הנוסחה נמצאת בעמודה C (מלבד C2), לא?
ומה עם המשוואות?
המשתנים?
התיאור המילולי?
מה שעשיתי בתא C2 הוא רק להחליף בין השורה הראשונה שתמיד הייתה 2 לבין מפתח של תא שיחזיר לי את השורה הראשונה.
זה אולי מה שרצית לעשות אבל לא מה שעשית
תבדוק אותה!
תעתיק את תא C2 לתאים
K2, K3 ו-
K4 (הדבקה מיוחדת של נוסחאות) ותראה מה אתה מקבל
בכל שלושת התאים.
האם זה מה שרצית לקבל?
האם הנוסחה שכתבנו ביחד בעמודה C שקיימת בשאר התאים היא הייצוג הזהה של -
כן - בהינתן ההנחה המקורית שהנחנו שלפיה T=2
תמיד.
המשוואה עדיין קיימת אבל עכשיו במקום ש-T יהיה שווה ל-2 תמיד אנחנו הגדרנו את T להיות "מספר השורה הראשונה עם נתונים בטבלה".
הנוסחה היא אותה הנוסחה, רק הערך של T השתנה.
אז אני לא יודע מה הנוסחה הנכונה כרגע. אם בכלל היא קיימת.
בינתיים יש את הנוסחה המקורית (תאים C3 ואילך) שמניחה שהשורה הראשונה עם נתונים בטבלה היא תמיד שורה #2.
המטרה שלנו היא
לתקן אותה כך שהיא לא תניח יותר שהשורה הראשונה עם נתונים בטבלה חייבת להיות #2.
אני אשמח להתעכב על המשפט כי הוא לא ברור לי.
* התיאור המילולי מייצג לנו דברים שאנחנו מבינים בדו-שיח אנושי.
* נוסחאות מייצגות דברים שהאקסל מבין בדו-שיח בין אדם לאקסל.
* משוואות מייצגות דברים שמובנים בהקשר מתמטי (ברובו) ומשמשות כ"שפה מקשרת" בין הייצוג המילולי לבין השפה שהאקסל מבין.
אם ההסבר הזה ברור לך אז אני ממליץ שתשמור לך אותו.
אם לא אז תשאל שאלה ממקדת ונפרט יותר.
אם אני לא מצליח להבין לפי הקשר?
מתייעצים עם אחרים
איזה הקשר צריך להיות בדיוק?
אם אנחנו לפני פורים ואומרים לך לקנות שוקולד, אוזני המן ובקבוקי יין קטנים - מה לדעתך רוצים לעשות איתם?
אם אנחנו לפני פסח ואומרים לך לקנות בקבוק יין גדול, חבילת מצות מהודרות ומפת אפיקומן מעוצבת - מה לדעתך רוצים לעשות איתם?
בשני המקרים מדובר בהכנת "מתנה".
במקרה הראשון מדובר ב"מתנה" מסוג "משלוח מנות".
במקרה השני מדובר ב"מתנה" מסוג "מתנה לחג הפסח".
ההקשר שלנו הוא גם התקופה וגם המרכיבים.
לצורך ההמחשה יהיה מאוד לא ברור מההקשר מה רוצים לעשות אם לפני ראש השנה ישלחו אותך לקנות אוזני המן וחבילת מצות מהודרת ואז לא נותרה ברירה אלא לשאול את מי ששולח אותך לקניות מה הוא מנסה לעשות
לא הבנתי על איזה W אתה מדבר.
עכשיו אני יודע שמדובר על W שמייצג את עמודה C.
בינתיים היה לנו רק W אחד
נראה לי תמוהה להשאיר נוסחה שגויה בC2.
מצטער שזה בוצע ללא ידיעתך.
להחזיר אותה לנוסחה הקודמת?
הגיליון שלך ולכן זו בחירה שלך.
הנוסחה שכתבנו ביחד נמצאת בכל שאר התאים אז אתה יכול להתבונן בה או להשתמש בה במקום מה שיש בתא C2.
אז H נמצא בכל עמודה (מבחינה נוסחתית) שבה יש שימוש ב:
זו תהיה המטרה שלנו.
זה כמו סכין - יש יותר מאחת ואפשר להשתמש בכל אחת מהן למטרות שונות.
נניח ורכשת חבילת סכיני שולחן (זהים) איכותיים - מאותו הרגע לא באמת משנה לך איזה מהסכינים אתה תבחר:
* בכולם תוכל להכין סלט
* בכולם תוכל לחתוך סטייק
* בכולם תוכל לפתוח מעטפה של הדואר
לא צריך להמציא סכין מיוחדת לכל אחת מהפעולות הללו (למרות שאנשים עשו זאת... לך תבין...)
ה, כל פעם שנשתמש בנוסחת ROW, נקרא לה H?
לא בהכרח.
גם בתא G2 השתמשנו בנוסחת ROW ושם קראנו לתוצאה T.
וכאן אנחנו שוב חוזרים לשאלה ששאלתי מספר פעמים:
מה ההבדל בין הנוסחאות של ROW מעמודות A, B ו-C (שכולן
זהות אחת לשניה) לבין הנוסחה של ROW מתא G2?
המטרה שלנו היא לקרוא לנוסחת ROW שקיימת בעמודות A, B ו-C בשם H תמיד - ואנחנו נשתמש בה הרבה בהמשך הגיליון כך שזו נוסחה שתחזור על עצמה שוב ושוב.
רמז:
אם הפונקציה "קיבלה" את המספר אז ה-"i" מכיל את המספר.
משכך או שבשני המקרים התשובה היא #1 או שבשניהם התשובה היא #2.
אני אשמח לדוגמה קצת יותר פשוטה אם קופצת לך במקרה..
אין לי דוגמא יותר פשוטה מפוקציה שמקבלת פרמטר ולא עושה איתו כלום
ואני לא מצליח להקביל את זה יותר מדי מבחינה חשיבתית למקרה שלנו.
הפוקנציה f שכתבתי היא כמו הפונקציה row של אקסל.
בשני המקרים היא מקבלת ערך (i בדוגמא שלי ומפתח של תא בנוסחה ROW של האקסל) ממי שקורא לה (אני בקוד או כשאתה רושם אותה בתא באקסל).
לצורך ההבנה של פונקציות אני ממליץ לך בחום לעיין בדוגמא אינטרנטית פשוטה בשפת תכנות שקלה לך להבנה.
יש המון דוגמאות מופשטות כאלו באינטרנט וחשוב שתבין איך פונקציות עובדות כי זה אותו דבר גם באקסל וגם במה שאנחנו עושים כאן.
1. נכה
2. אדם בעל חולצה לבנה
3. גברת בעלת חצאית שחורה
4. נערה עם ג'ינס
5. אני
בדיוק!
תשים לב איך אתה שינית את המספרים של כולם לבד ועדיין שמרת על הסדר.
עכשיו תחשוב שהתור של האנשים הוא למעשה טבלת אקסל.
בהתחלה היתה לנו טבלה עם הנתונים הבאים לפי שורות:
* בשורה #1 רשום "אדם בעל חולצה לבנה"
* בשורה #2 רשום "גברת בעלת חצאית שחורה"
* בשורה #3 רשום "נערה עם ג'ינס"
* בשורה #4 רשום "
@19yoboy "
הגיע נכה ולצריך להכניס אותו לראש התור אז
מוסיפים שורה לפני כולם.
וכעת מקבלים טבלת אקסל חדשה שנראית כך:
* בשורה #1 רשום "נכה"
* בשורה #2 רשום "אדם בעל חולצה לבנה"
* בשורה #3 רשום "גברת בעלת חצאית שחורה"
* בשורה #4 רשום "נערה עם ג'ינס"
* בשורה #5 רשום "
@19yoboy "
עכשיו נניח שלפני שהנכה הגיע, הגברת עם החצאית השחורה רצתה לתאם עם מישהו בטלפון שיביא לה חבילה כשהיא מחכה בתור.
היא יכלה לתת לו את הפרטים הבאים:
* תביא את החבילה למי שנמצא בתור אחרי #1 ולפני #3 (קרי: "למי שהוא #2")
או:
* תביא את החבילה למי שנמצא בתור אחרי אדם בעל חולצה לבנה ולפני נערה עם ג'ינס (קרי: "לגברת עם החצאית השחורה")
בשתי הדרכים החבילה תגיע אל הגברת הנכונה.
באיזו דרך החבילה תגיע אל המען
הנכון אם יגיע נכה וייכנס לראש התור?
באיזו דרך החבילה תגיע אל המען
הלא נכון אם יגיע נכה וייכנס לראש התור?
מה הכוונה אחרי שורה 2? לG$2?
זו הייתה ההקבלה לדוגמה עם התור.
הנערה עם הג'ינס היתה בתור "אחרי #2" אבל עכשיו היא בתור "אחרי #3" רק בגלל שהגיע הנכה.
על אותו המטבע התא שהיה פעם בשורה #2 (איפה שהיה רשום בדוגמא "גברת בעלת חצאית שחורה" עבר לשורה #3 אחרי שהוספנו שורה בהתחלה שרשום בה "נכה".
זו הנחה נכונה, לא? (לפחות כרגע היא כן, מי יודע מה יהיה בעתיד..).
זו אינה הנחה נכונה מכיוון שהיא מונעת גמישות.
יש כלל אצבע בעולם תכנות: לא להשתמש במספרים קבועים, בסוף נצטרך לשנות אותם בחמישי בערב ונצטרך לעבוד בשישי...
הסיבה שהגדרנו בהתחלה שהשורה הראשונה עם נתונים בטבלה תמיד תהיה 2 היא כי לא רצינו לסבך את הנוסחאות הראשוניות ולא בגלל שזה היה נכון.
מאז התקדמנו בתהליך, בהבנה ובלימוד כך שאנחנו יכולים להתמודד עם זה יותר טוב ויש הצדקה לעשות זאת נכון.
מי שכבר מתכנן מה יהיה בעתיד

יש סיבות טובות מאוד מדוע אנחנו נרצה להוסיף שורה נוספת מעל שורת הכותרות של העמודות.
בסופו של תהליך אתה זה שתבחר אם ליישם זאת או לא אבל אנחנו נבנה את הנוסחאות מראש כך שהן לא יהוו מכשול שימנע ממך ליישם זאת.
אני חשבתי עד כה שמה שעשינו היה לבנות את T, לשים אותו במקום המספר 2 וזה הכל.
זו באמת המטרה שלנו אבל מכיוון שאין לך בסיכומון את התיאורים המילוליים וה-"מתכונים הפנימיים" שמרכיבים את W אז אנחנו צריכים להגדיר אותם שוב.
האלטרנטיבה היא שתעבור שוב על השרשור, תאתר את ההגדרות הללו שכבר הגדרנו ופשוט תעתיק אותן בצורה מרוכזת כך שהן יהיו ביחד ובסיכומון בצורה ברורה.
אתה מחליט איזו אלטרנטיבה אתה בוחר ליישם.
מדכא אותי לצאת לעולם כזה


.
העולם הכי כיפי הוא ברחם:
* נמצאים בתוך המים בלי לפחד מלטבוע
* מביאים לך אוכל ישר לתוך הבטן בלי שצריך ללעוס בכלל
* אין שיעורי בית
* לא צריך ללמוד/לעבוד בכלל
* יושנים 24/7
מה צריך יותר מזה?
מה לעשות שהגבילו אותנו לכ~9 חודשים ואז ישר מתחילים להרביץ לנו (בשביל לוודא שנבכה כך שננשום לבד)?
ואז גם דוקרים אותנו עם מחטים (חיסונים?)...
דוחפים לנו חפצים זרים לחור שממנו צריכים רק לצאת דברים? (נרות נגד חום, מדחומים של פעם)...
וכל זה עוד לפני שלמדנו לדבר בכלל ששם מתחילים פתאום להגיד לנו "לא" ו-"אסור" אפילו אם אנחנו בוכים בקולי קולות ומאוד רע לנו.
ממש סיוט עושים לנו!
כן רוצים, לא רוצים - אלו החיים.
אפשר להתמקד בכמה טוב/קל היה פעם ואפשר להתמקד בכמה טוב/קל אפשר לעשות את העתיד.
אתה כרגע עדיין בשלב שבו אתה בונה את האופי שילך אתך לשארית חייך.
אתה יכול להחליט שהאופי הזה יהיה:
"אני מתבאס על עצמי אם אני צריך לחזור על משהו שעשיתי אתמול למרות שזה אומר שאנשים אחרים יזלזלו בי כי אני לא זוכר דברים אפילו שהסבירו לי כמה פעמים"
או:
"אני חייב לחזור על מה שעשיתי אתמול בשביל שאני אזכור את זה טוב מאוד ואנשים אחרים יחשבו שאני תותח על בכל נושא שאני מדבר עליו".
או כל שילוב אחר של תדמיות עצמיות שתבחר לסגל לעצמך וישוקפו החוצה - לטוב ולרע.
כמה שקשה לך לשנות הרגלים היום, אני מתחייב לך שיהיה לך הרבה יותר קשה לשנות את אותם ההרגלים בדיוק בעוד עשור.
מסיבה זו אני ממליץ לך בחום לסגל לעצמך הרגלים שאתה תרצה שילכו איתך לשארית חייך במקום הרגלים שתתבאס על קיומם בכל פעם שתתבונן במראה.