מצטער, אבל עדיין לא הצלחתי להבין את התרחיש ואיך עניין המיסוי פה עדיף
זה לא קשור לעדיף - זו דרך לחשב כמה כסף אתה יכול למשוך בלי להסתכן במכירה בכפיה גם אם מזלך הוביל אותך למשוך בשיא שלפני משבר 2008 ולספוג את כל הירידות על ההתחלה.
מה עדיף אתה צריך להחליט לפי ההנחות שלך לגבי העתיד:
* כמה זמן יקח לך לחסוך/להרוויח מחדש את הסכום שאתה מושך
* כמה ריבית תשלם על המינוף
* כמה ריבית תשלם אם תיקח הלוואה רגילה
* כמה מיסוי תשלם אם תמכור (וכמה אובדן תשואה תספוג בגלל שמה שמכרת יפסיק לחלק דיבידנדים ולא יעלה עם השוק)
השילוב של כל אלו יכול להוביל אותך למסקנה מה עדיף בנקודת זמן ספציפית - והמסקנה צפויה להשתנות בתקופות זמן שונות.
הנקודה היא שרוב הדרכים הללו לא קיימות לאנשים שתוקעים את הכסף שלהם בתוך חשבונות פטורים
ועדיין משלמים מס דיבידנדים ודמי ניהול כל הזמן בלי לנצל את הפטור ממס רווחי הון.
אתה אומר שעדיף אולי לקחת הלוואה כנגד 1% מהסכום הכולל בתיק שלך, כשאתה יודע שתזרים הדיבידנדים צפוי להיות מעל 2%, ובכך לכסות את המינוס בלי שאתה צריך למכור נכסים, נכון?
אני אומר שבכל מקרה רצוי לחשב איפה הנזק הוא מינימלי ולבצע את הפעולה המתאימה.
אם הנזק מתשלום מס (ואבדן תשואה בדמות דיבידנד ועליית ערך עתידית) קטן מהנזק של תשלומי ריביות אז עדיף למכור.
אם הנזק מתשלום ריבית קטן מהנזק מתשלום מס (ואבדן תשואה בדמות דיבידנד ועליית ערך עתידית) אז עדיף לקחת הלוואה.
מה סגנון ההלוואה שלוקחים גם חשוב ומשפיע על החישוב הנ"ל, לדוגמא:
* בהלוואה על חשבון קרן השתלמות/קופת גמל צריך לזכור שבנוסף לריבית על ההלוואה המשקיע צריך כל הזמן להמשיך ולשלם דמי ניהול על הצבירה ובנוסף להעביר את הקרן/קופה למסלול עם פוטנציאל תשואה נמוך יותר כך שהוא גם מאבד תשואה אלטרנטיבית בנוסף לתשלום דמי הניהול והריבית (וכמובן לא לשכוח את הסיכון של מימוש בכפייה אם החברה שבה מנוהלת הקרן תגיע לתקרה הרגולטורית כמו שכמעט קרה בארץ ב-2022)
* בהלוואה על חשבון תיק השקעות צריך להתחשב בריבית שמשלמים, להבין שיתרת ההלוואה מתכווצת בכל קבלת דיבידנד (כך שסך הריבית יורד לאורך זמן) אבל שקיים סיכון של מימוש בכפייה אם שווי התיק ירד בצורה קיצונית (ולכן החישוב שהצגתי בתגובה קודמת)
* בהלוואה רגילה מהבנק אנחנו מנטרלים את רוב הסיכונים של שתי ההלוואות הקודמות אבל לרוב הריבית תהיה גבוהה בהרבה
רק כדי להבין שאני באמת מבין עד הסוף, לא רק שאתה השקעת יותר בזכות זה, הריבית ששילמת מתקזזת עם מס רווחי ההון שאתה אמור לשלם גם ככה, כן?
אם מגישים דו"חות מס למס הכנסה אז אפשר לשחק עם קיזוזי מס (בלי לערבב סוגי מיסוי שונים) אבל בפועל אני כמעט ולא משלם מס רווחי הון
כי אני לא מוכר בכלל כך שאין לי כל כך מול מה לקזז.
תשלום הריבית הוא
במקום תשלום מס רווחי הון כי לא מכרנו כלום (אבל בנוסף אנחנו ממשיכים להחזיק במניות שממשיכות לחלק דיבידנד ולספק עליית ערך לאורך זמן).
אם עקבתי עד כאן, אז זה לא חוסך לך תשלום מס רווחי הון לחלוטין (אתה עדיין תצטרך לשלם אותו כשאתה תמכור את המניות), רק שזה מאפשר לך לדחות את מועד המכירה.
אני משקיע בין-דורי ולכן אני לא מצפה למכור נכסים כל ימי חיי.
ככל שתיק ההשקעות יגדל כך אני אוכל לממן הוצאות יותר ויותר גדולות גם מהתזרים, ם באמצעות כלים אחרים שהזכרתי כאן בקצרה וגם באמצעות כלים נוספים שייחשפו בפני בעתיד ע"י אנשים שירצו לקבל ממני תשלומי עמלה שיכולים להיות נמוכים אפילו יותר מתשלומי מיסוי בשלב שכזה
באופן כללי תנסה לחשוב מתי מוכרים אווזה שמטילה ביצי זהב (צריך שיהיה מי שירצה לקנות את האווזה!).
אם הצלחת למצוא תנאי מכירה לאותה האווזה אז הצלחת למצוא תנאי מכירה גם למניות
עוד שאלה בקשר למיסוי עם IB, האם ברגע קבלת דיבידנד, IB לוקחים אוטומטית 25% מהרווח?
תלוי במדינת המקור של החברה שחילקה את המזומן ואיך מוגדרת החלוקה.
בתיק האישי שלי אני מתעסק בעיקר עם חברות רגילות (לא שותפויות/רי"טים) שברובן ממוקמות בארצות הברית ובמקרה שכזה ישנו מיסוי במקור של 25% ל-IRS האמריקאי.
האם אין כן תשלום מיסים כפול?
לא - מיסוי כפול קורה רק בקרנות צוברות או דרך גופים ישראלים שמקטינים ראש וגובים מס שהמשקיע לא צריך לשלם.
הרי את המדינה לא אמור לעניין ששילמת מס בארה"ב.. מה אני מפספס פה?
יש אמנה בין ישראל לארצות הברית למניעת כפל תשלומי מס.
כל עוד מדובר באותו המיסוי (מס דיבידנדים) אז אתה צריך קודם לשלם במדינת המקור ורק אחר כך להשלים במדינת התושבות אם המיסוי בה יותר גבוה.
במקרה שלנו מס הדיבידנדים שנגבה מישראלים על דיבידנדים שחולקו ע"י חברות אמריקיאות עומד על 25% ומס הדיבידנדים בישראל עומד על 25%.
מכיוון שאנחנו משלמים 25% ל-IRS אז אין לנו חבות נוספת בארץ כי המיסוי בארץ לא יותר גבוה מכך.
במקרה שבו אנחנו מחזיקים בחברה שלא גובה מס במקור מישראלים אז אנחנו צריכים לשלם 25% מס בארץ.
בראיה שלי אני לא מוכר מניות, המטרה שלי זה לחיות מה דיבידנדים שגם ככה משולם עליהם מס במקור לארהב אז אין קיזוז.
+1
נכון ולא נכון - רוב החברות נותנות על מסלול מנייתי פחות מהמסלולים האחרים אבל נותנים למשל באקסלנס אני יודע שבמסלול מנייתי הם נותנים 45%.
מתי בדקת את המידע הזה לאחרונה מול נציג רשמי (ולא מול דף אינטרנט לא מעודכן)?
למיטב ידיעתי כל זה הופסק במהלך 2022 בשל הירידות בשוק ולא ידוע לי אם הם חזרו לאשר ב-2023.
אחד הדברים הכי לא מעניינים ובלי השפעה על חיי
במשכנתא נותנים רביות יותר טובות
איך אתה לוקח משכנתא של 20 אלף בשביל "לצאת לטיול"?
איך אתה לוקח משכנתא של 50 אלף בשביל "לקנות מניות"?
איך אתה לוקח משכנתא של כל סכום בלי להקצות הון משמעותי לגוש אבנים שמבחינה היסטורית ייצר תשואת חסר משמעותית מול החזקה במדד המניות?
העלות לא מוגבלת רק לריבית שאתה משלם אלא גם למה קרה לכסף שמשמש כעירבון להלוואה.
במקרה של תיק השקעות הכסף יכול להמשיך ולהיות מושקע במדד ו/או במניות דיבידנד ולהמשיך ולייצר תזרים עם תשואה כוללת היסטורית שנתית ממוצעת של כ-10% לפני מס.
כל מניה שאתה מוכר מפסיקה לייצר את התשואה הנ"ל.
כל שקל שאתה מעביר מתיק מנייתי לנכס אלטרנטיבית מאבד את פער התשואות ביניהם.
האם ברוקר ישראלי לא יכול לתת הלוואות?
יכול אבל גם הריביות בשמיים, גם צריך אישור מראש (ולא סתם ללחוץ על כפתור באתר והכסף אצלך בחשבון בתוך פחות מ-24 שעות) וגם הם יכולים להתנות את ההלוואה בכל מיני דברים (כגון רכישת אג"חים בסכום מסויים).
בשנות ה-80 אחת הדרישות שהבנקים הציבו בפני אנשי עסקים שרצו הלוואות הייתה לרכוש מניות של הבנק ולהחזיק אותן בחשבון ההשקעות שלהם בתוך אותו הבנק בלי יכולת למכור את המניות עד שהם מחזירים את ההלוואה.
זה היה חלק מכל תהליך הרצת המניות של הבנקים שהתפוצץ להם בפרצוף.
