כן.
למי שעדיין רוצה "להנות" מהיתרונות של שני העולמות?
לא.
1. עלויות העברת מט"ח גבוהות
2. הפעולות הללו מייצרות המון דגלים אדומים של הלבנת הון כך שגם אם זה יעבוד בפעם/פעמים הראשונות עדיין בשלב מסויים הבנקים בארץ יפסיקו לקבל את ההפקדות החוזרות של הדולרים
3. אם לא תשמר יתרה משמעותית באינטראקטיב (אני לא יודע להגדיר אותה כמותית) אז הם יסגרו לך את החשבון
במלים אחרות - גם אם תחסוך כמה שקלים על המרות אתה בסבירות גבוהה תייצר לעצמך כאב ראש כל כך גדול שאתה תתחרט שניסית.
תחת ההנחה שאתה לא עובד וחי מדיבידנדים, בסוף ההחזר של אותה הלוואה או המקור המימוני של מזומן החירום, יהיה מהדיבידנדים (בהנחה שיש תיק שמן).
בדיוק כמו מילוי מחדש של קרן החירום - גם המילוי מחדש יהיה מדיבידנדים.
ההבדל היחיד הוא שבדרך אני מקבל את תשואת תיק ההשקעות על ההון שהיה מוקצה לקרן חירום (במקום את התשואה חסרת הסיכון של המשק שמהווה הפסד ריאלי) ובתמורה אני משלם ריבית רק על החלק שבו השתמשתי בפועל (במקום לא לשלם ריבית בכלל).
אם חלק מהדיבידנדים שעד אתמול חיית מהם, משמש כעת להחזר של אותה הלוואת חירום, איך אתה ממשיך לחיות מהם? הרי זה ינגוס באותו תזרים קבוע ולכן בהכרח התזרים יפגע (שקול לחברה שפושטת רגל).
בוא ונחזור על השאלה הזו בהנחה ומלחתחילה שמרת על קרן חירום של 50 אלף:
נניח שהייתה לך קרן חירום של 50 אלף והשתמש ב-20 אלף מסיבה משמחת כלשהי.
בשלב זה אתה עדיין חי מהדיבידנדים וקרן החירום שלך עומדת רק על 30 אלף במקום ה-50 אלף שהגדרת.
איך אתה ממלא את קרן החירום בחזרה ל-50 אלף בלי לנגוס בדיבידנדים?
או במלים שלך:
אם חלק מהדיבידנדים שעד אתמול חיית מהם, משמש כעת
למילוי מחדש של אותה
קרן חירום, איך אתה ממשיך לחיות מהם? הרי זה ינגוס באותו תזרים קבוע ולכן בהכרח התזרים יפגע (שקול לחברה שפושטת רגל).
כפי ששמת לב זו אותה הדילמה בדיוק בשני המקרים ולכן השאלה עם האם משמרים קרן חירום באופן תמידי או שמשקיעים את כל ההון ומושכים הלוואה מתיק ההשקעות לפי הצורך אינה משפיעה עליה.
לעניין הדילמה שהעלית - בלי קשר להחלטה על קיום/אי-קיום קרן חירום - יש תשובה מאוד פשוטה שמורכבת משני חלקים:
החלק הראשון והלא רצוי: צמצום הוצאות.
כשיש הוצאה בלת"מית גבוהה זו טעות פיננסית להמשיך ולהתנהל כלכלית כאילו לא קרה כלום - גם בשלב הצבירה וגם בשלב המשיכות (אלא אם כן התזרים החופשי מסוגל להתמודד גם עם ההוצאות השוטפות וגם עם ההוצאה הבלת"מית ללא בעיה).
החלק השני מתמקד בכך שכשאני מתכנן את התקציב השנתי אני מתבונן בצפי הדיבידנדים הנוכחי ולא בכמות הדיבידנדים שאני אקבל בפועל.
השילוב של ההתבוננות הנ"ל עם השקעה בחברות שמקפידות להגדיל את הדיבידנדים בכל שנה מוביל לכך שסך הדיבידנדים בפועל בשנה העוקבת צפוי להיות גדול יותר מצפי הדיבידנדים שהיה במועד הגדרת התקציב השנתי.
את התממשות הנקודה הזו במציאות ניתן לראות בקלות בקישור "
דיבידעת - מצב התיק" מהסרגל העליון של הבלוג.
הקו האדום מתאר את סך הדיבידנדים שהתקבלו בפועל בשנה העוקבת והוא גדול באופן עקבי מהקו הכחול שמתאר את צפי הדיבידנדים שהוגדר בתחילתה של אותה השנה.
לצורך המחשה מספרית ב-31 לאוגוסט 2022 צפי הדיבידנדים השנתי מתיק דיבידעת עמד על 1,864.12 דולר אבל ב-12 החודשים העוקבים סך הדיבידנדים שהתקבלו בפועל היה 2,064.42 שזה 10.74% יותר מהצפי.
במקרה והפורש מתכנן תקציב שנתי שמסתמך על הכנסה מדיבידנדים של 1,864.12 דולר אבל מקבל במקום 2,064.42 דולר אז יש לו 200.3 דולר נוספים שבהם הוא יכול להשתמש כראות עיניו (השימוש המועדף הוא הגדלת התיק ע"י רכישת חברות אטרקטיביות שצפויות לשרוד גם אם החברות הפחות טובות שבתיק יכשלו).
נ.ב.
חשוב להבין שהמספר הזה גדול מהמציאות כי הוא כולל בתוכו גם דיבידנדים שהתקבלו מרכישות אבל ככל שהתיק גדל כך ההשפעה של הרכישות החדשות פוחתת.
מכיוון שהקצב של 10% זורם עם התיק כבר מ-2019 אז מסתמן שהגדילה המרכזית מגיעה מהגדלת הדיבידנדים ולא מהרכישות החדשות.
כמובן שניתן (ואפילו מומלץ) לבדוק זאת ולקבל נתונים יותר מדוייקים אם רוצים.
או שהתזרים מהדיבידנדים מגיע לרמה כזאת שהוא מספיק ליותר ממה שאתה צריך
עם תיק השקעות שנוהל בתבונה לאורך זמן המצב הזה הוא נפוץ מאוד.
להלן דוגמאות רבות לאנשים פשוטים שכאלו שהתפרסמו ברבים (ברובם זה פורסם רק בגלל שלא היו להם יורשים ולכן כספם נתרם לצדקה אבל יש לא מעט אנשים שעשו את אותן הפעולות והשאירו את ההון לילדים בלי להגיע לעיתונות):
להלן רשימת שמות של אנשים פשוטים בשר ודם (לא רק "מחקר תיאורטי") שתוכל למצוא עליהם מידע היסטורי:
Jack MacDonald - Attorney
Lewis David Zagor - Programmer
Curt Degerman - Rummaging trash (didn't work)
Agnes Plumb - No job reported
Hayford Pierce - Mysteries and Spy Thrillers writer
Ronal Read - Janitor
Grace Groner - Secretary
Kathleen and Robert Magowan (twins) - 1st Grade Teacher, Insurance Agent
Anne Sheiber - IRS Auditor (never promoted)
Theodore Johnson - UPS worker
Sylvia Bloom - Secretary
Leonard Gogowski - Grocery Store owner
Jimmie Dean - Technician
Phyllis Archer Stone - Mobil Oil Corp employee
Jack Gsantner - Billing Clerk
Edna Diehl - Teacher
Jane M Bury - Social Worker
Stephanie Mucha - Nurse
Russ Gremel - Early Retiree and Scout Master
Elinor Sauerwein - Cook
Earl Crawley - Parking lot attendant
Oseola McCarty - Washerwoman
Gensio Morlacci - Janitor
Golda and Gilmore Reynolds - Shop Owners
Thomas R. Drey Junior - Teacher
Monsignor James McSweeney - Priest
Jay Jensen - Drama Teacher
Florence Coles Bellenger - Teacher
Gladys Holm - Secretary
Donald and Mildred Othmer - University Professor and Teacher
Andrew Hallam - Teacher
Jhon D Roth - (work)Shop Teacher
כפי שאתה יכול לראות האנשים הללו עבדו במקצועות שונים (כולל אחד שלא עבד בכלל ופרנס את עצמו באמצעות אסיפת בקבוקים למחזור).
גם
במאמר הראשון שפרסמתי בבלוג נתתי
קישור למאמר של צ'אק קרנוול שבו הוא מתאר מקרה שקרה לזוג לקוחות שלו שלרוע מזלם פרשו מעבודתם בשיא שלפני משבר 2008.
במקרה המתואר רואים בבירור איך הפסיכולוגיה של הזוג השתנתה עם השנים מפסיכולוגיה של "שווי" (בהתחלה הם התמקדו בשווי ולא עניין אותם התזרים בכלל) לפסיכולוגיה של "תזרים" (בשלב מסויים הם אפילו לא שאלו מה שווי התיק אלא רק מה התזרים).
במקביל לשינוי הפסיכולוגי הם ראו במו עיניהם את התזרים גדל למימדים שהם כבר לא מבינים איך להשתמש בכולו.
