49 שנים רצף דיבידנד
קצב העלאת דיבדנד:
*12.5 אחוז ב1 שנים אחרונות
*7.7 אחוז ב3 שנים אחרונות
*6.1 אחוז ב5 שנים אחרונות
*9 אחוז ב10 שנים אחרונות
- payout ration 31.2 אחוז
-ב5 שנים האחרונות הדיבידנד גדל ב40.5 אחוז ממה שהרווח של החברה גדל - סימן מעולה
-יחס חוב להון 0.4 , הממוצע הסקטוריאלי הוא 2.03
מטבלת האלופות הנתון הבעייתי היחיד שאני רואה פה הוא ש EST 5YR GROWTH שלילי , אבל עדיין , זה רק תחזית והמספרים מהעבר מעידים על התנהלות כלכלית מחושבת ונכונה.
התחזית נובעת מירידה במחירי היבול שADM מוכרת לחברות כדי לייצר תוספי תבונה או משהו כזה אם הבנתי נכון.
לינק לכתבה :
@Bar zaltzman : בגדול כשמדובר בחברות עם רצף הגדלות דיבידנדים אז כשתשואת הדיבידנד גבוהה ביחס לשוק באופן משמעותי והנתונים לא מראים זאת זה בגלל שהנתונים הם של העבר בעוד תשואת הדיבידנד משקפת את דעות בעלי ההון, הממון והמידע-הלא-זמין בהווה.
זו חתיכת בעיה - האנליסטים שניתחו את החברה לעומק כקבוצה חושבים שהיא הולכת להתכווץ.
בעידן שבו יש אינפלציה וצריך לצמוח "רק בשביל להישאר במקום" התכווצות זה גרוע מאוד.
@Bar zaltzman : בגדול כשמדובר בחברות עם רצף הגדלות דיבידנדים אז כשתשואת הדיבידנד גבוהה ביחס לשוק באופן משמעותי והנתונים לא מראים זאת זה בגלל שהנתונים הם של העבר בעוד תשואת הדיבידנד משקפת את דעות בעלי ההון, הממון והמידע-הלא-זמין בהווה.
זו חתיכת בעיה - האנליסטים שניתחו את החברה לעומק כקבוצה חושבים שהיא הולכת להתכווץ.
בעידן שבו יש אינפלציה וצריך לצמוח "רק בשביל להישאר במקום" התכווצות זה גרוע מאוד.
הדבר משול להצבעת בעלי המניות שבה אדם בודד שמחזיק 10 מניות של קוקה קולה מצביע מסיבות לא רציונליות הפוך מוורן באפט ושאר המוסדיים שמחזיקים את רוב המניות.
תוצאות ההצבעה משקפות גם את דעתו של אותו אדם שהצביע משיקולים לא רציונליים אבל התוצאה הסופית תהיה מה שוורן באפט ושאר המוסדיים בחרו
לא באמת.
אתה יכול לקבל רף תחתון גבוה של פעמון מהגדלה מאוד נמוכה.
תעשה למשל ממוצע DGRים של החלוקות הבאות (שנה לפני חישוב ה-DGRים חולק דיבידנד של סנט בודד):
5 סנט
5.05 סנט
5.10 סנט
5.15 סנט
5.20 סנט
5.25 סנט
5.30 סנט
5.36 סנט
5.41 סנט
54.14 סנט
500%
שמונה פעמים 1%
1000%
ממספרים אלו מקבלים פעמון הפוך די דומה לפעמון של המקרה שלנו כאשר DGR10 עומד על יותר מ-100%.
האם אתה באמת רוצה לקנות חברה שכזו?
אני לא בהכרח רוצה.
בלי מחקר נוסף בסבירות גבוהה מאוד הדיבידנד האחרון של ה-54.14 סנט הוא דיבידנד חריג שלא יחולק שוב ואני מצפה מחברה שכזו לחזור ולחקל דיבידנד של כ-5.5 סנט בשנה העוקבת.
תשואת הדיבידנד משקפת את ציפיות השוק מהדיבידנד ובהחלט ייתכן שהשוק חושב כמוני ולכן מתמחר דיבידנד עתידי של 5.5 סנט ולא של 54.14 סנט כך שתשואת הדיבידנד תהיה כפי-10 מהתשואת הדיבידנד של השוק.
בנוסף קצב הגדלת הדיבידנד הצפוי הוא 1% בלבד ולא 1000% או 500%.
הדוגמא הזו מוקצנת בכוונה אבל מייצגת מקרה שבו המשקיע צפוי לקבל דיבידנד של 5.5 סנט שגדל ב-1% בעוד ה-DGRים מציגים "תחתית פעמון" של מעל 400%...
כשה-DGRים לא מייצרים קו אופקי יש מקום לנסות ולראות מה קרה שם בשביל שלא נהיה מופתעים לרעה למרות שהמידע היה זמין לנו מראש.
כי ה-DGRים מייצרים גרף פעמון הפוך ולא חקרתי מספיק בשביל להבין אם זה תוצאה של שינוי מהותי בחברה שהפך אותה להיות מסוגלת לצמוח ביותר מ-12% בשנה במקום פחות מ-6% בשנה (מה שלפי הנתונים שהצגת בהחלט סביר שהתקבל מ-DGR5 של שנה שעברה לפני ההגדלה החריגה שנרשמה ב-DGR1).
כל האנליסטים שעובדים בחברות הגדולות בעולם ומקבלים משכורת בשביל לנתח חברות על בסיס יומיומי.
מכיוון שהם מפרסמים "מחיר מטרה" ומאורעות עולמיים מורידים את הבורסה בכללותה בהפתעה אז רמת אמינותם הכללית היא נמוכה.
מכיוון שאנחנו לא מייחסים משמעות ל-"מחיר המטרה" ומכיוון שאנחנו מתייחסים לניתוחים שמציגים ציפייה לירידות ולא לעליות אז רמת אמינותם עולה.
תחשוב על זה כך:
אם כל מי שהסתכל בארנק אומר לך שאין מספיק כסף לקנות לחם - האם אתה רוצה להמר שיש בארנק מספיק כסף בשביל לקנות לחם?
האם לא תעדיף להוציא כמה שקלים מהצנצנת של "הכסף הקטן" שיש לך במטבח לפני שאתה יוצא מהבית ותכניס אותם לארנק?
זה נכון שאולי מחיר הלחם ירד ואולי תמצא 5 שח זרוקים על הרצפה ברחוב ולכן תוכל לקנות לחם גם בלי לקחת כסף מהצנצנת אבל בסבירות גבוהה אתה תגיע לסופר בלי מספיק כסף בשביל לקנות לחם.
אני מעדיף להוציא עוד כמה שקלים מהצנצנת ולהכניס אותם לארנק - מקסימום אני אסחב עוד שקלים הלוך-חזור...
תשים לב שאני לא מסיק את אותה המסקנה כשהם אומרים לי "שיש מספיק כסף בארנק" כי:
1. יותר סביר שמחיר הלחם יעלה מאשר ירד (ראה אינפלציה בשנת 1984 במדינת ישראל)
2. better safe than sorry
בגדול תשאל את עצמך את השאלות הבאות:
1. אם כל מי שראה את הסוס חושב שאין לו סיכוי לנצח, האם אתה רוצה להמר על הסוס?
2. אם כל מי שראה את הסוס חושב שהוא בטוח ינצח, האם אתה רוצה להמר על הסוס?
מבחינתי התשובות הן:
1. בשום פנים ואופן
2. לא בטוח - אני רוצה עוד הרבה מאוד מידע על האנשים שראו את הסוס ועל שאר הסוסים וגם אז אני לא מתלהב מהימורים...
תשים לב שלמרות שהמידע הוא הפוך, התשובות אינן הפוכות.
אני משער שהתכוונת ל-PE ובמידה וכן אז ממש לא.
ה-E הוא של העבר בעוד ה-P הוא של ההווה.
דווקא במקרה הזה שבו הצגת את ה-DGRים שמייצרים גרף "פעמון הפוך" זה מחשיד אפילו יותר כי זה מחזק את החשש שבשנה האחרונה קרה מאורע חריג (לטובה) שבעלי ההון והידע לא מצפים שהוא יחזור על עצמו ב-5 השנים הבאות.
ללא רציונאליים אין מספיק כסף בשביל לנטרל את דעתם של:
אז טכנית אתה צודק אבל מבחינת התוצאה זה לא משנה.
הדבר משול להצבעת בעלי המניות שבה אדם בודד שמחזיק 10 מניות של קוקה קולה מצביע מסיבות לא רציונליות הפוך מוורן באפט ושאר המוסדיים שמחזיקים את רוב המניות.
תוצאות ההצבעה משקפות גם את דעתו של אותו אדם שהצביע משיקולים לא רציונליים אבל התוצאה הסופית תהיה מה שוורן באפט ושאר המוסדיים בחרו
לא חושב שהבנת אותי , אמרתי כל עוד האחוז הנמוך ביותר של הגדלת דיבידנד המייחס לאחת התקופות 1/3/5/10 שנים, גבוה מאחוז האינפלציה באותה תקופה , אפשר לישון בשקט.(כמו שקורה עם ADM)
תעשה למשל ממוצע DGRים של החלוקות הבאות (שנה לפני חישוב ה-DGRים חולק דיבידנד של סנט בודד):
5 סנט
5.05 סנט
5.10 סנט
5.15 סנט
5.20 סנט
5.25 סנט
5.30 סנט
5.36 סנט
5.41 סנט
54.14 סנט
500%
שמונה פעמים 1%
1000%
ממספרים אלו מקבלים פעמון הפוך די דומה לפעמון של המקרה שלנו כאשר DGR10 עומד על יותר מ-100%.
האם אתה באמת רוצה לקנות חברה שכזו?
אני לא בהכרח רוצה.
בלי מחקר נוסף בסבירות גבוהה מאוד הדיבידנד האחרון של ה-54.14 סנט הוא דיבידנד חריג שלא יחולק שוב ואני מצפה מחברה שכזו לחזור ולחקל דיבידנד של כ-5.5 סנט בשנה העוקבת.
תשואת הדיבידנד משקפת את ציפיות השוק מהדיבידנד ובהחלט ייתכן שהשוק חושב כמוני ולכן מתמחר דיבידנד עתידי של 5.5 סנט ולא של 54.14 סנט כך שתשואת הדיבידנד תהיה כפי-10 מהתשואת הדיבידנד של השוק.
בנוסף קצב הגדלת הדיבידנד הצפוי הוא 1% בלבד ולא 1000% או 500%.
הדוגמא הזו מוקצנת בכוונה אבל מייצגת מקרה שבו המשקיע צפוי לקבל דיבידנד של 5.5 סנט שגדל ב-1% בעוד ה-DGRים מציגים "תחתית פעמון" של מעל 400%...
כשה-DGRים לא מייצרים קו אופקי יש מקום לנסות ולראות מה קרה שם בשביל שלא נהיה מופתעים לרעה למרות שהמידע היה זמין לנו מראש.
כי ה-DGRים מייצרים גרף פעמון הפוך ולא חקרתי מספיק בשביל להבין אם זה תוצאה של שינוי מהותי בחברה שהפך אותה להיות מסוגלת לצמוח ביותר מ-12% בשנה במקום פחות מ-6% בשנה (מה שלפי הנתונים שהצגת בהחלט סביר שהתקבל מ-DGR5 של שנה שעברה לפני ההגדלה החריגה שנרשמה ב-DGR1).
אני משער שהתכוונת ל-PE ובמידה וכן אז ממש לא.
ה-E הוא של העבר בעוד ה-P הוא של ההווה.
דווקא במקרה הזה שבו הצגת את ה-DGRים שמייצרים גרף "פעמון הפוך" זה מחשיד אפילו יותר כי זה מחזק את החשש שבשנה האחרונה קרה מאורע חריג (לטובה) שבעלי ההון והידע לא מצפים שהוא יחזור על עצמו ב-5 השנים הבאות.
שכתבתי P/O RATIO התכוונתי ל PAYOUT RATIO
יחס החלוקה של הדיבידנד מהרווחים מאוד נמוך גם ביחס לסקטור וגם ביחס לטבלת האלופות באופן כללי , מה שנותן מרווח תמרון גם בעיתות משבר.
P/E הוא לא באמת מכפיל שאני מתרשם ממנו כיוון שכפי ששמת לב אני מחפש מניות בשפל תקופתי לכן בד"כ אחפש P/E יותר נמוכים מבדרך כלל.
אגב מרווח תמרון , אני מציין שוב טענה מההודעה הראשונה שלא התייחסת אליה.
-ב5 שנים האחרונות הדיבידנד גדל ב40.5 אחוז ממה שהרווח של החברה גדל -שזה עוד סימן טוב למוכנות כלכלית להגדלת הדיבידנד גם בעת עליית רווח קטן יותר באחוזים של החברה.
אמרתי כל עוד האחוז הנמוך ביותר של הגדלת דיבידנד המייחס לאחת התקופות 1/3/5/10 שנים, גבוה מאחוז האינפלציה באותה תקופה , אפשר לישון בשקט.(כמו שקורה עם ADM)
ואני הסברתי שה-DGRים לא מראים לך את המידע הזה.
כפי שאתה יכול לראות בדוגמא השרירותית שהצגתי הגדילה בפועל ברוב השנים היתה של אחוז בודד (לצורך העניין נמוך מאינפלציה רצויה של 2-3%) אבל כל ה-DGRים היו ענקיים.
שכתבתי P/O RATIO התכוונתי ל PAYOUT RATIO
יחס החלוקה של הדיבידנד מהרווחים מאוד נמוך גם ביחס לסקטור וגם ביחס לטבלת האלופות באופן כללי , מה שנותן מרווח תמרון גם בעיתות משבר.
-ב5 שנים האחרונות הדיבידנד גדל ב40.5 אחוז ממה שהרווח של החברה גדל -שזה עוד סימן טוב למוכנות כלכלית להגדלת הדיבידנד גם בעת עליית רווח קטן יותר באחוזים של החברה.
אני לא מסכים עם הטענה הזו גם משום ש(1)לא מדובר בתקופות חופפות בעבר וגם משום ש(2)מדובר בעבר חלקי בלבד בלי התייחסות לנקודת הפתיחה.
1. תזכור שהדיבידנדים משתנים בעיכוב ביחס לרווחים (קודם החברה מרוויחה יותר ורק אח"כ הדירקטוריון משתכנע שהוא יכול לממן דיבידנד גבוה יותר) ושניהם משוקפים בעיכוב לציבור (עברו כמה חודשים מאז שהמכירות בוצעו ועד שהציבור ראה "מה היו הרווחים").
2. אם המצב ההתחלתי היה למשל יחס חלוקה של 10% והוא עלה ל-40% זה יכול להעיד על מצב לא טוב ביחס לעבר באופן דרסטי.
לסיכום: חסרים הרבה מאוד נתונים בשביל להסיק מסקנה כלשהי שלא יכולה להיות מוטעית בהינתן חשיפת נתוני עבר שונים שלא הוצגו.
ואני הסברתי שה-DGRים לא מראים לך את המידע הזה.
כפי שאתה יכול לראות בדוגמא השרירותית שהצגתי הגדילה בפועל ברוב השנים היתה של אחוז בודד (לצורך העניין נמוך מאינפלציה רצויה של 2-3%) אבל כל ה-DGRים היו ענקיים.
אבל אתה לא יכול לתת נתונים לדוגמא של DRG ואז להתייחס לאינפלציה שהאחוז שלה מעל לכל DGR בכל אחת מהתקופות
זה נתונים שונים מהמצב במציאות.
במציאות , הDGR של התקופות הוא
*12.5 אחוז ב1 שנים אחרונות
*7.7 אחוז ב3 שנים אחרונות
*6.1 אחוז ב5 שנים אחרונות
*9 אחוז ב10 שנים אחרונות
והאינפלציה באחוזים בכל אחת מהתקופות נמוכה מהDGR (אני עצלן מכדי לחשב מספרית בצורה מדויקת אבל אפשר להבין לגמרי את אחוז האינפלציה פחות או יותר לפי הגרף הבא :
אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון שאתה אומר גרף אופקי,
אני מעדיף להתייחס לקצב האינפלציה כי אחרי הכל מדובר בחברות פעילות שחשופות לכלכלה גלובאלית משתנה ולא בתנאי מעבדה,
להישאר בקצב DGR קבוע זה לא דבר ישים כל כך.
אם נחשב את סטיית התקן של DGR 1/3/5/10 של כל שאר האלופות , נראה שסטיית התקן של ADM גבוהה בהרבה מהממוצע?
אני לא התייחסתי לאינפלציה בכלל - אתה בחרת להכניס אותה לסיפור.
אני הצגתי "גרף DGRים מסוג פעמון הפוך" שבו הגדילה של הדיבידנד היתה פחות ממאית מה-DGR הכי נמוך שבגרף.
מכאן המשכתי להסביר שלא ניתן להבין מה-DGRים מה הייתה הגדילה בכל שנה לחוד ולכן לא ניתן להסתמך על ה-"DGR הנמוך" כאל הגדילה המינימלית.
אתה חוזר שוב על מידע שלא מועיל.
בשביל לקבל תובנה מועילה אתה צריך לשכוח מה-DGRים ולחשב קצב הגדלת דיבידנד בנפרד עבור כל שנה.
כשיהיו לך הנתונים של כל עשרת הגדלות הדיבידנדים שמייצרים את ה-DGRים אתה אולי תוכל להסיק מסקנה מועילה כלשהי.
חסר משמעות.
בדוגמה שהבאתי הגדילה בפועל ב-8 מתוך 10 השנים הייתה פחות ממאית מה-DGR הכי נמוך.
ה-DGRים לא אומרים לנו כלום על הגדילה בפועל בשנים הפרטניות והגדילה בפועל בשנים הללו זה הנתון החשוב.
באופן כללי ממוצעים מסתירים מידע ורצוי שלא להסתמך עליהם.
ה-DGRים אינם יוצאי דופן בהקשר זה.
אז תתייחס לקצב האינפלציה, אני לא מתנגד לכך.
מה שאני מציע זה שקודם תפסיק להתמקד בממוצעים (DGRים) ותשיג את המידע האמתי והרלוונטי (ההגדלות בפועל בשנים הללו) ורק אח"כ תשווה את המידע האמתי והרלוונטי (לא הממוצעים!) לנתונים שמעניינים אותך.
לא רלוונטי.
הממוצעים מטעים אותך וגורמים לך לחשוב שהם מספקים לך מידע כלשהו כשבפועל ניתן לבנות (עם מעט חשיבה והבנה של פעולות חשבון בסיסיות) דוגמאות סותרות שיובילו לאותם ממוצעים כך שאחת מהן אתה תרצה ואת השניה אתה לא.
המידע הגולמי (הגדלת הדיבידנד השנתית לפני חישוב הממוצע) זה המידע הרלוונטי ואותו אין לך (או לפחות בחרת שלא לשתף אותו בשרשור).
אתה חוזר שוב על מידע שלא מועיל.
בשביל לקבל תובנה מועילה אתה צריך לשכוח מה-DGRים ולחשב קצב הגדלת דיבידנד בנפרד עבור כל שנה.
כשיהיו לך הנתונים של כל עשרת הגדלות הדיבידנדים שמייצרים את ה-DGRים אתה אולי תוכל להסיק מסקנה מועילה כלשהי.
אחוז הגדלת הדיבידנד ב10 שנים האחרונות עם HEATMAP לכל שנה .
על פניו , אני לא רואה משהו בעייתי מלבד משברון קצת לפני תקופת הקורונה
והעלאת הדיבידנד בצורה משמעותית ומכובדת מאז.
אז תתייחס לקצב האינפלציה, אני לא מתנגד לכך.
מה שאני מציע זה שקודם תפסיק להתמקד בממוצעים (DGRים) ותשיג את המידע האמתי והרלוונטי (ההגדלות בפועל בשנים הללו) ורק אח"כ תשווה את המידע האמתי והרלוונטי (לא הממוצעים!) לנתונים שמעניינים אותך.
ועכשיו , אם לרדת לשורש העניין , מה אתה אומר בעצם?
ש ADM ברגע הנתון היא לא השקעה טובה מכיוון שאחוז התשואה שלה גבוה והנתון הזה לבד מתגבר על כל שאר הנתונים הטובים שלה?
שלא היית ממליץ לקנות אותה כי הדיבידנד בסכנה עתידית בטווח שנים הקרוב ?
בין 2014 ל-2021 קצב הגדלת הדיבידנד ירד באופן משמעותי בכל שנה וזה העיד על בעיה שהייתה באותן השנים (תקופה לא קצרה בכלל!).
ב-2022 קצב הגדלת הדיבידנד התחיל להתאושש והגיע לרמה דו-ספרתית ב-2023 ו-2024 מה שמראה שההתאוששות אינה "מאורע חד-פעמי" של שנה בודדת (מסקנה שלא היה ניתן להסיק מה-DGRים כמו שראית בדוגמא ההיפוטתית שאני הצגתי).
מבחינתי כן מהסיבה הפשוטה:
1. תשואת דיבידנד גבוהה מייצגת מידע מההווה שמשקף את דעתם של בעלי ההון, הממון והמידע שלא זמין לציבור
2. כל שאר הנתונים משקפים תמונת מצב היסטורית ואין להם שום השפעה על המצב בהווה שמתומחר כבר ע"י בעלי ההון, הממון והמידע שלא זמין לציבור ובא לידי ביטוי בתשואת הדיבידנד הגבוהה
אני לא יודע אם זה המצב.
אני כן יודע שבעלי ההון, הממון והמידע שלא זמין לציבור מייחסים לה בהווה סיכון מוגבר באופן משמעותי ביחס לשאר החברות שמרכיבות את השוק ואין לי מושג למה הם עושים זאת.
אני פשוט רואה פה הזדמנות תקופתית לקנות מנייה טובה במחיר טוב .
היו עוד 5 נקודות כניסה טובות לפחות כמו הנוכחית ב19 שנים האחרונות,
ה4 האחרונות לא אכזבו את המשקיעים לדעתי...
גרף של אחוז תשואת הדיבידנד ב20 שנים האחרונות
מי צודק ומי לא , רק הזמן יגיד , "הבעיה" היא (לצערי) שכרגע רק אתה מחזיק אותה מבינינו (וגם בלי כוונה למכור) ...
אם זו הזדמנות לקנות מניה טובה במחיר טוב או הזדמנות להיחתך ע"י סכין נופלת אנחנו נדע רק בדיעבד.
מכיוון שאני לא יודע ומכיוון שאני מעדיף להיות פחדן עם ההון שלי אז אני מעדיף לאבד את ההזדמנות מאשר להסתכן עם הסכין ולכן אני לא ארכוש אותה כרגע.
אני לי כוונה למכור כי אני לא יודע כלום על העתיד ולכן אני מעדיף לא לעשות כלום.
כמו כל השקעה באשר היא , בסופו של דבר גם פיקדון בנקאי וגם קניית אג"ח של המדינה הכי יציבה הוא לא 100% בתיאוריה.
זו בחירה פסיכולוגית ומתמטית ביחד והיא יחסית לכל אחד מאיתנו ושונה כמובן בין משקיע למשקיע .
עם החילוקי דעות וההתכתבות פה בפורום ,הבנתי שהגישה שלי לסיכון שונה משלך , ולכן הדיונים המתמטיים שלנו כמעט חסרי תועלת באשר לפוטנציאל השכנוע של צד אחד למשנהו.
לא מהסיבה הפשוטה שלא כל קניה היא "סכין נופלת".
הביטוי "סכין נופלת" מתייחס למניה שכבר איבדה נתח משמעותי ממחירה ויכולה לרדת אפילו יותר עד לרמת פשיטת רגל.
כל עוד אתה לא רוכש מניות אחרי ירידת מחיר דרסטית אז הן לא עונות להגדרה הנ"ל ולכן אינן "סכין נופלת".
כמובן שכולן בסופו של דבר משולות לסכין ויכולות ליפול מחר אבל יש הבדל בסיכון להיחתכות בין לתפוס סכין שמונחת על השולחן מאשר לנסות לתפוס אותה תוך כדי שהיא נופלת.
נכון ולא נכון.
משקיע אג"ח בהגדרה יגיע לשלב שבו האג"ח לא יכובד (אפילו ממשלות נעלמות בדרך).
במקרה שכזה שאר האג"חים בתיק לא יכולים "לפצות על הנזק".
נניח למשל שיש לנו שני משקיעי מניות ואג"חים.
מני מנייתי קונה מניות של פפסי ושל קוקה קולה בצורה מאוזנת תזרימית.
אגי אגחי קונה אג"חים של פפסי ושל קוקה קולה בצורה מאוזנת תזרימית.
נניח בנוסף לצורך הפשטות שכל האנשים בעולם שותים שתי ליטר ביום שמגיעים אך ורק ממשקאות של קוקה קולה ופפסי (כולל מי שמקפיד לשתות מים מינרלים בלבד) ושהן זהות בגודלן.
כעבור זמן קוקה קולה פושטת את הרגל בצורה מוחלטת:
* מני מנייתי מאבד את כל מניות קוקה קולה ואת תזרים הדיבידנדים ממנה
* אגי אגחי מאבד את כל האג"חים של קוקה קולה ואת תזרים הדיבדינדים מהן
כל האנשים בעולם עדיין צריכים לשתות שתי ליטר ביום אבל עכשיו כשאין יותר מוצרים של קוקה קולה הם נאלצים בלית ברירה לקנות משקאות של פפסי.
פפסי כמובן לא יכולה לייצר כל כך הרבה משקאות ללא התרחבות מאסיבית אז היא רוכשת "במחיר חיסול" את כל המפעלים של קוקה קולה ומעסיקה את כל העובדים לשעבר של קוקה קולה (הכספים שהתקבלו מהמכירה הולכים לתשלומי חובות לספקים של קוקה קולה ולא נשאר מספיק כספים לתשלום לבעלי האג"ח והמניות).
מה התוצאה?
* מני מנייתי ממשיך להחזיק במניות של פפסי שעכשיו גדולה פי-2 ממה שהיא הייתה קודם לכן ומרוויחה פי-2 ממה שהיא הרוויחה קודם לכן וכתוצאה מכך גם מחלקת דיבידנד של פי-2 ממה שהיא חילקה קודם לכן כך שההכנסה שלו וההון שלו נשארו ללא שינוי כלל
* אגי אגחי ממשיך לקבל את אותה הריבית על האג"חים של פפסי שהוא קיבל קודם לכן והוא איבד את כל הריבית על האג"חים של קוקה קולה כך שההכנסה שלו וההון שלו ירדו בחצי
בעין צרה שבה מתבוננים בתזרים ההתחלתי ותו לאו אז באמת יש כאן מקום להשוואה.
בעין רחבה כשמתבוננות גם בתוצאות של המאורעות שמפחידים את המשקיעים כגון פשיטות רגל אז יש פער משמעותי לטובת בעלי המניות לעומת בעלי האג"חים.
נ.ב.
גם מדינות פושטות רגל.
ראו ישראל בתקופת הלירה ולפני השקל.
ראו ישראל בתקופת השקל ולפני השקל החדש.
ראו ארצות הברית לפני ניתוק הדולר מהזהב.
ראו שאר המדינות שפשטו רגל מאז...
בהחלט.
ולא מעט בגלל הסיבה הפשוטה שאני לא חושב שיש דבר כזה "סיכון" (בלשון יחיד) אלא "סיכונים" (בלשון רבים) כאשר בכל פעם שמצמצמים את החשיפה לסיכון אחד אנחנו מגדילים את החשיפה לסיכון אחר וכל אדם באשר הוא מתעלם ו/או מייחס חשיבות שונה לכל אחד מסוגי הסיכונים השונים.
נכון ולא נכון.
משקיע אג"ח בהגדרה יגיע לשלב שבו האג"ח לא יכובד (אפילו ממשלות נעלמות בדרך).
במקרה שכזה שאר האג"חים בתיק לא יכולים "לפצות על הנזק".
נניח למשל שיש לנו שני משקיעי מניות ואג"חים.
מני מנייתי קונה מניות של פפסי ושל קוקה קולה בצורה מאוזנת תזרימית.
אגי אגחי קונה אג"חים של פפסי ושל קוקה קולה בצורה מאוזנת תזרימית.
נניח בנוסף לצורך הפשטות שכל האנשים בעולם שותים שתי ליטר ביום שמגיעים אך ורק ממשקאות של קוקה קולה ופפסי (כולל מי שמקפיד לשתות מים מינרלים בלבד) ושהן זהות בגודלן.
כעבור זמן קוקה קולה פושטת את הרגל בצורה מוחלטת:
* מני מנייתי מאבד את כל מניות קוקה קולה ואת תזרים הדיבידנדים ממנה
* אגי אגחי מאבד את כל האג"חים של קוקה קולה ואת תזרים הדיבדינדים מהן
כל האנשים בעולם עדיין צריכים לשתות שתי ליטר ביום אבל עכשיו כשאין יותר מוצרים של קוקה קולה הם נאלצים בלית ברירה לקנות משקאות של פפסי.
פפסי כמובן לא יכולה לייצר כל כך הרבה משקאות ללא התרחבות מאסיבית אז היא רוכשת "במחיר חיסול" את כל המפעלים של קוקה קולה ומעסיקה את כל העובדים לשעבר של קוקה קולה (הכספים שהתקבלו מהמכירה הולכים לתשלומי חובות לספקים של קוקה קולה ולא נשאר מספיק כספים לתשלום לבעלי האג"ח והמניות).
מה התוצאה?
* מני מנייתי ממשיך להחזיק במניות של פפסי שעכשיו גדולה פי-2 ממה שהיא הייתה קודם לכן ומרוויחה פי-2 ממה שהיא הרוויחה קודם לכן וכתוצאה מכך גם מחלקת דיבידנד של פי-2 ממה שהיא חילקה קודם לכן כך שההכנסה שלו וההון שלו נשארו ללא שינוי כלל
* אגי אגחי ממשיך לקבל את אותה הריבית על האג"חים של פפסי שהוא קיבל קודם לכן והוא איבד את כל הריבית על האג"חים של קוקה קולה כך שההכנסה שלו וההון שלו ירדו בחצי
בעין צרה שבה מתבוננים בתזרים ההתחלתי ותו לאו אז באמת יש כאן מקום להשוואה.
בעין רחבה כשמתבוננות גם בתוצאות של המאורעות שמפחידים את המשקיעים כגון פשיטות רגל אז יש פער משמעותי לטובת בעלי המניות לעומת בעלי האג"חים.
שאלה כללית מדי ...
אם הבנת כבר מתגובות שלי פה ברחבי הפורום בעבר ואם לתמצת את תזת ההשקעה שלי , אני משקיע בעיקר במניות דיבידנד יציבות אבל שנמצאות במשבר תקופתי יחסי מבחינת תשואת הדיבידנד והמחיר
