ACN

  • פותח הנושא talco
  • פורסם בתאריך

talco

Well-Known Member
הצטרף
5/1/23
החברה מציגה DGR מלפצתיים של:
584
תשואת דיב' של כ-1.5%.
חוב של 0.17.
P/O של 47%.
עד כאן קנייה מבטיחה.
לפי האקסל, מגדילה דיבידנדים במשך "רק" 19 שנים. אני יודע שעבור חלקכם זה דיל ברייקר. עבורי זה נתון לדיון.
אשמח לשמוע תובנותיכם.
בנוסף, באקסל של ג'סטין לאו מופיעה לה הערה ב-notes:
Ireland,US$
מישהו יודע לשתף מה זה אומר?
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
החברה מציגה DGR מלפצתיים של:
תשים לב שה-DGR מייצר קו עולה.
זה אומר שהייתה הגדלה חריגה ב-DGR1 ולא בהכרח שהיו הגדלות גבוהות בעבר.
אני ממליץ מאוד לבדוק את הנושא ולראות מה באמת היה אחוז הגדלת הדיבידנדים בשנים הקודמות (לפני 5-10 שנים), כל שנה לחוד.
ממוצעים מטעים...

מגדילה דיבידנדים במשך "רק" 19 שנים. אני יודע שעבור חלקכם זה דיל ברייקר.
אכן :)

בנוסף, באקסל של ג'סטין לאו מופיעה לה הערה ב-notes:
Ireland,US$
מישהו יודע לשתף מה זה אומר?
יכול להיות שמדובר בחברה אירית? אולי ADR?
 

מומו

Well-Known Member
הצטרף
12/2/19
בנוסף, באקסל של ג'סטין לאו מופיעה לה הערה ב-notes:
Ireland,US$
מישהו יודע לשתף מה זה אומר?
תשובה אולי תוכל למצוא מפוסט אחר שהזכרנו כאן

לגבי חברת ACN אכן מציגה נתונים מאוד טובים אבל כמו שציינת לא עברה את משבר 2000
דיברנו עליה יחסית לאחרונה כאן

גילית משהו חדש על החברה?
 

guesto

Well-Known Member
הצטרף
5/2/21

talco

Well-Known Member
הצטרף
5/1/23
תודה לכולם.
מבדיקה שלי, אכן קצב ההגדלה לפחות בעשור האחרון היה כ-10% בשנה.
לטובת מתבלבלים עתידיים, הווה אמינא שיש ירידת דיב' בין אפר' לאוק' 19'. הסיבה היא מעבר לחלוקה רבעונית במקום חצי שנתית.
בקיצור, נראת חברה מצויינת, למעט הקטע עם אמנות המס.
אני מעדיף ראש שקט מול מ"ה וה-IRS והכנסה של חברה לא כמו כל שאר התיק היא פתח למעבר מתיק משעמם לתיק אולי מעניין ואולי משעמם בעינהן. שיקול.
נוסיף שגם היחס באירלנד לא מאוד אוהד את ישראל, במיוחד לאחר המלחמה, ונראה לי שאמנע בשלב זה.
אם לאנשים נוספים יש תובנות נוספות, אשמח לשמוע.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
אני מעדיף ראש שקט מול מ"ה וה-IRS והכנסה של חברה לא כמו כל שאר התיק היא פתח למעבר מתיק משעמם לתיק אולי מעניין ואולי משעמם בעינהן. שיקול.
שיקול חשוב מאוד.
אם נזכר אז גם אני נמנעתי בעבר מרכישת מניות של CNI רק בגלל שהן מחלקות דיבידנד בדולר קנדי ;)

נוסיף שגם היחס באירלנד לא מאוד אוהד את ישראל, במיוחד לאחר המלחמה, ונראה לי שאמנע בשלב זה.
סיכון גיאופוליטי שהוכיח את עצמו יותר מפעם אחת בראי ההיסטוריה אבל עדיין ישנם אנשים שמעודדים השקעה עיוורת בכל העולם תוך התעלמות ממנו.
 

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
אני מעדיף ראש שקט מול מ"ה וה-IRS והכנסה של חברה לא כמו כל שאר התיק היא פתח למעבר מתיק משעמם לתיק אולי מעניין ואולי משעמם בעינהן. שיקול.
נוסיף שגם היחס באירלנד לא מאוד אוהד את ישראל, במיוחד לאחר המלחמה, ונראה לי שאמנע בשלב זה.
אם לאנשים נוספים יש תובנות נוספות, אשמח לשמוע.
סיכון גיאופוליטי שהוכיח את עצמו יותר מפעם אחת בראי ההיסטוריה אבל עדיין ישנם אנשים שמעודדים השקעה עיוורת בכל העולם תוך התעלמות ממנו.
ומה עושה מי שמחזיק (לאחר ההפחדות הללו) o_O ?
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
ומה עושה מי שמחזיק (לאחר ההפחדות הללו) o_O ?
המקרים ההיסטוריים אינן הפחדות ולא היה ניתן להמשיך להחזיק כשהם התממשו.
ראה למשל את הלאמת המפעלים של קוקה קולה ברוסיה בתחילת המלחמה עם אוקראינה.
ההון הולאם ולא ישוב גם אם "לא מוכרים" את המניות...

היו מקרים גרועים בהרבה במהלך מלחמת העולם השניה.
אפילו פקדונות בבנקים של איסלנד שהופקדו ע"י זרים הולאמו במהלך משבר 2008 (אפילו לא במלחמה!).
תבעו את איסלנד בבית הדין הבינלאומי ואני חושב שהם לא זכו בתביעה ולא קיבלו את הכסף בחזרה (לא עקבתי אחרי התביעה).

הפחדות מדברים שלא קורים (כגון מס ירושה שלא נאכף ע"י משקיעים שעיניהם בראשם ולא עשו שטויות עוד לפני המוות או יורשים שלא עשו שטויות בניסיון לקבל את הירושה) שבכל מקרה יש יכולת להתגונן מהם ו/או לנטרל את נזק שלהם זה משהו אחד.

התרעה על דברים שהתממשו יותר מפעם אחת וביותר ממדינה אחת בלי יכולת להתגונן מהנזק ו/או לנטרל אותו מראש זה סיפור אחר לגמרי.
 

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
התרעה על דברים שהתממשו יותר מפעם אחת וביותר ממדינה אחת בלי יכולת להתגונן מהנזק ו/או לנטרל אותו מראש זה סיפור אחר לגמרי.
אז מהו הפתרון? "לספוג" ולמכור את המניות האלו?
אם אני בGAIN של לדוגמה 10% ממה שרכשתי על סך המניות, אני אשלם 25% על ה10% האלו?
לא ביג דיל..
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
אז מהו הפתרון?
הפתרון היחיד למלחמות שמפלגות את העולם הוא היכחדות האנושות - לא כל כך רלוונטי אם אנחנו רוצים להישאר בחיים :(

אם אני בGAIN של לדוגמה 10% ממה שרכשתי על סך המניות, אני אשלם 25% על ה10% האלו?
אני חושב שאתה מבלבל בין "מכירה בכפיה" (פעולה שהחברה יכולה להחליט לבצע באספת בעלי המניות) שבה המשקיע מקבל את "מחיר העסקה" לבין *הלאמה* (פעולה שמדינה יכולה להחליט לבצע בלי לשאול אף אחד) שבה פשוט לוקחים למשקיע את מה שיש לו ולא נותנים לו כלום בתמורה.

כשרוסיה השתלטה על המפעלים של קוקה קולה, משקיעי המדד (או משקיעי קוקה קולה) לא קיבלו אפילו סנט אחד בתמורה.
 

19yoboy

Well-Known Member
הצטרף
12/1/24
אני חושב שאתה מבלבל בין "מכירה בכפיה" (פעולה שהחברה יכולה להחליט לבצע באספת בעלי המניות) שבה המשקיע מקבל את "מחיר העסקה" לבין *הלאמה* (פעולה שמדינה יכולה להחליט לבצע בלי לשאול אף אחד) שבה פשוט לוקחים למשקיע את מה שיש לו ולא נותנים לו כלום בתמורה.
לפני שהחברה תגיע למצב הזה, במידה והייתי רוצה להימנע מכך, כאשר אני מוכר את סך המניות שלי, זהו החישוב שאותו אני עושה?

אם אני בGAIN של לדוגמה 10% ממה שרכשתי על סך המניות, אני אשלם 25% על ה10% האלו?
בנוסף, יש המון ישראלים שמשקיעים בקרן אירית מחקה מדד SP500. שנינו (אני, משקיע דיבידנד, הוא - מדד) חשופים לאותו הסיכון?
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
לפני שהחברה תגיע למצב הזה, במידה והייתי רוצה להימנע מכך, כאשר אני מוכר את סך המניות שלי, זהו החישוב שאותו אני עושה?
האם ידעת לפני הפלישה של רוסיה לאוקראינה שהיא תלאים את המפעלים של קוקה קולה ברוסיה?
האם ידעת לפני משבר 2008 שאיסלנד תלאים את הפיקדונות של הזרים בבנקים?
האם ידעת לפני מלחמת העולם השניה שגרמניה וארצות הברית ילאימו חברות שלמות אחת לשניה?

אי אפשר להתכונן לדברים שכאלו - רק לצמצם את החשיפה אליהם עד כמה שניתן (ולא באמת ניתן להעלים אותה לגמרי).

בנוסף, יש המון ישראלים שמשקיעים בקרן אירית מחקה מדד SP500. שנינו (אני, משקיע דיבידנד, הוא - מדד) חשופים לאותו הסיכון?
ממש לא.
אפילו משקיע מחקה מדד שקונה SPY לא חשוף לאותו הסיכון כמו משקיע מחקה מדד שקונה קרן אירית ושניהם לא חשופים לאותו הסיכון שמשקיע מי שקונה קרן ישראלית.

זו אחת אי-ההבנות הכי גדולות אצל האנשים שמעודדים השקעה במדדים בינלאומיים.

בוא ונבודד לרגע את החשיפה:
1. אתה ישראלי
2. החברות ב-SP500 הן אמריקאיות אבל הן משקיעות בכל העולם
3. הקרן היא אירית

* אם יש נתק פיננסי בין ישראל לאירלנד: אירלנד יכולה להלאים את הקרנות האיריות שמוחזקות אצל משקיעים ישראלים.

* אם יש נתק פיננסי בין ארצות הברית לאירלנד (אפילו אם אין בעיה בין ישראל לשתי המדינות בכלל): אירלנד לא יכולה לעקוב יותר אחרי המדד האמריקאי (היא לא יכולה לקנות ו/או למכור את המניות שמרכיבות אותו כך שמשקיע ישראלי שרכש קרן אירית איבד את הונו למרות שהמדד האמריקאי יכול להמשיך ולשעוט קדימה וחברו שרכש את SPY ימשיך לראות שיאים חדשים.

* אם יש נתק פיננסי בין ארצות הברית לישראל: (כנראה שאין יותר מדינת ישראל... אבל) המשקיע הישראלי לא יכול לקנות/למכור יותר נכסים אמריקאים ו/או להחזיק דולרים כך שלא ברור מה יהיה מצב המשקיעים הישראלים שהשקיעו בקרנות האיריות.

כמובן שאירלנד יכולה להלאים נכסים של חברות אמריקאיות ואת הנזק הזה כולם חוטפים בלי קשר לאיך מבוצעת ההשקעה...
 

מומו

Well-Known Member
הצטרף
12/2/19
אני מעדיף ראש שקט מול מ"ה וה-IRS
אם אתה ממילא מדווח למ"ה, אז איפה הבעיה? אתה ממשיך לדווח כמו שעשית עד היום. אם יש חבות מס - אתה משלם.
אם לא דיווחת עד היום,, אולי זה הזמן...

לגבי ה-IRS, אשמח אם תסביר מדוע אתה חושב שרכישה של ACN היא ההיפך מראש שקט מול IRS?


נוסיף שגם היחס באירלנד לא מאוד אוהד את ישראל, במיוחד לאחר המלחמה
אם ח"ו יהיה צעד קיצוני מצד אירלנד נגד ישראל, הרבה כסף של ישראלים יירד לטימיון... הרבה מאוד...
 
הצטרף
23/7/24
אם יש נתק פיננסי בין ישראל לאירלנד: אירלנד יכולה להלאים את הקרנות האיריות שמוחזקות אצל משקיעים ישראלים.
כשאתה אומר ״משקיעים ישראלים״ האם אתה מתכוון למשקיעים שמחזיק את הקרן האירית אצל ברוקר ישראלי, או גם למשקיעים ישראלים שמחזיקים את הקרן האירית אצל ברוקר אמריקאי (למשל IB)? אם התשובה היא ״גם וגם״, האם מדובר באותה סבירות?
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
כשאתה אומר ״משקיעים ישראלים״
תושבי ישראל.
אצל ברוקר ישראלי,
אני לא חושב שזה היה רלוונטי בהלאמות ההיסטוריות (כל עוד אתה גר באותה המדינה שבה חבר הבורסה הוקם - כלומר על עוד אתה גם ישראלי/תושב ישראל).

או גם למשקיעים ישראלים שמחזיקים את הקרן האירית אצל ברוקר אמריקאי
בוודאי שזה יתפוס גם אותם.
איסור סחר עם מדינה X זה איסור סחר עם מדינה X - גם דרך גופים אחרים.
השאלה היא אם אינטרארטיב יאכפו את איסור הסחר וישמרו על קשרי סחר עם אירלנד או יפרו את איסור הסחר ויסתכנו באיבוד היכולת לסחור עם אירלנד.

לצורך ההמחשה אם אירלנד תאסור על השקעות של ישראלים במוצרים איריים ואינטראקטיב ימשיכו למכור לישראלים מוצרים איריים אז אירלנד יכולה למנוע מאינטראקטיב גישה לנכסים האיריים באופן גורף כך שכל הלקוחות של אינטראקטיב מכל העולם יאבדו את הגישה לנכסים האיריים.

אני לא חושב שאינטראקטיב יצאו למלחמה עם אירלנד במקרה הזה רק בשביל לשמר כמה לקוחות ישראלים.
אתה יכול לקחת דוגמא לכך מהאיסור של אינטראקטיב לאפשר לתושבי ישראל לקנות בבורסה בתל אביב...
אפילו במדינה שלך הם לא מאפשרים לך לסחור...

האם מדובר באותה סבירות?
בוודאי שלא.
כל גוף שמתווסף לשרשרת זו עוד חוליה שיכולה להישבר.
מכיר את הפתגם הידוע "השרשרת חזקה כמו החוליה החלשה שבה"?
זה תופס גם כאן:

1. עבור משקיע ישראלי שמשקיע רק בישראל יש בשרשרת רק חוליה אחת:
* ישראל

2. עבור משקיע ישראלי שמשקיע גם בארצות הברית יש בשרשרת שתי חוליות:
* ישראל
* היחסים בין ישראל לארצות הברית.

3. עבור משקיע ישראלי שמשקיע בקרן אירית שמוגבלת לנכסים איריים ו/או ישראלים יש בשרשרת 2 חוליות:
* ישראל
* היחסים בין ישראל לאירלנד

4. עבור משקיע ישראלי שמשקיע בקרן אירית שמשקיעה בארצות הברית (ו/או בישראל) יש בשרשרת 4 חוליות:
* ישראל
* היחסים בין ישראל לאירלנד
* היחסים בין ישראל לארצות הברית
* היחסים בין אירלנד לארצות הברית

5. עבור כל מדינה שתוסיף להשקעה של הקרן האירית מדוגמא #4 מוסיפה לשרשרת עוד 2 חוליות:
* היחסים בין ישראל לאותה המדינה
* היחסים בין אירלנד לאותה המדינה

6. לעומת זאת משקיע ישראלי שמשקיע בקרן אמריקאית שמשקיעה רק בארצות הברית (ו/או ישראל) יש בשרשרת 2 חוליות:
* ישראל
* היחסים בין ישראל לארצות הברית

7. עבור כל מדינה שתוסיף להשקעה של הקרן האמריקאית מדוגמא #6 מוסיפה לשרשרת עוד 2 חוליות:
* היחסים בין ישראל לאותה המדינה
* היחסים בין ארצות הברית לאותה המדינה

הדוגמאות הללו מכסות את רוב המוחלט של "שרשרות החשיפה" של המשקיעים השונים.

כמשקיע יש לך שתי מטרות שאתה צריך לאזן ביניהן:
1. שיהיו לך כמה שפחות חוליות בשרשרת (צמצום הסיכון הגיאו-פוליטי למינימום ההכרחי)
2. שעדיין תקבל את ההשקעה והתשואות שאתה מסוגל לישון איתן בלילה ולצאת מרוצה מהרווח
 
הצטרף
23/7/24
שיהיו לך כמה שפחות חוליות בשרשרת
זה קצת פשטני מדי לדעתי..
לפעמים הוספה של חוליות דווקא מוסיפה ביטחון, הכל תלוי בתסריט ממנו אתה מנסה להתגונן, או באיזון בין תסריטים שונים.

למשל, בתסריט 1 לעיל - אם אתה משקיע רק בישראל - יש רק חוליה אחת בשרשרת, אבל אתה חשוף ב-100% לצרות כלכליות או גיאופוליטיות לוקליות.

אם אתה משקיע דרך ברוקר ישראלי בנכסים אמריקאיים / עולמיים - צמצמת את הסיכון הנ״ל (ואמנם מנגד הוספת סיכון אחר כפי שכתבת), אבל עדיין חשוף לתסריט שבו המדינה מחליטה לשים את ידה על כספי אזרחיה או לא מאפשרת להם להוציא אותם (וכבר היו דברים מעולם), ואז אולי אתה יכול לצאת אבל הכסף לא.

אם אתה משקיע חלק מהכסף דרך ברוקר אמריקאי, יותר קשה למדינה לשים את ידה עליו, והוא עשוי להיות יותר זמין לך אם תהגר, אבל מנגד, כפי שציינת הוספת סיכון מסוג אחר.

אני לא פוסל את מה שכתבת על אירלנד, רק טוען שהסיסמה ״כמה שפחות חוליות בשרשרת״ היא פשטנית מדי, ולא מאזנת מספיק (לטעמי) סוגים שונים של תסריטי אימה. מבחינתי לשים את כל הביצים באותו סל, מהווה סיכון שאני לא יכול לישון איתו בשקט, ללא קשר לתשואות.
 
למעלה תחתית