הערכת מצב שבה אם עדיין התנאים ישארו בדיוק אותו הדבר ב-100%
זה מעולם לא קרה במציאות - תמיד משהו משתנה ולעתים לרעה.
סביר שאקבל החלטה לחודש/שנה נוספים
וזה בדיוק מה שגרם את הנזק לאותם האנשים בהיסטוריה.
תשים לב שמחיר הטעות, במיוחד בקרנות כספיות נזילות שניתן למכור תמיד, שואפת לאפס
כאן אנחנו חלוקים בצורה עמוקה.
גם קרן כספית לא תמיד ניתן למכור במחיר שבה היא נרכשה - בעיקר אחרי העלאת ריבית שמורידה את מחיר הסחירות של כל הקרנות שהיו קיימות יום קודם לכן.
חשוב לזכור שלקרן כספית אין "תאריך פידיון" שבו אנחנו יודעים במדויק כמה שקלים יגיעו אל חשבון הבנק שלנו.
אני פחות מתחבר למונחי ההשקעות ארוכי הטווח שאתה משווה אליהם בהמשך.
ההצלחה בהשקעות היא בעיקר פסיכולוגית ולא מתמטית ולכן המשקיע צריך להיצמך למה שהפסיכולוגיה שלו אומרת לו גם אם מתמטית זה צפוי להניב תשואת חסר לאורך זמן.
אני שב ומדגיש שמדובר באלטרנטיבה נזילה, תחומה לזמן המיידי-הקצר, במקסימום.
ואני שב ומדגיש שאתה לא הראשון שהעלה את הרעיון הזה ולרוב האנשים שהיו לפניך זה התפוצץ בפרצוף (לפחות מבחינה מתמטית).
אם משקיע כלשהו חושב שהוא שונה מכל האחרים אז זה בהחלט יכול להיות לגיטימי אבל רצוי לחשוב שוב אם המשקיע באמת שונה או שהוא רק התרגל לחשוב כך.
על איזה תקופת זמן מדובר? האם חודש? האם שנה בודדת? מתי היה הבדיעבד שבו התבררה הטעות?
על תקופות ארוכות ושונות בהיסטוריה.
היו כמה "בדיעבדים":
1. הם לא היו בשוק בימים עם התשואה הגבוהה ולכן פספסו את העליות המשמעותיות
2. הם לא הצליחו לחזור לשוק מסיבות פסיכולוגיות למרות שהם תכננו כן לחזור לשוק
3. כשהם כבר חזרו לשוק התנאים היו יותר רעים כך שהם ספגו נזק יותר גדול בלי ליהנות מהעליות שהיו בתקופה שהם חיכו על הגדר
אם ניזכר אז כשהקמתי את הבלוג התגובות הראשונות שקיבלתי היו בסגנון "כבר 7 שנים לא היה משבר ואתה הולך לחטוף חזק - עדיף שתחכה עד לנפילות ואז תתחיל" ואתה כבר יודע מה קרה למדד מאוגוסט 2015 ועד "המשבר".
לאורך זמן:
זמן בשוק תמיד ניצח
תזמון שוק ומה שהוצע הוא תזמון שוק בצורתו הטהורה.
אולי התזמון נכון ואולי לא - לי אין שום דרך לדעת.
מבחינתי להיות בתוך השוק עדיף על פני המתנה על הגדר בתקווה שתנאי השוק יהיו לטובתי בעתיד.
נדמה לי שהסברתי מה התנאים המצטברים שצריכים לקרות.
אין שום דבר חדש בתנאים שתיארת שלא היה קיים וידוע לפני שגיבשת את תוכנית העבודה שלך.
יתרה מכך, סביר להניח שאתה גיבשת את תוכנית העבודה שלך תוך כדי הסתמכות על התוצאות שהתקבלו למרות שכל התנאים הללו (וגרועים מהם) התקיימו.
אני חושב שמחיר הטעות הוא בלתי מוגבל - בעיקר כשמתייחסים לאבדן תשואה אלטרנטיבית.
משקיע קנה והחזק ימשיך לקבל דיבידנדים וימשיך להיצמד למניות במחיר השוק שלהם שיכול לזנק עוד הרבה למעלה (ביחד עם העליות בדיבידנדים).
ההימור שתואר מוציא את המשקיע מהשוק בצורה שבה:
* "אולי" הוא יקבל 4% תזרים
* בסבירות גבוהה הוא לא יצליח להחזיר לעצמו 100% מההשקעה בעת ההיוון
* הוא צריך שהשוק ירד בתקופת זמן מאוד קצרה
בתנאים הללו יש יותר דברים שפועלים לרעת המשקיע מאשר לטובתו.
אני מכוון לטווח הקצר/מיידי.
שוק ההון הופך לקזינו הימורים בטווח הקצר/מיידי.
אם מטרת המשקיע היא להמר עם כספו בקזינו אז הוא יקבל תמורה הרבה יותר גדולה בווגאס
אם מטרת המשקיע היא לבנות עתיד פיננסי למשפחתו אז הטווח הארוך זה הדבר היחיד שנשאר.
כל התגובות שלי מתייחסות עבור מקרה שבו המשקיע מעוניין לספק ביטחון פיננסי למשפחתו.
אני מסתכל על זה, כמו דחיית הרכישה כי לא מצאתי משהו שעומד בפרמטרים שהגדרתי מראש.
המחקרים שהובילו אותך להחליט על גישת הדיבידנדים מתבססים על כך שהמשקיע לא דוחה את הרכישות אלא רוכש כשיש ברשותו את המזומן המספק לצורך רכישה.
אם משקיע בוחר להתעלם מתנאי שהוגדר כהכרחי במחקרים שעליהם הוא התבסס אז התוצאות שאליהם הוא מכוון כבר לא רלוונטיות.
כל המחקרים שאני מכיר שנעשו עד כל על תזמון שוק הראו כשל מתמטי בתוצאות של האנשים שניסו ליישם אותם.
זה כמובן לא אומר כלום על משקיע X אבל יש הבדל גדול בין "אני רוצה לנסות לתזמן את השוק למרות שאני יודע שסטטיסטית זה צפוי להיות לרעתי" לבין "תזמון שוק זה מעולה ואני רוצה לעשות אותו גם כן".
אני כמובן לא יודע מה יקרה בשנה הקרובה - עד כמה שאני יודע הכלכלה יכולה לזנק בעוד 100% לפני שהיא תרד ב-40% במשבר האמתי.
כמובן שהיא יכולה גם להתחיל ירידות של 80% היום...
תמיד יש אלטרנטיבה כזו - הרי המדד עצמו עדיין קיים ומחלק דיבידנדים.
כאלטרנטיבה של "לשבת על הגדר" המשקיע שלא מוצא "מנייה ספציפית" שמתאימה לתנאים שלו יכול להחנות את הכסף בקרן מחקה מדד ולהעביר את הכספים "למניה הספציפית" בעוד חודש/חודשיים/שנה.
בצורה הזו המשקיע עדיין צמוד לתוצאות של שוק ההון שלאורך זמן התבררו כיותר יעילות מאשר ניסיונות תזמון כניסה ויציאה מהשוק.
לא היתה אף מניה שעמדה בקריטריונים שקבעתי לעצמי
בנוסף לאלטרנטיבה המדדית שתמיד קיימת, אולי רצוי לבדוק איזה מהקריטריונים מנטרל את התוצאות שברשימה?
אם הדיון היה בסגנון "קריטריון X מעיף את כל התוצאות של כל החברות שאני רוצה" אז היה ניתן לנהל דיון קונקרטי על אותו הקריטריון ולנסות ולענות על השאלות הבאות:
1. האם הוא הכרחי
2. עד כמה ניתן לשנמך אותו ועדיין להיות בסדר
תזכור שסתם השקעה בסגנון "קנה את 10 החברות הכי גדולות ומשעממות עם תזרים יציב" גם עבדה בהיסטוריה בלי צורך בתזמון ובלי קריטריונים נוספים.
הקריטריונים זו המצאה שלנו כמשקיעים פרטיים שרוצים לישון יותר טוב בלילה ולא הבטחה לתוצאות.
כמובן אי התפשרות על הקווים האדומים
השקעה במדד תמיד התפשרה על קווים אדומים ועדיין לאורך זמן הוכחה כיותר טובה מניסיונות לתזמן את השוק.
בעיני הדבר שקול לעדכון התוכנית תוך הסקת תובנות במעלה הדרך.
בעיני הדבר שקול לזריקת התוכנית לפח כי לא התווסף מידע חדש בחודשים האחרונים שלא היה ידוע לפני 7 שנים.
לעניות דעתי, אם המידע המהותי שעליו התבסס גיבוש תוכנית העבודה לא השתנה (והוא לא) אז אין שום סיבה לשנות אותה.
גם אתה בעצמך מרפה קרטריונים, ולא הגדרת זאת בתחילת הדרך
ממאמר הרכישה הראשון שפורסם בבלוג בשלישי לאוגוסט 2015:
חשוב לציין שאני מקשיח ומרפה את הקריטריונים הללו בצורה כזו שבכל פעם אני אסנן כ-90% מהחברות מרשימת האלופות.
אני לא חושב שיש יותר "בתחילת הדרך" מהרכישה הראשונה של תיק דיבידעת
חשוב להבין שאת הבלוג הקמתי אחרי שכבר הייתי מיושב בדעתי ועם ידע רב שצברתי גם על סמך ניסיון אישי ובעיקר על סמך ניסיון של אחרים.
מבחינתי הדבר הקריטי הוא "להיות מושקע" ורק אחר כך אני מתחיל לייחס חשיבות ל-"איפה להיות מושקע".
אם אתה צריך לבחור בין לחצות כביש בו נוסע רכב אחד פעם בשנה, לבין כביש שבו רכב נוסע פעמיים בשנה, סביר שתבחר בכביש שבו הרכב נוסע פעם בשנה. וודאי שיש משמעות, אם אתה מעוניין להגדיל את הסיכוי שלך לא להידרס.
1. הסבירות נמוכה מספיק בשני המקרים כך שזה לא יהווה שיקול
2. שום דבר לא מונע ממני להשתמש בעיניים ובאוזניים לפני שאני חוצה את הכביש
מסיבות אלו הנתון הזה חסר משמעות מבחינתי.
נזכור שלא בדיוק מספרים לנו כמה רכבים נוסעים בכל כביש בשביל שנוכל לתכנן את "מסלול ההליכה שלנו" בצורה שבה במעברי החציה עם הכבישים הפחות עמוסים.
העובדה שהציבור לא דורש את פרסום המידע הזה רק מחזקת את ההשערה שזה לא ישנה את ההחלטות שלו גם כן
כי:
1. זה לא מק"מ שאתה רוכש לבד (ואין היום מק"מ עם 4%)
2. אתה לא מחזיק בדיוק עד לפקיעה ואם תצטרך למכור קודם לכן אחרי העלאת ריבית אז לא ישלמו לך את הקרן שאתה שילמת בחזרה
האינפלציה מכרסמת הן בדיבידנד הנומינלי
אבל מחזקת את רווחי החברות כך שהן יכולות להגדיל את הדיבידנד לפי האינפלציה
בנוסף להגדלת הדיבידנד הרגילה שלהן.
קח את הדוגמא המופשטת (והמופרכת) הבאה:
נניח ומדד יוקר המחיה (שמתאר את האינפלציה/דיפלציה) נמדד רק לפי קמח ובאגטים.
נניח ויש לנו חברה שרוכשת קמח כחומר גלם ומייצרת באגט כתוצר סופי עם מדיניות של חלוקת חצי מהרווח לפני מס אבל אחרי שמירת מזומן לצורך כיסוי "העלאות שכר אינפלציוניות" כדיבידנד.
נניח ובמהלך שנה X:
* מחיר קמח 1 שח
* עלות תפעולית 1 שח
* מחיר באגט לצרכן 3 שח
במהלך השנה החברה הוציאה 2 שח על כל באגט וקיבלה 3 שח על כל באגט כך שנשאר לה רווח של 1 שח ןהדיבידנד שחולק הוא 50 אגורות.
בראשון בינואר הספק של הקמח מודיע לחברה שהוא מעלה את מחיר הקמח ב-10% ל-1.1 שקלים.
באותו היום הנהלת החברה מודיעה למוכרים שהיא מעלה את מחיר הלחם ב-10% ל-3.3 שקלים בשביל לגלם את העלאת מחיר הקמח (ואת הצפי שבסוף השנה העובדים ירצו העלאת שכר שתכסה את האינפלציה).
בסוף השנה הלמ"ס מפרסמים את "מדד יוקר המחיה" שמראה שעלות הקמח והבאגטים עלתה ב-10% ולכן הייתה אינפלציה של 10% (הקמח עלה ב-1 שח ל-1.1 שח והבאגט עלה מ-3 שח ל-3.3 שח).
במהלך השנה החברה הוציאה 2.1 שח על כל באגט וקיבלה 3.3 שח כך שנשאר לה רווח של 1.2 שח אבל מכיוון שהאינפציה הייתה 10% אז היא מחריגה מהרווחים עוד 10 אגורות לטובת העלאות הוצאות תפעוליות ולכן הדיבידנד שחולק הוא חצי מ-1.1 שח שזה 55 אגורות.
תשים לב שעצם האינפלציה בפני עצמה העלתה את הדיבידנד בגובה האינפלציה גם לפני שאנחנו מתחשבים בגידול בהכנסות בשל צמצום הוצאות ו/או התייעלות ו/או הגדלת הכנסות.
כדיבידנד שמגיע מקבוצת חברות שונות הדיבידנד עצמו הוא "מוגן מאינפלציה" כי הוא מתבסס על הפעולות שמלכתחילה ייצרו את האינפלציה בעצמן.
האינפלציה הרי מודדת בכמה עלה המחיר של רכישת המוצרים אחרי
שכבר שילמנו את המחיר החדש.
כלומר החברות עצמן
כבר הרוויחו את האינפלציה עוד לפני שסיפרו לנו שהיא קרתה.
(קודם שילמנו בסופר 1.1 שח על קמח ו-3.3 על באגט ורק אחר כך סיפרו לנו שהייתה אינפלציה של 10%)
נניח 2% אינפלציה, מה-4% ישאר לך 2% ריאלי
רק אם:
1. לא יהיו העלאות ריבית
2. מי שהתחייב לשלם לך את הריבית באמת יעשה זאת
התנאי הראשון צפוי לא להתקיים כבר עכשיו והסבירות להתקיימות התנאי השני עולה באופן משמעותי במהלך משברים.
הפוך - הדיבידנד עלה ב-2% כמו האינפלציה עוד לפני פעולות התייעלות פנימיות שהחברות נוקטות בהן כך שהוא צפוי לעלות יותר מהאינפלציה (ברמה רוחבית על השוק - לא בחברה X ספציפית).
החברות שאני מתמקד בהן בתיק האישי שלי הן החברות שמייצרות את האינפלציה בעצמן (זו הרי הסיבה שהן הצליחו להמשיך ולהגדיל את הדיבידנדים יותר מהאינפלציה לאורך זמן) כך שאני מצפה מהדיבדינד הרוחבי של התיק שלי לנצח את האינפלציה
לאורך זמן גם כן (לא בהכרח בכל שנה ושנה).
