עמלה בקרנות
- פותח הנושא talco
- פורסם בתאריך
- הצטרף
- 22/11/15
דמי הניהול אינם "עמלה" אלא "דמי ניהול" ומחיר הנייר מעודכן בכל יום לפי דמי הניהול היחסיים כך שהדרך היחידה להימנע מ-"תשלום דמי הניהול" ועדיין להחזיק בתעודות הללו היא לרכוש אותן בתחילת המסחר ולמכור בסופו.
הדרך הזו היא כמובן גרועה ביותר ומאוד מומלץ שלא לנקוט בה!
נ.ב.
בתוך הקרנות ישנן גם עמלות שלא משוקפות אליך כמשקיע בשום צורה אבל אתה עדיין סופג את התשלום שלהן בדמות מחיר נמוך יותר של הקרן.
למה? נניח שעמלות קניה ומכירה אצלי הם 0 עגול, הסיכון זה שמסחר ב-after hours ישנה את התמונה? מה אני מפספס?
תודה על הפניית תשומת הלב. מה לדוגמה?
- הצטרף
- 22/11/15
אתה תשלם מס רווחי הון באופן שוטף ולמרות שטכנית זו לא עמלה זה עדיין סכום משמעותי.
חוץ מהפערים שבין מחיר הסגירה למחיר הפתיחה אתה גם לא תוכל לקבל בצורה מציאותית את מחיר הסגירה ומחיר הפתיחה בכל יום כך שאו שתשלם יותר ו/או תקבל פחות או שלא תצליח לקנות/למכור את כל המניות שרצית.
המרות מט"ח.
עמלות רכישה/מכירה.
עלות "נתונים בזמן אמת" (משקיעים פרטיים יכולים לקבל זאת בחינם אבל מנהלי קרנות משלמים על זה סכום גבוה ומכיוון שזה לא "יורד מכיסם" אז הם לא טורחים להתמקח).
באופן כללי אתה מפקיד את ניהול הכסף שלך בידי אדם שלא חשוב לו כמה אתה תשלם על דברים שאתה לא רואה.
זה לא מגולם כבר בדמי הניהול של הקרן?
- הצטרף
- 22/11/15
ממש לא.
דמי הניהול הם המשכורת שמקבל מי שמנהל את חשבון ההשקעות של הקרן.
העמלות זה מה שמקבל הבנק/בית ההשקעות שבו מנוהל חשבון ההשקעות של הקרן.
תיאורטית, זה נכון.
יחד עם זאת, מה זה משנה בעצם אם.מעניינת רק השורה התחתונה?
נניח והמשקיע מגדיר לעצמו יעד של 10% תשואה לשנה מסיבותיו שלו, והקרן מגיעה לזה, למה זה מעניין איך עשתה זאת?
יתרה מכך, בסוף ישנה מדידה/דירוג לקרנות, וקרנות עם ביצועים לא טובים או עמלות גבוהות (שני דברים שיבואו לידי ביטוי בשורה התחתונה של התשואה האישית הריאלית של המשקיע בקרן לפי העדפותיו ותנאיו) יגרמו לעזיבה ומעבר בין קרנות ולכן סביר שלמנהלי הקרן לא אכפת עד אותו גבול שזה מתחיל לפגוע.בתמריצים שלהם, בשכר שלהם ובסופו של דבר במשרה שלהם (אם הם כל כך חריגים לרעה).
- הצטרף
- 22/11/15
זה התקיים וממשיך להתקיים במציאות.
זה ממש לא מוגבל לתיאוריה.
בתיאוריה אתה צודק אבל במציאות:
אם המשקיע רוצה תשואה של 10% אז האם לדעתך זה צריך לעניין את המשקיע אם הקרן שהוא בחר בה הגיעה ל-10% ע"י זריקת קוביה שנפלה על 6?
אם אדם רוצה להגיע מנקודה א' לנקודה ב' בתוך ת"א בנסיעה עם מהירות ממוצעת של 90 קמ"ש אז כל נהג מונית שהצליח לנהוג במהירות של 90 קמ"ש בנסיעה הקודמת שלו הוא מתאים גם אם הנסיעה הקודמת שלו הייתה בינעירונית על כביש 6 ב-2 בלילה?
לעניות דעתי יותר חשוב איך הם הגיעו לתוצאה מאשר העובדה שבעבר הם השיגו אותה בלי הקשר לתנאים שהשתנו מאז.
רק אם כל שאר הנתונים זהים וכולנו יודעים שבניגוד לתיאוריה - במציאות רוב הדברים אינם זהים
נ.ב.
תשים לב שלא פספספת את המשפט הזה בתגובה הקודמת.
נערך לאחרונה ב:
guesto
Well-Known Member
- הצטרף
- 5/2/21
הוא לא כתב איזה קרנות הוא מחזיק, ואם אני לא טועה בקרנות האמריקאיות הנתון שמביאים לך (Expense Ratio) כולל גם הוצאות מסוג זה.
בקרנות ישראליות למשל אתה אכן צודק ויש הפרדה בין דמי ניהול והוצאות של הקרן לגורמים חיצוניים, אבל נראה לי שבכל מקרה מדובר בהוצאות די זניחות בד"כ.
לדעתי זה מגולם במרווח, לפחות כאשר מדובר בקרן סל אמריקאית (אם צריכים לצבור דיבידנדים נשמע שחלק נופל גם על הקרן).
+מרווח, ככל ומדובר בקרן סל (אחרת אי אפשר לקנות ולמכור באותו יום בכל מקרה)
תיאורטית במובן שאכן מתבצעים דברים כאלה "ששקופים" למשקיע והוא לא יכול לנתח אותם או להגיד משהו אינטלגנטי עליהם בהשקעה מהסוג הזה, אבל במציאות במקרים מסויימים זה הזנב שמקשקש בכלב כי בסוף מעניין את המשקיע מה נשאר אצלו ריאלית, ומה על סמך סטטיסטיקות העבר, יוכל בסבירות מסויימת להמשיך להתקיים גם קדימה עבורו.
אני מניח הנחה סבירה, שמי שעושה זאת, בודק לפני תשואות ממוצעות ב-5-10 שנים, ובוחר את קרן משני המקומות הראשונים בדירוג הנ""ל (ריאלית אחרי עמלות , שע"ח וכו') , ולא כאירוע סינגולרי חדש שמתבסס על נתונים של שנה נתונה ספציפית.
אם זריקת קוביה שנפלה על 6 שווה במקרה שלנו לקניה ומכירה אינטנסיבית של נכסים, למשך 10 שנים, שמייצרים 10% תשואה בשנה בממוצע ,אז כן, לא אכפת לי שכך זה מתבצע.
מכיוון אחר - מה תעדיף כמשקיע שמשקיע 100 ש"ח:
חברה א' שמשיאה לך תשואה של 15% ולוקחת ממך עמלות מצטברות/דמי ניהול/ניהול רשלני של פערי ארביטראז' של 5%?
חברה ב' שמשיאה לך תשואה של 5% ולוקחת ממך עמלה של 0.5% עקב הצטיינת יתרה במיקסום עמלות מכירה/קנייה/שע"ח וכו'?
+1 אכן פספסתי את המשפט, כבר התחלתי לדאוג
guesto
Well-Known Member
- הצטרף
- 5/2/21
סליחה, אני חשבתי על העלות של יצירת/פדיון יחידות, לא על איזונים בתוך הקרן עצמה.
לגבי איזונים בתוך הקרן עצמה - נראה שאתה צודק וזה באמת לא נכלל תחת ER, אבל אם מדובר בקרן מחקה מדד שווי שוק אז עלות האיזונים כנראה די זניחה. מה שכן, מטריד מאוד אם זה לא נספר איפשהו בצורה מסודרת...
- הצטרף
- 22/11/15
למיטב ידיעתי הוא לא כולל עמלות:
אני בהחלט מסכים.
עמלות המכירה/רכישה של הקרן הן בנוסף למרווח הבורסאי של הנכסים שהיא רוכשת/מוכרת בדיוק כמו שעמלות הקניה מכירה שלנו באינטראקטיב/בבנק הם בנוסף למרווח בין מחיר ההיצע למחיר הביקוש.
המרווח הוא מאוד זניח גם ביחס לעמלות שהן בעצמן מאוד זניחות ביחס למיסוי אבל אתה בהחלט צודק שגם הוא גורע מהתוצאה הסופית.
בוודאי שאפשר לקנות ולמכור באותו היום את אותו הנכס.
מה גרם לך לחשוב שזה לא אפשרי?
המילה "תיאורטית" אינה במקומה.
אני חוזר ומדגיש שאני מדבר על דברים שקרו במציאות וממשיכים לקרות במציאות ולא על תיאוריות/היפוטזות וכו' כמו שנהוג בפורומים אחרים.
אני חושב שברוב המקרים זה הזנב וצריך להתעלם ממנו ולכן ציינתי מפורשות:
זה מתקיים רק בהנחה והכספים נוהלו על הבסיס שממנו הוסקו הסטטיסטיקות מהעבר וכפי שציינתי כבר - במציאות זה לא המצב.
בתיאוריה אתה בהחלט צודק אבל התיאוריה הזו מעולם לא עמדה במבחן המציאות.
אני חושב שאתה צריך רענון על המחקר הזה
גם כאן בתיאוריה יש המון היגיון במה שאתה מציג אבל במציאות התקבלו תוצאות הפוכות לגמרי.
לא - זריקת קוביה היא כמשל לטיב התוצאות בשל בחירת הקצאת נכסים/מניות ללא ידיעת העתיד כאשר 6 מייצג את הנכסים שבעתיד יתבררו כהכי מוצלחים ו-1 את הנכסים שבעתיד יתבררו כהכי פחות מוצלחים.
כמובן שבזמן אמת אנחנו לא יודעים אילו תוצאות נקבל בעתיד ולכן המשך זריקת הקוביה מהווה הימור ותו לאו.
כדוגמא מהמציאות אתה יכול לקחת את ילין לפידות שזרקו קוביה שיוחסה לסין ובמשך שנים הצליחו לקבל תוצאות של 4-6 עד שזה התפוצץ ללקוחות שלהם בפרצוף כי הקוביה שמשוייכת לסין נפלה על 1.
ילין לפידות כמובן שומרים את דמי הניהול והלקוחות כמובן ששומרים את הנזק...
השאלה הזו מקבילה לשאלה:
איזה רכב אתה מעדיף:
1. רכב שהגלגלים שלו הסתובבו במהירות ממוצעת של 90 קמ"ש
2. רכב שחנה כל הלילה ליד הבית
בשני המקרים אני לא יודע כלום על הרכב עצמו ולכן אין לי שום פיסת מידע בשביל לקבל החלטה מושכלת.
לצורך המחשת חוסר המידע: הרכב שגלגליו הסתובבו במהירות ממוצעת של 90 קמ"ש יכול להיות רכב ללא מנוע שהונח על מסוע שנע במהירות 90 קמ"ש בעוד השילדה קובעה במקום כך שהגלגלים הסתובבו במהירות של 90 קמ"ש בגלל המסוע ולכן עצמו אין יכולת לנוע על כביש.
על אותו המטבע הנתונים שהצגת הם גם חסרי משמעות:
* תשואת המניות בעבר מעידה אך ורק על גחמות ושגעונות מר שוק ולא מעידה כלום על החברה עצמה
* דמי ניהול ועמלות הם השיקול האחרון בבחירת השקעה ומייצגים את הזנב שמקשקש בכלב כך שכל עוד אין לנו "שיוויון" בנתונים המרכזיים של ההשקעה אז זהו מידע שלא מועיל לצורך קבלת החלטה מושכלת
אני מעדיף להשקיע את כספי בחברה שהצליחה לייצר, להרוויח, לחלק לי חלק מהרווח ולהגדיל את הרווחים במשך שנים.
אני לא מייחס חשיבות מיוחדת לשיגעון של מר שוק ואיך הוא השפיע על המחיר שלה בעבר הקרוב.
אני לא יודע אם העלות הזו היא חלק מדמי הניהול או אם היא מגולגלת למשקיעים - לא מצאתי מידע אמין בנושא.
מדד ה-SP500 כנקודת ייחוס מחליף כ-5% מתוכנו בכל שנה (ממוצע של כ-25 חברות בשנה עם שיא של כ-60 בשנה בודדת).
זה ממש לא זניח ורחוק שנות אור מהשקעה פאסיבית בסגנון קנה והחזק.
אני ממליץ בחום לקרוא את המאמר הזה:
%20-%20Scale%20Measuring%20Company%20Logos%20-%20PNG%20-%202-25-2020.png)
Why The S&P 500 Isn't What You Think It Is
The S&P 500 is a broadly diversified stock index, right? Not so fast! Here are 4 things you might find surprising.
תשים לב שהוא פורסם ע"י בעלי אינטרס אז תתייחס יותר לעובדות שהם מציגים מאשר לפרסומת הסמויה שהם דוחפים
אני מקבל שזה לא במשמעות של תיאוריה כמשהו שאיננו מציאותי אולם, אם למשקיע אין יכולת לראות את זה או להשפיע על זה או לקבל איזשהי אינפורמציה מלאה על זה, זה תיאורטי עבורו, גם אם קיים במציאות (קצת כמו נסיעה בחור שחור - יש תיאוריה, וסביר שהיא נכונה, אבל אף אחד לא יכול לספר מה קורה בפנים). אולי אמורפי זאת מילה יותר מתאימה כאן.
לא הבנתי מה לא עמד במבחן המציאות? היכולת להתמיד באסטרטגיית ההשקעה לאורך זמן?
קודם כל, לא הכרתי את המחקר, תודה.אני חושב שאתה צריך רענון על המחקר הזה
גם כאן בתיאוריה יש המון היגיון במה שאתה מציג אבל במציאות התקבלו תוצאות הפוכות לגמרי.
דבר שני לאיזה תקופה הכוונה ב-recent performance ? כל תשובה שהיא קטנה מ-5 עד 10 שנים, מעניינת, אבל לא רלוונטית לדברים שכתבתי.
כן, רק שהדוגמא הזאת היא באמת הימור ולא קשורה לדברים שכתבתי.
אם כאסטרטגיה מסויימת (ולא אנ-דנ-דינו) חברה קונה ומוכרת המון נכסים , שמשתים המון עמלות, ונניח שזה גם בכל העולם אז יש עמלות המרה, משיגה במשך 10 שנים 10% תשואה, לא כל כך מעניין אותי מה האסטרטגיה (שים לב לתנאים שחייבים להתקיים שציינתי בדגש על גובה התשואה ואורך הזמן).
בהקבלה לדוגמא - אם ילין לפידות בממוצע שמרו על 10% ב-10 שנים האחרונות, כולל שנת הנפילה בסין, ממש לא מעניין אותי ששנה אחת הם נפלו בסין.
אני לא חושב שהדוגמא שכתבתי מקבילה לדוגמא שציינת.
בשני המקרים שציינתי אתה בוודאי שיודע את התוצאה הסופית (הרווח הריאלי שלך) ולכן תמוה שאינך יכול לקבל החלטה מושכלת (ולו רק כאירוע חד פעמי) - הדוגמא המתאימה יותר בעיני היא שאתה צריך להגיע מ-A ל-B בשעתיים.
1. רכב ראשון עושה את זה בשעה וחצי למשך 10 שנים
2. רכב שני עושה את זה בשלוש שעות למשך 10 שנים
נניח גם שבזמן הנסיעה עיניך מכוסות - בשני המקרים אתה לא יודע מה הרכב, ודברים שקשורים בו כמו באיזה צבע הוא, מאיזה סוג הוא , כמה הוא מזהם וכו' אבל הראשון עמד ביעד היחידי שהגדרת לאורך תקופה והשני לא.
אני גם לא חושב שתשואת המניות בעבר לאורך זמן (תגיד אתה כמה) היא חסרת משמעות או מוגדרת כגחמה אלא יותר כמגמה (ואם אתה מתעקש , כמובן שלמגמה אפשר להוסיף מימד של "איכות" של הקרן כמו סטיית תקן, שארפ , כמות נכסים וכו').
דמי ניהול ועמלות אכן שיקול אחרון, אבל המקום היחידי שבו הם "מועילים" לקבלת החלטות הוא בהקשרי התשואה הריאלית שעוד לא נתקלתי במשקיע שהיא לא מעניינת אותו (אלא אם הוא משקיע בשביל ריגוש ולא בשביל תשואה וזה עניין אחר)
- הצטרף
- 22/11/15
אני מאוד לא מסכים עם ההגדרה הזו למילה "תיאורטי".
חשוב מאוד לדייק במילים כי התיאוריה מתארת משהו שהאדם "חושב שקורה" גם אם במציאות הוא לא קורה.
הגדרת המילה "תיאורטי" כך שהיא מכילה דברים שקרו וממשיכים לקרות במציאות סותרת את קיום התיאוריה במוחו של האדם בלבד.
הדיונים על תיאוריה הם יפים בשביל לפתח חשיבה אבל אינם במקומם כשמדובר בקבלת החלטות שמבוססות על דברים שקורים במציאות.
לפי ההגדרה שלך הרפורמה המשפטית היא "תיאורטית":
1. לאזרחים אין יכולת לראות את זה (רובם לא קשורים למערכת המשפט וניזונים ממשהו "שאחרים טוענים שהם רואים")
2. לאזרחים אין יכולת להשפיע על זה (הפגנות לא באמת משפיעות על ההחלטות אלא יותר גורמות נזק לכלכלה ולציבור בכללותו)
3. לאזרחים אין אינפורמציה מלאה על זה (הם ניזונים מאינפורמציה חלקית ומעוותת שמופצת ע"י גורמים בעלי אינטרס)
אני מקווה שבלי קשר אם אתה בעד או נגד אתה עדיין תסכים איתי שהרפורמה המשפטית זה משהו מציאותי שקורה ולא תיאורטי שאנשים חושבים עליו אבל לא קורה במציאות.
המחקרים ההיסטוריים שמהם הופקה הסטטיסטיקה מבוססים על סט הנחות שכולל את דרך הפעולה של המשקיע בעבר והושפעו באופן משמעותי ממגמות שינויי הריבית והאינפלציה שהיו בתקופת המבחן.
כשמשנים את:
1. דרך הפעולה של המשקיע (מנהל ההשקעות לא פועל באופן מדוייק כמו שהוגדר במחקר)
2. מגמות הריבית (רוב המחקרים מבוססים על תקופה מאוד ארוכה של ריבית יורדת וישנה סבירות לא זניחה שאנחנו נכנסנו לתקופה ארוכה עם מגמת ריבית עולה ב-2020)
3. שיעורי האינפלציה (נשברו שיאי אינפלציה בעולם שלא נשברו קודם לכן במשך כל חייהם הבוגרים של מי שעדיין לא הגיע לגיל פרישה)
אז לא ניתן להסיק שתתקבל התוצאה "ההיסטורית".
הדבר שקול להנחה שאם הצלחנו לנהוג במהירות של 90 קמ"ש בכביש בינעירוני באמצע הלילה אז אנחנו נצליח לנהוג במהירות 90 קמ"ש בתוך תל אביב באמצע הפגנה נגד הרפורמה ואני בטוח שנסכים שההנחה הזו שגויה מיסודה.
1. אסטרטגיית ההשקעה שנבדקה במבחנים ההיסטוריים שונה מאסטרטגיית ההשקעה המיושמת היום ע"י מנהלי ההשקעות (ובכללם גם ע"י ועדות ההשקעות של המדדים השונים)
2. התנאים בעולם (ריבית, אינפלציה, היכולת לשנע כמויות סחורה עצומות בצורה אמינה ברמה בינלאומית) השתנו באופן משמעותי מהתנאים שהיו בתקופות רוב המחקרים שמבוססים על שוק ההון (קשה מאוד למצוא מחקרים אמינים שכוללים מידע מלפני 1980 ולרוב המסקנות מהמחקרים הללו שונות מהמסקנות של המחקרים היותר חדשים)
כפי שהעידו אפילו מחקר SPIVA (שממומן ע"י גוף שמנפיק מדדים), אין הרבה קרנות עם ותק ארוך כך שאם אתה מחפש קרנות ששרדו יותר מ-10 שנים אז עולם אפשרויות ההשקעה שלך יהיה מאוד מוגבל.
לצורך ההמחשה אתה מוזמן לנסות למצוא קרן מחקה מדד SP500 שנסחרת בבורסת ת"א והייתה קיימת לפני עשור - קל וחומר קרן מחקה מדד עולמי.
לפי הגישה שהצגת כמעט כל קרנות הפנסיה/השתלמות וקופות הגמל בארץ לא ישקיעו בקרנות מחקות SP500 ו/או בינלאומיות (הרי רוב הכספים שלהם מנוהלים דרך בורסת ת"א והם לא רוכשים את הקרנות המחקות הזרות כגון VOO ו-SPY).
השקעות בהגדרה הן הימור
כל עוד אתה לא דורש שהחברה תדע את העתיד אז בהגדרה קניית ומכירת המון נכסים זה "אנ-דנ-דינו" (או "הימור").
המכנה המשותף של כל האסטרטגיות שהצליחו בעבר בצורה משמעותית היה אי-מכירת נכסים ובמלים של וורן באפט "זמן ההחזקה הרצוי הוא לנצח".
אני שם לב לתנאים אבל התנאים הללו מעולם לא התקיימו במציאות ולכן בשלב זה הדיון הוא על התיאוריה בלבד.
גם כאן, כמו ברוב המקרים: תיאורטית אתה צודק אבל במציאות זה לא עבד ולא צפוי לעבוד גם בעתיד.
וכאן בדיוק הפער בין תיאוריה למציאות.
לפני שנת הנפילה ההגדרה שלך הייתה נכונה - ילין לפידות שמרו על רווח משמעותי מעבר למתחרים - ולכן אינדיבידואל שעובד לפי התיאוריה שהוצגה היה הופך להיות לקוח שלהם בשלב די מאוחר (הוא היה צריך לחכות לרצף ארוך של זריקות קוביה על 4-6).
בשנת הנפילה הנזק היה כל כך גדול כך שהמשקיעים עצמם יצאו ניזוקים ביחס למתחרים (קל וחומר המשקיע שעבד לפי התיאוריה שהוצגה ונכנס לקראת הסוף).
במציאות אתה לא יודע מראש מתי תהיה "שנת הנפילה" ובהגדרה אם המניות לא ירדו זה בסך הכל אומר שלא הגיעה שנת הנפילה עדיין (הנפילה יכולה לקרות לאחרים אבל בשל "זריקת קוביה מוצלחת" היא יכולה לא לקרות לגוף X - זה לא אומר שהם ידעו את העתיד).
התוצאה הסופית היא לא הרווח הריאלי שלי אלא תמחור השוק של המניות וזה המקביל ל-"הגלגלים הסתובבו".
אותי לא מעניינת התוצאה הסופית אלא מה גרם לה - או במלים אחרות "למה הגלגלים הסתובבו" או מה קרה לרווחי החברה עצמה ולא למחיר המניות שלה.
* אם הגלגלים הסתובבו כי המנוע דחף טוב זה אומר לי משהו (רווחי החברה גדלו כי ההנהלה נקטה בפעולות מועילות שצפויות להמשיך ולדחוף את הרווחים הלאה)
* אם הגלגלים הסתובבו כי הנהג היה בכביש פתוח זה אומר לי משהו (התחילה קורונה ובמקרה החברה ייצרה מסיכות לפנים וג'ל חיטוי כבר קודם לכן - מאורע מעולה אבל לא צפוי לחזור על עצמו בכל שנה)
* אם הגלגלים הסתובבו כי הרכב היה על מסוע ללא מנוע זה אומר לי משהו (מפעל הייצור של המתחרה הגדולה הושבת בשל רעידת אדמה ולקח להם זמן להקים אותו מחדש כך שאנשים שנמנעו מהמוצר של החברה פתאום רכשו אותו מחוסר ברירה)
עצם סיבוב הגלגלים הוא נתון חסר משמעות בלי לדעת מה הסיבה.
מוח האדם לרוב חושב שאם הוא רואה תוצאה אז יש רק דרך אחת להשיג אותה אבל במציאות יש הרבה דרכים לא רצויות שבשל מאורעות לא צפויים עדיין יובילו לתוצאה הרצויה ולהיפך.
תשים לב ללשון הווה מול לשון עבר:
1. רכב ראשון עשה זאת בשעה וחצי במשך 10 שנים
2. רכב שני עשה זאת בשלוש שעות במשך 10 שנים
ועכשיו נרחיב את הדוגמא עם מידע שחסר בה:
1. בדיוק אתמול הלך לו המנוע והוא יהיה במוסך כשבוע עד שנחזיר אותו למצב תקין
2. בדיוק אתמול פרש לגמלאות הנהג בן ה-119 שבקושי ראה את הכביש ושמנו במקומו נהג מירוצי F-1
* האם הבחירה שלך תשתנה בשל המידע החדש?
ונקביל זאת להשקעות:
* האם אתה מודע לשינויים בוועדת ההשקעות של הקרנות השונות? (מי שניהל את ההשקעות לפני 5 שנים הוא אדם אחר ממי שמנהל את ההשקעות היום)
* האם אתה מודע למתודולוגיית העבודה של הקרנות השונות? (הם האמינו בסין ופתאום הפסיקו להאמין בסין, הם היו חשופים למט"ח והיום הם לא חשופים למט"ח)
יש המון שינויים בתוך הקרנות שלא משוקפים לציבור הרחב כך שהתבוננות רק על התוצאה ולצפות שהתוצאה תחזור על עצמה גם אחרי שמבינים שמה שגרם לה כבר השתנה זה לא בהכרח צעד מועיל.
בלי שתספר לי:
1. למה הוא עמד ביעד בעבר
2. שהסיבה שבגלל הוא עמד ביעד בעבר נשארה בעינה
אז אלו נתונים חסרי משמעות שאינם מספקים לצורך קבלת החלטה מושכלת.
אתה לא מדבר על תשואת המניות - אתה מדבר על תשואה שהשיג מנהל השקעות ספציפי בתקופת זמן ספציפית בעבר שבסבירות גבוהה מאוד כבר עבר לעבוד אצל המתחרים עם תוספת של 50% למשכורת בשל התוצאות המיוחדות שהוא השיג.
על סמך התוצאות של אותו מנהל השקעות שבסבירות גבוהה כבר לא עובד באותה הקרן אתה מציע להשקיע את הכספים באותה הקרן וזו קפיצה שאינה במקומה.
דווקא נתקלת בכזה ואתה אפילו דן איתו בדיונים מעניינים (אם כי לא רלוונטיים למציאות)
באופן כללי חשוב להבין שכשדנים בקרנות יש יותר מדי דברים בהווה שהם שונים מהדברים שהיו בתקופה שבה הושגו התוצאות שאנחנו רואים כך שלא ניתן להסיק מהנתונים ההיסטוריים מידע מועיל כלשהו.
הדבר שונה באופן מהותי כשדנים בתיקי השקעות אינדיבידואליים כי הדברים המרכזיים (המשקיע עצמו, אסטרטגיית ההשקעה שבה הוא נוקט וכו') לרוב לא משתנים באופן קיצוני אחרי שהוא מתקבע על גישת השקעות ספציפית.
קח לדוגמא את תיק דיבידעת ונניח לצורך הדיון שמדובר ב-"קרן מנוהלת":
1) אתה יודע שמנהל הקרן לא התחלף כבר 8 שנים
2) אתה יודע שגישת ההשקעות של הקרן לא השתנתה כבר 8 שנים
3) כל הפעולות שבוצעו בקרן שוקפו במלואן לציבור כמעט בזמן אמת
על סמך הידע הנ"ל אתה יכול להסיק שהדברים יימשכו גם בעתיד.
אם נשליך את הדברים הללו על הקרנות הזמינות בבורסה:
1) אתה יודע שמנהלי הקרנות מתחלפים באופן תדיר (אבל אתה לא יודע בדיוק מתי זה קורה)
2) אתה לא יודע כמעט כלום על גישת ההשקעות של הקרנות - קל וחומר על שינויים תכופים שקורים בה (כל מנהל מגיע עם גישה משלו ולעתים היא משתנה כי הוא מנסה להשיג תוצאות קצרות טווח גם על חשבון פגיעה בתוצאות ארוכות הטווח)
3) הפעולות שמבוצעות בקרן לא משוקפות במלואן לציבור ומה שכן משוקף לציבור נעשה בעיכוב רב
על סמך הידע הנ"ל אני יכול להסיק שאין לי שמץ של מושג מה יקרה בקרן בעתיד.
קודם כל, בסיפא כתבתי אמורפי כמילה שמתארת את זה בצורה יותר מוצלחת. תיאוריה יכולה להיות קיימת גם אם במציאות היא לא קורית וגם אם כן (כל עוד לא יודעים להוכיח את זה).
אני באופן אישי מעדיף לערב כמה שפחות פוליטיקה בשיח המקצועי, אז אנסה להתייחס בכלליות - אני דווקא חושב שהגדרתי שונה לחלוטין מהדוגמא שנתת ודווקא היא מחזקת אותה ולא הפוך:
1. כל אזרח יכול לראות את הצעות החוק, כולל הדיונים במליאה ובוועדות הכנסת (ואף להיכנס אליהן כמאזין) ככול שיחשק בכך (ישנם מספר מצומצם מאוד של דיונים שאינם פתוחים לציבור).
2. לאזרחים וודאי שיש אפשרות להשפיע על זה במגוון צורות מהצורה הבסיסית ביותר שהינה בחירות ועד אמצעים נוספים (אני לא מתייחס לבעד או נגד אבל היתה עצירה של החקיקה, גם אם זמנית, לאחר השבתת המשק ואיננו יודעים מה צופן העתיד אבל הוא כנראה לא אופטימי במיוחד).
3. מי שהנושא יקר לליבו וודאי שיכול לקבל אינפורמציה לא מגורמים בעלי אינטרס, כולל הצגת היתרונות והחסרונות של שני הצדדים.
למעשה, לפי ההיגיון שאתה מציג, ניתן לקבל כל החלטה/חוק, ואין לאף אחד אחר מה לעשות איתה, לא משנה כמה היא סבירה או לא בעיני המתבוננים.
אני כמובן סבור שזה לא המצב.
משכך, אני מסכים לחלוטין שהרפורמה מציאותית ולא תיאורטית.
כן, אבל זה גנרי ולא מועיל במיוחד.
מה שאתה כותב נכון תמיד, לכל השקעה, גם לדיבידנדים.
לא ממליץ ולא מבין בכלום - מחיפוש לא משמעותי - הקרן המחקה של מגדל MSCI WORLD קיימת מ2016 - כ-7 שנים בחישוב שלי, קסם תל בונד תשואות קיימת מ-2013, אי בי אי סל 25/75 קיימת משנת 2014 - נראה לי דוגמאות מספקות בשלב זה.
מסכים - והוכחת מגמה לאורך זמן (כמו רצף הגדלות למשל) וכפי שציינתי אם תתעקש, ישנם גם מדדים איכותיים שאתה יכול לבחון אם תרצה.
אני עדיין לא מבין מדוע אתה טוען את זה - האם לדעתך, לא קיימת קרן אחת שהשיגה תשואה של נגיד 7% ב5-10 שנים האחרונות? או שלא הבנתי למה הכוונה בתיאורטי?
ברור שתמיד קיים סיכון כשמסתמכים על העבר, לא טענתי אחרת , אבל אותו משקיע שספג הפסד בשנה הראשונה, בהינתן שהוא מתכנן להשקיע כ-10 שנים, ושהיו ביצועים יפים במשך עשור לקרן, סביר להניח שהיא תדע לעשות אדפטציות כדי לייצר ערך למשקיעים כמו בעברה (אחרת היא פשוט תסגר ובטווח של נגיד 2-3 עשורים לא תהיה קיימת). שים לב שלא אמרתי שמשקיע לא יכול להפסיד או להינזק אף פעם - זה אינהרנטי בהשקעה, רק על סבירויות ומגמות.
זה נכון תמיד לכל השקעה
אבל התוצאה הסופית שאני דיברתי עליה היא רווח ריאלי בדוגמא הנתונה בהינתן שאין לי דרך לדעת את כל מה שתיארת - אם המנוע עובד מצוין 10 שנים - נהדר - בסוף 10 שנים ארוויח. אם יש קורונה במשך 10 שנים והחברה מוכרת ג'ל וחיטוי נהדר - בסוף 10 שנים ארוויח. אם מפעל הייצור של המתחרה הושבת 10 שנים - נהדר - בסוף ה-10 שנים ארוויח. באף אחד מהם, ככול שאני לא יכול לדעת את הסיבות, הן פחות ישנו לי , אם החברה הצליחה להוכיח מגמה ועקביות בפרק זמן ארוך.
שם לב
1. כל עוד נשמר הממוצע ארוך הטווח - זה לא מעניין במיוחד
2. כל עוד נשמר הממוצע ארוך הטווח - זה לא מעניין במיוחד
לא יודע כי יכולים להיות עוד פרמטרים אחרים (למשל שרכב 2 איטי יותר ולכן אין משמעות בכלל לנהג הרכב).
אם ריאלית, בתוצאה הסופית לטווח ארוך, A גדול מ-B לא מעניינת ההשבתה או החלפת הנהג.
הסיטואציה שבה בדיוק ביום ההשקעה יכול להיות שינוי מז'ורי כמו שתיארת, קיימת תמיד, אבל זה נכון תמיד לכל השקעה בחברה שאיננה בשליטה בלעדית שלך.
קודם כל, הקרן מפרסמת חילופי כ"א ושינויי מדיניות במאיה.
ומה שכתבת זה נכון תמיד ועלול לקרות בכל השקעה. ולכן לא מועיל במיוחד (גם דירקטריון או הנהלה של חברה שמחלקת דיבידנד יכול להשתנות, כניסה לשווקים מסוכנים, קניית חברות מפוקפקות וכו')
אני מדבר על מגמה ועל אורך זמן - מצידי שיהיו שם 20 מנהלי השקעות מתחלפים, זה פחות מעניין אותי.
אני לא יודע אילו חישובים הובילו אותך לקביעה של סבירות גבוהה שמנהל ההשקעות לא עובד באותה קרן, אבל מהצד השני אותו מנהל השקעות מתוגמל על ביצועיו כל כך טוב בקרן ורוצים לשמר אותו כל כך חזק שהוא מתוגמל פי 3 מכל השוק, כך שהוא עדיין שם ולכן לא ברורה לי הכוונה בקפיצה שאינה במקומה.
כאמור, מה שאתה מציין יכול להיות נכון תמיד במגוון סוגי השקעות, ולכן אני לא מוצא איך זה עוזר לנו כל כך.
אני מתקשה מאוד להאמין שאם הייתי מציע לך שתי עסקאות , שבכל אחת מהן אתה נותן לי 100 שקל ובאחת מקבל חזרה 115 ובשניה 101, היית אומר לי תשמע, אני לא יודע איך אתה עושה את זה, ומאיפה בדיוק הגיעו עוד 15 ש"ח וכו' וכו' , במקום לבחור ב-115 ולא ב-101 (או להישאר עם 100 שקל).דווקא נתקלת בכזה ואתה אפילו דן איתו בדיונים מעניינים (אם כי לא רלוונטיים למציאות)
אני מניח כמובן שאתה רציונלי ואתה מבין שריאלית 115 הם יותר מ-100.
אז אנחנו חלוקים גם פה. הם משתנים גם משתנים - הסולידית כמשל.
מי כמוך יודע, שדווקא אצל הרבה מאוד יש השתנות תכופה וחוסר עקביות לאורך זמן.
דבר שני, המשקיע בסוף משקיע בהשקעות שכל הדברים שתיארת, עשויים להתרחש (או לא) גם אצלהם.
1. אני לא יודע את זה. אני משער את זה. אין לי שום דרך להוכיח את זה.
2. גם זה לא מדויק כי במעלה הדרך היו כמה התאמות (הגמשות, החלטה לא למכור לעולם וכו').
3. אני לא יודע את זה. אני משער את זה. אין לי שום דרך להוכיח את זה.
1. אני לא יודע את זה ולא טרחתי לבדוק האמת כי קרנות פחות מעניינות אותי (אם איכשהו השתמע אחרת).
2. למיטב ידעתי הקרנות מפרסמות את מדיניות ההשקעה כולל שינויים בה, כך שמי שרוצה יכול לקבל מושג על זה.
3. זה ברור ואת זה גם טענתי בעצמי.
אני חושב שבאופן כללי אין לך מושג מה יקרה בעתיד, אחרת כנראה שהיית במקום אחר לגמרי (לחילופין, אם יש לך כדור בדולח אשמח להזמין ממך בעד 100 ש"ח לא כולל ריבית
).
נערך לאחרונה ב:
- הצטרף
- 22/11/15
נכון מאוד.
1. אף אחת מהן לא "השלימה" 10 שנים
2. הן לא מהוות אלטרנטיבות ראויות אחת לשניה (אחת מנייתית, השניה אג"חית והשלישית בכלל משולבת)
3. אתה בדקת את "הכותרת" אבל לא בחנת את "התוכן":
א. האם מנהל ההשקעות של אותן הקרנות הוא אותו מנהל ההשקעות שהיה בהקמתן?
ב. האם הנכסים שמוחזקים בתוך הקרנות אלו אותם נכסים שהוחזקו בהקמתן?
הטענה שהצגת לא מסתפקת ב-"הקרן השיגה 7% ב-10 שנים" אלא גם דורשת:
1. מנהל ההשקעות של הקרן לא התחלף בכל אותן 10 שנים ובנוסף הוא גם לא יתחלף בעתיד
2. גישת ההשקעות של מנהל ההשקעות לא השתנתה בכל אותן 10 שנים ובנוסף היא גם לא תשתנה בעתיד
3. מגמות שינויי הרייבת לא השתנו בכל אותן 10 שנים ובנוסף הן גם לא ישתנו בעתיד
4. מגמות האינפלציה לא השתנו בכל אותן 10 שנים ובנוסף הן גם לא ישתנו בעתיד
אנחנו כבר יודעים ש-#3 ו-#4 לא מתקיימים היום על השקעות שנבדקו בעבר ומאוד סביר להניח שגם #1 ו-#2 יהיו נכונים לרוב הקרנות השרירותיות שנבחר לבדוק.
מכיוון שהדרישות הללו לא מתקיימות במלואן אז לא ניתן לצפות שהתוצאות שהתקבלו בעבר יחזרו בעתיד.
וכאן בדיוק הבעיה - מבחינה היסטורית הרוב המוחלט של הקרנות לא הראו יכולת לביצוע התאמות נכונות ולכן במציאות ההיסטורית התקבלה התוצאה שדווקא השקעה בקרנות הגרועות הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר בקרנות המוצלחות.
או שהיא תשנה אסטרטגיה כמו כמה קרנות מנייתיות מבורסת ת"א שהפכו בין-לילה לקרנות אג"חיות לפני כ-5 שנים (משקיעים הלכו לישון בידיעה שהם מחזיקים בקרן מנייתית וקמו בבוקר כשיש להם בחשבון קרן אג"חית במקום).
בכל מקרה בנקודת המבחן המשקיע לא יודע מה יהיה בעתיד ואם הוא יקבל החלטה על סמך נתוני העבר אז הוא עלול למצוא את עצמו משקיע דווקא בקרנות "שנסגרות" (או כמו שהמחקר הציג - בקרנות עם התוצאות הגרועות).
נכון.
בהמשך לכך, בדיוק כמו שהוצג במחקר - הסבירות להינזק גדלה כשמשקיעים בקרנות שהיו "מוצלחות" בעבר.
אבל יש לך דרך לדעת את מה שתיארתי - להיות מנהל הקרן של עצמך (ועל הדרך גם תחסוך בדמי ניהול שלא תצטרך לשלם ולכן לפי "מחקר" SPIVA אתה כבר צפוי "לנצח" 95% ממנהלי הקרנות ולפי חוק המתמטיקה זה אומר שאתה גם צפוי לנצח את המדד).
10 שנים זה לא "ארוך טווח" אלא "טווח קצר".
אם תראה לי קרן עם תוצאות על שהצליחה לשמר את התוצאות הללו במשך כל סביבת הריבית העולה הקודמת ובמשך כל סביבת הריבית היורדת האחרונה (קרי: החל מ-1960 ועד היום) אז יש לנו משהו מעניין לחקור אותו.
אני באופן אישי לא מכיר קרן שכזו (למעט וויה שדנו בה הרבה והיא נוקטת בגישת "קנה והחזק" קלאסית ללא איזונים ו/או החלפות שגוררות מכירות כך שיותר זול ופשוט ליישם אותה לבד בלי דמי ניהול).
אבל אתה לא יודע - וגם לא תדע - את התוצאות הריאליות לטווח ארוך כי כל מה שנותנים לך זה דגימה מתוצאות קצרות טווח ללא ידיעת הבסיס שהוביל אליהן.
אם היו לנו תוצאות ארוכות טווח אז כמובן שהדיון היה אחר...
וזו בדיוק הסיבה שאני לא בודק השקעות בטווחי זמן קצרים (קרי: טווחי זמן שלא מכסים מגמות מאקרו כלכליות הפוכות כגון העלאות ריבית והורדות ריבית, אינפלציה משתוללת ואינפלציה מרוסנת).
הבעיה היא שכמעט כל הקרנות מציגות אך ורק מידע קצר טווח וגם שם הן מציגות רק תוצאות שמושפעות מגחמות השוק בלי להציג את היסודות שעליהן נבנתה ההשקעה.
לא כל שינוי בכ"א ולא כל שינוי מדיניות.
הקרן מחוייבת לפרסם שינוי מדיניות מהותי כגון שינוי בחשיפה למט"ח אבל היא לא מחוייבת לפרסם שהיא מתחילה לרכוש מניות של חברות סיניות במקום המניות של החברות האמריקאיות (החשיפה למט"ח השתנתה מחשיפה לדולר לחשיפה ליואן והחשיפה המנייתית השתנתה מחשיפה למניות שממוקמות במדינה קפיטליסטית עם שקיפות מלאה למניות שממוקמות במדינה קומוניסטית עם שלטון שמכתיב לחברות מה לפרסם בדו"חות השנתיים ללא קשר למציאות הפיננסית של החברה).
נכון מאוד אבל ככל שכמות השכבות שמפרידות בינך לבין השינוי גדלה כך גדל הנזק הפוטנציאלי.
בשביל שמשקיע עצמאי ינזק אז הדירקטוריון עצמו חייב לנקוט בפעולה מזיקה.
בשביל שמשקיע בקרן ינזק אז מספיק שיקרה רק אחד מהמקרים הבאים:
1. הדירקטוריון של חברה כלשהי ינקוט בפעולה מזיקה
2. מנהל ההשקעות של הקרן ינקוט בפעולה מזיקה
3. מנהל ההשקעות של הקרן יוחלף במנהל השקעות אחר שיחליף את ההשקעה
4. תהיה משיכת/הפקדת כספים מאסיבית ביחס לסך הנכסים שנוהלו ע"י הקרן דבר שיכריח את מנהל ההשקעות לנקוט בפעולות קיצוניות ולא מתוכננות
תשים לב שהנזק שמתקבל במקרה של משקיע עצמאי עדיין קיים גם אצל משקיעי הקרנות אבל משקיעי הקרנות חשופים לנזקים נוספים שאין להם עליהם שליטה ולא משפיעים על המשקיעים העצמאיים כלל.
אתה מעט סותר - מצד אחד אתה רושם "לאורך זמן" אבל מצד שני אחנו דנים בקרנות שהמידע הכי ארוך שהשגת על אחת מהן הוא 10 שנים שזה "טווח קצר" (בעיקר כשמדברים על תיקי השקעות בין-דוריים).
מסיבה זו אני אחזור:
אם אתה תשיג מספיק מידע על קרנות שמכסה גם תנאי שוק שונים (מגמות ריבית/אינפלציה) אז בהחלט שיהיה סביר להתבסס עליהם אבל אני לא מכיר כמות מספקת של קרנות שכאלו (טכנית אני מכיר רק אחת אבל אני בטוח שיש עוד).
למען הסר ספק הבורסה הישראלית לא קיימת מספיק זמן בשביל לכסות את תנאי השוק המשתנים שאני מדבר עליהם אז אין סיכוי למצוא בה קרן מתאימה גם אם יהיה נס ותמצא קרן שהוקמה עם הקמת הבורסה ועדיין קיימת עם אותה מדיניות השקעה ובנוסף הצליחה להציג תוצאות טובות באופן משמעותי למשך כל חייה.
משכך כל שנותר הוא לחפש קרנות שכאלו מעבר לים ואני לא נחשפתי לקרנות שגם הוקמו לפני יצירת המדדים וגם הניבו תוצאות יותר טובות מהקרנות המחקות (למעט וויה כקרן חריגה).
נ.ב.
תשים לב שאפילו מדד ה-SP500 לא קיים מספיק זמן בשביל לכסות את התקופה המדוברת.
מאוד פשוט - הקרנות המנוהלות לא מתגמלות את מנהלי ההשקעות בצורה תחרותית ביחס לשוק הפתוח.
ברגע שיש מנהל השקעות מוצלח באחת מהקרנות הללו אז הגופים הפרטיים מציעים לו חבילת תגמול מוזילת ריר בשביל שהוא יעבור אליהם כך שהוא לא נשאר להמשיך ולנהל את הקרנות המנוהלות שזמינות לנו כציבור.
התוצאה של כך היא שכל מנהלי ההשקעות הבינוניים ומטה נשארים לנהל את הקרנות הציבוריות כי אף גוף פרטי לא רוצה לשלם להם משכורת טובה יותר.
זה לא קורה בקרנות הציבוריות שזמינות לנו דרך הבורסה
המוחות הטובים נשאבים למקומות שהם נמצא הכסף השמן והכסף השמן באמת נמצא אצל המשקיעים הכשירים והמוסדיים - לא ברוכשי הקרנות הציבוריות דרך הבנקים/בתי ההשקעות.
מיידוף הציע לתת לאנשים 120 שח על כל 100 - מי שסירב נשאר עם ה-100, מי שלא הפסיד הרבה.
קרן קלע - כנ"ל.
קרן וואן - כנ"ל.
קרן הגשמה - כנ"ל.
ל-2 מתוכם אמרתי לא מההתחלה, 1 לא היה זמין לי וב-1 חטפתי בראש כמו כולם - הספיק לי...
היום אני לא מייחס חשיבות להצעות אלא למציאות.
אתה יכול להציע לי כמה שמתחשק לך אבל אם אני לא מבין מאיפה יגיע הכסף ואני לא משוכנע שלא מדובר בהימור אז אני אשלח אותך לדרכך ואשאר עם תיק מניות הדיבידנד שלי.
הדבר המרכזי שהשתנה אצלה זה ההבנה שבמציאות התיאוריה לא עובדת.
נכון.
אני מנהל הקרן ולא התחלפתי - עכשיו אתה יודע
אם אין לך אמון במידע הנ"ל זה כבר דיון אחר...
לא משהו שלא תואר כבר בימים הראשונים של הקרן.
הגישה של התאמת הקריטריונים לשוק הוסברה מההתחלה.
התניית המכירה הוגדרה כ-"ככל הנראה זה יבוטל" כבר במועד פרסום תכנית העבודה.
המהות של ההשקעה "חברות שהצליחו להגדיל את הדיבידנד בעקביות במשך כמה עשורים) לא השתנתה כלל מהקמת התיק ועד היום.
יש לך תיעוד היסטורי מלא של שלל פעולות ובמקביל תוצאה נוכחית.
יש לך את כל המידע הנדרש בשביל לבדוק אם בהינתן ביצוע הפעולות שתועדו באותם התאריכים אז היינו מקבלים את אותה התוצאה בהווה.
במלים אחרות גם את זה אתה "יודע" (או לכל הפחות יש לך את הכלים בשביל להוכיח זאת עובדתית).
אני מסכים שזה לא מעניין אבל זה עדיין מה שקורה המציאות.
רק שינויים שהבורסה הגדירה כ-"מהותיים" ואנחנו מדברים כאן על שינויים שמבחינת הבורסה אינם "מהותיים" אבל מבחינת אסטרטגיית ההשקעה והתוצאות הצפויות ממנה הם קריטיים.
לצורך ההמחשה אם קרן מצהירה שהיא משקיעה במניות בבורסה האמריקאית אז היא יכולה ביום שני להשקיע רק במניות עם שווי שוק קטן, ביום שלישי רק במניות עם שווי שוק ענק וביום רביעי רק במניות שלא מחלקות דיבידנד - כל השינויים הללו משפיעים באופן מהותי על תוצאות ההשקעה אבל לא מוגדרים "שינוי מדיניות מהותי" ע"י הבורסה עצמה כך שאין צורך לפרסם אותם.
לא מתעסק עם סכומים שכאלו - תחזור אלי כשהאקספוננט יהיה תלת ספרתי עם סכום דולרי ואני כבר אספק לך מחיר סגירה של איזו מניה שתבחר באיזה תאריך שתרצה*.לחילופין, אם יש לך כדור בדולח אשמח להזמין ממך בעד 100 ש"ח לא כולל ריבית
*עד מחיר מניה של 100 דולר
*תיתכן סטיה של סנט בודד מהמחיר הרצוי
- הצטרף
- 22/11/15
הכוכביות מאפשרות לי לייצר את המצב הנתון בהינתן כמות מספקת של מזומן.
אי אפשר לחזות את העתיד אבל בהחלט אפשר לייצר אותו
guesto
Well-Known Member
- הצטרף
- 5/2/21
בקרן נאמנות זה לא אפשרי, רק בקרן סל. (גם קרן סל היא קרן נאמנות אבל אני לא מכיר מינוח טוב יותר.)
אני לא חושב ש-5% בשנה זה כזה הרבה אבל בכל מקרה נשמע שאתה מדבר על 5% מהחברות ולא 5% מהכסף, אם מדובר ב-25 חברות קטנות בד"כ סביר להניח שמדובר על כמה עשיריות האחוז בכסף.
- הצטרף
- 22/11/15
קרן סל וקרן נאמנות אלו נכסים שונים.
ההבדל המרכזי ביניהן הוא שקרן סל נסחרת בזמן אמת במהלך שעות המסחר של הבורסה בעוד קרן נאמנות נסחרת בסגירה ו/או בפתיחה (כתלות בקרן).
אתה "כמעט" צודק שבקרן נאמנות זה לא אפשרי אבל מבחינה טכנית בקרנות שמאפשרות זאת אפשר לרכוש בפתיחה ולמכור בסגירה כך שזה באותו יום.
מומלץ מאוד שלא לעשות דברים כאלו.
דוגלי ההשקעה הפאסיבית דוגלים ב-0%.
לעומת 0%, 5% זה המון.
תחשוב שדמי הניהול של 0% באינטראקטיב ברוקרס פתאום יעלו לך ל-5% - האם עדיין תגדיר את זה כ-"לא הרבה"?
* ברור לשנינו שאין קשר בין דמי ניהול ליחס תחלופה כמובן