אני חושב בהמשך לשלב. כרגע רק מחזיק מניות דיבידנד.
אני חושב אפילו לשלב ETF של מניות דיבידנדים גדלים למשל (למרות שאני מסכים עם הדעה שלא תמיד גדל).
מניות עם דיבידנד חודשי
- פותח הנושא דייב
- פורסם בתאריך
אני חושב אפילו לשלב ETF של מניות דיבידנדים גדלים למשל (למרות שאני מסכים עם הדעה שלא תמיד גדל).
בתור אחד שאין לו דעה נחרצת מדי בנושא, אני מעדיף לנהל תיק מדדים ודיבידנדים ביחד, כרגע ביחס של 2 ל-1 לטובת מדדים. יש לציין שאני קונה etf-ים מחלקי דיבידנד בלבד, כך שאני מקבל דיבידנדים גם מתיק המדדים.
למרות שאני לא החלטי ואולי יש סתירה מסויימת בין שתי שיטות ההשקעה, אני מכיר בכך שדיבידנדים זה מאפיין חשוב של מניות. מניה שלא מחלקת דיבידנד בעצם לא קשורה בשום אופן לעולם הפיזי. זה סתם נייר ספקולטיבי שערכו נקבע בצורה שרירותית למדי. לצערי העולם הולך לכיוון רע שבו פחות מניות מחלקות דיבידנדים ואפילו אנשים מסויימים שונאים דיבידנדים "משיקולי מס".
- הצטרף
- 22/11/15
מאוד מרענן לראות משקיע פאסיבי מחקה מדדים (לפחות בחלק מהתיק שלך) שמסכים עם בוגל לשם שינוי
זו הטענה של בוגל.
ובדיוק בגלל ה-"תנועה" הזו בוגל בספרו האחרון הפנה את קוראיו לקרוא את הבלוג של משקיע דיבידנדים גדלים והדגיש את חשיבות הדיבידנד.
איך אתה מיישב את הפסיכולוגית הסותרת שמצד אחד דורשת התבוננות בשווי התיק (לצורך איזון החלק המדדי בין מניות לאג"ח שמורידים תנודתיות) ומצד שני לא להיות מודע לשווי התיק (בשביל לא לברוח בשפל בתיק 100% מניות פרטניות ללא אג"חים)?
ההסבר הוא שנורא קשה לי עם תהליך בחירת מניות ידנית. גם בגלל שצריך להתעמק בנתוני החברות (או לסמוך על אחרים). וגם בגלל שהמבחר של החברות שמחלקות דיבידנד בצורה "טובה" הוא קטן ויכול להיות שייקטן עוד יותר בעתיד. אני כמעט בטוח שהוא לא רוחבי, למשל יש בו ייצוג חסר של מניות טכנולוגיה, למרות שזה סקטור מרכזי בחיינו. הסיבה היא שחברות כאלה פשוט מסרבות לחלק דיבידנד.
לכן אני נאלץ להסתמך (2/3 מהתיק) גם על השיטה של המדדים שנסמכת על שווי שוק של מניות.
לסיכום, יש לי אמונה בשיטת הדיבידנדים אבל לצערי העולם לא מסכים איתי. לכן איני יכול לשים בלב שלם את כל כספי בשיטה זו.
נערך לאחרונה ב:
סטרבו
Well-Known Member
- הצטרף
- 23/4/18
מזכיר קצת את באפט שאמר:
אבל זה עניין אישי
- הצטרף
- 22/11/15
למה אתה לא רוצה להיות משקיע מחקה מדדים?
מדבריך נשמע שהשקעה מחקה מדד יכולה להיות בדיוק ההשקעה שאתה צריך.
למה אתה חושב שהעולם לא מסכים אתך וגם אם אתה צודק למה אכפת לך מה שאר העולם חושב?
תמיד יהיו אנשים שלא יסכימו עם כל דבר שאתה אומר/עושה.
לעתים הניסיונות לרצות את האחרים עולים לנו באמונות וברצונות שלנו ויש מקום לבוא ולשאול את עצמנו: עד מתי נרצה אחרים על חשבוננו?
לעניות דעתי העניין האישי/פסיכולוגי הוא חשוב יותר מסטטיסטיקות ותיאוריות שמתבססות על העבר.
הכוונה שלי ב"עולם" הוא לחברות שלא מאמינות בדיבידנדים ומסרבות לחלק.
חוץ מזה, המגמה העולמית היא buybacks במקום דיבידנדים.
אני משקיע במדדים, אבל אני רוצה תזרים מדיבידנים גדלים ואין קרן שפועלת באופן הזה.
לכן שליש מהתיק שלי הוא במניות דיבידנד.
כרגע אני סומך על רשימות למינהן ולא קורא לבד דוחות וזה מרגיש לי קצת כמו איבוד שליטה.
זה נכון, אבל אם רווח דורש התעסקות רבה אז לא לכולם זה מתאים.
סטרבו
Well-Known Member
- הצטרף
- 23/4/18
לדעתי זו סוג של התנשאות.
או שאומרות אנחנו יודעות יותר טוב לייצר תשואה מאשר המשקיע. או שאומרות לעזאזל המשקיע, בא לנו לבזבז על הרפתקאות.
במקרה של גוגל ופייסבוק, אחרי כל הגיוס ושנים של פרויקטים שונים ומשונים מעל 95% מהרווחים של גוגל, ומעל 88% מהרווחים של פייסבוק מגיעים מפרסומות.
האם זה אומר משהו על החוש העסקי של מנהלי החברות הללו וכיצד הם משתמשים בכספי המשקיעים?
בגלל זה יש לנו השקעה מחקה מדד.
מעניין לראות נתונים על זה.
באופן אישי, לי יותר קל להשקיע בחברות שיש להן מוצרים או מספקות שירותים- בנקים, ביטוח, מוצרי צריכה, תשתיות וכו.
דברים שאנשים יצטרכו והם בסיס החיים שלנו. מאשר חברות טכנולוגיות שהתחילו עם 2 חבר'ה בגראז׳ וכנראה שהמתחרים שלהם גם יתחילו עם 2 חבר'ה בגראז׳.
יהיו גם כאלה שיגידו שאין לי מושג על מה אני מדבר ואולי זה נכון, אני מניח שנגלה בעתיד.
אבל בינתיים כמו שציינת, העניין הפסיכולוגי, יכולת ההתמדה והביטחון הם החשובים.
- הצטרף
- 22/11/15
יצא לך לקרוא את הספר האחרון של בוגל?
אבי תורת ההשקעות הפאסיביות טוען שהחברות שמסרבות לחלק דיבידנדים הן מסוכנות יותר מהחברות שמחלקות.
בנוסף לבוגל, המחקרים של נד דייויס ושל פאמה/פרנץ' מראים (ביחד וכל אחד לחוד) שהתמקדות אך ורק במניות שמחלקות דיבידנדים (ובעיקר אלו שמגדילות אותן ושהדיבידנד שלהן לא גדול בצורה מוגזמת ביחס לשוק) הניבה תשואת יתר משמעותית מעל המניות שאינן מחלקות דיבידנדים.
חברות הטכנולוגיה "לא מאמינות" בחלוקת דיבידנדים כי הן שורפות את ההון שלהן על מחקר ופיתוח.
אם אתה בוחר את החברה המנצחת את אתה תקבל עליית ערך יפה אבל אם לא אז אתה יוצא בידיים ריקות (ובחירה בכל הקבוצה כפי שגם נד דייויס וגם פאמה/פרנץ הראו הניבה תשואת חסר משמעותית).
האם אתה חושב שיש לך את היכולת לבחור את חברת הטכנולוגיה שתנצח בעתיד?
לצערי הרב העולמות הנ"ל סותרים אחד את השני.
וזו הסתירה הפסיכולוגית שאני לא מצליח ליישב.
אתה לא מקבל תזרים יציב מהחלק המדדי וכשאתה מתמקד בשווי התיק אתה סובל מתנודתיות וחולשה פסיכולוגית במהלך משברים שלרוב מובילה אנשים למכירה בהפסד.
כמו שוורן באפט אמר: פיזור נועד להגן על אנשים שלא יודעים מה הם עושים.
ה-"רשימות למיניהן" נועדו לצמצם את עולם ההשקעות שלי לרשימה של חברות שמבחינה סטטיסטית יגדילו את הדיבידנד שהן מחלקות לי.
אני בחרתי בפיזור גבוה (50 חברות ומעלה - כרגע בתיק שמממן לי את הוצאות המחיה במלואן אני עומד על 58 חברות שמתוכן 2 קיבלתי כתוצאה מהיתפצלות) בשביל להגן על עצמי מחלק מהמקרים החריגים שבסטטיסטיקה.
משקיעי דיבידנדים שחוקרים את החברות שהם משקיעים בהם יכולים להסתפק בחשיפה לכמות קטנה בצורה משמעותית של חברות כי הם יודעים מה קורה עם החברות שהם מושקעים בהן.
הפיזור הנוסף הנ"ל זו הדרך שבה אני בחרתי להתגבר על הסיכון המוגבר של חוסר המחקר.
מסכים ב-100% עם שניכם.
טענתי יותר מפעם אחת שהשקעה במניות דיבידנד לא מתאימה לרוב האוכלוסיה (אבל לבודדים שהיא מתאימה להם היא יכולה להועיל הרבה יותר מהשקעה מחקה מדד).
זו בדיוק הנקודה של בוגל.
אני מבין שקראת את הספר שלו
הוא צודק - יותר ויותר חברות מעדיפות לבצע רכישה עצמית כשיש להן עודפי מזומן בקופה מאשר לחלק אותם כדיבידנדים.
יש לא מעט מחקרים שמראים שחברות שמבצעות רכישה עצמית פוגעות במשקיעים שלהן ולא עוזרות להן (המקרה הנפוץ הוא רכישה עצמית כשתמחור המניה גבוה והנפקה מחדש של אותן היחידות - ואפילו יותר - כשמחיר המניה נמוך בצורה משמעותית).
הבעיה היא כזו:
חברות מבצעות רכישה עצמית משמעותית כאשר:
1. לחברה יש עודפי מזומן בכמות מספקת בשביל לבצע רכישה עצמית משמעותית זה אומר שמצב החברה הוא מצוין (וככל הנראה גם מצב השוק - לכל הפחות אנחנו לא במשבר).
2. אם מצב החברה הוא מצויין ואנחנו לא באמצע משבר כלכלי אז לרוב המניה נסחרת במכפילים גבוהים (קרי - יקרה).
שילוב של #1 ו-#2 מוביל לכך שחברות מבצעות רכישה עצמית אך ורק כאשר מחיר המניה הוא יקר.
מהצד השני חברות מנפיקות מניות (יותר מאשר סך הרכישות העצמיות של אותה השנה) כאשר:
1. לחברה חסר מזומן בקופה שהיא צריכה בשביל לממן הוצאות שוטפות/התחייבויות קצרות (אפקט זה מתחזק במהלך משברים כלכליים).
2. כאשר לחברה חסר מזומן בשביל לממן את ההוצאות השוטפות/התחייבויות קצרות המניות שלה נמכרות במכפילים נמוכים (קרי - מניות זולות)
3. אם אותה התקופה מלווה במשבר כלכלי אז מחירי המניות יורדים אפילו יותר
שילוב של #1, #2 ו-#3 מוביל לכך שאותן החברות שביצעו רכישה עצמי כאשר מחיר המניה היה יקר חוזרות ומנפיקות את אותן המניות במחיר נמוך ביותר לציבור ופוגעים במשקיעים דווקא ברגעים הקשים (פעולה זו שקולה למכירה כפויה של מניות ע"י המשקיע באמצע המשבר!).
יש סיבה מוצדקת לכך שאנשים כמו בוגל מתנגדים לרכישה עצמית ומעודדים חלוקת דיבידנדים.
אפילו וורן באפט שמתנגד לחלק דיבידנדים בעצמו (כי הוא טוען שהוא יודע להשקיע יותר טוב מ-"האמריקאי הממוצע" - ובצדק) מתמרץ את כל ההשקעות שלו לחלק לו דיבידנדים ומתנהג יותר כמו משקיע דיבידנדים מאשר משקיע צמיחה.
100%
מסכים. למרות שאני לא בטוח 100 אחוז שהשקעות במניות בודדות דיבידנדים זה הכי טוב בשבילי ואני ממשיך לחקור וללמוד, זה נחמד לראות תמונה כזאת בחשבון השקעות שבמקרה פגשתי היום:
מרגיש אותו דבר ועושה בערך אותו דבר כמוך. לומד בינתיים ניתוח פונדמנטלי ..אבל ייקח לי זמן רב
נכון אבל יש משהו בסגנון - ETF ARISTOCRATS . למרות שזה לא גדל תמיד מונוטונית 100 אחוז , זה מאוד מאוד מאוד קרוב.
- הצטרף
- 22/11/15
אהבתי מאוד את התמונה - תודה על צירופה.
עוד יותר אהבתי את "ריבית בנק ישראל 0.25%" - ממחיש להדיוטות שכמונו כמה הדיבידנד יותר גבוה מהריבית במשק.
הבעיה עם הקרנות תחת המטריה הזו היא שהן לרוב רוכשות את המניות עם תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר (או לכל הפחות ממשקלות אותן לפי תשואת הדיבידנד דבר שמוביל לחשיפת יתר למניות עם תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר).
עפ"י הנתונים של פאמה/פרנץ' ועל פי המחקרים של נד דייויס החברות הללו הן החברות הפחות מוצלחות מתוך האצילות.
לא נכון לגבי ETF עוקב אחרי אריסטוקרטים של ארה'ב או אירופה ודומים... שם יש את המגדילות לאורך 15 או 25 שנה ברצף שבדרך כלל התשואה של דיבידנד דווקא נמוכה יחסית... או קרובה לממוצע מדד אירופה / ארה'ב
- הצטרף
- 22/11/15
האם יש לך מקור? (או דוגמה ל-ETF שמחריג את החברות עם התשואה הגבוהה?)
לא. אבל רוב החברות שם הם עם תשואה ממוצעת או סביב ממוצע של מדד ..
- הצטרף
- 22/11/15
לפי הגדרת מדד אצולות הדיבידנדים:
1. המדד הוא "משקל שווה" ולא "משקל שוק" ולכן לא ניתן להסיק מתשואת הדיבידנד שלו מידע מועיל על תשואת הדיבידנד של החברות שהוא רוכש.
2. הוא מאפשר במקרים מסויימים לחברות עם רצף הגדלות של 20 שנה בלבד להיכנס למדד - במקרים אלו הוא מתעדף את החברות עם תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר
3. במקרים יותר חריגים הוא מאפשר לכל חברה שמחלקת דיבידנד ולא פגעה בו בשנה האחרונה להיות מועמדת למדד - גם במקרים אלו הוא מתעדף את החברות עם תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר
ברמת המדד עצמו מתבצע תעדוף לחברות עם תשואת דיבידנד גבוהה על חשבון חברות עם תשואת דיבידנד נמוכה כך שכל ETF שמחקה את המדד הנ"ל מבצע את התעדוף הזה בעל כורחו.
1. המדד הוא "משקל שווה" ולא "משקל שוק" ולכן לא ניתן להסיק מתשואת הדיבידנד שלו מידע מועיל על תשואת הדיבידנד של החברות שהוא רוכש.
2. הוא מאפשר במקרים מסויימים לחברות עם רצף הגדלות של 20 שנה בלבד להיכנס למדד - במקרים אלו הוא מתעדף את החברות עם תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר
3. במקרים יותר חריגים הוא מאפשר לכל חברה שמחלקת דיבידנד ולא פגעה בו בשנה האחרונה להיות מועמדת למדד - גם במקרים אלו הוא מתעדף את החברות עם תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר
ברמת המדד עצמו מתבצע תעדוף לחברות עם תשואת דיבידנד גבוהה על חשבון חברות עם תשואת דיבידנד נמוכה כך שכל ETF שמחקה את המדד הנ"ל מבצע את התעדוף הזה בעל כורחו.
תודה על המידע והסיכום.
בהחלט מעניין . אבל המדד כולל חברות שהגדילו לפחות 25 שנים . לא ?
- הצטרף
- 22/11/15
בהצהרה - כן.
לפי מדיניות ההשקעה הוא יכול בתיאוריה להכיל גם חברות שלא הגדילו את הדיבידנד בכלל (בתנאי והן לא פגעו בו בשנה האחרונה).
מדד האצולות ממש לא משקף את מה שאנשים חושבים (כנ"ל גם מדד ה-SP500 שהוא רחוק מרחק שנות אור מכל הגדרה של השקעה פאסיבית).
אני מודה שאני ממש מבולבל. ידעתי שיש מדדים עם כל מיני גמישות.. אבל לא עד כדי כך.
טוב, שני דברים.
1) מעניין אם יש מדדים או ETF או FUNDS שממש עומדים ב"תקנון" שהם מצהירים.
2) דוגמאות כמו S&P ומדדים גדולים כל כך לא חושב שמשנים פתאום את המדיניות... כל העולם מושקע בהם...הם די רציניים או לפחות לצרכים של רוב אנשים זה מספיק טוב.