הקבוצה הלא מחלקת הניבה תשואת יתר ביחס ללפחות אחד מהחמישונים (אם לא אז אפשר לזרוק את כולה ולהשיג תשואת יתר מול כל השוק בכל השקעה ארוכה של 31 בהיסטוריה מיולי 1927).

עמודות K עד T: חלוקה החברות שכן מחלקות דיבידנד לעשירונים (מהתחתון שמחלקים הכי מעט לעליון שמחלקים הכי הרבה).

שורות 21 ואילך מציגות את התשואה הכוללת (מחיר + דיבידנד) ברמה החודשית.

 

[rugh78]

אם יש אפילו תקופה אחת באורך של 31 שנה

למה דווקא 31 שנה ?

 

[daat99]

למה דווקא 31 שנה ?

כי זו ההיסטוריה

 

[אין כפית]

אתה יכול לנתח את הנתונים שלו בעצמך (באקסל) ולראות איזו קבוצה מהחברות בבורסה האמריקאית הניבה תשואת יתר מול שאר הקבוצות (רמז: תבדוק איזו קבוצה הניבה תשואת חסר מול כל שאר הקבוצות בכל פרק זמן של 31 שנה - המידע הזה לבדו יכול להרחיק אותך מהשקעה מחקה מדד).

שים לב שאלו המניות המופיעות בנתונים:


ז"א מדובר על כלל המניות בארה"ב. לכן גם אם ימצא (עוד לא ניתחתי עדיין אבל אעשה זאת) שלפלח ללא הדיבידנדים היתה תשואה נמוכה יותר - יכול להיות שאלו מניות חלשות שגם לא נכללות במדד, ולכן יכול להיות שגם יחסית למדד יש להם תשואת חסר.

 

[daat99]

לפלח ללא הדיבידנדים היתה תשואה נמוכה יותר - יכול להיות שאלו מניות חלשות שגם לא נכללות במדד, ולכן יכול להיות שגם יחסית למדד יש להם תשואת חסר.

אם תקשר את תוצאות המחקר על מניות קטנות שהניבו תשואת יתר מול כלל השוק אז התיאוריה שלך שמדובר בחברות קטנות רק מחזקת את העובדה שהחזקה במניות שמחלקות דיבידנדים הניבה תשואת יתר משמעותית מול המדד:
1. מניות מחלקות דיבידנד הניבו תשואת יתר מול הלא מחלקות (הנתונים מראים זאת)
2. מניות קטנות הניבות תשואת יתר מול מניות גדולות (פורסם במחקר שלהם)
3. אתה טוען שהמניות הלא מחלקות הן ברובן קטנות
הטענה שלך #3 בשילוב עם תוצאת המחקר #2 מובילה לכך שהפער בין המחלקות ללא מחלקות שנמצא ב-#1 אפילו גדול יותר.

בכל מקרה מי אמר שהמדד חייב להיות דווקא SP500?
מי אמר שהמדד הוא לא השוק האמריקאי כולו? (מי אמר VTI ולא קיבל)
מי אמר שהמדד הוא לא השוק הבינלאומי?

המילה "מדד" בפני עצמה היא די חסרת משמעות ולבוא ולטעון שמי שמחקה מדד שרירותי כלשהו (כשההגדרה של מה הוא המדד האידאלי לא ניתנה) ומשלם דמי ניהול על הזכות לחקות את המדד ישיג תשואות יתר מול משקיע שבוחר מניות פרטניות ולא משלם דמי ניהול היא טענה חסרת בסיס במציאות (ואין אפילו מחקר אחד שתומך בה).

 

[אין כפית]

שורות 21 ואילך מציגות את התשואה הכוללת (מחיר + דיבידנד) ברמה החודשית.

האם הכוונה תשואה באחוזים?
ז"א אם כתוב "5"הכוונה שבחודש הזה בממוצע, השיגו המניות 5% תשואה?
תודה!

 

[daat99]

האם הכוונה תשואה באחוזים?
ז"א אם כתוב "5"הכוונה שבחודש הזה בממוצע, השיגו המניות 5% תשואה?

כן.

 

[לופטי]

שלום,

לאחרונה עבדתי רבות על נסיון לבדוק את נתוני העבר של מניות הדיבידנד, כדי לשים את גישת ההשקעות הזאת למבחן הנתונים. לצערי אני קרוב מאוד להכריז על כישלון, כי יש המון מקרי קצה ומקרים פרטניים, וזאת משימה קצת גדולה עלי כרגע.

לכן רציתי לשאול, האם מישהו כאן בפורום בדק וחקר את גישת ההשקעות הזאת מבחינת נתונים היסטוריים?
ראיתי שרשורים בנושא אך ללא התוצאה הסופית של המחקר, וראיתי גם שדעת כתב שהוא בחן את הנושא אבל לא ראיתי פרסום של תוצאות המחקר ממש.

במידה וקיים, אשמח אם מישהו יוכל לשתף בתוצאות המחקר שלו - ועדיף בצורה שניתנת לשחזור או לבחינה (מעין ביקורת עמיתים). כמובן לשתף את הנתונים, את האקסלים, הגרפים וכד'.
מחקר כזה מעניין אותי הן כדי לבדוק את שיטת ההשקעות הזאת עצמה, והן כדי לבחון אילו קריטריונים יעילים בסינון מניות ואלו סתם מוסיפים רעש.

תודה רבה מראש!

מתעניין אם התקדמת..
אותי אגב מסקרן לבדוק מה קרה למשקיע שבוחר רק אריסטוקרטיות, אבל לבצע את הבדיקה רק לחברות שבמהלך השנים איבדו את התואר הזה.

 

[daat99]

רק לחברות שבמהלך השנים איבדו את התואר הזה.

למה?
זה כמו לבדוק מה קרה למשקיע שהשקיע רק בחברות שפשטו את הרגל.
רוב התשואה ההיסטורית של מדד ה-SP500 הגיעה מכמות חברות מאוד מצומצמת ובלי להתחשב בחברות הללו התשואות של השקעה במניות הן גרועות ביותר.

 

[לופטי]

למה?

מעניין לבדוק מה קרה למשקיע היפותטי שהשקיע רק בחברות ש(בדיעבד) פשטו את הרגל. בגדול בהשראת הכתבה על קודאק

 

[daat99]

מעניין לבדוק מה קרה למשקיע היפותטי שהשקיע רק בחברות ש(בדיעבד) פשטו את הרגל. בגדול בהשראת הכתבה על קודאק

תוצאה גרועה בהרבה מאשר המשקיע שהשקיע במדד

 

[אין כפית]

כן.

איך סוכמים תשואות?
בשביל לבדוק תשואה מצטברת במשך 31 שנה סוכמים את כל המספרים?

למשל אם בחודש 1 קיבלו תשואה 5%
ואז בחודש שני תשואה 4%
ואז בחודש שלישי תשואה 6%
אז התשואה במשך 3 חודשים היא 15? (5+4+6)

תודה!

 

[guesto]

איך סוכמים תשואות?
בשביל לבדוק תשואה מצטברת במשך 31 שנה סוכמים את כל המספרים?

למשל אם בחודש 1 קיבלו תשואה 5%
ואז בחודש שני תשואה 4%
ואז בחודש שלישי תשואה 6%
אז התשואה במשך 3 חודשים היא 15? (5+4+6)

תודה!

לא. תשואה מכפילים, לא סוכמים.
105%*104%*106%