ACN

  • פותח הנושא talco
  • פורסם בתאריך

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
למשל, בתסריט 1 לעיל - אם אתה משקיע רק בישראל - יש רק חוליה אחת בשרשרת, אבל אתה חשוף ב-100% לצרות כלכליות או גיאופוליטיות לוקליות.

אם אתה משקיע דרך ברוקר ישראלי בנכסים אמריקאיים / עולמיים - צמצמת את הסיכון הנ״ל (ואמנם מנגד הוספת סיכון אחר כפי שכתבת), אבל עדיין חשוף לתסריט שבו המדינה מחליטה לשים את ידה על כספי אזרחיה או לא מאפשרת להם להוציא אותם (וכבר היו דברים מעולם), ואז אולי אתה יכול לצאת אבל הכסף לא.

אם אתה משקיע חלק מהכסף דרך ברוקר אמריקאי, יותר קשה למדינה לשים את ידה עליו, והוא עשוי להיות יותר זמין לך אם תהגר, אבל מנגד, כפי שציינת הוספת סיכון מסוג אחר.
כל המקרים הללו כוללים השקעה במדינה אחת חוץ מהמדינה שבה אתה נמצא.
בתיאור של "הוספת חוליה לשרשרת" התייחסתי להוספת מדינה ג' שאינה קשורה (כגון אירלנד) לשרשרת בלי להשקיע בה בכלל כך שלא הקטנת סיכונים אלא רק הגדלת אותם.

אם ארצות הברית יחליטו שאסור לישראלים להחזיק בנכסים אמריקאים אז החזקה בנכסים שכאלו דרך קרן אירית לא תעבוד (ראה אוליגרכים רוסים מתחילת המלחמה באוקראינה ו/או מתנחלים מהשנה).
אם אירלנד תחליט שהיא לא מוכנה לקשור קשר פיננסי עם תושבי ישראל אז העובדה שהקרן מחקה מדד אמריקאי לא תעזור לך - הלך כל הכסף ואין לך איך להשיג אותו.

הוספת אירלנד לשרשרת לא תרמה במאומה מבחינת הורדת סיכונים אבל הוסיפה שני סיכונים אחרים:
1. חרם של ישראל ע"י אירלנד
2. נתק פיננסי בין ארצות הברית לאירלנד

בשני המקרים הללו מי שמשקיע בארצות הברית דרך קרנות ישראליות (כי כאן אנחנו חיים) או דרך קרנות אמריקאיות (כי זו המדינה שרוצים להיות חשופים אליה) לא חשוף בכלל לסיכונים הללו.

מבחינתי לשים את כל הביצים באותו סל, מהווה סיכון שאני לא יכול לישון איתו בשקט, ללא קשר לתשואות.
תשים לב שלא התייחסתי בכלל לשאלה לאיזה נכסים אתה רוצה להיות חשוף ואיפה אתה רוצה להשקיע.
התייחסתי אך ורק לשאלה איך מבצעים את החשיפה בפועל ולכך שכל הוספה שכזו מוסיפה חוליה פגיעה לשרשרת.

אם אתה רוצה לקבל חשיפה בינלאומית שכזו אז הדרך הכי פחות מסוכנת לעשות זאת היא באמצעות נכסים נפרדים לכל מדינה.
למשל:
1. קרן אמריקאית שמחקה מדד אמריקאי
2. קרן אירית שמחקה מדד אירי
3. קרן גרמנית שמחקה מדד גרמני
4. קרן ישראלית שמחקה מדד ישראלי
וכו'
כל דחיסה בכוח של נכסים ממדינות שונות לקרן בודדת מגדילה את הסיכון ביחס לאלטרנטיבה של השקעה באותה הקרן באופן ישיר בצורה שלא מפוצה כלל.
 
הצטרף
23/7/24
עוד בעניין אירלנד..

אני מניח שהסיבה העיקרית לכך שמשקיעי ערך מחזיקים קרנות איריות היא החשש ממס ירושה אמריקאי + אולי חישובים תיאורטיים (ואולי שגויים - מהותית או פסיכולוגית) שקשורים לצבירה של דיבידנדים ודחיית מס.

בכל אופן, אם מכניסים למשחק האיזונים את התסריט האמור לגבי אירלנד, נראה שהסיכון התיאורטי לאבד 100% אולי גובר על הסיכון התיאורטי של מס ירושה וכו׳.

לכאורה, מי שמחזיק קרנות כאלה בחשבון IRA יכול בעצם למכור אותן בכל עת ולהמיר אותן במקבילות אמריקאיות, לא?
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
אני מניח שהסיבה העיקרית לכך שמשקיעי ערך מחזיקים קרנות איריות היא החשש ממס ירושה אמריקאי
בשביל זה יש גם את הקרנות הישראליות שהחזקה בהן לא מוסיפה את הסיכון הגיאופוליטי של אירלנד מול ישראל או ארצות הברית.

אולי חישובים תיאורטיים (ואולי שגויים - מהותית או פסיכולוגית) שקשורים לצבירה של דיבידנדים ודחיית מס.
זה דווקא באמת קיים.
הקרנות האיריות משלמות רק 15% מס דיבידנדים לארצות הברית ולכן רכישה שלהן בתוך החשבונות שפטורים ממס בישראל (כגון IRA) חוסכת את תשלום המס הזה.
הבעיה היא:
הדיבידנד הוא רק 1.32% משווי הקרן ואפילו חיסכון במס של 10% מהדיבידנד יוצא רק 0.132% משווי הקרן - תועלת זניחה במיוחד שבהרבה מקרים נאכלת ע"י העמלות הגבוהות יותר שצריכים לשלם בשביל לקנות את אותן הקרנות (לעומת החלופה הישראלית).

אם מכניסים למשחק האיזונים את התסריט האמור לגבי אירלנד, נראה שהסיכון התיאורטי לאבד 100% אולי גובר על הסיכון התיאורטי של מס ירושה וכו׳.
נכון מאוד וזה סיכון שכבר התממש יותר מפעם אחת בהיסטוריה של שווקי ההון הבינלאומיים.

בוא ונבהיר לרגע שהתממשות הסיכון הזה מאוד נמוכה (למרות שהוא כבר התממש בעבר) אז רצוי לקחת זאת בפרופורציות כי בהחלט ייתכן שהוא לא יתממש לאורך כל חיינו.

לכאורה, מי שמחזיק קרנות כאלה בחשבון IRA יכול בעצם למכור אותן בכל עת ולהמיר אותן במקבילות אמריקאיות, לא?
או למקבילותן הישראליות בשביל לקבל את העלות הנמוכה יותר עם אותו הסיכון הגיאופוליטי :)

חשוב לזכור שצריך לעשות את המעבר לפני התממשות הסיכון מכיוון שאחרי שהוא יתממש המעבר לא יהיה אפשרי יותר.
במלים אחרות צריך להיות נביא...
 
הצטרף
23/7/24
או למקבילותן הישראליות בשביל לקבל את העלות הנמוכה יותר
ממה שאני זוכר דמי הניהול של האמריקאיות היו הרבה יותר זולים מהמקבילות הישראליות.. האם השתנה משהו דרמטי בשנים האחרונות? האם צצו מקבילות ישראליות עם דמי ניהול כמו של VT או VTI? או שהתכוונת למרכיב אחר של ״עלות״?
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
ממה שאני זוכר דמי הניהול של האמריקאיות היו הרבה יותר זולים מהמקבילות הישראליות
אל תשכח לשקלל עלויות המרה ועמלות פעולה שבתוך חשבונות ה-IRA יכולות להגיע לאחוזים משמעותיים מההפקדות כך שיקח שנים לפער בדמי ניהול להצדיק אותן.

אם אתה משלם 1% ברכישה בהמרה (מרווחים סמויים, עמלת מינימום וכו צפויים להיות הרבה יותר מ-1%) ובנוסף עוד איזה 1% (או יותר כתלות בעמלת מינימום) ברכישה אז כבר הגעת למצב שבו פער בדמי הניהול של 0.1% לוקח יותר מעשור בשביל להחזיר את עלויות הרכישה ויותר משני עשורים בשביל להצדיק גם את עלות המכירה כשרוצים למשוך את הכסף.

בנוסף ישנם גופי IRA שלא מאפשרים ניוד תיק ללא הנזלתו ואם נפלת על מקרה שכזה זה אומר שאסור לך גם לנייד את הקרן לגוף אחר במשך כ-20 שנה.

הפער בדמי הניהול השוטפים לא מצדיק את העלויות הכבדות הללו.
 
הצטרף
23/7/24
אם אתה משלם 1% ברכישה בהמרה (מרווחים סמויים, עמלת מינימום וכו צפויים להיות הרבה יותר מ-1%) ובנוסף עוד איזה 1% (או יותר כתלות בעמלת מינימום) ברכישה אז כבר הגעת למצב שבו פער בדמי הניהול של 0.1% לוקח יותר מעשור בשביל להחזיר את עלויות הרכישה ויותר משני עשורים בשביל להצדיק גם את עלות המכירה כשרוצים למשוך את הכסף.
מבין, צודק, למרות שתיאורטית אולי צריך להכניס למשחק ההשוואה גם את ההבדל בין העקיבה הישראלית אחרי מדד NTR (שמניח מס מקסימלי) מול המס האקטואלי באמריקאיות, אבל נראה שזה כבר ממש לחפש בפינות של החישובים התיאורטיים ותכלס זה די אותו דבר פרקטית.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
אולי צריך להכניס למשחק ההשוואה גם את ההבדל בין העקיבה הישראלית אחרי מדד NTR (שמניח מס מקסימלי)
גם את תניח מס דיבידנדים של 30% (מדד ייחוס NTR) אז הפער הוא עדיין רק 15% מהדיבידנד בשנה שזה 0.198% - וזה אם הגזמנו בהנחות ובאמת ספגנו את כל הנזק ולא השקענו את המזומן אפילו באג"חים/פיקדונות שזה מה שעושות הישראליות שמחקות באמצעות חוזים ממונפים.
באופן כללי הפערים מאוד קטנים ברמה השנתית ולא ניתן לחשב בצורה מדויקת מי באמת עדיף (זה תלוי בהנחות המוצא שהן שונות אצל אנשים שונים).
משכך אנחנו שוב חוזרים למסקנה שההחלטה צריכה להתבסס על פסיכולוגיה ולא על מתמטיקה - מה יעזור למשקיע לישון יותר טוב בלילה ועדיין להיות מושקע.

לדעתי ישנו יתרון עצום לקרנות ההשתלמות/פנסיה/גמל המנוהלות במסלולי חיקוי המדדים על פני ה-IRA בהקשר הזה מכיוון שהמשקיע לא צריך כל הזמן לאתגר את עצמו גם בהתעלמות מתנודתיות השוק (שהוא חייב להיות חשוף לה כי הוא צריך לקנות יחידות בעצמו) וגם בהקפדה על ביצוע הרכישות בפועל ברגע שהכסף הגיע לחשבון (עד כה לא שמעתי על דרך לקבל "התראה" כשהכסף נכנס וזה אומר שצריך להיכנס לחשבון כל יום בשביל לוודא שלא פספסנו את ההפקדה...).

כל זה כמובן רלוונטי רק למי שמנסה "למקסם" את התשואה שלו אבל מכיוון שהדיון נע סביב האנשים שמנסים למקסם את התשואה....
 
למעלה תחתית