לא ברור לי איך מחשבים כל זה...
לפי גורופוקוס הדרך הקלה הראשונה היא לחפש חברות עם ROIC גבוה והדרך הקלה השניה היא לחפש "אצולות דיבידנדים" (מפליא איך כל הדרכים הטובות מובילות לרשימת האלופות, לא?).
הדרך הקשה היא לחקור לעומק על החברה והמתחרות שלה ולנסות להבין בעצמך אם יש לה יתרון תחרותי שלמתחרות שלה אין (או שיקח להן עשרות שנים לצמצם).
האם אתה קראת את הספר המשקיע הנבון של גרהם ?
אני באופן אישי לא קראתי את הספר שלו אבל אני נוקט בגישת העצלנים שבה אני מפצה על חוסר ידע באמצעות פיזור יתר.
ברור לי לחלוטין שגישת העצלנים צפויה להוביל לתוצאות חסר מול הגישה החוקרת אבל מבחינה סטטיסטית גישת העצלנים עדיין הניבה תוצאות יפות מאוד בעבר כך שזה לא מטריד את מנוחתי במיוחד.
להיות מסוגל לקנות ולמכור מידי פעם לפי השקעות ערך כדי להזרים את הרווחים למניות CORE
אני באופן אישי לא מצליח להבין את ההיגיון ברעיון הנ"ל (אתה הסברת אותו בצורה ברורה, אני פשוט לא מסוגל לחשוב בצורה הזו) אז מאוד קשה לי לספק מידע מועיל בנושא.
אני לא מצליח להתמודד עם הפראדוקס הבא: אם אתה חושב שאתה יכול לקבל תוצאות יתר בבחירת מניות ערך אז למה אתה בכלל רוצה (גם בעתיד) לקבל תוצאות חסר ע"י בחירת מניות CORE?
למה לא להיצמד לגישה שמתאימה לך ואתה מאמין בה מההתחלה ועד ליומך האחרון?
לעניות דעתי, הצד הפסיכולוגי בהשקעות חשוב בהרבה מכל דבר אחר וקפיצות בין גישות שונות גורמות לערעור פסיכולוגי בתיק ההשקעות.