חשוב לי להגיע לעצמאות כלכלית בדרך הסולידית המהירה ביותר.
עד היום כל פעם שמישהו אמר לי משפט שכזה הוא התברר כטעות/שקר עצמי.
תמיד צצו דברים שהפכו את היוצרות ופתאום נכנסו התניות כגון "אבל בלי לעשות X".
הייתי רוצה לבדוק מה יקרה יותר מהר - הגעה לסכום שיאפשר לי משיכה של 3% בסכום X לשארית חיי, או הגעה לתזרים X מדיבידנדים.
אתה לא תקבל את התשובה לשאלה הזו מסימולציה חסרת רגשות.
לרגשות האנושיים יש השפעה דרסטית על הפעולות של המשקיע והן בתורן משנות באופן מהותי את התוצאות במציאות.
הגעה לסכום שיאפשר לי משיכה של 3% בסכום X לשארית חיי, או הגעה לתזרים X מדיבידנדים.
אתה מנסה להשוות שחיטת תרנגולים מול אכילת הביצים - זו השוואה חסרת משמעות.
אין להרבה אנשים את היכולת לישון טוב בלילה כשהם מושכים 3% משווי התיק שלהם
אחרי שהוא כבר ירד ב-80% במשך 3 שנים (כגון משבר 1929) רק כי "מחקר תיאורטי שמנותק מהמציאות הראה שזה פעם היה אפשרי" (ומי שיטען אחרת ככל הנראה יגלה את טעותו כשיהיה מאוחר מדי).
מהצד השני משיכת הדיבידנד מתיק שמורכב מחברות שכקבוצה מקפידות להגדיל את הדיבידנד היא דבר אפשרי בהחלט גם במהלך משברים.
מסיבה זו (ועוד אחרות) אני מסוגל להשקיע 100% מההון שלי בתיק מניות שמגדילות את הדיבידנד בעוד משקיעי המדד מקצים הון נכבד לנדל"ן/אג"ח/מזומן.
בשביל לבצע השוואה שיש לה קשר כלשהו למציאות נדרש להשוות תיק תזרימי של 100% מניות שמגדילות את הדיבידנד אל מול משקיע שיש ברשותו דירת מגורים עם משכנתא לא אופטימלית, קרן חרום מאסיבית שלא מייצרת ערך שנשחקת לאינפלציה ובנוסף תיק השקעות עם אג"חים שחטפו בראש חזק בשנה האחרונה במקביל לירידות של המניות.
השוואה של 100% מניות דיבידנד מול 100% מדד אינה מציאותית כי אדם שיכול לבצע את ההשקעה הראשונה מבחינה פסיכולוגית לא מסוגל לבצע את השניה.
האם ניתן לדעת שהתרנגולות שאני קונה היום ימשיכו להטיל ביצים בקצב הולך וגדל כך שאוכל להוריש אותן לילדי?
תשים לב שהשתמשתי במילה "לצפות" ולא "לדעת".
התשובה לשאלה "האם ניתן לצפות" היא: בהחלט.
התשובה לשאלה "האם ניתן לדעת" היא: בהחלט שלא...
ברשימת האלופות יש 40 חברות שמחלקות דיבידנדים ברצף של מעל 50 שנה. האם היו חברות שנעלמו\הפסיקו לחלק דיבידנדים בדרך?
אני ממליץ לך בחום לקרוא את המאמרים שפורסמו בתיק דיבידעת על חברות ש-"נעלמו" מהתיק ועל חברות "שצצו בתיק בלי שהן נרכשו".
אל תבלבל בין "חברה X לא קיימת" לבין "מי שהשקיע בחברה X איבד את כספו ו/או הפסיק לקבל תזרים".
לצורך ההמחשה של הפער העצום בין "מה קרה למניה X" לבין "מה קרה למשקיע שהשקיע במניה X" אני מאתגר אותך לבדוק מה קרה למשקיע שהשקיע ב-MO בינואר 2007 עד היום ולהשוות זאת למה שקרה למניית MO מאז ועד היום.
בקשר לתשואת השוק - האם לא ניתן לדעת שהשוק עולה בטווח הארוך,
אם אתה מתחיל למשוך 3% והשוק יורד ב-50% (כמו 2008) אז אתה פתאום מושך 6% שלא יעלו בחזרה כשהשוק יתקן בעתיד הלא ידוע.
אם אתה מתחיל למשוך 3% והשוק יורד ב-80% (כמו ב-1929) אז אתה פתאום מושך 15% שלא יעלו בחזרה כשהשוק יתקן בעתיד הלא ידוע.
השוק חזר לרמת המחירים של 1929
רק בסביבות 1955 ואם אתה התחלת למשוך 3% ב-1929 אז היו לך 3 שנים של משיכות בירידות (משכת הרבה יותר מ-3%) וכל המשיכות הללו לא תיקנו את עצמן לעולם.
במציאות יש הבדל גדול בין להאמין ש-"השוק יתקן את עצמו" לבין להאמין שגם אם אתה תמכור את ההחזקות שלך באמצע משבר אז תיק ההשקעות שלך יתקן את עצמו.
לשנות את האלוקציה בהדרגתיות לקראת השימוש בכסף
מיסוי כבד ללא תועלת ובכלל לא ישים כי זה מתעלם מהרגשות האנושיים.
זה מקביל לטענה ש-"תמיד אפשר למכור את הבית" - הטענה נכונה אבל כמה פנסונרים אתה מכיר שגרים לבד בדירה גדולה שבבעלותם בלי שהם צריכים דירה גדולה שכזו?
כך שאהיה פחות רגיש לתנודתיות?
הדרך היחידה להיות פחות רגיש לתנודתיות היא לא להיות מושפע מתנודתיות.
השקעה מדדית עם משיכה לפי אחוזים מושפעת מתנודתיות בצורה משמעותית ולעתים הרסנית ללא תקנה.
חשבתי שאפשר להניח תשואה דומה לשוק.
אפשר להניח מה שרוצים אבל בין הנחות לבין מציאות אין באמת קשר.
באתר הרשמי של זוכה פרס הנובל לכלכלה קנת' פרנץ' מפורסם המידע העדכני ביותר שעליו הוא מתבסס במחקריו והוא כולל בין היתר הפרדה של השוק לתתי קבוצות וניתוח כל תת קבוצה לחוד.
אחת ההפרדות שמתועדות שם (שוב - מדובר בנתונים היסטוריים של אדם שביסס עליהם מחקר שבזכותו הוא קיבל פרס נובל, לא בנתונים מפוברקים של חברת אינדקסים שמפרסמת מחקר שכדאי להשקיע בקרנות מחקות מדד כגון SPIVA) היא הפרדה לפי תשואות דיבידנד.
אתה יכול להתחיל בהתבוננות בפערי התשואות בין השקעה בתתי הקבוצות השונות הללו ולראות מה היה קורה אם היית משקיע רק בחברות שלא מחלקות דיבידנד לעומת מה היה קורה אם היית משקיע רק בחברות שחילקו דיבידנד (תזכור שכקבוצה כל החברות הללו ביחד מייצגות את השוק הרחב כך שאם תת-קבוצה מייצרת תשואת חסר אז תת-הקבוצה השנייה מייצרת תשואת יתר לעומת המדד ולכן יש כאן דרך תיאורטית להשיג תשואת יתר לעומת המדד).
א. אתה מנסה להשוות כלי תחבורה תוך התעלמות מהסיבה שבשלה הרוכש רוצה לרכוש את אותו הכלי.
מה עדיף מבין השלושה:
1. אופנוע
2. רכב פרטי
3. משאית 18 גלגלים
איזו תשובה שתבחר אני יכול להציג רוכש שעבורו זו טעות או בחירה נכונה בהתאם למתחשק לי.
שליח פיצה תקוע בפקקים? אופנוע...
אמא צעירה על 3 ילדים קטנים? רכב פרטי...
מוביל מכולות? משאית 18 גלגלים...
אתה מנסה לבדוק איזה רכב נוסע יותר מהר בלי לבדוק אם הרכב בכלל מתאים לצרכים (בהצלחה לבצע משלוחי פיצה במרכז תל אביב עם משאית 18 גלגלים או להעמיס מכולה על אופנוע).
יהיה נחמד להבין למה נפלו לפני ולעצור לפני שאני נופל.
הניסיון לבצע חישוב תיאורטי/סימולטיבי תמיד מוביל לתוצאה תיאורטית.
על זה נאמר: בתיאוריה המציאות עובדת אבל במציאות התיאוריה לא...
משקיע מבוסס תזרים יכול לבצע פעולות ו/או השקעות שמשקיע מבוסס שווי לא יכול לבצע והפעולות/השקעות הללו יכולות לשפר את התוצאות שלו באופן משמעותי.
משקיע תזרימי "טהור" לא צריך קרן חירום - את התשואה של קרן החירום אני מרוויח אבל משקיע שווי מאבד.
משקיע תזרימי "טהור" יכול לגור בדירה שמתאימה לצרכים הנוכחיים שלי בלי לרכוש אותה כי התזרים מספק לי ביטחון שאני אוכל למצוא דירה מתאימה - משקיע שווי רוכש דירה גדולה מדי (כי בעתיד יהיו עוד כמה ילדים אז נקנה כבר מעכשיו) במיקום שאינו אידאלי מבחינה פיננסית ("דירת החלומות" ולא "דירת התשואות") כך שהוא משלם באופן שוטף הרבה יותר על מגורים ממשקיע תזרימי "טהור".
אלו רק חלק מההבדלים בין המשקיעים השונים שמשפיעים על גודל התיק המושקע לרעת משקיע השווי.
ככל שגודל התיק המושקע גדול יותר (כמו במקרה של המשקיע התזרימי "הטהור") כך הרווחים שלו יותר גדולים (גם אם תניח שהוא לא מצליח לייצר את אותה התשואה ב-% הוא עדיין יכול להרוויח יותר ב-$).
ההתעקשות להתעלם מההבדלים הללו והרבה הבדלים אחרים מפילים את רוב האנשים.
תתחיל בלהבין שמסימולציה אתה לא תקבל תוצאה שקשור למציאות ואז תגלה שאתה לא באמת צריך להניח הנחות כלשהן.
במקום לנסות ולהניח הנחות אני ממליץ בחום ללמוד את המציאות ההיסטורית.
בצורה הזו אתה תראה ש-99% מהסימולציות שנחשפת אליהן עד היום מובילות לתוצאה שסותרת את מה שכבר קרה במציאות.
אם זה היה מרתיע אותי הייתי מתפדח להעלות לכאן את הסימולציה ה(מסתבר)גרועה שלי.
היא לא סימולציה גרועה - אתה פשוט התבססת על מידע מוטעה שקיבלת ממקורות אחרים (שבבסיסו יש את ההנחה המוטעית שאם קובץ אקסל מראה תוצאה X אז זה אומר שחשבון הבנק של משקיע בשר ודם עם רגשות גם יראה תוצאה X).
למה אי אפשר להתייחס להשקעה מחקה מדד כהשקעה תזרימית, כאשר התזרים הוא עתידי?
מאותה הסיבה שאי אפשר להתייחס לשחיטת תרנגולים כמו אל אכילת ביצים - אחרי שתרנגול נשחט אי אפשר לשחוט אותו שוב אבל אחרי שביצה נאכלה אנחנו נקבל ביצה חדשה מהתרנגולת.
הרי בשתי האסטרטגיות המטרה היא להגיע להון מסוים שמאפשר לחיות ממנו.
ממש לא.
בהשקעה תזרימית המטרה היא להגיע לתזרים תמידי שאפשר להשתמש בו (לא בהכרח לחיות ממנו - זה כבר תלוי מקרה ספציפי של אדם ספציפי).
בהשקעת שווי המטרה היא להגיע לשווי כלשהו ולקוות שהוא יהיה גבוה מספיק כך שאם נמחק חלקים ממנו בכל שנה אנחנו עדיין לא נמחק את הכל.
אפילו במחקר טריניטי הניחו שההשקעה נקראת מוצלחת אם התיק שרד רק 30 שנה ובשנה ה-31 לא היה למשקיע כסף בבנק.
האם אתה חושב שאתה מסוגל לחיות טוב ולהיות רגוע אם אתה יוצא לפרישה בגיל 60 ובגיל 90 מגלה שנגמר לך הכסף ואתה צריך לחזור לשוק העבודה?
קל וחומר אם תצא לפרישה מוקדמת בגיל 30/40 וכבר בגיל 60/70 תגלה 0 בבנק?
בתשואה כוללת אתה מתכוון לעליית שווי המניה+הדיבידנדים?
תשואה כוללת לרוב מיוצגת ע"י עליית מחיר המניה (לא שווי!) והתקבולים שהתקבלו ממנה (דיבידנדים, מניות של חברות אחרות וכו').
רוב האתרים שנחשפת אליהם עד כה מתייחסים רק למחיר המניה והמיעוט מצרף את הדיבידנדים - לא נתקלתי באתר שמתחשב גם במניות של חברות אחרות שהתקבלו בעקבות אותה הרכישה (יש כבר כמה דוגמאות למקרים כאלו בתיק דיבידעת).
למה אני צריך להתייחס לשווי המניה אם אני לא מתכנן למכור אותה כלל?
איך אתה מושך 3% משווי התיק אם אתה לא מתייחס לשווי המניה?
אם אני מתייחס לתזרים, והתזרים נותן לי תשואה של 2%-3% על הכסף שחסכתי, אז למה לא להעדיף את תשואת השוק?
כי תשואת השוק יכולה להיות שלילית דו-ספרתית באופן משמעותי כשאתה צריך את הכסף אבל התזרים לעולם לא יהיה שלילי ועבור משקיע שמתמקד בחברות שמקפידות להגדיל את התזרים אז התזרים צפוי אפילו לגדול במקביל לאותה תשואת שוק שלילית דו-ספרתית משמעותית (ראה קורונה, 2008 וכו').
תשואה כוללת, כוללת את שווי המניה?
בהקשר של המחקרים המדוברים התשואה הכוללת מייצגת את עליית מחיר המניה והשקעה מחדש של הדיבידנדים בחברה שחילקה אותם.
המחקרים הללו התעלמו ממרכיב התשואה של "מניות שהתקבלו" והוא מעלה את הפער אפילו יותר מהנתון שתועד במחקרים הנ"ל.
אם כן, למה זה רלוונטי כשמתבססים על תזרים?
לא טענתי שזה רלוונטי אם אם אתה מתעקש להשוות שווי אז צריך שהשווי יהיה בשני צידי המשוואה.
הדבר משול להשוואת מהירות של מכונית מירוץ מול מהירות של משאית 18 גלגלים ואז לטעון שעדיף להוביל מכולות עם מכונית מירוץ.
אשמח להפניה למחקרים או אפילו למילות מפתח לחיפוש בgoogle scholar
1. הנתונים הגולמיים של קנת' פרנץ' שחילקו את השוק לפי תשואת דיבידנד
2. המחקרים הרבים של נד דייויס שחילקו את השוק לפי מדיניות דיבידנד (הגדלות/התחלות, דיבידנד יציב, הקטנות/הפסקות)
3. המחקרים שמשווים "רכישה עצמית" מול "חלוקת דיבידנד" ומראים שחברות לרוב רוכשות את המניות של עצמן כשהשוק בשיא ואז מנפיקות אותן מחדש במהלך משברים במחירים נמוכים יותר
יש עוד הרבה אבל אני לא זוכר את השמות כרגע (אם עברת על הפורום אז הם הוזכרו הרבה יותר מפעם אחת - אולי שאר החברים הפעילים בפורום זוכרים את השמות של עוד מחקרים שדנו בהם בעבר).
בכל מקרה גם המחקרים הללו הם חסרי משמעות כי בשורה התחתונה הדבר היחיד שיכתיב את התוצאות שלך זה ההתאמה הפסיכולוגית שלך להשקעה שתבחר בה.
כל המחקרים שבעולם וכל הסימולציות שבעולם לא יעזרו להשקעה שלא מתאימה לפסיכולוגיה שלך לייצר לך ערך מוסף.
