לומד לבנות אקסל

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
למשל אם כתוב בשפת C:
;x = 1
אז אתה יודע שמדובר בהשמה "שמים 1 בתוך x".
אם לעומת זאת כתוב:
;x == 1
אז אתה יודע שמדובר בשוויון "בודקים אם הערך של x הוא 1".
עושה קצת סדר, למרות שלא עד הסוף.
שאני מגדיר:
קוד:
int x = 1;
איזו השמה יש לי כאן?
יש לי רק סימן שיוויון אחד.

1. מי אמר שהנוסחה מ-G2 נכונה?
למה לא, מוזר.

לא זכור לי שראיתי הגדרה מלאה ונכונה שלה
כי אני לא מבין מה שעשיתי עד כה. כלומר עם המשתנים T1,Z1.

(התוצאה T צריכה להיות בצד שמאל של סימן השוויון וכל מה שמוביל אליה בצד ימין - במקרה הזה רק T1)
האם זה משנה (מה באיזה צד?). שואל כי אני יודע שבמשוואות שיוויון זה לא חשוב.

אנסה קצת להסביר את מה שאני חושב, שעלה בי בהמשך לכך:
המוח שלי מקשר את העניין:

קוד:
z1 = H$2
z1 = z
תשים לב שבדוגמא הזו הערך (מספר השורה הנוכחית) מייצג גם את המשמעות של הערך
לא הכי ברור.
משמעות כפולה כוונתך?

מפתח של תא מורכב גם מעמודה
הקטע הוא שמפתח העמודה לא קבוע.

אז אני לא אכתוב: הערך המתקבל מתא שמפתחו עמודה H שורה 2.
אגב - למה קבענו דווקא H? שרירותי לגמרי, לא?

Z1 באמת מייצג את הערך שהמשתמש הזין בתא שמפתחו הוא...
אבל המשתמש לא הזין את H$2.

Z לעומת זאת לא מייצג את הערך שהמשתמש הזין אלא את המשמעות של הערך שהמשתמש הזין.
Z מתאר את המשמעות של הערך
לא ברור.
המשמעות היא שאני צריך שהמשוואה הכוללת תגיד לי אם השורה שווה ל2. אני לא מבין את המשמעות של Z.

נוסחה לא יכולה להיות משוואה ולכן אני לא חושב שאמרתי זאת.
טעות שלי, נפלתי בזה.

איך מתארים את מה שרשום בשורה האחרונה?
משוואת השמה: Z = Z1
אז בעצם במקרה שתיארת:
Z=5
?
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
איזו השמה יש לי כאן?
הערך "1" מוכנס לתוך הכלי "X".
בשפת C סימן שווה בודד מייצג השמה וזוג מייצגים שוויון.

תחשוב על תנאי בדיקה ב-C:
קוד:
if ( 1 == x )
יש שני סימני שוויון ולכן זו בדיקה אם הערך "1" שווה לערך שנמצא בתוך הכלי "X".

למה לא, מוזר.
מי אמר שהיא לא נכונה?
מי אמר שהיא כן נכונה?
איפה יש לנו את ההגדרה שלה לפי המתכון עם כל 5 הסעיפים?

בלי להתבונן במתכון איך נדע?

האם זה משנה (מה באיזה צד?)
לצורך ההבנה זה מאוד משנה.
מאוד קל להבין מה זו משוואת השמה ומה זו משוואת בדיקה אם ישנה אחידות בצורה שבה כותבים אותה.
למשל אם ישנה אחידות כך שתמיד "הכלי" בצד שמאל של סימן השוויון בעוד "התוכן" נמצא בצד ימין אז גם במשוואות בסגנון X=Y אני יכול לדעת מה הכלי ומה התוכן.
בלי האחידות אני לא יכול לדעת זאת וכל הזמן אני צריך לנחש ולהתבלבל.

אם המטרה שלנו היא להתבלבל כמה שפחות אז אנחנו רוצים להגדיר את הדברים באותה הצורה.
אם לא אז זו בהחלט לא חובה :)

המוח שלי מקשר את העניין:
אני לא יודע מה השורה הראשונה אומרת.
* בנוסחאות אין שום דבר משמאל לסימן השוויון אז מאיפה הגיע Z1?
* במשוואות אין דבר כזה $.
לפי הידע הזה אני יודע בוודאות שלא מדובר בנוסחה (יש משהו משמאל לסימן השוויון) ואני יודע בוודאות שלא מדובר במשוואה (יש שם סימן $).

אם זו לא נוסחה ולא משוואה אז מה נשאר לנו?

השורה השניה אומרת "מכניסים את התוכן Z לתוך הכלי Z1" וזה מאוד מבלבל אותי כי הגדרנו שהתוצאות (הכלים) יוגדרו ע"י אות בודדת (וכאן יש אות עם מספר) בעוד המשתנים (חלק מהתוכן) יוגדרו ע"י אותיות עם מספרים (וכאן יש רק אות ובלי מספר).

משמעות כפולה כוונתך?
התגובה שלי התייחסה להגדרה הקודמת.
אני לא מבין את ההגדרה החדשה.

בנוסף לא צירפת תיאור מילולי למשתנים אז גם אם הייתי מבין את המשוואה, אני עדיין לא יודע איך אתה מתאר את המשתנים שבה.

הקטע הוא שמפתח העמודה לא קבוע.
מפתח העמודה הוא בהחלט קבוע וכבר הגדרנו מפתח כזה בדיוק.
אני ממליץ לך בחום לעבור שוב על החלק בשרשור שבו דנו במפתחות עם סימני ה-$ ולראות איך הגדרנו את המפתחות השונים (נתתי לך הגדרה מלאה ומדויקת שכוללת את כל המקרים האפשריים).

אגב - למה קבענו דווקא H?
למיטב זכרוני אתה בחרת.
שרירותי לגמרי, לא?
כל עוד מקבלים את התוצאה הנכונה זה לא משנה.

אבל המשתמש לא הזין את H$2.
נכון - המשתמש הזין את הערך שבתוך התא שזה מפתחו.
אני ממליץ לך לחזור על ההגדרה של השנה מעמודה B ולראות איך השגנו את השנה שהמשתמש הזין בגיליון - גם כאן זה אותו הדבר בדיוק.

המשמעות היא שאני צריך שהמשוואה הכוללת תגיד לי אם השורה שווה ל2
זה לא באמת מה שאתה רוצה אבל תעזוב את זה כרגע בשקט - אתה מתפזר יותר מדי וזה מונע ממך מלהתקדם.

אני חושב שכדאי שתתמקד רגע בנוסחה של תא G2 וכשתסיים אותה (על כל 5 סעיפי המתכון שלה) אנחנו נחזור שוב לנוסחה של עמודה C (שמורכבת מדי הרבה נוסחאות בפני עצמה).

אז בעצם במקרה שתיארת:
Z=5
?
במקרה שתיארתי: בתוך הכלי "Z" יהיה את הערך "5".
 

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
הערך "1" מוכנס לתוך הכלי "X".
אוקיי.

יש שני סימני שוויון ולכן זו בדיקה אם הערך "1" שווה לערך שנמצא בתוך הכלי "X".
אני זוכר. אבל לא תמיד. כי אתה בחרת להשתמש באופרטור if.
יכלת פשוט לכתוב
קוד:
x == 1;
עוד שאלה כללית וחשובה בשבילי:
האם המשוואות הללו זהות(1,2)?:
קוד:
1) x = 1;

2) x == 1;
אני לא יודע מה השורה הראשונה אומרת.
* בנוסחאות אין שום דבר משמאל לסימן השוויון אז מאיפה הגיע Z1?
* במשוואות אין דבר כזה $.
לפי הידע הזה אני יודע בוודאות שלא מדובר בנוסחה (יש משהו משמאל לסימן השוויון) ואני יודע בוודאות שלא מדובר במשוואה (יש שם סימן $).

אם זו לא נוסחה ולא משוואה אז מה נשאר לנו?
זו רק דוגמה לאיך אני מקשר את זה.
כלומר, בגלל איך שהמשוואות כתובות בקוד, אני מקשר את H$2 וקורא לה בשפת המשוואות Z1, את Z1 אני משווה לZ.
כלומר אפשר אפילו לדלג על השימוש בZ1 ולקרוא לH$2 ישר באמצעות Z. אני יודע שזה לא נכון מבחינת כתיב. אני מרחיב על זה בציטוטים האחרונים באמצעות הדוגמה של ניתוח הנוסחה מתא G2.

מפתח העמודה הוא בהחלט קבוע וכבר הגדרנו מפתח כזה בדיוק.
איך הוא קבוע אם אין $ לפניו?
אני יודע שמפתח השורה הוא הקבוע וזה מה שחשוב בהתאם לנסיבות.

נכון - המשתמש הזין את הערך שבתוך התא שזה מפתחו.
אני ממליץ לך לחזור על ההגדרה של השנה מעמודה B ולראות איך השגנו את השנה שהמשתמש הזין בגיליון - גם כאן זה אותו הדבר בדיוק.
תודה.

אני חושב שכדאי שתתמקד רגע בנוסחה של תא G2 וכשתסיים אותה (על כל 5 סעיפי המתכון שלה) אנחנו נחזור שוב לנוסחה של עמודה C (שמורכבת מדי הרבה נוסחאות בפני עצמה).
הנוסחה של (מתא G2):
קוד:
=ROW(H$2)
אני יודע שצריך לפרק אותה לשני חלקים (שני צדדי משוואה),
1) ROW
2) H$2

כל אחד מהחלקים (מצדדי השיוויון, בעצם, אולי G2 היא בכלל משוואת השמה? לצערי אני לא יודע כי אני לא יודע עדיין להבדיל ביניהן).

אני לא יכול להתקדם בהגדרה, לדוגמה של ROW, כי אני לא מבין מדוע כתבתי:

קוד:
1) = row()
2) T1 = T
אני כן יודע:
ב 1) אני יודע שיש סימן שיוויון ואז כתיב אקסלי אז השלב הזה מובן לי.
ב 2) אני יודע שמשוואה צריכה להיות בעלת שני צדדים. ולכן אני מבין מאוד מאוד חלקית למה T1 נמצא.
אם כוונתי להשתמש בT על מנת לבטא את ROW.
הפרדוקס הוא שאני יודע שאי אפשר לדלג ולבצע השמה של ROW = T. אני כן מבין שאי אפשר להשוות נוסחה של אקסל למשוואה. אבל אני לא מבין מה T1 עושה כאן. לצורך של מה. בראש, הדילוג הזה מאוד מסתדר לי. במבחן האמת זה לא נכון לעשות דבר כזה כפי שלימדת אותי.

כנל בZים.
הקוד:

קוד:
1) =H$2
2) Z1 = Z
ב 1) אני יודע שיש סימן שיוויון ואז כתיב אקסלי אז השלב הזה מובן לי.
ב 2) אני יודע שמשוואה צריכה להיות בעלת שני צדדים. ושוב הקטע עם T1 ועם Z1 לא מובן לי.

האם אני זקוק למשתמש שיבטא את כלל הנוסחה של מתא G2?

אני לא אצליח להגדיר ללא הבנה.
אולי יש לך דרך נוספת להסביר לי ולעזור לי היכן שההבנה שלי לא מלאה?
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
אני זוכר. אבל לא תמיד. כי אתה בחרת להשתמש באופרטור if.
יכלת פשוט לכתוב
אנחנו עובדים עם אקסל ועם חשבון של בי"ס, לא עם שפת תכנות C :)
באקסל ובחשבון של בי"ס אין דבר כזה == והאדם צריך להבין מההקשר אם סימן השוויון הבודד מייצג השמה או השוואה.
גם בבי"ס כשנתנו לך משוואות בסגנון:
X+1=Y+2
סימן השוויון הבודד ייצג השוואה (== בשפת C).
וכשנתנו לך משוואות בסגנון:
X=Y+2
סימן השוויון הבודד ייצג השמה (= בשפת C).

יכלת פשוט לכתוב
אם היינו כותבים תוכנה בשפת C שמסמלצת השקעה בשוק ההון אז בהחלט היינו משתמשים ב-"==" אבל אז זה היה הרבה יותר מסובך.
במקום זה השתמשנו באקסל שהוא פשוט אחרי שמבינים את הרעיון המרכזי.

האם המשוואות הללו זהות(1,2)?:
לא בשפת C:
* המשוואה הראשונה מחליפה את התוכן שהיה ב-X עם התוכן החדש: 1
* המשוואה השניה בודקת אם התוכן הנוכחי שקיים ב-X הוא שווה ל-1 ומחזירה את התוצאה אמת/שקר בלי לשנות את התוכן של X

תשים לב שבמשוואה הראשונה אין בדיקות (תוצאה אמת/שקר) ושינינו את התוכן של X.
במשוואה השנייה ביצענו בדיקה (יש תוצאה אמת/שקר) ולא שינינו את התוכן של X.

זו רק דוגמה לאיך אני מקשר את זה.
כלומר, בגלל איך שהמשוואות כתובות בקוד, אני מקשר את H$2 וקורא לה בשפת המשוואות Z1, את Z1 אני משווה לZ.
אני מבין שכך אתה מקשר את הדברים אבל כשרושמים נוסחאות אז צריך את הנוסחה המלאה (סימן שוויון בלי כלום מצד שמאל שלו בשביל שנבין שמדובר בנוסחה ולא במשוואה ואת כל התוכן של הנוסחה מצד ימין שלו).
וכשתמארים משוואות צריך להשתמש בדברים שקיימים במשוואות (נעלמים, מספרים קבועים, סימני חשבון).

על זה נאמר לא לערבב בשר וחלב ;)

כלומר אפשר אפילו לדלג על השימוש בZ1 ולקרוא לH$2 ישר באמצעות Z.
זו בדיוק הקצרנות שכל הזמן חוזרת ומבלבלת אותך במשך עשרות עמודים.

את הקצרנות אתה יכול להשאיר לשלב שבו אתה שולט בנושא ומצליח להבין את הנוסחאות והמשוואות בלי למצמץ.
עד אז הקצרנות הזו מונעת ממך לזהות טעויות ובכך גורמת לך לכתוב נוסחאות שגויות שמובילות לתוצאות הלא נכונות ולא תמיד לזהות שבכלל יש שם טעות.

זו הסיבה שאני כל הזמן חוזר ל-"מתכון" ומבקש ממך להגדיר את כל חמשת סעיפי המתכון בכל פעם מחדש.
המתכון מכריח אותך להימנע מהקצרנות ובכך יסייע לך לזהות את הטעויות שאתה עושה ולהבין אותן יותר טוב.
בינתיים בכל פעם שדילגת על המתכון זה הוביל לטעויות וחוסר הבנה שגרר לפחות 3-4 תגובות (או יותר) ואז חזרה אחורה.

איך הוא קבוע אם אין $ לפניו?
מה הניסוח הכללי שהגדרנו למפתחות?
נתנו הגדרה אחידה לכל ארבעת הפרמוטציות האפשריות של המפתחות שבה הגדרת המפתח היא קבועה עם שינוי של מילה בודדת בין פרמוטציה לפרמוטציה.
כשהגדרנו זאת אפילו המלצתי לך בחום לשמור את ההגדרה בצד כי אתה תשתמש בה בעתיד.
אם לא עשית זאת אז זה הזמן לחזור שוב על השרשור, לאתר את ההגדרה ולשמור אותה בצד (ובכך להימנע מהצורך לעשות זאת שוב בעמודה הבאה, ובעמודה שאחריה, ובעמודה שאחריה...).

אני יודע שצריך לפרק אותה לשני חלקים (שני צדדי משוואה),
1) ROW
2) H$2
קרוב.
במקרה הזה אין שתי נוסחאות שונות אלא נוסחה חיצונית ונוסחה פנימית.
נוסחת ROW היא נוסחה חיצונית שמקבלת את התוצאה של הנוסחה הפנימית H$2.

צדקת שיש כאן שתי נוסחאות אבל הן לא משני צדדי סימן השוויון (כי אין כאן השוואה/השמה) אלא נוסחה אחת שמוכלת בתוך נוסחה אחרת.
אני לא יכול להתקדם בהגדרה, לדוגמה של ROW, כי אני לא מבין מדוע כתבתי:
מה שחסר לך זה הפרמטר שנוסחת ROW מקבלת שהוא למעשה התוצאה של הנוסחה השניה H$2.

מה שעושים במקרה שכזה הוא שמגדירים את הנוסחה H$2 קודם ואח"כ מגדירים את הנוסחה של ROW כך שהיא מקבלת את התוצאה שקיבלנו.

ב 1) אני יודע שיש סימן שיוויון ואז כתיב אקסלי אז השלב הזה מובן לי.
נכון.
מה שחסר לך זה הפרמטר שנכנס בתוך הנוסחה (H$2) - הוא עדיין צריך להיות מופיע שם כי הוא חלק מהנוסחה האקסלית.

ב 2) אני יודע שמשוואה צריכה להיות בעלת שני צדדים. ולכן אני מבין מאוד מאוד חלקית למה T1 נמצא.
T1 צריך לייצג את הנוסחה ROW עם הפרמטר שלה.
T מייצג את התוצאה שהתקבלה מהנוסחה.
תשים לב ש-T צריך להיות מצד שמאל של סימן השוויון ו-T1 מצד ימין.

השוקולד נכנס למשלוח המנות - לא משלוח המנות נכנס לשוקולד.

אני לא מבין מה T1 עושה כאן
T1 זה הייצוג החשבונאי של נוסחת ה-ROW עם הפרמטר שהיא מקבלת כך שהוא הוגדר נכון (למעט העובדה שהוא בצד הלא נכון של סימן השוויון).

כנל בZים.
הקוד:
כאן הגדרת את הנוסחה בצורה נכונה.
גם הגדרת את המשוואה נכון (עד כדי הצלבת הסדר של סימן השוויון כמו שעשית ב-T).
עכשיו חסרים לך שלושת הסעיפים האחרים של המתכון:
* הגדרה מילולית של Z1.
* הגדרה מילולית של התוצאה Z
* התא שבו הנוסחה נרשמת.
אולי יש לך דרך נוספת להסביר לי ולעזור לי היכן שההבנה שלי לא מלאה?
אני חושב שהדרך היא להתמקד בדברים הקטנים ולהמשיך רק אחרי שהם מובנים.
במלים אחרות: נגדיר את הנוסחה הכי פנימית קודם "H$2=" ורק אחרי שנבין את ההגדרה שלה על כל 5 סעיפי המתכון אנחנו נמשיך לנוסחה שעוטפת אותה "ROW(H$2)=".
אחרי שנסיים עם הנוסחה הזו נחזור שוב על שאר הנוסחאות הפנימיות של עמודה C לפי המתכון שלנו.
כשנסיים ויהיו לנו כל המתכונים המלאים בצורה מסודרת מול העיניים אנחנו נוכל להגדיר את המתכון של הנוסחה הכי חיצונית של עמודה C שמתחיל בתנאי IF.

אני ממליץ לך בחום להקפיד על אחידות בלי לקצר תהליכים כי לדעתי זה מאוד יעזור לך להבין מה אתה עושה.
 

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
X+1=Y+2
סימן השוויון הבודד ייצג השוואה (== בשפת C).
וכשנתנו לך משוואות בסגנון:
X=Y+2
סימן השוויון הבודד ייצג השמה (= בשפת C).
אוקיי מהוסס :) ..

תשים לב שבמשוואה הראשונה אין בדיקות (תוצאה אמת/שקר) ושינינו את התוכן של X.
במשוואה השנייה ביצענו בדיקה (יש תוצאה אמת/שקר) ולא שינינו את התוכן של X.
תודה על החידוד.

נתנו הגדרה אחידה לכל ארבעת הפרמוטציות האפשריות של המפתחות שבה הגדרת המפתח היא קבועה עם שינוי של מילה בודדת בין פרמוטציה לפרמוטציה.
-כאשר יש במפתח העמודה/שורה $ אז בנוסחה של התא המועתק העמודה/שורה לא תשתנה.
במקרה שלנו:
-כאשר יש במפתח השורה $ אז בנוסחה של התא המועתק השורה לא תשתנה.


צדקת שיש כאן שתי נוסחאות אבל הן לא משני צדדי סימן השוויון (כי אין כאן השוואה/השמה) אלא נוסחה אחת שמוכלת בתוך נוסחה אחרת.
אז אתה בעצם טוען שאלו שתי משוואות (אחת בתוך השניה) וסוג המשוואה הוא בכלל לא השוואה/השמה. הבלבול חוגג.
מפני שמצד אחד אנחנו "שמים" או "בודקים" את הערך המתקבל מתא H$2 לתוך הנוסחה החיצונית של ROW.
אני אתעלם מזה לרגע ואנסה לשמור את זה בראש שזו משוואה בתוך משוואה.

מה שחסר לך זה הפרמטר שנוסחת ROW מקבלת שהוא למעשה התוצאה של הנוסחה השניה H$2.
מה שאנחנו מכנים אותו כZ?
או שזהו בכלל פרמטר שעדיין לא כללתי אותו?
כנראה שצריך משתנה נוסף שאותו ROW מחזירה ?


זו הסיבה שאני כל הזמן חוזר ל-"מתכון" ומבקש ממך להגדיר את כל חמשת סעיפי המתכון בכל פעם מחדש.
המתכון מכריח אותך להימנע מהקצרנות ובכך יסייע לך לזהות את הטעויות שאתה עושה ולהבין אותן יותר טוב.
בינתיים בכל פעם שדילגת על המתכון זה הוביל לטעויות וחוסר הבנה שגרר לפחות 3-4 תגובות (או יותר) ואז חזרה אחורה.
מגדירים את הנוסחה H$2 קודם ואח"כ
* הגדרה מילולית של Z1.
* הגדרה מילולית של התוצאה Z
* התא שבו הנוסחה נרשמת.
אף על פי שאני לא יודע למה אני כותב את זה (Z1,Z) אני אנסה להגדיר כי ביקשת:
============================
מתא G2:

קוד:
1) = H$2
2) Z = Z1
-Z1 מייצג את הערך המתקבל מתא שמפתחו עמודה H ושורה 2.
-Z מייצג את השורה הנוכחית.

============================
(זה ניסיון.. בוא נראה מה אתה חושב עליו).


אחר כך ביקשת אותו הדבר לנוסחה של ROW,
============================
מתא G2:

קוד:
1) = ROW()
2) T = T1
-T1 מייצג בדיקה של השורה הנוכחית ומחזיר אותה.
-T מייצג את השורה הנוכחית.

============================

שוב.. בראש שלי אני מקביל את ROW לT1 ואת H$2 מקביל לZ1 ופשוט מרגיש שיש כאן EXTRA משתנים בדמות שני אלו.

למרות ש:
T1 צריך לייצג את הנוסחה ROW עם הפרמטר שלה.
T מייצג את התוצאה שהתקבלה מהנוסחה.
עושה טיפונת של סדר.
אם אני מקביל את זה לZ:
Z1 מייצג את הערך של H$2 וZ הוא.. אין לי מושג :( הוא פשוט כולל בתוכו את Z1.
אני באמת ממש מקווה שאתה מצליח להבין את הקושי שלי בהבנה.

מה שחסר לך זה הפרמטר שנכנס בתוך הנוסחה (H$2) - הוא עדיין צריך להיות מופיע שם כי הוא חלק מהנוסחה האקסלית.
מה? הציטוט לא מובן לי בכלל.

שמתחיל בתנאי IF.
זה מרגיש לי ככ רחוק ושעבדנו על זה מזמן.. זה דבר טוב?

אני ממליץ לך בחום להקפיד על אחידות בלי לקצר תהליכים כי לדעתי זה מאוד יעזור לך להבין מה אתה עושה.
אשתדל לשים לזה יותר תשומת לב.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
-כאשר יש במפתח העמודה/שורה $ אז בנוסחה של התא המועתק העמודה/שורה לא תשתנה.
במקרה שלנו:
-כאשר יש במפתח השורה $ אז בנוסחה של התא המועתק השורה לא תשתנה.
זה ההסבר להתנהגות ה-$.
אני מפנה אותך להגדרה המילולית של מפתח שכולל את הסימולים הללו.
נתנו כמה דוגמאות שכאלו כשעבדנו על עמודה D במקור.

אז אתה בעצם טוען שאלו שתי משוואות (אחת בתוך השניה) וסוג המשוואה הוא בכלל לא השוואה/השמה. הבלבול חוגג.
במקרה הפרטני הזה - נכון.

יש נוסחה פנימית: H$2=
ויש נוסחה חיצונית (שמכילה את הנוסחה הפנימית): ROW(H$2)=

פני שמצד אחד אנחנו "שמים" או "בודקים" את הערך המתקבל מתא H$2 לתוך הנוסחה החיצונית של ROW.
נכון מאוד.
המשוואה של הנוסחה הפנימית "מחזירה תוצאה" שמייצגת את מה שמצאנו בנוסחה הפנימית.
אנחנו לוקחים את "התוצאה" של הנוסחה הפנימית ומשתמשים בה כמו "קלט/ערך/פרמטר/משתנה" של הנוסחה החיצונית.

כבר היו לנו ועוד יהיו לנו המון דוגמאות כאלו.

זו הדרך שלנו לפרק את דג הטונה הענקי (הנוסחה הכי חיצונית) לקופסאות קטנות של 160 גרם (הנוסחאות הכי פנימיות) ולקנות אותן כאריזות של 4 קופסות (הנוסחאות ביניים שהן למעשה נוסחאות פנימיות של הנוסחה הכי חיצונית וגם נוסחאות חיצוניות של הנוסחאות הכי פנימיות).

תתבונן למשל שוב בנוסחה של עמודה B.
הנוסחאות הכי פנימיות הן Z=1 וכו'.
הנוסחה הכי חיצונית היא (...)DATE.
בתוך הנוסחה הכי חיצונית יש לנו נוסחאות פנימיות שבתוכן גם יש לנו עוד נוסחאות פנימיות כמו הנוסחה שמחשבת את החודש המתאים לאותה השורה.

מה שאנחנו מכנים אותו כZ?
נכון.

ברגע שתהיה לך הגדרה מלאה של אותו ה-Z (כולל כל המתכון עם כל 5 סעיפיו) אתה תוכל להשתמש באותו ה-Z כפרמטר של הנוסחה החיצונית (...)ROW=

כנראה שצריך משתנה נוסף שאותו ROW מחזירה ?
נכון - זו הנוסחה החיצונית ולתוצאת המשוואה שלה קראת T בתגובתך הקודמת.

אני לא יודע למה אני כותב את זה (Z1,Z)
לצורך אחידות ובהירות הדברים.

הגדרת את הנוסחה ואת המשוואה נכון.

-Z1 מייצג את הערך המתקבל מתא שמפתחו עמודה H ושורה 2.
ההגדרה המילולית הזו לא מייצגת בצורה נכונה את הנוסחה.
תעתיק למשל את הנוסחה מתא G2 לתא J3.
האם המפתח עדיין מפנה אל עמודה H ושורה 2?

-Z מייצג את השורה הנוכחית.
מה הקשר לשורה הנוכחית?
איך תוצאה של משוואה מתמטית יכולה לייצג דבר שאינו מתמטי כמו "שורה"?

אחר כך ביקשת אותו הדבר לנוסחה של ROW,
רק אחרי שתהיה לך הגדרה נכונה לנוסחה הפנימית בשביל שלא תתבלבל מהקפיצות ביניהן כל הזמן.

הגדרת הנוסחה אינה נכונה.
תשים לב שהנוסחה החיצונית מכילה בתוכה גם את הנוסחה הפנימית אז אתה צריך לייצג אותה.
ישנו פער גדול בין הנוסחה שאתה הצגת לבין הנוסחה שרשומה באקסל והתוצאות שלהן יהיו שונות בהרבה מאוד מקרים.

את המשוואה לעומת זאת הגדרת נכון כי היא יחסית פשוטת.

-T1 מייצג בדיקה של השורה הנוכחית ומחזיר אותה.
איפה יש בדיקה בנוסחה?
איך תוצאה של משוואה מתמטית יכולה להחזיר משהו שאינו מתמטי כמו "שורה נוכחית"?

האם נשמעת לך הגיוני המשוואה המתמטית הבאה:
1+2=שורה?
מה לגבי: 2*5=דג מלוח?

תוצאה של משוואה מתמטית חייבת להיות תוצאה מתמטית כלשהי כגון מספר.

שוב.. בראש שלי אני מקביל את ROW לT1 ואת H$2 מקביל לZ1
זו הקבלה מאוד נכונה כי T1 זה המשתנה שמייצג את החלק בנוסחה ROW ו-Z1 מייצג את החלק בנוסחה H$2.
ההפרדה מבוצעת כי לא ניתן להשוות בין נוסחאות לערכים מתמטיים - הן לא יצורים מאותו הסוג.

וZ הוא.. אין לי מושג :( הוא פשוט כולל בתוכו את Z1.
במקרה שבו במשוואה יש רק משתנה אחד (כמו שני המקרים הללו) אז ישנו לעתים דימיון בין תיאור המשתנה שבמשוואה לבין תיאור התוצאה.

בינתיים עדיין אין לנו תיאור נכון לא של המשתנה ולא של התוצאה אז בו ונחקה עם הניסיון להבין זאת עד שנקבל תיאור מלולי נכון.

אני באמת ממש מקווה שאתה מצליח להבין את הקושי שלי בהבנה.
מה? הציטוט לא מובן לי בכלל.
אם קופסאות של 160 גרם טונה זה יותר מדי אז אולי צריך לעבור לקופסאות של 80 גרם לארוחה :)
בסוף נצליח לאכול את כל הדג - אם רק נתמיד!

זה מרגיש לי ככ רחוק ושעבדנו על זה מזמן.. זה דבר טוב?
כן ולא.
כן כי זה אומר שאתה מתמיד וממשיך לנסות וללמוד.
לא כי זה אומר שאתה לא תיעדת את מה שלמדת בעבר כך שאתה צריך ללמוד שוב ושוב את אותם הדברים וזה מייצר אצלך תסכול שעלול לייאש אותך.
 

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
אני מפנה אותך להגדרה המילולית של מפתח שכולל את הסימולים הללו.
האם כוונתך ל:

פרמוטציה #1:

-במפתח העמודה יש סימול $.
-במפתח השורה יש סימול $.
-כשמעתיקים את הנוסחה לעמודות שונות מפתח העמודה בתא החדש לא משתנה.
-כשמעתיקים את הנוסחה לעמודות שונות מפתח השורה בתא החדש לא משתנה.

פרמוטציה #2:

-במפתח העמודה אין סימול $.
-במפתח השורה יש סימול $.
-כשמעתיקים את הנוסחה לעמודות שונות מפתח העמודה בתא החדש משתנה.
-כשמעתיקים את הנוסחה לעמודות שונות מפתח השורה בתא החדש לא משתנה.

פרמוטציה #3:

-במפתח העמודה אין סימול $.
-במפתח השורה אין סימול $.
-כשמעתיקים את הנוסחה לעמודות שונות מפתח העמודה בתא החדש משתנה.
-כשמעתיקים את הנוסחה לעמודות שונות מפתח השורה בתא החדש משתנה.

פרמוטציה #4:

-במפתח העמודה יש סימול $.
-במפתח השורה אין סימול $.
-כשמעתיקים את הנוסחה לעמודות שונות מפתח העמודה בתא החדש לא משתנה.
-כשמעתיקים את הנוסחה לעמודות שונות מפתח השורה בתא החדש משתנה.


בכל מקרה, את הנושא הזה אני מבין די טוב..

יש נוסחה פנימית: H$2=
ויש נוסחה חיצונית (שמכילה את הנוסחה הפנימית): ROW(H$2)=
בסדר.

אנחנו לוקחים את "התוצאה" של הנוסחה הפנימית ומשתמשים בה כמו "קלט/ערך/פרמטר/משתנה" של הנוסחה החיצונית.
אז אנחנו בעצם לוקחים את Z ואחרי כל תהליך הפונקציה אנחנו נקבל את T.

תתבונן למשל שוב בנוסחה של עמודה B.
הנוסחאות הכי פנימיות הן Z=1 וכו'.
הנוסחה הכי חיצונית היא (...)DATE.
תודה על הפישוט.

תעתיק למשל את הנוסחה מתא G2 לתא J3.
מעתיק את הנוסחה מתא G2:

קוד:
=ROW(H$2)
לJ3, ומקבל:

578

את המספר 2.. זה לא נכון.
במחשבה שניה אני הרי אמור לקבל 10,000.
השורה ה2 בגיליון מייצגת את ההפקדה הראשונה של 10,000.

אז התוצאה בJ3 אמורה להיות 10,000 ולא 2?
רגע..

או שבעצם, אני אמור לקבל את המספר 2 כחלק מהפונקציה של ROW. ואז הנוסחה היותר חיצונית שהיא IF כבר תדע להשתמש בT ותדע להציב במקומה 10,000.

האם המפתח עדיין מפנה אל עמודה H ושורה 2?
אז התשובה היא לא.

אז פשוט לא לכלול את מפתח העמודה בהגדרה המילולית של Z1? מפני שהוא ממילא לא רלוונטי. מה שחשוב עבורי מZ1 הוא בגדול מפתח השורה.

מה הקשר לשורה הנוכחית?
איך תוצאה של משוואה מתמטית יכולה לייצג דבר שאינו מתמטי כמו "שורה"?
אזי Z אמור לייצג את השורה השניה.
לא?

הגדרת הנוסחה אינה נכונה.
תשים לב שהנוסחה החיצונית מכילה בתוכה גם את הנוסחה הפנימית אז אתה צריך לייצג אותה.
אבל אני לא באמת מתייחס אל כלל הנוסחה מתא G2 כפי שאתה מבקש ממני לציינה, אלא רק מתמקד (אחרי שנסיים עם המשוואה הפנימית) בפונקצית ROW. אבל אין בעיה, אני מקבל את זה.

איפה יש בדיקה בנוסחה?
-ROW בודק מה השורה הנוכחית.

-T לעומת זאת כבר מייצג את השורה הנוכחית..

תוצאה של משוואה מתמטית חייבת להיות תוצאה מתמטית כלשהי כגון מספר.
ואיך בדיוק אני מפר את זה?
לא רואה את זה.

זו הקבלה מאוד נכונה כי T1 זה המשתנה שמייצג את החלק בנוסחה ROW ו-Z1 מייצג את החלק בנוסחה H$2.
ההפרדה מבוצעת כי לא ניתן להשוות בין נוסחאות לערכים מתמטיים - הן לא יצורים מאותו הסוג.
זה מה שהיה חסר לי. תודה על החיזוק.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
האם כוונתך ל:
לא.
אני מתכוון להגדרה המילולית של משתנה שמכיל מפתח.
היה לנו כזה כשעבדנו עם תא Q1 ואחרי שהגדרנו אותו נתתי לך הגדרה כללית שיכולה לכסות את כל הפרמוטציות של כל סימני הדולר ע"י שינוי מילה בודדת בכל פעם.

אז אנחנו בעצם לוקחים את Z ואחרי כל תהליך הפונקציה אנחנו נקבל את T.
זה מה שעושים בנוסחה החיצונית אבל בשביל זה קודם צריך להגדיר את הנוסחאות הפנימיות.

מעתיק את הנוסחה מתא G2:
לא העתקת את הנוסחה כהעתקת נוסחאות כמו שעשינו בעבר אלא את התוכן של הנוסחה שזו העתקה שגויה.
זו טעות חוזרת כמו למשל כאן:
אתה לא העתקת את התא המרכזי לשאר התאים (מעתיקים את התא עצמו ולא רק את הנוסחה אבל בהדבקה בוחרים "הדבקה מיוחדת - נוסחאות")
את המספר 2.. זה לא נכון.
אתה דווקא כן אמור לקבל את המספר 2 אבל הנוסחה עצמה היתה צריכה להשתנות.
מכיוון שהעתקת את הנוסחה בצורה לא נכונה אז הנוסחה לא השתנתה ולכן אתה לא רואה את הטעות שיש לך בהגדרת המשתנים.

על זה נאמר: טעות שמסתירה טעות אחרת.

או שבעצם, אני אמור לקבל את המספר 2 כחלק מהפונקציה של ROW. ואז הנוסחה היותר חיצונית שהיא IF כבר תדע להשתמש בT ותדע להציב במקומה 10,000.
זה אבל עוד לא הגענו לשם.

כרגע אנחנו מתמקדים בנוסחה הפנימית שנמצאת בתא G2 ומנסים להגדיר אותה בצורה נכונה.
ההגדרה האחרונה שסיפקת שגויה ובשביל לזהות את הטעות אתה צריך קודם להעתיק אותה בצורה נכונה לתא אחר בעמודה ובשורה אחרות.
מכיוון שההעתקה הייתה שגויה אז אתה לא מצליח לראות את הטעות שלך בהגדרה.

אז התשובה היא לא
דווקא בגלל ההעתקה השגויה שביצעת התשובה היא כן :)
אחרי שתבצע את ההעתקה בצורה נכונה התשובה תשתנה ללא.

אז פשוט לא לכלול את מפתח העמודה בהגדרה המילולית של Z1?
בוודאי שצריך לכלול את הגדרת המפתח בהגדרה המילולית אבל ההגדרה צריכה להיות נכונה והיא כרגע שגויה.

מה שחשוב עבורי מZ1 הוא בגדול מפתח השורה.
לדעתי מה שצריך להיות חשוב עבורך מ-Z1 הוא להגדיר את המפתח בצורה אחידה כדי שאתה לא תבלבל שוב ושוב ושוב ושוב בעתיד כמו שאתה מתבלבל כרגע.

תגיד לי אתה.

כמה זה "1 + שורה"
מה לגבי "5 כפול שורה"?
או "שורה בריבוע"?

האם "שורה" זה מונח משיעורי חשבון?
אם התשובה היא לא אז שורה לא יכולה להיות תוצאה של משוואה חשבונאית.

אבל אני לא באמת מתייחס אל כלל הנוסחה מתא G2 כפי שאתה מבקש ממני לציינה, אלא רק מתמקד (אחרי שנסיים עם המשוואה הפנימית) בפונקצית ROW. אבל אין בעיה, אני מקבל את זה.
הגדרת הנוסחה צריכה להיות מלאה.
בהגדרת המשוואה אתה תשתמש בתוצאה של הנוסחה הפנימית כפרמטר של המשוואה החיצונית.

למשל: (Z)X=Y
בתיכון הראו לך דברים כאלו בסגנון f(x).

ROW בודק מה השורה הנוכחית.
בדיקות מחזירות תוצאה של "אמת/שקר"/"נכון/לא נכון"/"מתקיים/לא מתקיים".

נוסחת ROW מחזירה מספר שמייצג את מספר השורה של הפרמטר שהיא קיבלה (ואם אין פרמטר אז מתייחסים לשורה הנוכחית).

מספר ותוצאה של בדיקה אלו דברים שונים.
למשל אין משמעות לביטוי בסגנון: "1 + אמת = 5"
או: 7 כפול 'לא נכון'.
איך בדיוק אני מפר את זה?
כשאתה מתייחס לתוצאה כאל "שורה".

נסמן את התוצאה כמשתנה X.
תוצאה מתמטית הגיונית גם כשרושמים: X*5
תוצאה שאינה מתמטית אינה הגיונית כשרושמים: X*5
דוגמא ל-X מתמטי שהוא 4:
X*5=4*5=20
במקרה שלך אתה מגדיר את X כ-'שורה' וזה מוביל אל:
5*'שורה'=????
איך מחשבים דבר כזה???

תחשוב למשל בשפת C איך אתה יכול לבצע פעולות בין int לבין מחרוזת תוים []char.
מה התוצאה שתקבל בשפת C מהשורה: i+arr
שורה שכזו לא תתקמפל בכלל והקומפיילר של C יצעק עליך שהוא לא מבין מה אתה רוצה ממנו.
 

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
היה לנו כזה כשעבדנו עם תא Q1
* המשתנה X1 הוא הערך שמוזן בתא שמפתחו הוא עמודה Q ושורה 1.

אז אני יכול פשוט לכתוב:

* המשתנה Z1 הוא הערך שמוזן בתא שמפתחו הוא עמודה H ושורה 2.

אם זו כוונתך.
אבל - זה לא נכון.
לא מוזן שום ערך בתא H2. למעשה, הוא ריק. אז אני לא מבין מה הכוונה שלך.

אתה דווקא כן אמור לקבל את המספר 2 אבל הנוסחה עצמה היתה צריכה להשתנות.
תודה על התיקון.
הנוסחה החדשה מתא J3:
קוד:
=ROW(K$2)
מה שמוכיח על היעדר ה$ במפתח העמודה.. זה ברור לי.

לדעתי מה שצריך להיות חשוב עבורך מ-Z1 הוא להגדיר את המפתח בצורה אחידה כדי שאתה לא תבלבל שוב ושוב ושוב ושוב בעתיד כמו שאתה מתבלבל כרגע.
את הנוסחה יש.
קוד:
1) = H$2
2) Z = Z1
ההגדרות לא בדיוק.
בהתחלה כתבתי:

-Z1 מייצג את הערך המתקבל מתא שמפתחו עמודה H ושורה 2.
-Z מייצג את השורה הנוכחית.

ולא הסכמת כי ברגע שביצעתי ההעתקה לתא שרירותי כמו J3 אז ההגדרה המילולית של Z1 כבר לא נכונה.
על מה כן אפשר להסכים בהגדרה של Z1?
שמתקבל ערך? אתה הרי לא רוצה שאני אוותר על עמודה H בניסוח הגדרה מילולית של Z1. אני לא מבין איך אתה רוצה שאעשה זאת.

ובנוגע לZ.
אתה לא מסכים שתוצאה של משוואה מתמטית (איזו משוואה? Z=Z1?) תוקבל ל"שורה". אני בכלל לא מבין את זה. אז מה Z בעצם?
אני צריך שהיא תתן לי את השורה. אז היא מייצגת את השורה השנייה? תמיד (לדעתי כן בגלל ה$)?

להגדיר את המפתח
היה לנו כזה כשעבדנו עם תא Q1
אני זוכר משהו בסגנון:

* המשתנה _ הוא הערך המוזן/מתקבל בתא שמפתחו הוא עמודה _ ושורה _ .

אם התשובה היא לא אז שורה לא יכולה להיות תוצאה של משוואה חשבונאית.
כשאתה מתייחס לתוצאה כאל "שורה".
איך אפשר לנסח תוצאה של משוואה חשבונאית שהמטרה שלה היא להגיד לי: הנה השורה השנייה. פשוט לכתוב מילולית 2?!

בדיקות מחזירות תוצאה של "אמת/שקר"/"נכון/לא נכון"/"מתקיים/לא מתקיים".

נוסחת ROW מחזירה מספר שמייצג את מספר השורה של הפרמטר שהיא קיבלה (ואם אין פרמטר אז מתייחסים לשורה הנוכחית).
את זה אני מוסיף לסיכומון.

int לבין מחרוזת תוים []char.
מתחיל קצת להתחבר אבל לא עד שאבין עד הסוף מה הכוונה.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
* המשתנה X1 הוא הערך שמוזן בתא שמפתחו הוא עמודה Q ושורה 1.
נכון.
אז אני יכול פשוט לכתוב:

* המשתנה Z1 הוא הערך שמוזן בתא שמפתחו הוא עמודה H ושורה 2.
קרוב.
אבל - זה לא נכון.
אתה צודק וזה בגלל:
1. המשתנה מייצג את המפתח עצמו ולא ערך שמוזן/מתקבל בתא שלו
2. חסר לך:
נתתי לך הגדרה כללית שיכולה לכסות את כל הפרמוטציות של כל סימני הדולר ע"י שינוי מילה בודדת בכל פעם.
לא מוזן שום ערך בתא H2. למעשה, הוא ריק. אז אני לא מבין מה הכוונה שלך.
נכון - תתמקד בהגדרה המילולית של המפתח עצמו.

הנוסחה החדשה מתא J3:
נכון מאוד.
תשים לב שהנוסחה החדשה לא מכילה את האות H בכלל אז לא ניתן להגדיר אותה ע"י שימוש באות H.

בהתחלה כתבתי:

-Z1 מייצג את הערך המתקבל מתא שמפתחו עמודה H ושורה 2.
-Z מייצג את השורה הנוכחית.

ולא הסכמת כי ברגע שביצעתי ההעתקה לתא שרירותי כמו J3 אז ההגדרה המילולית של Z1 כבר לא נכונה.
נכון.

על מה כן אפשר להסכים בהגדרה של Z1?
1. הנוסחה לא מתייחסת לערך שבתא אלא למפתח עצמו
2. חסרה לך ההגדרה של המפתח:
נתתי לך הגדרה כללית שיכולה לכסות את כל הפרמוטציות של כל סימני הדולר ע"י שינוי מילה בודדת בכל פעם.
אני לא מבין איך אתה רוצה שאעשה זאת.
אני רוצה שתאתר את ההגדרה המילולית הכללית של המפתחות שנתתי לך קודם לכן בשרשור ותשתמש בה בשביל להגדיר את המפתח בצורה נכונה.

תתחיל מהגדרת המפתח של X1:
תא שמפתחו הוא עמודה Q ושורה 1.
ותשנה אותה כך שהיא תתאים לנוסחה שלנו.

אז מה Z בעצם?
תלוי הקשר.
בהקשר שלנו Z זה הפרמטר שהנוסחה החיצונית (ROW) צריכה לקבל.
דף העזרה של פונקציית ROW באקסל של גוגל מתאר את הפרמטר כך:
cell_reference - [optional]
The cell whose row number will be returned.​
הפרמטר הוא "הפניה לתא" (או במלים שלנו - "מפתח של תא") ואם לא מספקים אותו אז הנוסחה מתייחסת לתא שבו היא רשומה.

מכיוון שהנוסחה החיצונית צריכה לקבל "מפתח של תא" אז התוצאה של הנוסחה הפנימית צריכה להיות "מפתח של תא" גם כן.

אני צריך שהיא תתן לי את השורה
טעות.
תקרא בבקשה בדף העזרה של פונקציית ROW ותנסה להבין באופן עצמאי מה היא צריכה לקבל (למרות שהסברתי זאת בקצרה כאן!).

אני זוכר משהו בסגנון:

* המשתנה _ הוא הערך המוזן/מתקבל בתא שמפתחו הוא עמודה _ ושורה _ .
משהו בסגנון :)

איך אפשר לנסח תוצאה של משוואה חשבונאית שהמטרה שלה היא להגיד לי: הנה השורה השנייה
אבל זו לא המטרה של הנוסחה הפנימית שעליה אנחנו עובדים (וזו גם לא המטרה של הנוסחה החיצונית שנעבוד עליה אחרי שנסיים עם הנוסחה הפנימית).
המטרה של הנוסחה הפנימית היא לספק את התוצאה שהנוסחה החיצונית צריכה לקבל כפרמטר ובמקרה שלנו זה "מפתח של תא".

את זה אני מוסיף לסיכומון.
כל הכבוד על היוזמה!

מתחיל קצת להתחבר אבל לא עד שאבין עד הסוף מה הכוונה.
מעולה :)
 

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
אולי:

* המשתנה Z1 מייצג את הערך בתא שמפתחו הוא עמודה H ושורה 2.

גם לא מדויק.
כי אם בתא H2 אין שום דבר. אני צריך ממנו משהו.. אני צריך ממנו את השורה.
וואו זה קשוח:


* המשתנה Z1 מייצג את ערך השורה בתא שמפתחו הוא עמודה H ושורה 2.

זה יכול להתחבר..

ואזי Z:
*Z מייצג את ערך השורה השניה/הנוכחית (לא סגור על זה).

נכון - תתמקד בהגדרה המילולית של המפתח עצמו.
אני לא מבין.

אני רוצה שתאתר את ההגדרה המילולית הכללית של המפתחות שנתתי לך קודם לכן בשרשור ותשתמש בה בשביל להגדיר את המפתח בצורה נכונה.
כפי שאתה כבר למדת להכיר מעצבן אותי :) שאתה מבקש שאחזור אחורה אבל זה כנראה תנאי הכרחי.
מחפש:
מעמוד 6:
-"X הוא הערך שהמשתמש מזין בתא שמפתחו הוא שורה #1 ועמודה Q".
-"כאשר יש במפתח העמודה/שורה $ אז בנוסחה של התא המועתק העמודה/שורה לא תשתנה.
-כאשר אין במפתח העמודה/שורה $ אז בנוסחה של התא המועתק העמודה/שורה אכן תשתנה."
מעמוד 7:
-"_ הוא הערך ש_____ בתא שמפתחו הוא _____ _____ ועמודה _"
"אני חוזר:
כל _ מייצג תו בודד
כל _____ מייצג מילה בודדת בעברית"

ממש מקווה שזה:
"_ הוא הערך ש_____ בתא שמפתחו הוא _____ _____ ועמודה _".

במידה וכן אוסיף גם את זה לסיכומון.

כל הכבוד על היוזמה!
אין על מה. בסופו של דבר זה בשבילי.

בהקשר שלנו Z זה הפרמטר שהנוסחה החיצונית (ROW) צריכה לקבל.
נכון ואז בסופו של דבר אנחנו נקבל את T שהוא ישמש למשוואה הכי חיצונית בעמודה C שהיא IF.

הפרמטר הוא "הפניה לתא" (או במלים שלנו - "מפתח של תא") ואם לא מספקים אותו אז הנוסחה מתייחסת לתא שבו היא רשומה.

מכיוון שהנוסחה החיצונית צריכה לקבל "מפתח של תא" אז התוצאה של הנוסחה הפנימית צריכה להיות "מפתח של תא" גם כן.
ממש לא הבנתי!

מה היא צריכה לקבל
ללא הבנה של מה שהוספת מגוגל אקסל, היא צריכה לקבל תא או פרמטר שאותם היא מחזירה לנו בצורת מספר שזו שפה אחידה בין כולם?..
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
אולי:

* המשתנה Z1 מייצג את הערך בתא שמפתחו הוא עמודה H ושורה 2.
מכיוון שהנוסחה החיצונית צריכה לקבל "מפתח של תא" אז התוצאה של הנוסחה הפנימית צריכה להיות "מפתח של תא" גם כן.
* המשתנה Z1 מייצג את ערך השורה בתא שמפתחו הוא עמודה H ושורה 2.
מכיוון שהנוסחה החיצונית צריכה לקבל "מפתח של תא" אז התוצאה של הנוסחה הפנימית צריכה להיות "מפתח של תא" גם כן.
כפי שאתה כבר למדת להכיר מעצבן אותי :) שאתה מבקש שאחזור אחורה
אין בחיים הישגים משמעותיים שלא מצריכים משהו שמעצבן בדרך אל היעד.
אפשר להתעצבן ולמנוע מעצמנו את ההגעה אל היעד ואפשר לעשות למרות שזה מעצבן ובכך להגיע אל היעד.

אתה תצטרך להחליט עבור כל מקרה לגופו אם אתה מעדיף להתעצבן ולהפסיק או להמשיך למרות זאת.

נ.ב.
התעצבנות זו בחירה שלנו.
כשמשתמשים במילים יותר חיוביות אז מתעצבנים פחות ;)

במידה וכן אוסיף גם את זה לסיכומון.
זו באמת ההגדרה המילולית הכללית שהתכוונתי אליו.
תשים לב שבמקרה שלנו החלק של "ערך שמוזן/מתקבל מתא" מושמט עי אנחנו צריכים את המפתח עצמו שמתואר בהמשך המשפט:

מפתחו הוא _____ _____ ועמודה _
אין על מה. בסופו של דבר זה בשבילי.
גם לפני חודשיים ושלושה שבועות זה היה בשבילך אבל עכשיו התחלת ליישם אז כל הכבוד על כך שאתה מתקדם במקום להתייאש :)

נכון ואז בסופו של דבר אנחנו נקבל את T שהוא ישמש למשוואה הכי חיצונית בעמודה C שהיא IF.
נכון מאוד.
זה מחלחל מעלה כמו בועות שעולות מתחתית הכוס עד שהן צפות מעל הנוזל :)

ממש לא הבנתי!
מה לא ברור בניסוח?

היא צריכה לקבל תא
הפניה לתא (במלים שלנו: מפתח של תא).
תשים לב שלא רשום cell אלא cell reference.

מילה אחת משנה את המשמעות של כל המשפט.

שאותם היא מחזירה לנו בצורת מספר
היא לא מחזירה את ההפניה לתא כמספר.
היא לוקחת את ההפניה של התא, בודקת מה מספר השורה שלו ואז מחזירה לנו את המספר של השורה המתאימה (לא את השורה עצמה ולא את התא עצמו!).
 

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
התעצבנות זו בחירה שלנו.
כשמשתמשים במילים יותר חיוביות אז מתעצבנים פחות ;)
אפשר להשתמש במילים יותר חיוביות אבל בסופו של דבר זה באמת מה שהרגשתי בפנים..
עדיין יש משמעות למילים למרות שהן מייפות את הרגש?

מושמט עי אנחנו צריכים את המפתח עצמו שמתואר בהמשך המשפט:
לא הבנתי תחבירית את המשפט..

מילה אחת משנה את המשמעות של כל המשפט.
היא לא מחזירה את ההפניה לתא כמספר.
היא לוקחת את ההפניה של התא, בודקת מה מספר השורה שלו ואז מחזירה לנו את המספר של השורה המתאימה (לא את השורה עצמה ולא את התא עצמו!).
תודה על ההערות.

מה לא ברור בניסוח?
כל מיני ניואנסים אבל שפישטת את זה בהערות זה היה ברור יותר.

==================
אז מה דעתך על ההגדרה:

* המשתנה Z1 מייצג את ערך השורה בתא שמפתחו הוא עמודה H ושורה 2.
ועל:

*Z מייצג את ערך השורה השניה/הנוכחית (לא סגור על זה).
שיהיה שבוע טוב!
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
אפשר להשתמש במילים יותר חיוביות אבל בסופו של דבר זה באמת מה שהרגשתי בפנים..
מילים והבעות פנים מייצרות רגשות.
תנסה לעמוד מול המראה עם חיוך ענקי ובו זמנית לכעוס על משהו.
אני מבטיח לך שיקרה אחד מ-2:
1. אתה לא תצליח לכעוס והחיוך יישמר
2. החיוך יעלם ואתה תתחיל להרגיש כעס

הדרך שבה אנחנו מציגים את הדברים שקורים לנו לעצמנו ולסביבה מייצרת את הרגשות שאנחנו משייכים לאותם המאורעות.

עדיין יש משמעות למילים למרות שהן מייפות את הרגש?
במקרה הכי גרוע עדיין תרגיש אותו הדבר.
במקרה הטוב ההרגשה תשתפר.
מה הנזק מלנסות?

נ.ב.
אני חושב שזה יעבוד אבל אתה זה שמכתיב את התוצאות לפי הפעולות שאתה עושה.

לא הבנתי תחבירית את המשפט..
אנחנו צריכים את המפתח אז אנחנו מתעלמים מהמילים "את הערך שמוזן בתא שמפתחו הוא XXX" ובמקום זה רושמים "את המפתח XXX"
תשים לב שמה שמודגש הוחלף אבל מה שעוטף אותו (ההתחלה והסיום) נשארו כמו שהם.

אז מה דעתך על ההגדרה:
הבעיה היחידה שיש לי עם ההגדרה היא שאין לה שום קשר לנוסחה ו/או למשוואה.
תזכור: המטרה של הנוסחה הכי פנימית היא להשיג מפתח של תא ולכן המשתנה צריך לתאר את המפתח שאנחנו משיגים.
את אותו המפתח אנחנו נותנים לנוסחה החיצונית כפרמטר בשביל שהנוסחה החיצונית תשיג את מספר השורה שלו ולכן התוצאה צריכה להיות המפתח עצמו.

באף אחד מהמקרים הללו אין קלט של "שורה" או "שניה" או משהו דומה.
 

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
מילים והבעות פנים מייצרות רגשות.
הדרך שבה אנחנו מציגים את הדברים שקורים לנו לעצמנו ולסביבה מייצרת את הרגשות שאנחנו משייכים לאותם המאורעות.
האם תמיד? כלומר לפחות לא לפי הסדר הזה.
כי נכון גם לומר שרגשות מייצרות הבעות פנים.

-אני קורא את ההנחיה שלך לאתר XYZ.
-בחרתי (לצערי) להתעצבן (שוב אחורה?!).
-רגש משתלט על הבעת הפנים ומוריד מצב רוח.

אני קודם מרגיש ואז מייצר תגובה לעצמי ולסביבה.
זה לא בדיוק מה שאתה תיארת.


נ.ב - איפה אפשר לקרוא על זה עוד? ספר מומלץ?

במקרה הכי גרוע עדיין תרגיש אותו הדבר.
במקרה הטוב ההרגשה תשתפר.
מה הנזק מלנסות?
הציטוט הזה ממש יפה.
תודה!

אנחנו צריכים את המפתח
אנחנו תמיד צריכים את המפתח.. או לפחות תמיד משתמשים בו.

תשים לב שמה שמודגש הוחלף אבל מה שעוטף אותו (ההתחלה והסיום) נשארו כמו שהם.
אנסה רגע לבנות את התבנית הזו:

הכללית:
"_ הוא הערך ש_____(מוזן/מתקבל) בתא שמפתחו הוא _____ _____ ועמודה _".

לאחר שינוי:

"_ הוא הערך ש(את המפתח XXX)".

ממש לא ברור לי.

המטרה של הנוסחה הכי פנימית היא להשיג מפתח של תא
בפני עצמו המשפט לא ברור לי.
מה הכוונה בלהשיג את המפתח של התא.
יש לנו אותו. אתה רוצה שאני אשיג את H$2. איך אפשר לבטא את ההשגה הזו.

את אותו המפתח אנחנו נותנים לנוסחה החיצונית כפרמטר
אני מבין שאנחנו צריכים לתת פרמטר לנוסחת ROW.
אבל מצד אחד:

ולכן התוצאה צריכה להיות המפתח עצמו.
-איך פרמטר יכול להיות מפתח של תא?
-האם הגדרה של מפתח תא יכולה להיות דומה לפרמטר?
משהו לא ברור לי עד הסוף.

באף אחד מהמקרים הללו אין קלט של "שורה" או "שניה" או משהו דומה.
אני מקבל את זה כחלקית מובן, לפחות בסיטואציה הנוכחית.

אנסה עוד ניסיון:
-Z1 מייצג תא שמפתחו הוא עמודה H ושורה 2.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
לדעתי כן.

כי נכון גם לומר שרגשות מייצרות הבעות פנים.
אני לא כל כך בטוח שהרגש יכול להגיע לפני שינוי במנח הגוף (בין אם זה תנועת פנים או אבר אחר).
אל תשכח שהגוף מונע מאינסטינקטים עוד לפני שהמוח הלוגי התחיל לעכל מה קרה ולתרגם את המאורע לרגש שאנחנו מסוגלים להרגיש.

אני קודם מרגיש ואז מייצר תגובה לעצמי ולסביבה.
לדעתי זה קורה מהר מדי בשביל שנוכל לבודד ע"י המוח האנושי וללא מכשור מיוחד מה קרה מילישניה קודם ומה קרה מילישניה אחר כך :)
אני מבסס את דעתי על כך שלוקח למוח יותר זמן לפרש דברים מאשר לאינסטינקטים לפעול ובשלב מסוים כעס זה סוג של אינסטינקט שהגוף התרגל לחוש במקרים ספציפיים במשך כל חיינו.

נ.ב - איפה אפשר לקרוא על זה עוד? ספר מומלץ?
לא מכיר ספר מומלץ אבל יש את הסמינרים וההרצאות של טוני רובינס.
דוגמית:

אנחנו תמיד צריכים את המפתח.. או לפחות תמיד משתמשים בו.
בדיוק.
במקרה הנוכחי הפונקציה הפנימית לא משתמשת במפתח בכלל - רק החיצונית.

הכללית:
"_ הוא הערך ש_____(מוזן/מתקבל) בתא שמפתחו הוא _____ _____ ועמודה _".
זו ההגדרה הכללית שאנחנו נשתמש בה בנוסחאות שצריכות את תוכן התא שמיוצג ע"י המפתח.
במקרה הפרטני הזה אנחנו צריכים את המפתח עצמו (הוא התוצאה שלנו) בלי לעשות בו שימוש כלשהו.

יש לנו אותו. אתה רוצה שאני אשיג את H$2.
האם זה המפתח הנכון גם בתא J3?
אם לא אז אין לנו אותו כי אנחנו לא יודעים מה הוא יהיה בכל תא ותא.
לרשום H$2 בכל התאים יחזיר תוצאות שגויות - כפי שראית בתא J3.

התפקיד של הנוסחה הפנימית היא להשיג את המפתח המתאים לאותו התא.
בתא G2 למשל הגדרנו אותו להיות H$2 אבל בתא J3 הוא צריך להיות שונה.

איך אפשר לבטא את ההשגה הזו.
במקום זה רושמים "את המפתח XXX"
תשים לב שמה שמודגש הוחלף אבל מה שעוטף אותו (ההתחלה והסיום) נשארו כמו שהם.
איך פרמטר יכול להיות מפתח של תא?
נוסחת ROW הוגדרה ע"י האקסל שהיא צריכה לקבל פרמטר מסוג "מפתח של תא" "cell reference".
מכיוון שזה מה שדרשו מי שפיתחו את הנוסחה עצמה אז אנחנו צריכים לתת להם את מה שהם דורשים בשביל שהנוסחה תעבוד.

-האם הגדרה של מפתח תא יכולה להיות דומה לפרמטר?
דומה באופן כללי אבל לא זהה:
במקום זה רושמים "את המפתח XXX"
תשים לב שמה שמודגש הוחלף אבל מה שעוטף אותו (ההתחלה והסיום) נשארו כמו שהם.
-Z1 מייצג תא שמפתחו הוא עמודה H ושורה 2.
ההגדרה הזו הרבה יותר קרובה למה שצריך אבל היא לא תואמת לנוסחה.
בשביל להתאים אותה לנוסחה אתה צריך לעבור שוב על הנושא של ה-$ים ואיך מתארים אותם באופן מילולי.
תשים לב איפה בנוסחה יש $ ואיפה אין ותעדכן את הגדרת המפתח בהתאם.
 

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
אני לא כל כך בטוח שהרגש יכול להגיע לפני שינוי במנח הגוף (בין אם זה תנועת פנים או אבר אחר).
אל תשכח שהגוף מונע מאינסטינקטים עוד לפני שהמוח הלוגי התחיל לעכל מה קרה ולתרגם את המאורע לרגש שאנחנו מסוגלים להרגיש.
אז קודם תהיה תגובה פיזית (אפילו שריר קטן בפרצוף) והיא תשפיע על הרגש?

במקרה הנוכחי הפונקציה הפנימית
אתה מתכוון לROW?
כי היא כן משתמשת במפתח..

רק החיצונית.
IF גם זקוקה למפתח אני יודע. אז אני לא מבין בדיוק.

האם זה המפתח הנכון גם בתא J3?
אם לא אז אין לנו אותו כי אנחנו לא יודעים מה הוא יהיה בכל תא ותא.
לרשום H$2 בכל התאים יחזיר תוצאות שגויות - כפי שראית בתא J3.

התפקיד של הנוסחה הפנימית היא להשיג את המפתח המתאים לאותו התא.
בתא G2 למשל הגדרנו אותו להיות H$2 אבל בתא J3 הוא צריך להיות שונה.
בסדר.

נוסחת ROW הוגדרה ע"י האקסל שהיא צריכה לקבל פרמטר מסוג "מפתח של תא" "cell reference".
מכיוון שזה מה שדרשו מי שפיתחו את הנוסחה עצמה אז אנחנו צריכים לתת להם את מה שהם דורשים בשביל שהנוסחה תעבוד.
אז במקרה הזה עם נוסחת ROW:
פרמטר = מפתח של תא
--------------------------
פרמטר = H$2

דומה באופן כללי אבל לא זהה:
אני אשמח אם תוכל לכתוב את ההגדרה הזו באופן מלא מכיוון שכפי שראית כאן:

אנסה רגע לבנות את התבנית הזו:

הכללית:
"_ הוא הערך ש_____(מוזן/מתקבל) בתא שמפתחו הוא _____ _____ ועמודה _".

לאחר שינוי:

"_ הוא הערך ש(את המפתח XXX)".

ממש לא ברור לי.
התבנית לא ברורה לי.

תשים לב איפה בנוסחה יש $ ואיפה אין ותעדכן את הגדרת המפתח בהתאם.
יש לי $ שמקבע את השורה ה2.
זה אומר שתמיד אני אקבל בתאים שונים 2 אבל לא את אותה העמודה.


דעתך על ההגדרה:

-Z1 מייצג תא שמפתחו עמודה שרירותית ושורה קבועה 2.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
אז קודם תהיה תגובה פיזית (אפילו שריר קטן בפרצוף) והיא תשפיע על הרגש?
זה קורה מהר מדי בשביל לדעת בלי מכשור מדוייק אז אין לי מושג באמת אבל זו התחושה האישית שלי.

אתה מתכוון לROW?
ROW היא החיצונית.
כי היא כן משתמשת במפתח..
נכון - הנוסחה החיצונית משתמשת במפתח ולכן הנוסחה הפנימית צריכה לספק תוצאה שהיא מפתח.

IF גם זקוקה למפתח אני יודע. אז אני לא מבין בדיוק.
IF לא זקוקה למפתח.
IF זקוקה לשלושה דברים:
1. התנאי שנבדק
2. התוצאה שתינתן במידה והתנאי יהיה "אמת"
3. התוצאה שתינתן במידה והתנאי יהיה "שקר" (זה רשות - במידה ולא סופקה תוצאה אז התא יהיה ריק)

אז במקרה הזה עם נוסחת ROW:
פרמטר = מפתח של תא
--------------------------
פרמטר = H$2
נכון מאוד.
במקרה שלנו קראנו ל-ROW "הנוסחה החיצונית" והגדרנו "נוסחה פנימית" שמספקת את הפרמטר ובתא G2 הגדרנו אותה להיות: H$2.

"תוצאה של נוסחה פנימית" זה בדיוק "פרמטר של נוסחה חיצונית".

במקרים כמו IF ו-DATE הנוסחאות החיצוניות מקבלות יותר מפרמטר אחד אז היו לנו יותר מנוסחה פנימית אחת.

אני אשמח אם תוכל לכתוב את ההגדרה הזו באופן מלא מכיוון שכפי שראית כאן:

התבנית לא ברורה לי.
זו התבנית במקרה של הנוסחה הפנימית:
Z1 = תא שמפתחו הוא שורה ___ ועמודה ___.

אתה צריך למלא את ה-"____" לפי ההגדרות של ה-$ שנתנו בעבר כך שהיא תהיה נכונה בכל תא שאליו הנוסחה תועתק אחרי שהיא נרשמה בתא G2.

זה אומר שתמיד אני אקבל בתאים שונים 2 אבל לא את אותה העמודה.
נכון מאוד וההבדל הזה צריך לבוא לידי ביטוי בהגדרת המפתח.
היה לך מפתח עם סימן $ בודד בעמודה B בנוסחה הפנימית של ה-DATE שהחזירה את השנה המתאימה כך שאתה יכול להעזר בו כהכוונה.
ההבדל בין מה שהיה בעמודה B לעכשיו הוא שה-$ במקום אחר.

-Z1 מייצג תא שמפתחו עמודה שרירותית ושורה קבועה 2.
זה הרבה יותר קרוב ממקודם אבל:
1. האם זו באמת עמודה שרירותית?
2. אפשר להשמיט את המילה "קבועה" ומספיק לכתוב "שורה 2" כי המספר "2" הוא בהגדרה קבוע ולכן זה כמו לומר "שורה קבועה *2 תמיד*" וזה ביטוי מוזר בלשון המעטה ;)
 

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
IF לא זקוקה למפתח.
IF זקוקה לשלושה דברים:
תודה על החידוד.

במקרה שלנו קראנו ל-ROW "הנוסחה החיצונית" והגדרנו "נוסחה פנימית" שמספקת את הפרמטר ובתא G2 הגדרנו אותה להיות: H$2.
אוקיי.

"תוצאה של נוסחה פנימית" זה בדיוק "פרמטר של נוסחה חיצונית".
השיוויון לא הכי מובן.
-פרמטר של נוסחה חיצונית אני מניח שהכוונה הסופית היא ממש לCELL REFERENCE שאני מקבל מROW.
-לגבי תוצאה של נוסחה פנימית, מה הכוונה? זו התוצאה שROW נותן? זה בעצם אותו דבר..
אני חייב ביאור.

אתה צריך למלא את ה-"____" לפי ההגדרות של ה-$
אני אמור להשתמש במילה - קבוע/ה? הרי זה די קריטי..

B בנוסחה הפנימית של ה-DATE
חושב שאתה מדבר על:

* המשתנה X1 הוא הערך שמוזן בתא שמפתחו הוא עמודה Q ושורה 1.

* המשתנה X2 הוא הערך המתקבל בתא שמפתחו הוא עמודה A ואותה השורה.

כי יש לי $ אחד בחלק של A אבל זה ממש מבלבל אותי אז אני מעדיף להימנע מזה.

1. האם זו באמת עמודה שרירותית?
כן. כי את H בחרתי סתם ככה.
ובנוסף, היא ממילא לא קבועה. אז למה לכלול את העמודה H בהגדרה?

2. אפשר להשמיט את המילה "קבועה"
הציטוט הזה לא ברור.
מפני שמצד אחד אתה רוצה שאני אשתמש כפי שציטטתי בתחילת ההודעה בהגדרה מילולית של $ שבגדול בכתיב: מקבע לי את השורה/עמודה.
מצד שני, אפשר להשמיט אותה כי מדובר במשתנה קבוע.

בנוסף:

Z1 = תא שמפתחו הוא שורה ___ ועמודה ___.
כתבת שההגדרה הבאה:
Z1 = תא שמפתחו הוא שורה H ועמודה 2.

לא הגדרה מדויקת.
אז איך אני גם יכול להכליל את $ וגם להפוך את ההגדרה הזו למדויקת מאוד.
אני צריך קצת סדר בבקשה.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
-פרמטר של נוסחה חיצונית אני מניח שהכוונה הסופית היא ממש לCELL REFERENCE שאני מקבל מROW.
ROW לא *נותנת* לך "CELL REFERENCE" אלא מצפה *שאתה תתן לה* "CELL REFERENCE".

בתמורה ל-"CELL REFERENCE" שאתה נותן ל-ROW היא נותנת לך בחזרה "מספר שורה" שמתאים לאותו מפתח תא.

-לגבי תוצאה של נוסחה פנימית, מה הכוונה? זו התוצאה שROW נותן? זה בעצם אותו דבר..
ROW זו הנוסחה החיצונית.
H$2 זו הנוסחה הפנימית (ובמקרה המופשט הזה זו גם התוצאה של הנוסחה הפנימית כי אנחנו צריכים תוצאה שהיא מפתח של תא וזה בדיוק מפתח של תא).
אני אמור להשתמש במילה - קבוע/ה? הרי זה די קריטי..
המילה "קבוע" משתמעת מהגדרת השורה ע"י השימוש במספר 2 שהוא קבוע בהגדרתו.

הרי זה די קריטי..
נכון אבל זה גם ברור מהגדרת השורה ע"י מספר 2 שהוא קבוע (ולא ע"י X\Y למשל שהם משתנים).

מפני שמצד אחד אתה רוצה שאני אשתמש כפי שציטטתי בתחילת ההודעה בהגדרה מילולית של $ שבגדול בכתיב: מקבע לי את השורה/עמודה.
מצד שני, אפשר להשמיט אותה כי מדובר במשתנה קבוע.
לא מדובר במשתנה (בסגנון X\Y\Z) אלא במספר קבוע.
אם היית מגדיר את המפתח כ-"עמודה ___ ושורה X" אז להגדרה הזו היית צריך לצרף את ההגדרה של X (סוג של נוסחה עוד יותר פנימית) ולהתייחס שם לאיך מגיעים אליו ואם ההגעה אליו היא קבועה או לא.

האם המספר "2" עצמו יכול להפוך להיות "3" או "50"? - לא! 2 הוא תמיד 2.
גם כשרושמים 2+3=5 ה-2 נשאר 2 ולא משתנה לעולם - הוא קבוע.

חושב שאתה מדבר על:

* המשתנה X1 הוא הערך שמוזן בתא שמפתחו הוא עמודה Q ושורה 1.

* המשתנה X2 הוא הערך המתקבל בתא שמפתחו הוא עמודה A ואותה השורה.

כי יש לי $ אחד בחלק של A אבל זה ממש מבלבל אותי אז אני מעדיף להימנע מזה.
אני מתייחס ל-X2 כי הוא מאוד דומה למה שיש לנו כאן.
אם זה עדיין מבלבל אותך אז אולי כדאי שנחזור על עמודה B שוב בשביל שתבין מה עשינו שם?

כן. כי את H בחרתי סתם ככה.
אני מבין שהבחירה הראשונית ב-H היתה שרירותית אבל השאלה היא לא על הבחירה הראשונית אלא על מה תהיה הנוסחה אחרי שהיא תועתק לתאים אחרים.
האם בכל העתקה של הנוסחה לתאים אחרים אתה תקבל עמודה שרירותית אחרת?

אם התשובה היא לא אז לא ניתן להגדיר את העמודה כ-"שרירותית" בתיאור המפתח.

ובנוסף, היא ממילא לא קבועה. אז למה לכלול את העמודה H בהגדרה?
בדיוק בגלל שהיא לא קבועה אנחנו צריכים לכלול אותה.
אנחנו צריכים להגדיר אותה בצורה נכונה כך שיהיה ברור לנו מה צריכה להיות העמודה בכל תא שאליו היא מועתקת.

איך נדע אם יש לנו טעות בנוסחה אם לא נדע מה היא צריכה להיות?

תשים לב שגם ב-X2 השורה לא היתה קבועה ועדיין תיארנו אותה בצורה נכונה.

כחלק מהתהליך של הגדרת X2 עבדנו גם על דוגמאות נוספות לנוסחאות שכאלו עם הדגמות לאיך הן יראו עם שורות אחרות כך שאתה יכול להיעזר בדיון שלנו בשביל להבין יותר טוב.

אז איך אני גם יכול להכליל את $ וגם להפוך את ההגדרה הזו למדויקת מאוד.
ה-$ מגדיר את השורה להיות תמיד שורה מספר 2 וההגדרה שלך מגדירה את השורה תמיד להיות 2 - כאן אין לך בעיה.
הבעיה היא שהעמודה שתיארת לא תואמת את הגדרת העמודה בנוסחה עצמה ושם אין בכלל $.
 
למעלה תחתית