האם אתה מתנהל באותה צורה בתיק דבידעת כמו שאתה מתנהל בתיק האמיתי שלך?
ההבדל המרכזי הוא כמות הכסף שהיא הרבה יותר מ-1000 דולר לפעולה בתיק המלא שלי.
שאר הדברים הם זהים.
"אסור" זו מילה שאני לא מאמין בה.
פשוט להמעיט בכך ורק כשבאמת צריך כשיש סיבות טובות
אני מסכים אבל אני חושב צעד אחד קדימה ומגיע למסקנה שאין לי שום דרך לדעת בהווה מה יחשב בעתיד "סיבה טובה" ומה יחשב בעתיד "טעות קריטית".
מכיוון שאין לי שום דרך להבדיל בין "סיבה טובה" לבין "מה שנראה כמו סיבה טובה אבל יתברר כטעות" אז אני מעדיף לנקוט בגישת "לא לגעת".
היסטורית הגישה הזו היתה יותר מועילה מגישת "לברוח כשנראה שיש סיבות טובות" (אתה יכול לראות זאת במחקרים שמשווים את מדד ה-SP500 לעומת החברות המקוריות שהיו במדד ה-SP500).
נגיד מנייה שעלתה בזמן קצר המון, פי 2 או 3 בשווי שלה. נהוג לומר שהמניה היא תרנגולת שמטילה ביצי זהב, אז למה למכור את התרנגולת?
במקרה הזה הרווחנו המון כסף בזמן קצר. התרנגולת תעשה בטווח של 20-30 שנה את מה שעשינו בזמן קצר. לכן אפשר למכור את המניה ולחפש מניות דיבידנד אחרות לקנות ובדרך זו להגדיל את התשואה הכללית של הדבידנד.
באותה המידה אותה המניה תעלה שוב בעוד פי 4 או 6 בשווי שלה והמשקיע יהיה בחוץ עם מניה שלא מצליחה לחלק את הדיבידנד המקורי ונאלצת לפגוע בו.
היסטורית הגישה שהצגת הוכחה כטעות (חיקוי מדד ה-SP500) והגישה של לא לגעת הוכחה כמוצלחת (רכישת החברות המקוריות מה-SP500 בלי לחקות את השינויים).
אני מנחש שהתיק הגדול שמרן יותר מדיבידעת, בעיקר כי אין הכנסה מעבודה שתגבה ״הרפתקנות״. זה לפחות מה שאני חושב שאעשה בעתיד
אין כאן "שמרנות" (או ההיפך) - כל ההון שלי מושקע במניות כמו שמתואר בבלוג.
בתיק המלא יש סכומים יותר גדולים ולכן שם הרכישות (שעדיין) מתבצעות הן על סכומים יותר גדולים.
בתיק דיבידעת כל רכישה היא על 1000 דולר בלבד בעוד בתיק המלא כבר היו רכישות של מניות של חברה אחת בשווי של כמה עשרות אלפי דולרים במכה.
