התרבות האמריקאית מציגה קבלת דיבידנדים כדבר רצוי, יציב ומשמח (אפשר לראות זאת ע"י שימוש במילה "דיבידנד" בשביל לתאר דברים משמחים בספרות/
סרטים שלא קשורים להשקעות).
בנוסף המיסוי על דיבידנדים בארצות הברית הוא יותר נמוך מהמיסוי על רווחי הון/עמל כפיים כך שמעדיפים לקבל דיבידנדים מאשר למכור מניות.
במדינות אחרות התרבות הזו לא קיימת וחוקי המיסוי שונים (במקרים רבים המיסוי על דיבידנדים גבוה יותר מהמיסוי על רווחי הון) כך שחלוקת דיבידנדים גדלים משנה לשנה לא נפוצה כל כך.
יש אפילו מדינות שכחלק מהחוקים שלהן מונעות מחברות לחלק דיבידנדים בתנאים מסויימים (כגון חוסר ברווחיות זמנית) כך שהחברות נאלצות לקטוע את רצף ההגדלות בגלל מאורעות חד-פעמיים (למרות שהמזומנים קיימים בידי החברה).
השילוב של ההבדלים הנ"ל מוביל לקושי במציאת חברות זרות עם דיבידנד יציב וגדל לאורך זמן וגם כשכבר מוצאים כאלו הסבירות לפגיעה בו גדולה בהרבה מהסבירות לפגיעה בדיבידנד של חברה אמריקאית דומה.
בנוסף להבדלים ברמת החברה, מבחינת כמשקיע יש גם עלויות נלוות לעבודה עם מטבעות זרים.
ככל שיהיו לך יותר מטבעות זרים בתיק ההשקעות כך תצטרך לבצע יותר פעולות המרה ובנוסף תצטרך להישאר עם יותר מזומן בין השקעות שונות (אם יש לך 18.94 יורו, 16.31 ליש"ט, 2704 ין, 68.24 שקל ו-20 דולר (שנכון לכתיבת שורות אלו מסתכמים ב-100 דולר) אתה לא באמת יכול לקנות עם זה מניות מוצלחות אבל אם היו לך את אותם 100 דולר במטבע בודד אז היית יכול לרכוש מניה טובה אחת לפחות.
חשוב לזכור שהחברות האמריקאיות מייצרות רווחים בכל כדור הארץ (מי קונה משחת שיניים של קולגייט בישראל ומשלם בדולרים?) כך שרכישה של חברות אמריקאיות ענקיות ובינלאומיות (שבתוכן קל למצוא חברות עם רצץ הגדלת דיבידנדים ארוך מאוד) חושפת אותך לכל המטבעות בלי צורך בהמרות ובלי חשיפה למיסוי עודף.
אם אתה עדיין רוצה לחפש חברות כאלו אז אתה יכול למצוא רשימות זרות באתר שבו פורסמה רשימת האלופות במקור (לפני שג'סטין לאו עבר לחפיר רחב) - ניתן למצוא קישור לאתר הזה בסרגל הימני של הבלוג.
הבעיה הזו נפוצה בעיקר בבנקים ופחות בברוקרים זרים כגון אינטראקטיב ברוקרס (למרות שהיא עדיין יכולה להיות קיימת גם שם במקרים מסויימים).
גם אני מתמקד רק בבורסה האמריקאית.
עבודה עם מטבע יחיד היא מאוד נוחה ועדיין מספקת חשיפה לרווחים בכל המטבעות.